פורום נשואים טריים (עמוד 290)

ברוב המוחלט לא קמים ביחד. 

בד"כ הוא קם לפני ללמוד/להתפלל/לצאת לעבודה, ואח"כ אני קמה.
וגם אם נמצא אני מנצלת את זה לעוד כמה דק' שינה(שהוא עם הילדים).

 

לאחרונה סיכמנו שנותנים נשיקת בוקר טוב גם שלא קמים ביחד, הרי גם ככה אני חצי ערה מהשעון מעורר שלו/רעש.

בדרך כלל הולכים לישון ביחד. משתדלים...

חוזר ב-6:30, ואז אני קמה.
משתדלים לשתות קפה ביחד בלי ההפרעות של הילדים ולדבר קצת.

הרבה פעמים אני מתעוררת מהקימה שלו אך ממשיכה לישון / לנסות לישון.

לפעמים הילדים מרגישים שאבא קם ואז מתחילים את היום ....

בימים המותרים משתדלים, לא תמיד מצליחים, להכנס למיטה ביחד. הכי כייף ללכת לישון חבוקים.

בימים האסורים, בד״כ הוא הולך לישון הרבה אחרי.

זה מפריע לך לקום "סתם" מהדיון מעורר שלו?

וזה ממש חלש.

מתעוררת מזה שהוא קם, נכנס לשירותים / מקלחת שלנו, מוריד את המים, מצחצח שיניים.. הרעשים מעירים.

אשריך שאת מאפשרת את זה...

בקטנה

אני קמה ראשונה מתארגנת בשקט שלי ואז מעירה את בעלי והילדים
הולכחם לישון לפעמים ביחד בד"כ אני נרדמת ראשןנה

את קמה? מה מעיר אותך?

אין ברירה
אם אין אני לי מי לי חח

זה מעיר את יתר הבית?

ואני השעון מעורר של כולם
*מפונקים*

אני הולכת לישון ב10 והוא ב12
ושנינו מתעוררים ב6.

זה מרגיש לך הפסד או יש לך חסך מכך שלא הלכתם לישון יחד?

מאד מעציב אותי. אז מדי פעם הוא בא לישון איתי מוקדם, או שאני מחכה לו...

אבל הכי מעצבן אותי זה בימים שרק אני יוצאת לעבודה והוא לא מסכים לחיבוק כי זה מעיר אותו והוא לא מצליח להירדם אח"כ

 

ואין סיבה שלא נישן יחדוה, אם יש אירוע - תמיד הולכים יחד, אם הוא יוצא בערב אני תמיד ממתינה לו.

 

בבוקר, אני קמה לפניו, מעירה אותו נשיקה חיבוק ויוצאת לעבודה, והוא ממשיך לשיוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן.

ואני שמחה בשבילו עד הגג שזה אפשרי לו, שיצבור כוחות לסבול אותי כל היום.

וכשאני צריכה להתקשר להעיר אותו, אני מרחמת עליו ואני אומרת לעצמי אתקשר עוד 10 דק'...

 

ולשאלתך, האם יש דרך לקום בשעות אחרות בלי להעיר אחד את השני, זה תלוי א' כמה אתם ישנים מכורבלים זה בזו.

בפועל שאני מתעוררת ויוצאת מהמיטה, בעלי מתעורר וגם אז סוג של נפרדים, אבל אני מכינה את הכל מחוץ לחדר, על מנת שלא אפריע לו בכלום בהתארגנות שלי, ומשתדלת לא להשאיר דברים לעשות בבוקר שעלולים לעשות רעש, כגון, אני אוהבת לישר חלק מהבגדים לפני הלבישה במייבש (שנמצא בחדר שירות שקרוב לחדר שינה), אז אני עושה את כבר מהלילה וכד'.

 

תתכונני לשינוי.

ומהפן הזה הכל אותו הדבר, חוץ מזה שהוא מעיר אותנו לא יודעת כמה פעמים בלילה ובסוף אנו מצרפים אותו אלינו.

כשהוא קם כי זה מוקדם.. ישנה טוב כנראה ב"ה, וגם לא נראה שמרעיש במיוחד

תמיד, גם כשאסורים... (למעט במקרים חריגים שהוא לא נמצא בבית בגלל איזו סיבה נדירה)
לא תמיד זה נוח, אבל זה סוג של עיקרון שלנו... שלא יהיה מצב שכשמותרים ישנים יחד וכשאסורים לא - כי זה מעצבן אותי. (יש לנו קשר שלא תלוי (רק) במגע בנינו, ולכן גם כשאסורים לא צריך להרחיק מעבר למה שכבר קבעו לנו).

לא תמיד קמים יחד, זה תלוי בלו"ז של כל אחד מאיתנו.
ובבוקר יש כאלה שצריכים את הלבד שלהם...

משעונים מעוררים?

(בשיא הרצינות)

אני מתעורר מרעש בחדר - אשתי ישנה.

בפנימיה היו מעירים עם מוזיקה על פול ווליום ובכל זאת, רוב החבר'ה אחרי שבועיים הפסיקו להתעורר. פעם אורח שאל אותי בתדהמה - איך הם ישנים עם זה?! התשובה היא שמתרגלים (אולי זה גם תלוי גיל, פעם הייתי ישן עם חלון פתוח, היום במצב כזה אני מתעורר בעלות השחר)

לרוב הוא לא מתעורר, ואז אני מעירה אותו רגע שיכבה את השעון שלו

בס"ד

בד"כ אני מתעוררת ומעירה אותו, אבל חוזרת לישון אחרי.
לא מכירה דרך לקום בלי להעיר אא"כ הצד השני ישן ממש חזק. מקסימום חוזרים לישון.
אנחנו לרוב הולכים לישון יחד.

