שלום לכולם....
מבקשת המלצה לפסיכולג\ית באזור ירושלים....שמקבלים דרך מאוחדת....
תודה וסליחה אם זה לא הפורום המתאים...
המלצה לפסיכולוג\ית בירושליםgili44160
הסבר קטןחוזרת
אתה צריך לפנות למוקד זימון תורים כדי לקבל תור לפסיכיאטר/פסיכולוג ממיין.
אחר כך עם ההפניה יש פסיכולוגים של הקופה. ותוכל לבקש מהמוקד רשימה של פסיכולוגים שעובדים עם הקופה
אחר כך עם ההפניה יש פסיכולוגים של הקופה. ותוכל לבקש מהמוקד רשימה של פסיכולוגים שעובדים עם הקופה
תודהgili44160
זה נעשה כבר....עכשיו צריך פסיכולוג\ית מומלץ...
תודה..
בשביל זה נצטרך את רשימת הפסיכולוגים שעובדים עם מאוחדתענבל
ביקשתי ממי שהיה לו ניסיון....gili44160
עם פסיכולוג של מאוחדת....
מי שיש לו ויכול לעזור תודה....
לא צריך תגובות שלא עוזרות
יש המון פסיכולוגים רגילים שעובדים עם קופות החולים.ענבל
בס"ד
אפשר להמליץ לך על פסיכולוגים אבל אם הם עובדים עם מאוחדת או לא זה יהיה תלוי בך לגלות.
הפסיכולוגים ברובם לא מחולקים על פי קופות חולים, הם רק עובדים איתם.
אבל אם זה לא עוזר לך אז סבבה.
שיהיה ב"הצלחה.
אפשר להמליץ לך על פסיכולוגים אבל אם הם עובדים עם מאוחדת או לא זה יהיה תלוי בך לגלות.
הפסיכולוגים ברובם לא מחולקים על פי קופות חולים, הם רק עובדים איתם.
אבל אם זה לא עוזר לך אז סבבה.
שיהיה ב"הצלחה.
היא ממש מומלצת דרך מאוחדתאריה_ישאגאחרונה
יעל הכהן גרין,
מניסיון ...
ניקיון וסדר...Anonymousy
שלום,
רציתי לשאול מה אתם חושבים..
אני ואשתי נשואים כבר 4 שנים, הכל טוב, יש בנינו כימיה טובה וחברות מצוינת.
אך ישנו נושא אחד שבאופן קבוע אנחנו רבים עליו - ניקיון הבית.
הבית שלנו יישאר מבולגן ומלוכלך באופן תמידי אלא אם כן אני אלך ואסדר ואנקה.
כשאני מבקש מאשתי גם להשתתף איתי בניקיון ובסידור,ברוב המקרים אין לה כוח או שהיא אומרת שהיא תסדר לפי הלו"ז שלה ומתי שיסתדר לה (זה קורה לרוב ברגע האחרון בסוף השבוע ובאופן בסיסי יחסית ולא יסודי).
הסברתי לה כמה חשוב לי הסדר והניקיון ואני כמובן לא מבקש שיהיה נקי כמו בית מרקחת אלא בית שיהיה מסודר ונעים לשהות בו. אשתי מבשלת ומטפלת בילדים, אבל עדיין בתחום הניקיון היא לא מוכנה שאני אעיר לה על זה וטוענת תמיד שהיא תסדר מתי שהיא יכולה.
אני עובד בחוץ וגם קצת מהבית וגם לומד לתואר ועדיין עוזר עם 2 הילדים וכמובן עם הבית. כל עוד היא עבדה משרה מלאה עוד קיבלתי את הקושי בהבנה, אך בחודשים האחרונים היא בבית מחפשת עבודה והילדים בגן ועדיין היא לא מוצאת זמן לסדר את הבית - זה דבר שממש מעצבן אותי ואנחנו רבים על זה הרבה, כי זה לדעתי לא הוגן שאני בנוסף גם יסדר וינקה את הבית אחרי שהיא כל היום היתה בו לבד.
היא מצידה מתעצבנת אפילו כשאני רק רומז לה על העניין לפני שאני הולך לעבודה.
חשוב לי לומר שהיא באמת אישה טובה אבל מאוד מפריע לי העניין הזה בה.
לא יודע איך לגרום לה לסדר ולנקות את הבית מיוזמתה על בסיס יומיומי מבלי שאני אצטרך לומר לה או להתווכח איתה.
מה אתם אומרים?
בהחלט.כמו צמח בר
התרעמתי רק על המילה 'משכורתה'
שיתוף בבאסהטוב בסדר
מבאס לצאת מהבית כשאת יודעת שעל הבוקר עצבנת את האיש שלך.... נכון שאח"כ התפייסנו והיה נראה לי שהמצב יותר טוב. אבל עדיין זה לא הכי נעים. אבל העדפתי "לעצבן" אותו על הבוקר ולא למשוך את זה על כל היום. אתמול בערב היה לי קשה לדבר, קמנו היום עם מריבה בינינו והתעקשתי לדבר על הבוקר למרות שזה לחוץ אש לבעלי והוא התעצבן על זה שזה נעשה בבוקר ולא אתמול בערב. ובצדק!!!!
אבל הייתי חייבת לגמור עם זה.
להגיד לכם שהלב שלי נקי?
לא הכי!!!
אבל לפחות אנחנו לא במריבה.
ואני?
אני כבר אתגבר על עצמי ואוהב למרות ועל אף.......
אולי תצאו הערב לבית קפה ותרחיבו בנושאאליפ
זה יעלים את התחושה שנעשה מחטף
ואולי גם כמה הודעות חמודות במהלך היום יועילו
ואולי גם כמה הודעות חמודות במהלך היום יועילו
בית קפה - רעיוןטוב בסדר
אבל אני די שונאת לחפור בנושאי מריבות ולכן אנחנו מגיעים לפיצוצים כי זה נראלי מפגר לחפור על זה ואז אני שומרת בבטן והדרך לפיצוץ קצרה......
הודעות לא יועילו כי הוא אומר שזה מוציא אותו מהריכוז של העבודה. ככה שאני משתדלת רק במקרים דחופים.
לא תמיד צריך לחפור בבעיה עצמהאליפ
המפגש האישי מעניק השראה אחרת בה העיקר זה הביחד וזה מגמד את ההתמודדות
גם כאשר מדברים על בעיה לא חייבים תמיד לחתור לתיקון ופתרון... אפשר לדבר על תחושות ותגובות.
זה עוזר להבין מדוע פעלת כפי שבחרת
לגבי הודעות... מציקה לו גם הודעה של אימוגי אוהב?
גם כאשר מדברים על בעיה לא חייבים תמיד לחתור לתיקון ופתרון... אפשר לדבר על תחושות ותגובות.
זה עוזר להבין מדוע פעלת כפי שבחרת
לגבי הודעות... מציקה לו גם הודעה של אימוגי אוהב?
דיברנוטוב בסדר
על למה אני פועלת ככה ואיך זה הורס לנו כבר כ"כ הרבה פעמים שאני כבר מרגישה לונעים לדבר על זה שוב....
גם האימוגי מסיח את דעתו.
משתדלת לא להפריע. לא תמיד מצליחה... אבל בדיוק השבוע הוא הסביר לי כמה זה מפריע לו אז אני מעדיפה להימנע.....
זה חוזר על עצמו באופן כלליאליפ
או רק בנושא מסוים?
אולי תשתפי אותנו
אולי תשתפי אותנו
זה חוזר על עצמוטוב בסדר
בכל מיני נושאים. כי הזוגיות היא דבר פעיל ...
יש כל מיני תקלים אבל הבעיה היא שאני שומרת דברים בבטן.
נגיד בעלי אמר משהו שעצבן אותי. אני לא אגיד לו במקום אתה מעצבן אותי - אלא אני אשתוק. לפעמים זה יעבור אחרי דקה ולפעמים זה לא עובר בכלל..... ואז כבר מרגיש לי מפגר לבוא ולהגיד לו אחרי הרבה זמן "ממש הפריע לי שאמרת .........." כי הוא כבר מזמן שכח ממה שהוא אמר ואז אני מתחילה לאכול את עצמי מבפנים...
הנה עכשיו זה ישב על איזה משפט מטומטם שהוא אמר ביום שני.... שניסיתי להדחיק. אתמול בערב זה קפץ לי והרגיש לי מפגר להגיד לו שזה בגלל משפט מיום שני.... שהוא אמר כבדרך אגב. זה לא היה משפט פוגע או משו. סתם הפריע לי. הוא הרגיש שמשו מפריע לי וניסה "להתחנף" ולא זרמתי והלכנו לישון כל אחד בפינה שלו... אני כמובן לא נרדמתי ואז גם כעסתי על זה שהוא נרדם כשהוא רואה שמשו מפריע לי... ועל הבוקר כבר סיפרתי...
נהגת נכון כאשר סיפרת לואליפ
ככלל זוגיות זו קירבה שאין דומה לה בעולם, כתוצאה כל דבר וכל מילה הם משמעותיים.
לא צריך להגיב מיד, וגם לא נכון שבן או בת הזוג ירגישו צורך להתנצל או להתגונן,גם לא בריא להדחיק.
צריך לדבר על המקרה הפרטי ולהבהיר משם איך כדאי להתנהל כמכלול.
בדרך כלל זה עובד טוב כאשר מציגים זאת כבעיה שלי. לדוג: אתה כזה חמוד שאתה שוטף כלים, זה כ"כ עוזר לי. אבל אני התרגלתי מהבית שמנקים גם את הכיור משאריות האוכל. זה ממש מפריע לי, אני יכולה להזכיר לך מדי פעם ותתחשב בי בזה
מודה מודה, שטפתי כלים קודם...אז שלפתי את הדוגמא השטחית ולא מורכבת הזו
תודה על העזרהטוב בסדר
אנסה ליישם.
בעיה מוכרת מאוד מאוד...חדשה ישנהאחרונה
האישה שותקת ואוגרת עד שהיא מתפוצצת על משהו דבילי..
זה באמת עבודה לא קלה לפתוח ולשתף, אבל היא שווה זהב.
זה באמת עבודה לא קלה לפתוח ולשתף, אבל היא שווה זהב.
אמנם אני לא נשויהנחש המקסים
אבל אולי זה יעזור לך,מקווה...
נתחיל בזה שלכל בנאדם יש צורך מסויים.
וכל פעולה שאנחנו עושים ,הפעולה עצמה ממלאת לנו צורך.
(חשוב מאוד להבדיל בין הפעולה שעושים לבין הצורך שמסתתר בתוך הפעולה)
למשל:כשאת נכנסת הבית חשוב לך ממש שהכיור/בית יהיה נקי, ריח טוב וכו'.
וכשזה לא קורה
את חשה תסכול,עצבות,כעס וכו'
מה שיוצא מכאן-שהיה לך כאן צורך שלא התמלא(בית נקי) ובעקבות כך
(=שהפעולה לא התבצעה)
ישלך רגשות של תסכול ,עצב וכו' מהצב שנוצר.
(ואם בקשת כבר מבעלך שיעשה ,אז יש לך רגשות של אשמה כלפיו וכו')
ולכן,את יכולה לבקש מבעלך שיעזור לך עם הסדר והניקיון בבית,וכשזה יקרה-הצורך שלך יתמלא והרגשות ישתנו לקרבה,אהבה וכו' בנוגע לבין זוג.יחד עם ההרגשה הכללית הטובה שנוצרה לך בעקבות הצורך(שהבית/כלים נשטפו) וככה יש לך רגשות של סדר,אסתטיות וכו'.
ולכן חשוב שהאדם ידע מהם הצרכים שלו.
כי כשאדם יודע מהם הצרכים שלו,הוא יכול לדעת מה עושה לו טוב/פחות טוב ,ולדעת איך להשיג אותו.
לכן דבר ראשון,הייתי מציע לך לבדוק ולברר מהם הצרכים שלך.
כי כשתדעי מהם הצרכים שלך,תוכלי לבקש גם מבעלך שישתדל למלא לך אותם.
(לא בהכרח שכל מה שנרצה יתמלא,וחשוב לזכור שזה הצורך *שלך* ולא שלו.
לכן חשוב לזכור שהבעל לא תמיד יכול למלא את הצורך שלך.)
דבר שני-מובן ממש שאת לא רוצה להגיד לו כל דבר שמפריע לך.
יחד עם זאת,אם יושב עלייך משו תגידי לו את הצרכים שלך,מה נראה לך אפשר לשפר ולתעל.
חשוב ממש להשים את הדברים על השולחן,ולא לשמור בבטן.
כי כששומרים בבטן הכל מצטבר,ומסכן בעלך שאת פתאום מוציאה עליו את כל הכעסים והתסכולים שיש לך עליו, כי הוא לא מבין מאיפה כל זה מגיע לו.והוא לא יבין בכלל מה קרה נזכרת בזה עכשיו.
כי מבחינתו העיניין בכלל לא קרה,ואת םתאום באה ופותחת לו את זה ועוד כעס עליו שהוא לא עשה כך וכך.
וזה יכול לגרום לו להתרחק,להסתגר וכו'.
ויכול להיות באמת שאת צודקת בכל המקרים.
יחד עם זאת ,צריך להשים את הדברים על השולחן ולדבר על הדברים שמפריעים.
(טיפ-לא לנסות לפתור הכל בפעם אחת.
כי בד"כ זה לא ילך.
לכן,לנסות כל פעם לפתור דבר אחד שניים)
הנק' פה שרציתי להגיד לך ,שחשוב להגיד את מה שמפריע לך (ושזה באמת עקרוני לך=משו שאת לא יכולה להמשיך עליו את סדר היום בלי להגיד/לשתף/לפרוק אותו וכו')
ועוד נק'-שכדאי לך לברר עם עצמך.
אולי באמת את רגישה ולכן כל דבר משפיע עלייך ?.
אולי דרוש מימך קצת יותר הכלה כלפי הבן זוג שלך?..
ויכולהיות עוד שאלות ,זה פשוט מה שעולה לי כרגע..
אשמח לחדד אם צריך וכו-..
מקווה שהועלתי.בהצלחה רבה !!
נתחיל בזה שלכל בנאדם יש צורך מסויים.
וכל פעולה שאנחנו עושים ,הפעולה עצמה ממלאת לנו צורך.
(חשוב מאוד להבדיל בין הפעולה שעושים לבין הצורך שמסתתר בתוך הפעולה)
למשל:כשאת נכנסת הבית חשוב לך ממש שהכיור/בית יהיה נקי, ריח טוב וכו'.
וכשזה לא קורה
את חשה תסכול,עצבות,כעס וכו'
מה שיוצא מכאן-שהיה לך כאן צורך שלא התמלא(בית נקי) ובעקבות כך
(=שהפעולה לא התבצעה)
ישלך רגשות של תסכול ,עצב וכו' מהצב שנוצר.
(ואם בקשת כבר מבעלך שיעשה ,אז יש לך רגשות של אשמה כלפיו וכו')
ולכן,את יכולה לבקש מבעלך שיעזור לך עם הסדר והניקיון בבית,וכשזה יקרה-הצורך שלך יתמלא והרגשות ישתנו לקרבה,אהבה וכו' בנוגע לבין זוג.יחד עם ההרגשה הכללית הטובה שנוצרה לך בעקבות הצורך(שהבית/כלים נשטפו) וככה יש לך רגשות של סדר,אסתטיות וכו'.
ולכן חשוב שהאדם ידע מהם הצרכים שלו.
