פורום נשואים טריים (עמוד 300)

תדברי איתו, ולא בזמן אמת ב- "איי, זה כואב"

הוא לא יודע כנראה לווסת את עוצמת המגע במיוחד שאת כותבת שהוא ככה עם ילדים

אפשר לעשות סוג של משחק זוגי שכל אחד נוגע בשני כמו שהוא היה רוצה שיגעו בו.

עד שמגיעים לרמה הרצויה.

לפעמים דוקא מי שלא לוקח כסף הוא יותר מסוכן - הוא יוצר אשליה כאילו הוא לא מבקש ממך שום תשלום אבל תחושת הכח הזאת שהיא יכולה להפחיד אותך ולשלוט במחשבות והפחדים שלך - זה התשלום הכי גדול שאת משלמת לה

אם תקחי את כל מה שהיא אמרה לך ותאמרי את זה בעצמך לאנשים אחרים - במיוחד עם התפאורה המתאימה - תגלי שכל אחד יכול להתחבר לחלק מהדברים. ואז תהיי בעצמך "קוראת בכף היד" ותסתלבטי עליה בחזרה

נשמע לי שמתוך קנאה וחיים קשים היא אומרת את זה לאחרים, עושה לה רע לראות אחרים חיים טוב

גם אם יש לך ולבעלך עליות ומורדות את זה רק את יודעת, היא מהצד רק מקנאה בך שאת נשואה וטוב לך

עכשיו תביני דבר חשוב - אין לקנאה שלה כח להזיק לך. 

רק אם אדם מתנהג לא בסדר ומעורר את הקנאה של האחרים בדרך פסולה אז הקנאה של האחרים יכולה לפגוע בו. אם אדם חי את חייו באופן רגיל אז העובדה שיש מישהו שמקנא בו זה בעיה של המקנא עם עצמו וזה לא יכול לפגוע באדם.

ועצה אחרונה שלי - אמרת שאת מכירה אותה מקרוב - תשתדלי לנתק את הקשר איתה, אם את לא יכולה ממש לנתק כי זה יפגע או משהו (אם זו דודה שלך או משהו כזה) אז תשתדלי לפחות לדלל את הקשר עד כמה שאת יכולה ולא לתת לה מקום בחיים שלך. יותר בריא לחיים שלנו לטפח קשרים עם אנשים שעושים לנו אנרגיות חיוביות ולא לטפח קשרים עם אנשים שעושים לנו אנרגיות שליליות

מישהו כזה קרא בכף ידה לפני 40 שנה ואמר לה שיש לה שנה לחיות...

ברוך ה' הספיקה הרבה מאז ותספיק עוד הרבה

זה שטויות!

מקווה שתצליחי להתגבר על הפחדים ולשכוח מזה.

מברך את מי ש"קראה" לך בכף היד תחזור בתשובה על איסור מהתורה של "לא תונו איש את עמיתו".

ומברך אתכם בזוגיות נפלאה כל ימי חייכם. למען שמו באהבה.

"יש לך צורך שאנשים אחרים יאהבו ויעריצו אותך, אך את נוטה להיות ביקורתית כלפי עצמך. אף על פי שיש לך כמה חולשות אנושיות, את מסוגלת בדרך כלל לפצות עליהן. יש לך יכולות רבות שאינך משתמשת בהן ושלא ניצלת לתועלתך. אמנם כלפי חוץ את נראית בעלת משמעת ושליטה עצמית, אך בתוכך את נוטה להיות מודאגת וחסרת ביטחון. לעתים יש לך ספקות אם קיבלת את ההחלטות הנכונות או את הדבר הנכון. את מעדיפה מידה של שינוי וגיוון ומאבדת את הסיפוק כאשר מוטלים הגבלות ואיסורים על פעולתך. את גם מתגאה ביכולתך לחשוב באופן עצמאי, ואינך מקבל את הצהרותיהם של אנשים אחרים בלי שתינתנה לך הוכחות מספקות. למרות זאת גילית כי לפעמים לא כדאי להיות גלוי מדי בפני אחרים. לעתים, את מתנהגת באופן מוחצן וחברותי ומפגינה חיבה לאחרים, אך במקרים אחרים את מופנת, מהוססת ומרוחקת. חלק משאיפותיך נוטות להיות לא מציאותיות". 

