פורום נשואים טריים (עמוד 289)

או בערבית- הזאקי והמג'רסה. הולכים בתוך המים ואז חוזרים בשביל מקביל. שיא הכיף, רק שהמים עמוקים.
גם פארק הירדן נהדר.

בגלל זיהומי מים

אז השנה בזכות השפע המבורך, לקחת בחשבון שיש הרבה יותר מים וזרמים ולהזהר כפליים!

זה לא חדש..

לא פלא...

לק"י

עושים קליפ של כל בית הספר עם השיר, אז חשבתי שלכבוד זה החליפו צלצול

פולש לפורום נישואים טריים

צריכים לפחות שני חדרי שינה, עד 3000

אם אינני טועה יש שם כמה חסידים.

לדוגמא אמציה
לדעתי היה פעם משהו של ברסלב באזור חוות שמשון

אמציה זה בחבל לכיש , אזור קרית גת, פחות בא לנו שם..
תודה !

נבדוק אותם בע'ה,
ונשמח אם תעלו עוד (;

מזדהה ממש.

אבל שמעתי שחרדות יכולות לנבוע מחוסר ביטחון עצמי,
ובתור התחלה כדאי לשמוע את השיעור של הרב יגאל כהן על ביטחון עצמי.

אבל הרצון הזה לשלוט בהכל ולנהל הכל ושיצא מושלם פשוט לא שייך. כי זה רק הקב"ה יכול.
תמיד יש מקום לחשוב איפה אפשר לשפר אבל אנחנו בני אדם בסה"כ וצריך להכיר במגבלות שלנו. את עושה כל מה שאת יכולה אני בטוחה בזה את רק צריכה להרגיש את זה בעצמך. החיים ב'אילו' הם קשים מאוד ואין טעם להיכנס לזה.

מנסיון

להתקשר למכון הישראלי לטורדנות כפייתית, של ד"ר בן ארוש, במודיעין - ולעבור איבחון אם יש לך או.סי.די.

 

זה לא "אסון" כזה גדול.. אבל אם זה זה, אז אפשר לטפל, קוגנטיבית ורפואית, תוך זמן לא רב.

 

ממה שאני יודע, הוא מאד מומחה לענין.

 

לא חייבת להמשיך טיפול דווקא שם - הבנתי שזה יקר שם, יחסית..

 

אבל לאבחן חד משמעית - כדאי.

 

חבל לסבול לשווא.

עצות. פשוט אני טיפוס מאוד סגור, וביטחון עצמי לא בשמיים, כך שאני לא משתפת אנשים שאני מכירה בכלום.

תודה לכולם

המשפט שכתבת בכותרת מאד קשה ומחמיר עם עצמך.
"ואהבת לרעך, כמוך"! אדם צריך לאהוב את עצמו על מנת שיוכל לאהוב את זולתו.
אז-
א. תחזקי את האהבה שלך לעצמך. תתבונני בתכונות הטובות שבך, בכשרונות, ביכולות, בהישגים. ותזכירי אותם לעצמך כל יום!!
וגם תקבלי באהבה את החולשות והחסרונות של עצמך. אף אחד לא מושלם. אחרת לא היינו כאן. אנחנו עושים השתדלות אך לפעמים מועדים וטועים.

ב. תחזקי את האמונה בקב"ה שמנהל את העולם גם בדברים הקטנים, ולא אנחנו, גם אם נדמה לנו.

ג. ממליצה לך על שיטת "העבודה" של ביירון קטי. זו שיטה שעוזרת לחקור את המחשבות. האמונה ךמחשבות שלנו זה מה שיוצר אצלנו סבל. וזו דיטה נפלאה לשחרר את הסבל הזה.

בע"ה בהצלחה רבה יקרה!

שמעסיקות אותך כל היום. וזה משגע!
את רוצה לברח מהם והם ממשיכים לחפור.

לכי לאיבחון אצל פסיכולוג. יש טיפול cbt ואם לא יעזור אז יש טיפול תרופתי.

אני אומרת לך מנסיון חבל לסבול!
עברתי את זה. מחשבות שאולי יקרא לי משהוא או לילדים או לבעלי או.. וכל כאב אז ה' ישמור. זה טוחן את המוח והעצבים והמצב רוח.
אל תסחבי את זה את תצאי מזה בע"ה.

ואפשר להתמודד.
חבל לסבול.

ואת פשוט מאוכזבת כי חשבת שהנשואים ישנו אצלך את הכל?

א. אין לי רעיון, אבל מקסים ששמרת את הפתקים שלה. העובדה הזו בעצמה משמחת ומראה על הערכה כלפיה.
ב. לגבי התמונה, כמה רעיונות,
"אילן במה אברכך...יה"ר שכל פירות שנוטעים ממך יהיו כמותך"
"כי הרבית טובות אליי"
"וזכני לגדל בנים ובני בנים וכו...."
"בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך"

תודה רבה על הפרגונים והעזרה.
ממש עזרתם לי.

א. העיקר שתשימי כיסוי ראש צנוע, שאכן מכסה את הראש.

 

ב. אם את רואה עצמך שייכת ל"זרם-חרדי" מסוים, תשאלי נשים משם, מה מקובל אצלם.

איזה זו החלטה אישית ואפשר גם לגוון.
מבחינת מה "מקובל" זה תלוי תת-תת חברה.
בהרבה חברות דת"ל רוב כיסויי הראש "מקובלים" ומקובל גם לגוון אצל אותה אישה.
בקיצור- את טכולה לזרום לגמרי....

לגבי פאה מול מטפחת- תשאלי את הרב שלכם, יש דעות שונות. יש מגוון דעות. לדעתי רוב הפסיקות מתירות את שניהם.

לגבי, אם מותר להוציא וכמה? תלוי פסיקה. אני יודעת על 2 אצבעות אבל זה משתנה בין הפסיקות השונות.

שעצם המחשבה שאני חיה עם אדם עם מידות מזעזעות מקשה עליי מאוד! לא יכולה להשלים עם זה שאני קושרת את גורלי עם אדם שהוא לא מספיק טוב

קראתי את מה שכתבת, וכואב לי בשבילך שזה המצב.
מעניין אותי לדעת באיזה בית הוא גדל ומה הוא שם?
כי הדמות שתיארת הזכירה לי מישהו שפגשתי פעם שהתנהג בצורה דומה למה שתיראת. וכשניסיתי להבין מה גורם לו להתנהג כך הגעתי למסקנה שזה שילוב של כמה דברי, העיקריים שבהם: זה מה שהוא ראה בבית ובמשפחה שלו, כישורים חברתיים לא מספיק מפותחים וצורך חזק מאוד של תשומת לב. כל הדברים האלה זה דברים שהוא גדל לתוכם ולא הוא עצמו, פשוט התרגל וזה לא שהוא ישב עם עצמו והחליט להיות ככה.

מה שאני מנסה להגיד פה, זה שתנסי להתבונן מאיפה ההתנהגות שלו מגיעה אם זה הוא או נסיבות כלשהם שהביאו אותו לשם. זה שהוא התנהג אליך בצורה מגעילה זה לא בהכרח אומר שזה המהות של האופי שלו ומתוך כך לפתוח פתח להזדהות או חמלה מסויימת אעפ ששילמת על מחיר בפגיעות שהוא פגע בך.

בהמשך אמרת שהוא עובר תהליך של שינוי שאת מרגישה שזה דבר מזוייף . בהנחה שזה בהמשך למה שכתבתי למעלה, אז מדובר כאן בשפה חדשה שהוא לומד וכמו בשפה חדשה שומעים שזה לא השפת אם שלו אבל ככל שמתרגלים יותר כך גם רמת השליטה בשפה עולה. תני לו את הצ׳אנס ללמוד את השפה הזאת.