כי כשאדם יודע מהם הצרכים שלו,הוא יכול לדעת מה עושה לו טוב/פחות טוב ,ולדעת איך להשיג אותו.
לכן דבר ראשון,הייתי מציע לך לבדוק ולברר מהם הצרכים שלך.
כי כשתדעי מהם הצרכים שלך,תוכלי לבקש גם מבעלך שישתדל למלא לך אותם.
(לא בהכרח שכל מה שנרצה יתמלא,וחשוב לזכור שזה הצורך *שלך* ולא שלו.
לכן חשוב לזכור שהבעל לא תמיד יכול למלא את הצורך שלך.)
דבר שני-מובן ממש שאת לא רוצה להגיד לו כל דבר שמפריע לך.
יחד עם זאת,אם יושב עלייך משו תגידי לו את הצרכים שלך,מה נראה לך אפשר לשפר ולתעל.
חשוב ממש להשים את הדברים על השולחן,ולא לשמור בבטן.
כי כששומרים בבטן הכל מצטבר,ומסכן בעלך שאת פתאום מוציאה עליו את כל הכעסים והתסכולים שיש לך עליו, כי הוא לא מבין מאיפה כל זה מגיע לו.והוא לא יבין בכלל מה קרה נזכרת בזה עכשיו.
כי מבחינתו העיניין בכלל לא קרה,ואת םתאום באה ופותחת לו את זה ועוד כעס עליו שהוא לא עשה כך וכך.
וזה יכול לגרום לו להתרחק,להסתגר וכו'.
ויכול להיות באמת שאת צודקת בכל המקרים.
יחד עם זאת ,צריך להשים את הדברים על השולחן ולדבר על הדברים שמפריעים.
(טיפ-לא לנסות לפתור הכל בפעם אחת.
כי בד"כ זה לא ילך.
לכן,לנסות כל פעם לפתור דבר אחד שניים)
הנק' פה שרציתי להגיד לך ,שחשוב להגיד את מה שמפריע לך (ושזה באמת עקרוני לך=משו שאת לא יכולה להמשיך עליו את סדר היום בלי להגיד/לשתף/לפרוק אותו וכו')
ועוד נק'-שכדאי לך לברר עם עצמך.
אולי באמת את רגישה ולכן כל דבר משפיע עלייך ?.
אולי דרוש מימך קצת יותר הכלה כלפי הבן זוג שלך?..
ויכולהיות עוד שאלות ,זה פשוט מה שעולה לי כרגע..
אשמח לחדד אם צריך וכו-..
מקווה שהועלתי.בהצלחה רבה !!
הועלתטוב בסדר
והעלית נקודות חשובות!
בשמחההנחש המקסים
אם צריך חידוד או משו ,אשמח לנסות לעזור.
המלצה חמה על מטפלת זוגיתstudiomc8
מעביר את הטוב הלאה וממליץ ממש על מטפלת זוגית מדהימה
חדוה גולדרייך 0525649462
חדוה גולדרייך 0525649462
זוגיות זה קשהההתופי
אני ממש חדשה כאן, מקווה שיעזור למה שאני מרגישה..
אישי ואני נשואים כמעט שנתיים, סך הכל בסדר! הוא עוזר, מראה אהבה וכו'.
הבעיה היא שפשוט לא כיף לי איתו, במיוחד מבחינת תקשורת וחברות.. לא יודעת איך להסביר. למשל- כשאנחנו מדברים ביחד אני לא מרגישה חיבור עמוק (אף פעם) איתו, לא מרגישה גירוי אנטלקטואלי איתו (למרות שהוא מאוד חכם) כי כל פעם שאני מתחילה דיבור שמעניין אותי או אותו ומתפתח איזה דיון, בנקודה שבה מתגלה מיהו האדם (כשהוא מכריע מה הוא חושב) הוא כמעט כמעט תמיד יחתוך פתאום ב"לא יודע" וכשאני מנסה לשאול אותו מה בכל זאת הוא חושב הוא אומר לא יודע ופורש לעניין אחר או מחליף נושא. תמיד נגמר במן פרוואיות (מלשון 'פרווה') כזאת.. הוא אדם עדין, שקול ומתון ואני מודעת לזה שאני לא כזאת אבל חסר לי קצת בשר בקשר, בתקשורת (בשאר התחומים אני אוהבת שהוא מתון) אבל בנקודה הזאת זה כל כך מפריע ליי! ברמה שקשה לי לחיות איתו ופשוט בא לי לברוח ואני לא מבינה מה מצאתי בו.
עוד משהו שקשור לתקשורת וחברותיות- אני חברה מאוד טובה של גיסות שלי (אחיותיו) ושל חמותי ועושה המון מאמצים בשביל זה (גם כשזה לפעמים פוגע בי כמו למשל שאני מגלה שריכלו עלי וכו', משתדלת להיות בקשר טוב כדי שתהיה לשנינו תחושה טובה), וכשהוא מגיע לבית שלי (אנחנו הרבה אחים וכולם רווקים) הוא פשוט אומר שלום והולך לישון \ לעשות שיעורים בחדר, כמעט בלי לדבר עם המשפחה שלי במהלך השישישבת וזה ממש מביך אותי במיוחד לאור העובדה שנראה שאבא שלי כל כך משתדל להיות חבר טוב שלו, ומנסה לקרב אותו (וגם הוא נראה מודאג מזה). דיברנו על זה המון פעמים (וכרגיל, נראה שהוא ממהר להתנצל כמה שיותר מהר, להגיד שזה באמת לא בסדר מצידו אבל בפועל שום דבר לא משתנה..).
אני יסכם: אני לא מרגישה שאנחנו חברים טובים מבחינת שיח, (זה היה לפני החתונה אבל כל מי שהתייעצתי איתו אמר שזה כנראה כי הוא מתבייש ושזה ישתפר וכו').
ב. מביך אותי המצב עם המשפחה שלי, לאחיות שלי יש חברים שאני בטוחה שהם יהיו ממש אהובים במשפחה והוא לא מעוניין ביותר מידי קשר עם המשפחה שלי.
פשוט כואב לי מהמצב ורע לי.. מקווה שהסברתי את עצמי טוב ומובן מספיק ומקווה שיעזור..
נשמע שהוא לא מבין מה עובר עלייךחייב לומר...
נשמע שהוא בעולם שלו ובכלל לא מבין ויודע איפה את.
נראה לי שאם תדברי איתו הוא יהיה מופתע וינסה לתקן.
אם זה כל כך חשוב לך תדברו לפני שיחמיר!
נראה לי שאם תדברי איתו הוא יהיה מופתע וינסה לתקן.
אם זה כל כך חשוב לך תדברו לפני שיחמיר!
פער בתקשורת זה תמיד כואב.שוקולד פרה.
נשמע שהאופי שלו מופנם מאוד.
את לעומת זאת, חברותית וחמימה ומצפה שגם הוא ייעשה כמוך, או לפחות שיעשה חצי מאיך שאת מתנהגת. שיראה השתדלות. משהו..
לדעתי את צוברת המון בפנים עד שאת מתפוצצת, ואת גם מתביישת בו בסתר ואולי גם חוששת מסיטואציות חברתיות בהן הוא שוב יתגלה ב"קלונו". וככה יש מעגל של תסכול מצטבר. והמעגל הזה אין לו סוף.
אני לא ממש מאמינה שתוכלי לשנות את האופי המקורי של בעלך. הוא כזה. והוא גם כנראה יישאר כזה, עם שינויים קלים פה ושם, או אולי אחרי טיפול ארוך טווח- שינוי משמעותי, אבל אולי לא גדול כמו שאת רוצה.
פה נכנס בדיוק העניין של "אני מקבלת אותו למרות איך שהוא נתפס מבחוץ", גם אם זה מבייש אותך מבפנים. את חייבת לייצר את העמדה הזאת לעצמך (אני עם בעלי למרות שהוא נתפס כ "לא הכי-הכי") כדי שתוכלי לעמוד בתסכול הזה בלי להשתגע.
ובקשר לתקשורת ביניכם-
זה באמת קשה. את מתארת מצב שבו את שיחות העומק שלך את בעצם מנהלת עם עצמך...
אין לך פרטנר לשיחה אינטלקטואלית. אין לך פרנר לשיחה שהיא מעבר לעניינים הטכניים.
אני לגמרי-לגמרי יכולה להבין את הקושי שלך.
מה לגבי טיפול זוגי? הייתם פעם?
את מאמינה שהמצב יכול להשתפר או שזה אבוד?
נכון כל כך..תופי
אני חושבת המון על טיפול זוגי.. האמת שהלכתי ליעוץ זוגי לפני החתונה והיה זוועה.. המטפלת הייתה ממש לא חכמה ואמרה לי דברים שאני מצטערת שלא כעסתי עליה שאמרה אותם אז איבדתתי אמון במטפלים.. לא רוצה לנסות את כל המטפלים בעולם כדי להגיע בסוף ל"אחד".
אמת שאני הרבה פעמים מתביישת בו, לא ממש ככה.. אני כבר עברתי את השלב של הבושה הגדולה, אני כבר יותר במקום של לנסות להביא אותו למפגשים חבברתיים כדי שקצת יפתח אבל עם המשפחה זה גורם לי לחוסר נעימות.. ואני מודעת לזה שאני לא אוכל לשנות אותו בחיים וקשה לי לחשוב על זה..
וגם.. איך מתייחסיםתופי
איך עושים את זה? כתבת "אני עם בעלי למרות שהוא נתפס כלא "הכי הכי"?" זה נשמע סותר..
כאילו אין מה לעשות? זה בעלי ובא לי לחשוב שהוא הכי הכי, לא רוצה לטאטא דברים החוצה
לדעתי כדאי לך לפנות ליועץ זוגי,שוקולד פרה.
כדי לקבל חוזק ועוצמה פנימית בבחירה שלך בבעלך.
הנקודה הזאת של היחסים החברתיים הפכה לכ"כ קריטית אצלך עד שהיא מכסה על הכל (נראה לי שכתבת את זה גם בהודעת הפתיחה שלך). הכל מתגמד לעומתה. זה גורם לך לראות ולהתמקד רק בזה. בגלל זה הוא לא הכי- הכי אלא בחור עם בעייתיות גדולה שמתסכל אותך.
לדעתי מה שאת צריכה זה מישהו (או מישהי) שיעזור לך להוציא לאט לאט את הפוקוס מהחלק הזה באישיות שלו. להפסיק את האובססיה סביב מה הוא לא, ולהתחיל להרפות מהצורך שהוא ישתנה.
כל עוד לא תרפי זה יכאב לך, וכל עוד לא תרפי המעגל הזה רק יחזור על עצמו.
אבל הרפיה יכולה לקרות רק כשיש מישהו מעלייך שמנחה אותך. נורא קשה להנחות את עצמנו להרפות, כי אנחנו שבויים בנקודה השורשית שגורמת לנו למפח נפש.
בהצלחה מתוקה, את נשמעת אישה עם כוחות נפש מיוחדים.
אני מרגישהתופי
שיחסית שחררתי מבחינת רמתל החברותיות שלו, זה יותר ביני לבינו עכשיו. תודה רבה על הכל! איזה חמודים כולם
נשמע מתסכל ברמות!אופטימיתת
אבל אני רואה המון דברים חיוביים בין השורות:
נשמע שאת מאוד חברותית ועם מודעות רגשית גבוהה, מה שאת עושה עם המשפחה שלו נשמע לא פשוט אבל בדיוק הדבר הנכון וכל הכבוד לך על זה. בע"ה גם אם בעלך לא שם לב כל כך אם וכשתרחיבו את המשפחה אז הילדים שלך יספגו את ערך המשפחתיות ממך ותוכלי לראות את פירות ההשקעה שלך דרכם. אל תפסיקי לרדוף שלום והלוואי ותמיד תצליחי.
בעניין השיחות שלכם, יש לי רעיון, אולי תנסי לדבר איתו או לנהל שיחה ערה על נושא שהוא ממש אוהב ומבין בו, יש משהו כזה? למשל אני יודעת שבעלי מאוד אוהב דרשות על התורה אז אני אוהבת למצוא איזו דרשה לפעמים ולהתפלפל איתו עליה. יכול להיות שאם תבחרי נושא שיש לו הרבה מה להגיד עליו תוכלי לשמוע ולמצוא את התכונה הזאת שאת מחפשת.
בקשר למשפחה שלך, הצעה, את אומרת שהוא מבין שהוא לא נוהג נכון אבל בפועל אין שינוי. אולי תסכמי איתו על צעדים ברורים וידועים מראש, למשל, נגיד אבא שלך מאוד אוהב לבשל (אני סתם זורקת) אז בוא תעשה מאמץ ותדבר איתו במשך 5 דקות על הנושא הזה כדי שהוא ירגיש שאתה כן מכבד ומתעניין בו.
אגב, לא כדאי להשוות בשום מקרה את בעלך לגיסים, דברים שרואים מכאן לא רואים משם, בעלך אולי בדברים האלו לא קולע בדיוק למה שאת שואפת אבל בדברים אחרים הוא עובר את השאר אז תזכירי לעצמך את זה מתי שצריך.
מעבר לזה, הרבה הרבה הצלחה!
נשמע שאת מאוד חברותית ועם מודעות רגשית גבוהה, מה שאת עושה עם המשפחה שלו נשמע לא פשוט אבל בדיוק הדבר הנכון וכל הכבוד לך על זה. בע"ה גם אם בעלך לא שם לב כל כך אם וכשתרחיבו את המשפחה אז הילדים שלך יספגו את ערך המשפחתיות ממך ותוכלי לראות את פירות ההשקעה שלך דרכם. אל תפסיקי לרדוף שלום והלוואי ותמיד תצליחי.
בעניין השיחות שלכם, יש לי רעיון, אולי תנסי לדבר איתו או לנהל שיחה ערה על נושא שהוא ממש אוהב ומבין בו, יש משהו כזה? למשל אני יודעת שבעלי מאוד אוהב דרשות על התורה אז אני אוהבת למצוא איזו דרשה לפעמים ולהתפלפל איתו עליה. יכול להיות שאם תבחרי נושא שיש לו הרבה מה להגיד עליו תוכלי לשמוע ולמצוא את התכונה הזאת שאת מחפשת.
בקשר למשפחה שלך, הצעה, את אומרת שהוא מבין שהוא לא נוהג נכון אבל בפועל אין שינוי. אולי תסכמי איתו על צעדים ברורים וידועים מראש, למשל, נגיד אבא שלך מאוד אוהב לבשל (אני סתם זורקת) אז בוא תעשה מאמץ ותדבר איתו במשך 5 דקות על הנושא הזה כדי שהוא ירגיש שאתה כן מכבד ומתעניין בו.
אגב, לא כדאי להשוות בשום מקרה את בעלך לגיסים, דברים שרואים מכאן לא רואים משם, בעלך אולי בדברים האלו לא קולע בדיוק למה שאת שואפת אבל בדברים אחרים הוא עובר את השאר אז תזכירי לעצמך את זה מתי שצריך.
מעבר לזה, הרבה הרבה הצלחה!
תודה רבהתופי
שאת רואה דברים טובים.. זה חסר לי עכשיו
ותודה על כל העצות הפרקטיות.. אני ממש ינסה לעשות את זה
אוי ושכחתי!אופטימיתת
להתפלל על זה, אין כמו סייעתא דשמייה
תקשורת בין אישית..משוטט
לפי מה שנשמע מהדברים שלך נראה שיש לו בעיה בתקשורת הבין אישית.- חוסר יכולת לפתח שיחות ולמצוא את עצמו בקבוצה גדולה. (זה הרבה פעמים נראה כביישנות אבל זה לא ממש כי גם ליד האנשים הכי קרובים אליו יהיה קשה לפתח שיחה)
לא רק איתך אלא עם כולם..