פעם פעם כשהיינו זוג צעיר היינו הולכים לישון יחד.
לא זוכרת מתי זה הפסיק וזה מאד עצוב לי
אני הולכת לישון מוקדם ומעדיפה לא לדעת מתי הוא (לפעמים שעות הזויות).
קמים יחד בסביבות שבע מהשעונים של שנינו או קודם מהבעיטות של הילדים שמגיעים אלינו למיטה.

אני לא מעיר אותה אם אין צורך ספציפי והיא כנראה לא תתעורר גם אם אפוצץ בחדר דינמיט... (מהילדים היא כן מתעוררת). על פי רוב אעיר אותה כשהיא צריכה לקום.

אם היא משום מה צריכה לקום לפני - אני כנראה אתעורר. זה קורה רק כשאני חולה וגם אז בד"כ אני מתעורר מהשעון ומעיר אותה...

לישון אנחנו מאוד משתדלים ללכת ביחד. גם במקרים חריגים שאחד מאיתנו חוזר מאוחר מאוד - הסיכום הוא שמעירים לומר לילה טוב. ההרגל הזה עשה טוב מאוד לזוגיות שלנו.

לא קמים ביחד. הוא מתעורר לתפילת ותיקין,

אז אני זוכה לישון עוד כמה שעות טובות אחריו..

בהריונות השינה שלי קלה, אז הרבה פעמים הייתי מתעוררת איתו ולצערי נשארת ערה,

אבל בעקרון קמים בנפרד, וכשלא בהריון אז השעון מעורר שלו לא מדגדג לי את האוזן אפילו 

 

אוהבים ללכת לישון ביחד,

אבל המציאות היא שאני אדם של לילה והוא אדם של בוקר.

ובנוסף הוא צריך מאגר שעות שינה כי הוא קם לותיקין..

אז בפועל הולכים לישון ביחד רק פעמיים בשבוע, למרות שרוצים יותר.

הוא בערך ב9,10 ואני סביבות 12. 

שהוא שם שעון לחמש ואני צריכה לתת לו אחת שיקום? חחח הוא לא אשם אני עם שינה קלילה ממש.
בגדול פעם פעם.
ולישון אני ישנה לפניו.

ואצלנו לצערי אין דרך שהוא יקום בלי שאני אקום. אני שומעת כל דבר.

אבל כן מעירים אחד את הנשי כשיוצאים מהבית לנשיאת בוקר טוב.
ופשוט מי שמתעורר מתארגן בשקט לא מוססך כל-כך..

אבל אין כמו לישון יחד. זמן לשיחת נפש ומעבר..

לא קמים ביחד, בעלי קם לפני.

כשהוא קם, בדרך כלל אני מתעוררת וחוזרת לישון, לא מפריע לי.

 

איך לקום בלי להעיר את השני-

נראה לי זה תלוי בכל אחד, עד כמה השינה חזקה, ואם מתעורר מכל דבר.

אני מתעוררת כשבעלי קם, אבל אם אני הייתי קמה לפניו- הוא לא היה מתעורר...

 

הולכים לישון- בדרך כלל לא.

לפעמים הולכים לישון ביחד, אבל בדרך כלל אני הולכת לישון אחרי בעלי.

אני לא אוהבת ללכת לישון לפניו, כי אז כשהוא מגיע הוא מעיר אותי, ואז יותר קשה לי לחזור לישון...

בעיקר בעיקר התשובה היא הרגלי שינה של אנשים.

רוצים לקום ביחד... תכלס אני עייפה בבוקר כי מאד קשה לי להרדם...

בעלי מתעורר משעון מעורר, אני לא שומעת בדר"כ.

מתעוררת אח"כ, לא נראה לי שמהרעש שלו אבל תכלס משתדלת לקום לפני שהוא יוצא לתפילה

(הכי גרוע הוא חוזר אח"כ ומעיר אותי אז)

הולכים לישון ביחד בדר"כ, בתחילת הריון שהייתי הולכת לישון ב8 אז היה משתדל להכנס איתי קצת למיטה אבל היה לי ברור

שהוא לא הולך להשתעמם שעות במיטה בגללי.

בכללי אם קורה שלא הולכים לישון ביחד(נדיר)- אז או שנכנסים למיטה ביחד, גם אם זה ל3 דקות,  או שנניח אם זה כי חזר הביתה מאוחר- מעיר אותי לחיבוק או אם אסורים סתם לומר לילה טוב.

 

אני מאמינה שללכת לישון ביחד חשוב לזוגיות, לקום ביחד- אולי פחות, זה סתם ענין טכני..

אני שמה שעון מעורר על רטט ועוד אחד על צלצול חמש דקות אחר כך ליתר ביטחון למקרים שלא הרגשתי את הרטט. כמעט תמיד אני מכבה את הצלצול לפני שיעיר אותו

בזמנים שאסורים הוא בד״כ לא מתעורר (אני מקווה). מתארגנת בחדר השני ואם יש דברים שאני צריכה להוציא מהארון בחדר משתדלת להוציא בשקט ולחפש עם הפנס של הטלפון. בזמנים שמותרים יש יותר סיכוי שיתעורר ממני, תלוי כמה קרוב נרדמים.

 

שאלת בונוס:

משתדלים מאד מאד ללכת לישון ביחד. אפשר לאמר שבתשעים אחוז מהלילות

 

לק"י

לרוב צריכה להיות ניקית מספיק מוכרת/ מישהי שיש ניקית בפורום נשואות שמכירות אותה

:-* תזרקי עליי כמה מילים טובות וזה ;)

זה פשוט גרוע להרגיל לישון רק בשקט מוחלט.
ואצל הגדולים זה ממש נורא.
כבר עכשיו ממליצה בחום להדליק רדיו או משהו שירעיש קצת. גם כשישנה.

