שרשור חדש
המלצות לצימר זוגי באיזור המרכז, בית שמש יש?ציפורי


יש במושב נחם ובמושב ישעי-שניהם ליד בית שמשbinbin
נחם מומלץ! אזור ה800 שח עם בריכה סגורה~nhykb~
השבוע היינו בצימר פנינת המור בחשמונאיםדורשת קרבתךאחרונה
מאוד מאוד ממומלץ!
עם בריכה פרטית סגורה
עולה 450 שח.
החיסרון היחיד שהבריכה לא לרשותכם בכל השעות אלא בשעות הערב והצהריים המוקדמות של מחרת. אבל היא מחוממת ומפנקת כך שזה שווה
שאלת סקר-מתוך התעניינות.אשמח לתשובתכן הכנהa.d.m
א. אם לבעל שלכם מאד מפריע משו בכן. שאי אפשר לשנות אותו (למשל רוחב כתפיים, איך שאתם צוחקות וכו) הייתן רוצות שהוא יגיד לכן?
ב. ואם מפריע לו משהו במשפחה שלכם. (כמו שהם מאחרים כרוניים) ואין איך לשנות, תרצו לדעת?
תודה
אם אפשר לשנות אולי כדאי שיגידאשריך
אם אי אפשר, למה סתם להעכיר ?
כי אולי כנות ושיתוף בין בני זוג חשובים גם בנושאים כאלה..אלעד

לא יודע

שאלה קשה

בטח.תודה לך ה'.
גם אם יעיר על נתונים פיזיים,אם בחר בי מסתבר שזה טיפה בים גדול...
מדברת עם בעלי בטבעיות על הכל ולפעמים יש דבריפ שאפשר לשנות בהתנהלות כך שאפילו נתונים פיזיים מציקים לא יודגשו
נשמע מדבריך שהבעל חוזר על שוב ושוב....היועץ

אין בעיה שיגיד משהו שמפריע לו, הבעיה מתחילה שזה נהפך לנושא קבוע בשיחות... 

לא מה"נשאלות"..ד.

אבל מצד האיש, לדעתי, ממש לא שייך שיגיד. לא מועיל בכלום.

 

יותר מזה, יעבוד על עצמו, להסתכל בעין טובה, לראות את הטוב, להתמקד בו - עד שלא "יראה" את זה..

 

לא תמיד קל - אבל לגמרי ראוי וגם שווה.

בטח שיגידאופטימיתת
אני כבר אמצא דרך לטשטש או לפחות אפתח מודעות לא לצחוק בקול על ידו.
בקשר למשפחה אוכל להתמוך יותר ולהכיל התמודדויות שלו בסיטואציות כאלו.
נעשה סקר על זוגות שהתגרשו ומסתברגלית ושבעת בניה
שבני הזוג העידו שהבן הזוג הראשון היה טוב יותר מהשני!!!
אין זוג שלא עובר את כור ההיתוך, בתקופות כאלו ההרגשה שכל ששון וקול שמחה לעולם לא ישמע בבית הזה.
את חייבת לשתף איש מקצוע שיציף את הבעיות ויפתח לשניכם רצון טוב להשקיע כמו ניתוח לגוף.
אנחנו באים לתוך מערכת זוגית עם אופי ותפוסי התנהגות שלא תואם לבין הזוג, ולזה נדרשת הרבה מאוד עבודה ולכל אינטראקציה שתכנסי בעתיד את תבואי עם אותם תפוסי התנהגות ובלי עבודה יהיה לך קשה להצליח.
גירושים זו אופציה שבאה רק אחריי שממשתם את כל האופציות לנסות ולשפר קשר שלעת עתה הוא טכני...
בטעות נשלח..גלית ושבעת בניה
לגבי צחוקסיה
לדעתי זה הופך את בן הזוג ללא טבעי.
הוא ינסה לא לצחוק באופן משוחרר ליד בן הזוג כדי לרצות אותו וזה יוצר ריחוק
א. אם אי אפשר לשנות או שהבקשה לשינוי עלולה להיות מוגזמת,הלוי
אז מי שחכם ישתוק.

ב. בהחלט כדאי לדעת על איחורים כרוניים וכו׳ שאינם ניתנים לשינוי, כדי לדעת להתארגן בהתאם.
א. חד משמעית לא.סטופאחרונה
ב. לא כזה אכפת לי, סביר להניח שאשים לב לזה בעצמי (שזה מפריע לו), בכ''ז, אנחנו חיים ביחד.. אבל אם הוא היה חוזר שוב ושוב על כמה זה מציק לו- כנראה שהיה מפריע לי.
רוצה לשבח את אשתי שלא בפניההלוי מא
אתמול הרגשתי ממש רע עם עצמי שתיהיה בריאה לא נתנה לי לישון אמש עד שפרקתי הכל והיום כמו קסם חש בהרבה יותר טוב תודה לך אשתי.
זכו-שכינה ביניהם.מסתבר שזכיתם.ישר כח.mp3אחרונה
אשמח לתובנותבעוז ובענווה

הכרתי בחורה מדהימה. הן במידות והן בחכמה ובאופי.

יצאנו יחסית הרבה (מעל 15 פגישות) ולצערי לא הצלחתי להסתדר עם המראה החיצוני.

לצערי סיימתי את הקשר המופלא הזה בגלל הסיבה הזאת.

מאז, יצאתי עוד מספר פעמים אבל שום דבר לא מתקרב, אפילו בפרומיל לאישיות שלה..

חשוב לי לציין שבמהלך הפגישות היא מאד נקשרה אלי והרגשתי שזה יהיה חוסר אחריות להמשיך את הקשר כשהדבר הבסיסי כמו משיכה חיצונית חסר אצלי.

הציעו לי לנסות "לעבוד על זה". ואני די סקפטי בעניין.

הדעה שלי היא שאם גם אחרי הרבה פגישות, הנושא הזה עדיין צף - סימן שזה באמת מפריע לי ואין מה לעשות.

אבל אשמח לתובנות נוספות (מעדיף לשמוע את נקודת המבט של הגברים).

תודה

 

ממליצה לשחרר ולמצוא את המושלמת בעיניך! בהצלחהאם ל2


להתחזק באמונה ובטחוןmatan

עשית מה שעשית מתוך מחשבה ושיקול דעת.

בני זוג צריכים להרגיש אהובים- גם בפן הפיזי, וללא משיכה וללא מציאת חן- אין נישואים, או שהם יהיו

אומללים.

 

אם היא אכן האחת- היא תחזור כשהזמן הנכון יגיע.

אם היא לא- היא רק עוד אחת בדרך.

בכל מקרה, אין לך הרבה מה לעשות.

לדעתי אתה צודק.הלוי
מענין אותי לדעתהיועץ

איך אמרת לה שאתם לא ממשיכים?

השאלה היא למה הנושא הזה עדיין צףפשוט_

כמו שכבר אמרת לעצמך 15 פגישות זה הרבה

ואמת היית צריך לחתוך קודם, כדי שהיא לא תפגע יותר

 ולבדוק עם עצמך למה זה מפריע שלך

 

נכון שלא צריך להמשיך כאשר המראה החיצוני לא מוצא חן בעינך 

איני יודע אם היא הייתה מתאפרת אבל מה היה קורה לאחר החתונה כאשר הייתה רואה אותה בפעם הראשונה ללא איפור(יש על זה שרשור שלם בפורום)

או בפעם הראשונה מקומות שלא ראית והיו פחות מוצאים חן בעיינך

 

ההבנה כי המראה החיצוני לא מצא חן בעייני הוא משהו סובייקטיבי ואי אפשר לשפוט אדם שחתך על זה

למשל אני אישית לא חושב שבר רפאלי היא אישה יפה

 

אבל באמת צריך להבין ולראות עם עצמך למה הדבר הזה כל כך מפריע לך

שבמשך 15 פגישות אתה מנסה לגשר עליו, עם סיבות כאלה ואחרות.

 

ואני לא מתכוון שתבדוק למה המראה החיצוני מפריע לך  

כי זה באמת דבר חשוב ואשתך לעתיד תרצה שתחמיא לה בלב שלם על כמה היא יפה

 

אלא שתשב עם עצמך ותברר מה הפריע, האם באמת היה משהו ספציפי שלא יכול להיות יפה

האם אני תקוע על תבנית יופי שתרבות המדיה הכניסה בי?

 

דיברתי עם חבר שנמצא בתהליך הפגישות והוא אמר לי משהו מאוד יפה

הציבור החילוני שכל כך הרבה חי במדיה החברתית בסופו של דבר מתחסן בפניה

ותוכל לראות גברים יוצאים עם נשים שלא "נראות" טוב על פי הנורמה החברתית שנוצרה

אבל אנחנו שלא גדלנו בחברה הזו דווקא לנו בסוף יותר קשה להתשחרר ממנה

 

בסופו של יום "ברבי" היא בובה ולכל אישה יש "פגם" יופי כלשהו

אני די בטוח שאם תראה את אשתי תוכל למצוא משהו שמפריע לך, ובעיינך הוא לא יפה

אבל בעייני היא הדבר הכי יפה בעולם.

 

לכן יכול להיות שבאמת אתה צריך לעבוד על עצמך, אבל לא לעבוד בצורה כזאת שהיופי לא חשוב

אלא להגדיר לעצמך מהו היופי, מה באמת מוצא חן בעיינך ולא מה מוצא חן בעייני החברה

 

וזה בסדר לפסול על מראה חיצוני (אבל לא אחרי 15 פגישות)

 

בהצלחה

זה צףבעוז ובענווה
כי בכל שאר הדברים היא ממש מה שחיפשתי (וזה נדיר). אז במצבים מסוימים אני תוהה אם יכולתי לעשות משהו אחר.
ולא, זה לא שאני מצפה למלכת יופי..ממש לא. כפי שאני גם לא חושב על עצמי ככזה.
ואני יודע לומר מה הפריע לי , השאלה אם אפשר לשנות אותו.
אם הבנתי נכוןפשוט_
אז אתה בעצם לא שואל באופן כללי
אלא על נקודה ספציפית

לענ"ד אם נראה לך שיש סיכוי שתחזרו יש על מה לדבר(ואתה מוזמן לפרטי שיהיה אפשר קצת יותר לפתוח)
אבל אם זה סתם בשביל לברר את הנקודה אז תשחרר כי אתה מתעסק במשהו שכבר נגמר וחבל כי זה עוד יתקע אותך בהמשך
ואז כן כדי לעשות בירור כללי על מהו יופי בעיינך
להימנע. דינא דגמראהעני ממעש


לכתוב לך את נקודת המבט של בעלי?בת 30

כן, גם אני הייתי במקום הזה.

וכמעט פספסתי את האישה שלי בגלל זה.

זו בעיה, שכולנו מוצפים במראות מעולם תרבותי אחר שיוצר לנו דמיונות בראש על מה זו אישה יפה.

 

זה בערך מה שבעלי היה אומר לך.

קשה לדעת מה באמת נכון לעשות במצב הזה- כי או שתתחתנו והכל יסתדר או שתתחתנו ושום דבר לא יסתדר.

אבל לפחות שתדע שיש הרבה שהיו במצב הזה והתחתנו והם חיים באושר לגמרי.

אני חושבבעוז ובענווה
שחשוב שאשתי תדע שהיא יפה בעיני (בלי קשר לזה שזה גם חשוב לי ).
ואני כופר בהנחה שמדובר אוטומטית בדמיונות שווא , כאילו אין לאדם אינטליגנציה לבחון דברים.
סליחה, אבל קצת צורם לי הההנחה הזאת, שכל מי שרווק זה בגלל שהוא חי בסרט ומושפע מתרבות כזאת שהופכת אותו לחסר חשיבה.
חס ושלוםבת 30

הבנת ממני שאני חושבת שכל מי שרווק זה בגלל שהוא חי בסרט?

אם כן- אז הבהרה: ממש לא התכוונתי לזה ואני לגמרי לא חושבת כך. 

אגב- גם לא אמרתי דמיונות שווא (כתבתי דמיונות. הכוונה שתפיסה מסוימת שהתגבשה בגלל התרבות שבה אנחנו חיים. אני חושבת שכולנו נגועים בזה, די קשה להתחמק מזה היום). ואני גם יודעת שבעלי הוא אדם אינטלגנטי עד מאוד, כך שאם יש לאדם דמיונות זה לא אומר שהוא חסר חשיבה ואינטלגנציה.

ונכון- חשוב שאשתך תדע שהיא יפה בעיניך.

 

רק אני חושבת שאם שאר הנתונים המשמעותיים כ"כ מוצאים חן בעיניך- יש סיכוי שגם הנתון הזה ישתפר ויסתדר.