סטטיסטית, כשנותנים לאדם את הטקסט הנ"ל ושואלים אותו עד כמה הטקסט הזה מתאר אותו, הציון הממוצע הוא 84. (זה נבדק בלא מעט מחקרים). 

קוראים לזה "אפקט פורר" ובזה משתמשים *כל* השרלטנים. (גרפולוגים, אסטרולוגים, מדיומים, מתקשרים למיניהם וכו'). 

אז תבדקי אם הדברים הנכונים שהיא אמרה לך נראים מוכרים לאור הפיסקה שלעיל. 

כמו כן, הם הרבה פעמים אומרים המון המון דברים שכמעט כולם לא נכונים - אבל מדי פעם, הם יגידו משהו נכון או נכון בערך ("את חושבת על טיול בחו"ל", למשל, שזה נכון לגבי הרבה מאוד אנשים. כמעט כל מי שאני מכיר "חושב" על טיול לחו"ל) - ואז הטבע שלנו, הוא לשכוח את כל השטויות ולהתמקד במה שהוא אמר שהיה נכון. 

בקיצור, שטויות. 

הקוים שעל כף היד שלך לא יקבעו את עתיד הזוגיות שלך. 

חברה של אחותי הלכה לאחת שקוראת בכף יד, והיא אמרה לי שהיא רואה שהיא לא תתחתן, בסוף היא התחתנה ראשונה מכל בנות הכיתה.

אולי מרוב לחץ תפסה את הבחור הראשון שפגשה והתחתנה אתו, אבל רואים שאלה דברים שאין בהם ממש וסתם מכניסים לחרדות.

במקומך לא הייתי יוצא באמירות נחרצות מסוג זה

ולא נכון להשוות בין התחומים

יש בו מרכיבים נכונים עד כדי להבהיל,
אבל רבים אחרים שהם במקרה הטוב אינטואיציה משובחת ובמקרה הרע שקר מוחלט.

כמו כל תחום בעולם, מכל סוג שהוא, יש לברר את הבר מהתבן ולפעמים זה לא פשוט כל כך

הפותחת מתארת שה"קוראת" שקראה לה היא לא מקצועית ולפי התיאורים גם די מובן שלא מדובר באישה יראת שמים

אז ברור שבמקרה הזה מדובר בקשקוש מוחלט

הבעיה בדברים האלה שכשזה נכנס לראש קשה להוציא את זה משם והפותחת כבר מסובכת עם עצמה, יודעת שמדובר בשטויות ומתקשה להשתחרר מהם.

אז אתה בא ואומר לה שיש בתחום מרכיבים נכונים עד כדי להבהיל - אתה שוב מסבך אותה עם עצמה עוד יותר - חכמים הזהרו בדבריכם

יתכן שיש בתחום הזה גם דברים נכונים אבל לא נשמע שזה נכון למקרה הספציפי הזה

יתכן שטעיתי לגביה

הסתבכה עם עצמה, היא יודעת ומבינה שהאשה שקראה לה לא אמינה בלשון המעטה ובשפה נקיה ובכל זזאת היא מתקשה להשתחרר מדיבורי ההבל שנתקעו לה בראש.

אז אנשים פה מנסים לעזור לה להשתחרר מזה

וזה נראה לי לא משנה אם זה חברה גיסה אחות או אפילו אמא

אישה שתראה שבעלה מחמיא לאחרת תשתגע

השאלה איך יוצאים מזה הכי טוב...

כמו שאמרו פה

כשאנחנו מארחים והאורח אומר בהתחלה יפה שלום ובסוף - תודה רבה, מאד נהננו, הכל היה מעולה. זה מתקבל טוב

אם הוא מתחיל להתשפך ולהלל כל מאכל בנפרד ואת העריכה והעיצוב והילדים המחונכים - זה מביך עד מציק ואני מרחמת על אשתו, מרגישה את ההשפלה שלה.

