פורום נשואים טריים (עמוד 343)

המחירים מופקעים בלי קשר למפרט ולאיכות הבניה...

יודעת על הרבה מאוכזבים.

גם אנחנו ראינו באחד מיישובי הר חברון והבנתי מהשכנים של השלט שהוא תובע אותם על משהו שטותי..

בטנא

אבל תבדקו אם אפשר לשכור איזור מיוער כלשהו לצרכיכם (כבר שמעתי על אנשים שעשו כל מיני דברים כאלה).

אני חושב שתרצו את המשפחה. אא"כ אתם מממנים, אז בסופו של דבר זה האירוע של ההורים שלכם. תעשו סבב ריקודים אחד. שיהיה אולם יפה ותוסיפו עיצוב 'כפרי'. זה בסה"כ אירוע אחד שמה שתזכרו ממנו בסוף זה את הלפני ואחרי...

שאפשר לעשות ארועים באתרי עתיקות וכדו' של רשות הטבע והגנים. נשמע לי ממש כיף

מוסיקה שקטה ברקע במקום עם טבע מסביב

לא צריך יותר מזה

קודם כל לבדוק כמה מטרים כל אחת מהן. יש מצב שהן באותו גודל.
לבדוק שכנים, לבדוק תשתיות. בבניין ישן הרבה פעמים יש רטיבות, אצלנו קרקע של חשמל היה מחובר לצינורות מים, אז כשהחליפו צינורות פתאום היה זרם חשמלי במקלחת.
תלוי מה הקומה בבניין ישן ללא מעלית. אם קומה גבוהה האם יש מקום להשאיר עגלה ואופניים למטה.
אם מתכננים הרבה ילדים או כבר יש להם אז כן צריכים 2 חדרי ילדים וחדר הורים. וסלון. ולא פשוט לעבור דירה עם ילדים קטנים.
אולי יכתבו עוד שיקולים

בינתיים הם זוג
הוא במסלול לימודים לא קצר אבל עם עתיד כלכלי בעז"ה. היא מתחילה לעבוד. הם רוצים ילדים מוקדם, אבל לא צפופים. הקומה היא 3 מתוך 3 בישן, 3 מתוך 6 בחדש. מקום לעגלה ואופניים יש בשתי האופציות.
התשתית שכתבת היא שמדאיגה אותם... הדירה הישנה נעימה מבחינת המראה - פעם בנו מרווח יותר, אבל תדרוש שיפוצים, קשה להעריך כמה הם יעלו..
הבניין החדש בנייה איכותית וטובה, מקבלן מצויין.
השאלה כמה ילדים אפשר לגדל בשלושה חדרים? שניים? ילד צריך גם קצת מרחב מחיה..
מבחינת מ"ר, ל דירה ישנה יתרון מובהק, אני חשבתי שזה מה שקובע, אבל הם חוששים מירידה אפשרית בערך הדירות שפוגעת חזק יותר בדירות ישנות?

(מכירה לפחות משפחה אחת כזו)

אבל השאלה מה מתאים לכם...

אם אתם מתכננים עכשיו לקנות בית לכל החיים - אז אולי באמת בית של שלושה חדרים יהיה לכם קטן. אבל אם יש סיכוי שבעוד כך וכך שנים תעברו דירה - אז בית חדש כנראה יותר שווה מבחינת הערך שלו אח"כ כשתרצו למכור...

יש סיכוי קטן יותר שיתקעו איתה אח"כ.
הערך שלה כנראה יעלה מה שיעזטר לקנות בית גדול יותר.
עם ילדין קטנין מעלית זה משמעותי מאד. גם במחיר של להצטופף. בטח בהריונות וכד'....

במשך 4 שנים, עם 4 ילדים קטנים.
קומה ראשונה, ועדיין היה קצת קשה עם העגלה.

לדעתי עדיף להם דירה חדשה, כי בכל מקרה סביר שהם יעברו תוך כמה שנים. לעלות 3 קומות בהריון או עם תינוק + קניות זה לא קל.
ילדים קטנים זו לא בעיה לצופף.
הילדים שלי ישנו 4 בחדר, בלי קומתיים, והאמת שהיה אפשר להכניס עוד ילד. לחדר ממש לא גדול.

מאוד משנה באיזה רמה תחזקו את הדירה הישנה.

אם גרו בה אנשים שהקפידו לתקן תקלות כמו שצריך. לשפץ ברצינות ולא בחאפריות וכד' - סביר שכמעט אין יתרון לחדשה (חוץ מהממ"ד).
אבל, אם התעלמו מתקלות וכשלא היתה ברירה הביאו 'עבודה ערבית' וכו' וממילא יש צנרת מתפוררת, דברים על סף פירוק, מטבח מסריח לא משנה כמה מנקים - היא תצא הרבה יותר יקרה תוך זמן קצר...

אז התחזוקה תלויה גם בשכנים.

צריך לשאול לפני
1 אם תרצו לעבור משם ולהשכיר את הדירה , מה יהיה יותר קל ומחיר שמחזיר את הנכס כמה שיותר מהר
2 אם תרצו למכור , מחיר הנכס יעלה יותר בבנין החדש ?
האם יהיה ביקוש יותר לדירות בנות 4 חדרים בישן , או 3 חדרים בחדש
3 לגבי הבלי של דירה הישנה , לשאול בעלי נכסים בבנין הישן , איזה הוצאות היה להם בשנים האחרונות , והאם בדירה בבנין הישן , עברה איזה שיפוץ , מה קרה , איך טופל , האם יסודי או משהו שעלול לחזור

כמה ילדים הם מתכננים ובכמה שנים
דירת 3 חדרים מתאימה לשני ילדים גג שלושה ...

בבנין החדש יש פלוס של מעלית וזה טוב לעגלה , איך הם רואים את עצמם בדירה בקומה 3 ללא מעלית

לגבי ירידת ערך , בבנין ישן לא מחייב שיהיה ירידת ערך , תלוי באזור , ובדרישה של הצרכנים

בהצלחה ,

אני מכירה באופן אישי משפחות עם ארבעה ילדים, חמישה ילדים וגם משפחה עם שישה ילדים שגרו בדירת שלושה חדרים (חדר הילדים גדול במיוחד, והתינוק מן הסתם עוד בחדר ההורים, וגם הסלון לא קטן, והילדים אכן הרבה משחקים בחוץ- גרים ביישוב. אני בטוחה שהם גם הרגישו צפוף, אבל הצליחו בכל זאת להחזיק מעמד ככה...).
פעם הרבה משפחות חיו בצורה כזאת, היום אנחנו לא רגילים לאורח חיים כזה, אבל זה אפשרי.
גם אני בתור ילדה גדלתי בבית עם ארבעה חדרים כשהיינו כבר שמונה ילדים (ארבע בנות בחדר, שלושה בנים בחדר השני, והתינוק עם ההורים). אחר כך כבר עשינו שיפוצים והוספנו עוד חדרים...