 

אז זהובעוז ובענווה
שגם אחרי הרבה פגישות זה נוכח מפריע.
ולהמשיך להיפגש זה אומר בהכרח שהיא נקשרת אלי יותר ויותר , כשאני עומד במקום..
זה נראה לי הונאת דברים מהסוג הגרוע..ואני לא אעשה את זה כי כבר עשו לי את זה ואני לא מאחל את התחושה של השיברון אחרי קשר שנראה כל כך מבטיח לאף אחד
זאת החלטה קשהבת 30

שיהיה לך בהצלחה.

יש לי עוד שאלהכוח הרצון
האם אתה נרתע מהמראה החיצוני שלה? זאת אומרת, זה ממש מגעיל אותך או שאתה סולד מזה? מה הרמה של היופי שלה מבחינתך מאחד עד עשר..
זאת שאלה עדינהבעוז ובענווה
היא לא מגעילה אותי.
אבל זאת משיכה מאד מאד מינימלית.


אז לדעתי, יש מקום לתת לזה פוטנציאל.כוח הרצון
אני נשואה ואומרת לך מקרוב, שאם אין רתיעה של ממש, אלא "רק" לא כ"כ מוצא חן- אז יש הרבה סיכויים להצלחה. כי דברים ממש משתנים אחרי הנישואים.
בכל מקרה, אני לא קובעת עובדה ולדעתי אל תעבור על זה ככה בקלילות..נסה להתייעץ עם איש מקצוע ולפרוס בפניו תמונה שלימה. ממש מעניין.
(נשמע קשה ממש. בהצלחה רבה. שה' יאיר את עיניך)כמעין הנובע
אני חושב שזה תלוימתן תורה
עד כמה אתה מרגיש חוסר עכשיו כשאתם לא ביחד..
אם זה יותר בכיוון של זיכרון טוב אז סבבה,
אבל אם אתה רואה שזה תופס לך מקום אמיתי בלב אז נראה לי שכן שווה להכיר יותר לעומק כי לפעמים היכרות טובה ובריאה נותנת מראה שונה...👍
זה מה שמוזרבעוז ובענווה
שמשום מה היא לא כזאת חסרה לי ואני לא במחשבות עליה כל היום.
אולי בגלל שאני הייתי הצד שיזם את הסיום אז דאגתי בראש להתנתק רגשית .
אני כן חושב שהיא הבחורה הכי מיוחדת והכי מרשימה שהכרתי עד היום. היא חד משמעית ההגדרה לאשת חיל. כנראה שאם הייתי עיוור, לא הייתה בכלל שאלה.
אם זו התחושהמתן תורה
אז ברור שעשית צעד נכון, כי ב''ה יש הרבה בנות מאוד טובות שכל אחד היה אומר ''אשת חיל''-
אבל בסוף אם זה לא חודר ללב...
אם זה משהו בר תיקון אפשר לנסותתודה לך ה'.
ואם לא, ממשיכים הלאה בתפילות שהקב"ה ישלח את המתאימה
אפשר לנסות טיפול ספציפי כמו טאטעדידפ

מכירה כמה שעזר להם (לא מכירה כאלה שניסו ולא)

לפני כמה זמן הייתי בשיעור של יועצת זוגיתים...אחרונה

היא סיפרה על בחור די נאה שהגיע אליה

שאמר שהוא נפגש עם הרבה בנות אבל הוא לא נמשך והסתבר שיש לו בעיות דימוי עצמי ובטחון עצמי נמוך שגרם לו לא להימשך לבנות שיוצא איתן כי מבחינתו הם היו פחות טובות כי רצו אותו

 

לא הייתי אומרת להמשיך אם אין משיכה אבל לדעתי, אם יש כל כך הרבה איך זה שאין גם משיכה....

איך מחזקים את הרגש והרצון לקרבהחכמת ההמונים

שלום לכולם,

אנחנו נשואים 5 שנים ולאחרונה הגענו לנקודה שבה שמנו לב שיש דעיכה בקשר הפרטי שלנו. (שמנו לב לזה כבר הרבה פעמים בשנים האחרונות אבל הפעם החלטנו שאנחנו רוצים שינוי אמיתי)

אנחנו זוג מאד עמוס עם מעט זמן פנוי (עבודה, לימודים, ילדים...), אנחנו מאד אוהבים אחד השני ודואגים אחד לשני אבל נוצר ריחוק והרגעים שלנו לבד כמעט לא קיימים (עם כל המשתמע מכך) רוב השיחות הם בעניני היום יום וכמה שניסינו לשנות ולדבר זה פשוט לא משתפר, זה יוצר מתח בבית והמון ציפיות שהופכות לאכזבות, אינטימיות שכמעט לא קיימת ועקבות כך הגיעה למצב שהיא כבר לא חסרה ולא במרכז (הדוגמא הכי משמעותית היא דחיה של הטבילה בעקבות הלחץ בלו"ז כלומר זו כבר לא עדיפות ראשונה).

בגלל שהמצב הזה כואב לנו מאד ואנחנו מבינים שיש כאן עיוות אנחנו רוצים לעשות שינוי אבל אנחנו מוגבלים בזמן (ואין מה לעשות בעניין הזמן כפי שצויין קודם) החלטנו למצוא חורים בזמן שלנו ולהשקיע בקשר הרגשי אינטימי.

ולשאלה, אנחנו מחפשים דברים לעשות שיהיו מספיק חזקים ומשמעותיים בכדי לפצות על כל הנ"ל במעט הזמן שנוכל לפנות לנו, דברים שיעזרו להפשיר את הרגש ולחזק קודם כל את החיבור הרגשי בשביל שיחזיר את הצורך והרצון לקרבה, יגביר את הגעגוע ויוסיף הרבה משמעות לקרבה ולמה שאנחנו מקבלים ממנה, והכי חשוב שייתן לנו כוחות להתמודד עם לחצי היום יום.

הרעיונות שלנו היו לנסות למשוך אותנו מעבר לאיפוק הטבעי שקיים בשנינו ולמשוך את החיבור למקום גבוה ומשמעותי יותר וחשבנו על משחקים משותפים, שימוש בספרות מקצועית (כמובן קריאה שמטרתה יישום) לימוד משותף.

בנוסף נתקלנו במשחקים בשם "סו דו יו" ויותר בתחום הזוגיות במשחק "לגעת ולדעת", למישהו יש ניסיון עם המשחקים האלה (כמובן בתחום הזוגי)? 

נשמח לרעיונות, משחקים, ספרים, מאמרים מקצועיים וכו'

תודה רבה!  

יישר כח ובהצלחהפאז
לא מספיק מכירה מאמרים על הנ"ל אבל ממליצה
להעמיק את החיבור הרגשי פשוט על ידי אינטימות
להיות יחד רק שניכם, לשתף בעולמכם הפנימי ומה שעובר עליכם
ברגשות ברצונות בחלומות.
מתוך אינטימיות ברגש תגיע אינטימיות בגוף

נשמע שזה משהו שגם מאד חסר לכם
אולי יותר ממאמרים מלומדים...
אין לכם שבת?אות והדר
המצאה ממש נפלאה אפילו לבעלי לו''ז עמוס ביותר
שבת זה דבר מדהיםחכמת ההמונים
אבל אחרי שבוע עמוס הרבה פעמים העייפות משתלטת, וגם זה זמן בשביל הילדים ולא תמיד יש מספיק זמן בשבילנו
כמה עצות בסײדmatan
1. קביעות. קביעות היא יסודית. לקביעת יש כח משמעותי, עצם האמירה הזו אחד כלפי השני אומרת הזמן/הביחד חשוב לי. צריך קביעות בשביל לקדם דברים ועצם הקביעות משפיע כבר. הכי טוב לקבוע זמן קבוע, כך אפשר גם להתכונן מראש. לזמן הזה ראוי להיות יחס של קודש קדושים. אמנם במקרי קיצון יש אפשרות להזיז(אבל לא לבטל), אבל זה לא מגיע בקלות.

אחרי שסידרתם את הזמן, צריך למלא אותו. כדאי ומומלץ, שלא יהיה עניין מעיק. כלומר זה לא זמן עבודה מעיק, ההפך, תתרכזו בלהנות יחד, לא מכיר את המשחקים הללו, אבל אם הם לא מהנים מצד עצמם, אלא משחקי "עבודה" אז אתם אולי תגלו דברים חדשים, אבל תחושת החיבור לא תתחזק. תשחקו משחק, תצאו לטיול או בית קפה, לכו לחדר בריחה, תעבדו על פרויקט משותף, פאזל ענק או בניית שולחן, ותנו לעצמכם לשחרר את הלב והשכל. מתוך כך גם ייווצרו שיחות. אתם יכולים ליזום אותן אבל ברגע שבו יהיה לכם יחד שקט, אז הן יגיעו.
אם אין לכם כלים לתקשורת נכונה שווה לקנות כאלו- יש על זה הרבה חומר באינטרנט "תקשורת זוגית נכונה".

אבל הכי חשוב זו הקביעות, והשקט המשותף. להיות פנויים אך ורק לביחד שלכם. פלאפון סגור, לא להתעסק בפתירת נושאים או בסידור עניינים. אלא לדבר על איך אתם מרגישים בנושא הזה.
שבת... חברותא... שיחה בענייני יומיום זה מצויןאשריך
חברותא עשויה לרומם את זה, לא לדחות טבילה ולא רק מהפן ההלכתי אלא כדי להכניס את זה בלו"ז ויהי מה. כמו שלא תדחו שבת כי אין זמן. יש דברים שצריך פשוט לעשות ולהזיז הכל הצידה, וזה שזה בא מצד ההלכה, "מלמעלה" עושה לנו טוב כי אם זה היה תלוי רק בנו וברצוני היינו דוחים ודוחים....
קודם כל- תעריכו! אחר כך - ותרו.מסכת יומה

תעריכו אחד את השני, תעריכו את הרצון, ואת הרגעים הקטנים.

תלמדו להסתכל על הזמן שלכם, לא כיחידה אחת, שאין בה פנאי לשום דבר.

קחו כל רגע במשך היום ותנו לו משמעות, בלעדיות.

- התעוררתם באותו רגע בבוקר כן

- עשיתם תחרות מי הלביש יותר ילדים כן

- עשיתם תחרות מי התחמק הכי מהר מהטיטולים כן

- הצלחתם לאכול משהו, או לדאוג שהשני ייקח איתו מה שצריך כן

- ניסיתם לחסוך טירחה אחד/ת מהשני/ה כן

- שלחת הודעת התעניינות -מה שלומך, איך עובר היום? אוהב

- הגעתם לארוחת ערב עם כל הילדים כן

- הצלחתם לספר אחד לשני/ה משהו ממה שעבר עליכם היום בעבודה כן

כשחושבים על זה ככה, כל רגע שלכם- יכול להיות "ביחד".

במחשבה, במעשים, בכוונות...

 

ואז פשוט וותרו על החלומות לזוגיות "גבוהה", "משותפת", "חזקה" "משמעותית" -אלו לא רצונות נכונים.

זה נקרא לפספס את החיים יחד.

אתם לא חיים אחד ליד השני/ה, אלא חיים יחד באותו בית, באותה משפחה.

נכון- כל אחד יש לו חיים משלו, דרכים משלו, ואפילו רצונות משלו,

רק תאפשרו לעצמכם לחיות אותם, ותראו שחייכם פשוט מתאימים אחד לשני.

המשמעות תגיע דווקא מחיי היומיום, החוזק הזוגי מתפתח מהשגרה השוחקת.

הפסגה נגלית מלמטה, צריך להסתכל על הדרך שאותה עוברים ולהתייחס למה שעובר בה.

ההזדמנויות מגיעות, צריך רק לתפוס אותן:

יום חופשי, נסיעה ארוכה, השכמה מוקדמת,

רגעים שפתאום נוחתים ביומכם ואתם מסתכלים זה על זו ומחייכים...

ומותר גם לתכנן- לצאת יחד לכבוד אירוע, להשכיב את הילדים מוקדם יותר, לחזור קצת לפניהם הביתה...

 

יש עוד הרבה מה לומר בעניין,

אבל שיהיה בהצלחה! פרח

 

רעיונות :מפצחת האגוזיםאחרונה

לא בטוחה שאתם צריכים עד כדי כך "להתאמץ" עם משחקים וחומרים מקצועיים

מניסיון אישי, קל מאוד ליפול למקום של אין זמן ועמוס מאוד. 

 

אפשר לעשות דברים הרבה יותר פשוטים וברי השגה שמשפרים את הזוגיות והרגש פלאים. לדוג' :

 

- להקפיד על שיחת טלפון במהלך יום העבודה אחד לשני, אפילו שעה קבועה.