ביחס לתחושת הפגיעה שלך, אל תדחיקי את הכאב תנסי לחשוב איך מה את יכולה ללמוד ממזה לגבי הרגשות שלך ומבלי ת מה עושה לך לא טוב, ואחרי זה לבקש ממנו להמנע מזה או לחלופין לבקש את הצד השני של זה ומה שעושה לך טוב

בטח יזרקו עלי אבנים
יגידו שאני הורסת בתים או משהו כזה
אבל אני, אישית, לא הייתי מתאוששת מדבר כזה. ודי למבין.

כי זו באמת תגובה מהרגש. וגם אני אישה והרגש תופס אצלי מקום חשוב, אבל זה לא דבר טוב תמיד, לא כשנתקלים בבעיות.
ביהדות הדבר הכי טוב הוא להיות מלך על עצמך ועל חייך. איך עושים את זה? משתמשים קודם כל ב-מ' של אותיות מלך שזה = מוח. אח"כ ב ל' = לב כלומר, רגש, ורק בסוף עם ה כ' = כבד שזה תאוות. מי שמתבלבל באותיות ומשתמש קודם בלב (רגש) הופך ל"למך" כינוי לטיפש / כסיל. ומי שמתחיל עם התאוות כ' - מדומה לחיה הכי בזויה ביהדות.
אז בואי ננסה להתנהג כמלכים ונחשוב עם השכל.
יש לך, כותבת יקרה שתי אפשרויות. האחת לוותר ולומר מה שאת אומרת: אני לא אתאושש מזה ואין סיכוי ולפרק את החבילה. דבר זה לטעמי אינו רצוי. לא כל מי שמתגרשת מצליחה לפתוח דדף חדש כ"כ מהר, וגם מי שמצליחה לא תמיד פרק ב' הוא יותר טוב והרבה מתגרשות אחרי נישואים שניים. מה גם שהתהליך דורש הרבה כוחות נפש, כספים ועוגמה מאוד גדולה שאת צריכה לחשוב אם את בנויה לזה כרגע.
ויש אופציה נוספת, טובה יותר לדעתי והיא להתמודד.
כתבת שאתם הולכים לטיפול זוגי בקביעות שזה כשלעצמו דבר גדול ולא מובן מאיליו, ועוד את רואה שינוי בבעלך? על אחת כמה וכמה.... אז מה אם זה לא טבעי כרגע? הוא מתאמץ! הוא רוצה לשפר ומצליח! אחרי המעשים נמשכים הלבבות - המעשים שלו הטכניים יהפכו בהמשך אצלו לטבע! זה חוק! אבל זה רק אם יתמיד במעשים אלו. וזה לא יקרה אם לא יקבל ממך פידבקים חיוביים על השתדלותו. אם היה לך בן אלים שעל כל פגיעה בו היה מרביץ ופעם אחת היית רואה שהעליבו אותו ובמקום להרביץ קפץ את אגרופו ורק סינן איזו קללה מבין שיניו היית רצה אליו ומחבקת ומנשקת אותו על המאמץ!! אפילו שזה עדיין לא מוטבע בו וגם אם בפעם הבאה כן יפול וכן ירביץ. יש גם נפילות בדרך אבל אם יש מודעות ומאמץ - הו בעליה.
לגבי הזכרונות הלא נעימים שלך מתקופה של קללות וב זזיונות וכו'... תזכרי דבר אחד: אין מודדים אדם בשעת כעסו. כשבן אדם כועס כל מני גיהנום שולטים בו! הוא לא הוא! שכינה מסתלקת ממנו והוא לא שולט במה ש יוצא מפיו, זה יצר הרע שלו שמדבר מגרונו! בגלל זה גם ללא טוב להסתכל באדם שכועס. אז הוא הצליח להכניע את יצר הרע ששלו וכבר לא מקלל??? תעשי לו מסיבה!! זה דבר גדול? היה לו יצר רע ענק ששלט עליו והוא התגבר עליו!! גם פה צריך התמדה, אני מציעה לכם ללמוד יחד מתוך ספרי מוסר כמו חובת הלבבות, מסילת ישרים, אורחות צדיקים.... שעוסקים בדיוק בזה, בעבודה על המידות, גם במידת הקמצנות אגב... אלו דברים שכביכול מובנים מאליהם אבל אם לא משננים אותם לא מצליחים להתגבר ולנצח את היצר בשעת מבחן.... והחיים מלאים במבחנים כידוע לך...
אז לסיכום אומר, שלדעתי עליתם על דרך המלך (תרתי משמע) ובהתחלה כמו בכל התחלה זה קשה, אבל גם מי שעבר ניתוח קשה שוכב בחדר התאוששות, כואב לא ורע לו, אבל יודע שמפה אפשר רק לעלות ולהחלים. תני לזמן לעשות את שלו, אם ה' לא היה רוצה שתתחתני איתו, היית מזהה את המידות הללו לפני החתונה ולא היית מתחתנת איתו. ה' יודע מה הוא עושה והעלים זאת ממך וכנראה זיהה אצלך מידות וכוחות כאלה שיכולים ומסוגלים להתמודד עם אדם כזה. ה' לא נותן לאדם נסיון שאינו יכול להתמודד עימו.
מחזקת אותך ומאחלת לכם רק טוב ואושר, ושלום בית אמיתי!!💖

ברור לי שנפגעת ממנו. זה ודאי ממש לא קל לקבל דברים כאלה מאדם שהוא אמור להיות אהבת חייך ושפוגע בך.

אבל:
אתם כן הלכתם לייעוץ זוגי... והוא כן עשה שינויים. כלומר זה כבר אומר שיש עם מי לדבר. זה לא קיר, הוא כן עושה שינויים (אפילו אם הם טכניים) כי חשוב לו שיהיה לך טוב.


אני גם שמח לראות שכן פרגנת לו על השינויים שהוא ביצע מאז הייעוץ הזוגי, כי זה לא קל לפרגן לאדם שאת כועסת עליו.

אני לא מכיר אותך, אבל כמה שאלות:
1. הדברים האלה שמפריעים לך בו - לא שמת לב אליהם קודם? זה הגיע בבת אחת אחרי שהתחתנתם?

2. במידה והוא היה "חוזר בתשובה מלאה", כלומר תותח כספים ועוזר עם הילד וכו' - את חושבת שהיית יכולה לוותר על זה?
או שזה משקע שעד עכשיו רובץ עלייך לא משנה מה הוא היה עושה?

3. האם הוא מודע לזה שככה את מרגישה? שיתפת אותו בתחושות?

4. איך חיי הזוגיות חוץ מזה? שמחים לרוב?


אני רק תוהה גם אם השרשור נפתח בעקבות אירוע ספציפי שקרה לאחרונה והצית את זה שוב (למרות שלא חשבת על זה מלא זמן) או שזה כבר כמה זמן שאת חושבת על זה באופן מלא?

ואם זה מזוייף או לא? ימים יגידו.. הייתי עושה הכל כדי לשמור על הנישואין.. בעיקר כשיש ילד, וגם נראה שבעלך רוצה להשתפר..

ונכון שלא בטוח שהיא צודקת ויכול להיות שהיא מדמיינת אפילו. אבל אישה רכושנית כלפי בעלה גם כשזה נוגע למשפחה המורחבת. כל שכן לחמותה... תנסה להבין מה מפריע לה, להבהיר לה שאתה קודם כל בעלה ואח"כ אח של וכו... ותבהיר לה את החשיבות של שמירה על קשר טוב עם המשפחה. עכשיו כשעוד אין לכם ילדים היא לא מבינה את זה, אבל לכשיהיו ב"ה הם ירצו דודים ודודות, וסבא וסבתא ואפילו גם היא תזדקק לעזרה מפעם לפעם.... והיא לא צריכה לקנא בנשים שבהריון במשפחה, תמשיכו להתפלל ואולי בזכות התגברות על המידות באירועים משפחתיים בהשתתפות בשמחה תזכו לבן משלכם. יש גם סגולות בברית להיריון אם אתה מעביר את התינוק למילה ולהתפלל בשעת בכיו של התינוק להפקד! זו שעת רצון וכדאי לה לנצל זאת.