לעומת זאת אישה לאישה - מחמיאה על הפרטים וזה כיף

כשאנחנו מתארחים אותו דבר - בעלי אומר למארחת - הכל טעים ומקסים, תודה רבה. אני מהללת כל פרט - לאישה! לא לבעל. לבעל המארח אני אומרת תודה שהזמנתם אותנו, היה ממש כיף. זהו.

לפעמים מוסיפה לאיש מחמאות על אשתו - אם זה מתאים בהקשר ולא יוצא דביקי מדי, לא תמיד זה מתאים (זה כבר עניין של טקט להרגיש מתי מתאים ומתי לא) - משהו כמו אשתך אלופה, יש לך שפית בבית, כיף לכם. משהו בסגנון.

גם להפך יכול להיות - שבעלי יאמר למארחת למשל - יש לך בעל מיוחד, התפעלתי מאיך שהוא ניהל את הסעודה / התייחס לילדים/ וואטאבר 

במקום לחשוב "לא מחמיאים לאישה אחרת ובטח ובטח ליד אישתך", תחשוב ותגיד, "*אני לא רוצה* להחמיא לאישה אחרת אפילו לא ליד אישתי... אבל רוצה להיות אדיב... מה עושים?

זה בדיוק מה שאני רוצה...
והאמת שאת באמת טועה.

אתה ממש לא אמור להיות אדיב או להחמיא לאישה אחרת.
להיות אדיב לאשתך ולא להחמיא לאישה אחרת זה הרבה יותר חשוב.

שאשתך תחמיא.

אין לי צד אפילו ולו הקטן ביותר שהגבר בכלל אמור להתייחס אלי באיזה מחמאה אפילו קלה לגבי משהוא שהכנתי

זה יהיה לי ממש מוזר אם יגיד משהוא

לא כל כך יודעת איך לעזור לך אבל רק חייבת לאמר שזו נקודה שיש לה משמעות ואל תפטרי אותה בהינף יד, זה ממש לא שטויות.

אם זה ממשיך להציק ולעורר ספקות את צריכה להתייחס לזה בכובד ראש ולהגיע להחלטה מושכלת

זה כנראה לא יעבור לך אחרי החתונה אפילו להפך - בנישואין יש תמיד עליות ומורדות, בתקופות של המורדות זה כנראה יתעורר שוב ובעוצמה 

מבינה שאת מבולבלת זה באמת ממש מבלבל אבל תני לזה מקום ומשקל. תתפללי לה' שינחה אותך בעצה טובה

מקווה שיתנו לך עצות טובות

כי אני נשואה לא מעט שנים, נשואה באושר ב"ה ועדיין יש דברים קטנים פה ושם שמציקים וזה עולה לפעמים

ולא היה לי רתיעה כל כך משמעותית כמו שאת מתארת - עם רתיעה כזאת זה בכלל נשמע לי הרבה יותר בעייתי

בהצלחה רבה!!!

לא אהבתי את הקשר בין כשמתבאסים בכללי על הקשר והכל נראה שחור לבין  ומתים להתגרש  

לגיטימי וטבעי שיש זמנים שמתבאסים והכל נראה שחור אבל מחשבות על גירושין לא חייבות להגיע בזמנים האלה בכלל!!!

גם בזמנים הכי קשים והכי ירודים שהייתי כועסת על בעלי או מאוכזבת ממנו תמיד ידעתי שזה הבעל שלי ואותו אני רוצה על כל המעלות והחסרונות שבו. ועם הרבה תפילות ועבודה בעז"ה נצליח להתגבר על הכל

אבל להפוך את זה לפשוט וקל?? 