 

- כשחוזרים הביתה, האפילו תוך כדי ארוחות/מקלחות/השכבות/כביסות להקפיד לספר אחד לשני, על היום שעבר עליכם, אפילו משהו קטן שהיה לכם היום.

 

- ללכת לישון ביחד ולא אחד אחרי השני. פותח פתח לשיחה קטנה לפני השינה וגם הזדמנות לקצת אינטימיות. כלל פשוט שעושה את כל ההבדל !!

ההורים פוגעים בי והורסים לנו את הזוגיות- עזרה בבקשה!!!הייטקיסטית

נשואים קרוב לשנה.

ב"ה זכיתי לבעל הכי מדהים בעולם!! אני אוהבת אותו כל כך!! ויש לנו אהבה עצומה!!!

 

הבעיות באות מכיוון ההורים שלי, אני כ"כ אוהבת אותם- אך הם כל כך מקשים עליי ופוגעים בי.

יש להם התנהלות שהם מתכחשים אליה בכל תוקף ומתעצבנים כאשר אני מעל את זה, אך זה ברור לעין שיש להם העדפה לאחי שנשוי כחצי שנה.

זה מתבטא באופי השבתות כאשר כל זוג נמצא, ביחס, רכב וכו'... זה ברור לעין ואין כל ספק בכך.

 

זה כל כך פוגע בי היחס הזה של ההורים, וכמה שלא ניסיתי זה לא עוזר לדבר איתם( אז בבקשה בלי עצות של ללכת לדבר איתם- אין עם מי לדבר..זה כמו קיר).

 

הבעיה הרצינית מתחילה כאשר בעל נפגע מזה שהוא רואה שיש יחס והתנהגות שונה שאנחנו שם וכשאחי שם, וגם כאשר מבטיחים לנו שיהיה לנו את הרכב ליום X ובסוף אין כי ברגע האחרון נתנו לאחי(ועוד בעיות הקשורות לכך..)...

חשוב לציין שהם לא מתנהגים בחוסר כבוד לבעלי אך ברור וקשה שלא להבחין בההעדפה שלהם לאחי- וזה פוגע גם בבעלי.

 

 

זה גורם לבעלי פחות לאהוב את ההורים שלי וקשה לי עם זה, ובנוסף זה גורם לנו למתחים רבים, מריבות, כעסים, העלבות והשוואות בין ההורים שלי לשלו.

 

עכשיו אני חייבת עצות ורעיונות כיצד לשקם את המצב עם בעלי בנושא זה, איך לתת לו הרגשה טובה, איך לא לתת למצב הזה להשפיע לנו על הזוגיות...ואיך אני יכולה להמשיך בזוגיות טובה למרות שאני כל כך פגועה מההורים שלי??

 

תודה מראש לכל העוזריםכן

 

שבונים בית מכניסים רק את הדברים הטובים שיש בשניכםמושיקו

ההתנהגות וההרגלים מהבית שלך ושלו שלא מתאימים לכם אל תכינסו.

 

ואם הקירבה מפריעה תתפסו מרחק נפשי או פיזי ממוקד הבעיה ותבנו  את עצמכם ואז תגלו שאתם מספיק טובים לבד בלי עזרה של אף אחד.

 

ככל שתנמיכו ציפיות מכל מי שמחוץ לבית כל מה שתקבלו תהנו מזה

מסכימה לגמרי, זה מה שרציתי להציע, לשמור מהם מרחקאם ל2

למרות הקושי. לפחות לתקופה מסויימת.

היכן האמונה שזה שמפרנס ומכלכל מקרני ראמיםגלית ושבעת בניה
החליט ....לזוג x אני אתן דרך הדוד מאמריקה.
ולזוג y אתן דרך ההורים.
בעלי ואני בנינו את ביתנו מידו של ה'.
לעומת זאת אחיי בנו את ביתם דרך הוריי, כשבעלי מודע ובחצי חיוך שואל, וכמה את קיבלת? (קיבלתי אבל ביחס לאחיי זה היה הרבה פחות).
והתשובה שלי אליו היתה, "בה' שזכינו לקבל מידו של ה' ולא ממתנות בשר ודם"...חסד ה'!
ומכיוון שהם אחיי אז השמחה היא גם שלי לראות אותם מצליחים ברגע שהוא ראה תגובה מפרגנת גם הוא שינה את החשיבה..אולי תנסי גם את לפרגן לאחיך?
כל אחד בוחר מאיזו זוית להסתכל על החיים המחשבות שלכם יצרו את המציאות לטוב ולמוטב.. וכמו שדן כתב תראי לבעלך שאת מזדהה איתו, אבל אין באפשרותך ליצור מציאות אחרת..
לפי דעתינירוונה
תנסי לדבר עם אחיך דווקא, נגיד סיכמתם עם ההורים שביום זה וזה תקחו את האוטו תודיעי גם לאח שידע ולא פתאום יבקש ויעמיד את ההורים שלך במצב לא נעים.
דבר שני, הייתי ממליצה לשניכם באמת להפנים ולשמוח בחלקכם, תסכלו על כל הטוב שה׳ מרעיף עליכם וגם על אינספור מתנות וטובות שההורים עשו ועזרו לכם, תבינו שזה לא מרוע ח״ו פשוט שיקולים שונים.
תתחזקו בשמחה ובאמונה והשפע יבוא גם בלי מתנות בשר ודם

בהצלחה!
והכי חשוב - תשקיעו ותחזקו את הזוגיות שלכם ואל תתנו לזה להפריע אתם נשמעים מקסימים ומתוקים
קודם כל תביני אותו.matan
ההבנה שלך לתיסכול ותחושה שלו חשובה, אל תצדיקי את הצד של ההורים, בטח לא כשהוא לא במקום להכיל את זה, זה רק יוצר חיץ ביניכם.

בזמן רגוע, לא בסמיכות ללחץ כלשהו בנושא הזה, תדברו ביניכם. חשוב שתגיעו להסכמות ביניכם מתוך שותפות. שתרגישו שאתם מתמודדים עם זה כזוג. אם יש אפליה ברורה, תשימי את זה את על השולחן. תגידי שאת רואה את זה. שגם לך זה מרגיש לא טוב. הרבה פחות נעים להרגיש מועדפת פחות כאחות מול אח מאשר כחתן...
אם באמת אין איך לשנות את זה, ושום דבר לא עזר, תחליטו ביניכם על דרך התמודדות. המצב לא בסדר, אבל אתם צריכים להתמודד. אל תבקשו מהם את האוטו, אל תיכנסו להשוואה, תבואו פחות, תנמיכו לחץ. אם ההורים שואלים למה, אתם יכולים להסביר בנעימות ולא מתוך כעס. לא לוקחים את האוטו, כי כדי לקחת אנחנו צריכים ביטחון שיהיה ולא תמיד זה קורה. לא באים שבתות כי פחות נעים לנו, אנחנו צריכים לא להנות בשבת? וכו' אולי זה יעורר אותם ואולי לא. בעל מקרה, אם תוציאו מעצמם שההורים שלך עוזרים לכם, לא תיפגע כשהם לא עוזרים כפי שהיית רוצה. ומול בעלך, כל עוד תביני אותו, ותהיי לצידו זה לא אמור ליצור מתיחות. טל תיכנסו אף פעם להשוואות בין הורים חוץ מהשאלה של "אילו דברים טובים אנחנו לוקחים מהם" לכל ההורים יש חסרונות, לא יעזור לכם להתעסק בהם, סתם לשון הרע.

עוד נקודה משמעותית- מה הגורם? האם זו העדפה על רקע אישי? אולי על רקע מקצועי? כלומר אולי יש פה מסר נסתר שעובר ופוגע בבעלך? שמולו תצטרכי לדבר עם בעלך. לדוגמא יחס פחות טוב על רקע העובדה שבעלך דתי יותר/פחות, אשכנזי/ספרדי, וכו' שאז כדאי שתדבר גם על זה, על איך את רואה את הנקודה הזו
צריך לעצור את זה במיידיתשני 123

לא שווה הריב והמתיחות והכעס בינך לבין בעלך 

לדעתי עדיף לא להגיע כשהאח הנשוי נמצא....

תמיד יכחישו.... כי יכול להיות שיש העדפה כי אשתו כך וכך.... ולכן מרחמים עלו אבל זה לא סיבה מוצדקת ....

אם תלכו להורים לבד ותהנו אז תמשיכו בכיף ...

מנסיון שלי לא שווה כל הריבים האלה בינכם  ולכן לעצור את זה מיידית.

ולא לתת לזה להמשיך כך שנה שנתיים וכו'

הרבה הצלחה 

 

תשובההעני ממעש

ההורים לא חייבים כלום לא לכם ולא להם

 

ואמנם שזה מעצבן וכו' וכו'- ולא ירדו אבותינו למצרים אלא על קצת מילת שקיבל יוסף יותר מאחיו. (רואה?- אפי' אצל יעקב אבינו היה כזה שרשור..

 

ויכול להיות שיש להבדל סיבה כזו או אחרת. ויכול להיות שבמצב מסויים היית יכולה להבין את הסיבה- או לגשש אצל ההורים בעניין (את מספיק בקשר כדי לשאול???- בדרך ארץ כמובן!

 

הייתי עושה הערכת מצב ובונה שכל יהיה הסטטוס קוו לעתיד הקרוב-

כך תהיו רגועים וללא הספקות..

 

אחרי זה- תחליטו עד כמה אתם אוהבים את ההורים וכו'.. מאמר מוסגר- אהבה להורים נמדדת בהשוואת צ'קים??

 

סליחה על הבוטות- באמת מנסה לנתב כיוונים..

 

בנוסף- אם אתם זקוקים כלכלית- הייתי פונה להורים- לא ממקום של השוואה- אלא ממקום של ילד-הורה ללא קשר לאח פלוני

 

בהצלחה

 

 

 

 

 

 

^^^כל מילה ממה שאמרמעורב
ברגע שתכניסו לזוגיות שלכם שיקולים "זרים"גלית ושבעת בניה
מהר מאוד האהבה היפה והעצומה שלכם תרד ותדעך, את מקומה יתפסו מריבות וויכוחים...שווה לכם???
ההורים לא חייבים לנו כלום!!!!!!!!!
מי ההורים, מה ההורים, ומה הם עושים.... זה לא נושא שיחה ובוודאי לא סיבה למריבות!!!!
ועזב את אביו ואת אימו... (כולל החומר)וכולל הכל מכל.
במתכונת הזו אפשר בקלות שהקשר היפה שבניתם יעלה על שירטון!
ומה שישאר בסוף זאת מרירות כעס קנאה ושנאה.
כשתבינו שעם הורים לא עושים שום "התניה",אז גם תצליחו לקבל ולאהוב אותם כמו שהם.
"כמים הפנים לפנים כך לב האדם לאדם"
צודקתשני 123

ההורים לא חייבים כלום

אבל רק מי שעובר את זה יבין אותה....

ברגע שיש אפליות זה הדבר הכי קשה לקבל ....

לכן צריך להתרחק ולא שווה המריבות והכעסים בין בני הזוג רק פוגע בהכל....

בכוונה הלכתי הכי רחוק וציירתי תמונה עםגלית ושבעת בניה
תוצאה עגומה וקשה, והרגשתי עד כמה אתם כואבים את היחס המפלה של ההורים ולמרות זאת השאלה המתבקשת היא.
האם אתם עדיין מוכנים לשלם על זה מחיר יקר???

^^^^^^^^^ השאלה שגלית שואלת זה הדבר הכי חשוב בעצםנקודה

בס"ד

 

אלו ההורים וזה מה יש.

 

אוהבים כל ילד בדרכם הייחודית.

 

קשה לקבל- אבל הכרחי-

לא כי ההורים צריכים את זה אלא אתם צריכים את זה.

 

לא מספיק חוסר הנעימות שלכם מול ההורים, שאתם מכניסים את זה גם לבית?

על אוטו שבניתם עליו ולא קיבלתם תשלמו מקסימום במונית.

אבל לשלום בית, לאהבה, להערכה, אין מחיר!!!

 

חוזרת על השאלה של גלית-

אתם באמת מוכנים לשלם את המחיר הזה??

אפילו לא בציור הכי שחור,

אפילו שטיפטיפונת מהאהבה שלכם תרד- זה שווה את זה?

 

אם הוא בא אלייך בטענות על הורייך,

דברים שבסך הכל גם את מסכימה איתם -

את יכולה לומר את האמת.

שגם לך כואב שהם מתנהגים כך,

אבל אלו ההורים ואת לא יכולה לחנך אותם...

 

לא לומר "זכותם," (למרות שזאת זכותם)

ולא להצדיק אותם, אלא לשתף בהרגשתך.