זה דבר שמאד משפיע על הזוגיות ולא רק..
זה יכול להשפיע על כל ההתנהלות שלו במהלך החיים.
רוב האנשים עם בעיה כזאת ירצו לשנות את זה ולאו דוקא ידעו איך ויש כאלה שבכלל לא ישימו לב..
אני לא יודע אם יש תחום פסיכולוגי שמטפל בזה אבל מנסיון שלי זה משהו שאם מנסים לשפר הוא משתפר עם הזמן.. לאט אבל משתפר..
אז אולי כדאי לך בעדינות לעלות את הנושא איתו לבדוק מה דעתו.. אם הוא מודע לעצמו אז בעזרתך יהיה יותר קל לעזור לך ולו לשפר את זה..
תודה רבה, מאוד יכול להיותתופי
אי אפשר ללמוד שחיה בהתכתבותmatan
וגם לא זוגיות מתוקנת.
אתם זקוקים להדרכה, לעבודה קשה משני הצדדים,
להתגייסות משותפת של שניכם לבניית הבית.
לכו לייעוץ, תשקיעו בזה ותראו ברכה.
אתם זקוקים להדרכה, לעבודה קשה משני הצדדים,
להתגייסות משותפת של שניכם לבניית הבית.
לכו לייעוץ, תשקיעו בזה ותראו ברכה.
תערבי את המשפחה שלךחרדית צעירה
אם יש לך אחים מספיק בוגרים, את יכולה לבקש מהם ליזום איתו שיחה.
במשפחה שלי הבנים מאוד מאוחדים ובעלי הרגיש מנותק מהם בתחילת הנישואין, זה הפריע לו והוא אמר לי שהוא לא רוצה להגיע הרבה להורים כי אין לו מה לעשות שם.אחים שלי בעיקרון טיפוסים מאוד זורמים, אז יזמי איתן שיחבר וביקשתי שיערבו אותו קצת יותר וסיפרתי להם מה התחומי עניין שלו. מאז (4 שנים) המצב השתנה לגמרי והוא אוהב ללכת למשפחה שלי
במשפחה שלי הבנים מאוד מאוחדים ובעלי הרגיש מנותק מהם בתחילת הנישואין, זה הפריע לו והוא אמר לי שהוא לא רוצה להגיע הרבה להורים כי אין לו מה לעשות שם.אחים שלי בעיקרון טיפוסים מאוד זורמים, אז יזמי איתן שיחבר וביקשתי שיערבו אותו קצת יותר וסיפרתי להם מה התחומי עניין שלו. מאז (4 שנים) המצב השתנה לגמרי והוא אוהב ללכת למשפחה שלי
לא מבין כמה דבריםמושיקו
זוגיות היא חיבור אינטלקטואלי?
זוגיות זה בין בני זוג או בין משפחת בני הזוג?
צריך ללמוד איך לדבר ומה מעניין את שניכם ולשאוף לזה.
הקטע המשפחתי הוא ממש לא מחייב, אדרבה ככל שהזוגיות האישית תתחזק הקשר עם כולם יזרום יותר נכון.
ועד אז לפעמים צריך לתפוס קצת דיסטנס מהסביבה ואיפלו הכי קרובה בשביל לבנות נכון את הזוגיות
לא חיבור אינטלקטואלי, כן חיבור נפשי ע"י שיחתופי
כשלומדים תקשורת נכונה הכל מסתדרמושיקו
שווה את המאמץ ואת הכסף
נראה לי שהתשובה טמונה כאןוטרן
ציטוט:
אני לא מרגישה שאנחנו חברים טובים מבחינת שיח, (זה היה לפני החתונה אבל כל מי שהתייעצתי איתו אמר שזה כנראה כי הוא מתבייש ושזה ישתפר וכו').
מה גרם לך להתחתן איתו?
הגישה שלי זה שמחליטים להתחתן עם האדם שאותו מכירים כרגע במציאות,
ולא עם מי שאני חושב שאולי הוא יהיה..
תופי יקרההדסדס
נשמע לא פשוט -את מרגישה שבעצם החיבור ביניכם לא מספיק חזק,אולם נשמע שיש פוטנציאל טוב ,משום שייתכן והסיבות למה שתיארת (חוסר בשיחות עומק) אינו מהותי,וניתן לשינוי-אמרת שבעלך הוא אדם אינטיליגנט, מכאן שהוא מסוגל לחשוב לעומק,מסוגל לנתח,ז"א זה לא עניין של חוסר יכולת.
ייתכן והוא לא מעוניין להציג דיעה מסויימת משום שחושש להביע צד מנוגד לשלך? ייתכן שבאופיו הוא טיפוס יותק פרקטי ופחות פלספן?-עלייך לזכור שגברים ונשים שונים מבחינה זאת- נשים אוהבות לשחנ"ש-עבורן שיחה היא מטרה ולא אמצעי. יש לכך הסברים רוחניים וסיבות עמוקות (לדוגמא,האישה היא מספירת המלכות שמייצגת את עולם הדיבור). אצל גברים הדיבור הרבה פעמים הוא אמצעי-הם מדברים כאשר סיבה /צורך. יצא לי לראות לא אחת מהצד קשרים זוגיים ונוכחתי לראות (כבר עולות לי מספר דוגמאות בראש) שגם אם הגבר אינטיליגנטי, למדן וכו',שיחה היא לא בדיוק הצד החזק אצלו. יש לי חברה טובה מלאת עומק ומאוד תקשורתית ובעלה סופר אינטיליגנט וגם רוחני וכו', אך השיחות ביניהם יחסית טכניות.
עצה מעשית: על מנת לפתח את הנקודה ולמלא את החסר שלך ,תוכלי אולי ליזום לימוד משותף איתו-זה מהווה קרקע פוריה לנושאי שיחה, כיוונים, תקשורת, חיבור.
ניסית להסביר לו את הצורך הזה ולהבהיר לו מה קשה לך ומה הצורך שלך?
וואו תודה נשמה!!!תופי
ממש חיזקת אותי
כן ניסיתי והוא באמת מאוד משתדל ומאז החתונה זה רק משתפר ככל שאנחנו נפתחים אחד לשני!
ברוך ד',בשמחה רבה!הדסדסאחרונה
חחחח וואי תודה העלית לי חיוך לפניםתופי
משהו מפריע לו. דברי איתוצוק_סלע
בכל מקרה אופי לא לשנותצוק_סלע
ב״ה בעל חכם לא רוצה לעשות טעות חחmetorafi
אם את רוצה שהוא ישתף יותר פועלה תגידי לו שאת רוצה שהוא יביע דעה ולא יסכים איתך על כ דבר או ישר יחליף נושא על משהו אחר , ושיהיה ביותר תקשורת עם המשפחה שלך .
ילד עכשיו או גירושיןשיש19
שלום.
השאלה שעומדת על הפרק היא מה שכתבתי בכותרת: ילד עכשיו או גירושין?
מילא אם היה לנו זוגיות טובה, אבל זמן רב שאין לנו זוגיות בכלל, למעט הדברים הטכניים, ובכלל אשתי לא מתייחסת אלי כאל שותף, והיא לא מסכימה ללכת לטיפול זוגי בטענה שהיא לא צריכה טיפול זוגי.
מילא אם לא היה לנו ילדים, אבל יש לנו יותר משני ילדים.
אני ממש לא רוצה לפרק את המשפחה, אבל מנגד אני לא רואה את עצמי ממשיך בקשר הזוגי הזה איך שהוא, קל וחומר מביא לתוכו עוד ילד. אני גם לא חושב שילד צריך לבוא באיומי גירושין, או באיומים אחרים.
מישהו היה פעם במצב דומה?
למישהו יש עצות?
תותים צודקת בכל מילהרפואה שלמה
איזה גירושים אמוציונליים? יש תביעה בבית משפט. אלו גירושין "לא אמוציונליים"
קשה לי ממש. לא טוב לנו ביחד.שולי1
כל שיחה איתו הופכת לפיצוץ.
קשה לי לכבד אותו. בטח שלא מצליחה לאהוב אותו. הוא לא מדבר לעניין בכלל. לא מקשיב להגיון. מתקיף על כלום.
הוא לא יכול לוותר וגם אני לא. יש הבדלים מהותיים.
וגם מתרגז מכל דבר. לא מרשה שאתייעץ עם רב. לא רוצה לשלם על טיפול. זה הורס לנו ולילדים את החיים. אי אפשר לעשות כלום. הכל תקוע. רוצה קצת שקט. לא רוצה שניפרד.
זה כבר הרבה זמן ככה. לפעמים טוב יותר ולפעמים כמו עכשיו-בלתי נסבל.
קשה לי לכבד אותו. בטח שלא מצליחה לאהוב אותו. הוא לא מדבר לעניין בכלל. לא מקשיב להגיון. מתקיף על כלום.
הוא לא יכול לוותר וגם אני לא. יש הבדלים מהותיים.
וגם מתרגז מכל דבר. לא מרשה שאתייעץ עם רב. לא רוצה לשלם על טיפול. זה הורס לנו ולילדים את החיים. אי אפשר לעשות כלום. הכל תקוע. רוצה קצת שקט. לא רוצה שניפרד.
זה כבר הרבה זמן ככה. לפעמים טוב יותר ולפעמים כמו עכשיו-בלתי נסבל.
נשמע שאת על סף שבירה.שוקולד פרה.
איך הגעתם למצב שבו יש הורדת ידיים תמידית? על מה זה יושב?
את מרגישה שאת רוצה אותו?
מה אני רוצה?שולי1
אני דוסית יותר ממנו. המריבות הרציניות הן בעיקר על חינוך הילדים ומקום המגורים
כלומר,ד.
כל אחד רואה אחרת בכמה דברים.
לדעתך אינו מדבר לענין ומתקיף על כלום. הוא מן הסתם חושב ההיפך.
אף אחד לא מרגיש שיכול לוותר.
אולי - בתור מי שכותבת - תעשי צעד ראשון. תגידי הכי בשלוה: שמע, יש לנו אי הבנות, מדברים קצת ב"שפה" שונה, כל אחד חושב שהשני לא מדבר לענין. מתקשים לוותר משני הצדדים.
בוא נשב באיזה מקום בנחת. אתה תאמר כל מה שיש לך לומר. אני אומר. נשתדל לא ב"האשמות" אלא להסביר מה מפריע, וגם לנסות להבין מה מפריע לשני. אח"כ, נציע הצעות. אולי נתקדם קצת כך. זה גם יגרום שנוכל יותר לכבד ולאהוב אחד את השני. ואז, אפשר אחרי כמה זמן לבדוק שוב איפה עומדים ומה כדאי להתקדם. בשביל שנינו, בשביל הילדים.
אם זה רק היה כל כך פשוט...שנים שאני מנסה לעשות את זהשולי1
אתן לך דוגמא לחוסר ההגיוןשולי1
למשל כשאחד הילדים הלך לאיבוד וחיפשנו המון זמן ודאגנו מאוד. הוא התחיל לצעוק עלי שהכל בגלל החברים הדוסים שלו...איך הם לא יודעים איפה הוא.. ותראי מה זה דוסים.. אני לא רוצה אותם יותר... וכל זה כשאני לחוצה ובוכה ודואגת ומתפללת ל ד' שיחזור בשלום. זה חוסר הגיון.
נכון.ד.
ויותר גרוע מהכלשולי1
ויותר גרוע מהכל זה שגם אם הסכים לוותר למשל על טלויזיה בבית הוא ממשיך בעקיצות קטנות או גדולות בנושא ליד הילדים. זה הופך את כל הבית לשדה קרב. הוא היה רוצה לתת לילדים פייסטישן וטאבלטים וסמארטפונים ופייסבוק והכל. מבחינתי זה ההפך הגמור לחינוך שאני רוצה לילדים שלי.
בנוגע למה שאני רוצה-
ברור לי לחלוטין בלי צל של ספק שאם חלילה ניפרד תהיה מלחמת עולם הילדים יסבלו מאוד מאוד אפילו יותר מהיום.
ואת זה אני בטוח לא רוצה.
בנוגע למה שאני רוצה-
ברור לי לחלוטין בלי צל של ספק שאם חלילה ניפרד תהיה מלחמת עולם הילדים יסבלו מאוד מאוד אפילו יותר מהיום.
ואת זה אני בטוח לא רוצה.
אתם חייבים להתייעץ עם מישהו, זה לא טוב לילדיםחייב לומר...
תודה רבה לכותבים לי בפרטי. זה כל כך נחמד מצדכם אבל..שולי1
אבל אני חדשה בפורום ולכן מגבילים את השימוש שלי ולא נותנים לי להגיב באישי. אז סליחה ושוב תודה
אהה...ד.
כעת יותר ברור:
יש לכם ויכוחים מאד ספציפיים. עניינים דתיים/חינוכיים. וזה משליך גם כללית. ה"אוירה הדתית" שאת משדרת, בצדק, היא לצנינים בעיניו. כנראה לא כך רצה לראות את ביתו. וכנראה גם הוא לא בנקל רוצה "לפרק" ח"ו..
ברור שמהותית את צודקת - הן בענין של עקיצות אחרי שאין טלויזיה, והן ברצון לא להציף את הילדים במכשירים הללו, בפרט אם הם ממש צעירים.
אלא שיש כאן גישות שונות בחינוך. לכאורה נראה שעד כה הוא ה"מוותר", מקבל את גישתך הלכה למעשה, אלא שהוא מתוסכל. גם לא מה שהוא רוצה, וגם את בסופו של דבר "קובעת", על אף שהוא אבא לא פחות...
זה לא פשוט.
לדעתי, חייבים בכל זאת לדבר. "מחדש".
ישיבת סיכום ביניים: על מה אנחנו חולקים, ומה רק "תסכול מצטבר" כתוצאה מחילוקי הדעות. בנחת. סה"כ יש גם טוב בינינו.
אח"כ, להסביר למה את חושבת שהדברים הללו זה לא טוב - לבקש שיאזין - ולומר שאת גם את מוכנה להקשיב לדבריו ולנסות להבין את הגישה.
לפחות מבחינת המרכיב של ה"התמכרות" לדברים כאלו, במקום עיסוקים חיים ובריאים, אדם יכול להבין.
אח"כ, לנסות להגיע לקצת פתרונות. אפשר אולי להגיע להבנה שכאשר ילדים צעירים, עדיף להם משחקים "ממשיים".
אם ירצו מעצמם כשיגדלו, ניתן יהיה לחשוב על גבולות נכונים.
במקביל, חשוב לדעתי לנסות למצוא נקודות שבהן את יכולה לכבד אותו. לא קשורות לעניינים הללו. בד"כ, כשאדם מרגיש איזשהו כבוד והערכה, קל יותרלדבר ולהגיע לעמק השווה.
כןשולי1
כן. צדקת בדבריך. בשבילי/בגללי הוא לוקח את הבנים לבריכה נפרדת ועשה עוד המון ויתורים. כמובן שמהמקום שלי הם נכונים ובריאים ואי אפשר אחרת. הוא לא רואה את זה ככה וזה קשה לו מאוד ונמאס לו. זה ברור. קשה לו להסכים איתי וגם כשמגיעים לשיחות כפי שתיארת ומסבירה לו יפה ובעדינות קשה לו לקבל את ההגיון שבדברים וגם כשמקבל זה בלית ברירה ואז הוא מתמרמר על זה הלאה. ולא משחרר באמת.