תחפשי מה המקום למראה החיצוני אצלך

גם מבחינתך נשמע שאת שמה יותר מידי דגש על הצד החיצוני

לדעתי תפני לייעוץ לברר את הצד הנפשי שלך בכל זה ואל תמהרי לשום דבר

מלקבל עצות שאת לא שלמה אתם

כבר שמענו על לא מעט מקרים כל כך מצערים שאנשים מספרים שלפני החתונה אמרו להם שהרגש יתפתח אחרי החתונה, שדברים ישתנו אחרי החתונה, שאחרי החתונה זה לא יפריע לך - וואללה - אחרי החתונה הגיע ושום דבר לא השתנה. וזה עצוב, וזה עוול לבן/בת הזוג ולעצמך וזה נקודת פתיחה גרועה לחיי נישואין

תקשיבי גם ללב שלך ואל תרדימי את האינטואיציות שלך בכח כי "רב פלוני אמר ויועץ אלמוני אמר "

המון תפילות לבהירות ועצה טובה מאת ה'

כל האלרגים לחלב שמשתמשים בסויה יתכן ותהיה להם בילבול מניות

אפשר לשים מים במקום חלב

ותוספות של שוקולד מריר, קצפת ריץ' וכו

מומלץ

שימי לב לחוקים- הזמנת והגיע לבית לפני פירוק ואינך מעונינת במוצר תקבלי החזר מלא

המוצר בבית ולא נפתח תשלמי רק עבור ההובלה

יש להם סוכנים בהרבה קהילות

איך אפשר להבין מציאות של בן אדם מכמה שורות? איך א פשר להגיב כשאתה לא מכיר את כל התמונה?

כל אחד מגיב לפני ההבנה שלו

סליחה שאני אומרת אבל איך חשבת שמפורום אנונימי באינטרנט תקבלי בדיוק את מה שאת רוצה לשמוע?

רוב האנשים פה זרים זה לזה, קוראים כמה שורות שמישהו כתב ומגיבים לפי מה שנראה להם

אני באמת לא מצליחה להבין אנשים שמשתפים פה בדברים מאד מורכבים ורגישים שגם לאנשים שמכירים אותם טוב אין תמיד את הכלים לעזור להם...

סתם הארה קטנה אם את רוצה לקבל עידוד למה שאת כותבת את תכתבי במפורש, נא לא לבקר אותי אלא רק לעודד ולתמוך, אולי יעזור לקבל סוג אחר של תגובות

ולאנשים שמגיבים אני רוצה להוסיף שלא חייבים לרשום מה שעולה לי לראש באותו רגע, אפשר לחשוב טיפה ולנסות לראות את תמונה מעבר

הכי חשוב זה לא לפגוע באף אחד, בן אדם לחברו זה גם אם אתה לא מכיר ..

אבל בגלל שהוא אבא טוב לילדים, ואת עדיין אוהבת אותו את לא מתגרשת?

באמת ציפית שיתמכו ויעודדו אותך פה?

בעלך אמר לך שהוא רוצה להיפרד

בטוחה שכולם פה ישמחו אם זה לא יקרה,פשוט לפי מה שכתבת לא היה נשמע שיש לזה סיכוי

מכירה זוג כזה ,הבעל לא רצה לשמוע על חזרה. דווקא החברים הסיתו אותו.והאישה כל הזמן האמינה שיחזור. הם חיו  איזה 5 שנים בנפרד.בסוף הוא חזר והם חיים עד היום,ונולדו להם עוד ילדים.

אני מכירה אשה שאחרי שנה שבעלה עזב את הבית, הוא התחרט וביקש סליחה, והיא קבלה אותו חזרה. (סיפור ידוע מחשש לאאוטינג לא אפרט).  חוץ ממנה, אף אחד לא האמין שהוא יחזור. אז אני מאמינה לך שאת יודעת יותר טוב מכולם. תשארי חזקה, ה' איתך! 

את משתמשת המון בסימני פיסוק

מה הסיבה? נראה שאת מנסה לשכנע את עצמך או אחרים. או שזה הסגנון שאת תמיד כותבת בו

שאת מודעת, רוצה ומתנהגת כראוי, ומכובד...

בתור מישהי שנמצאת בצד השני, בעלי עובד המון מול נשים, ועם נשים, בפגישות, שיחות טלפון יומיומיות, כל עוד אני יודעת שהוא מכבד, מקצועי ולא מסתחבק מעבר למה שצריך אני רגועה.

מעבר לכך, אין לנו שליטה על איך אנשים יגיבו או ידברו. 

