פורום נשואים טריים (עמוד 382)

לא מסכימה איתך..

נכון שכל אחד מבני הזוג אחראי רק על עצמו

ובכל זאת כיסוי ראש זה כן החלטה שמשפיעה על שני בני הזוג
למשל אם הבעל חס וחלילה יחליט לוותר על מצווה כלשהי
האם אשתו לא קשורה לעניין?

היא קשורה.

וגם בעניין של שינוי כיסוי ראש- זה כן קשור לשני בני הזוג

לעיתים יש זוג שמתייחסים לזוגיות שלהם כמלחמת כוח. דווקא היה חשוב לי מאוד לשבח את פותחת השירשור על הרצון של שניהם למצוא פיתרון ע"י התייעצות ושיתוף אחד של השני, כך יש לנהוג, מתוך כבוד לצד השני לעניות דעתי.
הפיתרון שהצעת הוא "צודק" אבל היא רק תפסיד ממנו, בטח את מערכת היחסים הטובה שיש לה עם בעלה. גם לא הוזכר העניין של הכסף בכלל...

יש פה עניין של מנהג בקהילה.

הצורה שאשה הולכת ברבים, שייכת לשניהם. התחתנו. 

 

ולכתוב כך אל אשה על בעלה, זה נורא ואיום.

 

מה ה"ריווח" הגדול? אשה שיש לה גישה בריאה, שבמה שנוגע למראה שלה ברה"ר, היא מעוניינת לפעול בהסכמה עם בעלה - אז להסית אותה נגדו? "שיתפוצץ", "שישחרר לך את המח"? "הקמצן"?.. על אדם שכלל אינך מכיר?

 

חבל מאד. כל הפאה או לא פאה - אינה שווה אם המחיר הוא גישה כזו.

זו גמישות, לדעת להרפות ולוותר בדברים שהם טאבו אצל בן הזוג.
בין הזוג ירגיש "מוערך" "ומכובד" והוא יבנה בינהם מערכת יחסים שבסופו של יום גם *מתוגמלת* כמים הפנים לפנים...
ומי שבעיקר ירוויח הם הילדים שרואים ולומדים כיצד לבנות מערכת יחסים *יציבה* מתוך ויתור והתחשבות הדדית.
במלחמות כולם מפסידים ובעיקר הילדים.

אל תשכח שהאישה כבר נמצאת במצב של כיסוי ראש מלא ולכן יש לו קושי. ( ואת זה גם היא מבינה)
אין לי ספק שגם לו יהיו מצבים שהוא יצטרך להתגמש והוא יעשה זאת בלי שום קושי.
וכמו בחיים מערכת יחסים בריאה היא קח ותן.
שבו אף צד לא מרגיש מובס ומתוסכל.

וילדים בריאים בנפשם.
ושהם בע'ה יקימו בתים, הם לא יצטרכו לשאול שאלות מהסוג הזה בפורום.

א. בגישה: אישה בעלת גישה בריאה , באה בשאלה "איך לשכנע את בעלי?". מתוך הבנה שבכל נושא (גם כזה שבאמת לא קשור לשני), אם משהו עקרוני מפריע לבן הזוג, כדאי להגיע להבנה ושכנוע. למה את מעודדת אותה להפוך את העניין לקרב?!
אגב, דברייך גם פראדוקסליים: אין לו זכות להביע דעה, אבל עליו לשלם?! (לא שזו היתה טענתו, אבל את גם החלטת שהוא קמצן).
ב. בהלכה: כיסוי הראש של האשה, הוא בהחלט עניין של בעלה. עד כדי העובדה, שזו יכולה להיות עילה שתצא בלא כתובה (לא נכנס כאן לשאלה עד כמה בית דין יכפה זאת בימינו). אין שום דמיון לדוגמאות שציינת, שהן, לא רק שאין להם שום שייכות להנהגת הבית, אלא שהן הנהגות חומרא של יחידים.
בכלל כדאי שיהיה תלמיד חכם אמיתי, המקובל על בני הזוג, שאליו נגשים לכה"פ בשאלות הלכתיות הנוגעות להנהגת הבית.

יש לי בעל מדהים . ולרגע הוא לא מחליט עלי או מכריח אותי לעשות משהו . זה לגמריי בחירה שלי. והרצון היחיד שלי זה זה שהבחירה שלי לא תפגע בו. לכן התייעצתי. הייתי קצת בהלם לאן השרשור הגיע ולכן לא הגבתי. אבל תודה לכולם על התגובות.

[השרשור הקודם כבר עלה על נושא שאצל חלק מהאנשים הוא "חם", של הפאות - לכאן ולכאן. אל תתרגשי מידי. זה לא קשור אלייך אישית. את שאלת יפה ומתוך שניכר שאיכפת לך מה שאיכפת באופן טבעי לכל אשה, שתלך בצורה שגם בעלה ירגיש בנוח, ועם זה מתוך מודעות לקושי האישי שלך. יפה]

אל תתייחסי ותמשיכי עם הגישה הבריאה, המתבקשת הנורמלית והכ"כ אוהבת שלך

ללמוד גדרי דאורייתא בכיסוי ראש לפני שמקשקשים על מחלוקות אחרונים. זאת ועוד כשיש לאדם חולשה במצווה כלשהי הנזק הגדול ביותר שיכול להגרם לזוגעות היא הטפת מוסר של בן הזוג... עם כל הכבוד למי שכתב שזו עילה להוצאה בלי כתובה לך ללמוד קצת בנושא...
עבודת ה לא קלה בדור הזה כל עוד יש עמוד הוראה להשען עליו מריבות על רקע זה רק יחמירו את המצב.

דברי נכתבו כמליצה על הצד השני ולא כעידוד הכותבת לצאת למלחמה נגד בעלה. אבל כן עבודת ה היא משהו אישי ואין שום קשר בינה לבין זוגיות. זאת דעתי והתגובות פה מראות על חוסר פתיחות לכל דיעה אחרת...

חוסר של פתיחות *שנישואים* זה לא להיכנס לפינות, אלה לצאת מהפינות.
זוג שיודע לעגל פינות יוצא נשכר!!!
לא שייך פה *פתיחות* של דיעה אחרת כפי שכתבת
"כי בכל נושא דת והלכה שואלים רב"!!!
ומה שהפותחת ביקשה זו גישה ודרך מכובדת לליבו של בעלה.

לא שלחתי אף אחד לבית דין, הבהרתי בדברי שאיני נכנס להנהגת בית דין בימינו. פורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה, יש רבנים המוסמכים לכך. גם בנושאים השנויים במחלוקת, צריך שיהיה לבני הזוג רב המקובל עליהם.
כל מה שכתבתי, זה שמזה שיוצאת בלא כתובה (ושלא כדברייך, הדין נכון לא רק בעוברת על דת משה =דאוריתא, אלא גם בעוברת על דת יהודית =דרבנן, ע"פ מנהג בנות ישראל הצנועות) רואים שזה אכן עניין של הבעל ואין בזה שום דיון לתפילין של ר"ת או שימושא רבה שאיינם דין כלל.

היא חיפשה איך להגיע להבנה עם בעלה. הסגנון שלך, גם אם הוא מליצי, הוא שמזמין מריבות.

מה זה מלחמה .יש פה אנשים דתיים .זאת לא דרך התורה.

שיתפוצץ?? תכפי עליו??? קמצן???

להזכירך, הם נשואים. ויש שותפות בינהם.

מי התיר לך לסכסך כך בינהם??? מה אתה מכיר את המקרה?