אנחנו גרים על.כביש שהוא ראשי משני כזה. לא הראשי של העיר אבל.עוברות די הרבה מכוניות וכל הזמן יש אבק .

אבל לא הייתי לוקחת דירה ליד כביש ראשי.... יש כאלה שהתרגלו לחיות בעיר סואנת... אבל תכל"ס אנשים עוברים דירה יותר מפעם בחיים, אם כרגע זה טוב לכם לכו על זה ושיהיה לכם יישוב טוב!

לל

מתרגלים לרעש
לי אישית זה לא מפריע
גם לבנות שלי
אלא אם כן יש איזה אופנוע שנותן גז בכוונה

שחדר ממד אמור להיות מבודד יחסית.
בדרך כלל מתרגלים למעט אנשים שמאד רגישים לרעש.
כמובן תלוי גם כמה זה סואן בשעות הערב והלילה.

את לוח דפי כתום, אם אינני טועה יש להם באתר לוח חינמי.
יש גם באתר של המועצה המקומית לפעמים אפשרויות לפרסם מודעות.
בנוסף לדעתי כדאי לבקש ממישהו בישוב לפרסם בקבוצת הווצאפ ובמייל היישוביים,ואפשר גם לתלות שלטים במקומות מרכזיים כמו בית כנסת ומכולת.

בהצלחה!

ב. מאוד הגיוני שזה ככה. סה"כ כבר מצאת את בעלך עד מאה ועשרים בעז"ה, אבל בנתיים הכל תיאורטי ומציאותית עדיין אתם שני אנשים זרים . יחד עם זאת, כפי שכתבת - כל שאר העומסים לא הלכו לשום מקום.
ג. לא כתבת עוד כמה זמן החתונה, לא בריא למרוח מעבר לזמן סביר להתארגנות.
ד. כדאי להשתדל לא להלחיץ מידי את ארוסך. אולי כדאי למצוא אמא/ רבנית/ אחות גדולה / חברה (נשואה!) ולפרוק לפחות חלק אצלה.
ה. (התלבטתי אם ראוי) אם את לוקחת הורמונים, כחלק מההכנות לחתונה - יתכן שיש להם חלק במצב רוח וד"ל.

החתונה עוד חודשיים ואי אפשר להקדים אותה כשכבר סגרנו הכל ....

לגבי ד' - אני אנסה...

ה. אני לא לוקחת ב"ה... זה פשוט תמיד כשאני בלחץ אני משותקת כזה ובטוחה שאינלי כוח ושאני קטנה ודפוקה.

אם זה 'תמיד כשאת בלחץ וכו'', אז:

א. אפשר להרגע, הכל בסדר. זה לא בגלל ארוסך, זה לא בגלל דברים אחרים שלפעמים הם סימני אזהרה - אלא באופן טבעי התקופה הזאת לחוצה וכך את מגיבה לזה.
ב. בכל זאת, באופן טבעי ואצל כל אחד - יהיו עוד תקופות לחוצות בחיים. אולי כדאי ללמוד דרכים להרפות. יש באינטרנט הקלטות של הרפיה חינם ואם לא מספיק אפשר ללכת למאמנת על הנקודה הספציפית הזאת. יעזור לך להגיע לחתונה יותר רגועה ויעזור בכלל בחיים.

בהצלחה

וואו אחותי כל כך מזדהה, בדיוק באותו מצב!! מחפשת ומציעה איך לא לעבור את תקופה הזאת ברק שיגמר כבר ולמרוח את הימים עד ש.. אלא למצוא את המשמעות הנכונה לתקופה הזאת. בטח להתפלל המון על הבית העתידי ועל חברות שעוד לא מצאו את האחד שלהן, למרות שזה לא תמיד קל. כל כך מבינה אותך הלוואי ונמצא לזה פיתרון. שלחתי לך בפרטי גם...

לפני שהתחתנו.

הכל טוב
זה תקופה מלחיצה
שבוכים בה הרבה.

קחו את הדברים בנחת

מחכותלך הרבה תקופות של המתנה

המתנה למקווה בכל חודש.המתנה להריון. המתנה ללידה וחוזר חלילה

תתחילי להתרגל

כמו ספירת העומר אתם בתהליך

הזדמנות טובה ללמוד להיות אחד לשני לעזר..
שיעבור מהר ובקלות ובטוב🤗

נשמע מאוד טבעי והגיוני
לגמרי מזדהה איתך. אני גם הייתי סטודנטית-עובדת בתקופת הפגישות-ארוסין-חתונה.
לי באופן אישי היה מאוד חשוב לא להזניח את הלימודים. היה לי מאוד חשוב להצליח .
את תחת המווןןן לחץ. גם ככה להיות סטודנטית זה לא פשוט. ק"ו כשמוסיפים לזה תקופה של החלטות שמשפיעות לכל החיים.
ממש לא פשוט. לא קל. לעיתים מתסכל.

ממליצה בחום לנסות להוריד מעצמך כמה שיותר דברים: מטלות, החלטות, סידורים, קניות - מה שאפשר בלעדיך - יותר טוב.
לדבר על זה ולשתף את ארוסך. אני יודעת מה רוב הקהל פה יאמר לגבי זה, אך אני אומרת לך מניסיון אישי - זה פשוט מדהים.
תלוי כמובן איך ועד כמה, אך במינון הנכון ובצורה הנכונה- זה יכול למנף את הקשר למקומות אחרים לגמרי...