זו התמודדות לא פשוטה בכלל. אבל מצד שני אי אפשר להתחמק מארועים בגלל זה
צריך לחשוב מה עושים

כמו שקשה לבחורה מעוכבת זיווג להגיע לחתונות... ובכל זאת הן מגיעות כדי לשמח את חברתן שעד לא מזמן היתה חברתן לצרה.... אבל מנסיון, לפעמים השם רוצה לתת למישהו משהו טוב, אבל קודם נותן לו נסיון קשה.... אז זה הנסיון הקשה שהיא צריכה לעבור אולי כדי לקבל את מה שהיא כל כך רוצה? למה לפספס את ההזדמנות? מה גם שלנתק קשר עם משפחה זה מאוד קל. לחבר אותו שוב זאת משימה כמעט בלתי אפשרית...

אל תגיד לשניה שהיא טועה

תמיד תגיד  שהיא צודקת וכל הכבוד שהיא שמה לב לזה...ומזל שיש לך אותה וכל זה.

ברגע שהיא תראה שאתה איתה 90% מהאנטי שלה יעלם וה 10% הנותרים יהיה יותר כל לדבר על זה

אני למדתי את זה כנראה מאוחר מידי....

להיות שבאמת מה שמפריע זה עניין ההריון שהזכרת.. לא פשוט להודות בזה ולא נעים עוד יותר להיתקל בתגובות גם אם בעיניך הן לטובה, בעינייה זה מבוכה

באמת העניין של הריון יכול להיות נושא מאוד רגיש אצל נשים, אולי היא גםשמה לב למבטיםאו שהמשפחה שלך משדרת איזשהי ציםייה. גם אל תשכח שלפעמים לא נעים שכולם מדברים על ההריון והבחילות ולה לא יהיה מה לומר.לי זה דווקא מאוד מובן שאם היא מרגישה חוסר הערכה כלפיכם לא נעים לה להיות שם. ההפך- תראה כמה היא מכבדת אותך! כמה צורם לה להיות במקום שמתייחסים אליך בצורה פחותה.
אני לא יודעת מה המצב שם באמת, אבל אם זו הכוונה שלה.. זכית ממש!

לדבר אל ליבה.
לחזק את התקשורת ביניכם, להסביר לה כמה זה חשוב לך.
העניין של ההריון היה גם במשפחה של אשתי, אויי כמה שזה לא הגיונית הקנאה הזאת, אבל ככה זה אצל הנשים. צריך להתחזק באמונה וביטחון שכל אחד בעתו ובזמנו

כי הם רואות את ההריון בעיניים. ואת הדיבורים סביב הריונות ולידות. ןאת הבטן שלה בודקים
פשוט יצא הרושם מדבריך שנשים קנאיות יותר מגברים. אי אפשר להשוות את הניסיון שלהם לשל הגברים בנושא הזה

זאת נקודה רגישה מאוד, לא סתם קנאה רגילה.

אם זה טרי זה קורה לפעמים...
חשוב לדעת אתזה ולא להיבהל...

איננו כפופים לכללי האסתטיקה של עולם המערבי. מי אמר שחום ואפור לא מתאימים??

איך מוחקים?

להיות איתה לגמרי.
בסדר אהובתי, מה שאת רוצה אנחנו נעשה. אנחנו ביחד, את הכי חשובה לי בעולם, יותר מהכל. ואם זה מה שאת רוצה עכשיו זה מה שיהיה.
בגלל שאני רוצה מאוד להיות איתך איפה שאת, בבקשה תסבירי לי מה את מרגישה? מה מכאיב לך? אני מוכן לשמוע הכל, גם אם זה המשפחה שלי, אני איתך, אני אוהב אותך, את החיים שלי, את המשפחה שלי, ואם תספרי לי אני אוכל להיות יותר קרוב אלייך.

אני בטוחה ב90% שעצם זה שאתה תשחרר ותוותר, שהיא תסכים בסוף ליסוע. כי היא רוצה לשדר לך משהו, את התחושות המורכבות שלה. ברגע שלרגשות שלה יהיה מקום, ולגיטימציה, ותהיו ביחד במקום הזה, היא תרגיש יותר רגועה ומוכלת ויהיה לה כוח לעשות מאמץ בשבילך וליסוע (ואולי אפילו להנות).
יכול להיות שבסוף זה לא יעזור, ותשארו בבית. לא נורא. לא סוף העולם. תפנק אותך ואותה בשבת הזאת ותהנה ממה שיש.


אני גם מניחה שנושא ההריון עומד פה במוקד
וכן, זה נושא רגיש מאוד עבור רוב הנשים, והרבה נשים מרגישות שהבעל לא מבין ולא חווה איתן את האתגר.
עזוב, גם בלי להיות מאותגרת פוריות, יש פה פער מובנה. גברים "חיים ליד" הפוריות, נשים חוות את זה יום יום שעה שעה. גם בהיבט הפיזי וגם החברתי והרגשי. זה תופס הכל. אצל רוב הגברים זה לא ה-חיים, אצל נשים "אם אין מתה אנכי"
וזה לא משנה כמה אתם נשואים.
מספיק שיש שהתחתנו אחריכם וכבר בהריון. זה מספיק יכול לצרוב.
ומפה זה הולך לכיוונים של טינה כלפי המשפחה, שלא מתחשבת, שלא רואה, ששמה אתכם רחוק כי היא לא בהריון ונותנת יחס מועדף למי שכן בהריון וזה נחווה כחוסר רגישות, או מזכיר לה את ההעדר.
ותחושות שהיא כאשתך פחות מוערכת לעומת אחרים, ואולי זה נכון ואולי לא. אבל כרגע זה מועצם.
אין לה נכד להביא להורים שיתלהבו ממנו וממנה, אין לה הריון וציפיה של ההורים והתרגשות לקראתכם...
בקיצור, זה ראש של אישה
וזה לא המצאות. זו חוויה אמיתית. מציאותית.
לא מתכוונים לפגוע אבל במצב רגיש כל דבר מתעצם.
ולכן,
אתה איתה. באש ובמים.
צודקת או לא צודקת בעיניך.
על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו
ואם אתה רוצה סיכוי לעבור את התקופה בשלום עם כמה שיותר קשר עם המשפחה, תהיה איתה.

(אם זה הולך למקומות מוקצנים של ניתוק אמיתי, והשחרור שלך לא מועיל, אז תבררו את הדברים בטיפול זוגי)


ו- ענית לה מצויין כשאמרת לך מיד שאתה לא רוצה להיות לבד בשבת. זו לא אופציה. אתה הולך איתה. נהדר!
אל תתרגש שהיא לא עונה, תמשיך לחזר...

אז בכללללללללללללל.
קח אותה לבילוי מטורף
תציע לה שבת זוגית באיזה מלון/אכסניה/שטח
היא נמבר וואן של החיים שלך. צריכה חיזוק לזה.