 

לפעמים לבעל יכול לכאוב אם ירגיש שהיחס הזה,

של העדפת האח הוא אולי מוצדק על ידי האישה

ואולי גם אשתו חושבת שאחיה יותר ראוי ממנו...

ברגע שהוא יבין שאת בצד שלו,
שכבודו יקר לך, וכך את מתבאסת על אותו הדבר,

אולי הוא יבין שהדיבורים האלו סתם מכאיבים לך,

וירפה.

 

בהצלחה!

 

אתם צריכים לדבר על זה ביניכם.ד.

זה לא אמור בשום אופן להגיע למתחים,העלבות ומריבות ביניכם. גם לא ל"השוואות".

 

איך זה מגיע?

 

ברור שאם היית אומרת לו בפשטות - שמע נא, אתה צודק. זה ממש מכאיב לי, לא מבינה למה זה, ניסיתי לדבר - לא עזר. אולי כי זה האח והתחתן אח"כ והם דאגו מה יהיה איתו... לא יודעת למה. הרי הם מעדיפים בכך לא רק לגביך, אלא גם לגבי. מוזר, ברור שלא צודק ולא נעים, וגם הם מבינים את זה - לכן "מתכחשים" לכך.

 

כעת, אחרי ששנינו "נפגענו" ביחד, מה עושים עם זה?

 

שיקלקל לנו ב"ביחד" - למה? מה קשור ליחס שבינינו? הרי שנינו לא שמחים בזה.

שלא נכבד אותם? לא שייך. הרי מצוות כיבוד הורים זה גם ב"הורים רשעים", קל וחומר באנשים שאינם כאלה, אלא יש איזו בעיה שלא מובן טעמה, וגם הם מנסים להכחיש אותה.

 

אז בוא נחזק מה שבינינו, נשתדל להתגבר על זה בלי להסכים עם זה - ולהתפלל שיתפסו שזה לא נעים.

 

 

אם היית אומרת כך - יש להניח שכל הענין "ביניכם" היה נרגע. אין על מה לריב. אין ממה להיעלב. הרי שניכם מסכימים על אותו דבר.

אז אולי, בגלל אהבתך להורייך, ניסית לגונן, קצת להצדיק, להסביר?... 

אחרת, לא כ"כ ברור. אם את מסכימה איתו - מה מקום לריב ביניכם.

 

אז כדאי שתגידי לו כנ"ל - ואח"כ את יכולה להוסיף, בשקט: תראה, זה כ"כ לא נעים לי, עוד יותר בשבילך מאשר בשבילי. אתה בעלי, הייתי רוצה שתרגיש שם הכי טוב, אבל אין לי שליטה על זה. אז אם אתה מוכן לעשות לי טובה ולא להשוות למה שקורה אצל הוריך, אני מאד אודה לך. גם ככה זה כואב לי, מה יעזור לזרות מלח על הפצעים?...

ב"ה שההורים שלך מתנהגים אלי כמו שמתנהגים. והלוואי שגם ההורים האהובים שלי, ישימו לב שזה לא בדיוק כמו שהם מנסים לומר, ויעשו משהו בענין...

 

 

לדעתי, אם תלכי כך - אין סיבה למשהו לא טוב ביניכם. זה העיקר.

מה שנוגע להורים - מה אפשר לעשות.. ניסית, לא הלך. אין מצוות חינוכם עליכם. וזה גם לא העיקר. באמת לא נעים, אבל נראה כ"כ לא מוצדק, שחבל להיפגע מזה. לפעמים אנשים עושים משהו בלי להבין בעצמם למה; ולכן גם מנסים להתכחש לכך...

 

הצלחה רבה.

תקנו רכב...conet
זה לכאורה אמור לפתור את הבעיה...

כלומר ככל שתצטרכו פחות את ההורים כך החיים שלכם יהו יותר עצמאיים וכך תהיה בינכם ובין האח פחות תחרות וכך הכל יבוא על מקומו בשלום...
לדעתי את צריכה לעבור לצד שלו, כלומר:mp752

את הרי נפגעת בעצמך מההורים שלך, את מודעת לזה שהם לא בסדר, אז על מה יש לכם פה להתווכח? שניכם באותה הדעה. אם שכן שלכם היה מתייחס אליכם לא יפה, זה היה גורם למריבות וכעסים ביניכם?

יש ביניכם הסכמה שההורים שלך מתנהגים לא בסדר, אם למרות זאת מפריע לך שהוא מדבר עליהם את יכולה להסביר לו שאת פגועה כמוהו אבל את מעדיפה לא לדבר עליהם. אם הוא יבין שאת חושבת כמוהו וכל הסיפור הוא לא לדבר על זה-לדעתי יהיה לו הרבה יותר קל לספוג את זה בשתיקה, אין טעם להסביר למשהו שההורים שלו לא בסדר כשהוא כבר יודע את זה.

 

אמנם לא שאלת מה לעשות עם ההורים שלך, אבל מנסיון יש לי עצה בשבילך: תחתכי לכמה זמן. תמעיטי מאד בביקורים ובבקשות עזרה מהם, אם את יכולה לתקופה להמנע כליל זה עוד יותר טוב. אבל תזכרי לשמור על כבודם, אל תדברי על זה עם אף אחד כולל אחים משני הכיוונים. אם האחים ישאלו אתכם למה לא רואים אתכם תתחמקו, אל תפתחו את זה למריבה משפחתית, הם לא יוכלו לכעוס עליכם וגם לא יהיה להם שווה לריב אתכם אם תעשו את זה בדיסקרטיות (הרי גם אותם זה יביך אם תהיה חלילה מריבה), תשמרו על תקופת התרחקות שתהווה תמרור הזהרה.

תפתחו בינתיים את הקשרים בצד של בעלך-ושוב גם שם לא להסביר למה מגיעים יותר ולא לדבר על זה.

 

אגב- מה עם אחיך? הוא לא רואה שיש העדפה כלפיו? אולי הוא יוכל לדבר על זה עם ההורים, במידה והוא מספיק הגון כדי לעשות את זה ולא חושב רק להנות ולנצל את העדפה.

למה ההורים לא בסדר?מעורב
בעיניי, ומנסיון במשפחה המורחבת-
מה שההורים נותנים אומרים תודה רבה.. 18+ שנים הם דאגו,האכילו,הלבישו וחיתנו.
מרגע שאדם הקים בית הוא אחראי לביתו.
בעלך צריך לדאוג לרכב,לאוכל,ללבוש.
ומצד שני- אם ההורים מבקשים משהו ולא מסתדר לכם אותו הדבר.

במשפחה המורחבת שלי יש 2 מקרים של פיצוצים בין הילדים להורים לאחר החתונה רק כי לא היתה הבנה שכל אחד אחראי לביתו, ונעשתה עירבוביה.
כיום בין 2 הזוגות להורים שלהם קיים נתק רציני של כמה שנים.

לא חושב שבעלך צריך להתערב ביחסים שלך עם ההורים והאחים.
ההורים לא חייבים כלום-אבל אפליה זה לא בסדר לכל הדעותmp752

אפשר להבין הורים שלא נותנים כי לא יכולים או לא חושבים שצריך לתת, אבל להפלות זה כבר ממש לא בסדר. נכון שאם הם יפנימו שההורים לא חייבים להם כלום יהיה להם יותר קל להסתדר בלעדיהם, אבל תחושת האפליה היא מקוממת.

נכון, אבל אז מה? להורים יש שיקוליםאשריך
משל עצמם גם אם זה לא נראה לילדים. מצוות כיבוד הורים לעולם עומדת.
אז מה את מציעה? שתעמיד את ההורים על טעותם?מעורב
ההורים לא חייבים כלום, נקודה.
הכסף שייך להם והם יכולים לעשות בו כרצונם.
את לא יודעת מה השיקולים שעומדים אחרי ההחלטה..
מסרב להאמין שזה כי " אוהבים ילד אחר יותר"
מסכימה! שכחנו לרגע מי הילד ומי ההורה...גלית ושבעת בניה
זאת הדוגמא שהיינו רוצים להראות לילדינו???
גם ההורים פה לא בסדרכתום כואב

יש בעייה גם הלכתית להפלות בין ילדים, גם אם נותנים לילד אחד יותר רצוי לעשות את זה בסתר ולא במופגן ככה, יש פה כשל חינוכי וערכי של ההורים, גם אם זה זכותם לעשות עם הכסף מה ששרוצים, השאלה היא מה ההורים משדרים לילדים? האם נוח להם שיש קנאה ותחרות? האם הם רוצים לגרום לפירוד ופילוג בין האחים?

הדוגמא הקלאסית לזה היא הביקורת שיש על יעקב אבינו שהעדיף את יוסף על פני האחים דבר שגרם להם לשנוא אותו עד כדי לרצות שהוא ימות ומכירתו למצריים.

קנאה זה דבר נוראי והורים חכמים יעשו הכל כדי להרבות אחווה בין הילדים ולא ההיפך.

אתה בהחלט צודק אף אחד לא מצדיק הפליהגלית ושבעת בניה
בין אחים, זה דבר פסול ואסור שזה יקרה!!!
זה פירק הרבה משפחות טובות.
אבל אל תשכח שיש פה זוג טרי וזוגיות עם בסיס טוב לבנות בית איתן, שעלול ח'ו בלי לשים לב להתפרק , ועל מה?!
על כסף שלא שייך לו ובדרך הזו עלול שגם לא יהיה לו,... "יצא שכרו בהפסדו"
לא כסף לא זוגיות טובה ולא משפחה !!!
עם כל הכאב זו העבודה והנסיון שלהם.
אני לא רוצה להישמע נחרצת אבל יש לי הרגשה שאולי מדובר בזוג שאין לו הסתפקות וסביר להניח שגם הם מקבלים טובות רבות מההורים ובהשוואה לאח כנראה קצת פחות.

התגובה שלך מקוממת מאודהייטקיסטית

מדובר בזוג סטודנטים שקורע את עצמו בשביל להתפרנס ועובד ללא הפסקה!

גרים ביחידת דיור של מטר על מטר..האישה(אני) אחרי הפלה מאוד קשה וכעת עם סיבוכים רבים ושונים.

ומה אני מקבלת? כלום.

 

אין לך מושג מה המצב שלנו ומה המצב של אחי..לא בקשתי ולא רוצה לשמוע שיפוט ודעה אישית, אלא רק עצות למצב הנתון שאנו נמצאים בו.

תתביישי לך.

קודם כל התגובה שלך מאוד לא נעימהמעורב
חלק מהעניין בלשתף בפורום זה גם לשמוע דעות שלא בהכרח יתאימו לך.
ולחלק העיקרי-
בעלך הוא זה שצריך לדאוג לצרכייך.
הוא זה שצריך לפרנס ולכלכל.
החלטת להתחתן ולהקים בית בגיל צעיר- זה חלק מהחבילה,
ברוך הבא לעולם של הגדולים.
ההורים לא חייבים לכם דבר, ומה שנותנים נותנים מרצונם הטוב.
לדעתי,
בשביל השקט הנפשי שלכם עדיף לא לבקש- לנסות ולראות שאתם יכולים להסתדר לבד.
בהצלחה
מחילהאסטרו
קודם כל אני מאחל לכם אושר ועושר בכל מכל כל מתוך בריאות מעליה וזש"ק.

אני חושב שאת מקשרת את מצבכם שמחד מבורך בזוגיות נהדרת אבל מאידך רצוף בקשיים שתארת בתגמול מהורייך.

לענ"ד ברשותכם נכס שקשה מאד להשיג בדמות אהבה רבה ומאידך קשיים שבס"ד יעלמו תוך זמן מה. הלימודים יסתיימו, מצבכם הכלכלי ישתפר ובע"ה תזכו במהרה להריון תקין. חבל ל"חבל" בזוגיות שלכם בגלל ציפיה שלכם מהתנהגות של אחרים שאינה בשליטתכם. וותרי על הרעיון של "מגיע לי" והפכי אותו ל"כמה טוב שקיבלתי" אפילו אם זה פחות מאחיך. ככה תשמרי את הטוב שבידיך והקשיים בע"ה יעלמו במהרה בזמנם.