ולכן אני במבוי סתום.
בע"ה לא נותר לי אלא להתפלל.
ולכן אני במבוי סתום.
בע"ה לא נותר לי אלא להתפלל.
אבל את יכולה לשדר הערכה..ד.
את צודקת אובייקטיבית לחלוטין ברצונותייך.
אבל הוא, שאינו ככה, "מוותר" הרבה.
צריך לשדר הערכה אישית. ובשיחות כאלה, מעבר להסבר בהיר של הראציונאל שגם חשוב, יש מקום להודות על כך שלמרות שאינו מסכים בכל - משתדל. לאיש, זה נוגע..
לדעתי, כנ"ל, לשדר יחס מעריך (ולא כ"כ קשה להעריך גם בנידון זה. נכון שרוטן, אבל למעשה משתדל. תעריכי את זה בלב - זה יקרין. יכול גם לגרום לאהבה, מתוך המחשבה וההבנה שלך, שמבחינתו הוא מקריב, בשבילך כביכול.. בשביל שמירת הבית), ולא דווקא בהקשר זה. לחזק את הבית מעוד כיוונים. ואז הענין הזה יוכל להיות פחות קריטי ליחס ביניכם.
אולי תתכננו ביחד בילוי משפחתי נעים ו"כשר למהדרין" מראש.. וכדומה. שיראה שאפשר לחיות בכיף, גם עם הכללים הללו.
ונכון - תפילה.
הצלחה רבה.
בדרך חיוביתשולי1
ואיך מתגברים על הקושי להעריך או לאהוב אדם שנראה בעיני לא ערכי, לא מוסרי, (לוחשת בשקט-לא חכם) קשה עורף וחסר רגישות.
למרות שאני מודה לה' שנתן לי בעל בזמן שידוע לי שמאוד קשה לנשים למצוא בעל בימינו וללדת ילדים ב"ה שגם זה נס גדול. כי חו"ח להיות בלי אלה זה סיוט גדול.
אבל קשה לי מאוד להרגיש חכמה יותר ממנו ולהראות לו הלכות כשהוא מחפש בגוגל את הרב המקל ביותר בעולם שמתיר לו את כל מה שאסור ומרגיש מנצח כשמוצא אחד כזה. איך אפשר להעריך כזה? זה מאוד קשה לי.קשה לי בלי בעל שאעריץ. אני לא יכולה להרגיש ככה יותר. אצלי גבר חייב להיות גבר.
למרות שאני מודה לה' שנתן לי בעל בזמן שידוע לי שמאוד קשה לנשים למצוא בעל בימינו וללדת ילדים ב"ה שגם זה נס גדול. כי חו"ח להיות בלי אלה זה סיוט גדול.
אבל קשה לי מאוד להרגיש חכמה יותר ממנו ולהראות לו הלכות כשהוא מחפש בגוגל את הרב המקל ביותר בעולם שמתיר לו את כל מה שאסור ומרגיש מנצח כשמוצא אחד כזה. איך אפשר להעריך כזה? זה מאוד קשה לי.קשה לי בלי בעל שאעריץ. אני לא יכולה להרגיש ככה יותר. אצלי גבר חייב להיות גבר.
וואו. הגזמתי. לא הייתי צריכה לכתוב את זה. פורום זה לא בשבילישולי1
מוצאים מה שטוב.ד.
יתכן שחלק ממה שאת מייחסת לו, אלו תכונות שאת "רואה" בגלל הנושאים עליהם אתם לא מסכימים.
אפשר למצוא נושאים ותכונות שלא קשורות למה שחלוק ביניכם.
ואפשר גם במה שנוגע למה שחולקים - כבר אמרנו - להתבונן היטב ובהחלט להעריך שלמעשה מוותר. לא כולם היו עושים כך.
הוא מחפש רב מיקל - כי כל הכיוון שלו בנושא זה אחרת משלך. לא בגלל שהוא "טמבל" שאינו יכול להבין שלא כך פוסקים הלכה. הוא נאלץ לשחק ב"מגרש שלך". ולכן, אם את תשפטי כך, אכן תרגישי שאי אפשר להעריך. זו טעות. אל תחפשי הערכה בכך שמחפש רב מיקל.. תחפשי הערכה בכך שבכלל מוכן ללכת איתך על המישור הזה של "חיפוש הלכה" כשמעצמו אינו בדיוק כך..
אם תעריכי, על זה ועל דברים אחרים שלא קשורים - ויש בכל אדם - אז גם יותר סיכוי שיתפתח פעם שיח רציני יותר בנושאים הללו הקרובים לליבך, בצדק.
את רוצה בעל "גבר" - תעזרי לבנות את זה.
לא ע"י חיפוש מה שהוא "חלש" בו כי אינו רוצה בו, אלא ע"י הערכה - אמיתית - של נכונותו לוותר, וע"י מציאת נקודות אחרות טובות, ממש התבוננות בהן. תעבדי על זה.
יתכן שאם יחול שינוי אצלך ביחס הפנימי - ללא ויתור בנושא הדתי - גם תגלי אדם אחר.
הפער בנושא היה קיים מלפני הנישואין.?אליפ
או מי מכם עבר שינוי?
כמה שנים אתם נשואים?
כמה שנים אתם נשואים?
צהרים טוביםאסטרו
זה נסיון לא פשוט.
חשוב לדעת מה הוא חומרא ומה עיקר הדין.
לפעמים מצווה להקל. כבר אמרו חז"ל "אמר ר' ישמעאל: גדול הוא השלום, שמצינו שויתר הקב"ה על שמו שנכתב בקדושה שיימחה על המים, כדי להטיל שלום בין איש לאשתו."
נאמר גם "הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה."
לא נאמר מקרב את התורה לבריות את מקרב את הבריות לתורה אבל צריך לזכור שדרכיה דרכי נועם....
לכן הייתי מייעץ לך (אפילו בסוד) לפנות לרב שיעזור לדעת מה עיקר הדין ועל מה לעת עתה אפשר לוותר.
וכנגד כל וויתור שאת "מכריחה" אותו לוותר, וותרי את על משהו בשבילו (כמובן במה שאפשר) ובנוסף תראי לו הכרת הטוב על מה שהוא מוותר.
נכון, זה לא פשוט. אבל זה מסלול שאני מאמין שיציב אתכם במקום אחר בעתיד.
יהי רצון שבמהרה!
חשוב לדעת מה הוא חומרא ומה עיקר הדין.
לפעמים מצווה להקל. כבר אמרו חז"ל "אמר ר' ישמעאל: גדול הוא השלום, שמצינו שויתר הקב"ה על שמו שנכתב בקדושה שיימחה על המים, כדי להטיל שלום בין איש לאשתו."
נאמר גם "הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה."
לא נאמר מקרב את התורה לבריות את מקרב את הבריות לתורה אבל צריך לזכור שדרכיה דרכי נועם....
לכן הייתי מייעץ לך (אפילו בסוד) לפנות לרב שיעזור לדעת מה עיקר הדין ועל מה לעת עתה אפשר לוותר.
וכנגד כל וויתור שאת "מכריחה" אותו לוותר, וותרי את על משהו בשבילו (כמובן במה שאפשר) ובנוסף תראי לו הכרת הטוב על מה שהוא מוותר.
נכון, זה לא פשוט. אבל זה מסלול שאני מאמין שיציב אתכם במקום אחר בעתיד.
יהי רצון שבמהרה!
יש אפשרות לשחרר קצת אותו?רפואה שלמה
למשל, לשלוח את הילדים לבריכה נפרדת עם אח שלך, מדי פעם?
ללכת איתו לסרט ? קונצרט?
הוא יכול למשל לראות טלויזיה אצל הוריו, או חברים, אם יש משחק כדורגל שמעניין אותו?
אולי הוא לא תלמיד חכם, אבל הויתורים שלו גדולים ועצומים... ואם הם לא כאלה בעיניך חשבי מה אם חס וחלילה את היית נאלצת לוותר?
יש משהו שאפשר לפנק אותו בו?
גיבורה, אל תפלי ברוחך.
לפי הצער השכר.
ללכת איתו לסרט ? קונצרט?
הוא יכול למשל לראות טלויזיה אצל הוריו, או חברים, אם יש משחק כדורגל שמעניין אותו?
אולי הוא לא תלמיד חכם, אבל הויתורים שלו גדולים ועצומים... ואם הם לא כאלה בעיניך חשבי מה אם חס וחלילה את היית נאלצת לוותר?
יש משהו שאפשר לפנק אותו בו?
גיבורה, אל תפלי ברוחך.
לפי הצער השכר.
יקירהחסוי בהחלט
קחי דף ועט ותכתבי כל מה שעולה לך בראש על וויתורים שלו
תנסי להכנס לנעליים שלו כאדם פחות דתי שמוותר על דברים שבשבילו זה כל החיים
תחשבי עליו איך לא פשוט לו לוותר על כל דבר,
וככל שהדף יתמלא את תתמלאי בהערכה כלפיו, וכמים הפנים אל הפנים, כשאת תעריכי אותו בתוך תוכך הוא ירגיש את זה, ואוטומטית תחזור האהבה לבית.
בהצלחה
יקרהפאז
הילדים של שניכם יחד.
הבית של שניכם יחד.
הזוגיות של שניכם יחד.
אם יש אי הסכמה בכל נושא שהוא- מדברים.
הצורה בה מי שחזק יותר/קוחני יותר/מאיים יותר/החלטי יותר קובע היא לא התנהלות זוגית נכונה לענ"ד
ובסופו של דבר לטווח הארוך היא פוגעת בכולם (כמו שאת רואה חלקית..).
יש מרירות, כעס, דווקא, כעסים, חוסר הערכה
ואפילו הערך עצמו של שמירת מצוות בהידור הופך למזולזל כשהוא מגיע
בצורה שלא ראויה לדרכה של תורה.
אשרייך שחשובים לך שמירת המצוות והרמה כרוחנית של ילדייך
אך זכרי שהם גם ילדי בעלך.
ה' נתן לכם אותם במשותף.
ה' נתן לך גם את ההתמטדדות איתו.
אותו ה' ששמו נמחה למען שלום בית.
אני מציעה לך ללכת ליעוץ זוגי לבד,
או להתייעץ עם רב חכם אם יש כזה בסביבתך
ולזכור כמה שלום בית יקר בעיני ה'.
אולי יותר מרב ככל המלחמות שביניכם....
את הלהט שלך לעבודת ה' תפני לעבודה על הבית שלכם
לויתור על הכבוד העצמי, לענווה, להקשבה, לנתינת מקום.
ה' נתן לך את בעלך בצורה מדוייקת עבור התיקון שלך פה בעולם,
ואני מאמינה שאם הוא בע"ה יזכה לשמור ולהתקרב יותר זה יהיה
כי מתוך התורה והדוסיות תדעי לתת לו כבוד ואהבה
ולא להיפך...
הבית של שניכם יחד.
הזוגיות של שניכם יחד.
אם יש אי הסכמה בכל נושא שהוא- מדברים.
הצורה בה מי שחזק יותר/קוחני יותר/מאיים יותר/החלטי יותר קובע היא לא התנהלות זוגית נכונה לענ"ד
ובסופו של דבר לטווח הארוך היא פוגעת בכולם (כמו שאת רואה חלקית..).
יש מרירות, כעס, דווקא, כעסים, חוסר הערכה
ואפילו הערך עצמו של שמירת מצוות בהידור הופך למזולזל כשהוא מגיע
בצורה שלא ראויה לדרכה של תורה.
אשרייך שחשובים לך שמירת המצוות והרמה כרוחנית של ילדייך
אך זכרי שהם גם ילדי בעלך.
ה' נתן לכם אותם במשותף.
ה' נתן לך גם את ההתמטדדות איתו.
אותו ה' ששמו נמחה למען שלום בית.
אני מציעה לך ללכת ליעוץ זוגי לבד,
או להתייעץ עם רב חכם אם יש כזה בסביבתך
ולזכור כמה שלום בית יקר בעיני ה'.
אולי יותר מרב ככל המלחמות שביניכם....
את הלהט שלך לעבודת ה' תפני לעבודה על הבית שלכם
לויתור על הכבוד העצמי, לענווה, להקשבה, לנתינת מקום.
ה' נתן לך את בעלך בצורה מדוייקת עבור התיקון שלך פה בעולם,
ואני מאמינה שאם הוא בע"ה יזכה לשמור ולהתקרב יותר זה יהיה
כי מתוך התורה והדוסיות תדעי לתת לו כבוד ואהבה
ולא להיפך...
דוקא נשמע שהוא עם מידות טובות וערכי התחשבות!קוראי שמו
ספציפית, את מאוד צודקת בנקודות שמפריעות לך. אבל הוא חסר ערכים?!
לענ"ד למרות שהוא טועה מאוד בענינים שציינת, עצם זה שהוא מתחשב בך ומסכים שלא תהיה טלויזה, מוותר על בריכה מעורבת, מוותר על לתת לילדים וכו' מעיד על התחשבות רבה.
תעריכי אותו על זה באמת וגם תדאגי לשדר שאת מעריכה. יכול להיות שזה יהיה פתח להתקדמות
לענ"ד למרות שהוא טועה מאוד בענינים שציינת, עצם זה שהוא מתחשב בך ומסכים שלא תהיה טלויזה, מוותר על בריכה מעורבת, מוותר על לתת לילדים וכו' מעיד על התחשבות רבה.
תעריכי אותו על זה באמת וגם תדאגי לשדר שאת מעריכה. יכול להיות שזה יהיה פתח להתקדמות
המלצה קטנה אך חשובה (לדעתי)מציצה
אצלנו המצב מאוד שונה מאשר אצלכם (מהבחינה הרוחנית) אבל עדיין יש קטע שאני קצת יותר "מחמירה",
ולקחתי לי לאחרונה איזה קו-
יש מצווה בין ההכי הכי חשובות - כבוד לבעל.
אז החלטתי, שזה ה-דבר (היחיד אפילו) שבו אני מחמירה.
האם חומרות אחרות (בכשרויות למשל) יותר חשובות מהחומרה הזאת? אני ממש חושבת שלא.
זה הוריד לי מאז הרבה עול מהראש ומהלב...
כמובן - אני לא מדברת על דברים שהם יותר מהותיים, כמו בריכה נפרדת וכאלה (למרות שמאוד הגיוני שעד גיל מסוים זה כן סוג של חומרה), אבל אולי (אני לא יודעת מה קורה אצלכם אבל אולי) - אם יש גם הרבה דברים כאלה שאת מתעקשת עליהם, ובמקומם תתעקשי על החומרה של הכבוד (שאני בטוחה שה' הכי שמח בה...) - אולי הוא ירגיש פחות חנוק, ואגב - אולי זה גם יעזור לו פחות להתנגד ויותר להתקרב... (מכירה זוג שהאישה היתה חרדית והוא חילוני, והיא מאוד אישה רכה כזאת ומכבדת, ובעלה בגיל בערך 40!!! חזר בתשובה ונהיה ברסלב ממש חזק (כמוה),
בקיצור פחות חיכוכים בנושא יכולים לעשות לכם טוב בכל המובנים...
בהצלחה,
מחזיקה לך ידיים,
ו... אני יודעת שזה מאוד קשה, אבל בטוחה שיש לך כוחות להצליח...