אז היום הוא לא ילך לברית והם מוחקים זוג מרשימת בני המשפחה. מחר היא תגיד לו שלא מתאים לה שהוא מתראה עם אמא שלו, מה יעשה? יגיד לה "כן מאמי.. מה שתגידי... בואי נזמין חדר בבית מלון?... בקצב הזה הם ימצאו את עצמם לבד ושלום בית בטוח לא יהיה פה...... ולכותב אני שואלת: איך היחסים שלה עם אנשים באופן כללי? עם המשפחה שלה? אולי יש פה בעיה תקשורתית / חברתית? האם היו עימותים או העלבות שסיפרה לך עליהן מצד המשפחה שלך?
וכן!!!! אני חושבת שאם היא מתעקשת בעניין הוא צריך ללכת לבד! כמובן לומר לה שהיה שמח אם היתה מצטרפת אליו, אבל הוא לא מוכן לנתק קשרים עם משפחה ללא סיבה מובנת מצידה.
ובמקביל להתייעץ ולחשוב איך לחבר בינה לבין המשפחה. אולי תבקש מאחת האחיות / גיסות שתזמין אותה לקפה או משהו בסגנון כדי שתרגיש יותר מחוברת?

ומבינים צריכים עזרה מבחוץ שתעלה אתכם על דרך מלך

היא לא תסכים.

זה שהיא רוצה שאגיד להורים שלי שבגללי אנחנו לא באים.....

שלך או שלה, לא משנה, שיכולה לשוחח איתה על כך ולהבין מה כלכך מפריע לה? אבל לא תירוצים, נשמע שכל פעם נותנת לך סיבה אחרת. מה באמת מפריע לה? ובמקביל להבהיר לה בצורה עדינה שהיא נוהגת לא נכון ופוגעת בעצמה?

חברה? אמא? מישהו.... היא לא מדברת עם אף אחד? כי הסיטואציה קצת מוזרה בעיני. גם אם היא הסתכסכה עם מישהו במשפחה, היא לא חייבת לתקשר שם עם מי שלא מעוניינת, יש איזושהי מידת מוסר בסיסית לבוא להראות נוכחות בשמחות של בני משפחה גם אם עולות בעיות. היא בטח שמחה שבאו המשפחה לשמח אתכם בחתונה וגם תרצה שיבוא לבריתות שיהיו לכם ב"ה או לימי הולדת.... לא סתם העליתי את עניין מעוכבות זיווג, יש לי גיסה קטנה ממני בשנה שהתחתנה סה"כ לפני שנה וחצי. במשך מעל 10 שנים היתה פוקדת חתונות, שבת כלה, מסיבות רווקות של חברותיה, עם כל הקושי הנפשי, התפילות והצער על עצמה הצליחה להתגבר ולשמח את חברותיה. וזה יותר קשה לדעתי כי להתחתן בימינו זאת משימה יותר קשה מלהכנס להריון מה גם שאתם לא יודעים אם יש בעיה וחלפו רק שנתיים. אז צריך לרדת לשורש העניין. אני אם הייתי היולדת והייתי מגלה שמישהי לא הגיעה בכוונה וללא סיבה אמיתית הייתי נפגעת עד עמקי נשמתי. היא צריכה להבין שיש פה עוד נשמות בסיפו רק שצריכה להתחשב ברגשותם. וכמו שכבר כתבתי, להרוס קשר משפחתי אפשר בדקה! לחדש כמעט בלתי אפשרי! מנסיון. והיא בטח לא רוצה לחיות לבדה ללא משפחה...

אתה לא צריך ללכת עם זה לדעתי.

 

מלבד שאפשר לנסות לפתור ביניכם, כמו שכתבתי להלן.

 

הרי היא עצמה מבינה שזה שאתה תגיע, זה חיוני. אז רוצה שאתה תקלקל את היחס עם המשפחה בכך שתאמר שזה "בגללך"?...

שב איתה, תדברו.

 

תאמר לה שהיא אצלך מקום ראשון - אבל חשובה לך גם המשפחה שלך.

 

יש להניח שגם היאלא היתה רוצה להתנתק ממשפחתה.

 

תאמר לה, "הקנאה.. מוציאה את האדם מהעולם" אמרו חכמים.. תסביר לה שלאמפריע לך כלל אם "מעריצים" את אחיך. שאתה בכלל לא חש כך. ושבכלל, אתה לא תלוי באחרים. ואם היא "תעריץ" אותך - אז בכלל זה מספיק לך....

 

כמו כן, שאתם לא חיים בקיבוץ. לא ענין של אף אחד ההריון אצל אחרים. בעיקר שיהיה לכם טוב ביחד. כל דבר בזמנו.

 

ואם תטיילו קצת ביחד למקום שאוכלים - בכלל טוב. תארי לך מה היה אם היינו ממש קרוב לכולם כל הזמן, היה לך פחות נוח..

 

תסביר לה גם, שלא שייך ולא נכון, שאחרי שאתם נשואים, "היא תלך לחברה" אם אתה הולך לברית משפחתית לא מתאים. לא שייך ל"עכשיו אני אשמה".. אתם איש ואשתו. ביחד.

 

 

תציע לה שתשימו את הדגש על השמחה ביניכם - ושהיא תראה, שאם היא תתמקד בכך ולא להסתכל "על אחרים", היא תראה כמה זה טוב. עשויה פתאום לראות שדווקא אחרים מסתכלים עליכם....

היא אהבת אותך ורוצה קרבה. אם לא הולך בדרך הטובה, לפעמים מריבה זו הדרך (הלא מומלצת בכלל) לשמור על קשר.

אבל רק היא יכולה לענות באמת על שאלה זו.

כמה חבל שאתה עושה את ההפך

אני מסכימה שזו לא התנהגות רציונאלית. אני מניחה שאם תדברו על זה אחרי שהכל ירגע היא גם תגיד שזה לא הגיוני להתנהג ככה ואני מניחה שאם היא תחשוב על זה היא תבין שזה רק פוגע בך יותר והיא לא באמת רוצה לפגוע בך.

אז למה בכל אופן?

כנראה ששניכם פגועים ולכל אחד מכם יש דרך אחרת להתמודד עם זה.

אתה מצידך נפגעת ואתה רוצה להיות קצת לבד, כדי לתת לזמן להרגיע את הפגיעה וזה הגיוני ומובן מאוד.

מצד שני, כנראה שגם היא נפגעה. אבל בשונה ממך היא רוצה לחלוק את הפגיעה הזו איתך. היא הייתה שמחה אם אחרי שהיא נפגעה היית מוכן לשמוע אותה ולנסות לפייס אותה. מכיוון שזה לא המצב, ייתכן שהיא מרגישה תסכול. תסכול שאתה לא מבין אותה, תסכול שאתה חושב שאתה בסדר והיא היחידה שאשמה למריבה.

יכול להיות שהיא ניסתה לפנות אליך בהתחלה כדי להסביר ואתה התכנסת בתוך עצמך?

זה משהו שחוזר על עצמו? יכול להיות שבעבר קרתה סיטואציה דומה והיא רצתה לדבר ואתה התכנסת בתוך עצמך בגלל שנפגעת, ועכשיו היא מראש לא מנסה כי היא חושבת שלא תסכים להקשיב?

אם התשובה היא כן, זה יכול רק להעצים את התסכול. 

יכול להיות שכל אחד מכם מתנהג כמו שהוא היה רוצה שהשני יתנהג, אתה היית רוצה שהיא תיתן לך קצת שקט, והיא הייתה רוצה שתבוא ותנסה ליצור איתה קשר.

התסכול הזה, וההרגשה שאולי אתה לא מבין אותה, יכולים ליצור תחושה של בדידות, אשמה, הרבה רגשות מבולבלים שבסופו של דבר מתפרצים עליך (לא בצדק).

לפעם הזאת- תנסה רגע לראות את הדברים מהצד שלה, תנסה להגיד לה שאתה תשמח לשמוע את מה שיש לה להגיד אבל בלי כעס, כדי שתוכל להקשיב באמת. 