בעבר היה מקובל יותר פנימיות כך שילד יצא מהבית בגיל 14. היום פחות והוא יוצא בגיל 18 או רק לאחר החתונה אם הוא לומד קרוב לבית
בנוסף הידרים היו גדולים יותר. היום 5 ח- בגודל 4 של פעם.

אף ילד לא בפנימיה (בחלקן עוד לא מדובר על ילדים בגילאי פנימיה)
וגם בבית שלנו דווקא החדרים היו קטנים יחסית, נעזרנו במיטות קומותיים ובמיטות נפתחות, כשכולם ישנו החדר היה מלא לגמרי...

אומנם קרובה אבל כשיש בית עם גינה פרטית נראה לי הרבה יותר פשוט, אם אני טועה תתקני אותי... המשפחות שהכרת גרו בבניין קומות? אם את מוכנה לתאר קצת איך עשו את זה את תתני להם רעיונות.. תודה🌷🌹

המשפחות שהזכרתי עם 4,5 ו6 ילדים גרות כולן בישוב, וגינת המשחקים מאוד קרובה. למען האמת לי לא יצא לפגוש את הילדים שלהם יום יום בגינה, אני מניחה שגם הגדולים הולכים לחברים, וגם הסלון יחסית גדול אז גם בבית יש איפה להיות.
אצלנו בבית, גם היינו בעיקר בסלון, החדרים היו רק לשינה, וגם היה מקום בחוץ לשחק (דווקא לא היתה גינת משחקים קרובה, אבל גם לא גרים על הכביש, יש מרחב בחוץ להסתובב בו).

לא יודעת אם זה רלוונטי גם עבורם, זה באמת תלוי בהרבה גורמים (תנאים מדויקים של הדירה וגודל המרחבים שבה, מקומות בחוץ להיות בהם, מה מזג האוויר שם וכמה הוא מאפשר בכלל להיות בחוץ, אם הרבה חברים גרים בקרבת מקום וכו'), וגם בסגנון של ילדים כמובן (אצלנו במשפחה מגיל די קטן אהבנו מאוד לקרוא, וזה לא הצריך יותר מידי מרחב, יש ילדים שצריכים יותר מרחב בבית).

תודה ארץ אהבתי

אם הביקוש יקטן הדירה הישנות יהיו הראשונות שלא ירצו בהן.
אן הביקוש יעלה הערך של דירה חדשה יעלה יותר.

האם ידוע להם כמה זמן הם מתכוונים לגור סמוך לקרית החינוך?
אם הם גרים שם עד שהוא יסיים לימודים או לתקופה של כמה שנים, ואין להם כוונה להשתקע שם,לדעתי יוכלו להסתדר עם הדירה החדשה והקטנה, ויקחו פחות סיכון בעניין קלקולים ובלאי.
במקסימום יצטופפו קצת עם 3-4 ילדים או הכי גרוע ישכרו וישכירו במקביל.
כאשר יסיימו את הלימודים ויחליטו להיכן רוצים לעבור, יוכלו למכור דירה במצב יחסית טוב, ובע''ה בקלות יחסית.

לעומת זאת אם הם רואים את עצמם משתקעים באיזור, זה יותר צד לקנות כבר עכשיו דירה גדולה.

מצד שני, בין התכנונים שלנו ובין התכנונים של הקבה יש פער.. הם לא יכוליםלדעת כמה ילדים אכן יוולדו להם ובאילו רווחים.
הייי קונה מה שמתאים לעכשיו, ושיוכלו להסתדר בו לטווח של חמש שנים הקרובות, נניח, ובעוד חמש שנים מחשבת שוב מסלול ואם צריך מוכרים וקונים משהו גדול יותר.

שווה להשקיע ולשפץ דירה גדולה אך ישנה רק אם ברור שהולכים לגור בה לאורך שנים רבות. השיפוץ בדרך כלל לא מחזיר את עצמו בערך הדירה..

נתחיל מזה שדירות חדשות הערך שלהם עולה יותר מה מדירות ישנות מה גם שהדירה הישנה היא מאדדד ישנה מה שאומר שיהו לא מעט הוצאות על תחזוקה.
נכון שהקטנה זה פחות כיף אבל כזוג צעיר בלי ילדים זה מעולה ובהמשך החיים תמיד אפשר למכור ולהמשיך הלאה לדירה גדולה יותר.

כתבתם נקודות מאד חשובות ועזרתם להחליט.
הם עברו עליהן אחת אחת.
עניין התשתית וההוצאות הגדולות ולא צפויות בישנה, מכריעים את הכף לטובת הקטנה והחדשה.
רוב תודות!!

יעברו כמה שנים ויעשו לו תמ"א/יפרקו ויבנו אחד גדול יותר, ואתם תרוויחו בענק.

יש דירות שיש להן מרפסות שאפשר לסגור ואז למשל אפשר פינת מחשב. מתקן כושר. איזור צעצועים לקטנים.
בדירות חדשות חושבת שלא בונים כך, אם יש בישנה, אז יש בה יותר מ4 חדרים באופן מעשי..
שווה ללכת עם מישהו שמבין בשיפוצים כדי לקבל מושג על המחיר האמיתי
ולהסתכל בחדר מדרגות איך התחזוקה הכללית

לעלות שלוש קומות בהיריון או עם תינוק בן שנה בידיים זה סיוט
בהריון ותינוק בכלל...

ממליצה על החדשה ובעז׳ה יתקדמו..

בהצלחה

משפיעה בעיקר על אזור המגורים (קודם פריפריה) ולאחר מכן מה שיותר קרוב "לעיר תל אביב" ופחות בותק הדירה (למרות שכמובן זה גם פרמטר).

אני מאמינה שהם צריכים לחשוב מה ישרת אותם בצורה הכי טובה ופחות לגבי עליית/ירידת הערך, קשה מאוד לדעת וגם לא מעט מקצועינים ששמעתי, לא ידעו להגיד מה יהיה.

