פורום נשואים טריים (עמוד 325)

אבל ארוחת בוקר זוגית אנחנו עושים כמעט מדי שבוע
בבית קפה או פיקניק
אשמח לכיוון נוסף

מערת שדים אם היא לא בהריון, שיט, להפתיע אותה בחבילה שתמתין לה בדואר עם פרטים איפה אתה נמצא.

חדר בריחה היתה ההפתעה שנה שעברה

אתם אוהבים באולינג או שכחתי איך קוראים לזה אבל משחק עם כדורים על השולחן וצריך להפיל עם מקל את הכדורים ששיכים לך.?
אולי תיקח אותה ברכב ותוציאו כל פעם פצק עם הוראות איך לנסוע- ימין, אחרי האוטו הכחול, עד שרואים תמרור X וכשיגמרו הפתקים תראו לאן הגעתם?

 

אנסה לעבד אותו

 

תודה

למרות שאני לא שם על זה את ה @חותמת+ 

רעש מזיק פוגע גם באוזניים של העובר והוא לא יכול לשים אטמים

חום (עבודה ליד תנור תעשייתי, אמבטיות/ זקוזי חמות )גם לא טוב

זה יעזור לסנן

יומהולדת שמח 

באמת לא חשבתי על זה

תודה רבה

לכולם

יש כל מיני סדנאות שמעבירים לזוגות ( תראה בגרופון) סדנת שוקולד שהבנתי שממש מומלץ, בישול , ציור אולי אפשר לכיון הצגה. אם יהיה עדיין חם יש אופציה ללכת לספא רק שניכם בחדר שווה עם ג'קוזי. השאלה כמה רוצה להשקיע?
יש גם מסעדה בקומה 49 בעזריאלי.

אתה שובר בגרופון

נטספארק עושה לי שלילי על החיפוש אבל אבדוק את הרעיון

תודה ממש

בס"ד

 

אם אתם גרים קרוב לחדרה או מודיעין אז יש שם סדנאות זוגיות של נגרות וצביעה [ממש חמודות].

יש מגוון סדנאות אחרות שאפשר לעשות, רק צריך לחפש

יש שם אחלה דברים וזה לא נגרות הארד קור ככה שגם העדינה בנשים יכולה להתחבר.

תודה נשמה
יש לך שם או מספר?

תודה

מה המחירים?

אבל בשלב הזה של ההריון היא כבר כמעט מצוף 🏄‍♂️

תודה בכל אופן

מקווה שלא שכחתי מישהו

 

באמת לא מובן מאליו האכפתיות של כולם

חברה שלי הייתה בסדנא ההיא עם בעלה ( גם היא בהריון) וממש נהנתה . ( זה במודיעין- מכבים- רעות) .
זה המספר- 0502242418.

לעיסוי מקצועי, ואם היא בהריון תבדוק שהמעסה/העיסוי מתאים להריונית.
ושזה יהיה בהפתעה, תביא לה מגבת ובגדים להחלפה לאחרי השמן וכל זה.
ואז תעשו משהו ביחד...

או לשפת הים...

תודה

אם תעשה ביום חמישי תוכל לקחת אותה מיסעדה או לתת לה כרטיס מתנה של קניות עם כסף קחי לכי תישתוללי תיקוני איפור דברים שאת אוהבת וזה. למחרת תעשה משהו קטן ביגלל שזה היום האמיתי אבל כבר את העיקר עשית יום ליפני ככה לא תהיו בלחץ ביום שישי מקווה שעזרתי בהצלחה המון מזל טוב

הייתי בטוחה שזה בדיוק מה שחיפשתי, בדיוק עונה על כל מה שחלמתי עליו !
לא מזמן פגשתי חברה שצעירה ממני במה שנים והיא סיפרה לי בעיניים נוצצות שהיא נפגשת עם בחור והוא פשוט כל מה שהיא רצתה !
השתתפתי בשמחתה, אבל בתוך תוכי חייכתי בעצב, וחשבתי- נשמה, אין לך מושג עדיין.
אחרי החתונה, והחיים ביחד, הכל צף ועולה וגואה, ויש ימים שאת מתסכלת ואומרת מה לעזאזל אני עושה עם הבן אדם הזה? מי הוא ומה הוא ?.

גם אני כשהתארסתי הייתי בטוחה שזה בדיוק מי שרציתי, והיום יש פעמים שאני לא מבינה מה אני עושה איתו.
אבל אני לא מסתכלת על זה בצורה עצובה, ואם חברה תספר לי דבר כזה אני לא אחייך בעצב... כי אלו החיים. כשאנחנו מדמיינים את בן הזוג שלנו אנחנו לא מדמיינים גם את החסרונות שלו, ולכל אחד יש חסרונות, ובתקופה של הדייטים הרבה פעמים עולה רק מה שטוב ודומה לי ומה שאני רוצה לראות, ואחרי החתונה כשחיים ביחד כל הזמן כל האישיות צפה, על כל גווניה... וזה לא פשוט בכלל, ולפעמים אפשר להשתגע, אבל עדיין אני לא חושבת על זה בצורה עצובה...

נכון שאחרי החתונה מגלים בבן הזוג תכונות חדשות שלא ידענו עליהם, אבל מכאן ועד לחשוב מה אני עושה איתו בכלל? לאן נעלמו כל התכונות הטובות שבגללן החלטת להתחתן איתו?

מצחיק אותי אנשים שחושבים שהכל הולך לפי הזמנה

גיסתי פעם אמרה לי שהיא הסבירה למישהו מה אני מחפש: כמו אחת האחיות שלי, אבל לא אחותי ולא נשואה.... והיא קלעה בול. וזה מתאר בדיוק את מי שאני נשוי לה, ובהחלט זה לא היה דמיון ב"ה.

ב"ה מצאתי ועדיין הזוגיות מאתגרת, כמו שכתבה "נפשי חמדה".

בגלל שאת שואלת את זה בתור רווקה חשוב להגיד-

א. כדי לדעת באמת שאת מחפשת מה מתאים לך ולא מה 'באלך' שיהיה בבעלך צריך עבודה אישית עמוקה,
הרבה פעמים אנשים בתחילת הדרך מחפשים דברים מסויימים לא מתוך חשיבה עמוקה אלא-

או מתוך ראיה חיצונית (כמו מה נחשב שווה בחברה) או מתוך תכונות שיש בהם עצמם (כי נח לי מי שדומה לי).
לכן צריך לעשות בדיקה האם מה שאני מחפש זה דברים שנכונים לי ולאישיות שלי או שאלה דברים שבאים מטעות.

 

ב. גם אחרי שהחלטת מה את מחפשת אל תצמצמי את עצמך לגמרי לפי זה,
תני לחיים להפתיע אותך, האישיות לנו היא אין סופית והגיוני מאד שתופתעי ממה שיתאים לך בסופו של דבר.

(משעשע להסתכל בש.א. איתך לנסות להיזכר מי את⁦⁩)

שאתה חתן.
אז מותר לך

מבחינת רמה דתית, תחביבים ואופי פחות מה שחיפשתי אלא מה שהחלטתי שזה מבחינתי פחות משנה.
בגדול ידענו שיש לנו חוסר הסכמה בנושאים שונים ושתחומי העניין שלנו שונים אבל ראינו שאנחנו מכבדים אחד את השני ושטוב לנו ביחד, וידענו שבכל מקרה נישואין זה עבודה והרגשנו שאנחנו נהיה צוות מוצלח ובע"ה תהיה לנו זוגיות מושלמת.
אבל הפערים הם לא ענקיים כי אני חושבת שיש גבול לגודל הפער שרצוי שיהיה.

אי אפשר להתחתן עם רשימת מכולת, אבל בוודאי שאפשר למצוא מישהו בסגנון שמחפשים. העיקר לא להיות מקובעים על משהו מסויים אלא לתת צ'אנס גם לדברים שלא תואמים בדיוק את הדמיון שלנו.
אני יכולה להגיד שהתחתנתי עם מי שחיפשתי. היו כמה תכונות שהיה חשוב לי שיהיו בבעלי וסגנון מסויים, וב"ה מצאתי את מה שרציתי. כמובן שאחרי החתונה מגלים עוד צדדים, אבל זה לא סותר את זה שמה שרציתי יש בו.

כגון. יראש. מידות. תקשורת טובה. סגנון חיים משותף. השאק זה דברים שפחות עמדתי עליהם כמו מראה סגנון לבוש. וזה מסתבר כזכייה בפיס אם אתה קרוב לעקונות שלך. אחכ מתקרבים ובונים את הביץ לבנה אחרי לבנה. אך אם אין מידות או יראש אא להמדיך וזה יכול מאד לתסכל . הכי חשוב תפילה ודיבור עם ה שיכוון לך מישהי טובה שתתאי

ואם את סומכת על בעלך אבל מפחדת ממה שיהיה
למה את לא מדברת איתו על זה? זה לא בושה לפתוח דבר שמציק לך.

אבל היא כן רצתה אותו בתור ידיד, והם היו צדברים המון והיא אפילו באה לבקר אותו בצבא
כמובן לפני שאני והוא התחלנו לצאת.. אבל גם כשיצאנו והיינו מאורסים, היא הייתה שולחת הודעות וזה הפריע לי והם כבר לא..
אז מפריע לי שהיא תיגש אליו.
ואני לא רוצה חצאת קנאית, כי היו לנו המון משברים של קנאה כי אני כזאת חסרת ביטחון

מה נותן לך לבטוח בו?
מה גרם לך לבטוח בו שהוא יהיה בעל טוב לך?


לדבר
לדבר
לדבר.


הוא לא יודע מה עובר לך בראש בכלל.

חבל לך לעשות מהומה כשזה על לא מאומה בכלל.

תדברי איתו ויהיה בסדר.

ותפסיקי להכניס את עצמך לסרטים.
לא חושדים בבן אדם ובטח שלא על בעלך על סמך מדמיין שנמצא רק אצלך בראש..

אז היא לא מכניסה לעצמה סתם סרטים. לבחורה אין גבולות ואני מבינה את הפחד שלה

לא הבנתי המבחן בלילה? או למחרת ואת פוחדת להיות עיפה? או שאת צריכה ללמוד

אני הייתי מתכוננת היטב למבחן אם זה למחרת והולכת לחתונה רק כדי להיות רגועה

יכול להיות שתראי שהם בכלל לא מדברים וזה ירגיע אותך לעתיד.. מקווה שלא תראי הפוך ותכנסי לסרטים

את יכולה להגיד לו באופן עקרוני

אם אתה תפגוש את האקסית אתה תדבר איתה? כי תדע שזה מאוד מפריע לי אם תדבר.... בלי קשר לחתונה

זה רק יוביל לנבואה שמגשימה את עצמה.

אני חושבת שאם יש בסיס קטן לחשד אז סימן שהיא מרגישה משהוא

לא הכוונה לאקסית הזאת. אלא אולי בעלה מאוד נחמד לנשים באופן עקרוני ..אז זה יותר מעלה את החדש

אתה באמת חושב שנבואה מגשימה את עצמה? מלא נשים היו שאננות ובטוחות פתאום הסתבר שהבעל בגד

ודווקא אותו הפחד לפי המחקרים הוא מה שהורס את הקשר ומרחיק את בני הזוג ויכול להביא לבגידות

 

זה לא אומר להתעלם מהפחד אלא לעבוד עליו ולגדול מתוך זה

יש הבדל בין מישהי שחושדץ בגלל שבעלה עשה משהו לבין מישהי שחושדת בגלל שאולי בעלה יעשה משהו.

את לא יכולה לייעץ למישהי על סמך זה ש"אולי בעלה.. " אין לך את המידע הזה.

אם כל פעם שהייתי מגיע למקום שיכלה להיות בו מישהי שפעם יצאתי איתה אשתי היתה עושה לי סצנות לא הייתי יכול לצאת מהבית..