בהצלחה!
קודם כל סליחה שדבריי פגעו בך!גלית ושבעת בניה
מכיוון שהיו חסרים פרטים היה ניתן להעלות השערות, ובנוסף התיאור שנתת נשמע אם לומר את האמת מאוד קיצוני, ולהשוות הורים לקיר לא נשמע טוב...
בצירוף חוסר היענות ותגובה ממך נתן לי תחושה שמדובר בזוג שחושב שאם הוא מבקש אז חייב להיענות.
אני מקווה שאת מבינה שלא הייתה פה כוונה לפגוע, וזה חלק שצריך לקחת בחשבון לפני שמעלים שאלה בפורום.
ושוב סליחה!!!
הרבה בריאות ובהצלחה!
לא מעמידים הורים על כלום. ענווה.אשריך
בפרטי- עצהRrr
בפרטי
הורים הם אנשים בפני עצצמם. יש להם את הטעויות שלהםמשה

אם את רואה שאי אפשר לסמוך עליהם , אז אל תסמכי עליהם.

חבל לכעוס. זה הכסף שלהם וגם אם הם טועים זה זכותם המלאה לטעות ולפספס אותכם.

 

אני מתאר לעצמי שיותר קשה ויותר יקר, וכנראה גם בחרתם לגור באזור שלהם בידיעה שהם יוכלו לעזור - ובכ"ז - אם אין שיתוף פעולה, חבל להרוס משפחה בגלל קושי של שנים ספורות.

אחר כך כשתתבססו כלכלית כל הסיפור הזה יהיה זניח.

אם הם לא רוצים ומוכנים לשנות- אין מה לנסות בכוח.סטופ
ב''ה שיש לכם קשר טוב, וב''ה שגם עם ההורים הרוב טוב.
אם זה כ''כ פוגע בכם כל פעם שאתם נתקלים בעובדה הלא נעימה הזו- אל תיתקלו בה.
לא חייב לבקש את הרכב מההורים אם זה גורם לכזו פגיעה.
ולמה שיגרום למתחים ביניכם? הוא יודע שגם לך לא נעים עם המצב?
זה פוגע בך כשהוא אומר דברים רעים על ההורים שלך?
אז תבקשי שלא יאמר. וכשהוא פולט משהו בנושא מתוך כאב- את ממש לא צריכה להיות הסניגור שלהם.

מוסיפה מנסיון שלי: האיש שלי סלד קצת מהתנהגויות של אח שלי (לא שאח שלי נוראי, אבל הוא לא הבנאדם עם האינטלגנציה חברתית הכי גבוהה בעולם)
אז כמה פעמים הוא אמר לי את זה שקשה לו לסבול וזה מעצבן אותו וכו, עד שאמרתי לו שאמנם אני מבינה על מה הוא מדבר אבל הוא צריך להפסיק כי קשה לי לשמוע את זה, זה אחי אחרי הכל..
והוא הפסיק. ולמרבה הפלא זה גם הרבה פחות מפריע לו עכשיו, הוא פשוט השלים עם המצב ועכשיו הוא מסתדר איתו מעולה.
לתפוס מרחק סביר מההורים ולהיבנות יחדעדידפאחרונה

לא לתת לזה להיכנס בינכם
עם תפילה שאתם כהורים תדעו להיות אחרים

איך קפצתם למים והחלטתם שאתם מתחתנים?יוסי בכינור
זו החלטה לא הגיונית לקבוע עם מי תחיו את כל חייכם פחדתם? איך התמודדתם? אשמח לשמוע
ידעתי ששנינו בוגרים מספיק לקבל החלטהמקרוני בשמנת
וקיבלתי על עצמי לא להמשיך שום קשר שלא מתקדם לחתונה. אז נתתי אולטימטום- אם אנחנו לא מתקדמים לחתונה אנחנו צריכים להיפרד. כי אני לא מחפשת חבר, אני מחפשת בעל.
זה מפחיד, כמו כל החלטה גדולה ובוגרת. אז פשוט צריך להחליט להחליט, מבין?
לא ממש. זה עדיין מפחידדדיוסי בכינור


נכון. לדעתי צריך איזה סייעתא דשמיא מיוחדת.ירושלמית טרייה
זה באמת קשה,ונדיר מאד שאנשים מצליחים להחליט עם השכל בלבד.
צריך גם רגש ורצון לא לגמרי מוסבר, לדעתי.
אבל כמובן לא לדלג על השכל!

אם הפחד מאד מאד גדול או שיש התלבטויות רבות לא מחליטים. מנסים להמשיך, הולכים להתייעץ (יועץ טוב לא אומר לך מה לעשות אלא מצליח לעזור לך לחשוב ברור ולהבין מה אתה באמת רוצה). ואם ההתלבטויות לא נפתרות אז נפרדים.

מה לעשות, זאת אכן החלטה משמעותית מאד, הכי משמעותית בחיים אפשר לומר, ולא מחפפים בה.
נשמע שאתה עדיין לא בטוח ועדיין מתחבט אם ככה אלגבר42

תמהר להתחתן אם אינן מוכן ובשל נפשית לזה. לא צריכה להיות התלבטות אם ממש אוהבים זה פשוט בא טבעי. ואם יש ספק אין ספק. 

בהצלחה,

 

אצלנונירוונה
פשוט מאוד מאוד רצינו את זה. לפני כן דיברנו עם הרב שלו והרב שלי שהמליצו לנו להתחתן ולא למרוח את זה (יצאנו יחסית הרבה לפני החתונה קצת יותר מחצי שנה) כי היצר ממש גדול וזה קשה.
בעלי תמיד חלם להתחתן מוקדם ואני די נמשכתי לזה בעקבותיו ולשמחתי בחרנו נכון ב״ה

הרגשה.. שזה זה מרגישים שזה זהמוץמוץ
זה לפחות מה שהיה אצלנו..
זה לא אצל כולםמקרוני בשמנת
ויש הרבה שלא מתחתנים רק בגלל שאין להם את התחושה המובהקת ש"זה זה"
נכון. אז מה עושים???יוסי בכינור
משתמשים גם בהחלטה שכלית.מקרוני בשמנת
כש"הכל טוב"אני והגיטרה
והטוב הזה הוא כ"כ לא סתמי, אלא משהו שאתם לא יכולים בלעדיו.
להחליט להתחתן, זה להחליט שאני נכנס אל הנודע עם הבת זוג הזאת. שאני מכיר כ"כ, ומעריך כ"כ, ושהקשר ביננו הוא מיוחד.
לא קפצתיהזדמנות
לא יודע לשחות
לא פחדתי. שאתה יודע אתה יודע
חיכיתי שאני יותר ארצה מאפחדסטופ
וכשזה קרה- התארסנו.
(ולאיש שלי היתה סבלנות..)
אבל האמת שאם זה היה לוקח יותר זמן יכול להיות שהייתי קופצת למים למרות הפחד.
אני עדיין רווקקוד אבל פתוח
אבל פעם שמעתי משהו, וזה גם עוזר לקחת החלטות אחרות בחיים.

דבר ראשון כשמחליטים זה אומר שמוותרים באופן מוחלט על כל שאר הנשים בעולם. וזה מאוד מפריע לקבל החלטה. ברגע שמבינים שזה מה משפריע, ומבינים שלא לקבל החלטה זה יותר גרוע, ההחלטה יותר קלה.
דבר שני, יש נקודה שבה מבינים שאנחנו יודעים הרבה דברים אחד על השנייה, ועוד דייטים לא יעזרו לנו לדעת יותר. וזה הזמן לקבל החלטה.
בסוף במילא הכל משתנה אחרי החתונה,בלדרית
פשוט למצוא מישהו שמתאים ויש כימיה. שנעים לדבר איתו ושאפשר לדמיין אתכם מעבירים ביחד את החיים בניינים. זו אמנם החלטה גורלית אבל לדעתי החשש הוא יותר מהשינוי מאשר מעצם ההחלטה.
הגענו למסקנהחרותיק
שלהמשיך להתלבט כבר יהיה מיותר.
כי מכירים אחד את השני, ומודעים ליתרונות ולחסרונות,
ו ממשיכים.
אכן יש משהו לא הגיוני בלהתחתןאנננ

אז מי אמר שאי אפשר לעשות דברים לא הגיוניים בשביל דבר כה חשוב כהקמת בית בישראל?

משיכת הלב והשכלהיועץ


אהבתי את השאלהאושרקה
התאהבותשירה515
זו המתנה שקיבלנו כדי לעשות את הצעד המפחיד והלא-הגיוני הזה.

השכל פעל את פעולתו בתחילה, ובמקביל הרגש העביר הילוך עד שזה היה הצעד המתבקש.

לא אומר שלא פחדתי- גם אחרי שהחלטנו, לקח זמן עד שהסכמתי לתת לזה תוקף ולספר להורים.
זה היה ברור לשנינו.בת 30

אבל יחד עם זה- היתה לי נקודה שבה הייתי צריכה להכריע, ולעשות בחירה מתוך מודעות ולגמרי עם השכל.

אני מניחה שאצל רוב הזוגות זה שילוב של תחושה פנימית ושל בדיקה שכלית. אצל כל זוג באחוזים קצת שונים.

ופחדת? איך התגברת?יוסי בכינור


אישית נתתי מקום לכל מה שהפחי אותי ואת האישמקרוני בשמנת
ומצאנו תשובות לחששות שלנו. תשובות אולי לא מלאות, אבל מניחות את הדעת.
למשל- ממה נתפרנס?
תשובה: שנינו לא עצלנים, אם לא תהיה ברירה אני יודעת שהוא יהיה מוכן לעבוד אפילו בעבודה בזויה וקשה כדי לדאוג לנו. וכך גם אני.
פחדתי? לא.בת 30

בכלל לא. אבל ידעתי שזו הבחירה שלי, ושלכל בחירה יש תוצאות.

זו היתה למעשה בחירה בין שתי תפיסות חיים.

ואפילו שאני הייתי אז בתפיסת חיים אחת והוא בשניה- ידעתי שאני רוצה את התפיסה שלו, על חסרונותיה. 

ומעבר לזה- הבהירות שהייתה לי שזה זה וזהו עזרה לי להתגבר על אי אילו מכשולים.

מחליטים מה חשוב לךl666

ברגע שנמצא מישהו או מישהי שמתאים לרב הדרישות וטוב לך אתו, יש רגש אז מתחתנים

אם זה מפחיד אז להגיד שמקסימום מתגרשים

למה זה כזה מפחיד?

מקסימום מתגרשים זה הדבר האחרון להגיד בשביל להחליט!ירושלמית טרייה

I666, תמיד אני מסכימה איתך, הפעם לא..

צריך להיות רצון ברמה כזאת שזאת לא מחשבה אפשרית בכלל.

אם אחר כך יש קשיים, וכמעט לכל זוג יש קשיים ברמה כזו או אחרת - סתם להתרגל לחיות עם מישהו חדש וכו', אז זה מאד לא טוב שיש בראש את המשפט הזה. ואם ככה מחליטים אז המשפט הזה יהיה בראש.

 

יש לי חברה שהתארסה ככה. כולנו אמרנו לה לא לעשות את זה.. היא התעקשה כנראה כי התפדחה לפרק. לא היתה לה תמיכה מהמשפחה לדעתי. היום היא גרושה.

אנסה להסביר את עצמיl666

יש אנשים שכל כך מפחדים לקבל החלטה לכל החיים שזה מונע מהם להתחתן. ופה זה כאילו פתח מילוט במקרה קיצוני. גם אם טעו אז יש אפשרות לתקן.

ויש גם כאלה שכל כך מפחדים שיהיו בעיות שלום בית או גירושין שמעדיפים כבר לא להתחתן. ואז משפט הזה קצת מכניס לפרופורציה. 

בעיניי להישאר לבד הרבה יותר מפחידl666


קופציםשני 123

תמיד יש חששות ופחד מהלא נודע ....

אבל יש המון דברים לקנות ולעשות לפני החתונה שאין הרבה זמן 

לחשוב על הפחדים....

שיהיה הרבה הצלחה והרבה מזל....

בדומה לסטופ-מילקי
גם אני חיכיתי שאני ארצה יותר מאפחד ובעלי המתוק הסכים לחכות (ללא ידיעתי הוא קנה טבעת, אבל כשהוא ראה שאני עדיין בפחדים הוא חיכה והציע לי לאחר חודשיים, גיליתי את זה רק אחרי ההצעה).

בתקופת האירוסין עדיין עלו לי הפחדים מידי פעם אבל הרגשתי שאני עושה משהו נכון וטוב והרגעתי את עצמי כל פעם מחדש, גם איתו וגם לבד. חלק מהפחדים היו פרקטיים מאוד וגדולים מאוד אבל הזכרתי לעצמי כל הזמן שספק=עמלק ו- יאללה. צריך לקפוץ.