מזאת אומרת "ביחד עם הודאות לגבי ירידת ערך הדירות"??

מופיעות כבר חצי שנה ויש גם יותר, כלומר המכירות נעצרו ואז בהמשך יהיו ירידות, לא? כשמדובר במליון וחצי גם 5% זה כסף. ובונים קצת חדש באיזור, ככה שאנשים יכולים לקחת עוד קצת משכנתא ולקנות מקבלן. לכן נראה להם שיהיו ירידות. מה דעתך?

יחד עם זאת בדרך כלל בנאדם שקנה דירה במיליון שקל, לא ימכור אותה בפחות אלה ביותר לכן בדרך כלל דירות שעל המדף ככ הרבה זמן אז שווה להתעניין בזה כי זה הזדמנות אבל כנראה שיש שם איזה פגם מסויים שכדאי לדעת עליו מראש

אבל הרי העובדה שקנה במליון, לא מחייבת שימצא קונה ביותר ממליון.
אחרת אין לדבר סוף, המחירים יעלו לנצח.

הדירות שנשארות על המדף הן הדירות שהקונים מעריכים כלא שוות את מחירן. ואז לבעלים יש אפשרות לרדת קצת במחיר או להשאר על המדף ולקוות.

מדברים על זה פה ושם שבועת הנדל"ן עומדת להתפוצץ ויהיו ירידות מחירים

שיש דירות שאנשים קנו כהשקעה ולא מוצאים קונים במחירים שהם דורשים

תמיד יש כמה משקיעים שקונים דירה, עושים לה שיפוץ מכוער ומקפיצים את המחיר כאלו השיפוץ שלהם מזהב.
הקונים לא אוהבים את השיפוץ ולא את החמדנות. אז הדירה לא נמכרת.
אלו אגב המוכרים הכי עקשנים שלא יתפשרו, כי הרי קנו את הדירה לא למגורים אלא להשקעה..
אם יש האטה, הראשונים שיודעים הם הקבלנים ולפי כמות המנופים שאני רואה, אין חשש..

דירה שעומדת על המדף הרבה זמן זה כי יש איזה פגם מסויים שלא משקף את המחיר.
בדירה שמעליי השכן לא מצליח למכור כבר יותר משנה, גם הדיירים הנוכחים מאוד לא מרוצים כי יש פגמים רציניים בתשתית, שהשיפוץ הקוסמטי שנעשה רק מסתיר אותם...
בסופו של עניין, כמו כל דבר בעסקים, הכל שאלה של היצע וביקוש.
הרבה היצע+ מעט ביקוש=מחירים זולים.
מעט היצע+ ביקוש רב = מחירים יקרים.
לכן, בסיכומו של דבר: זה תלוי מה רמת הביקוש וההיצע באזור המדובר

שרבנים לא רצו להרצות בכנס כשראו את התכניה ואת מקום הכבוד שניתן לאנשי דת מוסלמים בכנס תורני של לימוד תורה לשמה.

תוכל/י לקשר בינינו?

היא תרצה לעזור לך אבל לא תוכל...

יתרונות: אפשר לטוס לארה"ב בקלות, אם גם הילדים אזרחי ארה"ב מקבלים עליהם 1000 דולר בשנה קצבת ילדים, מי שמבטל אזרחות כמעט ולא יהיה לו סיכוי להחזיר אותה אם ירצה, למי שמבטל אזרחות יש מקרים שיהיה לו יותר קשה לקבל ויזה מאשר למי שאף פעם לא היתה לו אזרחות, ישנם אנשים - וכאן נכנס עניין ההשקפה - שמסתכלים על אזרחות כפולה כמעין תעודת ביטוח - אני לא מאמין בזה. ישנם עוד יתרונות משניים, אך לא סביר לקחת אותם כשיקול.
חסרונות: חובת דיווח הכנסה והצהרות הון שנתיות - כאב ראש לעצמך או כ-300 דולר שנתיים לרו"ח אמריקאי/סיכון בקנסות אכיפה על אי דיווח, מס ירושה - אני לא יודע מאיזה סכום, הבנתי שהוא די גבוה - 50% משווי הנכסים בירושה יהיו לממשלת ארה"ב אם הנפטר אזרח שלה אפילו אם הילדים שלו אינם אזרחים שלה, מס שבח על דירה מהשכרה או מכירה במידה והדירה אינה משמשת למגורי הבעלים עצמם. ישנם עוד חסרונות משניים, אך אני לא הייתי צריך להכנס לזה כדי להבין שהאזרחות האמריקאית אינה משתלמת לי.
כל אחד צריך לחשוב איזה מהשיקולים יותר רלוונטיים לגביו - ממש אין כאן תשובה חד משמעית ולהחליט אם לבטל את האזרחות. ביטול האזרחות כרוך בהגשת טפסים - מעט או הרבה תלוי כמה הכנסה והון היו לכם וכו' - התיצבות בשגרירות ותשלום אגרה של 2350 דולר.

שאלתי אותו והוא אמר שאין שום השלכות כספיות או הוצאות על כך שיש לו אזרחות.

יש לו משכורת כבר כמה שנים? יש לו הון שרשום על שמו (בנק, פנסיה, דירה, קרנות למיניהן).
שיכתוב באינטרנט גילוי מרצון, fbar, 1040, fatca שיחפש דפים בעברית. כל אחד מהמושגים האלה עלול להבהיל אותו.
מדובר בחוקים ישנים שהאמריקאים התחילו לאכוף בשנים האחרונות, ואנשים בארץ נענשו בקנסות של אלפי דולרים.
והכי טוב - לצלצל לרואה חשבון אמריקאי ולהתיעץ בחינם אם יש לכם חובות מסוימות. אם יש לכם, אז אולי תרצו להעזר ברו"ח ואז זה כבר יעלה הרבה כסף.
אם אתם רוצים מספר של רו"ח ישר, אשלח לך באישי.

למי שפספס את ההודעה הראשונה...

בעמי"אחה

 

 

ן

 

א. אני אזרח אמריקאי תושב ישראל.

ב.לפני שנתיים עשינו אזרחות אמריקאית לילדים.

ג. קצבת הילדים היא 2000 דולר לילד לשנה ולא כמו שאמרת.

ד.לא 300 דולר, אני משלם את זה וזה 188.88 דולר נכון להיום.