נכון, זה דורש ממך לוותר יותר, אבל זה בשביל לצאת כרגע מהמריבה הזאת. אחרי שתפתרו את המקרה הספציפי הזה ותצליחו להבין אחד את השני תנסו לחשוב איך מתנהלים הלאה במקרים כאלו.

חשוב להבין שאדם לרוב לא כועס סתם, במיוחד בני זוג שאוהבים אחד את השני. לכן במריבה כדאי תמיד לנסות ולהבין למה הצד השני כועס. אף פעם לא לחשוב שהשני הוא האשם הבלעדי, כי בדרך כלל לשני בני הזוג יש צד בעניין.

אחרי שהכל ירגע, שבו ביחד ברוגע ותנסו להגדיר לעצמכם איך אתם מתנהלים בפעמים הבאות. תוך הבנה שלכל אחד מכם יש צרכים שונים בזמן מריבה, ודרכים שונות להתמודד (ששתיהן לגיטימיות).

 

לפני שאכתוב את הדברים הבאים, חשוב לי רק לציין שאני לא מצדיקה את ההתנהגות שלה, אלא רק מנסה להסביר אותה.

כמו שאמרו לך פה יפה, יכול להיות שהיא מחפשת דרך לתקשר איתך.
כתבת שהקשר שלכם סובב בעיקר סביב דברים טכניים, זה לכשעצמו משהו שכדאי שתעבדו עליו, אתם לא שותפים לדירה, אתם זוג.
וכשאין קשר אמיתי בינכם, באמת קשה להתמודד...

אז אולי אפילו עכשיו, תנסו להתאמץ לקחת לכם יום שהוא רק בשבילכם ובשביל הקשר שלכם.
בו תוכלו לדבר על הקשיים שלכם מתוך מקום של אהבה וגעגוע לקשר בינכם ולא ההפך כמו שמישהו כתב כאן.

אתה רוצה מידת רוחק כדי להתחזק, והיא כנראה מרגישה גם ככה רחוקה, אז היא מנסה בכל דרך (לא בטוח שבמודע אגב) להתקרב.

לענ"ד תנסה בינתיים לא להתרגש ממה שהיא אומרת לך, תשים על עצמך מגן לצורך.
לא להיפגע, ולעשות בינתיים עבודה עם עצמך שתאפשר לך להחליט להיות המבוגר האחראי שינסה לראות אותה כזקוקה לאהבה ולקשר איתך עד שתוכל באמת לתת לה את זה.

שוב, אני לא מצדיקה את ההתנהגות, אבל לפעמים מישהו צריך להיות מבוגר אחראי.
בגלל שאתה זה ששאל, אני חושבת שאתה גם יותר פנוי לעשות את הצעד הזה בעצמך.
אבל לא עכשיו, אחרי שתאגור מעט כוחות. (לפעמים מספיק לעשות סוויץ' - להבין שהמריבה היא בין שני הילדים שבכם, ורק צריך מישהו אחד שיגיד, הלו... יש פה שני פגועים, אני מחליט להיות הראשון שעושה את הצעד לפיוס בנינו גם אם זה קשה).

בהצלחה!

הדרך שלה "להתפייס" היא באמצעות מלחמה....נמאס לי.

מבחינתה היא לא תעשה שום צעד גם אם זה יוביל לגירושים

נמאס לי מהגאווה המטומטמת שלה זה לא זוגיות אם אני תמיד עושה את הצעד

אני רוצה "לעמת" אותה עם האמת (שהיא גאוותנית ועושה מלחמה בשביל לפייס) ולא יודע איך...

אתה עלול לדרדר את היחסים שלך איתה לחלוטין. אהבתי את התגובות של אנונימי וסוסה אדומה. אין מה להוסיף עליהם. אתה צריך להפריד (עם כל הקושי שבדבר) בין התגובות שלה למניעים שלה. תגובות תוקפניות הן תגובות של מי שנמצא במצוקה. אישה פועלת מתוך רגש ולא מתוך השכל. אז תפעל אתה לפי השכל הישר שאומר שאתה צריך לבקש סליחה (גם אם אתה חושב שהיא פגעה בך. זה לא מוריד ממך כלום! נהפוכו! אומרת לך בתור אישה שגבר שמבקש סליחה הוא מלך בעיניה וגבר שנלחם הוא אויב במקרה הטוב..), לדבר בנועם ולנסות להבין מה מפריע לה.

כדי שבפעם הבאה יהיה מקרה כזה היא שוב תפגע בי?

כאילו אני חי עם תינוקת שצריך רק להבין את "הרגש" שלה....ולי אין רגש?

אז דווקא בגלל זה אני שותק...שלא יהיה יותר פיצוץ וכאילו המטרה שלה היא להוביל לפיצוץ

בכמה מילים, שניכם כרגע פועלים מתוך רגש מה שבטוח יוביל ח"ו לפיצוץ. מישהו פה צריך לרדת מהעץ. כמו שאתה אומר שהיא פגעה בך היא יכולה לומר אותו דבר, אז איך אתה מתכוון לפתור את זה? ולא, אם תבקש סליחה זה לא יגרום לה לריב איתך שוב, נהפוכו, היא תכבד אותך יותר. ואולי מתוך הכבוד הזה יהיה לה יותר קל לבקש סליחה ממך?

אתה יכול להתנצל על מה שפגעת בה.
ואתה גם יכול להגיד לה מה פגע בך.
לא בשביל להתנצח.
אלא בואי נעבוד כל אחד על מה שהוא לא בסדר.

ברגע שאתה מאשים אותה היא מתגוננת ומראה לך במה אתה לא בסדר.

ואני גם לא יכולה שלא להתבאס בשבילך... בשביל שניכם... באמת, מכל הלב. כולי אמפתיה.


מצד שני, נראה לי שכתבת את הדברים עוד מתוך כעס, מקווה שכבר נרגעת ואתם מעט אחרי זה.

תנסה לקרוא את התגובה שלך, ותנסה להסיר ממנה את כל הפרשנויות שלך להתנהגות שלה.
אחר זה, תנסה לפרש אותה או לפחות לתת ייתכנות לפרשנות שונה ממה שנתת.
תנסה להבין אותה באמת כי זה הדבר היחיד שיעזור לכם.
להבין באמת זה לא לחלק ציונים ואיבחונים לבם זוג שלך, זה לנסות להבין מאיזה צורך אמיתי, טוב ובריא הוא פועל.

לפעמים ההתנהגות שלנו (של כולנו) יכולה להגיע למצבים מכוערים שכולנו מתביישים בה (מי שלא מצליח לראות בעצמו דבר כזה - כנראה שהוא ממש לא כנה עם עצמו, ובלי כנות אי אפשר לתקן את עצמנו).
תחשוב על פעם כזאת שהתנהגת באופן מכוער, ותנסה להבין מה גרם לך להגיע לזה הרי אתה אדם טוב... ובכל זאת זה קורה.
אני מבטיחה לך שאם תעשה עבודה נכונה בלי שיפוטיות, אתה תראה כמה היית אדם טוב באמת שפשוט נקלע למצוקה שהוא לא ידע איך לצאת ממנה. ובטח במחשבה לאחור יהיה לך קל יותר לדעת איך להתמודד.
אותו דבר עם אישתך, משהו חסר לה. היא לא רעה... ה' נתן לך אותה. ואתה צריך לתקן את חטא אדם הראשון ולא להגיד "האישה אשר נתת עימדי".
תסתכל עליה בעין חיובית, ותנסה לאהוב אותה ולצאת מנקודת הנחה שמאחורי ההתנהגות הלא יפה שלה, מסתתרת אישה יפה עם לב כואב ואוהב שמחפש אותך ואת הקשר איתך.
כשתבוא מתוך גישה של אהבה אמיתית והקשבה ללב שלה, אתה תגיע לאמת. וכשתגיע לאמת, תצלחו את הפער הזה.