גם אני חושבת שזה המקור להכל.shirat-ya
בעל שירגיש אהוב ומכובד ומוערך יכבד יעריך וגם יותר בקלות יקשיב ויתרצה לעשות דברים וויתורים.
ברגע שתתחילי לתת ולהעניק הוא ירצה להחזיר.
אגב מרגיש לי שהוא איש טוב ואבא טוב וכן אוהב תורה (אולי גם קובע עיתים) פשוט צריך את הקצב שלו בלי לחץ.
חבל להרוס בית ובסיס של ילדות טובה לילדים. זה יותר חשוב מכל החמרה שלא תהיה.
הרי ידוע שהקדוש ברוך הוא מוכן למחוק את שמו המפורש בשביל שיהיה שלום בין איש לאשתו.
לפעמים גם האשה צריכה לעשות ויתורים לטובת השלום. והשם רואה את זה ויצליח את דרכך ואת חינוך ילדייך.
אל תוותרי עליו, בהצלחה
קשה זיווגם כקריעת ים סוףמתנת חינםאחרונה
זה לא סתם משפט מרשים בשביל דבר תורה בשבת חתן או באירוסין.
יש פירוש שאומר שהנס הגדול יותר בקריעת ים סוף לא היה היפרדות המים אלא דווקא החזרה לקדמותם. לשלמותם.
כך אני רואה את הזוגיות.
החתונה - קריעת ים סוף.
הקב"ה קורע אותנו לשני צדדים. אחד מול השני.
כל החיים יחד מטרתנו ללמוד לחזור לזרום יחד, להתאחד.
זה הנס. זה מעל הטבע.
מוסיף דעת - מוסיף מכאוב.
עוד אמרת חכמים.
ועוד "פרשנות" שלי -
את יודעת יותר, מחוברת יותר למצוות, ל"רוחניות", זה קשה!!! זה כואב!!!
התחושה יכולה להיות - כמה היה קל יותר ונעים יותר ומפרה יותר
אם בן הזוג היה הולך לצידך בדרך הזו, הייתם יכולים להגיע רחוק.
אבל ה' הוא השדכן.
ו-40 יום קודם יצירת הוולד ה' מכריז בת פלוני לפלוני.
הקב"ה ייעד אותך ממש, דווקא אותך עם "דעת אלוקים" כ"כ בהירה וחזקה,
לעזור לבעלך לעשות את תפקידו בעולם.
ואולי יהיה יותר קל אם נסתכל על הדברים הפוך -
במקום - בעלי מפריע לי לעבוד את ה', לחנך את הילדים וכו'...
נאמר - אני פה כדי לעזור לבעלי לעבוד את ה', לחנך את הילדים וכו'.
ה' איתך!
ולכן את יכולה לפעול מעל הטבע!
לא בכח, עם הרבה מסירות נפש.
גם אם עדיין לא מרגישים אהבה או הערכה,
חשוב לשמור על הרצון לא לוותר!
להאמין שאפשר להתקדם, אפשר ליצור משהו ביחד, משהו טוב.
תאמרי את זה לעצמך הרבה.
וכשבאמת תרגישי את זה תאמרי לו - אני מאמינה בקשר שלנו, אני מאמינה בך גם אם יש הרבה פערים בינינו.
תשרה השכינה בביתכם!
את גיבורה!
דתיה וחילוני- דילמה כללית בנושאים הלכתיים לאור שלושת השבועותתקווה_לעתיד
היי, אז אקדים ואומר שנכון- "ראש בריא במיטה חולה" וגו'... אך בדיעבד זהו המצב ואני פונה אליכם לעיצה או לחוות דעת מחכימה ובעלת ניסיון.
אני מתנצלת על אריכות דבריי, אני מרגישה שאני צריכה לתת אינפורמציה מלאה בכדי לקבל תשובה שהולמת את המצב.
אני דתיה מבית, עם השנים נהייתי פחות וגיבשתי לעצמי אורח חיים עצמאי. עברתי כל מיני פיתולים מבחינה דתית, כולל (לא בעד שימוש במושג אך נראה שאין ברירה) יציאה בשאלה לתקופה קצרה.
עם הזמן חזרתי לקיים דברים וכשהכרתי את בעלי החילוני, שמחתי שסיפר לי שיש לו זיקה לדת, הוא הולך לבית כנסת מידי פעם בשישי בערב, הוא צם ביום כיפור, שומר כשרות ומאוד אהב את זה שאני באה עם הרקע.
בתקופת היציאות, הייתי מחללת שבת אבל היינו שמים פלטה בשבת ומיחם .
לעיתים רחוקות היינו נוסעים בשבת. אולי 3-4 פעמים נסענו במהלך שנה של תקופה טרום חתונה.
זמן קצר לאחר הכרותנו, כשהבחנתי שההכרות מתקדמת מהר יידעתי אותו בכונתי לחנך את ילדיי העתידיים במסגרת דתית ממלכתית. רציתי שיקבלו את הקרקע והכלים התורניים , המושגים והלך הרוח, ושיבחרו בדרך יבחרו.
הבחור אז עוד לא בעלי אמר שאין לו בעיה עם זה.
יצאנו, הדלקתי נרות שבת והוא לידי, בית כנסת מידי כמה זמן בערב שישי יחד. הכל היה נראה מתואם. שיש סינכרון.
התחתנו, ואז הגיע השינוי מצד שנינו.
אני החלטתי לשמור שבת לגמרי. לא לנסוע, לא לראות טלויזיה, לא לדבר בפלפון. והוא בתחילה הצהיר שיעזור לי ואם אני רוצה שנשמור שבת - אז נשמור. אנו גרים בישוב חילוני עם מעט דתיים אז יש בית כנסת אך ההוי הכללי הוא חילוני .
מאז החלו להתגלע מחלוקות בינינו. הצלחנו להסכים שלעת עתה נישאר בישוב מולדתו,
הסכמנו שילדינו יישלחו בבוא העת לחינוך ממלכתי דתי (כרגע הבנתי שאין, אבל אין לנו ילדים ואני מקווה שעוד -6-7 שנים יהיו התקדמויות) או לפחות קשת שגם זה בסדר מצידי.
הצלחתי גם לוותר שאם הוא ירצה לנסוע בשבת עם הילדים לטייל- לא אמנע זאת ממנו.
אנחנו עם הזמן מצליחים לכבד את הגבולות שנוצרו. אין טלויזיה בבית בשבת, פשוט סגורה. כשאני נחה שנצ בשבת בצהריים הוא צופה אבל בלי קול. הוא עם פלאפון אני בלי. אני יכולה ללכת לבית כנסת אם אני רוצה. נדיר אבל לעיתים הוא מצטרף.. חגים אנחנו חוגגים , שבת פעם בחודש בערך אצל המשפחה שלי שהם דתיים אז ישנים שם והוא מכבד לחלוטין (כיפה, בית כנסת עם אבא שלי, ברכת המזון) הוא באמת מכבד אותי ואת הוריי ואפילו נהנה משבת כזו פעם ב.
כשאנו מדברים על שבת הוא אמר שאם זה היה שבת ככה שבת ככה (שבת כהלכתה ושבת חילונית ) היה לו בסדר אבל עצם זה שכל שבת יהיה מוגבל מטריף את דעתו.
אני יכולה מאוד להבין אותו. ואין לי כלפיו שום ביקורת בעניין. הוא שגה וחשב שיוכל להתמודד אבל לא הבין שזה גדול עליו. ואני התחלתי לשמור יותר עם החתונה.
אני אציין גם, שאעפ"י שאני מציעה לו לנסוע מידי פעם בשבת לחבר או עם חברים , הוא שמח בזה אבל הוא בסופו של דבר לא נוסע ונשאר בשבת איתי.
אני מרגישה שהוא דוקא נהנה משבת מנוחה, מהשקט והשלווה, ואפילו אמר לי פעם אחרי איזו מריבה שהוא דוקא מתגעגע ללכת לבית כנסת , אבל משום מה הוא לא הולך.
אני ממש לא כופה עליו כלום, אם פעם הייתי מבקשת ומעלה הצעות , היום אני ממש לוקחת את כל הנושא של שבת על עצמי. אם הוא עוזר להכין שבת- אדרבה, אבל אם לא אני לא כועסת. אני מרגישה שהוא כן מכיר בזה שנכנסה השבת ושכל אחד משתדל להתחשב באחר . אני מצידי גם הולכת לארוחות שישי אצל הוריו שגרים באיזור אעפ"י שאין הפרדה בכלים (אבל כן מבשלת בשר חלב לחוד וכו') ויש קידוש אצלם, אבל אחרי הארוחה יש טלויזיה ואני נשארת לשבת , לפעמים עם עיתון, לפעמים כן צופה איתם .
עכשיו בשלושת השבועות אני מקפידה לא לשמוע מוזיקה, לא ללבוש בגד חדש ועוד, אני שומעת שיעורים ונהנית מהרעיונות התורניים והנפש שלי צמאה להכניס עוד מעט לבית מההלכה (אפילו שאני ממש לא טיפוס שיש לו רב, והרבה מההלכה אני ממש לא מקיימת לצערי אך לבחירתי) ואני חושבת לי שאני מקווה שאצליח במעט רוחניות שיש לי (כי אני לא ממש שומרת מצוות מלבד שבת כשרות וחגים) להעביר לילדים את היופי שיש בעולם הזה.
בעלי נראה לי , דוקא נמשך לזה קצת אבל נורא מפחד ונזהר מהשינוי ולכן נצמד לכל המוכר לו. אני משתדלת לא להציק כדי שלא ייוצר אנטי כפי שהיה בעבר. היום יש שקט תעשייתי ומצאנו לנו לבנתיים את דרך המלך.
שאלתי היא - מלבד תפילה (אני מתפללת על זה כשאני יכולה ואומרת תהילים- שאפשר יהיה למצוא דרך משותפת ) איך הייתם ממליצים לי לנהוג?
כי אני לא מאוד דתיה, אבל לעומתי הוא רק מתרחק, כאילו הצורך שלו להרגיש חופש הוא להוות לי קונטרה. ואני מכירה את זה, כי כשהייתי בבית שלי (הדתי) הרגשתי שאני הקונטרה לכל הגבולות וההלכות . (מה גם שאצלו כל החברים שלו והמשפחה רובם חילוניים)
רוב תודות לכל העונים
ממליצה ממש ממש ממש על ארגון "התקשרות"טאבולה ראסה
הם לא ארגון לחזרה בתשובה,
מקבלים זוגות שאחת התחזק / אחד יצא בשאלה
והמטרה שלהם היא לעזור לא לפרק משפחות
(יש להם רבנים ואנשי מקצוע שמלווים ואומרים לדתי יותר איפה להקל ואיפה לא וכו'
הם גם מציעים פתרונות חחגים משותפים, סדנאות העצמה והנחיה אישית...
פשוט להקליד בגוגל "התקשרות חויה יהודית"
מקבלים זוגות שאחת התחזק / אחד יצא בשאלה
והמטרה שלהם היא לעזור לא לפרק משפחות
(יש להם רבנים ואנשי מקצוע שמלווים ואומרים לדתי יותר איפה להקל ואיפה לא וכו'
הם גם מציעים פתרונות חחגים משותפים, סדנאות העצמה והנחיה אישית...
פשוט להקליד בגוגל "התקשרות חויה יהודית"
כעיקרון יותר פשוט כשהאשה דתיה והגבר לאסתם 1...
אבל כל מה שכתבת (וקראתי הכל!) לא קשור, לדעתי, לממד ההלכתי או התורני אלא לזוגיות נטו.
תקשורת, התפשרויות, כיבוד הדדי, מרחב אישי ועוד נקודות יסודיות בזוגיות בריאה ותקינה וכיפית!
אולי ייעוץ יעזור, אולי סתם הצטרפות לשיעור קבוע, או חבורה שנפגשת ומדברת.
) לא קשור, לדעתי, לממד ההלכתי או התורני אלא לזוגיות נטו.תקשורת, התפשרויות, כיבוד הדדי, מרחב אישי ועוד נקודות יסודיות בזוגיות בריאה ותקינה וכיפית!
אולי ייעוץ יעזור, אולי סתם הצטרפות לשיעור קבוע, או חבורה שנפגשת ומדברת.
אולי שייך לפנות להדברות של הרב זמיר כהןאם ל2
יהיה להם את הכלים לתת לך.
בהצלחה
ראשית,ד.
צריך להעריך את הדרך בה אתם נוהגים.
לכאורה, בנוסף על תפלה, שזה מאד חשוב -
להמשיך בכיוון שכעת.
את אישית, תתחזקי יותר, מתוך רצון. תשתדלי - "מבחירתך" כמו שכתבת, להעמיק יותר, ומתוך כך גם לקיים יותר, להוסיף על ה"מעט רוחניות שיש לך" כלשונך ולא בטוח אם היא כ"כ מעט..
במה שנוגע אלייך, להמשיך לעלות, בהדרגה, בצורה מבוססת. יש בכך לא רק יופי אלא גם אמת. אמת גדולה.
ובמקביל לעליה הזו, תוסיפי גם באהבת בעלך וכיבודו, גם כי זה אמיתי, וגם שלא יחשוש שמא התקדמותך היא על חשבון היחס.
ומה שאת נוהגת כלפיו כעת, ביחס למה שהוא עושה, נראה דרך נכונה.
ואם את מבחינה שעושה "קונטרה" במשהו, את יכולה להעיר בחיוך: אני מכירה את זה ממה שאני הייתי עושה בבית.. אתה יכול להיות רגוע, אני מכבדת אותך ואוהבת אתך כמו שאתה.
יש להניח, שיחס כזה יגרום גם להרגיש יותר בטוח להתענין, בלי להרגיש שעושה "צעד" דרסטי שמשנה לו את כל החיים.
והבא ליטהר - מסייעין בעדו.
[אגב, כן כדאי שתהיה איזו כתובת שאפשר לברר איתה מידי פעם שאלה הלכתית. לא דווקא כדי שיוסיף לך
"הלכות", אלא גם כדי להנחות שלא להמציא חומרות והלכות שאינן..]
הצלחה רבה. הלוואי על כולם ש"הנפש תצמא להכניס עוד הלכות".. זה מראה משהו על הנפש.
חזקמציצה
וכל הכבודמציצה
אני ממש מעריצה,
כ"כ הרבה כבוד הדדי כמו שאת מתארת זה פשוט מדהים,
מאחלת לכם את כל הטוב שבעולם....
תקווה_לעתידאחרונה
לא בא בקלות. הרבה הרבה עבודה על זה.
לקחנו על עצמנו אתגר אז אין ברירה
מחפשת מראוינת לכתבהכתבת "פנימה"
שלום וברכה,
מחפשת אישה עם בעיות פוריות
שמוכנה להתראיין לכתבה בנושא.
ניתן בעילום שם, וגם דרך המייל..
תודה!
אלישבע
השפלהשיר37
היי לכולם אשמח לעצה..אני ובעלי היינו אמורים לצאת לאירוע ביחד התקשר אליי להגיד לי להתארגן התקלחתי והתארגנתי וחיכיתי לו בא הביתה ואמר לי אני הולך לבד..שאלתי למה אמר ..שעכשיו קיבל דוח והוא לא רוצה שאגיע אמרתי שכבר התארגנתי וזה לא פייר לא התייחס .ירדתי לאוטו איתו ביחד פשוט נעל את האוטו ונסע, ממש הרגשתי מושפלת ..מה אתן הייתם עושים במצב כזה??