ה. המס הוא 35% ויש דרך להיפטר מהמס הזה(לגבי המס ירושה) שאל את החרדים בלייקווד.

ו.חלק מהתשלום של המס שלך בסופו של יום (או חיים..) חוזר אליך בשלב הפנסיה,אם יצאת בגיל 62 אתה מקבל מארהב פנסיה של כ 1600 דולר ואם בגיל 67 פנסיה של 2580 דולר..תעשה חישוב לשקלים ותוסיף את ה6500 שח העלובים(כן כן אתה מקבל גם מישראל וגם מUS) שתקבל מביטוח לאומי בישראל ואז תספר לי שוב על דוח המס וכו.

ז. מס הכנסה של 15% מהרווח שלך שאתה חייב לשלם לממשלת ארהב (מוכר כהפרשה לפנסיה לUS) היא רק אם אתה עצמאי, ומדרגת רווח מסויימת תלוי במספר הילדים (בUS עומד בכ2 ילדים למשפחה בחישוב הזה כך שבמקרה של המתנחלים 6 ילדים בהחלט מועילים לאי תשלום-שאל את אבא שלי.). כנ"ל הטופס W9..

ח. FATCA זה חוק חדש של ניראלי ה3 שנים האחרונות ובגללם המציאו את הגילוי מרצון- יש קנסות, איך אמר לי הרואה חשבון עד 250 אלף מזומן בחשבון לא יתייחסו אליך אנשים שמנסים להלבין ולהעלים עליהם נופלים ואם נופלים גומרים עליהם..

 

והכי חשוב, קראתי באינטרנט בUSCIS שבביטול אזרחות אתה מתחייב שבמקרה של גיוס חירום אתה תבוא וגם שרשויות המס יוכלו להמשיך לעקוב אחריך למקרה של עבריינים שדפקו מליארד והעלימו....

אני אומר מנסיון של התעסקות קצת בנדלן מכירת דירה וכו.. וגם מתשאול שעשו לי לפני כחודש כשטסתי לסבא וסבתא בבולטימור..

 

אם בכול זאת אתה מעוניין יש חבדניק בפתח תקווה שעוסק בתחום ממליץ בחום לי עזר הרבה

חפש בגוגל\פייסבוק  "אמריקן דוקס"

.

אני לא מומחית בפסיכולוגיה ודומיה אבל מקצת נסיון בחיים נשמע לי שהדבר הזה שמפריע לך בו הוא לא דבר סתמי אלא משהו שמעורר בך תחושות עמוקות שהיו קיימות גם לפני כן בשקט בשקט.
כאילו הוא נוגע באיזו נקודה רגישה בעומק אצלך ולכן זה גורם לך לחשוש, להשתגע, וכד'.
זו לא בעיה בו. זו תכונה שלו שמשקפת לך משהו בתוך עצמך.
יכול להיות שאני צודקת?
או שאולי קשקשתי שטויות...

נשמע שזה יושב לך על איזה נקודה פנימית עמוקה אצלך שמבקשת ריפוי

 

אפשר להתחיל מזה ש "יש לי כאילו בראש הבנה שאנשים כאלה הם אנשים פחות אהובים" - זה כל כך פרשנות אישית.. אפשר גם לפרש את זה לגמרי אחרת - למשל - מי שכל הזמן מתאמץ להיות נחמד לכל אחד נתפס כטיפוס מרצה וזה לא תכונה כל כך מוצלחת. 

 

"בנאדם שלא באמת אכפת לו מה חושבים עליו" - תכונה נהדרת שעוזרת לאדם להיות מה שהוא באמת ולא עבד לאיך שהוא חושב שהסביבה תופסת אותו

 

כמובן שצריך איזון בכל דבר אבל את מבינה את הכיוון?

אני מתכוונת שיש לך פרשנות אישית בגלל משהו עם עצמך שדוקר לך בפנים וגורם לך לפרשן את בעלך דוקא לצד השלילי למרות שאפשר לפרש אותו לצדדים מאד חיוביים

 

נשמע שיותר מדי אכפת לך איך את נתפסת בעיני אחרים ובגלל שבעלך הוא חלק ממך אז זה הופך להיות עסקת חבילה ואת כורכת גם אותו בתוך הפחדים שלך

 

מבינה אותך מאד. זו התמודדות לא פשוטה. מעריכה אותך שפתחת את זה פה, אפילו באנונימי צריך אומץ בשביל לפתוח סוגיה שדורשת התמודדות

מציעה לך להמשיך לפרט כדי לעזור לעצמך ללבן את הנושא עד הסוף

תנסי לחשוב ממה זה נובע אצלך הפחדים האלה

 

שהוא פשוט הוא ולא מחפש לרצות אף אחד

הוא בטוח בעצמו ושלם עם עצמו. הוא אוהב את עצמו ולא זקוק לאהבה חיצונית מאחרים

הלוואי שכולנו היינו כך...

נראה לי שהיא ממש תוכל לעזור לך..

ועיקר העבודה היא שלך- לשחרר.

נשמע שאת די חרדה שאנשים לא יאהבו אותו
כנראה שלא בגלל עצם זה שהוא מביע דעה שונה (מה שכולנו עושים לפעמים)
אלא בגלל הצורה שבה הוא מביע את דעתו.

את יכולה לנסות לתת לו כלים להביע דעה שונה בצורה נעימה ומכבדת,
אבל כמו בכל דבר- מתוך הבנה שהוא אדם בפני עצמו, והוא שיבחר אם לקבל את המלצותייך או לא.

מעבר דירה צריך שיהיה ברצון או לפחות בהסכמת שני בני הזוג אחרת יצא שכרך בהפסדך.
גם אם יש לך משרה מלאה והכנסה גבוהה אבל בבית מחכה לך איש מתוסכל שמרגיש חנוק- זה לא שווה את זה.
צריך לדבר ולדבר ולדבר עד שיצא עשן...ועד שתצא מסקנה שמוסכמת על שניכם.
אני יכולה להגיד לך שאנחנו חשבנו על מעבר כמה פעמים- וכל פעם זה נפסל בגלל אחד מאיתנו שהטיל וטו...לא באופן תוקפני אלא פשוט בהבנה שחיים במקום האחר יגרמו לו או לי לסבל בטווח הארוך.
ולכן עודנו תקועים במקומנו

תחפשי עבודה נוספת. אם לא בהוראה אולי ריכוז או הדרכה, יש כל מיני אופציות

אבל זה לא ''או אני או הוא''.
חייבים למצוא פתרון שבו כל אחד בא לקראת השני אבל בסוף כולם שמחים.
אולי לגור בישוב ושהיא תלמד בעיר או כל מיני פתרונות כאלה.
אם כל צד ירצה באמת את טובתו של השני יחד עם טובת עצמו אז בטוח אפשר למצוא פתרונות.