ונבואה לגמרי מגשימה את עצמה. אם עד היום הוא בכלל לא חשב על ההיא שתהייה בחתונה אחרי שהיא תכיר לו הוא יחשוב על זה ואז מחשבות של ללא נעים ממנה יהפכו לוואלה אותי היא עדיין מעוניינת ועד שהוא יגיע לחתונה הוא כבר יחכה לה עם פרח. (אני מקצין אבל הבנת את הכוונה)

נראה לי שאת צריכה להפסיק לפחד.
לא כי אין סיכוי שיהיה דיבור בינהם, יתכן מאוד שיהיה, אלא כי הפחד הוא מקור של הרבה בעיות שבלעדיו הן לא היו צצות אפילו.

בעלך רצה אותה בעבר אבל בחר להתחתן איתך.
וגם אם הוא לא ידבר איתה, יתכן שיעלה איזה ניצוץ, מה לעשות? קורה. לא צריך להיבהל מזה כי הבהלה הופכת את הניצוץ ללהבה. חבל. עדיף להתעלם.
כנראה שזה שהם לא ידברו זה לא (בהכרח) מה שיעזור.
את לא צריכה ללוות את בעלך לחתונה כדי שהוא לא יעשה דברים שאת לא רוצה שיעשה, ולדעתי את גם לא צריכה להגיד לו לא לדבר איתה.

לא רק שאת צריכה לשדר ביטחון ואמון בקשר ביניכם, את ממש ממש צריכה להיות כזאת - בטוחה ומאמינה בקשר ביניכם. זה כבר יעשה את שלו.


ובלי קשר, את יכולה ליזום שיחה כללית (בלי להזכיר את אותה בחורה דווקא - כי היא לא הנושא) ביחס להתנהלות מול אקסים. וזה תמיד הדדי.
לא רק את זאת שאמורה לשמור על הקשר ביניכם, גם הוא לא פחות.
גם לך יש אקסים אני מאמינה, את יכולה לשאול אותו בהזדמנות איך הוא היה רוצה שתנהגי מולם, ואם יגיד לך שאין לו שום בעיה שתדברי איתם, תגידי לו שנראה לך שזה לא היה תורם לקשר בינכם אם היית מדברת איתם. ואם יגיד לך שהוא שונה ממך ואין לו שום בעיה לדבר עם אקסיות, תגידי לו שאולי הוא שונה ממך, אבל נשים זה עם שכדאי להיזהר ממנו (לא כי הן רעות, אלא כי יש להן את היצר שהיה לחוה ואם הן לא מתקנות את החטא הזה, הן עלולות ליפול אליו), וצריך להיזהר לא כי זה מפחיד, אלא פשוט כי יש לכם מטרה משותפת לשמור על הקשר ביניכם ולהביא גאולה לעולם.

לא באחרת. לדעתי אל תדברי מילה אתם צעירים וטבעי מאד שתחששי אך מניסיון החיים מקשרים אם יודעים לעבוד ואם בעלך בחור טוב אין שום סיבה שייקרה משו חלילה וגם אם היא תדבר איתו זה יחלוף. תפילה ה וסד

((((

לשדר לו שאת איתו ואוהבת אותו בכל מקרה.
ממש חשוב לקבל טיפול. תנסי להבין ממנו בשיחה נעימה למה הוא ככ מתנגד.. ממה הוא מפחד?

אבל לפעמים כשזה נוגד את העקרונות שלי,פשוט לא מצליחה

הדיכאון נגרם ממינון מסוים של חומרים כימיים שיש לנו בגוף. לכן בלי טיפול תרופתי קשה מאוד לצאת מזה. כמובן שלצד זה צריך טיפול נפשי (גם לו, גם לך וגם לכל המשפחה!).
ממליצה לך לעשות מחקר קטן על הנושא, ואז כשתדעי בעצמך באמת במה מדובר (גם עצם ההבנה שזו ממש מחלנ, ולא סתם מצב רוח) תוכלי לגשת אליו בצורה יותר נכונה ואולי ככה הוא יהיה יותר פתוח לשמוע.
בהצלחה רבה!

עדיין הוא אגוז קשה לפיצוח

שלך. היא אמורה לדעת מי מהרופאים עושה ביקורי בית ומי מספיק אנושי כדי שבעלך ירצה לשתף

לגרור אותו החוצה לפגישה לא תליחי אבל להביא את הפגישה הביתה כן, 

 

בשלב ראשון הכי כדאי לפנות לאחות.

אחות שתראה אותו כבר תזיז בשבילך את המערכת.

כדור קטן יכול לחולל אצלו פלאים. אל תתייאשי!!!

וטוב שרואה בינתיים סדרות, זה מסלק לו מהראש מחשבות אובדניות

 

א. מה איתך? איך את שורדת את ה3 שנים האלה? יש לך תמיכה? חשוב מאוד שלא "תיפלי" גם את .
ב. יש משהו שהוא מקשיב לו? הורה/אח/רב/חבר נפש? שיעזור לך.
ג.למה הוא לא רוצה? מה הוא חושב שיש לו, צריך להתיעץ עם בעל מקצוע איך לגרום לו להכיר בבעיה.

שעברתי גם חיים קשים ועדיין עוברת אבל תמיד עם ראש מעל המים ושורדת ב"ה...
הוא פרפקציוניסט
ובגלל שהוא עובד ולא יכול ללמוד מה שאהב זה ממש הכניס אותו למרה שחורה

ברגע שחוזר מעבודה.}

 

הניק שלך מדאיג יותר מהתיאור של בעלך.

 

את יכולה להזמין ביקור רופא עבור עצמך ושידבר עם בעלך.

זה יסגור את הפינה הזאת

ואם הדאגה האמיתית שלך זה האינטרנט הלא מסונן, תבקשי מהספק את הסינון של אחינו החילונים. יותר טוב מכלום.

הספק חייב לתת לך ע"פ חוק את השירות 

 

אצלו זה או הכל או כלום

או שהוא אומר דכאון ובכך מתרץ שהוא שקוע בסרטים כל הזמן?
אין קשר בין דכאון לבין לעשות דברים אסורים מבחינה דתית

הוא בחיים לא טיפוס של רופאים קל וחומר פסיכיאטר..
אבל בבית הוא ישן הרבה לעיתים
עצוב
בקושי אוכל
לא טוב לו
פעמיים שמעתי ממנו שבא לו להתאבד
הוא נזרק מחיים מפונקים לעבודה..ואני מבינה אותו שהחיים לא תותים
אבל כשהוא פותח תאינטרנט הוא ממש שמח שיש לו איך להעביר את הזמן

ישן הרבה כי עייף
עצוב סתן אולי מבואס מכובד החיים
לא אוכל, יתכן שקונה אוכל בעבודה משביע ולכן לא רעב בבית לא כולם אוהבים לאכול הרבה
להתאבד? אם הוא רציני אז זה ממש מסוכן.אבל אם זה סתם ביטוי אז זה כלום, יש הרבה שאומרים ככה זה ביטוי כזה לאין לי כח
לי זה נשמע שהוא משועמם כזה, בא עייף ורוצה לישון ויש מצב שהוא שבע כי לפני שבא הביתה קנה מנה בשרית ואיזה יופי בערב מה יותר כיף מלקום מהמיטה ולראות סרטים. שוב כל זה אם באמת זה לא דכאון זה סתם נשמע החיים הטובים מעצלות והתחמקות מנשיאת עול.
אם זה באמת דכאון עד מצב שבנא רוצה למות אז אסור לו להיוצ שניה לבד זה ממש סכנה

הוא לא קונה..ולא קשור לעייפות.הוא יכול לישוון שבת שלימה..

הרבה פעמים זו סתם פריקה.

כותבת לך באישי

שלוש שנים???

 

חסרים נתונים-

יש ילדים? שגדלים בכזו תפאורה??

 

שיסתכל במסונן- יש שם מספיק ...

 

אכן פרפקציוניזם זו מחלה- יש מישהו שהוא מוכן לשמוע?

אפי' חבר- לא "לטיפול"- אלא ל"העברת חוויות"- "קנה לך חבר" מפרקי אבות

 

??

 

בהצלחה ורפואה שלימה

לא מוכן
הוא טיפוס שהוא עצמו עוזר לבחורים בדיכאון
הכל זה רק בבית

יש הרבה סוגי טיפולים, לא חייבים דווקא פסיכיאטר אבל חייבים משהו, תרפיות, מדיטציות, יועצים, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים קליניים, דיקור סיני, קאוצ'ינג, וכו'

את חייבת לעמוד על זה שיטפל בעצמו, לפני שזה יתפוצץ אצלכם, אם יש לו רב או משפיע שהוא מחזיק ממנו תתיעצי איתו, הוא לא יכול להזניח את עצמו כבעל ועוד פחות כאבא.

תעודדי אותו למצוא סיבה לחיות

מגוון קשיים..ת
תקשורת זוגית וכו
אל תבזבי את זמנך קודם לכי את לטיפול לקבל כוחות ולהבין מה קורה. אחרי זה תוכלי לעמוד מולו ומאמינה שדברים ישתנו. פשוט מפחיד כמה הרשת פוגעת בכל זירה

(תמיד מגניב אותי מחדש איך אפשר לגרום למישו שאתה אפילו לא מכיר ושלא פגשת מעולם - לחייך 🙃)


~ מקפיצה לך על הדרך

צימר מושלם...

זה רבע שעה מצפת יש את צימר בצל ההר ממש מומלץ ובכלל לא יקר

מאמינה שלא סגור בשבת?
אבל מה רוב הציבור שומרי תורה ומצוות?

ונראה לי שהרוב המוחלט חרדים או דתיים.

וגם הרחובות הפנימיים בגבעת שאול - קריית משה שלא סגורים, מעט מאוד נוסעים בהם.

אבל יש בסביבה רחובות ראשיים כמו הכניסה לעיר, גשר המיתרים וגם פרבשטיין, כנפי נשרים וכד' בתוך קריית משה שבהם כן נוסעים, אמנם פחות מיום חול (הרמזורים בצומת פרבשטיין - כנפי נשרים לא עובדים כל השבת)

שכונה נחמדה מאוד

רוצים לעזוב את המרכז ולהשתקם בעיר הקודש.
מנסה לגשש על השכונות לראות מה מתאים

שכונה ממש יפה ונעימה מתאימה לזוגות צעירים. יקרה מאד (הכל יחסי) וגם יש המון אמריקאים חרדים. בתכלס זה הסגנון.

ואז כמה שנים פורקים עול ואחר כך מתאזנים..

חושבים שאולי שם יהיה טוב יותר. בדרך כלל לא מוצאים שם משהו מיוחד ומתאזנים בחזרה.

עם השנים לרוב האנשים יש שחיקה ברמה הדתית (בהנחה שאין תחזוקה) אבל בד"כ המסגרת המשפחתית משמרת את המצב ההתחלתי פחות או יותר.
כשהמסגרת נשברת השחיקה פשוט עולה לפני השטח ואני האמיתי שלהם צץ.
זאת הסיבה גם שבקרב רווקים מאוחרים גם יש ירידה רוחנית בהרבה מקרים

וגם רווקים מאוחרים נמצאים ביאוש מהמצב שלהם. כך שזה אותו רעיון.
המשבר שעוברים אחרי הגירושים לבד מביא לירידה וזה לא אומר שזה האני האמיתי שלהם ליפני.

מן הסתם אין אמת אחת.
אבל משברים בד"כ נגמרים. אם בן אדם לא חוזר למה שהוא היה לפני הגירושין כנראה שזה לא רק משבר..

אולי יש כאלה, שהמצב של תחשות הבדידות, גורם להם "להקל"....  "לא עבדו ישראל ע"ז אלא..."

 

לפעמים יתכן, שהגירושין עצמם באו על רקע פערים דתיים, אז ממילא צד אחד "מקצין" אח"כ.