איך אתה היית מגיב אם אשתך היתה עושה זאת לך?

תגובה עלובה. סליחה.

או יועץ גירושים

נושאים של עבודת ה הם לגיטימיים להפוך למחלוקת בבית אבל שאר דברים לא לגיטימיים.

חשבתי ששם ה נמחה מפני השלום זו אמת ולא תאוריה בלבד... כנראה שיש אנשים שטובים בתיאוריה אבל על הכביש מסוכנים... כי אם היא תסתובב עם פאה בעלה יתבייש או שיהיה שם לא טוב על המשפחה... אז זה יהרג ובל יעבור... היא חייבת להנגיש לו ביתר עדינות שלא יכעס.

אם על פאה ראוי לגרש לחלק מהכותבים פה אז מי פה בדיוק תומך באצבע קלה על ההדק בגיטין?

יש כאלה שעד שיש ילד. עד שיש זוג צעיר יותר. עד שנה/שנתיים/3/5...
ועוד...

עריכה- אם מדובר על הפורום- אין מגבלה

זה אמור להיות פורום נשואים וזהו.

עדיפות לבריכה

שיתאים למשפחה עם ילדים...וייתן גם אווירה רומנטית...

בצפון.
יש צימרים עם בריכות

אחלה צימר למשפחה. חפשי בגוגל "אצל מיקי במושב". במושב עמקה קרוב לנהריה.

כיפי ממש למשפחה ומקסים שם

זוג יקר, נוף מהמם, אויר הרים... גרתי שם פעם.

במצפה יריחו, של הזוג גאולית וחיים וייס.

הצימר (סוויטת הגן) מקסים ביופיו, יש גם ג'קוזי מפנק ובריכה פרטית.

אנחנו עשינו שם שבת כולל ארוחות במחיר סביר. היה טעים ביותר..

מומלץ לגמרי!

תפתחי גוגל וחפשי ביקורות

אנשים רוצים תגובה אחשית אמיתית שניתן לסמוך עליה ולא תגובה מתוכננת באתר או ממומנת בגוגל...

היינו בחדרים הקטנים שיש שם ג'קוזי. אבל יש להם גם חדרים עם בריכה.
וזה נראה בול כמו בתמונות

זה נקי מספיק?

ולא הבנתי זה כולל אוכל? אם כן את יודעת מה הכשרות?

לא הצלחתי להבין אבל אם הבריכה פרטית לזוג או לכל הסוויטות...

 

לא ביררתי על הכשרים..
היה מאד נקי! הג'קוזי היה מעט שומני אבל בקטנה לגמרי. השאר מאוד נקי ונעים
לגבי הבריכה. ממה שהבנתי יש להם שלושה סוגי צימרים. בחלקם ג'קוזי ובחלק בריכה.
כדאי לברר טלפונית

סוויטה ברמה גבוהה מאוד בריכה במתחם הצימרים.
מחירים זולים. 0546227631.

את יכולה לבדוק פה- https://www.rrr.co.il/

יש גקוזי ובריכה פרטית קטנה אבל. זוג חמוד, המקום נקי ויפה. לא נראה לי שיש שם אוכל כשר אבל יש ליד מסעדה כשרה שהיא טעימה.

ממליץ

30 איש, שישה זוגות עם ילדים בוילה ענקית בדרום (עם אפשרויות לצימרים פרטיים ליד) שנקראת כוכב הדרום, מקום מדהים וגדול עם אפשרות לפרטיות לכל אחד מהזוגות. גקוזי גדול, בריכה ענקית, טרמפולינות ומשחקים לילדים וחדרים ממש יפים ומטופחים.

הוילה מותאמת לציבור הדתי הן מבחינת המטבח (מטבח גדול עם שני כיורים ואפשרויות בישול ואחסון) והן מבחינת החדרים (מיטות יהודיות).

הוילה נמצאת בערד שזה בערך חצי שעה נסיעה מים המלח, ממצדה ומכל מיני מסלולים מעניינים בדרום, נהנו מאוד ויש מצב גדול שנחזור אליהם בשנה הבאה.

זה מקום נוח יחסית, וזה אולם בתוך גן ומלון ובאזור יפה, אין מה להשוות לאולמות שהם בתוך אזור תעשייה.

אבל מחיר מנה נראה לי מתחיל מ 180. בעצם אולי זה תלוי בהכשר. שווה בדיקה.

 

יש את אולמי קונקורד באזור התעשיה של בני ברק.

דיברו עליהם גדולות ונצורות לפני שנפתחו והאמת שקצת התאכזבתי, עיצוב לא לטעמי וכבר נראה מרוט וקצת בלוי אע"פ שחדש. ולא מאד גדול. האוכל היה נחמד למיטב זכרוני.

 

זה מה שעולה לי בראש כרגע.

למצוא מחירים כאלה במרכז כמעט בלתי אפשרי.. חוץ מבני ברק..
תשקלו להדרים קצת לכיוון רחובות/נס ציונה וכדו'

יש את מעגלים ביבנה, ויטראז נס ציונה, גן סיטי ברחובות, מייפל בפ"ת..
ממליצה לחפש דרך "זאפ מתחתנים" או "אולם ומלואו"- הם הצליחו ממש להוריד לנו מחירים..( 20₪ פחות מהמחיר שהאולם רצה..)

בהצלחה והמון מזל טוב!

בהנהגה ציבורית חכמים משקיעים מחשבה לטווח רחוק וכדאי להתאמן בלראות יתרונות מול חסרונות בכל שיטה.

לגבי הדוגמאות שהבאת מחלוקת לא בדבר הלכה. עשה כחכמתך...

שבין מהמתירין ובין מהאוסרין, רבים מתחמקים מהדיון ההלכתי וגורמים לציבור לצפצף. חבל.

רוב הדיונים כן יושבים על בסיס הלכתי אך הרוח הנושבת בהם לא כל כך.

 

לגבי הר הבית אין חולק שאסור לעלות להר הבית, השאלה היא-

מה נקרא הר הבית, הלכתית?

מה הגבולות האם למקומות המותרים מותר? מה יקרה אם מישהו לא טהור יעלה למקומות המותרים ועוד שיקולים...

קשה לאוסרים שדוחים את טענותיהם בטענות למדניות אמיתיות שהחשש מדאורייתא לא קיים לעולה בטהרה למקומות המותרים.

קשה להם שהראו לכל העם הפשוט את אמיתות הטענות. 