תחפשי עבודה נוספת. אם לא בהוראה אולי ריכוז או הדרכה, יש כל מיני אופציות

ביישוב הכל זול אבל קצת תקועים. בעיר הכל יקר יותר אבל מסיבות כלכליות יש הרבה יותר הזדמנויות.

אין לי תשובה נכונה לכםבספציפית, אבל די ברור לי שבעיר חייבים משכורת בסיסית גבוהה יותר.
עד מתי הוא חייל?

יש ישובים יקרים, ושכונות זולות בעיר..
יש שכונות כפריות בעיר וישובים עירוניים
גדולים וסואנים-
צריך לחשוב מה כל אחד יכול להכיל וללכת על זה.
למשל למצוא שכונה שקטה עם אופי קהילתי בעיר.
או למצוא ישוב קרוב לעיר. כל אחד צריך לכתוב על דף מה הכי חשוב לו ומשם מתקדמים.
אסור שהשאלה תהיה "מי צודק"=כאילו מדובר בניגוד אינטרסים של שני הצדדים, טוב מול רע וכאלה-
אני אוהב שקט, את רוצה לצאת לעבוד וכו' עד שמוצאים את הנוסחה שאפשר לחיות איתה בשלום ובשלוה!

אם המשכורת יותר נמוכה מהשכירות-אין למה לעבור ולהיחנק.. למרות שאני מאוד מבינה את הצורך שלך. גם אני הייתי שם.
אנחנו עברנו אבל המשכורת איפשרה את זה. יש לך גם שתי ילדים ב"ה את תצטרכי גם להוסיף עוד עלויות.
בקיצור-תעשי חושבים מבחינה כלכלית כי זה כן קריטי. ואומרת את זה אישה ולא גבר;)

כמה זמן נהיגה מהבית אל העיר הקרובה?
אם סביר, קחי את מה שמציעים בלי לעבור.
אתם ממש בתחילת הדרך והעיר יקרה.
תני לבית הספר להכיר אותך. אולי יקבלו אותך בעתיד למשרה מלאה. בינתיים תתחילי עם מה שיש.
אני חושבת שאחרי שתעשי את החישוב הכלכלי לא יהיו לך ספקות בכלל בכלל

ולא רק בגלל המרחק ממקום העבודה. לא סובל את החיים אחד בתוך הישבן של השני, את זה שאנשים שמעולם לא החלפת איתם מילה יודעים עליך הכל. בלתי נסבל.

גם אם כן, העיר יקרה.
בסוף זו שאלה של כסף

בעיר יקר אבל הרבה יותר קל למצוא עבודה והרבה שירותים הרבה יותר זמינים.

גם איך יכולים לדעת מה קורה אם לא תספרי? כל אחד עם שכנים אחרים.

בס"ד

עוד לא פגשתי יישוב שזה לא היה ככה.

לא מכירה הרבה רכילויות ושמועות בישוב הקטנטן בו אני גרה.
ונראה לי שזו לא רק אני כאן ככה.

עם זאת ברור שלא מתאים לכולם לחיות ככה. אני התקשתי לחיות בעיר!

ומוזמנת לבקר אצלינו בישוב...

בס"ד

בקהילות קטנות הדברים האלה בדרך כלל קיימים (קטנות זה לא יותר מ150-200 משפחות).
אם אצלכן זה לא ככה אז או שאתן לא מודעות או שמה אני אגיד לכן, הצליחו אצליכן להתעלות מעל הטבע האנושי והקהילתי.

ובכללית בדכ מי שמחפש להיות חלק מרכילויות הן יגיעו אליו, ומי שלא אז לא...

טסתי עם אשתי לירח דבש, וכשחזרנו גיליתי שאנשים ביישוב שאין להם מושג מי אנחנו בכלל התווכחו ביניהם לאן טסנו (אגב, אף אחד לא ניחש נכון). שה' ישמור. איכסה.

לא אומרת שזה לא קורה בכלל, אבל להגיד שזה תמיד קורה בכל מקום זה לא מדוייק.
מהיכרות עם מקרים שזה לא ב"ה.

תשעים ותשעה אחוזים מהיישובים מוציאים שם רע לכל היתר.

זה גם הטרטור בשביל כל פיפס.
בעיקר שהטרטור לא נגמר בגיל גדול.
אמא עוד יכולה למצוא את עצמה נהגת פרטית לבת 16 עם חברות מחוץ ליישוב.

נשמע לי מוזר, האם השעות עליהן את מדברת הן שעות תקן? תוסיפי עליהן פרטני ושהיה, ואז השכר גבוה הרבה יותר. ( כל בתי הספר נמצאים ב"אופק חדש" או "עוז לתמורה")
חבל לותר על עבודה טובה, אולי שווה ליסוע מהישוב לעיר על מנת לעבוד? או למצוא השלמה בבית ספר נוסף ולהגדיל את השכר?

שכדאי לחפש עוד עבודה נוספת
זה יצא שתעבדי יומיים וחצי בשבוע
אפשר וכדאי לעבוד עוד

להחזיק רכב עולה לא מעט.....

אבל לא לעבור דירה.. ככה תהיה גם בעיר וגם ב"כפר".

האם לא כדאי לתרום את הכסף הזה מאשר להשקיע על בגד מיותר?

אם מישהו היה מעלה פה שאלה דומה על בגדי מעצבים שעולים אותו הדבר לא היית מרגישה חומרנית מדי?

מה כפירה בבגד יהודי??

תקראי שוב.
הוא מכנה את השאלה שלו שאלת כפירה.
לא את הבגד.

"כופרת" בצורך שהבעת בהודעה, לא שללכת עם חליפה זאת כפירה

עזבי, אל תתיחסי, זכותך המלאה לעשות מה שאת רואה כנכון

מה בסך הכל ביקשתי לדעת איפה קונים משהו מסוים בזול??
תסבירו לי מה לא בסדר

מי שהגיב לך חושב שהוצאה על בגד כזה היא מיותרת.
מבחינתך זה לא מיותר.
לכל אחד יש צרכים שונים ועדיפויות שונות.
אז את בסדר גמור. הכל טוב.