אכן ותודה על התמיכהאליפ
אבל מקבל את הביקורת שצריכים להיות זהירים
תודה חסויה
תודה חסויה
הווו הוו תגידו לה! עזרתכם!!יושב בסתר עליון
שלום. עזרתכם בבקשה!
ניסינו הרבה פתרונות... התייעצנו,שוחחנו נפגשנו עם דמויות רבניות... אני כבר שבור נפשית.
בשבילי זו פעם ראשונה באתר הזה ובכלל לכתוב בפורום.
אבל אישתי - היא כאן... קוראת בין הכותבים.. מתמלאת, מתרגשת, מתפעלת.... וגם משליכה חלק מהאירועים שקראה על חיינו הפרטיים כך מסתבר ממה שהספקתי לקרוא...
אנחנו זוג סטנדרטי, נורמטיבי ללא סיפורים מיוחדים... המתנו מעט לילדים אך בסוף זה הגיע ב"ה.. מריבות פה ושם אבל ממשיכים....
אכתוב את שעל ליבי לאישתי, תבינו תתבוננו. ובבקשה- תגיבו בחוכמה אני כבר מתוסכל...
אישתי היקרה!
מה עוד אפשר לעשות למענך..? כדי שתאמרי לי "שלום בעלי היקר" כשאחזור הבייתה מהעבודה? מה לעשות שתראי אהבה ותאמרי לי? - "אני אוהבת אותך"
מה לעשות בכדי שיהיה שיח איתך גם שאנחנו לבד בבית ולא רק ליד המשפחה שלך את מראה נחמדות....
בבית עצבנית עם רוגז תמידי... לא מסוגלת לשמוע הארה קטנה... כל דבר מתפרש אצלך לטענות...
למה יש לך אופי קר... לא יודעת להעניק אהבה... להעריך את הבעלך... למה רק בחוץ בעבודה במשפחה אני מקבל פירגון אהבה ויחס טוב?
למה אישתי שאמורה להיות הדבר הכי קרוב אליי כלכך קרירה? ממני את מקבלת יחס אוהב ומפרגן... למה את לא יודעת להחזיר אהבה?!?!? זה אופי... אך לא ידעתי שאת ככה.
חשבתי שזה מתוך צניעותך לפני החתונה אך טעיתי... את לא יודעת מה המשמעות לומר לבעל ובטח שהילדים ישמעו... "אני אוהבת אותך"
וזה טעות גדולה לחיים... כי גבר/אישה שמקבלים חום אהבה ופירגון בביתם... לא יחפשו ולא יפלו משום גלים רעים בחוץ.... אבל אני.... שומר לך אמונים מתוך אהבתי ובטח מתוך רצון דתי אמיתי.. אך את לא שומרת עלי!!!!!!
לא מפרגנת ולא מראה סימני אהבה.... מתסכל עד דמעות.
סליחה אבל אני מרגיש כמו כספומט מושכים ממנו מה שצריך כשצריך....
כשצריך אז את אוהבת כי את רוצה ילדים....
כשצריך אז את אוהבת כי את רוצה שנלך למשפחה....
כשצריך אז את אוהבת כי רצית שנסע לקנות דברים וכו...
ועל זה הדרך.
זה אהבה שתלויה בדבר... בטל דבר בטלה אהבה...
ומכאן, כשאני שואל :
"היי,למה את ככה? קרה משהו? את כועסת?הכל בסדר?"
היא עונה:
"אין לי כוח לדבר על זה..."
ואני משיב:
"אבל למה? אמרתי משהו? עשיתי משהו? היה בסדר ב24 שעות האחרונות.. מה קרה???
נזכרה במריבה לפני שבוע ופותחת מריבה חדשה על בסיס הישנה ועל זה הדרך....
אישתי היקרה והאהובה!
אני באמת אוהב אותך...
בבקשה תשתני מעט גם את בשבילי... השתנתי וויתרתי המון למענך... מבקש ורוצה להרגיש שאכפת לך ממני...
אני ממש לפני שבירה נפשית...
לא רוצה לפרק הכל... למען הילדים!
ובכלל למה לפרק אם סה"כ טוב... אך ככה קשה להמשיך....
שיהיו בשורות טובות.
ותגובות מחכימות.
תודה.
ניסינו הרבה פתרונות... התייעצנו,שוחחנו נפגשנו עם דמויות רבניות... אני כבר שבור נפשית.
בשבילי זו פעם ראשונה באתר הזה ובכלל לכתוב בפורום.
אבל אישתי - היא כאן... קוראת בין הכותבים.. מתמלאת, מתרגשת, מתפעלת.... וגם משליכה חלק מהאירועים שקראה על חיינו הפרטיים כך מסתבר ממה שהספקתי לקרוא...
אנחנו זוג סטנדרטי, נורמטיבי ללא סיפורים מיוחדים... המתנו מעט לילדים אך בסוף זה הגיע ב"ה.. מריבות פה ושם אבל ממשיכים....
אכתוב את שעל ליבי לאישתי, תבינו תתבוננו. ובבקשה- תגיבו בחוכמה אני כבר מתוסכל...
אישתי היקרה!
מה עוד אפשר לעשות למענך..? כדי שתאמרי לי "שלום בעלי היקר" כשאחזור הבייתה מהעבודה? מה לעשות שתראי אהבה ותאמרי לי? - "אני אוהבת אותך"
מה לעשות בכדי שיהיה שיח איתך גם שאנחנו לבד בבית ולא רק ליד המשפחה שלך את מראה נחמדות....
בבית עצבנית עם רוגז תמידי... לא מסוגלת לשמוע הארה קטנה... כל דבר מתפרש אצלך לטענות...
למה יש לך אופי קר... לא יודעת להעניק אהבה... להעריך את הבעלך... למה רק בחוץ בעבודה במשפחה אני מקבל פירגון אהבה ויחס טוב?
למה אישתי שאמורה להיות הדבר הכי קרוב אליי כלכך קרירה? ממני את מקבלת יחס אוהב ומפרגן... למה את לא יודעת להחזיר אהבה?!?!? זה אופי... אך לא ידעתי שאת ככה.
חשבתי שזה מתוך צניעותך לפני החתונה אך טעיתי... את לא יודעת מה המשמעות לומר לבעל ובטח שהילדים ישמעו... "אני אוהבת אותך"
וזה טעות גדולה לחיים... כי גבר/אישה שמקבלים חום אהבה ופירגון בביתם... לא יחפשו ולא יפלו משום גלים רעים בחוץ.... אבל אני.... שומר לך אמונים מתוך אהבתי ובטח מתוך רצון דתי אמיתי.. אך את לא שומרת עלי!!!!!!
לא מפרגנת ולא מראה סימני אהבה.... מתסכל עד דמעות.
סליחה אבל אני מרגיש כמו כספומט מושכים ממנו מה שצריך כשצריך....
כשצריך אז את אוהבת כי את רוצה ילדים....
כשצריך אז את אוהבת כי את רוצה שנלך למשפחה....
כשצריך אז את אוהבת כי רצית שנסע לקנות דברים וכו...
ועל זה הדרך.
זה אהבה שתלויה בדבר... בטל דבר בטלה אהבה...
ומכאן, כשאני שואל :
"היי,למה את ככה? קרה משהו? את כועסת?הכל בסדר?"
היא עונה:
"אין לי כוח לדבר על זה..."
ואני משיב:
"אבל למה? אמרתי משהו? עשיתי משהו? היה בסדר ב24 שעות האחרונות.. מה קרה???
נזכרה במריבה לפני שבוע ופותחת מריבה חדשה על בסיס הישנה ועל זה הדרך....
אישתי היקרה והאהובה!
אני באמת אוהב אותך...
בבקשה תשתני מעט גם את בשבילי... השתנתי וויתרתי המון למענך... מבקש ורוצה להרגיש שאכפת לך ממני...
אני ממש לפני שבירה נפשית...
לא רוצה לפרק הכל... למען הילדים!
ובכלל למה לפרק אם סה"כ טוב... אך ככה קשה להמשיך....
שיהיו בשורות טובות.
ותגובות מחכימות.
תודה.
בואי נגיד, שאכן אם אני הייתי במקום אשתומציצה
והייתי רואה את התגובה שלו ל"לכף זכות" (במיוחד לעומת התגובה שלו אליה) -
הייתי מתפוצצת.
וזה בהחלט יכול להראות על כיוון ולהסביר למה הוא כ"כ אהוב בחוץ וכ"כ לא על ידי אשתו.
לפותח - תבין, גבר שמראה יחס יותר חם ומכבד לאנשים מבחוץ (כולל אמא שלו!!!) יותר מאשר לאשתו - אפילו בטיפה - זה הפגיעה הכי גדולה שאישה יכולה לקבל, לפרצוף!!!
צימרים - שלא יקרה גם לכםטוב בסדר
אתמול בערב רצינו צימר, היינו לחוצים בזמן, חיפשנו משו באזור ירושלים. מצאנו צימר בארמון הנציב. התמונות כמובן מרשימות, גקוזי ענק... בדיוק מה שחיפשנו...
התקשרנו והבנאדם אמר שיש לו שני צימרים אחד במושבה הגרמנית או את זה בארמון הנציב. העדפנו את המושבה בגלל הקירבה למרכז העיר.
אמר שיתפנה ב11 זה היה אחלה לנו, יצאנו לאכול ובאזור 11 הגענו למקום.... מה אני אגיד לכם זוועה בהתגלמותה!!!! מקום ישן מגעיל, טחב על הקירות, מקלחת ישנה, בגקוזי מים ישנים עם לכלוכים, מזגן עבד בקושי... אמרתי לבעלי שאין מצב שאני נשארת במקום הזה והוא הסכים איתי בכל מילה. התבאסנו אשששששששש אמרנו יאללה נזוז נחזור הביתה. התקשרתי לבעל הצימר (השעה כבר התקרבה לאזור 12) אמרנו לו שאין מצב שאנחנו נשארים והשארנו לו כחמישית מהסכום (100) כפיצוי על הביטול.............. (זה סתם הלב הטוב של בעלי אני לא הייתי משאירה שקל) ההוא ניסה להיות נחמד ואמר לנו שניסע לארמון הנציב לצימר שם. ושהצימר הזה הרבה יותר טוב וכו' אני לא רציתי ובעלי רצה ולא רציתי לבאס אותו עד שהוא השקיע מאמץ וכסף וזמן.... הסכמתי ונסענו. ושם הזוועה חזרה על עצמה. סדינים מלוכלכים, המקלחת רטובה כאילו מישהו היה שם לפני דקה ולא ניגב...
קיצור 100% זילזול בלקוחות. אמרתי לבעלי שאני אפילו לא מסוגלת לצחצח שם שיניים וכדאי שנתקפל ונעוף משם.......
יצאנו משם, וחזרנו הביתה. מאוכזבים מאאאאאאד!!!!!!!!!
אז המסקנה שלי - אל תתפתו לסגור צימר לפני שאתם קוראים ביקורות!!! או שיש לכם המלצה מחבר.
אנחנו בד"כ קוראים מלא ביקורות על כל מקום אבל הפעם היינו לחוצים בזמן וככה זה היה נראה!!!
גם הפסדנו כסף של נסיעות, וגם מלא זמן שהיה נחסך לנו אם היינו יודעים מראש!!!!
מוסיפהשירקי
שלא מזמן נוכחתי לדעת שבהרבה צימרים יש מלצמות נסתרות פשוט זוועה... אין פרטיות איך מגלים את זה אני לא יודעת.... אולי הולכים לצימר שהבעלים שלו דתיים...אין לי מושג... רק ליידע אתכם...
ומה שעברתם זה ככ מבאס.... מקווה שתמצאו להבא משהו טוב🌹 לצערנו זה קורה גם אחרי שמבררים על צימר ורואים תמונות שלו וזה לא באמת ככה...
ומה שעברתם זה ככ מבאס.... מקווה שתמצאו להבא משהו טוב🌹 לצערנו זה קורה גם אחרי שמבררים על צימר ורואים תמונות שלו וזה לא באמת ככה...
מה?יש סיכוי?
ברצינות??אלעד
כן בשיא הרצינות תסתכלו בגוגל גם😱שירקי
חובה קדושה לעשות שיימינג לצימר כזהאלעד
הבעיה שזה ממש נפוץשירקי
ובשרשור כזה שנפתח גם בפורום אחר פה( נראלי הריון ולידה אולי) מישהי כתבה שיש גם צימרים דתיים שיש שם מצלמות( כמובן שאלו לא אנשים יראי שמיים) אבל איך אפשר להיזהר מזה.. מה לא לצאת לצימרים? עצם המחשבה שמישהו רואה הכל זה חוסר צניעות נוראיי וגם אם זה קבוצה של חברים או חברות זה לא נעים בכלל אין פרטיות ממש כמו להיות ברשות הרבים....
בריכהטוב בסדר
פעם היינו בצימר עם בריכה ובעל הצימר אמר שבגלל בטיחות הם מחויבים לשים מצלמות בשטח הבריכה....
שימו לב גם לזה!
אתה רציני?אליפ
מניין לך?
לדעתי זה כלא בטח... כמה אנשים יסכנו פרנסה זוגיות ועוד יסתבכו בפלילים
ברור שיש
להערכתי נדיר
לדעתי זה כלא בטח... כמה אנשים יסכנו פרנסה זוגיות ועוד יסתבכו בפלילים
ברור שיש
להערכתי נדיר
שמעתי כמה סיפוריםשירקי
אולי כל הסיפורים האלו כן נדירים ... אבל לא פעם ראיתי פרסום ״ צימרים ללא מצלמות עם פרטיות מלאה״ וכאלה...גם לי נשמע לא הגיוני במיוחד אם זה דתיים או חרדים אבל לצערנו יש ככ הרבה ״ מכשירי ריגול״ שמצלמות יכולות להראות כמו שעון או גלאי אש... הלוואי שזה לא באמת נפוץ כמו שזה נראה!
הצימרים הללו פונים לקהל לקוחות שאני משער שלא נמנה עם חברי הפאליפ
מדובר על צימרים בלי מצלמות בחוץ כך שאי אפשר להוכיח שהיית שם עם מי שאינך אמור/ה להיות איתו/ איתה
אבל אם זה באמת קיים אפילו ברמה של אחוזים בודדים אני מפסיק עם צימרים. נקודה.
אבל אם זה באמת קיים אפילו ברמה של אחוזים בודדים אני מפסיק עם צימרים. נקודה.
כל עוד יש עילה משפטית עדיף להמנע משיימינג.אריק מהדרום
שיימינג הוא כלי טמא וחסר מעצורים.
יש מה לדון בזהאלעד
לדעתי זה פלילי ואפשר להתלונן במשטרה!מודדת כובעים
יש לך שם של מקום ספציפי?ניל"ס
אפשר לחשוש מכל דבר בכל מקום. אפשר גם לחשוש שיש מצלמות בבריכות או שאנשים מציצים לי בחלון של הבית. אבל אין לדבר סוף.
אז על מקומות ספציפיים שידוע שיש שם מצלמות, ודאי שראוי להזהיר.
וכן זה חשוב להעלות את זה למודעות כדי שידעו שהדבר הזה קיים ולא ישללו אותו,
אבל מעבר לזה נראה לי שאין מה לעשות. או שלא הולכים לצימרים (או מקום לינה אחר) בכלל, או שהולכים וכמו בשאר הפרמטרים סומכים על בעלי המקום.