 

לפעמים, אם הצד האחד היה מזוהה כ"דוס" יותר, אז אולי הצד השני ילך ההיפך.

 

אבל בכללי, לא חושב שזה דווקא כך.

בחורה מוכשרת ברמות, יפיפיה, אקדמאית, ולא ירדה מהדרך .מי שהתחתן איתה יהיה מאושר כל חייו.

קודם כל: כמו כל תופעה - אפשר לנסות להסביר על דרך ההשערה וההכללה, אבל זה לא יהיה נכון לגבי כולם כי לאנשים שונים יש מניעים שונים.

 

אני יכול להעריך שקיימות תחושות:

 

א. תחושת מסכנות, רחמים וויתור עצמי: גם ככה החיים שלי נהרסו, גם ככה יש לי עם מה להתמודד, אז עכשיו גם להתמודד עם הסטנדרטים הדתיים הגבוהים (ביחס לכוחות הנוכחיים) שהיו לי? אז רק עכשיו....

 

ב. שינוי סטטוס: העולם שלי מזדעזע - המצב המשפחתי, הכלכלי, החברתי, המבט של המשפחה והחברה עליי. הכל גם ככה משתנה, אז אולי זה הזמן לעוד שינוי?

 

מצד שני יש כאלו שלהפך - תופסים את עצמם ומתחזקים, גם בדיוק בגלל אותם התחושות (הרי הבחירה היא באיך מתמודדים עם המציאות - אם היא תגרום לך להתייאש או לקחת אחריות) וגם כי יש שחרור מסוים מהקשר הלא טוב שהכביד.

ומורידים ברמה דתית מעשית שלא הוכנה מראש.

אני יכולה להגיד לכם שתקופת גירושין היא תקופה נורא חלשה..כולך בסערה מנסה לעבד את מה שקורה, לעבד את מה שהיה, לעבד חוויות, זכרונות..זו טלטלה נפשית מאד לא פשוטה..פתאום אתה נתקל בהמון בדידות, במיוחד מי שבוחר לא לחזור להורים..הבדידות מלווה המון בריקנות ורצון חזק למלא אותה...
ואיך ממלאים ריקנות היום? אינסטגרם, פייסבוק, סדרות..
צריך להיות ממש חזק כדי לבחור להתמלא בצורה נכונה, זה לא קל בכלל

אולי הירידה ברמה הדתית/ירידה בעניין, יוצרת מתחים וחוסר רצון והיא הסיבה לגירושין, או המוביל בנוסף לעוד.
ב'מחקר' (גם קטן כמו זה) לא תמיד הסיבה והתוצאה כל כל ברורים. צריך לבדוק מה גורם למה, אולי בכלל משהו חיצוני גרם לשתיהם? שיטות מחקר זה מעניין ;)

וכעת מרגישים שהם ברשות עצמם ולכן מותר להם הכל, ביחוד שהיו רגילים לחיי אישות עד כה, כאילו אף אחד לא מפקח עליהם, זה לא ענין של דתיות כמו שזה ענין של הוכחה שאתה גדול ועומד ברשות עצמך

איפשרו או עודדו או חייבו רמה דתית גבוהה


זה רק מראה שהעולם הדתי שלנו רזה
וצריך לעבור מהפכה של התחדשות והעמקה
מהפכה של בירור ערכים
כדי להיות משמעותי יותר בחיי היחיד והבודד


מהפכה כמו של החסידות למשל

אבל זו תופעה קיימת
חלק אולי זו אכזבה באמת מהקבה

אבל הרבה פעמים זה נובע מכך שקל יותר למצוא זוגיות בלי חתונה. הבדידות גורמת גם לאנשים יראי שמים להתפשר בחלק מן המקרים

ירידה ובלבול ברוחניות גורמים לגירושין?

המשפחה.
כשזה מתפרק הכל מתערער ומהרהר. (לש' הרהור).
מתחילים לבדוק דברים בצורה שונה מבעבר.
לפעמים זאת התוצאה.
לא חייב, אבל ייתכן.

כמנהלת פורום, כמה את מרגישה שמדובר בתופעה? 

אולי זה רק בולט לנו יותר בעין בגלל הנטייה שלנו לרכילות?

כמנהלת פורום, כגרושה פעם אחת ופרודה בפעם השניה (למעשה עגונה כרגע) בעצמי, ולמען ההגינות- גם כיוצאת בשאלה.

אנסה לסכם זאת כך:

כן. זאת תופעה ידועה. הסיבה שכתבתי לעיל- היא אחת הבולטות שבהן.

זה הופך להיות יותר בולט לעין, כי יותר ויותר אנשים מפסיקים להסתיר, אלא עושים את השינוי בגלוי.

מי שנשאר.ת אותו דבר כמו קודם, בדרך כלל מוקף.ת במשפחה תומכת ומגוננת, שנמצאת שם עבורו.ה בכל רגעי המשבר הקטנים והגדולים.

לצערי, אין הרבה משפחות שמסוגלות לקבל את הגרוש.ה בצורה כזאת. בלי מילה אחת של ביקורת/ שפיטה/ אמרתי לך/  למה לא שיתפת לפני/ ויתרת מהר מידי.

וכשנמצאים בצומת כל כך קשה וכואבת, כשכל העולם שבו האמנת ורצית מכל הלב, מזדעזע ומתפרק לרסיסים, כשבוחנים פתאום מחדש את היסודות, כדי להבין-

לא תמיד התשובות שידענו לפני- עונות על השאלות של אחרי.

ולמען ההגינות אכתוב גם שאני עשיתי את השינוי הזה במהלך שנות נישואי,

הגירושים שלי מעולם לא היו קשורים לתהליך הזה שעברתי, לא הראשונים ובוודאי שלא השניים.

כתבתי את הדברים מתוך ידע שיש לי אחרי שעות שיחה רבות מאד עם גרושים וגרושות

שעברו תהליכים כאלה ואחרים במהלך השנים.

 

אז אם אני מבין נכון היציאה שלך בשאלה לא תוצאה של הגרושין
אבל היא יצרה פער בזוגיות שלך? או היא בכלל לא קשורה לפרידה

אני חושבת שהמילה היותר נכונה היא משנים את המצב הדתי שלהם, ולא "יורדים"

עוד לא המציאו "דתומטר" ככל הידוע לי, וההתמודדות שלהם כל כך אחרת משלך,

שאין לך יכולת להגיד דברים מעמדה שיפוטית כזו או אחרת

 

מאחל לכל הנשואים להישאר נשואים, לכל הגרושים שימצאו אהבה חדשה ויחיו באושר וכמובן לרווקים שיזכו להתחתן באהבה אמיתית ופעם אחת לכל החיים

....

תפסיקו לחשוב ששכחנו אתכם.
אולי לפעמים זה נכון, אבל הרבה זוגות שאני מכירה כן משקיעים במחשבות על שידוכים וזה פשוט מסובך לפעמים (הוא לא פנוי, היא לא רוצה....)
וזה קצת כפיות טובה לחשוב שלא עושים כלום
כי כן משתדלים , פשוט עד שיוצא משהו לוקח זמן

לפעמים נראה ששכחנו לגמרי מהרווקים אבל באמת הם במחשבתו ואנחנו מנסים ומנסיםמוזה לא כל-כך פשוט וקל כמו שזה נשמע..

וגם לא שצריך להצליח. אפילו רק לשדר שחושבים ומשתדלים לעזור, בבחינת עמו אנוכי בצרה.. לא כולם משכילים לעשות את זה.

מחזקת את ידייך. הלוואי ותצליחי. מודה לך בשם החברות שלך.

על מה אתם מקפידים וכו...
אתם הולכים ביחד?
בעלי קנה לי מתנה ליומולדת...רק אני עשיתי מסאז ולגבי הבריכות ושאר הדברים הייתי עם חולצת טישרט ומכנסים של בנים לים... ושמתי כובע ים...
לי זה היה סבבה..
השאלה כמה לכם.

אם זה מוסיף שנלך ביחד אני ממש לא שולל, אבל זה לא חובה, אם זה נחמד לאשתי גם בלעדי זה מצויין.

אנחנו לא נהיה במקום שמסתובבים בחוסר צניעות, אם כי אם אשתי הולכת לבד זה לא משנה אם יש נשים בלבוש לא צנוע, אשתי לא תסתובב בפני אחרים בחוסר צניעות, וכמובן היא תרצה מסאז' דווקא מבת ונשמור נגיעה. האם יש סיכוי שספא יתאים לנו? 

תודה רבה

תגיד שאתם חרדים

ובכל זאת תשאל כאילו אתם מפלאנטה אחרת-

אם נלך במזדרון, יש עוד נוכחים/ לבושים

 

??

 

אנשים לא מבינים..  גוואלד

תתכננו ביחד, זה לא צריך להיות משהו ממך אליו, אלא משהו לשניכם יחד...
אם באמת יש יום פנוי, כדאי לדעתי לשים בו איזה אטרקציה משותפת שתאהבו- משהו חווייתי שתהנו בו ביחד, ארוחה מושקעת (ביתי/ מסעדה...) והכי חשוב- זמן תוכן.
הזמן תוכן הזה הוא הזדמנות לדבר על הכל בנחת, פשוט להתמקד בשיחה הזאת בזוגיות שלכן, ביחד, בחלומות, בשאיפות, דעות וכו'... כדאי להתכונן לזה.

(אנחנו כתבנו מכתב אחד לשני מראש,
ובזמן עצמו הוספנו גם החלפת שאלות רציניות בינינו על דף:
החלטנו על מילת שאלה משותפת (איך/כמה/למה וכו'), כל אחד כתב בדף שלו שאלה שחשוב לו לשאול את השני (בכל תחום),
כל אחד עונה על השאלה של עצמו מנקודת המבט שלו,
מקפלים ומכסים וממשיכים לשאלה הבאה.
בסוף מחליפים דפים, ככה שכל אחד מקבל את השאלות שחשוב לשני לשאול אותו, יחד עם הזווית שלו, מקריאים כל שאלה בנפרד, והפעם הצד השני באמת עונה...
אצלנו זה מאוד פתח את השיח...)

נ.ב. יש פה כמה שרשורי מתנות לגבר, נסי לחפש

ביום נישואין כדאי להשקיע בבילוי זוגי ופחות במתנות.
לדוג: יום ספא, מסעדת שף, לילה במלון/צימר..

מכינים ארוחה איטלקית משו טוב...ובשפע!!!

תפארת - 050-6822536

לצורך העניין הלוואה של עד 5000 יכולה להספיק ואפשר לפרוס את ההחזרים להרבה שנים יחסית.

אנחנו כבר בתוך שתי הלוואות עם החזר חודשי. אין לנו אפשרות לקחת עוד אחת לצערי

ואם אתם פשוט מפחדים לגלות להם שיש לכם בעיות אז תנסו להתגבר על הפחד הזה. זה רק יכול לעזור לדעתי.

יש שם מרכז טיפולי לתחום הזוגיות והמשפחה ויש שם מתמחים שאני מניח שלא יעלו לכן כמו מטפל/ת מוסמכים... תנסו לפנות אליהם.

עוד אופציה היא במידה והרב ביישוב הוא אדם שמבין בנושא להתייעץ איתו. כמובן שלא כל רב יישוב הוא יועץ זוגי, אבל אם יש רב שמבין בזה גם בלי תעודת מקצוע הרבה פעמים הוא יעזור בלי בקשת תשלום.

גם עו"סים יכולים לעזור בלמצוא דרך לעזור לכם.

אם נשואים עד שנה, אתם רשאים לקבל יעוץ זוגי חינם

איך זה עובד? כל רבנות והאזור שלה או לא בהכרח?

לנישואים מקבלים שובר ליעוץ זוגי חינם וניתן למממש אותו עד סוף השנה הראשונה לנישואים. שובר בשווי 500 שח.. משהו כזה

מאמינה שהם ישמחו לעזור לילדים שלהם לחיות בשלום ואהבה.