ואולי באמת ביד שניה...

תודה.
מצאתי לו ב450 שקל אחרי הנחה כמובן

צריך לעשות כמה פעמים ביום כדי שישפיע, אבל משפיע.
תרגישי טוב

חיי אישות טובים וספורט עושים טוב לרמת הדופמין במוח וכן מורידים משמעותית את ההורמון קורטיזול שהגוף מפריש במצבי לחץ.

פתרונות חינמיים שנמצאים זמינים לכל נפש.

אם זה משהו עמוק יותר צריך טיפול פסיכולוגי או צריכה של בנזודיאזפיניים הנמכרים עם מרשם בכל בית מרקחת.

זה הרגשה באמת מעצבנת.
תגידי לו שאת מוכנה ליקנות בישבילו עדשות בצבע שאוהב.
שחשוב לך שיאהב איך שאת ניראת במאה אחוז
ותיראי איך יגיב.

הרבה פעמים בן הזוג עוזר לנו לתקן בעצמנו מידות בנפש וכך לאזן אותנו (כמובן באופן לא מודע) וכך גם להיפך. מתבררים ביחד. (כמובן שלא צריך לחפש לעשות את זה..זה קורה בטבעיות;)
יכול להיות שהדבר הזה נותן לך אישור לכך שאת יפה? או שככה את מוודאת שמעריכים/אוהבים אותך? (לא חייבת לענות. יכולה גם רק לעצמך)
כשמסתכלים על זה בצורה אחרת, עם עין טובה זה יכול גם לשמח! יכול להיות שהוא רוצה לומר לך שהיופי שלך בעיניו לא תלוי בעיניים שלך (יפות ככל שיהיו) כי הוא פשוט אוהב א ו ת ך ! שזה מעבר לזה..
מקווה שעזרתי קצת..בה"צלחה!

אני עברתי חרדות עקב דיכאון אחרי לידה שנימשך כמה שנים.
קודם כל תהיה חזק. אני יודעת כמה קשה להכיל אישה במצב הזה. בעלי כמעט התמוטט אחרי.

היא התחיל טיפול עכשו ?
אם כן תחקה בסבלנות עד שתיתאזן
ואם מזמן אז שתחזור אל הפסיכיאטר

מה אמא שלה אומרת ?
תבקש להתיעץ עם הרופא שמטפל בה.

אני עם הטיפול יצאתי מיזה לגמרי ב "ה
עם טיפול נכון תוך חודשים היא צריכה להרגיש טוב.
אל תלחץ עוד קצת סבלנות היא תצא מיזה בעזרת השם

נשמע קשה נורא
האם אשתך בטיפול?
מצטרפת להמלצה לדבר עם המטפל.
ואולי כדאי לשכנע אותה להיות אצל הוריה בבקרים ולחזור לבית שלכם בערבים?
או לבוא לגור איתה בבית הוריה עד שהמצב יתבהר?

בלי לדעת מה הכיוון שלה ושל הטיפול ומה דעת הרופאים קשה מאד לדעת מה הכיוון.

בכל מקרה בעיני כן כדאי לנסות לשמור על קשר ומסגרת זוגיים כמה שאפשר בתוך המצב הקשה הזה.

בהצלחה רבה
באמת קשה

 

כי כנראה זה משהו שילווה אותה תמיד ברקע.

הפרעות נפשיות זה משהו שאפשר להשאיר אותו רדום לתקופה (=רגרסיה, אבל כשיש תנאי לחץ- בקלות אפשר ליפול לבורות הכואבים.

 

קודם כל- טוב שאתה חזק. טוב שאתה ממשיך בשגרה נורמלית ושפויה. טוב שאתה לא נסחף במערבולת של רגשות קשים, כי גם אתה יכול להישאב למחשבות שליליות על המצב.

 

זה נשמע שאשתך עשתה צעדים חד צדדיים מבלי לשאול אותך. האם היא התייעצה איתך לפני שהלכה להוריה? לא ברור לי המצב הזה.. אתם הרי מכירים זה את זו כבר די הרבה זמן, אז למה התקשורת פה לא עובדת?

דבר שני- אלו באמת סימנים קלסיים של OCD.  מה שמוזר בכל הסיפור הוא שהיא הצליחה לחפות על זה במשל השנתיים + שהייתם ביחד. יכול להיות שאצלה ההפרעה לא מתפרצת בצורה חזקה, ואז חשבת שהיא סתם איסטניסטית ולכן לא ייחסת לזה משמעות נלווית.

 

אתה צריך, לדעתי, ללכת להתייעץ עם הפסיכיאטר שלה. יש גם את ד"ר גדעון פיין שהוא מומחה שב-OCD.

אחרי שרוב הנתונים יהיו בידיך, תוכל להחליט על ההמשך. האם אתה רוצה לאחוז בנישואים האלה בכל מחיר?

האם אתה מעוניין להתגרש לאור המצב?

 

כשתוכל למפות את הדברים, ולהכניס לתוך הכאוס כמה שיותר סדר, תוכל לקבל החלטה. 

ההחלטה צריכה להיות מתוך מודעות של מה זה אומר לחיות עם בן אדם שיש לו OCD.

 

שיהיה הרבה בהצלחה לך. זה כ"כ לא פשוט לגלות דבר כזה בתקופה כ"כ טריה של הנישואים. אשריך שאתה מחזיק מעמד.  

ראשית להתייעץ עם פסיכיאטר
ללכת לאשפוז יום פסיכיאטרי שם היא תקבל כלים איך להתמודד עם הפרעות הocd.
ללכת לפסיכולוגית.

הכל תלוי כמה אתה אוהב אותה ורוצה בה.
יש המון מה לעשות אבל זה לא הולך להיות קל....

יש לך שתי אפשרויות
1. להרתם לטיפול בה וזה מצריך מסר"נ של ממש
2. להתגרש ממנה

תאמוד את כוחותיך ואהבתך אליה ופעל בהתאם.

בכל מקרה אני פה לנסות לעזור ולכוון בנושא הocd. ושיהיה לך המון בהצלחה בכל מה שרק תרצה.