בהצלחה

להוריד מעצמך מטלות

גם אני הייתי כזאת. וחודש לפני החתונה הייתה לנו תקופת מבחנים אז לא יכולנו להתראות זה היה נורא.

קיצר אמרתי לעצמי אני לא עושה כלום. כל מה שהיה קשור לחתונה עצמה, אמא שלי וחמותי עשו והגעתי לחתונה כמו אורחת. אז בסדר, זה לא היה בדיוק כמו שרציתי... אבל בסהכ היה כיף וזה באמת לא הכי חשוב. הצלם אמר למלווה שלי שהוא אף פעם לא ראה כלה זורמת שכמוני חחח
ובבית היו מיטות ומוצרי חשמל וזהו. כל הבית סידרנו בשבוע שאחרי החתונה וזה דווקא היה מאד כיף!

הורמונים מאד משפיעים על מצב הרוח ודברים דומים למה שכתבת. לקחת בפרופורציה .

אישית אני יכולה להגיד לך שבהמון סיטואציות אני פשוט משתדלת לנתק את המוח, כי אין להן ממש.. בעיקרון להרבה מהעומס והלחץ והרגשות אין שום ביסוס, ולכן אין מה להבהל מהן.. אם זה באמת משהו להיבהל ממנו הוא יחזור אחרי החתונה, ואז כבר תפתרו אותו בנחת בבית שלכם 

נראה לי כשנכנסים לתקופה הזאת לא יודעים ממש למה לצפות, אבל גם נראה לי שלא משנה מה קורה- זה הגיוני..

אתם שניכם רוצים להתחתן ב"ה, אבל זה עדיין לא לגמרי, וקורה משהו גדול אבל החיים מסביב ממשיכים, והנפש קצת מתבלבלת...

אז חוץ מלחזק אותך שזה עובר עוד חודשיים ואז תהיי נשואה ושמחה בע"ה, אני יכולה רק להגיד לך שזה הכי נורמלי בעולם..ושברוך השם ממש ממש ככה, בזה שקורה לכם משהו כזה אנושי ולא מובן אתם בוחרים לחיות ב-א-מ-ת. אחד עם השניה, אז זה הזמן לשתף אותו ולעבוד על הקשר, זה בסיס לכל החיים) 

 

 

לי עזר לעשות לוז מפורט של מה שצריך לעשות, זה היה אחת התקופות המתוקתקות בחיים שלי, ולהכניס בלוז גם דייטים שאסור לדבר בהם טכני..
באיזשהו שלב שכבר לא עמדתי בעומס קיבלתי שיחת רענון מאישה חכמה ועשינו רשימה של מה חייבים ומה לא. ומה שלא פשוט לוותר.. מתקן כביסה אפשר לקנות אחרי החתונה

ולדעת שזה עובר בע"ה.. והחיים אחכ שווים הכל.
מוזמנת לפנות בפרטי אם בא לך
הרבה מזל טוב!!

זה קטע של קרובים ושומרים דיסטנס מבלים יחד ושומרים מרחק מראה אהבה בטעם עדין וכל
אחד בודק עד כמה זה אפשרי תקופה שלא היתי מעוניין לותר עליה תלמידי להנות מהרגע
כיף להיות תינוק כיף להיות ילד כיף להיות בחור כיף להיות ....... כל תקופה בחיי ים זה כיף צריך להינות מכל תקופה בזמן שלה
מזל טוב🍭

היו לי חברות שהתקופה הזאת היתה קשה עבורם בצורה קיצונית.ואני כשראיתי את זה מהצד החלטתי שלי זה לא יקרה. ובאמת כשהתארסתי התחילו לחצים מההכנות של החתונה וכל מיני מצבים שיכולים להביא לקושי. אבל החלטתי לנסות להנות מהתקופה הזאת. דחיתי סמסטר בלימודים ולקחתי דברים באיזי ופורפורציות.( הכי חשוב לזכור, שכל אי הבנה בתקופה הזאת נפתרת בקלות אחרי החתונה, לכן להתאפק ולקחת דברים בפורפורציות) והיום ממש כיף לי להיזכר בתקופה הזאת. רגעים נדירים שלא חוזרים אחרי החתונה. כי אחרי שמתחתנים חיים את החיים השוטפים. שלפני החתונה זה עדיין לא נכנס
מזל טוב!

אולם בבית כנסת ולקחת רייטרינג
אולם אירועים- יש שפותחים גם לאירועים קטנים ביום

הוא נמצא בגבעת שאול.

כמו כן לא חסר אולמות, כגון שירת ירושלים ועוד.

ערכתי...

עושים גם בריתות

בבית הדפוס.

דבר שני, מותר לך להיות קנאית. זה לא שלילי.
דבר שלישי, אישה לא מקנאה סתם.

הבעיה היחידה שלנו היא שאנחנו מרגישות קטנות בגלל שאנחנו אנושיות, ויותר מזה, הקנאה לא נבראה סתם.

תקשיבי לקולות שבך, את אישה.
ובעיניי, אם את מרגישה שזה מוגזם אפילו בלי ששמעתי את הנימוקים, אני מאמינה לך. למה? קודם כל כי את אישה, ודבר שני כי את לא נשמעת סתם חיה בסרט.

בעיניי, גברים מרשים לעצמם ברגע שאישה מאפשרת להם את זה.
את לא מגבילה אותו, הנישואים מגבילים אותו. ואלו התנאים שלך...
תזכרי שתכלס, מותר לך כל רגע לבחור שאת לא עניינית עם גברים אחרים. את בוחרת להיות קורקטית כי את בוחרת בזה... לא כי את מפחדת ממשהו. ואשרייך.
אבל האיש שלך צריך לדעת שהקשר בינכם הוא הדדי.
ושבדברים האלה את לא פראיירית ולא מסכנה.