דרך העובדות סוציאליות/שפ"ח.

תפנו, בהצלחה!
כ"כ מצער שטיפול זוגי זה דבר חשוב אבל יקר בצורה לא נורמלית.

מטפלים שלומדים ליעוץ זוגי והם מלווים על ידי מדריכים אתם צריכים לשלם משהו כמו 200 על פתיחת תיק ושאר הטיפול הוא בחינם.. זה מחייב את שני בני הזוג להגיע.
יש בכל מיני איזורים בארץ. תתקשרי אליהם ותבררי.

כל היועצי זוגיות ( ושאף אחד מהם לא יפגע) נסחפו לגמרי עם הסכומים שהם לוקחים.
בין 300 ל 400 שח לפגישה של שעה! על מה ולמה.
אנשים עובדים 9 שעןת ביום ולא מרוויחים את הסכום הזה ליום שלם.
ואם אחרי פגישה או שתיים אתם חושבים שאתם מעניינים את היועץ/ת, אז תשכחו מזה, אתם רוצים להמשיך בטיפול, תבואו שוב ותשלמו, לא תקבלו עזרה נוספת בשיחת טלפון.
סליחה שאני קטלני אבל חוויתי את זה בעצמי

יועץ צריך ללמוד כמה שנים, גם תוכ"ד העבודה הוא הולך לימי עיון, השתלמויות וכד' אחרת הוא לא יהיה מוצלח. מלבד זאת הוא צריך זמנין בין הפגישות ללמוד את המקרים לפעמים גם להתייעץ עם עוד גורמים וכד' - אז בכלל לא נכון לחשב את המחיר, נטו לזמן שאתה יושב אצלו.

הגמרא אומרת שרופא בחינם שווה חינם. כמובן שיש מתנדבים טובים ומסורים. אבל אם רוצים מקצועיות - צריך לשלם עליה.

זה בדיחה

אבל זאת סביבת המחירים של ייעוץ טוב.

אבל לא חושב שרופא נפשות שונה מהותית מרופא גוף.

הוא יותר דומה לפסיכולוג.

ובזה הוא שונה מהפסיכולוג .

חוץ מזה שהיועץ מתבונן על הסיפור מהצד ונותן זווית וכלים שבהחלט יכולים לשפוך אור חדש על הכל.

ואגב, דובר על רופא, אבל אותו דבר אינסטלטור-אם רוצים אדם רציני שיעבוד ברצינות - צריך לשלם לו על זה.

כמה פעמים שמעתי אנשים שהזמינו חאפרים לכל מיני דברים, כי למה לשלם יותר. ואח"כ מופתעים - שזה לא ככה ולא כמו שחשבו. איך אמר לי מישהו - ידעתי שהוא חאפר, לא ידעתי עד כמה...

מצד מטפל שלמד כמה חודשים או אפילו שנים 400 שקל לשעה זה המון!! להזכירך חצי מהאנשים במדינה מקבלים 30 שקל לשעה..

יש לו משרד שהוא שכר או חדר בבית (שהוא קנה יותר גדול)
הוא משלם עליו ארנונה של עסקים,

יש לו הוצאות על המשרד - ארנונה חשמל מים, כיבוד קל
שירותי משרד - ניירת, מחשבים וכו'

ואחרי הכל גם הוא משלם ביטוח לאומי ומס הכנסה
סביר שאדם כזה יקח יותר מ30 שח לשעה .

גם 150 זה סביר

בסופו של דבר זה שוק וכל אחד יעשה מה שטוב לו רק מציע למטופלים שאם כבר משלמים סכומי עתק לכו לטובים ביותר

אני חושב על הזוגות שבאים, משלמים בממוצע 350 שח לפגישה, לוקחים גם בייביסיטר כי מישהו צריך לשמור על הילדים, גם דלק עושה כסף.
מגיעים ל 10 פגישות אחרי חודשיים ולהוצאה של 5000 שח. תוסיף לכל הצרות הזוגיות שיש להם גם את העול הכספי.
והאם המטפל מבטיח להם שיהיה בסדר? האם בסוף התהליך אם יתגרשו הוא יחזיר להם את הכסף?

אלא כי יש מעט פרנסה בזה וחוגגים על אלו שבמצוקה.
ניצול מצוקה. לא רופא נפשות ולא בטיח.

אמרת בפועל מה שרמזתי בין המילים שלי.

ואני לא מדבר על אנשי מקצוע מומחיםכמו פסיכולוגים וכד

העולם.

אני חושבת שמסייעים במקרים כאלו

בהתחלה יש את ההוצאות הראשונות- עגלה, מיטה, קצת בגדים, אמבטיה וכו'. חוצמזה כל מיני פיצ'פקעס שצריך שלנו יצא בערך 500 ש"ח. כל זה חד פעמי.
בחודשים הראשונים אין המון הוצאות (בהנחה שהתינוק יונק ולא אוכל מטרנה). זה בעיקר טיטולים (בערך 8 ליום). אם יש מטרנה אז זהו הוצאה יחסית גדולה, יכול להגיע לכמה מאות שקלים בחודש.
כשהתינוק גדל ומפסיקים לקבל מתנות אז צריך מדי פעם לקנות בגדים, שאם מתקמצנים זה מינימום 200 ש"ח לעונה.
כשהוא מתחיל לאכול מוצקים אז זה עוד קצת כל חודש, לדעתי לא יותר מ50 ש"ח.
אה, שכחתי את עניין המעון... אם שולחים לכל השבוע, הכי נמוך זה 800 ש"ח בחודש (אנחנו שלחנו למעון רק מגיל 8 חודשים, לכן לא הייתה לנו את ההוצאה הזאת).
זה בגדול, מקווה שעזרתי...

אצלנו זה באיזור ה3000 לילד.
כך שאם הפותחת גרה באיזור דומה לשלנו כדאי לך להתכונן לסדר גודל כזה בהוצאה למעון. מטפלת או משפחתון יקחו יותר.

אז יש אפשרות לקבל הנחה מהמדינה. ההנחה הכי גבוהה זה אומר שמשלמים 866 בחודש. וזה לא כזה קשה לקבל את ההנחה הכי גבוהה. צריך להרוויח יותר מ2000 לנפש כדי לא לקבל אותה, ואם כל ההוצאות של הפותח/ת הם 3000 בחודש, זה לא נשמע שיש הכנסות של יותר מ6000 (או שהם מצליחים לחסוך 3000 בחודש ואז אני מצדיעה להם;))

תלוי גם כמה שעות עובדים, ואם עובדים או לומדים. הרבה מאוד ביורוקרטיה.
לא מבינה את האופטימיות פה... יש באמת פער גדול בהוצאות

וזה קצת בירוקרטיה, אבל לא נוראית.
את הכל אמרתי מניסיון שלנו. לנו לא היה פער מאוד גדול בהוצאות. אבל כל אחד והסדרי עדיפויות שלו בחיים, ובהתאם לכך ההוצאות שלו.

זוג +ילד בפחות מ6000? אל תשכחי שההשתתפות זה גם במידה ושני בני הזוג עובדים ולפי אחוזי המשרה.

לא שני בני הזוג צריכים לעבוד, רק האמא. זה בא לעודד נשים לצאת לעבוד.
וכבר כתסתי שזה באמת תלוי בכמה שעות עובדים/לומדים.
אנחנו זוג+1 ומוציאים באזור 4500-5000 בחודש, וחיים בשמחה ובנחת ממש.

אצלנו זה העלה בהמון את ההצואות החודשיות.
מטרנה עולה 45₪ לערך, אם זה המזון הבלעדי אז נגמר פעם בשבוע. זא 180₪ בחודש לפחות. וזה בלי דייסה שמוסיפה עוד כמה עשרות שקלים..

טיטולים הכי זולים 25₪ חבילה נגמרת בשבוע+-

ומעון - מי שמקבל הנחה שמשלם רק 800 שח זה יחידי סגולה!
מחיר מעון הוא 2,800₪! עם הנחה רוב המשפחות מצליחות לקבל הנחה ולשלם בין 1200-1800.

אם האישה עובדת ומרוויחה טוב- נכון, באמת לא מגיעים לכזו הנחה.
אם האישה לומדת- זה נחשב כמו עבודה מבחינת משרד התמ"ת, ואז יש גם הרבה יותר סיכויים לרבל את כל ההנחה כי גם אם עובדת סביר להניח שלא מקבלת יותר מדי...
ואם האישה לא עובדת ולא לומדת- אז שתשאיר את הילדים איתה בבית;)
כל זה אני מדברת על זוג בתחילת דרכו, שלרוב שניהם לומדים או שרק אחד עובד ואז ההכנסות לא גדולות ולכן מקבלים הנחה יותר גדולה. כשהבורים כבר יותר גדולים, באזור ה30 זה שונה לגמרי.

אבל זה תלוי מה עלות המטפלת או המעון, וכן ברמת חיים, אפשר לקנות טיטולים 4 ב100 ואפשר חבילה אחת ב-55 שקל.(אגיס אקסטרה קאר)

אותו הדבר בנוגע למזון התינוק.

וביגוד, זה חתיכת הוצאה, צריך המון ביגוד, הם מלכלכים הרבה, כמו כן ילד ראשון אוהבים להשקיע ולטפח.

אני מעדיפה כיום לקנות לילד שלי בגדים צעצועים וכו' ולא לקנות לעצמי.

שזה עניין של גישה ושל התנהלות.
אני כן אקנה את הטיטולים הזולים, ואם יש בגדים טובים ביד 2 אני אקנה משם.
ביגוד זו באצת הוצאה ממש גדולה, אבל אצלנו כל פעם שמוסרים בגדים לילדים אני קופצת על המציאה וממיינת מה שנראה לי שעדיין נורמלי (וזה לא שאנחנו נראים מוזנחים, ממש לא. אפשר להיראות מעולה עם בגדים מיד 2...)

בגדים אנחנו מקבלים מהמשפחה, טיטולים משתדלים לקנות את ההכי זול.
ועדיין, יש עוד מלא הוצאות

אצלינו לאחד מהם רק פמפרס היו טובים ואחר פמפרס והאגיס.
מה שכן היום חיתולים יחסית זולים לעומת המחירים בעבר ההבדלים לא גדולים אם קונים האגיס או פמפרס במבצע.

רוצה להוסיף על התגובות שלפעמים נמנע מהאישה להניק, ובמקרה כזה יש הוספה של כמעט 150 שח כל שבוע על מטרנה - ואם לילד יש רגישות מסויימת שבגללה הוא אוכל מטרנה מיוחדת זה סכום יותר גדול.

לפעמים יש תינוקות שרגישים לטיטולים מסויימים, מגבונים ספציפיים, אבקו. כביסה וכו', מה שמייקר אץ כל העסק, כי אי אפשר לקנות את המגבונים הגי פשוטים...

במרשם וזו היתה להם הוצאה מטורפת.... (לדעתי צאות שקלים בחודש....)

על 400 גרם אני שילמתי 67שח

כשיש תינוק יש יותר כביסות, יותר צורך בחימום הבית/ החדר, הוצאה על טיטולים, תחליפי חלב- לפעמים, מטפלת/ מעון.