 

[אף פעם לא עליתי להר... ]

וממילא מגיע גם לחוסר דיוק.
אין חולק ש*מותר* למי שטהור מטומאות היוצאות מן הגוף, לעלות ל'הר הבית'. אין גם חולק שמותר לכל אדם (שאינו מצורע) לעלות לשטח שאינו 'הר הבית' המקודש.
אלא שרוב ככמעט כל גדולי ישראל לא הסכימו עם נקודות המוצא שלך:
א. "המקומות המותרים" - מדורות ידוע שמספק חוששים שכל השטח שבתוך חומות ההר ואף הסמוך לו במקומות ידועים (ע' בציץ אליעזר כרך י') הוא הר הבית ואיננו יודעים את הגבולות בתוכו. קטונתי מלחוות דעה כלפי המתירים, רק נעיר שגם הם מודים שהם מכריעים נגד 'כפתור ופרח' ו'בוחרים' מתשובת הרדב"ז (הסתורה מתוכה) את החלק שמסתדר. כמו כן בשביל לחשב, צריך להכריע בגודל האמות. כל החשבונות לא מסתדרים לפי האמות הרגילות הנהוגות בכל ישראל (עכ"פ לחומרא).
ב. "בטהרה" - איננו בקיאים היום בזיבה, במים חלוקין ועכורים ועוד.
ג. חשש נוסף שהזכירו המחמירים הוא שהוראת היתר מסויים תביא לפריצת הגדרים. במציאות רואים עד כמה החשש מוצדק. בכל מיני פרוספקטים, מראים תמונות של אנשים במקומות שלדבריהם מותרים 'לכל הדעות' למרות שהם מצפון לשער המוגרבים - לדעת הרב גורן אסור. נשים עולות כי "הרב ליאור מתיר" למרות שהוא מתיר רק לגברים. בחורי ישיבה (פגשנו כמה כאלו) עולים בלי שיש להם מושג בהלכות חציצות וכו'

אין בכל מה שאמרתי, לטעון שלא יתכן להורות אחרת. כן מי שמורה אחרת צריך לענות על כל השאלות (בזיהוי המקומות הזכרתי רק חלק). כל טענתי היתה, שרק מי שאין לו מושג, יכול לטעון שהאוסרים מורים' נגד השכל' (כדברי הפותח), או שאין להם סברות הלכתיות, כדברי מי שהגבתי לו.

אבל שים לב שזו מחלוקת הלכתית קלאסית. מכריעים על פי דעה אחת על פני השנייה וסתירות כאלו או אחרות בגרסה או בתוכן גם כן נלקחות בחשבון , במיוחד בסוגיה רגישה כזו.

 

בסופו של דבר זוהי תורת חיים לא ניתן לומר שכל מי שעולה צריך להיות בקי בדיני חציצות למיניהן על פי חומרות האחרונים. העולה עובר על הנחיות שיצאו מהרב ליאור ודומיו ועולה.

 

המתירים מתירים והאוסרים אוסרים זו לא קולא מול חומרא.

קדש הקדשים.  למשל מדברי תלמיד רבנו תם ותלמיד הרמב"ן. 

בנוסף: הרב קורן שליט"א מסביר את דברי הכפתור ופרח שהשער נמצא בשליש הדרומי לגבי כל הקיר המזרחי, שזה יוצא זהה לדעה המקובלת.  זאת אומרת שיתכן שגם הכפתור ופרח לא חולק על הזיהוי המקובל. 

תלמד בעיון את דברי גדולי הפוסקים, שאסרו, רובם ככמעט כולם, את העליה להר הבית. ותראה שיש שם מספר סברות משמעותיות לאסור והסברות אינן תלויות אחת בשניה - כלומר בשביל להתיר, צריך להתמודד עם כל אחת מהן כשלעצמה. אם תלמד ברצינות, תראה שגם אם יש צד להתיר, זה ממש לא נגד השכל (למי שיודע איך עובד שכל של תורה) לאסור.

מקורות מומלצים (אני כותב מהזכרון, השלם מפרויקט השו"ת):

שו"ת ציץ אליעזר, קונטרס בעקבות מלחמת ששת הימים - תחילת כרך י'
תשובת האגרות משה
תשובות הרב עובדיה יוסף ביחווה דעת ובמקומות נוספים.
תשובת המנחת יצחק
ועוד רבים
אם אתה ממש אוחז מעצמך בעל שכל, שב על הקונטרס של מרן הגר"א שפירא לגבי גודל החיל וחשש דאוריתא שבו - מופיע במנחת אברהם (נדמה לי שכרך א', אבל אולי ב'), כמי ששמע אותו בע"פ המופיע שם בכתב, הוא רק אחד מכמה שיקולים שהזכיר לאסור.

קודם כל יש לנו רגליים כדי ללכת, אוזניים כדי לשמוע ושכל---- כדי לחשוב ...

בכל שאלה אקטואלית בוערת יש מחלוקות בין הרבנים מקצה לקצה. יש רבנים שעולים להר הבית עם התלמידים שלהם- ויש שאוסרים לעלות.
יש רבנים שהקימו את 'צהר' ויש שפוסלים אותו.
כנ'ל לגבי שלמות ארץ ישראל, שירות בצה'ל וכו'
סימן שאפשר לראות מציאות בצורה שונה לאור אותה התורה ואותה ההלכה. 'עשה לך רב' ולך לפי הפסיקות שלו.

וביהדות שאני מכירה להחלטות אמור להיות נימוק הלכתי ואישיות הפוסק זה לא נימוק. ז'א לכל שאלה אמורה להיות תשובה עניינית.

אם את יודעת שזה מזיק לך, רוצה להפסיק ועדיין ממשיכה- כנראה מדובר בהתמכרות אמיתית.
אולי כדאי לפנות לאחד הארגונים שעוסקים בגמילה ולעבור טיפול יסודי.
ואכתוב בזהירות שאולי גם לשתף את בעלך. אם הוא יוכל לתמוך בך ולעזור . לא יודעת אם אפשר 'להבריא ' בלי להודות ב'מחלה'.

תכיני לך רשימה מתי הזמנים שבהם יש סיכוי שזה יקרה, ותכיני לך מראש מטלות לשם.

תנסו לראות הרצאות או שיעורים אינטרנטים ולדאוג לתעסוקה (גם בשעות עייפות).

 

ובכל אופן תמיד לבדוק מה את מספיקה לעשות שאותו זמן לו לא היית יושבת מול המסך. 

לענ"ד הדכאון היאוש והעצבות הם אויבי התשובה.
את מכירה בבעיה ואת מבינה שחשוב מאד לפתור אותה וזה חשוב מאד. לכן הייתי מציע לא לפול לייאוש ולהמשיך להתמודד ככל יכולתך. בתחבולות תעשי לך מלחמה. שבי וחשבי כיצד לנצח. אם דרך אחת נכשלה נסי אחרת. ואל תתביישי להתיעץ עם אשת מקצוע המבינה בהתמכרויות.
בהצלחה!

אסון.

מייאש.

כנראה שיש אנשים שהחיים שלהם בתחום הזה נידונו להיות קשים.

החיים נועדו להיות מורכבים ומאתגרים וה' הביא אותנו לעולם כדי שנעבוד.
אם נקיים בשמחה את רצון ה' יהיה לנו נעים ןטוב בלב, אם נשכח שבשביל זה ה' הביא אותנו לעולם ושהוא זה שנותן את הנסיונות באמת יהיה לנו מאוד מאוד קשה.

התחושה שלך של החוסר נעימות היא מצוינת וטובה והיא זו שמניע אותך לפעול כדי לצאת משם. זה טוב מאוד ובע"ה את תצליחי לצאת מזה.
למעשה:
א. לפנות עכשיו למקום שמטפל בהתמכרויות כאלו.
ב. לעבוד על נצחונות קטנים של דחיית הצפייה.
ג. להתפלל לה שיאיר את העיניים ויתן הערכה לרצון הריא שלך.
ד. כרגע לא לערב את בעלך בסיפור עד שהמטפלת תמליץ לערב אותו.

קחי בחשבון שההתמודדות היא בד"כ בצד הגברי, הרבה אנשים טובים ינסו לעזור ואת צריכה לראות מה מתאים לך כאשה. לא בטוח שמה שנכתב מגבר שנפל הרבה פעמים יעזור לך כאשה. נסי לחשוב בנחת מה יעזור לך וללכת על זה. גם את העצות שלי קחי בערבון מוגבל.

בהצלחה רבנ

ראית את ההמלצה?