בסה"כ, תזכרי, אם הוא לא נאמן, זה לא באשמתך.
את בזכות עצמך, ואת אישה מושלמת כפי שאת.
יש הרבה גברים לא נאמנים בעולם... אחריותנו להראות להם שאין בזה הנחות מבחינתנו.

אל תרגישי לא בנח להגביל אותו עם הסטנדרטים שלך.
תגידי לו בלי להתנצל שאת מרגישה שהדיבור עם אחותך היה מוגזם השבת, ואל תתנצלי ואל תטילי אף ספק בחששות שלך. ושאת לא רוצה לראות עוד משהו כזה ושדומה לזה.
תגידי לו שאת לא אומרת לו את זה כדי לשמוע אם זה נכון, כי זה לא מעניין אותך. את פשוט לא מוכנה לזה יותר. אלו הסטנדרטים שלך. ואם הוא יגיד לך שאת מגבילה אותו, תגידי לו שזה מה יש...
הברית בינכם היא הדדית. ויש לך סטנדרטים בברית הזאת... יכול להיות שהוא רואה את זה כאילו כמוגזם, אבל זה לא מלחיץ אותך.

את לא תצליחי לראות את מה שיש בינכם, כשיש מישהי אחרת בתמונה.
אל תוותרי.

אני חדה בנושא הזה, כי ראיתי גברים שבוגדים בנשים שלהם. ואני חושבת שהאחריות מוטלת עלינו.
גברים היום ילמדו שלכל דבר יש מחיר.
הברית שלנו היא דו כיוונית, ולא חד צדדית.
ואם היא מופרת, היא מופרת משני הכיוונים, ובהסכמה... אחרת, יש לזה מחיר שהוא לא רוצה להיחשף אליו.

קיצור, תסירי מעצמך רגשות אשמה, תגידי לו מהם הסטנדרטים שלך, בלי להיכנס לאם הוא בןגד ברמה כלשהי או לא.
תאמיני בעצמך, ובזה שאת עושה את הדבר הנכון.
תאמיני שאת לא צריכה את הטובות שלו, אם כבר, הוא את שלך עכשיו.

ואם זה לא עובד, תחשבי על טקטיקה חדשה... את לא חסרת אונים.




ועכשיו אני אסייג,
לדעתי צריך להיות מוסכם בינכם, איזה וכמה דיבור צריך להיות עם בני המין השני, תוך התחשבות באופי של כל אחד.

מה שאמרתי זה בהנחה שהוא באמת הגזים.
לפעמים מרוב שאישה חושבת שהיא קנאית, היא לא שמה לב לזה שלפעמים זה פשוט בצדק.
לא הכל קשור לביטחון העצמי שלנו, לפעמים יש דברים בגו.
אבל אסור לנו להאכיל את זה, כי זה שתראי לו שאת מקנאה ומאמינה שאת חסרת ביטחון וזאת הסיבה, יגרום לו לפזול יותר.
את חזקה, ואם הוא פוזל, זה כי הוא צריך לעבוד על עצמו.

למה להכניס אותה לסרטים?
הוא מדבר שלושת רבעי שעה עם האחות?
צריך להגיד לו שלא מסכימה.
בוגד היה מנסה להסתיר קשר, לא להבליט אותו כל כך.
העצבים של הפותחת מתוחים, לא צריך סתם להמציא דברים כשלא יודעים

לא מכניסה אותה לסרטים, היא בסרטים משל עצמה.
ואני חושבת שכל אחת צריכה להיות ערנית ולהעמיד גבר שמגזים במקום שלו גם אם עוד לא הגיע לשם.

בהחלט לשים גבולות
גם לבעל
וגם לסרטים שאוכלת.

בהצלחה, הפותחת. את אשה טובה ואני בטוחה שבעלך יודע שהוא זכה, למרות המעידות הפטפטניות שתיארת.

אלא שלושת רבעי מהשבת. הבנאדם מפתח שיחות, אחת אחרי השניה במהלך כל השבת. מה שהכי מרתיח זה שבהשוואה לשיחות או האינטראקציה איתי, שמים לארץ. איתי מדבר בדרך הלוך ובדרך חזור ועוד טיפה מסביב ואיתה כמעט בכל זמן שהיתה בסביבה
ואחר כך אומר לי "מה? לא דיברתי איתך בדרך? לא עניתי לך כשפנית אלי תוך כדי שיחה?"
חחח וואי, תודה שהתייחסת גם אלי תוך כדי...

יש שיטה נפלאה הנקראת אימגו ועושה פלאים.

האמון שלי בו הרוס מאוד
תמיד חשבתי שזה סתם אני בלי שום סיבה הגיונית ושיש לי בעיית אמון כללית, בלי קשר אליו
אבל אני מתחילה לחשוב שזה ממש לא סתם בעקבות השרשור שעלה פה כרגע על מצב דומה בין אישה, בעלה וגיסתה

שהתייעצות כאן יהפוך אותך לפסיכוטית עוד יותר.

את האמון משקמים ע''י תקשורת טובה וכנה.

שלא תעז לכנות כאן פסיכוטית אף אחת שמתייעצת.

האשה מתארת מצב בלתי תקין בעליל.

מנהלים, אם יש תגובה שהיא בלתי הולמת בפורום, זו זו של מופאסה שמעלי

שהקול הנשי כאן קיצוני בצורה כזאת שלו הייתי מאמין לה הייתי חושב שהנני כסוס שאין לו רסן וכל זבוב נקבה תגרום לי למתח מיני.