היום אני יכולה להגיד לך שההחלטה שאני הכי שמחה בה בחיים שלי הייתה להתחתן עם האיש האהוב עליי בעולם (שהוא במקרה גם בעלי)..
תודה. אשמח שתרחיבי עוד מה עזר לך וממה פחדת?יוסי בכינור
..מילקי
עבר עריכה על ידי מילקי בתאריך כ"ב באייר תשע"ז 19:00


זה באמת היה מפחידאנונימיש
אצלי באמת היה לי מפחיד ולא ידעתי איך אפשר לעשות כזו החלטה... אבל היו כמה דברים שעזרו לי ב"ה-
א. זה שהוא מצא חן בעיני בהתחלה... כאילו נדלקתי כזה בפגישה הראשונה... וזה המשיך גם אח"כ...
ב. ביררתי איתו את כל הנקודות שהיו לי בסימן שאלה.. ממש חפרתי..
ג. הלכנו לרב שלו והוא נתן לנו טיפים לחיזוק זוגיות ודחף אותנו לסגור.. וזה רב שאפשר לסמוך עליו וגם הוא מכיר אותו.. אז זה נתן לי ביטחון
ד. שאלתי את הרב שלו כל מיני שאלות שרציתי לברר בסוגיות שעלו ביננו ועליו
ה. ובעיקר- שהוא (בעלי) דחף אותי להגיע להחלטה. שאל.. נו החלטת? ככה כמה פגישות.. וביקש דדליין להחלטה.. ואז עשיתי חושבין עם עצמי לבד.. חשבתי על התמודדויות צפויות ואם אני מוכנה לזה.. חסרונות שאני יצטרך להתמודד איתן מול כל היתרונות.. וסגרנו!
אבל אין ספק שיש פה קפיצה למים...
צריך לעשות אותה בלי פזיזות.. אבל בקלילות ובזהירות..
תודה על השיתוף. אשמח לשמוע מעוד אנשיםיוסי בכינור


לא חשבתי על זה. זרמתי עם בורא עולםתודה לך ה'.
והוא לא איכזב! השבח לאח.
החיבןר הוא חיבור בנשמה. משהו עמוק יותר מאשר שכל
לא התנהלתי בקהות חושים וחד מימדיות.
מל"ךפאזאחרונה
מח- האם בת הזוג הזו מתאימה לך מבחינה שכלית?
האם השאיפות משותפות? היא חכמה/רגישה/טובת לב כמו מי שחיפשת? (מלא את התכונות הרלוונטיות אליך כמובן)
האם היא מכבדת אותך כאדם? האם היית רוצה להתעורר לצידה גם עוד 10 ו30 שנה?

לב- מה אתה מרגיש כלפיה? האם אתה אוהב אותה?
האם אתה שמח איתה? האם טוב לך כשאתה איתה?


כבד- משיכה.



אם הכל מסתדר לך על זה.
אם יש ספקות נסה להבין מה הם ועל מה יושבים.
מה בהתנהגות שלה לא מרגיש נכון?
עם מה קשה לך? האם זה משהו שאתה יכול לחיות איתו?
האם הדברים הטובים בה מפצים על מה שפחות
(רמז; אין אף אחד ואף אחת מושלמים, בשביל זה מתחתנים..)
אם אתה עדיין מתקשה להגיע להחלטה שאתה שלם איתה כדאי ללכת לאיש מקצוע.
לפעמים זה הקשר ביניכם שלא מספיק או שדורש הכוונה.
לפעמים יש אנשים שהפחד משתק אותם ולא משנה עם מי יפגשו...


החלטות טובות.

מה לעשותלב אוהב

בקצרה,

בחור נשוי מהמשפחה שלי, אמר לי בעבר בהיותו נשוי, שיש לו רגשות אליי ושהוא לא אוהב את אישתו.

לא היה לי הרבה מה לעשות, רק להגיד לו שיפנה לייעוץ, כי אי אפשר להמשיך ככה מן הסתם.

מאז, אני עוקבת אחריהם בשקט, ולא נראה שהמצב משתפר... 

אני רוצה מאוד לעזור ולהתערב, 

אבל הוא ביקש ממש לא לספר לאף אחד.

אישתו לא יודעת כלום ולא עולה בדעתה מה מצבה של בעלה...

אבל כואב לי לראות את זה מהצד ולשתוק.

האם זה בסדר מוסרית או מבחינת צניעות לדבר עם הבן אדם ולברר אם הם פנו לייעוץ,

או לא יודעת, לעשות משהו, לערב מישהו. 

האם צריך לשאול רב במקרה הזה? 

וואי לא פשוט בכלל..~nhykb~
בעיקר המון הצלחה לך!!

אני חושבת שמרגע שעזבת את העניין והוא לא חזר אלייך שוב אז זה כבר עניין שלהם.
אחד הדברים היפים בזוגיות הוא היות העניין עניין אישי של בני הזוג ואך ורק שלהם. כך שגם קושי הוא שלהם ורק הם יכולים להחליט אם לשתף.
מה שכן הייתי עושה זה משתפת את בעלך, שיהיה מודע לעניין (במסגרת מה שאמר לך אותו בחור ולא מה שקורה בינו לבין אשתו). אם את לא נשואה הייתי משתפת מישהי אחרת כי זה דבר קשה שישב רק עלייך..
תודה לךלב אוהב

האמת, שלא הרגשתי התמודדות מיוחדת מצידי. כי לי אין רגשות אליו ב"ה. זה יותר שוק שצריך לפרוק...

ורחמתי עליו. כי זאת סיטואציה נוראית מבחינתי...

ואני רווקה ב"ה, אולי בגלל זה הוא הרגיש בנוח לפנות אליי...

שתפתי את אמא חושף שיניים 

ושמעי אם הם היו מתנהלים כזוג, באמת שהייתי משאירה את זה להם.

אבל אין בינהם תקשורת, משהו מוזר...

הוא אפילו לא יוצר איתה קשר עין, אפילו כשהיא פונה אליו...הוא כאילו מנפנף אותה שהיא רוצה לפתוח איזה נושא...

מהצד נראה שהוא ממש לא מעריך אותה, שהיא כמו אוויר בשבילו.

והבעיה שהוא אדם מאוד מופנם, הוא לא מספר לאף אחד מה עובר עליו...

 

אני חושבאסטרו
שמכיוון שיש לו רגשות אלייך, העזרה הגדולה ביותר היא להעלם לו מהרדאר כמה שאפשר. כל נסיון עזרה רק יעורר יותר סימפטיה אלייך.
בדיוק! מסכימה עם כל מילהאופטימיתת
אבל אולי כבר אין לולב אוהב

בכל זאת, עבר קצת זמן מאז התקופה הזאת.. 

ובאמת בהתחלה שהוא אמר לי את זה, ממש תפסתי ממנו מרחק... 

אבל עכשיו ששוב אני רואה אותם, ורואה שהמצב על הפנים, לא חבל? 

אני מכירה אותו, הוא יכול לסבול ככה שנים ולא לספר לאף אחד, עד שזה יתפוצץ...

 

 

נראה ליאסטרו
שכדאי לעשות ניהול סיכונים.

האם את באמת יכולה לעזור?
מה הסיכוי שהתערבות שלך תזיק ותעורר אצלו רגשות רדומים?
האם אפשר לעזור מבלי להסתכן?

על פניו אני לא בטוח עד כמה את יכולה לעזור והסכנה בלהזיק היא בהחלט אפשרית...
אם באמת כואב לך תתפללי. זאת עזרה עצומה גם אם אף אחד לעולם לא ידע על כך.
שלא תתקרבי אליו בשום אופן!ירושלמית טרייה

את יכולה רק להזיק. שיתפת את אמא שלך, זה הכי טוב.

תשתדלי להתרחק מהסביבה כשהם באזור, זאת העזרה הכי טובה שאת יכולה להגיש.

אין מה לעשות, אנחנו לא יכולים לפתור את הבעיות של כל העולם. ובמקרה הזה, כשאת עצמך כביכול "הבעיה", אז בוודאי שאת לא יכולה לפתור אותה.

את כבר אמרת לוד.

שאת מציעה שיפנה לייעוץ. הוא יודע על האופציה.

 

מסתבר שאם אשתו תשמע שהוא "לא אוהב אותה", אם זה עדיין ככה - זה לא בדיוק יעזור..

 

ולפי הודעתך השניה - היא מבינה את המצב הבעייתי. שיחליטו ביניהם מה לעשות.

 

 

לכאורה, העזרה הכי טובה מבחינת - זה ממש לא להיקלע להיכן שהוא נמצא, שלא ימשיך לפתח "רגשות כלפייך". וזהו.

לשתף מישהו בסביבה שלךמשה

כתבת פה שאת לא נשואה.

תמצאי גבר בסביבה שלך (אח, אבא, מכר שאת סומכת עליו) שתוכלי לספר לו מה קורה.
זה טוב כי זה יגרום לך להישאר מפוקסת ולא לאבד יציבות, וזה לבד יעזור לך להגיב בקור רוח לעניין.

 

מה עושים אחר כך? תלוי בצורת העבודה שלך מולו. אני מתאר לעצמי שהעצה הפשוטה זה להתרחק אבל לא תמיד זה פרקטי. בכ"מ ברגע שיש עוד מישהו בתמונה זה מוציא את העוקץ ה"זוגי" מהעניין.

לא.פאז
שמרי מרחק בפרט אם הוא אמר לך מה שאמק.
אם את דואגת להם תתפללי עליהם.
תודה על העצהלב אוהבאחרונה

אשמור מרחק חיוך

אשמח לקרוא על המלצות למתחם צימרים/וילהכרובי=)

בע"ה

 

לסופ"ש בצפון. (כולל שבת אז מקום דתי..)

 

ל5 זוגות, כ20 ילדים.

 

אם יש לכם המלצה. אשמח לקרוא בפרטי/פה.

 

תודה

המלצה נחמדהאופטימיתת
אביגיל ביבניאל, יש מספיק צימרים לפי מה שאני יודעת והמחירים סבירים ככל הזכור לי.תוכלי לראות באתר שלהם יש חדר משחקים לילדים וכל מיני דברים מעניינים.בהצלחה
אחים? או חברים/בני דודים?בנדא מצוי!!


משפחה- אחים נשואיםכרובי=)
יש וילה במגדל הנקראת "ויולה"בנדא מצוי!!

וילה גדולה מתאים ל5 זוגות
אפשר לשים ילדים על מזרונים בסלון אם מתאים לכם

כרמי אור הגנוזגלוק17
מדרשת הגולן בחיספין, אחוזת מרים בספסופהאשריך
תודה! אם יש עוד הצעות אשמחכרובי=)
הפרח בגני- צימרים בדלתון- מומלץ ממשyosefinאחרונה


בעלי כל הזמן מתלונן על ההורים שליטובה12
ההורים שלי לא מושלמים. ואני מודעת טוב טוב לחסרונות שלהם. לפעמים אני אפילו ממש מתעצבנת וכועסת עליהם.
הבעיה היא שבעלי לא מפסיק להתלונן עליהם. אין יום שעובר בלי שהוא מזכיר את החסרונות שלהם וכמה הם וההתנהלות שלהם הזויים בעיניו ולי פשוט נמאס לשמוע! אין לי בעיה שההורים שלי לא מושלמים. יש לי בעיה לשמוע את זה כל הזמן. כשאני אומרת לו שנמאס לי ומעכשיו אני לא רוצה לשמוע את זה יותר הוא אומר שיש לי בעיה שאני מעדיפה להתכחש לבעיות של ההורים שלי ומטייחת את המצב. יש לציין שאנחנו לא גרים בסביבה שלהם ונפגשים פעם בחודש וחצי- חודשיים. אני אומרת לבעלי שלא יכול להיות שהוא כל היום מחפש אותם בפרט שהם לא משפיעים עלינו ביום יום והוא אומר שהוא כל הזמן אומר את זה כי הוא מרגיש שזה טאבו אצלי ואני לא באמת מקשיבה לו. יש למישהו עיצות איך לצאת מהמצב הזה?
מעיד על בעיה אצלוצפרירים

תנסי לברר איתו, מה מפריע לו בחיים. ומה בעצם הוא רוצה ממך.

כמו שזה נשמע - הוא בטח מזכיר לך גם את חסרונותייך הרבים (תורשה...? ועוד שטויות)

בנוסף, טוב יהיה ללמוד ביחד הלכות לשון הרע.

וטוב להתחזק בצניעות הבית, בכל התחומים.

פגם הלשון מעיד על פגם היסוד. ואכמ"ל.

 

ספא זוגיטבעות בצל

מחפש המלצות לספא זוגי, באזור ירושלים (יש רכב, רק לא מידי רחוק...)

עדיף אם יש דבר כזה צימר + ספא שנוכל להישאר אחרי הטיפול ללילה

כמובן שיתאים לדתיים אז אם תהיה שם ארוחת בוקר כשרה, ממש מושלם!

 

 

יום נישואין שמח לנו!!!

(עוד חודש...)