כמובן שכל ילד מביא איתו ברכה משלו

בטור ההכנסות מענק (דמי) לידה (לילד ראשון כ1500 ש"ח לפי מה שזכור לי)

ביטוח לאומי (172) בחודש)

נקודות זיכוי - אם שילמתם מס מהמשכורת זה יכול לחסוך סכום משמעותי

 

 

 

בטווח קצר ההוצאה הכי משמעותית ושקשה לחסוך בה זה מעון/ מטפלת.
חוץ מזה יש את הדברים הראשונים- עגלה/ לול/ כסא אוכל/ אמבטיה וכד'.... מה שכן אלו הוצ' חד פעמיות גדולות אבל לא פעם ניתן לחסוך משמעותית דרך יד 2 וכד'...
יש ביגוד אבל גם פה לפעמים אפשר לקבל וכד'.. בגדי תינוק זולים בדר"כ אבל צריך לקנות יחסית הרבה ולהחליף הרבה כי הוא גדל מהר.
בבזארים בגד לתינוק יכול לעלות הכי זול 20 ש"ח לקיץ (סט שלם), 30 ש"ח למעבר. בחורף אפשר להשתמש במעבר ומעל זה פוטר (30 או 35 ש"ח)..

מטרנות זה תלוי בכמות ההנקה.
אוכל זה כמעט ולא משמעותי.

50 שקל מינימום לחבילה.

עם ילד, אחד מבני הזוג או בחלוקה בין שניכם צריך להוריד מהיקף המשרה, בעיקר בהתחלה, לקחת ימי חופש כשחולים, לאסוף מהמסגרות כשיש כאלה.
כבר אי אפשר עם ילד לעבוד במשמרות כפולות או במשמרת לילה כמו פעם, או שאפשר אבל זה אתגר הרבה יותר גדול.

בשנה הראשונה התינוק לרוב ישן בחדר ההורים כך שבתחום הזה יש לכם זמן עד שתצטרכו לעבור.
אנחנו היינו עם הגדולה בדירת חדר עד שהיא הייתה בת שנה, קצת מאתגר כי לא היה סלון אז כל הבית היה עובר למצב שינה ביחד איתה אבל היה כיף.
עכשיו אנחנו עם שני ילדים בחדר וחצי ומאוד מרוצים. לילדים יש חדר משלהם אבל הם איכשהו תמיד יהיו אצלנו באמצע הלילה, לא משנה עד כמה הבית גדול.

אוכל (אלא אם כן ההנקה היא מלאה, ואי אפשר לדעת מראש)
טיטולים
בגדים (כמובן שעדיף כמה שיותר לקחת מרכיבי משפחה כי כל כמה חודשים המידה משתנה)
חימום הבית
גם היקף המשרה יורד לפעמים
בלת"מים שונים שצריך לקנות פתאום
בקבוקים
מוצצים
ועוד ועוד...

מילא להסתכל על אחרות, אבל לספר לך על זה??

הכל כל כך מושלם חוץ מזה..יש לי הרגשה שהוא מסתכל כשאני אומרת לו שהוא מסתכל אז הוא מראה לי שממש לא הסתכל ולא יודע על מה אני מדברת..
מה זה מילא מסתכל על אחרות,לא מוכנה שיסתכל על אחרות!!!!!שיש רק אותי בעולם זה!!!!!

וזה לא סותר את זה שהוא צריך לצאת ממנו

את לא יודעת מה הוא חווה.

בנוסף, כתבת : "אני ובעלי מאוד אוהבים אחד את השני,אני נותנת לו את הנשמה והוא נותן לי"

אם יש לך ביטחון בקשר למה את נותנת לעצמך ליפול לדימויים קטסטרופליים?

זה לא קשור לאם יש/ אין אהבה. זה משהו הרבה יותר בסיסי ומוסרי מזה.

כל חיי אמרו לי שהראש של הגבר שונה,ושכל גבר אם יראה אישה יפה זב יכול לעשות לו את זה..אז אני חושבת מה בעלי גם ככה?כי אומרים כל הגברים.
ואז מותקפת אצלי הקינאה..ואני משתגעת מזה..

כולל מה שציטטת בתחילה ממשפחתך.

 

הקושי שלך מובן.

 

באמת לא ראוי שינהג כך - זה עדיין לא אומר שזה מה שאת חושבת.. חבל להיכנס ל"קנאה".

 

וכמובן, חשוב שיעמיק בתוכו את מה שאומר על "יופיך הפנימי".

 

 

 

״בייחוד שמשפחתי אומרת לי כל הזמן אין גבר שלא מסתכל וזה לא מעניין אותו לראות אישה יפה״

למדתי על זה . לא אכנס לפרטים אבל יודעת.

תקשיבי!! גברים הם עם שיש לו בלב מקום 1 לאהובה אחת בלבד.
ועוד מליון מקומות למשיכה מינית.
את לא יכולה לשנות את הטבע הזה, את כן יכולה להרחיב את המקום שלך עוד ועוד עד שהמקום השני לא יהיה מעניין.

איך עושים את זה? המתכון:

1. כשאת מחשיבה את עצמך יותר מכולן.
2. כשאת מתייחסת אליו לא כמובן מאליו, אלא כנאהב , גם כשכל מה שאת רוצה זה להגיד לו בפרצוף כמה הוא אדיוט. והוא אדיוט!
3. תהי מלכה אמיתית בכל דבר. אל תרדפי אחריו לעולם ועד בחיים שלך .כשהוא ירדוף אחרייך ויקנא לך המצב יהיה שווה ותוכלי לתת לו גם .
4. תני לו להבין שאת אוהבת רק אותו . אל תתלהבי מאף גבר לידו , ואל תקשיבי להרצאות לידו, הוא ירגיש את הקסם שהוא שווה אבל את יותר שווה.
5. החמיאי ברחוב על בנות או על חברות שלך ותראי לו תמיד שאת מפרגנת לכולן...כך מלכה מתנהגת



אבל כל דבר תעשי בטעם בלי הגזמה

לגבי סעיף 4..
שאלת השאלות.
איך גורמים לו לרדוף אחרי?

מה שעובד אצלי.
זה כמו שאמרת. לא לרדוף אחריו.
אבל אני אחת כזו שמשקיעה ונותת המון תשומת לב.
אז זה לא מחזיק להרבה זמן.
אבל כן.כשאני אדישה... הוא מתחיל להתייחס פתאום.

כתוב שלא לשבח אישה אחרת באוזני בעלה שלא לגרום לו לחשוב עליה.

וזה לא נכון ללכת ברחוב עם בעלי ולהחמיא על בנות וחברות ברחוב סתם. בשביל מה?
לפרגן לכולן זה נכון ומכבד אותה. אבל לעורר לו מחשבות על איך זאת יפה ואיך היא רזתה או כל דבר שלא קשור אליו. בשביל מה?

יודעים ע"י "למדתי על זה".. לא לכל מספיק תיאוריות.

 

"גברים" אינם "עם" אחד. ההכללות הללו מוגזמות.

 

ולא כל דבר שנכון לגבי תרבות פרוצה של גויים, נכון גם לגבי משפחה נורמלית בישראל.

 

 

וגם לא כל דבר נפתר ע"י "מתכון".

 

עצות שנותנים לחבר'ה מהרחוב ש"יוצאים", אינן בהכרח מתאימות לדינמיקה של משפחה נורמלית בישראל (אע"פ שבהתנהלות שלו, אכן יש חריגה מסויימת מהנורמה. להתענין באופן שגלוי לאשתו איך נראית אשתו של... נו..). כולל החמאה ברחוב על מראה של בנות אחרות..

 

 

אז יש כיוונים מתוך הנקודות שכתבת, שאפשר לאמץ במצב הזה. אבל המכלול מוגזם. כתבת נכון: "בטעם בלי הגזמה".. בעצם מה שנכתב, יש מן ההגזמה... על אף הכוונה שברור שהיא טובה.

 

האמת שלא העמקתי בתשובה. אפשר לתאם איתי פגישת ייעוץ 🙈
אממ..

בגדול. יש רמות מסויימות של קינאה. יש רמה שיכולה להגיע לטירוף ( כמו לנקום בבחורה בגלל שבעלי הסתכל עליה ) ויש רמה פחות גרועה מבחינה מעשית אבל גרועה מאוד מבחינה רגשית וזה הלב של האישה שיכול להתפוצץ מכעס.
אישה יכולה למות משינאה . להתפוצץ מקנאה. אני יודעת את זה . אנחנו בחיים לא אומרות את רמת הפיצוץ שאנחנו מרגישות. בכל נושא , בנות מגיל קטן סובלות המון בחברה מכל מיני דברים ולא משתפות הכל . אנחנו שחקניות.

לכן הדבר שיכול לרפא את הקינאה, זה עבודה עצמית על הדימוי העצמי.
לאהוב את עצמי ולהרגיש יותר נעלה מכל בחורה שעובדת עם בעלי או גרה בקירבת מקום וכביכול מאיימת על השלום בית.

הסיפורים המדכאים על בגידות , רובם נכונים. והסיכוי שבעלך יבגד בך , תלוי לגמריי בך.
אני בטוחה שאם תשכילי מראש להגביר לעצמך את ערכך האמיתי, להבין שאת היהלום את האישה של בעלך.
כל השאר הן רק גוף. בובות . להבין שאת נבחרת מכולן ומה זה אומר.
כשגבר מתחייב לאישה , השמים הם הגבול לאהבה שלו, אלא אם כן הוא התחתן מתוך אינטרסים . וגם אם מתוך אינטרסים, אפשר להגיע להיות האישה שלו
המתכון הוא לא לרדוף אחרי הבעל
לא לקנא בגלוי
לשחק אותך קשה להשגה גם בבית
ולהיות מטופחת
אין מה לעשות זה המצב בובה

אבל כשהוא בא אלייך ורוצה להיות איתך כשהוא מתייחס אלייך תתמסרי אליו לגמריי . תני לו הרגשה שאת אוהבת אותו אבל זה התפקיד שלו לתת לך

היה לי חבר ויש לי חברות נשואות אניי מכירה את זה

סתם לדוגמא, להכין לו ארוחת ערב נחשב ללרדוף אחריו?
עד כמה צריך להפגין אדישות?

שאני כועסת על איך שהוא מדבר עם נשים.
זה לא טוב?
להיות אדישה לאיך שהוא מדבר עם נשים?

זה לא ניקרא לירדוף. מי את רוצה שתתיחס אליו ותפנק אותו? מישהי מהעבודה שתכין לו קפה והוא יתרגש מההקרבה והיחס ?
גבר צריך כבוד!
אבל לא כל היום להידבק אליו ולהיות תלותית ובכינית ומסכנה כזאת. גבר אוהב ליראות אישה שמחה עם אנרגיות חיוביות. מטופחת.
שולחת אותו בשימחה ומקבלת אותו בשימחה. זה מה שגורם לגבר לחשוב רק על אישתו.

ואישה כן צריכה להעיר לבעלה אם הוא צוחק עם נשים. הקינאה הבריאה (לא קינאה חולה)
ניתנה בכדי שאישה תשמור על בעלה. תהיה לו חומה ותגן על שלמות המשפחה. צריך מעצורים. ואם אין אז לדבר על זה.
יגיד לך שאת קנאית. בסדר אני קנאית!
מה אני רוצה בסך הכל שתהיה נאמן לי ושאני יוכל לסמוך עליך. ואם זה מפריע לי ופוגע בי תכבד! האושר שלי צריך להיות חשוב יותר מכל אישה שאתה חושב שצריך לצחוק איתה.
בזה שאשה עומדת על זה בלי בכינות היא אישה שמכבדת את עצמה והוא חייב בכבודה.

ובפרט בנישואים שעולים על שרטון.

הדינמיקה הזוגית האמיתית - גם כרווקה עם חבר צמוד שנים, שונה בתכלית מזו של זוג נשוי עם ילדים.

ויעידו גם שיעורי הגירושין העצומים של הציבור החילוני, שגרים ביחד לפני הנישואים, ומכירים היטב את המעלות והחסרונות, את האופי, את ההתנהגויות ברוגע ובכעס - וכל עוד הם ללא ילדים, הם לא מספיק מכירים זו את זה.

אז מעניין מה הסוד לזוגיות מוצלחת.
כי כמו שאת אומרת גם זוגות חילוניים שחיו שנים לפני הנישואין ביחד.
זה לא בהכרח מתכון להצלחה...
מעניין מה הסוד...