הכוונה היא, שאני חושש שלא יכנסו בה דמיונות שיחריפו את המצב.

לגבי הקול הנשי- אתה צודק לחלוטין. מודה.
אבל הפותחת, בעלה הופך אותה ל"קנאית קטנה" כשהוא חורג מכל מוסכמה תרבותית.

מתי דיברת עם גיסה, יפה ככל שתהיה, שלושת רבעי שבת?

אשה כזאת אל תכנה פסיכוטית. וגם לא אחרות. דווקא את בוחן המציאות התקין שלהם - מנסים להשתיק. יש כאן קולות נשיים לא בטוחים, שצריך לעודד.
ממש כמו שיש כאן, מדי פעם, פוסטים של גברים שהנשים שלהן - צר לי- פשוט רעות.

שבת שלום!

השתמשתי את זה כביטוי מושאל לאנשים שנכנסים לדמיונות.
מקבל את ההארה שזה לא ראוי.

קשה. להפרעות אישיות יש נטיה להציק. אולי גם לבעל יש- לפעמים לאנשים כאלה יש תקשורת יותר טובה עם מישהו שדומה להם.
בכל אופן גם שם, על פניו, זו התנהגות לא הולמת, אבל לא בגידה.

או מחוסר טאקט או חוסר רגישות או מעופפים
או שבאמת לא סופרים את האישה שלהם.
והתפקיד שלה זה לא לחנך רק את עצמה לא לקנא.
אלא לדבר איתו על זה. שיבין שאת רואה. ושזה מפריע לך. ולא נח לך עם זה.. ואת מבקשת ש..
בלי להרגיש קנאית ומסכנה.

לי נשמע יותר שבעלך מעופף ולא בקטע לרדוף אחרי אחותך. הראש שלו במשהו והוא חושב רק עליו.
אבל כן. הוא צריך לדעת גבולות.
ושלך זה מפריע...

ולמה באמצע השבת לא פנית אליו ש..ניראה לי שזה מוגזם..
למה לחכות עד שאת מתפוצצת??
אני בעד לדבר ולא לשמור רגשות שהורסים מבפנים.
למה את מתביישת לקנא?
זה בעלך!
אולי הוא צריך להתבייש שהוא מגזים?

לא לפחד לדבר. לדון ולהגיע להבנות בניכם.
רק כך בונים זוגיות טובה.

שהוא מקבל שיבהיר לו שמה שהוא עושה דורס את ההלכה ברגל גסה. אל תרבה שיחה עם האישה כל שכן עם אשת חברך. שלום שלום ובזה נגמר הסיפור. שיפגע כל העולם - שאת לא תפגעי. ואת צריכה לייצר כמה שפחות מפגשים כאלה עם כל הקושי שבדבר. מקווה שיש לו מספיק ייראת שמיים לקבל את העובדה שברגע שקידש אותך אין אף אישה בעולם מלבדך. ענייני עבודה? הוא לא עובד עם אחותך, ואם השיחה נמשכת שעות סימן שזה עובר את הגדר הענייני.

תני לו לקרוא מה אומר שולחן ערוך בעניינים אלו. בזה סגרת את הסיפור.

אין לך שום בעיה. להיות קנאית לבעלך זה חשוב וטבעי. וזה מה שמחזיק את חיי הזוגיות שלכם.
בגלל שאת 'עובדת על עצמך לא להיות קנאית', את מאפשרת לדברים לקרות . את לא צריכה לעבוד על עצמך לא להיות קנאית, את צריכה לדבר עם בעלך מה נעים לך ומה מרגיש לך קצת מוגזם.
לא, את לא צריכה להתנצל!
מתנצלים על דברים רעים שעשינו, לא על זה שקשה לך שבעלך זורם עם נשים.

ובאמת רב השבת לדבר עם הגיסה מרגיש לי פוגע מאוד. עם כל הכבוד לנושא שיחה החשוב.
את לא צריכה להתבייש להגיד לו- 'ממש לא נעים לי שהרגשתי כל השבת מודחקת לפינה שאתה מדבר ומדהר עם שושנה. כאילו הבנתי שאתה רוצה לעזור לה, אבל יש גבול! זה לא מקובל עלי'.
כן, להיות אסרטיבית. לא להתנצל על מה שמגיע לך ויותר מכך- לא להתנצל על מה שמגיע ל*זוגיות* שלכם. זה לא רק לטובתך. זה לטובת הביחד שלכם!

אני מניח שבעלך היה מציג את זה שאת סתם מחפשת אותו והכל טוב.

לכן את חייבת לקבל חוות דעת אמיתית(הכי נכון - יחד איתו) מזוג שמבין עניין(המלצתי, בלשון המעטה, לא מבנות בפורום כאן), עדיף שיהיה דמות רבנית. בנוסף, את מקווה שתלכו יחד, אבל אם לא, את חייבת לחשוב איך את אומרת את הדברים בצורה אמיתית ולא מניפולטיבית, כי זה הטבע שלנו.

ו... כל הכבוד על הרצון לשמירה על התא המשפחתי הכ"כ יקר לעם שלנו.

יש לך תחושות בריאות ואינך צריכה להתבייש בהן או להדחיק אותן.

 

אין טעם להגיד לעצמך "תפסיקי להיות קטנונית" כי זה לא נכון (וזה גם לא עובד...)

 

העובדות כרגע הן שיש ביניכם פערים בתחום מסוים (שבמקרה שלך גם מאוד רגיש ומהותי).