לצערנו כבר בכל סיטואציה אפשר למצוא את עצמנו בפינה כזו.

כל עוד מקצועיים וממשיכים הלאה, לא רואה בעיה בהתנהלות שלך.

בעבודה הקודמת הייתי עובדת 98% מול גברים, הייתי עניינית, מקצועית וקצרה בשיחות, ולמרות כל זה הייתי מוצאת את עצמי מובכת או מתמודדת עם מחמאות או מילים שלא "ביקשתי" או שאתקל...וחיפשתי ושאלתי מה מעבר להיותי מקצועית ועניינית(לעתים קרה מדי), חזות חיצונית שאמורה להעביר מסר מסוים, והגעתי למסקנה שזו לא אני.

אולי יחשבו אחרת ממני, אבל יש גבול לשליטתנו, כל עוד את רגועה שאת עושה את המיטב למנוע.

אני באמת רוצה, וגם זוכרת שיש בית בקו מסוים שאני רוצה להקים.

אבל האמת שזה לא פשוט, וצריך להיות כל הזמן עם היד על הדופק,

ולזכור שיש לאנשים עוד כוונות.

ואז זה קצת מבהיל אותי איך הגעתי בכלל למצב הזה,

ומה זה אומר על מצבי הרוחני...

לפעמים אני חושבת שאולי זה היה טעות לבחור במקצוע עם ניסיון והתמודדות,

זה היה אמנם נטו כדי להיות גם שמחה ולאפשר לבעלי לעתיד ללמוד תורה בנחת,

אבל אולי לא הייתי צריכה להיכנס לשם.

אני גם מרגישה קצת מרחק מבחורים צדיקים ויראי שמיים שאני יוצאת איתם,

שאני לא מספיק שמורה וראויה בגלל זה.

האמת שאנשים לא באמת מבינים על מה אני מדברת,

אבל ככה זה מרגיש לי.

לא לקרוא בשם זה הלכה או לא?

חתיכת אבן ירדה לי מהלב!! 

תודה.

ועל זה המצפון שלי דופק...

ומתי שאני יכולה אני באמת לא קוראת בשם.

אבל להתחיל לקרוא לכל מיני אנשים ולקוחות: מר לוי או אדון כהן,

זה משהו שלא נראה לי מציאותי...

אם זה ממש קשה לך ואפילו יכול למשוך אש, עדיף אולי לקרוא פעם אחת בתחילת השיחה בשם ומשם לעבור לצורת פנייה של רבים.

שכחתי לכתוב מקודם, העולם מעריכים הרבה יותר את מי שיודע לשמור על עצמו ועל הגבולות שלו, מאשר מי שזורם ומסתחבק עם כולם.

כאש רהגבולות שלך יהיו מספיק ברורים לך, הסביבה תעריך אותך הרבה יותר

שאני יכולה לעשות...

קודם כל, זו שאלה ממש חשובה לדור המעורבב שלנו וטוב שיש מי שמעלה אותה בפורום רחב.

חזל והפוסקים מלאים אזהרות מפני קירוב הדעת בין גברים לנשים וטוב מאוד שאת מודעת ומשתדלת לשמור את עצמך.

אם כבר שאלת רב וקיבלת תשובה שמופיעה בפוסקים, כדאי להמשיך ללכת לפיה. זה יתן גם לך כח להחזיק במקום הבריא שאת נמצאת בו ולזכור כל הזמן שיש חשש כזה של קירוב הדעת שממנו את נשמרת ולכן את מתנהגת ככה.

האיש שלי היה עובד בחברה מסוימת שבה הוא לא נתקל כמעט בקשר עם נשים.

לאחרונה הוא החל לעבוד בתפקיד עם אידיאל גדול וחשוב שאנו מאמינים בו מאוד, התפקיד הזה כולל קשר טלפוני והתכתבויות עם נשים. הוא תיאר לי כיצד המעבר הזה הקשה עליו כ"דוס" וכיצד הוא מרגיש שנפרצים לו הגבולות שפעם הוא לא היה צריך לשמור עליהם כמעט.