אם אין באיזור ירושלים אשמח לשמוע גם על מקומות אחרים...טבעות בצלאחרונה
פלליז זה דחוווףאמאשלהבייבי

אני מחפשת עורכת דין טובה לנזיקין מישהו מכיר?????בבקשה תחשבו טוב לפני שיעברו לי 7 שנים של התיישנות

נסי אולי לשאול פה..ש.א הלוי
פורום חיסכון השקעה וצריכה

אם לא יש קבוצת פייסבוק - "תשאל עו"ד" והם מדהימים בעזרה שלהם שם.
באיזה אזור את צריכה?אופטימיות
מרכזאמאשלהבייביאחרונה


התייעצות דחופה..רוקדת בגשם =)
הבן המתוק שלי בן עשרה חודשים. הוא ינק הנקה מלאה עד גיל שמונה חודשים בערך, בלעדית ממש, גם בקושי טעימות.. אבל נכנסתי להריון והגוף שלי כמעט לגמרי הפסיק לייצר חלב. אני מצליחה לספק לו אולי ארוחה אחת ביום, ואת כל שאר הארוחות המרנו למוצקים. השאלות הן-
1. (והחשובה ביותר): הוא מעולם לא טעם תחליף חלב כלשהוא.. ניסינו לתת לו מטרנה והוא ממש סירב אפילו להריח אותה. האם אפשר להחליף לו את כל התזונה למוצקים או שבגיל שלו הוא חייב עדיין תחליף חלב כלשהוא???
2. איך אני יכולה להיות רגועה שהוא מקבל באמת את כל רכיבי התזונה שהוא צריך...??? הוא מאוד מאוד בררני באוכל. איך אפשר להגדיל את המגוון שהוא מסכים לאכול? אתם יכולים בבקשה לרשום דוגמאות לארוחות מזינות שאפשר להרכיב לו? הוא כרגע דיי חי על עוף ותפוא, ומרק כתום..
מתאים יותר לפורום היריון ולידה ולפורום הורות.כתר הרימון
חוץ מזה - עד גיל שנה צריך גם הנקה או תמ''ל, בנוסף למוצקים.

(וגם לי היה משהו דומה... הילד לא רצה לינוק כי הייתי בהיריון, ודי הכרחתי אותו לפחות פעם ביום עד גיל שנה. ואז ילדתי והוא כבר בכלל לא רצה עוד.)
זהו, חיפשתי משהו דומה "להורים לפעוטות" שיש בכיפה..רוקדת בגשם =)
כי ההריון והלידה כבר עברו, והורות הצטייר לי כהורים למתבגרים וכו :/ תודה על העצה!
התזונה שלו מותאמת לגיל שלו. כדאי להוסיף גם מחית פירות.DR.אחרונה

המחית יכולה להיות ביתית או גרבר.

אני מוסיפה למחית הפירות כפית שקדיה או כפית טחינה גולמית.

יכול להיות שהוא יאהב את הפירות בגלל המתיקות.

 

לבריאות,

אמא ל-3 

חנות למטפחותעמי 2
מישהי מכירה חנות גדולה למטפחות במרכז הארץ?
חמסה וכסף? טופטן? תגיד איפה במרכז ואני מאמינה שיהיה עוד רעיוbinbin
איזורעמי 2
בני ברק גבש פתח תקווה
בבני ברק יש על רחוב רבי עקיבאאמא ל6 מקסימיםאחרונה
צריך עצהעמי 2
בס"ד
רציתי לשאול איך לחזק את אישתי במצוות כיסוי ראש אני יודע שזו מצווה ממש קשה לבנות אבל איך כן מתגברים.
חשוב לציין אישתי היא פחות בקטע של שמיעת שיעורים ולקרוא מאמרים על הנושא.
תודה רבה.
כן, אבל זאת מתנה טעונהפסידונית

היא תבין מצוין מה עומד מאחוריה.

זה קצת כמו נזיפה...

שלום לכולם,ריין
עבר עריכה על ידי ריין בתאריך י"ט באייר תשע"ז 11:02
עבר עריכה על ידי ריין בתאריך י"ט באייר תשע"ז 11:00
עבר עריכה על ידי ריין בתאריך י"ט באייר תשע"ז 10:59
אשמח לעזרה ,
אני ובעלי נשואים כ4 שנים , יש לי ילד בן שנתיים וחצי ועוד ילד בן חודשים. אנחנו גרים אצל ההורים ומנסים לחסוך לבית.
לצערי אני ובעלי רבים המון רבים בגלל שחמתי מתערבת לנו המון בחיים.
ובעיקר רבים בגלל של בעלי יש אהבה לאופנועים יותר מידי אהבה..
הוא אוהב לקנות ולמכור לקנות ולמכור לא בשביל לעשות כסף, פשוט הוא לא החלטי הוא היום רוצה אופנוע 1 ועוד שבוע אופנוע2 . הוא לא יודע להסתפק במה שיש לו הוא תמיד רוצה לקנות להוסיף תוספות לאופנועים ואז בא לו על משו אחר הוא מוכר מפסיד בין 7000-30000 שקל.
כל החסכונות שהיו לנו הוא בזבז על מכוניות ואופנוע ומינוסים.
אני מרגישה שהאהבה שלי ירדה אליו אני לא בטוחה אם יהיה לי עתיד איתו ?! הוא לא בנאדם יציב. אני לא בטוחה שיהיה לי אי פעם בית איתו, הוא תמיד רוצה למשוך מה שאנחנו חוסכים ולבזבז על אופנועים הוא לא יודע להתנהל נכון גם בחשבון בנק הוא לא יודע מה יש כמה יורד וכו.. אפילו תלוש משכורת שלו הוא לא פותח.
אני חייבת לציין שהוא בכללי בעל מדהים עוזר אוהב מכבד ( קצת קריזות) אבל לכל אחד יש חסרונות , הוא משחק עם הילדים מפנק אותי קונה הכול מושלם.
רק הקטע של האופנועים וחוסר האי וודאות הזה שכל פעם הוא רוצה משו אחר הוא לא יודע להסתפק בדבר אחד. ( יש לציין שבעבר עשה תאונה עם אופנוע וקיבל פיצויים את כל הפיצויים בזבז על אופנועים מכוניות ומינוסים - בעיקר אופנוע. קנה אופנוע ב70 אלף והפסיד 25 אלף. כרגע יש לו אופנוע ב35 אלף שנת 2016. ) והוא לא רוצה אותו רוצה שוב שניקח הלוואה או עוד מינוס בשביל לקנות משו אחר..
אני כבר לא יודעת איך להתמודד אם זה
מצד אחד בא לי פשוט להציב לו עובדה זה או אני והילדים או האופנועים שלך תבחר?!
או פשוט להיפרד/ להתגרש ממנו.
שוב הוא כל הזמן מדבר על בית ושנקנה ולחסוך ושההורים יעזרו וכו.. אבל בפועל הוא לא מתנהל ככה .
אשמח לעזרה איך אפשר להתמודד
אני כבר מרימה ידיים פשוט רק יורד לי ממנו ומרגישה שאין לי עתיד איתו..
אנחנו ביחד 10 שנים ותמיד היה אוהב אופנועים. רק שזה היה מדובר על אופנועים זולים - היום כבר ממש לא!
נשמע שהקושי הוא יותראחינעםם
עם בעלך ופחות עם חמותך. לפי מה שאת מתארת בעלך מכור או אובססיבי לנושא של האופנועים ומפסיד כספים ולא מגיע למציוי העניין.מציעה לך לפתוח את זה איתו,לשקף לו כיצד זה משפיע עליך ועל הבית ולבקש לפנות לטיפול אישי או זוגי. בהצלחה רבה!
אני תמיד מדברת איתו שזהו מספיק ודי.ריין
ואמרתי לו פעם בוא נלך לטיפול זוגי הוא לא היה מוכן
אז את צריכה להחלטאחינעםם
אם מתאים לך ונכון להמשיך ככה או לא. את יכולה לפנות לבד ליעוץ של מישהי טובה ( עם המלצות.ממש חשוב!) שתתן לך כלים איך אפשר לשנות את המצב או לחיות עם הקיים. מאמינה שאדם מוסמך יוכל לתת לך כלים יותר נכונים ומותאמים בנושא הזה. בהצלחה!!
..ריין
אוקיי ,אנסה תודה רבה
מה עם לעזוב את בית חמותך?rivki
בכל מקרה אתם לא מצליחים לחסוך לבית משלכם והכסף מתבזבז.
כשיהיה לכם שכירות, ארנונה, חשמל, מים וכו' לשלם כל חודש- אולי בעלך יאלץ להתנהג בצורה בוגרת יותר. לימודי עצמאות עולים כסף, אבל בסופו של דבר משתלמים.
..ריין
כן, אבל אז בכלל לא יהיה לנו כסף לבית . לא נצליח גם לשלם שכר דירה וגם לחסוך לבית משלי
בדיוק לזה התכוונתי...rivki
יכול להיות שבעלך מרשה לעצמו להוציא כסף כמו רווק בגלל שאתם גרים אצל אימא שלו. ולא ילמד מה זה אחראיות עד שלא תעזבו.
העצה שליאופטימיתת
לעש שיחה נוקבת ורצינית שלא יכול להיות שהוא ימשיך לבזבז על אופנועים כשהמטרה היא בכלל אחרת.
מציעה לך אולי לשקול שאת תהיי אחראית על החשבון בנק וזהו, הוא יתנהל רק עם מזומן שתסכימו עליו מראש. תנסי להסביר לו בזמן שאתם בשיחה נעימה ונוחה, איזה באסה שאתם לא מצליחים להגיע לדירה וכמה זה חשוב, בעדינות ובחוכמה, בע"ה תצליחי. תוכלי גם לומר חו בוא ננסה לחצי שנה אם נראה שהצלחתי לחסוך נמשיך, אם נראה שלא, נחזור למצב שהיינו.
דבר שני, חובה אבל חובה לצאת מהבית של חמותך. שלום בית שווה את זה.

בהצלחה יקירה, בשורות טובות אמן
..ריין
אעשה זאת תודה
לפי דעתי , לעבור דירה כדי שילמד להתנהל ....אבני חן

כמו שהזכירו כאן כבר .

לדבר אתו , להגיד לו בשיחה יפה. שקצת נמאס לך מהמצב הזה , ויש לך ילדים ומשפחה.

ולעבור דירה דחוף מחמותך. (ורק אז אולי הוא יבין ...אחרי שצריך לשלם :שכר דירה , חשמל .....) .

לנסות לעשות פעולות , ולקבוע עבדות בשטח. אני יודעת כמה קשה זה , אבל צריך כח  כדי לנשות הרגלים .

 

 

נ.ב

 

 

אצלנו אני מבולגנת יחסית , ובעלי לא אהב את זה נתן לי צנס  כמה פעמים .....

עד שלארונה (אנחנו כבר 9 שנים נשואים . עם 2ילדים . 8 ו5.) לאחר ויכוח אורך  אני זורק הכל לזבל אם את לא מסדר את הכביסה וכו ..... בסוף הבנתי עד כמה זה מפריע לו . וקיפלנו כיסה וסדרנו וכו ....

אני עדיין כך אבל משתדלת יותר למענו , ולאט לאט מוצאים פתרונות של סדר  שמקובל עלנו . אמנם יש עליות וירידות וכל זאת לומדים להסתדר.

אז תביני שאם  שזה תהליך שיקח זמן למצאו את האיזון בין תחביב שלו האופנוע לבין המשפחה .....

לכן (את ) צריכה  לקבוע את הטון והכיוון עד הכין הגבול !! (כמו שבלי עשה  לי ...). 

 

בהצלחה

יקרה יש לך בעל מקסים לפי תיאורך! הוא פשוטגלית ושבעת בניה
צריך ניעור ...
אז תעירי אותו חזק כמו שמנסים להעיר אדם ישן כשפורצת שריפה חס'..
קחי אותו לטיפול חייב גמילה דחוף "מהצעצוע" היקר!
מחזקת את אלו שהציעו לעבור דירה כי זה ממש לא תורם לזוגיות ולשלום בית שלכם.
א. ישד.אחרונה

לכם ילד, ועוד ילד - לא "לך"....

 

ב. שחמותך מתערבת - לא טוב. כדאי לדבר בנחת עם בעלך - לא משהו נגדה, היא אמא שלו. לומר לו שעם התודה לאמא שלו, אבל רואים שזה מביא למריבות. אז להשתדל להתייחס בכבוד אישית, אבל ממש לא לתת להתערב במה שביניכם.

 

ג. הוא איש טוב, עוזר, מכבד, מפנק. יפה מאד.