 

טובתו הגדולה ביותר היא שתהיי "קנאית".

 

אני יודע שהאינסטינקט הראשוני הוא לחשוב שהתבלבלתי, אבל גם אני, כמו כל גבר אחר, יודע את האמת.

 

גבר חייב שיגידו לו את זה. אבל שיגידו לו את זה בצורה ברורה וישירה. בלי להתבלבל.

 

תאמיני שה' שידך ביניכן לא כדי שתחנקי עם הצפרדע בגרון. ממש לא זו מטרת הנישואין.

 

המטרה היא לאזן אחד את השני וליצור זוגיות בריאה שבאה מתוך חיים בריאים.

 

הדילמה (הכלל לא פשוטה) שניצבת לפתחך כעת היא שאלת ה"איך" (אך לא שאלת "האם").

 

אם תפנימי את מה שנאמר בשורה האחרונה - אני מאמין שיוקל לך במקצת.

 

לגבי שאלת ה"איך?":

 

הדרך הטובה והבטוחה ביותר - לדבר.

 

ה' נתן לנו את הדיבור ככלי מדהים, שבלעדיו היינו מתוסכלים וחסרי אונים כשהיינו רוצים להעביר מסרים (מי אמר תינוק?)

 

אין סודות ואין ברירות. חייבים לדבר.

 

זה לא קל לפתוח את הפצע העמוק, וזה אפילו כואב.

 

אבל כמו בניתוח, כשאין ברירה - עושים!

 

אגב, גם ניתוח יכול לא להצליח, וייתכן שתצטרכו לבצע סדרת "ניתוחים" (שחנ"שים).

 

אבל כמו בניתוח, הרבה מההצלחה תלויה באופטימיות, באמונה שלמה בהצלחתו, וכמובן - תפילות.

ועוד מגבר..
אני תמיד מרגישה שבתוך תוכו הוא כן מבין שיש משהו במה שאני אומרת אך לא מוכן להעמיק בתוך עצמו או להיות מספיק כמה עם עצמו
אבל בגלל שאני רואה. שבעולם באמת דברים מתנהלים כך ואין פה בדיוק על מה לשים את האצבע- היכן כבר עבר הגבול, אז אני חוזרת אל הספק..
משגע. כבר אין לי כח לחשוב על זה
מודה לך על התגובה ועל הכנות!

אבל כל גבר יודע את זה בתוך תוכו.

 

ולעצם תגובתך:

 

את אשתו. את לא ויקיפדיה שלו.

 

אינך חייבת לתת לו הגדרה מדויקת בעלת 150 תווים של מה בדיוק שמפריע לך.

 

אינך חייבת לשים אצבע על נקודה, וזה גם כמעט לא אפשרי כיון שהעולם אינו שחור-לבן.

 

אני לא יודע היכן עובר הגבול וגם לא בטוח שיש כזה.

 

חז"ל בכוונה אמרו "אל תרבה שיחה עם האשה" כהגדרה מאוד כללית ומעורפלת בדיוק מההבנה שזה לא דבר שניתן למדוד במילימטרים.

 

זה נקרא "פרדוקס הערימה" (יש על כך אפילו ערך בויקיפדיה).

 

באפשרותך לספר לו על תחושות כלליות שלך.

 

מבלי להתפלפל ולהכנס להגדרות. אינך גבר.

 

אם זה נאמר בצורה ישירה וברורה - זה מספיק.

 

כמה שפחות התנצלויות - יותר טוב.

 

"אולי אני דוסית מדי בשבילך" "אולי באנו מבתים בעלי אורח חיים שונה" - זה אולי נכון עובדתית, אך לא נכון עבורכם לשיחה.

 

זו הדחקה בוטה של הרגש שלך, הפסד גדול של בעלך, והכי גרוע - יוצא שכנראה השדכן (ה') לא כ"כ מוצלח.

 

ואוסיף בע"ה עוד דבר:

 

כשפונים אל בן הזוג בנושא זה, חשוב שזה יהיה "מה אני מרגישה" ולא "מה אתה עשית".

 

לדבר על הכאב ולא על העוול.

 

להבהיר ולהעביר שזה מתוך רצון "להתקרב" ולא "להתרחק" או "לנקום".

 

וכפי שנאמר לעיל, כל אמירה שכלית, לוגית, ואפילו הלכתית - מקומה מחוץ לשיחה. ממש מוקצה!

 

אחרת, זו יכולה להיות תחילתה של התנצחות לא נגמרת. וכמובן - לא יעילה.

 

"הוא" - לא חפיפניק.

ו"את" - לא חשוכה.

 

השיחה היא שיחה של רגש, כאב, ובע"ה - קירבה גדולה.

 

בהצלחה!

(לפעמים לדבר לא מספיק, וגם כשמדברים, לפעמים אישה צריכה להשתמש בתבונתה כדי לדעת מה בדיוק לומר...)

וכיף לקרוא הודעה כזאת של גבר.

אך לא מנסיון אישי,
שזה לא עולה הרבה ולא שווה הרבה...

(אולי יש דגמים שכן? תנסי לבדוק תגובות של קונים בזאפ)

והבנה במזגנים....
אז ככה הדגמים הטובים עולים יקר מאד יחסית למזגן
רגיל שעושה את אותה העבודה
אולם צריך לקחת בחשבון את עלויות ההתקנה שזה יוצא בערך אותו הדבר..
לסיכום מזגן רגיל יעשה עבודה יותר טובה באותו הסכום. ז"א שמזגן נייד 3/4 כח יעלה כמו 1 כח ואפילו 1 ורבע
היתרון שנייד אפשר לקחת ואת השני לא...