וגם אני אישה.

הסרטים האלה עושים רע לנפש, מטמטמים אותה. ולא יוצאים מהראש
וההתמכרות מוציאה את זה משליטה, גם כשאנחנו יודעים שזה יעשה לנו רע זה חזק מאיתנו ואנחנו לא מצליחים לוותר על זה רוב הפעמים
הפיתרון הוא לא רק תפילה לה'
הפיתרון הוא לא רק ללמוד תורה בזמן הזה
הפיתרון הוא לא לשים חסימה
צריך למצוא את השורש, להבין איזה חסר זה ממלא ואז יהיה יותר קל להתמודד
ואני הייתי ממליצה שאם ניסית להפסיק לבד ולא הצלחת, זה הזמן לפנות החוצה ולבקש עזרה מאנשים שמבינים בזה ויודעים לעזור.

ועוד משהו,
אני לא חושבת שחכם שתספרי על זה לבעלך, לא בלי הדרכה ממישהו מוסמך שמבין בהתמכרויות
לא כל אחד יודע איך להתייחס לזה וזה עלול ליצור משבר

בהצלחה!
ואם מישהי רוצה לפנות בפרטי- מוזמנת
(אני ניק יחסית מוכר אבל מעדיפה כרגע להישאר אנונימית)

לא. כי אני לא משתמשת בכלים שנתנו לי
אבל כן. זה כבר נהיה נדיר שאני נופלת לזה ב"ה

אבל זה אפשרי. הכרתי קבוצה של אנשים שמכורים לזה, רובם המוחלט מצליח להימנע לחלוטין.

מצטרפת להמלצה של @פשוט_ על האתר 'שמור עיניך', יש שם נשים מדהימות שמתמודדות וזה יתן לך הרבה כח לשמוע איך אחרות מתמודדות ומה עוזר להן.

בהצלחה!

אין צל של ספק שאת תצליחי לעמוד בזה.
עצם ההכרה שלך זאת חצי עבודה!
תמיד תשנני לעצמך משפטי מוטיבציה כמו אני חזקה... יש בי יכולות.. ה' רואה את הצער שלי ואין ספק שהוא יהיה בעזרי וכו' ... במקרים של התמכרות חייבים להפסיק *מביקורת עצמית* כי היא ממש קוברת את האדם ליפול לזרועותיו של היאוש דרך ללא מוצא. לעניות דעתי לא כדאי לשתף את הבעל זה עלול לעורר בו סלידה, בשלב זה לא הייתי לוקחת סיכון.
הכי חשוב תעסיקי את עצמך ללא הפוגה בדברים שמשמחים אותך חוג, לטייל להנאתך וכו'...
ה' יהיה בעזרך!!!

תגידי לעצמך ככה:
"משלבי חזרה בתשובה,
עמדתי בהכרה
בחרטה,
בוידוי...
כל פעם שאצליח גם לעמוד בניסיון עצמו, אחגוג לעצמי (תחשבי מה ישמח אותך)
ואם חלילה אפול, תמיד תמיד אנסה שוב להגמל.
אף פעם לא אתייאש מעצמי ולא אוותר.
אני חושבת שאם תדחי את מחשבות הצער והיאוש, תצליחי לצאת מהמלכודת הזו. תאמיני שאת יכולה והקב"ה שמח בך שאת נלחמת בגבורה.
מאחלת לך ניצחון גמור.

אם המחשבות שתלטניות, מוציאות אותך מאיפוס וחוזרות על עצמן שוב ושוב ברמה שרע לך ביומיום,
יכול להיות שההתמכרות התלבשה על OCD.
אז בתור "אקמול " אולי רופאת המשפחה תתן משהו שירגיע קצת, ויאפשר התארגנות לקראת טיפול מקצועי.
אם את מצליחה לשלוט במחשבות ולסלק אותן לתקופואתאז וותרי על הנ"ל

שיתפתי את אשתי בנפילות בדיוק כמו שאת מתארת
וכן זה קשה כי זה הרס חלק מאוד חשוב בזוגיות שלנו
אבל זה חלק שעכשיו נבנה מחדש ועם יסודות חזקות יותר
תקחי יכול להיות שזה כדי
במיוחד שזה אומר שיש מישהו שמפקח
מישהו שיכול לשאול, מישהו שאפשר לפנות אליו

אני מכיר את האתר "שמור עינייך" לא יודע אם זה גם לנשים מומלץ לבדוק

בכל מקרה חסימה
וכן עם כל הקושי (וזה אחד היתרונות בלשתף)
שהסיסמא לא תהייה אצלך
ואם בכל זאת את מפחדת לשתף את בעלך
מציע על חברה אולי אפילו מהתקופה הישנה
שאלה נמצאת הסיסמא (בטח אם יש לך מחשב אישי שהוא שלך)

והגברים שלי אישית הכי הכי עוזר
פשוט להתחיל לעשות דברים
לבשל,לאפות,לנקות לבנות לצייר
הכל לתעל את העשייה את כל החיים למקום חיובי

(וכן זה קשה להתנתק וכן התמונות צצות)
אבל בעז"ה תזכי ונזכה כולנו
להתנקות ולבנות בניינים חזקים
כי אם אפשר לקלקל ואם אפשר להרוס
אפשר לתקן
זה אפשרי!

תודה על האתר,אבדוק את זה

בחנות ולבקש שיחסמו באופן שאי אפשר יהיה לפתוח (וגם ע"י נטספארק או רימון שחוסמים בנייד עצמו, ללא אפשרות לקליטה גם מוואי.פיי).

לנסות ולברר עם עצמך מה גורם לך לרצות בזה=
הכוונה האם התחושה ?הקרבה?אינטימיות?חשק?רגש שנוצר מכל הראיה.?..
ולפעמים, הרבה דברים שהם מאתגרים מבחינתו יש לנו צורך דווקא ללכת אליהם.
מכיוון שזה משו שהוא שובר שגרה מבחנתינו..ואנחנו בתור בני-אדם אוהבים דברים מאתגרים,
כי תמיד 'מים גנובים ימתקו'..
ובנוסף הייתי ממליץ לך באמת לנסות את מה שחברי הפורום אמרו פה..😌

ולכן מרגישה צורך להעלות אותה...

 

תראי, את נשואה..

ונראה לי כדאי שתשאלי את עצמך האם חסר לך משהו בקשר עם בעלך? בכל מה שקשור לרובד של בינו לבינה?

אני מבינה שזה מאד עדין.. ובכל זאת..

איך את חשה איתו בהקשר הזה?

האם יש היבט מסוים שחסר לך ואותו את מקבלת דרך הסרטים ? אולי תחושה מסוימת שחסרה לך? 

אולי זה משהו שקשור ביחס של בעלך לעניין ? אולי היחס הזה לא מספק אותך?

נראה לי כיוון שכדאי לחשוב עליו..ולנסות לקבל את מה שחסר לך עם בעלך...כמובן בגבולות ההלכה וכו..

 

הרבה בהצלחה

אין מילים! ממש תודה! אחשוב על כל הנקודות שהועלו ואנסה למצוא את השורש.
אפנה למי שהצעתם, בע"ה אצליח להתגבר.
התלבטתי מאוד אם לפתוח את זה מחשש לזיהוי כלשהוא,שמחה שהחלטתי שכן.

אני נכנסת לדכדוך בגין זה. אשמח לעצות גם.