בסופו של דבר כל קושי בינכם זאת הזדמנות שהקב"ה שולח לכם באהבתו לתקן את עצמכם, ולהגיע לעומק אחר בקשר.
והרב מסלונים אאל"ט אומר שזכו - שכינה בינהם, לא זכו - אש אכלתם. היה יכול לומר לא זכו- אין שכינה בינהם... אבל הוא אומר שאין באמצע.
זה או זה, או זה.

מאחלת לכם שתצלחו את האתגר הזה ותרגישו את השכינה בינכם.
❤

זה מה שהיא רוצה

ראשית, הפגיעה שלך מובנת מאד ומתסכלת.
נשמע שהיא אכן מעוניינת בקשר איתך ולהתקרב חזרה, אחרת היא היתה פשוט מתנתקת גם מצידה.
אך ההתנהגות הלא רציונלית שלה אכן פוגעת בך (וגם בה) ומחבלת ברצון לחדש את הקשר ולהתקרב חזרה.
אני מנסה לפרש אותה כדי שתנסה להבין את "הצד שלה".
אולי היא מתנהגת באופן פוגע כיוון שהיא מפרשת את הרצון שלך "להיות עם עצמך" לאחר מריבה/פגיעה כבריחה, כחוסר התמודדות, כהתנהגות ילדותית, כחוסר לקיחת אחריות וכדו וזה גורם לאכזבה ממך, לירידה בהערכה שלה כלפיך וכדו.
אולי היא מצפה שתבוא ותסביר באופן בוגר ונינוח, מה פגע בך, מה היית מצפה שיהיה, וכו ולא "תברח" מההתמודדות. כי מבחינתה 'הקצר' לא יעבור מעצמו אלא רק ילך ויתגבר ככדור שלג שילך ויתעצם עד לפיצוץ שיהיה קשה יותר לתקן אותו, בו בזמן שכל מה שאתה רוצה זה רק שקט לעצמך ומרחב להרגע על מנת לחזור ולהתפייס.
חשוב שתלמדו לנהל את המריבות/הקצרים על ידי שיחה בסמן נעים וטוב. שכל אחד יסביר את עצמו מה היה רוצה שיהיה, מה חשוב לו, למה הוא זקוק בשעת מריבה וכו.

למשל אתה תסביר שאתה זקוק לזמן להרגע, לשקט עם עצמך,כדי שתוכל לשוחח איתה על מה שקרה ממקום נקי ולא מתוך כעס.
אולי תתחמו את זה בזמן, או בסימן כלשהו שיהיה מוסכם ומובן, מתי אתה "נכנס למערה ומתי אתה יוצא".
היא תסביר למשל, שחשוב לה שתדברו על מה שקרה ולא תתנו לזה לעבור כאילו לא היה כלום וכו.
ותגיעו להבנה והסכמה אפילו כתובים כדי שתצליחו ליישם את הדברים.
בהצלחה בעז"ה!

לא צריך לבוא בגישה של מי צודק. ואת ככה וככה..
אז מה? תעזור לה לרדת מהעץ.
גם לך יש חסרונות לא רק לה.

תגיד לה שאתה יודע שהיא אוהבת אותך ובטוח שהיא לא התכונה או לא שמה לב. אבל אתה מאוד נפגעת.
לך קשה 1 2 3
ותלמד להקשיב גם למה שיש לה לומר.
וביחד תנסו ללמוד מה מפריע לשני.

היא לא מחפשת מלחמות. היא מחפשת לדבר ולא להשאר במצב מתוח.

וכתבת יש לנו הרבה דברים בנושאי הילדים והמשפחה שאנחנו צרכים לדבר עליהם ולכן מדברים רק בנושאים טכניים וזהו.
זה דברים שהצטברו בלי קשר למריבה של עכשיו?
אם כן, ברור שהיא מתפרצת. וגם מנסה בהודעות..
השתיקה מצד בן הזוג היא גרועה בדיוק כמו שהצעקות שלה גרועות.

ואם אתם לא מצליחים לבד לכו לאיש מקצוע ללמוד תקשורת נכונה.
או לפחות רב שמתעסק או מבין בשלום בית.

שהיא פגועה.
יש אנשים שכשהם פגועים זו צורת ההתנהגות שלהם..
כשאתה פגוע צורת ההתמודדות שלך זה להיות עם עצמך לפי דבריך..
זה לא רוע, וקשה לשלוט בזה גם..

לא בא בחשבון שצד אחד יתקוף בקביעות בצורה משפילה, ישלח הודעות כאלה (לפי מה שאתה מתאר).

 

יכול להיות, שזו כאילו "דרך" (אווילית מצד האמת), להביע אי שביעות רצון מהקצר. 

 

אולי גם אינה תופסת את השוני - שאיש צריך זמן להירגע בתוכו, ומנסה "בכח" לייצר דיבור. נבהלת מהשתיקה.

 

יתכן שזה סוג של "בעיית תקשורת".. אינה יודעת איך לפתוח בדיבור, אינה יודעת לפייס. זה קשה - אבל לא דבר בלתי-מצוי, שבת/אשה, אינה יכולה "לפתוח את הפה" בלי ש"קוראים לה".. אז היא עושה את זה בצורה שאתה חווה - שהיא גרועה מאד.

 

קשה לדעת מרחוק.

 

מכל מקום, כדאי לחכות שהפעם הזו תעבור - ואז לשבת בנחת, בהזדמנות שהמצב רגוע.

כמובן, לא "להסביר לה שהיא גאוותנית"... גם כי זה לא יעבוד - וגם כי לא בטוח שהסיבה היא כזו. לפעמים דווקא חוסק ביטחון עצמי. אינני יודע.

 

לומר לה, שאתה רוצה שתשוחחו, בנחת, על האופן שאת מנהלים משברים /ויכוחים. לומר שאתה רוצה להסביר מה אתה מרגיש - ותשמח לשמוע מה היא מרגישה. אבל לקבוע מראש, שהכוונה אינה לשיח של האשמות, אלא להבין אחד את השני, ולנסות לקבוע דפוס שיעזור לכם לצאת טוב יותר מויכוחים.

 

תאמר, שאתה צריך לפעמים אחרי פגישה, כדרכם של גברים, זמן עם עצמך. ואתה רואה שבזמן כזה, היא מגיבה קשה, מנסה לומר דברים שפוגעים וכד'. 

תשאל: למה זה בא? אולי קשה לך להבין את הצורך "להיות עם עצמי" קצת? אולי את נבהלת מזה שיש שתיקה? תנסי להסביר מה קורה לך בזמן כזה, הכל בנחת.

 

וגם את התסביר מצידך, איזוה הרגשה זו לשמוע ביטויים פוגעניים. תאמר שאין בעיה מצידך להודות כשאתה היית הצד הפוגע - אבל שאתה מרגיש שאין ההיפך.. ושוב, תשאל למה. ותן לה "פתח" - האם זה בגלל שאת חושבת שלא אסלח אם תקחי לפעמים אחריות?..

 

תנהלו שיח בנחת. כשהמטרה מוגדרת מראש: לא להאשים, אלא לנסות להבין כל אחד מה יושב על השני, ולקבוע מסלול שיעזור לצאת מדברים כאלה יותר טוב.

 

הצלחה רבה.

לדעתי היא בכלל לא גאוותנית. היא פשוט ממש מחפשת את הקשר איתך . את הדיבור גם אם זה בצורה כזו.. ואולי גם היא חושבת שבדרך הזו אתה תתנצל קודם. אם הייתי בסיטואציה שלך- הייתי פשוט משתיקה את הכעס . תבקש ממנה סליחה כדי שהיא תקשיב לך ואז תדבר איתה על כל מה שמפריע לך בהתנהלות הזו. ואיך הייתם רוצים שזה יהיה..
חשוב לדעת גם איך כל אחד רוצה שיתייחסו אליו כשהוא כועס או פגוע.