צריך לומר את האמת - ביחוד שאתה כותב כאן - "לגור שנתיים וחצי ביחד", בלי להיות נשואים, זה דבר נורא ואיום. בוודאי הלכתית, ומצד האמת גם אנושית - אלא שלצערנו היום מושגים נהיו "הפוכים" לגמרי.

 

 

כעת - לשאלתך, שאתם כבר נשואים ןהנה נתקלת בדבר כזה:

 

צריך טיפול פסיכיאטרי/פסיכולוגי מיידי. כמה שיותר מהר תתחיל טיפול, יותר סיכוי לצאת מזה בקצב סביר.

 

 

מציע לכם (אם היא מוכנה ללכת איתך. או שהיא תלך לבד. או עם אמא שלה), לפנות למרכז הישראלי לטורדנות כפייתית (ocd) במודיעין.  חפש את הטלפון במדריך או בגוגל. שמעתי עליהם ממקורות אמינים שמכירים מקרוב, דברים מצויינים.

 

תסביר במה מדובר ותבקש תור דחוף. שם עובדים בשילוב קוגנטיבי-תרופתי.

 

מנהל את זה ד"ר עודד בן ארוש, מהמומחים הכי גדולים לטיפול קוגנטיבי בנושא. ועובד איתו גם פרופ' זהר, שיסד את האגודה הבינלאומית לטיפול בכך. הוא מטפל בצד התרופתי, פסיכיאטר. 

 

 

דבר ראשון שצריך, זה איבחון. האם מה שקרה לה, כולו בא בגלל או.סי.די (יכול להיות), או שיש משהו מעבר לכך. את זה יוכלו לקבוע, יש להניח, כבר בפגישה ראשונה.

 

האיבחון הזה מאד חשוב. כי אם כל הענין זה או.סי.די, ויטפלו בה כאילו מה שהיא סובלת זה חרדה וכד', עלולים לפספס, וזה יכול לסבך לטווח ארוך.

 

 

ותראו מה קורה. אם זה אכן בתחום טיפולם, והיא תשתף פעולה, מעבר להשקעה הכספית (כדאי לברר עם קופ"ח לגבי החזרים), אז יכולה תוך מס' חודשים קטן, לצאת מזה, ואח"כ להמשיך "תיחזוק" של המצב, עם פגישות במינון פוחת והולך. ועם הזמן, גם הפסקת טיפול תרופתי.

 

מסתבר, שאם יש ביניכם יחס כללי טוב - אז אשה זה לא "סמרטוט" שזורקים אם יש איזה כתם.. ושווה לראות אם אפשר להחזיר דברים לתקנם, ולעלות על דרך המלך.

זה אכן לא קל, אבל צריך לבדוק ספציפית מה הנקודות אצלהם.

זה באמת קשה מאוד בהתחלה.
ושינסה לעודד אותה ולהיות קרובים בדרכים אחרות. שיכתוב לה מכתבים, יקנה לה משהו טעים שהיא אוהבת או משהו אחר שיעזור לה לעבור את הזמנים האלה יותר בשמחה

שעוד מעט זה יעבור ושידאגו לעשות דברים זוגיים יחד-
לצאת לדייט בחוץ, לשחק, לדבר וכו...

זה טבעי.

אם כן, אז בנוסף לקושי מתווספת אכזבה...

וזה בהחלט קשה.

כדאי להתייעץ עם מדריך חתנים או מישהי שתוכל לעזור לה..

והכי חשוב - לדבר על זה. אבל לא בשעת משבר, אלא לפני..

בהצלחה

בכללי שומרון שקרוב למרכז זה יקר. אולי קריית נטפים קצת זול יותר, אבל לא בטוחה שתמצאו שם את האווירה שאתם מחפשים..
וגם המרכז יקר.

אם מתאים לכם להתרחק קצת יותר, איזור גב ההר זול יחסית. וברוב הישובים יש אווירה גם דוסית/רק דוסית..

אני חושבת שמכל הישובים הר ברכה הכי זול.
יכולים לפנות אלי בפרטי, אני די מכירה גם את מרכז השומרון וגם גב ההר.

לא מכירה את כולם כדי להגיד

ברוכים
צופים
יקיר

ברוכין אולי יתאים אבל ממש לא בטוחה, גם מבחינת מחירים גם מבחינת האווירה(זה גם קצת תלוי מה מגדירים דוסים, זו הגדרה נורא רחבה..) וגם אני לא בטוחה שיש שם זמינות של דירות להשכרה..

יקיר מחירים בערך כמו רבבה, אולי אפילו יותר, וממה שאני מכירה אין שם משפחות דוסיות וכל האווירה מותאמת לזה(למשל-ברבבה בנ"ע נפרד, ביקיר בנ"ע מעורב כולל הכל ביחד..)

עטרת,נוה צוף, נחליאל, כרם רעים, נריה, טלמון, חרשב דולב. יש גם נעלה ועופרים

אבל בלי רכב זה באמת איזור פחות נגיש.

עץ אפריים
עלי זהב

לא נחשבים ישובים דוסים בכלל, וגם יקרים.. אבל מבחינת מרחק הם הכי קרובים לפתח תקווה. בערך רבע שעה נסיעה.

רמת גלעד?
אלוני שילה?
קדומים?

קשה להגיד כי כל זוג שונה.

מה שאני הייתי עושה זה שכל אחד יגיד את היתרונות והחסרונות ותראו מה יותר חשוב.

דרך אגב לפעמים ויתור שלך ישתלם לך יותר מאוחר.

שנה ראשונה זה לא כזה פשוט.
מצד שני אם זה בא מצד האשה יכול להיות שאין בעיה

לדעתי כדאי לתמוך ואפשר לה לבחור זה רק יחזק את הזוגיות שלכם בזמן הקרוב ובטח לזמן הארוך

7 שבועות זה הרבה. שבועים הכי הרבה.

אבל אם אתם מסתדרים עם זה באמת, אז זה כנראה בסדר.
העיקר הוא מה שאתם מרגישים, לא מה שנראה לנו.

אולי תעברו לשכור דירה לשבעה שבועות האלו, ליד העבודה שלה ותיסע כל בוקר  לעבודה שלך?

מה מיוחד בעבודה הזאת? למה זה שבעה שבועות? חסר פה פרטים. זאת השתלמות? זה הדרכה בקאמפ?