או לחילופין לשפוך את ליבך
מומלץ בפני בני אותו המין

קיבלנו מהבעל שם טוב שכהרהור טמא מגיע צריך מיד מיד לבער אותו. ברגע שעשית זאת, תיקנת אותו. כאשר זה יעשה מספיק פעמים, המחשבה תחזור להיות טהורה שוב, וחביבה לפני ה' ית' אפילו יותר.

 

מדהים.

לכי על זה.

יש בו כלים ממש למצבים האלו, כלים ודרכים לטיפול בהתמכרויות מהסוג הזה

 

מאד ממליצה לך להכנס לאתר ולראות מה יתאים לך

 

נדמה לי שאפשר גם לקבל שם עזרה פרטנית אנונימית 

 

זה הקישור - 

שמור עיניך

 

 

הרבה הגיבו ואמרו בגדול הרבה דברים חשובים.
ואני קטונתי מלהוסיף אך דבר אחד אני חייב לומר לך תחפושת יקרה והוא ת-ו-ד-ה
תודה על האומץ
תודה על הכנות
תודה זעקת הרצון לשינוי ותיקון שמעוררת נראה לי את כל מי שקרא את כאבך
תודה שפתחת לדיון עניין שנראה לעיתים שנבלע כל הזמן
שכן גם נשואים מתמודדים וזה אחרי שאמרו לרובנו ש עד החתונה זה יעבור ושאחרי ההתמודדות לא קיימת כמעט.

תודה
ואולי רק אולי
עברת את כל מה שעברת בשביל ההודעה הזאת בפורום הזה ומשכתבת אותה כעת תוכלי למצוא שלווה ולחזור אל פנמיותך הנפלאה והמלאה.

תודה

כסי את האיזור בכמויות שוות של מלח ומיץ לימון. הניחי את הבגד במקום שטוף שמש למשך מספר שעות. שטפי וכבסי.
בשורות טובות...

כאילו למה להסב לאיזה מקצוע בא לך

ורק חלק זוכה להרגיש שהוא באמת אוהב את העבודה ויש לו סיפוק.
את צריכה לחשוב על מה שנעשה עם הכסף הזה. האם הוא הולך למטרות חשובות למשל: את מפרישה מעשר? לאיזו מטרה? אתם משלמים חינוך פרטי? חוגים או פינוקים שיהיה לך קשה לוותר עליהם?
האם הרווחה הכלכלית תורמת לכם כזוג וכמשפחה ,
ומפצה על השיעמום?
האם את עובדת יותר מדי שעות ולא נשאר לך זמן לדברים חשובים יןתר?
האם במקצוע החדש את תהיי מרוצה?
כי לפעמים אחרי הסבת מקצוע לא משעמם, אבל מופיעות בעיות אחרות כמו עומס בעבודה, שעות לא נוחות, ושכר לא מתגמל.
תעשי טבלת יתרונות וחסרונות וביחד עם בן הזוג תחליטי.

לפותחת- מה את כן רוצה לעשות?

זה עניין של סדר עדיפויות, בעיני יש חשיבות גדולה לעשות משהו שאוהבים

אבל צריך גם להיות ריאלים

תחשבי אם שווה לך לוותר על דברים שהיום אתם יכולים להרשות לעצמיכם

ואולי עם מקצוע אחר לא תוכלו, לטובת הפגת השיעמום

עבודה זה בשביל הכסף ותחביבים לנשמה.
תנסי משהו חדש ואולי תאהבי, לא חייבים לעזוב עבודה אם היא משעממת כל עוש הוא יש תועלת של פרנסה בףפע ובנחת זה מצב אידיאלי

ואם לא עובדים טוב אז יש פחות אופק לקידום בעבודה ויותר חשש לפיטורים.

באופן אישי ממליצה לך לחשוב טוב ולחפש כיוונים אחרים. גם ככה הייטק פחות מתאים לאמהות, ויש לו חיסרון גדול שבגיל מבוגר הרבה אנשים, גם כאלה שהיו בכירים מאד, מוצאים את עצמם מובטלים.

תחשבי על כיוונים אחרים. אולי אדריכלות, אולי תחום פרא רפואי (הבעיה שבזה כנראה מרויחים פחות טוב), אולי דווקא תואר שני במדעי המחשב עם התמחות ספציפית שתעניין אותך..

אבל כדאי לחשוב על זה ולעשות את השינוי כשאת צעירה ויותר קל לך.

לעומת המצב לפני 20 שנה היום הייטק הוא ממש לא גולת הכותרת של מקצועות שלא מתאימים לאמא. מה שכן זה ממש אבל ממש תלוי חברה.

היום, בהרבה חברות הייטק גדולות (לא סטרטפים וכד'...) יש תנאים טובים יותר לאמא מאשר בהרבה מקצועות ריאלים אחרים או בכלל מקצועות שהן לא בתחום החינוך והטיפול (גם הנשיים כמו מזכירות, מנהלות חשבונות ופקידות שונות).
בעלי עובד בהייטק, יש לו הרבה יותר ימי חופש משלי (לדעתי קצת יותר מפי 2), יש לו משכורת גבוהה ממני בברוטו פי 4 והוא מקבל ארוחות (מה שמאפשר יותר זמן עם ילדים במקום לבשל ובכלל להוציא יותר עבודה למיקור חוץ), יש לו יכולת עבודה מהבית (ולכן הוא זה שהולך עם הילד לטיפת חלב/ רופא והוא זה שנשאר בבית עם ילד חולה).

לא, שהעבודה שלו אידיאלית להורה אבל ביחס להרבה עבודות אחרות בשוק מצבו יחסית ממש סבבה.
בדד ליינים יש עומס מטורף, עדיין גם לי יש ובלי כל ההטבות מסביב.

בהנחה שכנראה עבודה בתחום החינוך והטיפול כנראה לא תתאים לה הייתי מנסה להשאר בהייטק ולהחליף לתחום קרוב או להחליף חברה (נפוץ ומקובל מאד בהייטק).

אם חינוך רלוונטי, הייתי ממליצה על הסבת מקצוע להוראת מדעים.

כי עבדתי בהייטק בתור רווקה. ודי נואשתי מלחזור לזה.

אני עדיין חוששת שזה פחות מתאים, כי בסופו של דבר כדי להתקדם ולהנות צריך לעבוד עם פחות לחץ ועם החופש לשעות נוספות. אבל הצד של הגמישות בשעות ובלהשלים שעות מהבית הוא בהחלט נקודת אור.

בנוסף, הכל יחסי, כן?!?
השוותי לשאר המקצועות במשק שהם לא חינוך וטיפול.
חינוך וטיפול זה בהחלט שונה.

יכול להיות שהעבודה בחברה הנוכחית פשוט לא מאתגרת אותך מספיק

אולי חברה אחרת שעוסקת במוצר שיותר מעניין אותך, או חברה קטנה יותר שנותנת לכל עובד יותר גיוון בעבודה?

 

 

האפשרות היחידה שלך להיות מאושרת בתחום אותו למדת,

ואחרי שחשתי טעם חמצמץ עולה מרוב העצות שכבר ניתנו כאן,

היא להשאר באותו תחום בדיוק אבל לשדרג אותו למימדים נוספים. למשל - להשיג תפקיד באותה חברה שכולל גם עבודה מול לקוחות/ספקים, או להכנס לתפעול וכאלה. אם אין ברירה אז להיות עצמאית או פרילנסרית שזה כבר כולל משא ומתן והרבה יותר מרתק, וכד'

מה את עושה בחיים?

 

יש ים של מקצועות שאפשר להתקדם אליהם שכוללים תכנות יותר מעניין.