 

ד. זה שאינו יודע מה בחשבון הבנק ואילו תלוש משכורת אינו פותח - זה לא חיסרון. לא התחתנת עם מנהל חשבונות. יש כאלה שזה לא כ"כ בראש שלהם. לכל היותר, תגידי לו בחביבות, לא בהתנשאות, שמע, אני רואה שלא בראש שלך להתעסק עם חשבון הבנק - לא נורא. תשאיר, אני אטפל במקומך.

 

ה. הדבר היחידי שנראה בעיה, זה האופנועים. כנראה קצת "מכור" לזה. שווה שיחה ביניכם. תגידי לו - שוב, בלי לתקוף, בלי עצבים, מתוך הבנה שהוא אוהב את זה, אבל יש בעיה עם הכסף: מבינה שאתה ממש אוהב את הנושא של האפנועים, אבל בוא נעשה איזה חשבון...  ואז, תראי במספרים, כמה יוצא על זה, כמה היה ניתן לחסוך אם היה מחליף, נניח, פעם בשנה..  ואז תגידי לו: תראה, שנינו רוצים לקנות דירה. צריך קצת לחסוך. האופנועים מוציאים הרבה. תן רעיון איך מסדרים את שני הדברים ביחד.  אולי הוא יציע איזו תדירות שמעבר לה לא מחליפים. אולי תוספיו גם שלא לוקחים הלוואת בשביל זה, אלא מוציאים רק אם יש בחשבון - ורק אם נכנס סכום קבוע עבור חיסכון לדירה. העיקר שתגיעו לסיכום משותף, שמביא בחשבון גם את התחביב הזה שלו, גם את מה שיש לכם, וגם את הרצון לחסוך לדירה.

 

 

תבררו כמה צריך בשביל דירה במשכנתא. מגורים עם חמות ש"מתערבת" זה לא אידיאל גדול.

 

ולא על כל דבר "מתגרשים"..

 

מה המנהגים הכי מעניינים/מקוריים/מוזריםארנב
שראיתם/שיש לכם בחתונות?
לרגל פתיחת העונה...
מעבר דירה בקבעג'ירפה נמוכה
שמעתי שיש עזרה מהצבא במעבר דירה.. יש כאן זוגות שעברו ככה?
מכיר כאלה שהצליחו לסנג'ר (באישור כמובן)נפשי תערוג
משאית דנה
וכמה חבר'ה מהמחלקה באו לעזור
תוך כמה שעות העבירו בית

מאוד תלוי.עוז והדר!

יש עזרה מהצבא במעבר דירה במידה ועוברים קרוב לבסיס.
זה סיכוןכתר הרימון
א. אין להם ציוד מקצועי והם יכולים להזיק לחפצים.
ב. יכולים להבריז בלי בעיה, אם יש להם פתאום משימה אחרת, ואתה נשאר ממתין למשיח...
ברורנפשי תערוגאחרונה
אני רק אומר מה ראיתי שלפעמים קורה
מדרגה מסויימתמאמא אמה
ורק כל x שנים. תשאלו השלישות,
אנחנו קיבלנו. בלי קשר לקירבה לבסיס
דרגה מסויימת זה דיי ברור לא?!עוז והדר!

לא יעבירו כל חפ"ש בקבע.
לרוב זה תלוי תפקיד ולשם מה נועד המעבר.

בהצלחה!
אם מתקרבים לבסיס בק''מ מסוימים, יש תמיכה.כתר הרימון
מה עושים עם גיסה נשואה בגילך, ולא מפסיקה להתערבארנב
בזוגיות..
לא ברמת היום יום.. אבל כל פעם שאנחנו אצל ההורים של אשתי אני מקבל את ה2/3 הערות ועקיצות האלה..
שנה שאני מתאפק וכמעט ולא מגיב.. וכבר חלאס!
נותנים לה את הצומי שהיא מחפשת וזהונפשי תערוג
אל תקחו ללב
לא מסכימה.. גיסתי אותו טיפוס לאורך זמןגלית ושבעת בניה
לא התייחסתי והתעלמתי והיא ניצלה זאת באופן ציני וקר...ובכל מעמד הייתי "זוכה" להערות ממנה.
יום אחד החלטתי לעשות לזה סוף ולענות .
לא רק שזה הפסיק גם היחסים השתפרו...
במיקרה שלה זה בא ממקום של דימוי עצמי נמוך, וקנאה ולכן צריך בשלב ראשון לנסות להתעלם ובמידה וזה ממשיך כן להעמיד אותה במקומה באופו נחרץ.
אולי פשוט פעם להגיד לה, בצד:ד.

תשמעי, כדי שנוכל לשמור על יחסים טובים - אני ממש מבקש להפסיק להעיר לנו על מה שבינינו.

 

אנחנו בחיים שלנו, אתם בשלכם, ניפגש בידידות על מה שמשותף. לא אחד על החיים של השני.

הבעיה שכל מה שאני יגיד להארנב
היא תגיד לחמותי וזה יכול להרוס לי את הקשר עם ההורים של אשתי...
למה?..ד.

אני לא מכיר את המשפחה.

 

אבל באופן נורמלי, אם אתה מעיר לה על דבר שהיא יודעת שקורה. ובצורה חיובית ובהירה כזו, אז מה יכול להיות? אם אמא שלה תשאל, תגידו שאכן, בשביל לשמור על אוירה חיובית, שיהיה נעים לשהות ביחד - ביקשת להפסיק להעיר על עניינים שביניכם. יש מספיק נושאים טובים לדבר בלי זה..

 

ואולי עדיף שאשתך תגיד לה, בדיוק אתם דברים. במקומך.

נשמעת ילדה שמחפשת צומי.עוז והדר!
לבקש מהחמות שתגיד לבת שלהאניוהוא
וזה לא התפקיד של בין הזוג אלא של האח/ות של הגיס/ה להגיד להורה
מבקשים מאח שלך (היא אישתו של אחיך נכון?) לדבר איתהאבני חן

 

 

אצלנו היה מקרה דומה . שגיסתי העירה לי על כל מיני דברים .

(היא גדולה ממני , והיא חשבה שהיא הולכת ללמד את הכלה הצעירה /חדשה ....).

עד שכמה פעמים אמרתי לבעלי שנמאס לי שהיא מעירה לי /ולילדים שלי ....

ואני מבקשת שידבר אתה שלא תעיר לי ב...

לאט לאט זה התגמד , וכמעט ולא ורגש .

מדי פעם יש לה איזה הערה ,אז מתעלמת ממנה .

אלא אם כן זה משהו חשוב בעני אז בעלי מדבר אתה .

תלוי מה היא אומרת, לפעמים צריך להתעלם.

אם זה משהו פוגע בך /משהו שמאוד מפריע אז תעירו לה.

 שהיה בהצלחה

 

כמה אפשרויות:הלויאחרונה
א. להתעלם.
ב. לדבר עם אשתך שתדבר איתה.
ג. לדבר איתה ישירות ולהסביר בנעם שזה לא נעים לך.

בהצלחה.
מישהו מבית חורון?איש עסוק
אנו מחפשים יישוב קרוב לירושלים וחשבנו על בית חורון.
נשמח לברר על הישוב מספר פרטים:
א. ראינו שהוא יישוב קטן, יש שם היצע של דירות להשכרה?
ב. ראינו שבקטע הדתי זה יישוב מעורב, השאלה האם מי שמחפש אווירה דתית ימצא אותה? האם יש שיעורי תורה בבית הכנסת (משהו בסגנון של צורבא וכד).
ג. סתם המלצות או דיס המלצות..
אני מכירה קצת.. תוכל לפנות בפרטידודאיתאחרונה
עד כמה שייך לכתוב יומן בתור נשואה?אנונימיש
מאז שהייתי קטנה אני כותבת יומן... עד כמה שייך להמשיך עם זה בתור נשואה? שייך לכתוב דברים שקשים לי בזוגיות? או שזה יצור ריחוק? מצד שני זה מחבר אותי אל עצמי..
אשמח לשמוע דעתכם...
בטח ששייךמאי הקטנה

זה סוג של תחביב שלך. לא רואה סיבה להפסיק עם זה.

אני בעדטוב בסדר

אני עצמי כותבת ואני כותבת הכל. 

דבר ראשון זה משחרר וכיף. דבר שני ככה אני זוכרת כל מיני דברים שקרו.

לדעתי כדאי מאדאתי ב
בנעוריי כתבתי ביומן. מאז שהתחתנתי, לפני 12 שנה, הפסקתי.חשבתי שמוזר לכתוב. לאחרונה התחלתי לכתוב שוב. מרגישה שזה משחרר, עושה סדר בראש והרגשה טובה בלב.
אדרבההודיה60

אם הכתיבה עוזרת לך ומשחררת אותך זה מעולה להמשיך עם זה

מתואמת

מזדהה עם השאלה שלך - כי גם אני עמדתי באותה "התלבטות"...

אז באמת בתחילת הנישואים היומן די נזנח, ולא הרבה כתבתי בו (אפילו "התנצלתי" פעם אחת בפניו על זה שאני לא זקוקה לו - כשיש בעל צמוד...).

אבל בהמשך החיים בהחלט חזרתי לכתוב בו - אמנם בפחות אינטנסיביות בד"כ מימי הנעורים ותקופת הדייטים (אבל נראה לי שזה קשור יותר לגיל), אבל זה בהחלט עוזר לי לפעמים לפרוק דברים שאני מעדיפה לא "להטריד" בהם את בעלי, או כדי לסדר את החשיבה מול עצמי (בלי לקבל מיד "פתרונות" מבעלי).

חוץ מזה - שהיומן בשבילי הוא כמו "ספר זיכרונות". אמנם לבעלי יש זיכרון טוב מאוד (), אבל בכל זאת בקריאה ביומנים הישנים אני יכולה להיזכר טוב יותר בתחושות שעברו עליי במהלך השנים...

 

קצת חפרתי... מקווה שהועיל.

למה צריכה להיות בעיה?בן יקר

אבל תזהרי לא לכתוב דברים שלא כדאי שאחרים יקראו

אבל זה לא כל העניין של יומן?אלעד
אם היא תכתוב על דעת זה שהוא עשוי להתגלות..זה מאבד מהאוטנתיות
אכן בעיהבן יקר

אבל יומן הוא לא רק מקום לבטא בכתב מחשבות כמוסות אלא גם תיאור של אירועים ומעשים.

ובכלל, יומן הוא משהו לטווח ארוך, גם בעוד עשרים או שלושים שנה רוצים לקרוא בו ואולי לחשוף.

אז צריך למצוא את הדרך הנכונה

שייך וחשובפאז
אישה שמחוברת לעצמה יכולה להיות בת זוג טובה יותר.
לא צריך להבל מקשיים אלא לפעול לתיקון
היתרון הגדול הוא,מאמא אמה

שכתיבה עוזרת לעבד נתונים באופן ברור וממוקד.

כמובן שזה עדיף (ברמה הזוגית) מלדבר ולעבד מול גורם שלישי (חושף את הזוגיות הפרטית ועלול לגבול בלשון הרע)

או מלבוא ו"לשפוך" את כל התחושות על הבנזוג בלי לחשוב ולסדר את הדברים קודם. (עלול להיות מאוד לא נעים לשמוע)

אם את חוששת שהיומן יתגלה למישו ביום מן הימים את יכולה להחליט שכל יום נישואין את משמידה את היומן של השנה החולפת ופותחת דף חדש פשוטו כמשמעו.

בהצלחה!

 

כל דבר שמחבר את עצמך לעצמך קדוש יאמר לוהלוי מא
מעולה- דאגה בלב איש ישיחנה- גם ליומןהעני ממעש


בריא ועדיין לא להשאיר קשיים רק ביומןעדידפ


אם זה עושה לך טוב, אז שייך.הלוי
ברור שתמשיך לכתוב , למה לותר על תחביב .אבני חןאחרונה

אני גם כתובתי בנעורי הרבה . מאז שהתחתנו (9 שנים) אני כמובן כותבת פחות .

וחוץ מזה אפשר וכדי לכתוב גם אירועים או דברים שקראו לך /לכם המשפחה /הזוג ....

 

אני למשל כתבתי (על דף -ששמור במחשב ) על ההריון השני שלי .

כתבתי מעין מכתב לעובר -  כי הרגשתי צורך להתפרק  ולכתוב כמובן.

או למשל - כתבתי מעיון קטע על אמא צעירה וילדים קטנים .

שרוצים לצאת לבלות זה קצת קשה כי צריך שמרטפית , וזה עוד הוצאות .

ושהילדים חולים , ושתכניות משתנות כאשר יש ילדים  וכו ....

 

 זה כייף ונחמד אחרי הרבה שנים לראות ולהיזכר ב....