אני לא יודעת כלום ! באמת! אבל אני יודעת שהדבר הכי עוזר זה דימוי עצמי חיובי וכמה שיותר
ואל תדברי עם בעלך לגביי נשים אחרות תתאפקי היום התרבות היא לשים הכל על השולחן ואישה צריכה להיות גלויית לב לבעל כל הזמן וזה לא טוב . אישה צריכה לשמור על עצמה ועל הכבוד שלה . בשביל מה אלוקים ברא חברות ואמא? בעלך לא יכול להיות הפסיכולוג שלך בעניין של הקינאה כי הוא מרגיש אשם אוטומטית וזה רק מפתח מריבות

אם את לא נשואה קשה לי להבין שטעמת מה ההרגשה הזאת בשביל שתוכלי להגיד מה היית עושה ברגע האמת.
ולפי דעת תורה אישה לא צריכה לשתוק על זה. וגם לא להשתולל.
אישה היא המראה של בעלה. ואם זה מפריע לה שיתחיל לכבדה יותר מגופו וישמור על נעינים שלו.

בטוח שלא מדובר בגורם אחד או שניים - אלא בשילוב גורמים, ביכולת הכלכלית של נשים להיות עצמאיות ולפרנס את עצמן עם אחריות לילדים (תנאי קריטי הכרחי לשבירת נישואים. נשים תלויות בבעל לא יזמו גירושים).

אני אכן מסכים. לרפא קנאה, זה הרבה ע"י דימוי עצמי.

 

זה שייך למה שאמרתי, שיש כיוונים נכונים בתוך הנקודות שכתבת.

 

אבל, כנ"ל, יש דברים לא נכונים, הכללות, תיאוריות. ואם היא "תשחק את עצמה קשה להשגה" גם בבית, זה יכול לגרום גם לתוצאות קשות.

 

הטעות הכי קשה, היא המחשבה ש"היה לי חבר" (דבר גרוע לכשלעצמו), מזה אפשר להבין לגבי נישואין. מי שלא תופסת את ההבדל התהומי, היסודי, בין נישואין ללא-נישואין, איבדה את העיקר. יש לקוות, מאד, שכשתתחתן תתפוס - אם לא תתחתן מראש בגישה שהיא כבר "יודעת" מקודם, כי אז זה גרוע מאד. 

על זה אינני מתכווין להתווכח. זה פשוט כך. מי שבגלל ה"תרבות" היום איבד את זה, וחושב שנישואין זה איזה "מיסוד" של מה שקיים גם בלי זה, חבל מאד.  זו כנראה אחת הסיבות העיקריות היום להרס המשפחה. במקום לבוא מתוך השונות המהותית בין איש לאשה, אל המציאות של החיבור הבלעדי של נישואין - שמתחיל מהראש, מהנשמה, מעצם ההפיכה להיות משפחה - חווים כאילו "לפני זה", ואז כבר מתקהים.

 

וגם לשמוע מ"חברות נשואות" זה עוד לא הענין. מלבד מה שכל אחת עם נסיון חייה.

 

ואני חושב שלכתוב "בובה", כ"בעלת נסיון", לאשה שהעידה על עצמה שהיא כבר אחרי כמה לידות - זה לא שייך. אפשר להציע דברים, צריך לדעת את הגבול עד כמה ניתן בלי לחוות אותם.

אתה מזלזל בלי להכיר אותי.
אתה דורך על נקודות חשובות, רק בגלל התרבות השונה.

זה גזענות טהורה ! אני לא טיפשה , חייתי 24 שנים ולמדתי באוניברסיטה על קינאת נשים. וגם חוויתי על עצמי את זה ואני שומעת סיפורים אמיתיים ומכירה מקרוב .......

אין לי שמץ רצון להגיד שאני יודעת הכל כי אינני יודעת דבר בדיוק כמו שאתה אינך יודע דבר ואף מטפל משפחה אינו יודע כלום
אדם בתוך עצמו גר וכל אישה מכירה את עצמה
ויש דברים שנכונים וחבל לאבד את החשיבות שלהם רק כי הגיעו ממקור לא מכובד מספיק .

ראיתי מסבתא וסבא שלי. הם חיו ביחד מגיל 20 עד 86. עד שסבתא נפטרה. ומאז סבא כל היום מדבר עליה , שבור לגמריי.
סבתא שלי עליה השלום, קראו לה טובה. היא התנהגה לסבא שלי כמו לילד שלה, כל בוקר גיהצה לו והכינה בקביעות ארוחת בוקר שכללה הכל פירות ירקות חביתות פנקייקים, אחר כך היתה דואגת שהוא לבוש פרפקט ואין עליו שמץ קמט, כשהוא היה מגיע מהעבודה הבית שלה היה אפוף ריחות נעימים של ארוחת צהריים-ערב והיא תמיד דאגה לו שינוח ולא הרשתה לאמא שלי ואחותה להפריע לו. הבית שלהם היה כמו ארמון, ורוב הסוודרים של סבא היו סרוגים מעשי ידי סבתא. היא עבדה גם בקביעות בבקרים והייתה מטופחת כל הזמן. עד ליום האחרון שלה בחייה היא ביקשה ממנו הנכדות לסדר לה גבות כי היא כבר לא מצליחה להזיז את היד. תמיד הריחה נעים והייתה לבושה פרפקט. בנאדם שמח ולא מתלוננת. וסבא כמובן היה מרעיף עליה דאגה כמו לבת שלו ולפני כל יציאה לקור אנחנו זוכרים איך הלביש לה מעיל כמו לילדה קטנה ..הם היו מתנשקים ברחוב מתחבקים על הספסל ליד הבית שלהם נותנים תמיד ידיים...אמיתי לגמריי כל מילה אמת טהורה!! וסבא שלי אין יום שהוא לא מנשק את התמונה שלה ומדבר עליה

אבל היא הייתה מלכה !! ולא הרגישה אף פעם מכוערת או זקנה לא היה לה רגשות נחיתות ותמיד הייתה מחייכת יש תמונות שרואים את סבא באמצע וסבתא מצד אחד ואישה יפה יותר מצד שני והם מחובקים לתמונה וסבתא שלי לא היה לה בראש קינאה הכרנו אותה שנים על גבי שנים וגם מהסיפורים עליה רק חיוך ובדיחות זה מה שהיא הייתה

כתוב את זה ממש בספר חוקי נשים של הבן איש חי. איך אישה צריכה להיות בתוך ביתה עם בעלה.
ולגבי סבא מחבק מישהי מצד שני. לזה לא מסכימה גם אם לסבתא שלך לא הפריע.
היא יכולה להאמין בעצמה עד עולם ויצר הרע יש לכולם.
ובשנים הראשונות יש יותר חששות וקינאה. את לא יכולה לדעת איך היא הרגישה כשהיית בת חמש. וכשמזדקנים מאוד זקוקים אחד לשניה וממש תלותים. ככה אני רואה בדיוק את סבתא וסבא שלי שבגיל 90 שיהיו בריאים שסבתא שלי מגיל 16 איתו ביחד.

מניין לקחת את זה.

 

שום דבר ממה שכתבתי, לא היה "אישית" לך - אלא כעיקרון, לגבי מציאות שקורית לצערנו כיום.

 

לא חשבתי לרגע שאת "טיפשה".. להיפך, אני מתרשם שאת דווקא חכמה. אבל זה לא מספיק להכל.

 

"ללמוד באוניברסיטה" על קנאת נשים - הרי זה בדיוק מה שהערתי לגביו.

 זה לא "עלייך", אלא על הענין הזה. אני חושב שיש גבול למה שאפשר "ללמוד באוניברסיטה". החיים הם מעבר לכך; קל וחומר שהאוניברסיטה אינה עושה בדיוק הבחנה בין אנשים מישראל, ואיך שהם גדלים - לבין גויים ותרבותם. בנושא הנישואין - יש דברים שהם הבדלי שמיים-וארץ.

 

לגבי סיום דברייך - אכן הייתי זהיר. ציינתי שיש בתוך הנקודות שהצעת, עקרונות שאפשר לקחת מהם. אבל אינם המכלול. גם פירטתי לגבי נקודה מסויימת שאכן.

 

לכן, הדרך הנכונה היא לדעתי, לקחת קודם כל את מכלול הנושא של המשמעות היחודית של הנישואין, בוודאי בעם ישראל; להביא בחשבון את מה שאפשר לתפוס רק מתוך שחווים את זה (ולא שמץ "תחליפים" שאינם תחליפים), ואז לשלוף גם "נקודות" מתוך מה שאומרים "בעולם", ולשבץ במה שמתאים - ובאופן המתאים למציאות היחודית של בית.

 

 

ומכל מקום, אם משום מה נפגעת אישית - מתנצל. זו כמובן לא הכוונה.

 

תודה לך יישר כח.

הלוואי ונזכה ליישם!

אייי גברייים. אי אפשר איתם.... ואי אפשר בלעדיהם!

חלק מהטיפים נשמעו לי הגיוניים וחלק מוזרים..לא ניסיתי בעצמי אבל מעניין לנסות...

צודק לגמריי בעניין התרבות הגויית לעומת היהדות.
ובמיוחד היום יש המון דברים שסותרים את היהדות וגורמים לבילבול. ואני חושבת שהבילבול הזה נובע מאי ידיעה שכל אדם ונפשו,
כל אישה ובעלה,
אי אפשר לעולם להקיש בין מיקרה למיקרה אף אם המיקרים הם קשורים למצוות בתורה וליהדות בכלל .

כי כל אישה היא עולם שלם.
אבל יש דבר בסיסי היום.
שבגלל האינטרנט והפריצות . ושלל המותרות שגברים מקבלים, שהם התחילו לזלזל בנשים בתת מודע.
כי רוב התכניות גורמות לזילזול בנשים.
למרות שלפעמים זה נראה ההפך בעיניים שלנו.

כי מה זה אישה? אישה היא המראה של הגבר. ומראה היא בעצם היפוך הדבר.
ואישה צריכה להיות מאוד מכובדת ואוהבת את עצמה בשביל להצליח במשימה הקשה הזאת להיות לעזר בעלה. ויש עוד המון שאני רוצה לדבר אבל חפרתי מספיק...

א. נכון שכל אחד הוא עולם לכשלעצמו. זה בדיוק מה שרציתי להדגיש בקונטרה ל"כללים" מופרזים..

 

ב. יש עם זה תפיסה בסיסית, מה זה קשר בין איש לאשה, בבנין משפחה בלבד. העיקרון שדווקא מתוך השונות, מגשרים דווקא ע"י נישואין; ההבנה הכי פשוטה שאי אפשר אחרת (שהיא באמת קיימת כמעט אוטומאטית אצל מי שגדלים בצורה יהודית בריאה), זה כלל נכון להכל.  על גבי זה, יש כל אחד עם אישיותו, עם רגישויותיו, יחד עם הבדלים בקוים כלליים בין גברים לנשים.

 

ג. אני מסכים איתך, שהאינטרנט והפריצות גורמים לזלזול בנשים. בכלל לזלזול באדם. מנמיך את כל היחס ביניהם לאיזה משהו מהיר ויצרי. חיצוני, בהצגה של "אהבה" - שהיא אמורה להיות בראש וראשונה משהו נפשי עמוק, אישיות אל אישיות. אח"כ ביטויים נוספים בתוך נישואין.

אבל אצל אנשים כשרים, שלא חיים מהסרטים הללו - אין "בגלל זה" "זלזול בנשים בתת מודע". ח"ו.

 

ולגבי התדמית העצמית, כבר אמרתי שאני גם חושב כך. אבל זה צריך חוכמה, שלא יהיה במקום הזרימה הטבעית.

ממליצה לחשוב להציע לו שמירת העיניים.
כמה טוב זה עושה!