עולה בסביבות 200 שקל ואין שום בעיה לקחת אותו.

הבעיה שהתקנה במקום אחר תעלה 500-700₪ בערך
כך שפירוק והרכבה שלו זה כבר חצי מזגן

בידיעה שלא ישתלם לך להוריד
וככה או שתשאיר לו אותו
או שתמכור לו ממש בזול

אם יש סיבה להתקין אותו זה רק שהות קצרה באופן מיוחד (כלומר, פחות משנה בדירה).

 

אני בעבר השתמשתי במזגני חלון של פעם לאותה מטרה. עלה כ-400-500 שקל, הונח בחלון ופעל במשך כמעט 6 שנים עד שעברנו דירה.

נהנת מהאחיינית?
עזרת להוריה המותשים לנוח?

אשריך. אין גבול לחששות.

אין חשש..

יבינו מהר שזה לא שלך.

בהצלחה

מארץ הקשקושים...... אם ירצה ה' לזווג זיווגך באותו היום הוא יביא לך אותה על מגש של כסף כשהיא מתלהבת ממתיקותה של האחיינית ואז כשתאמר לה שזו אחייניתך היא תתרשם ממך על תכונותיך האבאהיות שמביאות אותך לטייל כך עם אחייניתך. זו דוגמא אחת ולה' יש אין סוף אפשרויות. מהצד השני אולי זה ירתיע זיווגים שאינם מתאימים לך? חשבת על זה? בקיצור תחייה ברוגע ותעשה מה שליבך חפץ בלי התחשבנויות כאלה ואחרות, ההשתדלות צריכה להיות ברמת הנורמה. לא תגיד לאחותך, תשמעי, אני לא יכול לטייל עם ביתך, זה הורס לי את השידוכים, נכון? זה רמת ביטחון 0. תן לקב"ה לפעול בדרכו, ותפעל אתה בדרכך.

עזוב אותך
כיף לך עם אחיינית שלך
תהנה איתה

לדעתי שטויות לגמרי

מעניין כמה זה חד משמעי מהקולות שענו כאן
החכמתם, תודה

בס"ד

אם מישהו לא יציע לך בגלל זה אז א. ההפסד שלו. ב. יהיו הצעות ממקומות אחרים בע"ה.

ב"הצלחה

שזה שטויות...
אפשר ללכת לטייל שם גם עם אח או חבר כדי לפצות ולקוות שיבואו האנשים עם הראדר אז.

אגב, לבעלי יצא שהציעו לי שידוך אחרי שהתחתנו, וגם כשכבר היו לנו 2 ילדים. 

כך שכשאנשים רוצים להציע מסתבר שזה לא הכי מפריע להם...

כשרוצים להציע לא חושבים יותר מעבר ממשבצת של דף חשבון

הוא מקפיד ללבוש אותה כל פעם שאנחנו באים

בהחלט יש במחיר הזה. אם קצת מחפשים, ניתן לפעמים למצוא עודפים מתצוגה. לעשות קצת ש'ב מול המחשב בחיפוש מחירים.

למשל פה: https://ksp.co.il/cat/5823.1694..3062.

יש מכונות חדשות החל בבערך 1000 ש"ח.

תבחרו משהו של חברה יחסית טובה ומוכרת בתקציב...

 

לי יש מוצרים של NORMANDE שאני ממש מרוצה מהם אבל לא מכונת כביסה..

 

זה הכי זול וטוב שיש.

ואם אני זוכרת טוב עלתה 1400

גם ככה המכונות כביסה של היום הם לא משהו

1300 זה ממש זול..... (קנינו לפני כמה חודשים אז אני יודעת מחירים).
מחיר תצוגה- לא יודעת מה המחירים אבל אם את מוצאת רעיון טוב.

בגדול המכונות המומלצות הן אלקטרה/ סיימנס/ בוש 7 קילו ולא תוצרת תורכיה.
אבל הן לא במחיר הנ"ל.

כולם עם כרטיסים חכמים.

לפני כשנה מכונת כביסה 7 קילו של באקו
מרוצים ממנה מאוד..
(בלי קשר.. ממליצה לחפש מכונת כביסה עם נעילת ילדים.. זה נצרך מאוד!)

קבלתי המלצות על סימנס המכונה עצמה יקרה אבל קבלנו החנה משמעותית במחסהי חשמל אז יצאנו ברווח
בתקווה שישמש אוצנו לכמה שנים טובות אמן
שבת שלום

גרעין משפחות חדרה



במיקום מעולה ובדיוק באמצע בין חיפה לת''א, השכירות כאן במחיר סביר (יותר זול מנתניה) והתחב''צ סה''כ עובדת (גלוי נאות מתנייד באוטו, אבל יכולה לברר)


לפרטים נוספים מוזמנת להתקשר/לפנות במסר

בס"ד

מוזמנת לפנות בפרטי ואקשר.
חוץ מזה יש כמובן את גרעין רמת השרון, הגרעין בתל אביב ויש גם כמדומני גרעין ברעננה עצמה.

גרעין ברמלה שהבנתי ששם מחירים סבירים ותחבורה טובה.
יש גם ברמת השרון אבל יקר מאד

לא זול מאד אבל נגיש (על כביש 4 מול בר- אילן). ויחסית לגוש דן ממש לא יקר.

מחירי הדיור סבבה, מאוד קרוב לתחבצ. שעה מרעננה על כביש 6. גרעין איכותי מאוד, ממליץ שתדברי עם אחת בשם תמי
052-6940960

אחלה גרעין
ו20 דק' מרעננה....

וקהילה מתוקה
לא יודע לגבי מחירי שכירות