באמת לא מצליחה להבין אם זה סתם מוכרת בחנות אז מה יש שם שאין איפה שאתם

אם זה משהוא נדיר ויחודי שיש רק לתקופה זאת וזה חד פעמי בחיים אז צריך לראות איך כן תוכל להיות שם באזור

 

או שהיא עוד לא הפנימה מה המשמעות של שלהיות נשואה, או שההתנהלות שלכם לא משהו והיא באיזשהוא מקום מחפשת את ההתרחקות הזאת

 

מה שזה לא יהיה - לי זה לא נשמע תקין בכלל ודורש בירור יותר מעמיק

 

זה לא עניין של לפרגן או לא לפרגן לה את העבודה הזאת, זה עניין של להבין מה מקור הבעיה פה, אתה חייב לנסות להבין איך יתכן שבכלל לגיטימי בעיניה לחשוב על אופציה כזאת 

 

אם זה כל כך חשוב לה והיא כל כך לא מבינה כמה זה הזוי אולי באמת עדיף שתשחרר ותגלה אורך רוח וסבלנות, קשה להגיד בלי להכיר אתכם ולהבין את כל התמונה הרחבה

 

אבל אם אתה שואל אם זה תקין? - לא. זה לא נשמע תקין.

 

 

את יודעת שיש אנשים שעובדים בחו"ל וחוזרים רק בסופי שבוע ארצה לבתיהם? היא בסך הכל רוצה עבודה של שבעה שבועות, אני מניח שזה סוג של הדרכה במחנה או חפירה ארכיאולוגית, או משהו בסגנון. לא בדיוק עדות לבעיה מהותית בהבנה שלה את מהות קשר הנישואין בלה בלה בלה. אנשים, תרגיעו.

לבעלה קשה מה לא מובן?
וגם אם לה היה קשה היתי אומרת שלא!

ואם היא היתה ארכיאולוגית, הוא היה אומר לה לא לצאת לחפירה?

אין לה ילדים, הם נשואים רק תשעה חודשים. אולי בדיוק לכן חשוב לה לעשות את זה עכשיו ולא לחכות עד שיהיו לה שמונה ילדים ומשכנתא.

אני לא אומר שהיא לא צריכה להתחשב בו, אבל 'קשה לי' זה לא טיעון מחץ. שינסו למצוא פתרונות.

לא יודעת ניראה לי קשה לחזור לבית ריק רוב השבוע.
וזה שאחרים עובדים בחול לא אומר כלום.
כל מיקרה לגופו. קשה לו. וגם אם זה היה הפוך היתי אומרת אותו דבר.

מותר שיהיה קשה, עם קושי צריך להתמודד. להטיל וטו 'כי קשה לי' זה ממש לא זוגיות מושלמת.

וחוזרים רק בסופי שבוע

בדר"כ מדובר אכן בבעיות מהותיות במערכת זוגית שמתוך שיקולים כאלה ואחרים (הילדים, שיקולים כלכליים וכו') הם מעדיפים לא להתגרש וזה הפתרון שהם מצאו.

יכול להיות שיש גם זוגות שזה לא ככה שהזוגיות שלהם כן בסדר ובכל זאת מאילוצים שונים חיים ככה וזה באמת מאד מאד קשה ומאד מאד מאתגר והם לגמרי לא חושבים שזה נכון לכתחילה או מומלץ

 

לדעתי זו אכן בעיה בהבנת מהות הנישואין או בעיה בסדרי עדיפויות או בעיה אחרת

 

 

נשות חיילי הקבע לא ישנות עם בעליהן כל לילה, וכן נשות כוחות הביטחון וההצלה.
מכירה זוגות כאלה וטוב להם ובנו את עולמם המשותף על אדנים חזקים מאד- בתים של חסד
אחיות /אשה שנשואה למנתח מוח/לב וכד' שישן בבית רק חצי מהלילות, גם כן לדעתך לא יכולה להיות אהבה גדולה, כי יש להם אידאל משותף שמתאמצים למענו?
יש אנשים שזוכים גם לזוגיות וגם לחיים מלאי עניין.

וכל הדוגמאות שאת הבאת הן לא ממין העניין של שאלת הפותח

 

כתבת את זה ברצינות?

יש שם גברים? אתה מתגעגע? אתה חושב מה אחרים יגידו?

מה הסיבה שלך להתנגד??

לדעתי זה באמת לא לגיטימי...אבל אתה חייב לדעת מה הסיבה שלך

ואיך לה לא קשה בלעדיו ?
לא מובן לי. כשאני ישנתי לבד מחוץ לבית בשנים הראשונות זה היה רק אחרי לידה.
יש דברים שאישה מחויבת לבעלה אישות אחד מהם. ואפילו לדחות טבילה בלי הסכמתו אסור לה. אז 7 שבועות זה מוגזם!

מניחה שהיא תוכל לחזור באמצע שבוע אם זה יהיה טבילה או משהו

נישואין זה לא מאסר בית.
וברור שעדיף כמה שיותר להיות ביחד אבל אם זה משהו חד פעמי וזמני וזה עושה לה טוב אז למה לא?
תפרגן. תן לה חופש וכשהיא תחזור תרוויח גם אשה מרוצה וגם זוגיות בריאה.

מצד אחד לי ברור שלא ארצה כזה מרחק בשנה הראשונה
מצד שני, מה אם יציעו לו פתאום עבודה בנס"א?
לדעתי אתם צריכים לשוחח על זה ביניכם ולקבל החלטה מתוך התחשבות בשני/ה ולב שלם.

אבל כמו צבא שיכול להיות שהבעל לא יהיה בבית אפילו יותר... צריך להגיע להחלטה משותפת האם זה מתאים וכמה זה ישפיע על הזוגיות

כשיהיו לכם ילדים היא לא תוכל לעשות דברים כאלה. (ואם כן זה כבר ידרוש הקרבות בסדר גודל אחר מבחינתך...) ועכשיו היא יכולה ורוצה. מבינה לגמרי את ההתבאסות שלך (מה, אני לא יותר חשוב...?) אבל בעיני היכולת לשחרר בזוגיות בונה וחשובה לפחות כמו 7 שבועות בבית. מניחה שבשבתות תהיו יחד ואמצעי תקשורת יש היום יותר ממה שצריך... יש א.נשים שבשבילם זו בכלל לא אופציה כמו שראית כאן, אבל בשבילה זו כן וזה אחלה לגמרי. לא מורעד כלום מהאהבה שלכם.

שבו תדברו ותגיעו לעמק השווה