מניסיון עם אשתי. תמיד אני הולך על הגישה של להיות חכם לפני צודק. לברוח ממלחמות אגו ולהוריד את המתח בעדינות.
להגיד שזה תמיד עזר? כנראה שלא.
בהתחלה חשבתי שאשתי מעריכה את זה. עד שהבנתי עד כמה זה יכול לעצבן אותה.
פעם היא הטיחה בי שאני משדר עליבות ברמות שאישה אחרת הייתה דורכת עלי בלי סנטימנטים.
על זה עניתי לה שאישה כזו הייתי מגלגל למדרכה ומתקשר לתברואה שיפנו אותה כמו שהם יודעים...
מתברר שלאשתי היה חשוב לשמוע את זה.

אני במקרים כאלו מתעלם ממנה לגמרי שתריב עם הקיר...

לא יכול להגיד שזה עוזר כי היא כמו תינוקת שמתעלמים ממנה ורק מנסה לקבל יותר צומי..

אבל אחי אני מבין אותך

 

אתה כותב פה הרבה שזה נובע מגאווה וצורך בצומי, ושהיא כמו תינוקת. אתה חושב שהגישה הזאת (אפילו רק זה שאלו המחשבות שלך עליה) משכינה שלום בינכם?

אחי, במקום אישתך, גם אני הייתי ממורמרת.
תתחיל לעבוד, אתה מאשים הרבה את אישתך, ומבין השורות ניתן בקלות להבחין שגם אתה לא מתוקן.

אחי, אני אומרת לך באהבה, תחליט שאתה עובד על עצמך לפני שזה יהיה מאוחר מידי. כי כמו שאתה כרגע, עם אף אישה אחרת לא יהיה לך טוב יותר.

את צודקת בהכל

אבל אישה שאומרת שהיא לא תפייס בחיים -לדבריה בגלל שהיא פגועה אבל גם לפני הפגיעות היא לא ניסתה לפיייס

למה?

בגלל גאווה בגלל חולשה להודות בטעות....

כמה אני יכול? את צודקת שהיא ממורמרת...גם אני ואפילו יותר..

התעלמות זה הדבר היחיד שיש לי נגד ההתנהגות שלה כי בשיחות היא לא מדברת לעניין

ויש גם נשים כאלו שצריך להתעלם מהן..

ובאמת במקרים נדירים, עדיף לפעמים להתעלם. אבל אני לא מכירה אתכם ואת מה שיש בינכם...

לפעמים בני זוג צריכים בסיס של משהו אפילו כדי לרצות לעשות מאמץ.
אני חושבת שאם תנסה לא לפרשן אותה כגאוותנית וכו', ותנסה לראות אותה בעין חיובית ואוהבת למרות הכל (וזה לא יהפוך אותך לסמרטוט אם תבוא מתוך מקום מתוקן! כי אין דבר כזה בעולם), היא תרגיש שיש מישהו איתה שהיא רוצה להיות בטוב איתו.

בינתיים שניכם מתבצרים בעמדה שלכם, וכל עוד אף אחד לא יעשה שם צעד, טוב יותר מעכשיו בטוח לא יהיה.

אתה כותב פה הרבה בפורום, זה נראה שלא קל לך. לדעתי אפילו רק מתוך המקום הזה, תנסה לשנות גישה כדי שיהיה לך* טוב יותר.

אם היא לא מפייסת בגלל שהיא פגועה, זאת לא בהכרח גאווה. לפעמים זה מתוך שיקול דעת (ולפעמים זה נכון כמו שלפעמים זה לא נכון) שאם היא תפייס אותך אתה לא תנסה להבין איפה היא נפגעה...

כואב לי לשמוע שאתם ממורמרים. אני מציעה לכם מכל הלב ללכת לטיפול אצל מישהו חיובי ששניכם אוהבים ומעריכים.
אבל ברור לי שכל עוד היא לא מרגישה שאתה אוהב ומעריך אותה, היא לא רואה שום סיבה ואין לה שום מוטיבציה להשקיע.

תנסה לשנות את הגישה שלך... כי באמת, גם בלי להכיר את אישתך, הגישה שלך לא בריאה בהסתכלות הזאת, אז לפחות את שלך תעשה.
אני מקווה שאתה מקבל את הדברים שלי כמו שהם נכתבים, אני כותבת את זה באהבה.

זו אכזריות לשמה! שתגיד מה שתגיד, מה שהיא רוצה ממך זה יחס חם ואוהב!! תנסה לומר לה דברים טובים למרות ויחד עם התגובות השלליות שלה בלי להתייאש ותראה איך שאחרי שהוציאה קיטור פתאום הכל נעלם כלא היה..... אבל אם היא תוציא עליך קיטור ואתה תחמם את האש (כלומר תתעלם או תפגע בחזרה) הטורים רק יעלו ואז כשהיא תתפוצץ באמת אולי באמת עדיף שלא תהיה באיזור..

מחפשים רכב פרייווט מומלץ בתקצליב של 15000?

 

הייתי בודק קיה (ריו / סיד) / מיצובישי לאנסר / פורד פוקוס

 

היתרון של הפוקוס זה המרווח והנוחות והחיסרון הוא בתחזוקה.

אני הייתי מחפש מודל 2009+- עם ק"מ כמה שיותר נמוך.
 

אופציה אחרת (לא יודע אם רלוונטי) זה למכור את הרכב הנוכחי ולקנות רכב גדול, בשביל זה קיים כבר שרשור אחר...

 

 

אומנם הוא זולל דלק אבל הוא רכב מסיבי שמרגיש לי בטוח..

ניתוק כרית אוויר

ברכבים שזה לא ניתן לשינוי ידני. הפותחת ביקשה המלצה לרכב שניתן לשנות את זה ידנית (בצורה החוקית).

דהיאצו סיריון אפשרות טובה בתקציב הזה.

למיטב ידיעתי. רכב נחמד מאד אבל מקרטון

אם אתם רוצים משהו יותר גדול אז לכו על טיוטה קורולה, אפילו על השנתונים של 2001-2002.

תצמדו לטויוטה והונדה.

אנחנו היינו בשתי פגישות אצל הרב מרדכי בירושליים מהישיבה של הרב מוצאפי. היה מצויין, הפסקנו רק בגלל המרחק. לקח לנו רק 50 ש"ח. עושה את זה כשליחות...

זה מאד אישי.

יש גברים או נשים שלא ירגישו בנח עם בן המין השני,

יש כאלה שירצו דווקא יועצת שנתפסת כדמות נשית ומכילה, או להיפך דווקא גבר שלפעמים מרגיש יותר מבחוץ.

כדאי לקחת בחשבון שלעיתים מגיעים לשיח בנושאי אישות גם אם בעדינות ובצניעות.

לפעמים יש זוגות שמטפלים יחד וזו גם אופציה משמעותית.

 

נדמה לי שכדאי לברר ביניכם לבין עצמכם מה חשוב לכל אחד מכם ולחפש מישהו שמתאים לצורך.

 

בהצלחה רבה!

אולי זה פתרון טוב
הם נחמדים מאד
מתאימים לדוסים

יש לי התראה שמישהו ניסה לשלוח הודעה בפרטי אך אין לי אפשרות לפתוח כניק חדש. אשמח שינסה לשלוח שוב אולי במסרים ולא בשיחה אישית. תודה.

וזה כולל סיור טעמים במחנה יהודה.