 

אוטומציה = QA?

קודם כל תודה על העצות...

למי שמתלבט על התחום - אם עובדים בחברה טובה - בהחלט אפשר להשיג תנאים טובים שנוחים לאישה (שוב, כמובן לא בהשוואה לחינוך וכו', בשום מקום אין את ה"חופש הגדול" כמו בחינוך...)

עבדתי לפני כן באוטומציה שזה כמו QA אבל כן עם קוד (זה היה כזה חצי חצי),

ועכשיו אני ממש בפיתוח - מפתחת תוכנה מאפס ככה שזה כן אמור להיות יחסית מעניין...

לא יודעת מה לעשות הבעיה שבמקצועות אחרים כמו אדריכלות - ההכנסות נמוכות יותר.

ואני גם קצת חוששת שאולי סתם אני אחת שמשתעממת מלעשות את אותו הדבר 8 שעות ביום 5 ימים בשבוע...

למה שלא ינהיגו במדינה הזאת שכל יום בשבוע עובדים במקום אחר?

נראה לי שהעובדים יהיו הרבה יותר אפקטיביים...

תכנות נחשבת עבודה מאוד מעניינת ומאתגרת.

בתור אחד שמכיר קצת את התחום, אני יכול בהחלט להבין אותך.

 

מצד אחד זה נחמד לפתח, לבנות משהו מאפס ולחשוב איך לתכנן אותו, אבל מצד שני אם אין אתגר ממש ואת רק "שופכת" את ארגז הכלים הקבוע שלך לתוך הקוד, זה נהיה משמים לעשות את זה כל יום כל היום.

 

לכן, מעבר לדברים הנכונים שכתבו כאן (מה לעשות, צריך כסף בסוף כדי לחיות), תנסי אולי להתרחב קצת בתוך התחום של התיכנות. יש המון דברים חדשים ללמוד כל הזמן, המון קורסים/הרצאות/כלים חדשים, וזה מאתגר והופך את זה למעניין יותר. חוץ מזה שזה גם מקדם אותך מבחינת מעמד, ואולי גם את היעילות של העבודה שלך.

 

אם גם זה לא עובד, תנסי פשוט למצוא משהו משמעותי לעשות מחוץ לשעות העבודה. אולי אפילו להוריד קצת במשרה בשביל זה, אם את יכולה להרשות לעצמך, בשביל להתפנות לתחביבים ולעיסוקים שיתנו לך יותר מרחב ונחת מאשר המסך.

 

בהצלחה

הארגז הזה מתיישן בסוף, ואז נפלטים מהשוק.

 

צריך להקדיש לפחות חצי יום בשבוע לקריאה ולשיטוט באינטרנט כדי ללמוד מה יש חדש.

Mainframe ותכנות ב-cobol? זה תחום ישן אבל עדיין צריכים אותו. גם בוא נפלטים מהשוק?

הוא מגעיל ומיושן, אבל יש בנקים וחברות ביטוח שממשיכות להשתמש בו.

 

אם אתה בבנק מזרחי או פועלים למשל, אתה נכנס לאפליקציה המגניבה או לאתר המושקע שלהם ומקבל מכתב בגופן monospace שמיוצר על גבי Mainframe בן שלושים.

 

זה עולם בלי עתיד, אבל יש לו אחלה הווה ומומחים מבוגרים בו עושים אחלה כסף.

למה קשה למצוא מקומות ללמוד את זה, ובכללי כל מקום כמעט מבקש ניסיון, איך ממליץ להתמודד עם זה?

לכן גם לא מלמדים את זה כבר.

אם אתה כל כך רוצה, הייתי מציע לך להשקיע בפיתוח של פרויקט מעצמך וללמוד על הדרך, ממקורות ופורומים באינטרנט שעוסקים בזה. לפעמים גם מקומות שדורשים ניסיון יסתפקו בלראות פרויקט רציני שעשית ולדבר איתך קצת ולהבין שיש לך הבנה ברמה גבוהה.

 

אבל למה לך להיכנס לזה בכלל? אתה מוגבל לז'אנר מאוד קטן, וככל שיתמעטו המפתחים שמתעסקים עם זה, גם הבנקים וביטוח לאומי לא ירצו להמשיך ככה ולרדוף שנה בחיפוש אחרי מתכנת. לך תדע אם לא יגיע איזה מנהל טכנולוגיות בבנק פועלים בעוד 5 שנים שיחליט לעשות רה-ארגון לכל המיחשוב שם, ובצדק, ואתה תישאר עם שפה שאף אחד לא משתמש בה.

 

אם כבר, תלמד C++,JAVA,.net, יש בזה עבודה בלי סוף, ואתה גם יכול להישאר מעודכן כל הזמן.

ובשפה כמו cobol יש ממש קצת מפתחים ולכן אני יהיה מבוקש. מצד שני הם מפסידים המון אם יחליטו להעביר את המערכות לשפה חדשה, אולי יחליטו לפתח בנוסף בשפה אחרת כמו למשך ב- Web. שהצד שרת יכול להיות בסי שארפ והצד לקוח באנגולר שזה בעצם javasc‎ript. אבל גם אם יחליטו את זה בבנקים עדיין יהיה ביקוש לצד שרת שהוא ב-cobol.. זאת דעתי, תקן אותי אם חושב אחרת.

מוצרים שבצד אחד מתחברים ל-Mainframe , ומצד שני לכל הכלים המגניבים שכותבים ב-JS או ב-#C.

 

זה לא מייתר את מפתחי ה-COBOL.

צורך בקובול נכון? וזאת עבודה לטווח גדול?

מה ההתמחות שלך? באיזו שפת תכנות?

מה השאיפות שלך בתחום המקצועי? מה איתגר אותך במרוצת הלימודים?

אין לי יומרה להשיב, מקווה שהשאלות שהצעתי עזרו בהכוונתך. שכוייח כך או כך - חשוב שתגשימי עצמך מקצועית. בהצלחה!

אני עדיין בתחילת דרכי המקצועית, ואחת הסיבות שאני לא רוצה ללמוד תכנות,

 

זה מהסיבה שכתבה הפותחת- שזה נראה לי קצת משעמם,

 

כרגע אני חושב- על כיוון של ניהול רשתות תקשורת, HELP DESK- וכדומה,

 

שנראה לי מצד אחד דינמי יותר, עבודה עם אנשים וכו',

 

ומצד שני, קשור איך שהוא  לעולם ההיי טק, אולי לא עם משכורות כמו של מהנדס,

 

אבל משהו שניתן להתפרנס ממנו, וגם הסיפוק של להיות קשור לתהליכים ולחידושים

 

שקורים בעולם במאה ה-21-ישנו.

 

מה אתם אומרים- האם אני צודק?

 

ומה יש לך הפותחת להגיד בעניין?

תחגגו פשוט חתונה...
סתם אלמנטים של חתונה זה מגניב..
אפילו כסא כלה.. הילדים שרים שירי חתונה ובעלך בא להביא לך משהו.

תודה על הרעיון..!
אשמח לעוד.

ואמא כלה.. ושאבא מגיע מבית כנסת נגיד..
אז הילדים זורקים עליו סוכריות...
כי זה מה שהם מבינים שיש חתן..