הוא מאוד התלבט ועדיין מתלבט כיצד לנהוג כאשר הוא מדבר עם נשים שחלקן דתיות וחלקן עדיין לא(כרגע הוא לא הגיע למצב של פגישות שזה יחס אחר לדעתי)

ממש בזמן האחרון הוא עבד על פרויקט וע"מ לבצע אותו טוב הוא היה בקשר טלפוני והרבה התכתבויות למשך כמה ימים עם בעלת מקצוע ברמה גבוהה אבל ברמה דתית נמוכה מאוד. לאחר סיום הפרויקט הוא שיתף אותי בתחושותיו בקשר לעבודה הזו.

הוא תיאר את זה כמקום שלא פשוט לו להתרגל אליו, לצאת מחיים שמרניים ופתאום לדבר ולהיות בקשר עם המון אנשים ונשים ועם חלקן הוא צריך להיות בקשר של טלפונים והתכתבויות, הוא מרגיש שזה גורם לו להסטת המחשבה לנשים אחרות. הוא שאל את עצמו בקול: אז לעזוב את התפקיד הזה? לחזור לפינה שלי מבלי להצטרך לראות ולדבר עם אחרות?

למעשה הוא התייעץ עם רב חשוב שהורה לו להמשיך במלאכה החשובה ולעשות מה שנדרש ע"מ שהעבודה תתבצע במקצועיות וחלילה לא לגלוש ליותר מזה.

הוא החליט כמה החלטות חשובות שאנחנו חושבים שהן מאוד משמעותיות לו ולמי שעובד בקשרים עם זרים.

א. אין פניה בצורה פרטית, כל פנייה היא בצורה של רבים. "אז אתם רוצים..." "איך אפשר לעזור לכם?"

כצופה מהצד זה נשמע לפעמים מאוד מאולץ אבל נותן יחס מאוד ברור לשיחה של אתם ואני, ואין מצב שאני יעבור את הקו לדבר איתך כי זה בעצם אתם. זה גורם לשתי הצדדים להרגיש שיש מישהו נוסף ששותף לשיחה וממילא זה נותן לה אוירה יותר רצינית.

(אם אפשר להמנע מקריאה בשם פרטי זה גם עדיף, יש משהו מקרב בקריאה בשם הפרטי. כמובן שכינוי אסור בהחלט.)

ב. אין צחוקים במהלך השיחה, גם אם יש דברים שאפשר בקלות לצחוק עליהם והוא מאוד אוהב לעשות את זה, עם נשים הוא לא צוחק!!! הוא מדבר, מתעניין, משתף בצורה עניינית את מה שצריך אבל לא גולש לאוירה של קלות ראש וצחוקים.

ג. לזהות מי "בעייתית" ולבחור באיזה דרך יותר כדאי לתקשר איתה. יש כאלו שיותר נכון לתקשר איתן בשיחות כי בוואטספ הן "משתוללות" ויש כאלו שיותר נכון לתקשר איתן בוואטספ כי השיחות איתן נורא נמרחות והופכות לשיחה לא מקצועית.

ב"ה הוא יודע לסנן וגם להעיר כשצריך. לפני שבועיים הוא שלח הודעה (באישי) נורא מכבדת ומתחשבת למישהי דתייה שמאוד פירגנה לו בקבוצה מעורבת. המסר שם היה ברור. תודה על המחמאה, אני מבקש להיות ענייני ואינני מעוניין במחמאות ופרגונים מנשים אחרות.

את יכולה לקחת את הכללים האלו ולהפוך אותם לגברים למי שאת עובדת איתם

יש כמובן עוד דרכים רבות לשמירה שחלקן אישיות וחלקן מקובעות בהלכה. 

חשוב מאוד להיות תמיד עם יד על הדופק ולהשמר מפני מחמאות וקירוב הדעת. לנשים קל מאוד להמשך אחרי מחמאות מבלי לשים לב וצריך זהירות גדולה.

בזכות המחשבה שלך על הצניעות ובזכות הכוחות המדהימים שלך

 תחזרי לבשר לנו על חתונה בקרוב

ועל מה שהוספת לעיל.