ואם כן היה ח"ו משהו ולא ידענו? ההרגשה ממש לא נעימה לחשוב שדבר כזה אפשרי, אבל באמת שאין לנו מה לעשות נגד זה, ומובן שאין לנו שום אשמה בעניין. הסטייה היא שלו, החטא הוא שלו, ואני לא הקב"ה ברמת ידיעותיי (או ברמה אחרת כמובן
).
אז?חוזרת
כחלק מהשמירה על הצימר הרבה פעמים צריך מצלמות (לפעמים הביטוח מחייב) כדי שאם יש לדוג' פריצה אז יראו. ואפילו אם כשהזוג שוכר את הצימר יש פריצה והורסים/גונבים דברים אז יראו שזה לא הזוג...
אם מסתכלים על מה יש בין איש לאשתו אז זו בעיה. אבל עצם הקיום של מצלמות ברור
אם מסתכלים על מה יש בין איש לאשתו אז זו בעיה. אבל עצם הקיום של מצלמות ברור
...שירקי
ברור שזה מחוץ לצימר או בכניסה זה בסדר אבל לא בפנים ובאופן עקרוני הבנתי שזה לא חוקי לשים מצלמות בפנים...,
בקיצור צריך לבדוק צימרים לפני שהולכים גם את העניין של הנקיון כמו שסיפרו פה על האכזבה מזה....
בקיצור צריך לבדוק צימרים לפני שהולכים גם את העניין של הנקיון כמו שסיפרו פה על האכזבה מזה....
לא נראה כך.ד.אחרונה
לשים בפנים, זו פגיעה בפרטיות. בוודאי שאסור גם חוקית בלי ליידע מראש את האנשים (שכמובן לא יבואו למקום כזה..).
ומה זה "אם מסתכלים".. אפשר לסמוך אוטומאטית שכל זמן שלא היתה פריצה, לא פותחים מצלמות?..
יש הרבה מקומות, שאפשר לדעת בוודאות שאין דברים כאלה. תלוי בבני האדם.
ואיי ממש התבאסתי לקרואמיליון דולר
המלצה על צלמיםשאלונת ))
מישהו מכיר ויכול להמליץ (או הפוך) על:
יניב ישר
עמנואל מימון
תודה!
עמנואל מעולהה' הוא מלכינו
היה אצל אחותי...
איכותי נעים יצירתי...באיכות מעולה!
איכותי נעים יצירתי...באיכות מעולה!
יניב ישר ממש מעולה! עשה לנו את החתונה, בן אדםקדום
אחד הנחמדים. יודע לזהות מה טוב לך! ומקצועי מאוד, יודע איך להעמיד לתמונות יפות ומוציא תמונות מדהימות
שניהם מצויינים מאוד! מכירה את שניהם באופן אישי..נשואה וחצי
לחברה טובה היה עמנואל ויצאו תמונות מהממות ובחתונה שלנו היה יניב והיה מושלם ב"ה! מאוד מרוצים מהשירות, מהתמונות, מהמהירות של הפיתוח והכל..
מכיר את עמנואל - צלם מעולה!תמנון
עמנואל מעולה גם מבחינת יחסי אנוש וגם מבחינת איכות התמונותתמנון
תודה לכולם על העזרה שאלונת ))אחרונה
מעבר דירה, שכונת גילה בירושליםחיים חדשים
אנחנו לקראת מעבר דירה ומבררים על שכונת גילה..
רצינו לשאול האם יש שם קהילות של משפחות צעירות? ואם כן מה הסגנון ובאיזה אזורים? כי גילה ענקית..
ובכלל כל מידע רלוונטי על השכונה יעזור לנו.. נשמח מאוד לעזרה!!
תודה רבה!!
גילה א' מאוד מתחרדתמציצה
ויש שם המון זוגות צעירים (כמובן, הם בד"כ אלו שמחרדים מקומות )
תודה על התגובה!חיים חדשים
וידוע לך אם יש אזורים עם זוגות צעירים דתיים לאומיים? או משפחות צעירות..
נראה לי שהכל מעורברק אמונה
ויכול להיות שיש
מאוד מגוון שם
והאוירה חיובית מאוד
יש אבל לא כקהילהים...אחרונה
שכונה יפה מאוד, אני אוהבת
בגדול מעורבת, תמיד נחשבה לחילוניה בשנים האחרונות המון חרדים מגיעים
קהילה דתית לאומיתgolbar76
יש בגילה ה' קהילה דתית לאומית. סביב רחוב התירוש/האודם וכו'...
מחפשת פתרון יצירתימטילדה
תמיד אומרים שלכל בעיה יש לפחות 4 פתרונות וצריך לצאת מהקופסא ואז מוצאים פתרונות יצירתיים..
אז ניסתי ולא הצלחתי למצוא שום פתרון
אולי אתם תצליחו לעזור לי..
והקושי הוא:
אני בת אדם שחם לה מאד. אין לנו מזגן. משתמשים במאווררים. גם בעלי אחד שחם לו העניין הוא שיש לו איזה בעיה בעיניים אז הוא לא יכול שהמאורר יהיה ישירות עליו אלא זה חייב להסתובב. וזה סיוט כי ככה חלק מהזמן אין עליי רוח... אני לא מצליחה להרדם ככה כי חם לי.
ואני לא רוצה להגיד לו שבגלל זה אני לא מצליחה להרדם כי
אז הןא יגיד ,טוב אז שלא יסתובב, אבל אז הוא יסבול...
קיצר זה או שאני אסבול מחום או שהוא יסבול בעיניים..
אז יש לכם אולי רעיון?
(ואין כרגע אפשרות לקנות מזגן)
אז ניסתי ולא הצלחתי למצוא שום פתרון
אולי אתם תצליחו לעזור לי..
והקושי הוא:
אני בת אדם שחם לה מאד. אין לנו מזגן. משתמשים במאווררים. גם בעלי אחד שחם לו העניין הוא שיש לו איזה בעיה בעיניים אז הוא לא יכול שהמאורר יהיה ישירות עליו אלא זה חייב להסתובב. וזה סיוט כי ככה חלק מהזמן אין עליי רוח... אני לא מצליחה להרדם ככה כי חם לי.
ואני לא רוצה להגיד לו שבגלל זה אני לא מצליחה להרדם כי
אז הןא יגיד ,טוב אז שלא יסתובב, אבל אז הוא יסבול...
קיצר זה או שאני אסבול מחום או שהוא יסבול בעיניים..
אז יש לכם אולי רעיון?
(ואין כרגע אפשרות לקנות מזגן)
לישון ראש זנב 
עונה חמה
הנה כמה.Talp01
לא יודע מה הבעיה בעיניים, אבל:
כיסוי מבד לעיניים (כמו במטוסים).
לשים את המאוורר בזווית ככה שיהיה רק עליך.
לישון ככה שרק את תהיי מול המאוורר.
יש מאווררים שונים - ניסית/שקלת מזגן נייד?
מזגן נייד לא מומלץ בכלל.O.K
הישנים עבדו מעולה, כיום עדיף כבר מזגן קטן
2 מאווררים?!נקודה למחשבה
אחד ישירות עליך ואחד מסתובב?
ב״ה אז כן תשימו מזגן או מצנןmetorafi
תודה.מטילדה
לקנות עוד מאוררהלוי מאאחרונה
אחד יהיה עלייך רצוף ואחד יהיה עליו לסירוגין
רעיונות למסז'/ עיסוי לגברת"ר
בעלי בתקופה עמוסה ומחפשת לו משהו כזה בירושלים, טוב כזה שיתאים לדתיים (מעסה בן לבן ובת לבת- גם יחידני כי לא בטוחה שיהיה לנו את הזמן יחד)
אם אתם מכירים אשמח לדעת
אם אתם מכירים אשמח לדעת
תפני באישיחרדית צעירהאחרונה
אני מכירה מעסה חרדי באזור ירושלים, מקצועי מאוד.
הבאתי לבעלי טיפולים אצלו כבר כמה פעמים
הבאתי לבעלי טיפולים אצלו כבר כמה פעמים
תוהה על בגידות וגירושין,השפלות וערבי טבילות->>טינקרבל<
עכשיו ברצינות..
אני מגיבה פה לראשונה..תמיד הייתי מסתכלת מהצד על הפורום,ודי חרה לי..אם הייתי רווקה,הפורום היה מוציא לי את החשק להתחתן...כמה שלילי?! למה אין פה דברים חיוביים?!
הנישואין על כל הקושי שכרוך בהם,זה אושר גדול!
הנעימות,העדינות,תיקון המידות,האחווה,הביחד..
בואו נראה כמה טוב יש..כמה זה משמח ומרנין להיות רעים האהובים!
מלאו אותנו בסיפורים טובים על הבעל/האשה.
סיפורים על אכפתיות,דאגה,הערכה,כבוד,אהבה!
די לסיפורי השלילה..רק קצת,בא ננוח מזה..
אני מגיבה פה לראשונה..תמיד הייתי מסתכלת מהצד על הפורום,ודי חרה לי..אם הייתי רווקה,הפורום היה מוציא לי את החשק להתחתן...כמה שלילי?! למה אין פה דברים חיוביים?!
הנישואין על כל הקושי שכרוך בהם,זה אושר גדול!
הנעימות,העדינות,תיקון המידות,האחווה,הביחד..
בואו נראה כמה טוב יש..כמה זה משמח ומרנין להיות רעים האהובים!
מלאו אותנו בסיפורים טובים על הבעל/האשה.
סיפורים על אכפתיות,דאגה,הערכה,כבוד,אהבה!
די לסיפורי השלילה..רק קצת,בא ננוח מזה..
טבעי שאנשים יבקשו יותר עזרה/שיתוף בהחלטות ומצבים קשיםbinbin
לא תראי פה שרשורים בסגנון - "אני כלכך אוהב את אישתי שבאלי עוד אחת כזאת"
תמיד נחמד לאזן ולפרגן על הזוגיות... אבל זה משהו שאנשים כנראה עושים יותר בינם לבין עצמם ב4 עיניים...ופה אפשר לקבל עצות על קשיים...
בכל אופן, אעזור לאזן כמו שביקשת ואגיד שיש לי בן זוג מהמם,תומך והוא הכי הכי בשבילי
תמיד נחמד לאזן ולפרגן על הזוגיות... אבל זה משהו שאנשים כנראה עושים יותר בינם לבין עצמם ב4 עיניים...ופה אפשר לקבל עצות על קשיים...
בכל אופן, אעזור לאזן כמו שביקשת ואגיד שיש לי בן זוג מהמם,תומך והוא הכי הכי בשבילי
נו מה לעשות? צריך להתעורר מהחלום שנישואין "זה אושר צרוף".הרבי ג'ו
זה המון קשיים ובאסה,שמתעלים על רגעי כייף למינהם
נישואין הם אושר צרוף ככל שמשקיעים ועובדים על המידותמודדת כובעים
יש דברים שהם לא בשליטתנו (חלילה בעיה נפשית כלשהי של אחד מבני הזוג), אבל אני מדברת על מצב נורמלי של שני אנשים בריאים בנפשם.
גם עם בעיה נפשיתמקרוני בשמנת
יכול להיות שהמישואים הם אושר צרוף.
נישואין הם אושרצופית123
וזה צריך להיות שרק במקרים חריגים הם נקטעים ולא זורמים!
מסכימה איתך הפותחת באמת די מחריד לקרוא פה לפעמים
ומותר פעם אחת לעשות שרשור שכזה
כי באמת ביום בהיר לכתוב הי טוב לי בחיים יש לי בעל מדהים זה קצת מוזר
אז אם פתחת כזה דבר אדרבה!
כל כמה זמן נפתח פה שרשור כזהבת 30
את צודקת.
אבל א. קחי בחשבון שאנשים לא פותחים שרשור על "תשמעו כמה כיף היה לנו אתמול ביחד". אלא לרוב פותחים שרשור כשיש בעיה. באותה מידה- מי שנניח, מצליחה להניק והכל בסדר- לא תפתח שרשור על זה, אבל בפורום הריון ולידה תמצאי המון שרשורים עם שאלות לגבי הנקה שלא תמיד מסתדרת ככה זה.
ב. כשנשוי או נשואה כותבים בפורום יש בזה פריצה מסוימת של גבול הפרטיות של השני. בפורום לנ"ו למשל זה לא קיים- כי כל אחד שם הוא עדיין לבד... אז לפני שפותחים שרשור פה- כנראה שחושבים טוב טוב האם זה משתלם לעשות את זה על חשבון פגיעה בפרטיות של בן או בת הזוג.
ג. הצד השני- הטוב- של הנישואין, הוא גם פרטי. אני למשל, ואני מניחה שרוב הכותבים פה, לא רואה שום צורך לשתף אחרים בטוב הזוגי שלי.בשביל מה? מה יצא מזה? שהשכנים שמכירים אותנו היטב ידעו לאן נסענו אתמול ואיך אנחנו אוהבים אחד את השניה? באמת, אין בזה שום צורך.
אז אם את ממש רוצה לשמוע טוב על חיי הנישואין- פשוט תפני באישי או בחיים האמיתיים לחברה נשואה- ותשאלי אותה!
פרופורציות, בבקשה+mp8
על כל אחד שפותח שרשור של קושי- יש עוד כמה עשרות חברים פה בפורום שלא פותחים- כי ב"ה אין להם את הקשיים האלה.
זה כמו שמי שילך לביקור בבית רפואה ייכנס לדיכאון כמה חולים יש בעולם, אבל לעומת זאת- עם פי כמה אנשים בריאים הוא נפגש ביום יום??
יש קשיים בעולם, זה עצוב לגלות. אבל קצת פרופורציה לא תזיק.
זה כמו שמי שילך לביקור בבית רפואה ייכנס לדיכאון כמה חולים יש בעולם, אבל לעומת זאת- עם פי כמה אנשים בריאים הוא נפגש ביום יום??
יש קשיים בעולם, זה עצוב לגלות. אבל קצת פרופורציה לא תזיק.
ב״ה אין כמו נישואיןmetorafi
[היה צריך לקרוא לזה ניסויים בבני אדם] במיוחד שכלא חד עובד כמה שיותר ועל זה נאמר על תרבה שיחה עם האישה וכל המרבה שיחה עם האישה סופו יורש גיהנום תרתי משמע חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
סתם סתם חולה על אשתי אוהב אותה וכו, אבל שלאנשים טוב הכל טוב שרע משתפים זהו
האיש היקר שלימקרוני בשמנת
דאג להכל כשהייתי לקראת סוף הסמסטר בתקופה הכי לחוצה בשנה (עכשיו רוב המחנים כבר מאחוריי) וטיפל ממש בכל דבר שדרש טיפול- תיכנן לנו בעצמו חופשה זוגית לעוד חודש וחצי בחו"ל(!), קנה לבדו רהיטים מיד שנייה, ארגן את עניין ההובלה והמעבר שלנו, ועוד המון המון. כל זה כשהוא עובד בכל יום מתשע וחצי עד אחת עשרה בלילה.
האיש שלי, שעובד כל יום מתשה וחצי עד 23:00, לא התעצבן ולא התלונן שהשבוע אני ישנה אצל ההורים שלי כל השבוע והסכים שבחלק מהימים יבוא גם הוא לישון אפילו שזה מוסיף לו שעה נסיעה לכל כיוון! הוא מבין שאני פה כדי לעזור למשפחה שלי ורק מחפש פתרון שיהיה כמה שיותר נוח לשנינו.