אתם תהיו החתן והכלה והילדים מסביב
תשירו שירי חתונה
תסתכלו על האלבום שלכם איתם
ותספרו להם על החתונה שלכם ועל המפגש

ביטוח- 4000₪ כולל חובה, מקיף וצד ג' כל שנה.
טיפולים: תלוי אך ורק באיזה רכב אתם קונים (חדש/ישן/אמין וכו)
דלק תלוי מאוד איזה רכה תקנו, יש רכבים שלוקחים 1/17 ויש שלוקחים 1/9. וליטר בנזין עולה 5.75.
ויש גם להעביר טסט כל שנה שזה עוד איזה 1200₪.

וליטר גז עולה בערך 2.80. זה בכלל הרבה יותר זול,
אבל להסב את הרכב לגז עולה בערך 3500₪. וגם רק רכב על בנזין אפשר להסב לגז.

זה נראה לי סביר.

מקווה שזה מעודכן, נניח פחות או יותר שכן.

זה אמור לקחת בחשבון עלות ביטוחים, ירידת ערך, דלק ותיקונים. ממוצע כלשהוא.

 

אף אחד לא יוכל לומר לך באמת כמה עולה כי זה משתנה ולא ידוע מראש.

 

מה שזה לא לוקח בחשבון הוא שכשיש רכב הרבה יותר קל לקפוץ לשופינג כשמתחשק ולכן קונים יותר

שזה בערך 2000 ש"ח לחודש כולל ביטוחים וטסט ותיקונים וכו'..

משתמשת בערך 3 שעות ביום, בתוך עיר.

דלק, טיפולים, ירידת ערך, ביטוח, טסט.

בערך 500 ביטוחים, 300 לדלק, ובערך 200 לתיקונים וכאלה.

כולל בלת"מים או לא כולל?
כולל קנסות או לא כולל?
כולל תביעות אזרחיות או לא כולל?
כולל ריביות על כל אלו או לא כולל?

בלי ההון ההתחלתי לרכב

רצוי לבדוק כל רכב לגופו גם לגבי הצעת הביטוח וגם לגבי צריכת הדלק יש היום באינטרנט אפשרויות פשוטות לחשב את זה.

משנה משמעותית את נושא הביטוח הוא סוג הביטוח ופרטי בעל הפוליסה

במקרה שלנו ויתרנו על מקיף והפוליסה ע"ש אבא שלי וחסכנו כמה אלפי שקלים בשנה.

צריכת הדלק משתנה לפי הרכב וטיב הנהיגה (ולפעמים גם לפי בחירת תחנת דלק). רצוי לחפש חוות דעת של כמה שיותר אנשים (שוב יש המון ברשת) כי נתוני הצריכה הרשמיים לרוב ממש לא נכונים.

יש מקרים ששווה לשקול התניידות בלי הרכב ככל האפשר למרות שזה ממש קורץ לזוז כל מטר בכלי ממונע וממוזג ולפעמים אפילו במסיעות ארוכות כדאי לחשב אם זה שווה את ההוצאה.

לנו יוצא 325 ש"ח ביטוח בחודש + 600 לדלק (אבל אנחנו באמת לא נוסעים כ"כ הרבה) וטסט שנתי + אגרה כ1300

תיקונים קנסות ודברים מזדמנים אחרים אנחנו לא מחשיבים בכלל כהוצאה קבועה ופה מאוד משנה הבדיקה לפני רכישת הרכב וצורת ההתנהגות בכביש ובחניות מי שנוהג בשכל לא דופק את עצמו יותר מדאי...

מוציאים באיזור ה1000 כל חודש.

ביטוחים-400. דלק- בערך עוד 600

ב"ה לבינתיים גג 800 במשך התקופה.

אם נחלק את זה למספר החודשים פחות או יותר זה לא נראה לי יותר מידי. 

 

כך שעלות תיקונים שנתית של 5k זה הרבה אבל לא יותר יקר מרכב יחסית חדש

החשבון שלי היה (אז) שאם השקעתי 4K והאוטו נסע עוד שנה, לא הפסדתי. לקנות חדש אפשר תמיד.

 

בסוף כבה לי מנוע באמצע נסיעה, אז אמרתי די וקניתי יחסית חדש, ואכן מאז אין כמעט תיקונים, רק ירידת ערך.

אני מצליח להחזיק רכב גם ב700-800
אבל זה תלוי ברכב
והרבה במזל עם תיקונים ותאונות

נתחיל בדלק

סוג הרכב הנצרך לך - גדול או קטן - משפיע על צריכת הדלק זה מתחיל בקטנים 1:16 ובגדולים 1:7. 

כמה אתה נוסע ואיפה? הרבה מחוץ לעיר או מעט ובעיר = צריכת דלק קטנה  הרבה ובעיר צריכת דלק גדולה.

ביטוח 

באיזה גיל הנהגים ? נהג צעיר מכפיל את התשלום לביטוח.

כמה נוהגים ברכב?

רכב חדש - אין כמעט הוצאות מוסך [טיפול שנתי] אם רכב קטן עלות הטיפול השנתי יכולה להיות 600 -700 ש"ח רכב  גדול 1000 ש"ח ומעלה.

רכב ישן - יהיו תיקונים.

 

בגדול קח בחשבון עלות ביטוח 4000 ש"ח בשנה +-

טסט לרכב כולל כניסה למכון הרישוי 1500 ש"ח בשנה +-

טיפול שנתי [לפחות אחד] עוד כ 1000 ש"ח

עד כאן כבר צברת קצת יותר מחמש מאות לחודש 

לזה תוסיף צריכת דלק לפי הנסיעות המשוערות.

 

בהצלחה

פגעתי בטעות למישהו חזק בעין.
ב"ה לא קרה כלום אבל באמת צריך להיזהר בעיניין הזה..
(כמובן שלא היה בכוונה, דיווחו לי על זה אחרי)

וגם על זה מתגברים

אפשר לוותר על המנהג הזה.
הוא גורם לפי דעתי לביזוי בית הכנסת, להפרעה בקריאת התורה, וללכלוך בבית הכנסת.
למי שהדבר חשוב אפשר לקבוע מנהג חדש, לחכות לחתן מחוץ לבית הכנסת ואז לזרוק עליו סוכריות. ככה אין זלזול בבית הכנסת, זה לא מפריע לתפילה וקריאת התורה ולא יוצר לכלוך.

ולא מעט פעמים גברים מחזירים בזריקה סוכריות לצד של הנשים


מה ששנוא...

שהבנות יזרקו גם על הכלה..

לק"י

בעלי אומר שכן.
אני לא זוכרת שזרקתי אבל...

בנים, פגעו בכם? זה כאב?
בנות פגעתם?
אני יענה ראשון!
פגעו קצת. לא כאב.
ממליץ

מבין אותך עד כמה זה לא נעים. רק חשוב שתבין שקשה להכיר אדם לפני החתונה. זה שלב כ"כ מתוח ורגיש בחיים שבו רובנו אם לא כולנו נהגנו לעצור נשימה, להכניס את הבטן ולכווץ את הגוף. לפחות במובן המטפורי. הרגשנו כמו במבחן נהיגה. בשנים הראשונות המתח מתפרק. 

 

אם היא אומרת לך שהיא כזו אז תאמין לה ואל תתייאש. אם אתה סבור שהתגובה שלה מוגזמת, אז תפעל בהתאם לשכל הישר שלך ולא בהתאם לתגובה. 

 

אם אתם רוצים להעריך אחד את השנייה, אל תצרו התניות של פעולה לפי עוצמת התגובה. 