אני מרגישה שזה נותן לי יותר כוחות וכיוון לשאוף אליו.

ולהוסיף גדרים שאני יכולה באמת לעמוד בהם.

האמת, זה קשה!! 

אני ממש אוהבת לדבר ולצחוק, ורוב היום שלי זה עם גברים..

לפח' הרצון להתחתן מתחיל להתגלות..

על גברים וגם על הנשים מוטלת החובה להשמר ולהתרחק מפני דברים שגורמים לקירוב הדעת. אין הסרת אחריות מהגברים לגבי צורת הפניה לנשים ודיבור איתם ואין הסרת אחריות גם מנשים. הטענה על הטלת האחריות על נשים היא מגוחכת ודומה לטענה על צורת הבגדים שנשים צריכות ללבוש לפי ההלכה כמגבילה ופוגעת "בצורת וחופש הביטוי" של האשה בעולם. זה שהדור שלנו מעורבב והתרגל לערבוב לא מתיר את המצב של ערבוביא וקשרים לא רצויים. אתעלם מהטענה על תקיפות ובגידות בחברות היותר שמרניות ומה שגורם לזה כי זה מסיט את הדיון, (רק בסוגריים אם תבדקי בכל המגזרים זה אותם נתונים, במגזרים היותר שמרניים זה מופיע יותר בתוך המשפחה.)

לעצם העניין, היא אמרה שכך הרב המליץ לה לנהוג והוא נתן גם אופציות אחרות והיא צריכה לבחור במה שיעזור לה לשמור על הגדרים של הריחוק הרצוי עם גברים. קרוב לודאי שאותו הרב ממליץ והמליץ לכל גבר שישאל אותו לנהוג בצורה דומה. כלומר, לפנות למישהי בשם גב' כהן וכו'.

אינני רואה שהיא נוקטת האשמה רצינית על עצמה, היא מעלה שאלה חשובה שהיא מתמודדת איתה כי זה נושא שחשוב לה וחשוב לה לדעת איך לנהוג לפי ההלכה ולפי מצפונה שנוקט אולי עמדה יותר שמרנית אבל סוף סוף זהו מצפונה ולכן כדאי לחזק אותה במקום שבו היא נמצאת וברצון שלה לא להפתח לגברים זרים במקום לתת לה תחשוה שהיא ממש בסדר ויכולה לנהוג איך שהיא רוצה ובכך לסבך אותה עם המצפון שלה.

לפותחת, כמו שכתבתי בהודעה הקודמת ברגע שאת תהיי סגורה על הרצון הבריא והנכון שלך, אף אחד לא יוכל להזיז אותך למרות שזה נראה קצת מצחיק, ולדעתי התוצאה תהיה להיפך,אנשים יעריכו אותך יותר על העמדה הברורה שאת נוקטת בה ולא נותנת מקום לקשרים לא רצויים להכנס. זה משדר רצינות וצניעות גדולה גם לבחורים שנראה שאת מחפשת(אם תספרי להם על זה) מחכים לבשורות טובות.

ולא מדחיקה אם את רוצה להשתחרר זה תהליך ארוך..............

אבל לפני זה באמת  לא היה לך רגשות של אהבה כלפי אף גבר? יכול להיות שספציפית אליו הלב שלך לא איתו.וזה אומר דרשני

מה שנראה לי. שכאן למרות שלכאורה הוא נראה לך מושלם ובהחלט יכול להיות שהוא כזה 

בכל אופן לך הוא לא מתאים

איך הגיב מושא האהבה שלך?

אני תוהה אם יכול להיות שפשוט נפגעת פעם, ולכן את לא מעזה להתאהב יותר?

הלב שלך זוכר: אהבה זה כאב, אהבה זה דבר מסוכן כי אפשר להיפגע ממנו.

זה יכול מאוד להיות קשור. את לא רצית לצאת. יש אחרים שכן ירצו לצאת אבל מפנימים שלהתאהב זה רע ופשוט יוותרו על זה.

שווה לגעת בזה.

(מנסיון, כמובן).