בשבת בצהריים כשפתאום העירו אותנו בדפיקות ורצתי לטפל בערבי (ישראלי) בתאונה- הוא קיבל את פניי כשחזרתי אחרי כמה שעות, שמע מה שהיה לי לשתף ואמר כמה הוא שמח בשבילי שיצאתי למקרה כי ידע כמה זה היה חסר כבר הרבה זמן וכמה חשוב לי להיות בכוננות ולא לאבד את הידע והנסיון שצברתי. כל כך התרגשתי שבמקום להתבאס שהעירו אותו באמצע שנ"צ, במקום להתבאס שלקחו אותי ממנו לכל הצהריים עד כמעט סעודה שלישית, במקום לכעוס שאני נוסעת בשביל איזה ערבי ולא נשארת איתו- הוא שמח בשבילי וידע שזה עשה לי טוב להיות בתפקיד הזה.
ויש עוד המון דוגמאות.
אבל לכל אדם ולכל משפחה בעולם יש התמודדויות לא קלות ואתגרם משלהם. אצלי, במקרה, בן הזוג שלי הוא הדבר האחד הזה בחיים שאני יודעת שבורכתי בו וטוב לי איתו ויש לי ביטחון ושלווה איתו. בנושאים אחרים בחיים אני לא אכתוב ככה...
וספציפית בזוגיות יש עניין לא לפרסם המון כמה מושלמים בני הזוג כדי לא לגרום לסכסוך בין בני זוג אחרים. במיוחד בפורומים כאלה שאנשים באים לפרוק ופתאום יראו איך כולם מרוצים ומאושרים חוץ מהם ויאשימו את בני הזוג.
האיש שלי, שעובד כל יום מתשה וחצי עד 23:00, לא התעצבן ולא התלונן שהשבוע אני ישנה אצל ההורים שלי כל השבוע והסכים שבחלק מהימים יבוא גם הוא לישון אפילו שזה מוסיף לו שעה נסיעה לכל כיוון! הוא מבין שאני פה כדי לעזור למשפחה שלי ורק מחפש פתרון שיהיה כמה שיותר נוח לשנינו.
בשבת בצהריים כשפתאום העירו אותנו בדפיקות ורצתי לטפל בערבי (ישראלי) בתאונה- הוא קיבל את פניי כשחזרתי אחרי כמה שעות, שמע מה שהיה לי לשתף ואמר כמה הוא שמח בשבילי שיצאתי למקרה כי ידע כמה זה היה חסר כבר הרבה זמן וכמה חשוב לי להיות בכוננות ולא לאבד את הידע והנסיון שצברתי. כל כך התרגשתי שבמקום להתבאס שהעירו אותו באמצע שנ"צ, במקום להתבאס שלקחו אותי ממנו לכל הצהריים עד כמעט סעודה שלישית, במקום לכעוס שאני נוסעת בשביל איזה ערבי ולא נשארת איתו- הוא שמח בשבילי וידע שזה עשה לי טוב להיות בתפקיד הזה.
ויש עוד המון דוגמאות.
אבל לכל אדם ולכל משפחה בעולם יש התמודדויות לא קלות ואתגרם משלהם. אצלי, במקרה, בן הזוג שלי הוא הדבר האחד הזה בחיים שאני יודעת שבורכתי בו וטוב לי איתו ויש לי ביטחון ושלווה איתו. בנושאים אחרים בחיים אני לא אכתוב ככה...
וספציפית בזוגיות יש עניין לא לפרסם המון כמה מושלמים בני הזוג כדי לא לגרום לסכסוך בין בני זוג אחרים. במיוחד בפורומים כאלה שאנשים באים לפרוק ופתאום יראו איך כולם מרוצים ומאושרים חוץ מהם ויאשימו את בני הזוג.
מרגש ומשמח כל כך פאז
תגידי גברתאלעדאחרונה
אין לך מה לעשות בחופש חוץ מלפתוח 5 כינויים שונים ביום ולהטריל לנו את הפורום?
אם זה יחזור על עצמו פעם נוספת אדמין ואני נשקול לפרסם כאן את כל הניקים שלך
בעל/ מחשב/ יחסאני123
עבר עריכה על ידי אני123 בתאריך ט"ז בתמוז תשע"ז 22:27
סליחה קפץ..תעזרו לי בבקשה מה אני עושה עם זה שכשאני מדברת עם בעלי הוא הרבה פעמים מסיט את מבטו למחשב הנייד שלו.
או לפלאפון שלו.
אמרתי לו שאני אשבור לו את הטלפון והמחשב
מקסיםתקווה_לעתיד
כשיש לי התמודדות דומה עם האיש שלי, אני אנסה לאמץ את שיטתך.
נחמד לקרוא את עצותיך שהן על פי רוב שקולות ולא מתלהמות. ונראה שהן לטובת השניים ולא האחד על פני השני. ישר כח.
אני רווקה, ואני רוצה לפתוח כאן כאב שקשור לגברים נשואיםלהיות אישה
אז ככה, אני לא באה להאשים ולשפוט, רק לשתף ולפרוק, ולשמוע אם יש לכם משהו חכם לומר לי על זה.
בתור רווקה שמחפשת את החצי השני שלה, יצא לי לא פעם שגברים התחילו איתי.
מה הבעיה? הבעיה היא שחלקם היו נשואים. או רובם...
בטח תגידו "אוקיי, הם היו גברים תת רמה, חסרי יראת שמיים".
זהו, שלא... חלקם גם דתיים יראי שמיים או לפחות כאלה ששואפים להיות כאלה.
ואולי יהיו פה חרדים שיגידו "אצלנו זה לא קורה". אז זהו, שכן.
גם כאלה התחילו איתי.
במשך שנה אני מסתובבת בהרגשה שאין על מי לסמוך...
שומעים על הרבה מאוד רבנים שנתפסו כיראי שמיים, ובסופו של דבר גילו שהם פושעים.
מעבר לעובדה שאני מלקה את עצמי על כך שאני משדרת כפי הנראה איזשהו שדר מיני גם כשאני צנועה מאוד, אני באמת מרגישה חוסר אמון נוראי.
גם כאלה שלא התחילו איתי, הרגשתי שהם מסתכלים עלי (בין אם זה בעלה של הבת דודה, ובין אם זה בעלה של חברים של המשפחה שאנחנו מתארחים אצלם, ובין אם זה הבעל של החברה הכי טובה שלך). זה כואב לי.
אני מודעת לעצמי, ואני לא דוגמנית, ככה שלא זאת הסיבה...
אני נראת טוב ותו לא.
והעולם מלא בבנות שנראות טוב. אז מה?
בשנה האחרונה היו לי הרבה מאוד הצעות, ולא רציתי לצאת עם אף אחד... ולא הבנתי למה.
ועכשיו אני חושבת שיש חלק שגם קשור בזה...
לאחרונה עבדתי במקום חדש, הבוס היה דתי רציני ונשוי.
פתאום שמחתי לראות גבר ראשון ששומר דיסטנס מהעובדות שלו. סוג של הערצתי אותו...
אלא מה? שאחרי תקופה, פתאום אחת הבנות סיפרה לי שהוא שלח לה הודעה כזאת של "אם לא הייתי נשוי, היית יוצאת איתי?" (משהו כזה).
אח"כ גיליתי גם שיום אחד הם יצאו ביחד לעשן במקום שבו לא יוכלו לראות אותם. מזל שזה נגמר רק בזהב, או לפחות אני רוצה לקוות שכך.
ואח"כ הבנתי שגם הוא מדבר איתה על כל מיני נושאים שלא שייך לפתוח אותם עם בחורות... גם אם הם לא בוטים במיוחד.
(הערה כמו "למה הוא עצבני? כנראה שהוא במחזור").
וגם איתי וכלפיי הרגשתי איזשהו מתח מסויים איתו, ואני לא מסירה מעצמי אחריות בנושא, אבל לא זה הנושא כרגע.
(האמת שגם עם כל שאר העובדות הוא היה מדבר שיחות עומק... ואני תוהה אם זה באמת נבע מתמימות. כי לכולן היה כלפיו איזושהי אהדה שהיא מעבר לסתם היותו בוס נעים ונחמד).
אני לא שופטת אותו בכלל, הוא נשוי הרבה מאוד שנים ואין לו ילדים, ועוד כמה טלטלות שהוא עובר. הוא עומד בנסיונות מאוד קשים.
אני לא שופטת גם אף אחד אחר.
(השבוע חשבתי מה ההבדל בין להבין את החוטא, לבין להסיר ממנו אשמה.
למדתי על שאול המלך, והבנתי את הסיבות שבגללם הוא חטא, אבל הוא עדיין נקרא חוטא. כלומר, הוא אשם גם אם אפשר להבין אותו.
וזה מה שכואב לי, שאני מבינה את זה, אבל הם עדיין אשמים. וגם אני, במה שאני אשמה...
וגם אם ליצר הרע יש חלק, וצריך להכיר בחלק הזה, אנחנו צריכים לקחת אחריות).
יש לי הרבה חברות רווקות שלצערי חוטאות הרבה בתחום שבינו לבינה, ואני ב"ה הצלחתי לשמור על עצמי. אולי גם בזכות התקווה והמחשבה שאצל אנשי תורה זה לא קורה, או קורה פחות...
אני מסתובבת לאחרונה בתחושה שהעולם הזה מופקר. שאין אמון בעולם... בשום מקום. שיצר הרע משתולל וכמו הארבה הוא מחסל כל חלקה טובה
ואני יודעת שזה לא בדיוק נכון, אבל איך אני יכולה לתת אמון במישהו כשאחרי שאני רואה שגבר מתחתן הוא בוהה או מתחיל עם בחורות?
אתמול הרגשתי שלמרות שאני מאמינה מאוד, וחושבת שהתורה היא הדבר הכי טוב שאני יכולה לקבל,
היא עול בשבילי. הרגשתי שמתחשק לי לפרוק עול.
אני לא יודעת איך זה קשור בדיוק לגברים הנשואים , אבל זה מה שעומד לי מול העיניים.
כואב לי. ואין לי כח לערוך את הכאב, אז סליחה אם הדברים לא ברורים במיוחד.
בתור רווקה שמחפשת את החצי השני שלה, יצא לי לא פעם שגברים התחילו איתי.
מה הבעיה? הבעיה היא שחלקם היו נשואים. או רובם...
בטח תגידו "אוקיי, הם היו גברים תת רמה, חסרי יראת שמיים".
זהו, שלא... חלקם גם דתיים יראי שמיים או לפחות כאלה ששואפים להיות כאלה.
ואולי יהיו פה חרדים שיגידו "אצלנו זה לא קורה". אז זהו, שכן.
גם כאלה התחילו איתי.
במשך שנה אני מסתובבת בהרגשה שאין על מי לסמוך...
שומעים על הרבה מאוד רבנים שנתפסו כיראי שמיים, ובסופו של דבר גילו שהם פושעים.
מעבר לעובדה שאני מלקה את עצמי על כך שאני משדרת כפי הנראה איזשהו שדר מיני גם כשאני צנועה מאוד, אני באמת מרגישה חוסר אמון נוראי.
גם כאלה שלא התחילו איתי, הרגשתי שהם מסתכלים עלי (בין אם זה בעלה של הבת דודה, ובין אם זה בעלה של חברים של המשפחה שאנחנו מתארחים אצלם, ובין אם זה הבעל של החברה הכי טובה שלך). זה כואב לי.
אני מודעת לעצמי, ואני לא דוגמנית, ככה שלא זאת הסיבה...
אני נראת טוב ותו לא.
והעולם מלא בבנות שנראות טוב. אז מה?
בשנה האחרונה היו לי הרבה מאוד הצעות, ולא רציתי לצאת עם אף אחד... ולא הבנתי למה.
ועכשיו אני חושבת שיש חלק שגם קשור בזה...
לאחרונה עבדתי במקום חדש, הבוס היה דתי רציני ונשוי.
פתאום שמחתי לראות גבר ראשון ששומר דיסטנס מהעובדות שלו. סוג של הערצתי אותו...
אלא מה? שאחרי תקופה, פתאום אחת הבנות סיפרה לי שהוא שלח לה הודעה כזאת של "אם לא הייתי נשוי, היית יוצאת איתי?" (משהו כזה).
אח"כ גיליתי גם שיום אחד הם יצאו ביחד לעשן במקום שבו לא יוכלו לראות אותם. מזל שזה נגמר רק בזהב, או לפחות אני רוצה לקוות שכך.
ואח"כ הבנתי שגם הוא מדבר איתה על כל מיני נושאים שלא שייך לפתוח אותם עם בחורות... גם אם הם לא בוטים במיוחד.
(הערה כמו "למה הוא עצבני? כנראה שהוא במחזור").
וגם איתי וכלפיי הרגשתי איזשהו מתח מסויים איתו, ואני לא מסירה מעצמי אחריות בנושא, אבל לא זה הנושא כרגע.
(האמת שגם עם כל שאר העובדות הוא היה מדבר שיחות עומק... ואני תוהה אם זה באמת נבע מתמימות. כי לכולן היה כלפיו איזושהי אהדה שהיא מעבר לסתם היותו בוס נעים ונחמד).
אני לא שופטת אותו בכלל, הוא נשוי הרבה מאוד שנים ואין לו ילדים, ועוד כמה טלטלות שהוא עובר. הוא עומד בנסיונות מאוד קשים.
אני לא שופטת גם אף אחד אחר.
(השבוע חשבתי מה ההבדל בין להבין את החוטא, לבין להסיר ממנו אשמה.
למדתי על שאול המלך, והבנתי את הסיבות שבגללם הוא חטא, אבל הוא עדיין נקרא חוטא. כלומר, הוא אשם גם אם אפשר להבין אותו.
וזה מה שכואב לי, שאני מבינה את זה, אבל הם עדיין אשמים. וגם אני, במה שאני אשמה...
וגם אם ליצר הרע יש חלק, וצריך להכיר בחלק הזה, אנחנו צריכים לקחת אחריות).
יש לי הרבה חברות רווקות שלצערי חוטאות הרבה בתחום שבינו לבינה, ואני ב"ה הצלחתי לשמור על עצמי. אולי גם בזכות התקווה והמחשבה שאצל אנשי תורה זה לא קורה, או קורה פחות...
אני מסתובבת לאחרונה בתחושה שהעולם הזה מופקר. שאין אמון בעולם... בשום מקום. שיצר הרע משתולל וכמו הארבה הוא מחסל כל חלקה טובה
ואני יודעת שזה לא בדיוק נכון, אבל איך אני יכולה לתת אמון במישהו כשאחרי שאני רואה שגבר מתחתן הוא בוהה או מתחיל עם בחורות?
אתמול הרגשתי שלמרות שאני מאמינה מאוד, וחושבת שהתורה היא הדבר הכי טוב שאני יכולה לקבל,
היא עול בשבילי. הרגשתי שמתחשק לי לפרוק עול.
אני לא יודעת איך זה קשור בדיוק לגברים הנשואים , אבל זה מה שעומד לי מול העיניים.
כואב לי. ואין לי כח לערוך את הכאב, אז סליחה אם הדברים לא ברורים במיוחד.
רק להגיד שזה ממש מעצבן ולא פייררק אמונה
כי חיביים להיות נחמדים-בתור נותני שירות
ולהגיד גם שיש כאלה שמדברות יותר מידי קיטשי
והם מעצבנות אותי כשהם מדברות עם בעלי
הי מה שלומך?ומחכות לתשובה טוב אז יש לי להציע לך
כדאי לך...
והכל בטון מתוק צעיר ורענן ואישי מידי מידי