 

 

להעריך אותך. ולהבין שזה שאתה איתה זה לא מובן מאליו.
איך?
זה תלוי בך.למשל אם תפסיק להבליג כמו שהיא התרגלה אולי? היא תבין: הי גם לבעלי יש רגשות משלו.
גם לו יש דברים שחשובים לו.

קשה לנהל שיח שמטיחים בך האשמות וביקורות אין סוף. אני גבר משכיל עם משכורת גבוהה ועוזר בכביסות ובהכל ותמיד אשתי מחפשת אותי על הקטנות. אני מרגיש שאני נותן מעבר למעבר ומקבל זבנג.

קשה לתווך בין הרווקות לנישואין. אני לא יודע אייה אני.

[וכבר רמזתי בשרשור אחר, על הצורך עוד לפני נישואין להימנע ממתן אשליה כזו, כאילו צד אחד אמור לראות בכל מה שעולה על דעת השני משהו שראוי ללכת לפיו, אבל לא ההיפך.. אלו אשליות שמרגילות לדברים שלפעמים בסוף "מתפוצצים". אמנם, כמובן, התחשבות ורגישות הדדית גדולה ואמיתית, היא דבר חשוב מאד]

 

האמירה "אני כזו", אינה תירוץ (אם כי לפחות יש בה אולי הכרה בבעיה, שזה גם חשוב).

 

כדאי לשוחח בנחת על כך, שגם אם מישהו מרגיש ש"הוא כזה" לפני שהתחתן - אז היה חי לבד. אבל בהיות שכעת זה כבר גם על חשבון מישהו אחר, כדאי וראוי להתאמץ לעבוד על זה.

 

 

לא פשוט בכלל...
אגיד לך שזה לא בשליטתה כנרטה כי היא באמת נפגעת בקלות כמו שאתה מצליח לסלוח בלות.
קודם כל תודה לה' שאתה לא באמת נפגע עמוקות מדברים קטנים וקל לך יותר לסלוח.
החיים שלך הרבה יותר נעימים קלים ושמחים בזכות זה

מעבר לזה אם אתה מרגיש פגוע או שלא מכבדים מספיק אותך או את רגשותיך
חשוב מאד לא לבלוע את זה.
האמירה בעיני לא צריכה להיות אם את נפגעת ככה אז אל תעשי לי ככה.

בני זוג הם שונים.
צרכי הגוף וצרכי הנפש והיכולות שלהם שונים.
הרעיון הוא שכל אחד יקבל מה *שהוא* זקוק לו.

לגבי האמירה "כזו אני" לא הבנתי אם היא באה להצדיק את מה שהיא עושה

אבל ממה שלמדתי מגדולים וחכמים, החכמה היא לעולם לא לדבר על האחר אלא על עצמך.

תשאל אותה מתי אפשר לספר לה משהו שחשוב לך
ושחשוב לך שתתפנה להקשיב ואז תדברו
"היום כשקרה כך וכך נפגעתי מאד. הרגשתי מזולזל ורמוס ממש.
הרגשתי פגיעה עמוקה"

כשאשתך תבין את כאבך, ולא תצטרך להתגונן ולהצדיק את עצמה יקרו בע"ה 2 דברים
א. מעצם השיתוף הקשר ביניכם מתחזק ולא מתרחק
ב. אשתך אוהבת אותך ואתה חשוב לה ככל הנראה. כשהיא מבינה ושובה לעד כמה פגע בך משהו שעשתה
היא בע"ה תדע עם הזמן לשים לב
לאותם דברים שחשובים לך ולהשתדל להמנע מלפגוע
ובעצם יש גם ג. עצם ההקשבה שלה בדאגה למה שקרה לך זה גם מרפא וחשוב עבורך.


ועוד משהו
מהיכרותי עם אנשים כמוך, קשים לכעוס ונוחים לרצות,
לעיתים יש נטיה יותר מדי לותר,
גם על דברים באמת כואבים
מעדיפים לא להגיע לעימות ולהפר את שיגרת החיים ולהחליק הלאה.
גם מציאות כזאת היא לא נכונה הרבה פעמים;
בסופו של דבר עלולות להצטבר תחושות קשות
שיתפרצו בבא העת בצורה לא מבוקרת,
אתה מפסיד הזדמנות שכן חשובה לדאוג לעצמך ולא לוותר על עצמך
וגם מפסיד הזדמנויות להתקרבות בזוגיות ולשיפור היחסים ביניכם
גם בסור מרע וגם בעשה טוב שמביא איתו בסופו של דבר תהליך השיתוף.

כל זוג מתמודד עם אתגרים כאלה או אחרים
והחכמה היא לדעת לקבל זה את זה על מעלותינו וחסרונותינו
לשתף ולשוחח על מה שדרוש תיקון בצורה שמקרבת ולא מרחיקה.


ממליצה לסיום על הספר "לבסוף מוצאים אהבה" שאני מצוצאת בו אמת וחכמה גדולים מאד.

כלומר, אני מסוגל להיות סבלני בחוץ, כלפי אנשים. אבל להתנהג אלי ככה בבית שלי? לא הייתי מסוגל להיות כזה :"בואי נדבר, תקשיבי, תראי".

 

אני קצת כמו אשה בקטע הזה - אם את לא מסוגלת להבין שההתנהגות שלך היא לא כמו של בן אדם, אין סיכוי שאם אני אסביר לך את פתאום תביני.

 

אתה גיבור, אחי  - "טוב ארך אפיים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר"

לאורך זמן לא ניתן להתעלם מהבעיה שקיימת

 

יכולים להיות מס' דרכים על מנת להסדיר את העניין

 

האם אתם רוצים לשמוע חוות דעת ממישהו אחר?- עלול לגרור הוצאות כספיות- חוסר נעימות-

האם אתם מסוגלים "להסתדר לבד"?- "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים"

האם תוכל להדגים לה מצב מקביל אצלה??

תוכלו להציב נ"צ-ים שיעזרו להמנע ממוקשים??

האם מחוייב לך לפרש את התנהגות אשתך כ"אתה סמרטוט!"  ??

 

לגבי האם "היא היתה כזו או לא"- לא נכון לדון בשאלה הזאת. אנשים משתנים..

 

את דבריך לתשומת לבי.

יש טוב.. ויש טוב..
מה הדרישות שלכם?

ז"א לא חייבבב 5 כוכבים וסטייל מטורף אלא משו טוב וברמה נורמלית שמתאים לחופש עם ילדים (אנחנו עם 2 ילדים קטנים)

בעדיפות למקום שיש תוכנית למשפחות נופשות בבינהזמנים 

 

ים המלח זה בעיקר תיירים ופנסיונרים אבל יש מלונות נחמדים מאד..
הדייויד סבבה לגמרי השאלה אם המחיר יתאים..

הם כשרים לאוכלי חלב נוכרי..

חדש מהחודש האחרון.. הם רוצים לפתוח את זה גם לחרדים אז מן הסתם זה מהדרין..

בהתחלה הסתכלתי באתר של קיבוץ צובא ושם כתוב שזה לאוכלי חלב נוכרי, ועכשיו הסתכלתי שוב בזכותך באתר של מפעל השוקולד עצמו והם כשרים למהדרין. (רק הסניף בצובא, הסניף הראשי בדגניה פתוח בשבת ולכן ללא תעודת כשרות...)

תודה רבה!!

נמצאת בהר נוף

סדנאות בהמון נושאים בקונדטוריה ומתמחה מאוד גם בשוקולד. מהדרין עם הכשר של הרב אליקים לבנון.
מחירים לא יודע בדיוק, אבל זה המספר 0523003949.