להקפיד על כל הכללים של ייחוד,

ואם צריך אז להוסיף- לפי מה שמתאים.

אל תתיאשי! זה אפשרי וההמתנה שווה את זה

אין חוק שמחייב ליפול

גם אני לא חשבתי שאפשר, אבל מתברר שכן.

גם כשהקשר הוא מעל שנה,

גם כשממש ממש נמשכים.

האמת שיכול להיות שזה יותר חמור מחילול שבת

הרוב שומרים.

באמת כדאי לא לגרור את הקשר יותר מכמה חודשים ובין האירוסין לחתונה לא יותר מכמה חודשים. אחרת זה באמת קשה.
וכמובן לשמור ייחוד!

שלא תחשבי שלא-לשמור זה לגיטימי.

מי שמרגיש שהקב״ה נמצא בקרבתו בכל רגע ורגע, מפקיחת העיניים בבוקר ואמירת הברכה ״מודה אני לפניך מלך אל חי וקיים שהחזרת בי נשמתי...״ - ועד קריאת שמע על המיטה בלילה - מקפיד על קוצו של יוד בשמירת ההלכה.

ויש כאלו ששמירת המצוות וההלכה נעשית באופן טכני יותר, כי צריך, כי זו אומנם ההלכה, אבל מעגלים פינות.
ושמירת נגיעה לפני החתונה לא כוללת, למשל, לתת יד או ללכת יד ביד כשנמצאים לבד, או נשיקה קלה על הלחי, אבל כן נשמרים מכל מגע פיזי מעבר לכך.

אם ברור שמה שאסור - כל נגיעה שהיא - אסור, זה גבול מאוד ברור. מלבד שהוא מכון מצד עצמו, הוא גם מונע את הנפילות הבאות.

כמובן שגם מי שנפל בנקודה מסויימת ואפילו מי שנופל שוב ושוב בנקודה מסויימת - צריך להחזיק בכל כחו לא ליפול יותר עמוק.

אם מתחילים בזה אז נגררים הלאה.!!!

לא להתחיל ואז כן, זה אפשרי.

אבל זה קשה.

כשלא תפוסים במחשבה שזה לא אפשרי (מהיכן היא הגיעה?), כשברור לגמרי שזה בכלל לא אופציה - כמו שכתבו פה, כמו חילול שבת או אכילת טריפות - אין סיבה לא לשמור וזה גם לא חייב להיות סופר-קשה.

כמובן להשמר מיחוד וכל דבר שיכול להיגרר

מצטרפת ל@סלט, אין שום חוק שכולם נופלים, פשוט כי הרוב לא.

והגבורה אפשרית ומשתלמת.

על הכמות שכן או לא...? ת'כלס אני חושבת שלא באמת יודעים והאמת? מה זה משנה?

שיותר זה לכיוון שאנשים מחפשים לקבל איזשהו לגיטימיות... וזה נכון בכל דבר... בלעבור מעבר חציה באדום, בלצעוק על ילד, בלעקוף בתור... כל דבר שאני יודע שזה לא נכון אבל אני חווה את המעשה הזה מהסביבה זה נותן לי תחושה של פחות מחוייבות ואחריות.

 

אין בעיה שהיא כתבה שהיא מיואשת ושקשה לה. אבל לדעתי זה לא משנה כמה נפלו (ולדעתי- אין דרך לדעת גם אם מאוד נרצה.. מה נעשה? שאלון מפורט כשפותחים תיק ברבנות?)

שאין מידע מדוייק.
לכן לא הבנתי איך היא כתבה שהרוב שומרים...?!

שא"א לדעת. לא מבינה למה להתבחבש בזה...?

הגבתי...

התכוונתי בכללי הדיון אם הרוב כן או לא. מחילה אם נפגעת ממני.

אם זה ברור לשניכם, אז שמים גבול.

איזה שטויות מי אמר לך את זה?

היא כתבה בפירוש שהיא קצת מיואשת

יש כאלה ששואלים איך מתגברים
ויש כאלה ששואלים איך נופלים...אם זה חשוב לך לא תפלי וגם לא תתקרבי לנפילה.

ואנו לא יודעות מה קרה איתם.

הלכו יד ביד? התנשקו? דברים מעבר לכך?

ששברה אירוסין כי הארוס שלה ליטף לה בשער...
אני לא מייעץ ח''ו לשבור בשביל זה אבל לעשות הכל (מי שחשוב לו) כדי לא ליפול ואם צריך אז לא להיפגש (ולקוות שאחרי החתונה יהיה בסדר)

האמת? אין לי מושג מה עם אחרים. לנו זה היה חשוב וב"ה גם הצלחנו.
טיפים: כשקשה מדי, להיפגש רק בבית אחד של השני עם עוד אנשים כמובן. מפגשים מתומצתים ולא נמרחים. לא להימנע מלהיפגש בכלל או משהו כזה...
לכתוב מכתבים...

התשובה היא שזה אפשרי וברור ששומרים..
אם תשאלי בחברה קצת פחות דוסית תשמעי שזה קשה ממש ואין הרבה שמצליחים.

שניכם רוצים לשמור נגיעה? או שאת יותר והוא פחות.
אם שניכם רוצים, אין יאוש בעולם כלל
אם את רוצה אבל נגררת,
תעצרי רגע
תשאלי את עצמך
האם אין איזה פער בניכם (לא רק דתי) שאי שמירת נגיעה יכולה לטשטש אותו וכביכול לגשר עליו.
כי לפעמים אחד הצדדים (וזאת יכולה להיות גם הבחורה), שמרגיש שהקשר לא בטוח, שולף את הטקטיקה הזו כדי שה"אהבה תכסה על כל הפשעים"...

ואז תעצרי ותספרי לעצמך מה הפער הזה, מה משמעותו בלי הכוח של המשיכה,
ומה יקרה ביניכם כשהמשיכה תרד זמנית (הריון, לידה, השמנה, שחיקה ..) האם הפער הזה עלול לפרק את הקשר?

עד כמה נוח לך להתנגד לנפילה הבאה ומי יוזם..

לגבי שאלת השכיחות:
בציבור הדתי לא יודעת. בציבור החילוני משתמשים במודע במשיכה ובקשר גופני כדי לגשר על אי הסכמות, וזה עושה להם הרבה צרות.

כדאי לשים לב לזה ולדבר על זה הרבה. וכן לקבוע גדרים כדי שחלילה לא תיפתח. בהצלחה

חשוב מאוד להיצמד להלכה ולשמור על הגדרות. ייחוד וכדו'.

אני כנראה תמימה מידי...

בעולם הזה כמות האור בכמות החושך

2 מקרים בחודש זה באמת כלום למה שקורה היום.
ויפה שאבא שלך לא שתף אותכם כי הסיפורים באמת מזעזעים שעדיף לך לא לשמוע.

את שואלת איך מגיעים למצב כזה?
שאין יראת שמים יכולים להגיע להכל!

יש מקרים כאלה, יש קשרים מסובכים לפעמים...

אבל לא מפתיע
אם אביך חוקר פרטי אני מופתע ששמעת רק על 2
ממה לדעתך מתפרנסים במקצוע הזה? מעקב על נושאי אישות הוא נתח נכבד מהמקרים

שמעתי את זה במקרה וזה המם אותי.

אם הוא מצליח לשמור על הבית סטרילי

זה לא מובן מאליו, כי לרוב כל אחד מחפש היכו לפרוק.

אמנם בכלל לא בטוח שמדובר באנשים דתיים, אבל לצערי גם בציבור שלנו, הדתי והחרדי, יש סיפורים.

2 דברים:
1. לפעמים אם יודעים בזמן עוד ניתן להציל (לפעמים בן הזוג מוכן לסלוח, לא תמיד נפרצים כל הגבולות וכו). לכן לא תמיד זה אומר סוף פסוק.

2. אחוז מסויים מהמקרים מתברר שהחשדות לא נכונים

ולא כי אין ביקוש. דווקא יש ולצערינו עוד יהיה.
זה משרד המשפטים שמערים על החוקרים הפרטיים עודו עוד קשיים ומגבלות בחקירה של דיני אישות, מטעמי "פגיעה בצנעת הפרט" של הנעקבים. למעשה בעיקר של הנעקבות, כדי שבי"ד לא יוכל לאסור נשים על בעליהן על סמך ראיות של חוקרים.

בקצב הזה, בעוד כמה שנים בתי דין ובתי משפט פשוט יסרבו לקבל ראיות של חוקרים בדיני אישות.

בתחום הזה של נשים נגד הבעלים (ואולי בעלים נגד הנשים גם????) אני לא מאמינה שיכול להיות כזה מצב.
למה זה ככה? חייבים לטפל בזה. 

יש הרבה סוגים של חקירות פרטיות.
בחקירות אישות יש גם מעקבים של בעלים אחרי הנשים שלהם. וזו אחת הסיבות שבגללן המדינה רוצה לצמצם את העבודה בתחום.
פשוט שההלכה לא שוויונית ונוטה להעניש נשים שנתפסו בקלקלתן בחומרה יתרה לעומת גברים.

מן הסתם זה לא מה שיעצור את התופעה.

ברשתות זולות כמו מקס סטוק..? כדאי לבדוק .. או האנגר

החנות נקראת נדוניה. חנות קטנה וזולה.
עוד לא יצא להשתמש במה שקנינו כדי להגיד אם זה איכותי...
לילדים קטנים עדיף לקנות שמיכות סינטטיות שאפשר לכבס.

למה סתם להתעלל באווזים 

מקווה מאוד שכבר לא מייצרים כאלה

שמיכות עם נוצות אווז ממש ממש קשה לנקות.
ילדים ממש מלכלכים ולא נדיר שהם מרטיבים.

מאוד טובות

ברחוב אהרונוביץ'. אני חושבת שזה עודפים, וגם אם לאדם נראה לי זול יחסית

מוזר שהעא ככה נדחפת ולא מבינה, בטח הכוונות שלה טובות אבל נשמע מוגזם
אם כשהיא תגיע תהיי עם חדר סגור חצי ישנה עם התינוק? שהיא תפטפט עם בעלך ותלך? יש סיכוי?

לומר לבעלך שהיא תגיע מחר ולא היום יעזור? וככה להוריד את התדירות

אמרתי לו שמחר היא תגיע. הוא לא היה מוכן להבין.
אם אומרים לה לא אז היא אומרת "טוב אז אני מבינה שאתה לא רוצה שאני אגיע"
כאילו היא מנסה לסכסך באיזה שהיא דרך.

ולהיות עם הילד לא אופציה כי היא באה בשבילו.. וגם אם הוא ישן יש מקרים שהיא מעירה לי אותו.

אם רלוונטי לך.
אישה אחרי לידה צריכה מנוחה ושקט ,זמן להכיר את התינוק שלה, לבנות סדר יום בבית איתה ועם האבא(הבעל)
יכול להיות נחמד שהמשפחה עוזרת, אבל להגיע לעיתים תכופות ולהלחיץ לא עוזר.
היא מוזמנת לשלוח אוכל (אם מתאים לכם) ולבקר פעם פעמיים בשבוע בתאום מראש.
אפשר שגם אתם תלכו פעם בשבוע ים התינוק
אבל כרגע את אחרי לידה וחייבת להתחזק פיזית ונפשית. אץ העיקר כרגע, לא היא, והיא חייבת לשחרר.

אמרתי לו שנתאם מראש הוא אמר לא זה לא מתאים.
הסברתי לו שאני חייבת לנוח גם לא מתאים לו.
אני מרגישה שאין הבנה מצידו שהוא לא מוכן להבין את הצד שלי. אני פיזית נראת בסדר ומתפקדת פה ושם יש לי כאבים והוא לא מוכן להבין. נפשית אני ממש בטראומה. אפחד לא מוכן להבין שאני זקוקה לשקט.