 

 

היינו בנגרות אקולוגית סדנת נגרות I בית זית I ליפט נגרות אקולוגית ומאד נהנינו. (לא בירושלים, אבל ממש קרוב לירושלים, בבית זית). 

אבל בהחלט מכירה הרבה שמצליחות לעוף עם חצאית

מה שכן היה מפעיל ביקשתי ממנו לא לגעת בי.
אבל הוא היה מוכרח לתפוס אותי למרות שביקשתי שלא.
אחכ די הצטערתי שעשיתי רואים הסרטה הוא ממש תופס בבטן ובגב.

1. מי שזכה מחכה שיזמינו אותו לכנס בו מציגים את הדירות זה יכול לקחת הרבה זמן כי לפעמים אין לקבלן עדין אישורי בניה ורק אחרי אישור בניה אפשר להזמין לכנס. אחרי הכנס יש כנס בחירת דירות בו לכל אחד יש זמן קצוב לבחור את הדירה לפי סדר הזכיה בהגרלה.
2. משכנתא זה מהבנק זה לא קשור ישירות למחיר למשתכן. מה שכן הבנק מביא משכנתא לפי ערך הדירה האמיתי כלומר הבנק יכול להביא 70 אחוז מערך הדירה האמתי וזה יכול להגיע עד 90 אחוז מערך הדירה במחיר למשתכן (חייבים במינימום 100 אלף הון אישי בכל מקרה).
3. כל הגרלה שנרשמים אליה רשום ערך הדירה למטר תכפיל את זה במימדי הדירה (יש תקנון של מה הגודל של דירה במחיר למשתכן לפי כמות חדרים) ותוסיף בערך עוד 100 אלף למחסן/מרפסת וכו.
4. כמו שכתבתי אין להם קשר למשכנתא

לדעתי זה תלוי מה גובה הסכום ההתחלתי שיש לך. אם יש ביכולתך לקנות כאן ועכשיו דירה בנויה-לך על זה. אם אתה צריך להמשיך לחסוך עוד כמה שנים כדי שתוכל לקנות-תקנה במחיר למשתכן

אנחנו קנינו דירה במחיר למשתכן (מרוצים מאד ב״ה) העריכו לנו את שווי הדירה בכמעט 300 אלף יותר ממה ששילמנו, אבל התהליך הארוך עד לקבלת המפתח לוקח לך כסף על שכירות (כמובן שזה לא מגיע ל300 אלף, אבל זה גם יותר כאב ראש ,צריך להסתדר עם שכירות ומשכנתא במשך תקופה והמדד תשומות בנייה גם גבה את שלו)

בנוסף-במחיר למשתכן אם אתה קונה דירה שלא תיכננת לגור בה, לא תוכל למכור אותה במשך 5 שנים

לנו היה סכום התחלתי נמוך (מעט יותר ממאה אלף) ולכן התוכנית הזו נתנה לנו פיתרון נהדר, אחרת היה לוקח לנו עוד הרבה שנים עד שהיינו חוסכים סכום המתאים לקנייה, אבל ברור לי שאם היה לנו עוד 200-300 אלף לא היינו הולכים על זה

הסכומים שמעבירים לקבלן זה לפי קצב התקדמות הבניה, כך שבכל תקופה המשכנתא עולה בעוד כמה אחוזים. משכנתא כמעט מלאה לא משלמים הרבה זמן (סכום אחרון הוא בקבלת המפתח). סה״כ את 70% ומעלה מהמשכנתא לא אמורים לשלם יותר משישה-שמונה חודשים

בחתימת החוזה צריך לשלם 7% מהתשלום הכולל. זה מן הסתם יבוא מכיסכם-סכום התחלתי. תשלום שני עד 45 יום מהחתימה-20% נוספים. בשלב זה כבר תהיה לכם משכנתא נמוכה אם אין לכם את הסכום הזה. את המשך ההתקדמות אני לא ממש זוכרת, אבל נראה לי 15% על אישור בנייה (כן, הרבה פעמים זוכים לפני שיש אישור סופי) על יציקת יסודות עוד איזה 20%, סיום שלד עוד איזה 20% (מצטערת שאני לא מדייקת, אבל זה הרעיון) ואת עשרת האחוזים האחרונים משלמים רק כשמקבלים את המפתח, אבל אם כבר הגעת למצב שאתה משלם סכום גבוה כל חודש זה אומר שהבניין כמעט גמור

או שיש אחר כך חתימה נפרדת? צריך להגיע לכנס עם כסף?

אז כך:

אין כנס בחירת דירות, יש כנס שבו החברה מסבירה על הפרוייקט, אחר כך בתאריך אחר מגיעים לבחור דירה לפי הסדר של הזוכים. כל חצי שעה נכנסים שלשה זוכים ביחד לחדרים סמוכים. המספר הנמוך ביותר יכול לבחור תוך פחות מחצי שעה כי הוא רואה איזה דירות נשארו ופשוט בוחר מה שהוא רוצה, שני הזוכים האחרים צריכים לבחור שני דירות אופציונליות או שלש למקרה שהאחרים שבחדרים הסמוכים תפסו את מה שהם רוצים. בבחירת הדירה צריך לשלם 2000 שקלים, הם ירדו מתשלום הדירה, זה פשוט דמי רצינות. אם ביטלת אחרי שבחרת דירה ה-2000 נשארים אצלם (אם כי שמעתי שהם לא תמיד כ״כ קשוחים בעניין ואם מסבירים להם סיבה הגיונית לביטול הם יכולים לוותר על הכסף הזה). אחרי כשבוע-שבועיים הולכים לעו״ד (גם אצלו משארים כמה אלפים, שכר טרחה), חותמים על הטפסים ומשאירים אצלו צ'ק של 7% שאמור להפדות בימים הקרובים.

בכל אופן-אין מה להלחץ מהתהליך. מסבירים בכנס הכל, אין סיכוי לאבד את הדירה בגלל אי הבנה

הערה חשובה למי שמתחיל בתהליך: מכיון שבמשכנתא בודקים תלושים ועו״ש תקין כדאי לברר ולדאוג שהכל יהיה תקין, אולי אפילו להתייעץ כבר עכשיו עם יועץ משכנתא, להגיד לו את הנתונים ולשאול אם יש מקום להשתפר. סתם דוגמא אצלינו: אמרו לנו שמכיוון שהמשכנתא שלקחנו היא מקסימלית מבחינת הנתונים שלנו, לא לקחת אף הלוואה מאף בנק בזמן הקרוב כי זה עלול לפגוע בזה

דעה נוספת מתכוון ללוח התשלומים של חוק המכר, שבו התשלום מתקדם בהתאם להתקדמות הבניה.
אם תכתוב תשלומים לפי חוק המכר יהיה לך הלוח המדוייק.
רק אגיד שגם כשמשלמים 50 70 או 90 אחוז מהמשכנתא, לפעמים מדובר בהוצאה נוספת של אלפי שקלים לחודש (כמובן תלוי מהו גובה ההחזר של המשכנתא) , ולא תמיד זה דבר פשוט.
כדאי לקחת את זה בחשבון יחד עם ההוצאות הנלוות לרכישת דירה.

יתרון- המחיר
חסרון- זמן ארוך עד לקבלת הדירה.
יש הרבה שרוצים לקנות להשקעה. אבל הבעיה שימש שנים מיום קבלת המפתח א''א למכור, רק להשכיר. תוסיפו לזה עוד שלוש שנים לפחות מהיום שזכיתם- כי צריך לקבל אישורים ולבנות. סה''כ כשמונה שנים עד שאפשר למכור את הדירה.

ככה שזה לא יכול להגיע ל8 שנים. אבל כן זה חיסרון למי שרוצה למכור.

הקבלן חייב לספק בx כסף מה שמאפשר מקום לחפף

גם סיכון וגם התמסכנות...