את צודקת 100%
גם אם היה הריון ולידה רגילים יולדת זקוקה לשקט צריך לכבד!
את חיבת לדבר עם איזה רב שיסביר לו טוב טוב מזה אישה אחרי לידה. ובאיזה קלות אפשר ליפול לדיכאון של אחרי לידה במצב כזה.
האמת שגם בלי לידה לא היתי מוכנה לזה בכל יום.
מעצבן אותי הגברים שמול אמא שלהם הם נהפכים למרגרינה. זה לא רק בעלך. זו בעיה מוכרת.
בעלך צריך הדרכה. כי זה לא יגמר פה. יהיו עוד הרבה דברים שהוא לא ידע לעמוד מול אמא שלו. וזה לא קל.
גם אני עברתי את זה אחרי לידה ראשונה חמותי היתה עובדת ושלחה לי את שני הילדים שלה בחופש הגדול לשמור עליהם.(בגיל 8.10)
ואני כמעט השתגעתי. רציתי רק לישון בבוקר. ואין עם מי לדבר. ובעלי... לא נעים לו זה אמא שלו.
אז אני אומרת לך עדיף עכשיו לטפל בזה.
אם יש מישהו שהוא מקבל ממנו. חובה.

אולי תבקשי שהיא תגיע רק משעה מסוימת.
או יום שבא לך לישון אל תפתחי את הדלת גם אם היא דופקת. תשאל איפה היית?
תגידי שישנת או הלכת לקניות או לקופת חולים.
זה נישמע שהיא גרה ברחוב שלך. קשה!

עם מה את מתמודדת לאחר לידה לא פשוטה. במקרה שלך הקושי כפול כשהבעל אפילו לא מבין וחושב שזה מתוך רוע.

מניחה שהוא מגיב קשה לא מתוך רוע או עדיפות לאימו אלא מחוסר ידיעה רגישות ואמפטיה למצבך הנפשי והפיזי לאחר לידה.

מסכימה עם אנושית רצוי לתת לו לקרוא את התגובות אולי זה יתן לו מבט אחר ויבין עד כמה זה צורך חיוני ולא רוע או פינוק.
בהצלחה יקרה ה' יתן לה תבונה והרבה כוחות ❤️

אז שתתכבד ותשמור עליו בסלון ואת תנצלי את זה ותיכנסי לישון בחדר😜 אם זה לא הולך, תיכנסי עם הילד לחדר ותתעלמי מקיומה

הבעיה היא בבעלך.
תפקידו של בעלך הוא לתווך בינך לבית אמא שלו. היא סהכ רוצה לראות את הנכד שלה. טבעי ביותר.
הבעיה היא שהוא לא מסוגל לומר לה לא ואם הוא אומר לה אז הוא מאשים אותך בלי להבהיר את בקושי שאת נמצאת בו.
את צריכה לתפוס אותו לשיחה רצינית ולהסביר לו שאין לך שום דבר נגד אמא שלו אבל את במצב רגיש ולהסביר לו את התפקיד שלו.
בתקווה שהוא יבין..
מצד שני לא לשכוח שגם הוא עובר חוויה לא פשוטה. (כן ילד ראשון זאת טלטלה רצינית גם לאבא.) לכן כדאי לשמור על רגישות בכל שיחה שלא תהייה..

הייתי אומרת לה לשמור על התינוק, ואני הולכת לנוח...
הולכת לחדר וסוגרת את הדלת. וגם הולכת לישון אם אני עייפה.

אני סבורה שהיא לא רוצה אף אחד בבית כשהיא זקוקה למנוחה. לא רק שיתנו לה לישון אלא שיעזבו אותה לנפשה, ולא יבואו לביקורים. כך לפחות אני הייתי מרגישה לו הייתי במקומה.

1. החמות שלא מקשיבה לזה שביקשת שלא תגיע. ממש חוצפה וממש מזעזע בעיני!
2. בעלך שצריך לתקשר בינך לבין אמא שלו.

אחרי לידה אין דבר כזה מסכנה היא רוצה לראות אותו- האישה צריכה מנוחה. וכמה שיותר לפעול לפי מה שטוב לה!! יש בנות שזה יכול להביא אותם למצבים של דיכאון וזה ממש לא בריא!
תסבירי לבעלך שזו בריאות הנפש שלך! וכשיתאפשר לך את תארחי אותם בשמחה.. הרי את לא עושה את זה בכוונה.. את פשוט מותשת.
אם ממש אין עם מי לדבר- והיא בכל זאת בוחרת להגיע, הייתי אומרת לה שאני לא בבית ויוצאת לאמא שלי לכמה ימים. תדאגי לעצמך. באמת שכרגע הדבר הכי חשוב זה את. אני זוכרת את עצמי אחרי לידה, ובאמת צריך הרבה כוחות לכל אורח. לםעמים גם סתם מעדיפים לישון.. במיוחד אם זה שעות שהתינוק גם ישן.
בהצלחה רבה!!!

תדברו בנחת ותסבירי לה שאת אחרי לידה וצריכה שקט ומנוחה.
ושאין לך כוונות למנוע ממנה לראות את הילד
אולי היא בודדה ואין לה מה לעשות כל היום וזה נותן לה עיסוק והרגשת ערך בחיים

מצטערת על העצה הזאת, אבל היא ממש ממש לא בסדר.
בעלך מפחד ממנה - אז יפחד קצת גם ממך.
את נורמלית וטובה!
היא נשמעת קצת מטורללת- מה הקטע הזה עם החיתול

תרגעי -את האמא הכי טובה בעולם
האשה הכי טובה בעולם
וגם הכלה הכי טובה בעולם.!

לפחות נפשית תחליטי ששלוות הנפש שלך לא תלויה בה.

ואת האמא שממשיכה לרדוף אחרי הבן הנשוי עם בקבוק. אם זה מצבך רוצה רק לחזק את התגובות שלפניי. תופעה ידועה וכואבת. תגלי תקיפות לצד רכות והבנה כלפיי הבן/בעל וחמה/אמא.... שבוחרים בעל זה כולל את אימו. תפעלי בחכמה ותמצאי את הדרך 'לליבה' של החמה בצורה נבונה ובטוחה אני שתצליחי. מנסיון זה עובד מצויין. בהצלחה ומזל טוב!

והבעיה היא לא בחמותך, כאילו אותה לפחות לא תשני.
ואם זה נכד ראשון זה בכלל סרט עבורה התרגשות
לי גן היה זוועה!! הרגשתי שאני מיותרת זה הנכד *שלה* ולי בכלל אין מקום.
אם את רוצה לשנות משהו את צריכה דרך בעלך!!
ולא בלחץ! אצלי לקח לבעלי הרבה הרבה זמן להבין, והוא גם היה אומר שאני. זאת שלא רוצה וכו'
אבל ובעלך צריך להבין את זה! זה נטו הפסד שלו!
כי הוא גורם למצב שאת תרצי להתרחק מהמשפחה שלו! הוא צריך לייקר אותך בעייניהם! ולא הפוך, גם בעלי לא יכל על אמא שלו, אבל שזה הגיע למצב שאני, פטפטנת שלא סותמת את הפה, מגיעה לשם ושבת שלמה שותקת. הוא הבין שמשהו לא תקין, ועד היום זה ככה זה השתפר אבל אני לא אני שם. וזה נטו הפסד שלהם! כי לא כיף לי לבוא אני לא יוזמת לא מרגישה נוח וזה משפיע! מאוד! באים פחות אין מה לעשות.
אז!
אם הקשר של בעלך עם המשפחה שלו. חשוב *לו* כדאי שיתחיל להקשיב, תעשי את זה בחוכמה!!, על קפה בכיף חשוב שתגידי *אני * מרגישה כך וכך מהצד שלך, מהעיינים שלך, כי את והוא רואים מציאות שונה. את אחרי לידה וקשה לך לארח, ושהמפגש מלחיץ אותך ושתתחזקי אפשר בשמחה יותר וכו וכו, וזה לא חלילה כי את לא רוצה שאמא שלו לא תבוא זה כי את במקום נפשי וגופני לא קל....
והכי הכי חשוב!! שלעולם! לא יגיד שאת אמרת שהיא לא תגיע! זה יהרג ובל יעבור! כי הוא במו ידיו גורם לפילוג ולשנאה, שיכול לקחת לה שנים לעבור או לא לעבור בכלל ורק להעמיק, האם זה מה שהוא רוצה?????
זה לא מרוע! הוא פשוט לא יכול על אמא שלו, וזה בסדר. עכשיו הוא נשוי צריך ללמוד. תאמיני לי, אני סבלתי ממש! היינו רבים רק על זה! עד היום המשפחה שלו זה נושא רגיש. חוזרת ומגישה שיוצא אותך מהמשוואה אם הוא רוצה קשר בריא וטוב עם ההורים שלו, הוא הבן שלהם אותו הם תמיד יאהבו, תמיד יסלחו. לא תמיד זה ככה עם כלה.
בהצלחה!! מקווה שזה רק עכשיו בעייתי ולא היה ככה בעייתי לפני הלידה.

הסברת למה זה יכול להוביל ואיך למנוע. יישר כוח

או שאמא תבוא לעזור לך?

מרגיש שלא בסדר אפילו לבקש ממך לעמוד על שלך כי למי יש כוח לעמוד על שלה במצב כזה..
את צודקת לחלוטין , המון פעמים לחמות קשה להבין שיש פה עוד אישה - שעברה הריון קשה ולידה קשה ונהייתה אמא וצריכה את הזמן שלה.. מבחינתה יש את הבן שלה (שאגב אם הוא היה עובר הריון היחס כנראה היה אחרת... את אומרת שלא היתה התעניינות בך בכלל בהריון...) ויש את הנכד *שלה*, אותך היא לא ממש רואה פה.

אולי תנסי יחד עם בעלך לפנות לרב שלו? לפעמים צריך לשמוע דברים מבחוץ ולא מתוך הבית. במיוחד שאמא מול אישה זה קושי מובנה.... למרות שעדיין לא ברור לי למה יש גברים שלא מיישמים את "ודבק באשתו".
תיהי חזקה!
ותנסי לקבל תמיכה פיזית ונפשית ממי שעושה לך טוב...
וזה לא אסון גם אם "תרחיקי" ממנה קצת את הנכד שלה .. הוא כולה בן 4 שבועות, כרגע את זו שחשובה!

היא דואגת? מצויין. נצלי את זה להסתגר בחדר לבד.

על גבול האובססיבי. שהיא פה היא לא עוזרת.. ככה שזה לא אופציה אפילו. אני לא יכולה לסמוך עליה לצערי..

את אחרי לידה לא בעלך
הרצון שלך מעל הכל.

 

אני בתכלס מזדהה מאוד עם מה שכתבת וזו התגובה שאני חושבת כולן רוצות לעשות, 

 

א ב ל 

דבר כזה עלול לייצור מריבות, שנאה פילוג, סכסוך רציני עם הבעל. 

צריך להתנהג בעניין הזה בעדינות גדולה. 

זוג  צעיר למה להיכנס לסכסוכים עם המשפחה? 

 

ואני לא מדברת כאחת שאין לה ניסיון, עברתי בנושא הזה כמה וכמה. 

בואי נגיד, שמכירה כבר שתי נשים שהתגרשו סתם. זאת אומרת בגלל משפחה, וחוסר כבוד הדדי שהיה!. ניתן למנוע חבל! 

ואני הכי מבינה בעולם, אבל השלום בית מונח פה על כף המאזנים 

 או שתדברי איתה, או עם בעלך תחליטי, וכבר אמרתי לך את דעתי. 

 

 

להסביר בנחת ובמילים יפות שכרגע את צריכה קצת מנוחה ותשמחי אם היא תיתן לך קצת ספייס.
קודם כל תבהירי את זה לבעלך, שאת לא נגדה פשוט את רוצה קצת שקט. הגיוני שעוד כמה שבועות כבר תהיי פחות רגישה.