אני חייל נשוי ואשתי זכאית לתשמ"ש של הריון אחר השבוע ה14, בעוד כמה שבועות היא תיכנס לשבוע ה32, האם אני צריך להגיש שוב את כל הטפסים מהבנק והמסמכים כמו בפתיחת הבקשה או רק לעדכן על ידי אישור מרופא?
אשמח לעזרה ממי שמבין.
שלום לכולם!
ב"ה הבעיה לא אצלנו אבל נתבקשתי לחשוב על כיוונים לפתרון ממכרה עבור חברה טובה שלה.
זוג חילוני אשתו אחרי הלידה נעלם ובגד בה.
לאחר כמעט שנה חזר ותפס אותה עם מישהו אחר.
המצב קצת יותר מורכב אבל מעדיפה שלא לפרט פה..
החברה מחפשת עבורה רב שיוכל לעזור, לכוון.. החברה נמצאת במצוקה
הבעל הוא עשיר והיא חסרת כל והוא מאיים שהוא ייקח לה את הילדים ובאמת בטוח שייקחו לה אותם.
יכלו להיות שיש עניין של עין הרע, כישוף וכו' כי היו מאוד "מושלמים" -מלאים בכסף, טסים לחו"ל, עושים הכל הכי הכי
אשמח ממש לשמוע על רבנים אמיתיים שיוכלו לעזור וכמה שיותר לא להרחיק כי זה אנשים חילוניים.
ידוע לי שהמעשה ממש חמור אבל אם יש רב אמיתי שמבין באמת ויהיה מוכן לעזור ולעשות קצת סדר בדברים אשמח לשמוע מכם ממש!
ובנוסף, אם יש מישהו שמוציא עין הרע ומומלץ ע"י רבנים ולא דורש כסף זה גם יהיה מעולה.
תודהרבה לכם!
לא נראה לי שרב יוכל לעזור כאן
הם אפילו לא מבינים מה זו זוגיות.
"תרבות" מזעזעת. זה בגד - זו זינתה כאשת איש.. ה' ירחם.
זה קודם כל, לפני הכל. כי אם אנחנו נשאיר את זה כאילו "מהצד", בגלל שיש מישהי שחטאה בחטא חמור מאד-מאד וכעת בצרה, אז זה רק מוסיף לקלקול בעולם. אח"כ אפשר לחשוב איך עוזרים, גם בתוך התהומות הללו.
[לא יודע למה היא חושבת ש"בעל עשיר" יקח את הילדים.. הרי אצל "בית משפט" חילוני, מה שהיא עשתה - שיש בו חיוב מיתה מהתורה - אינו "עילה" כאילו משהו לא בסדר ביחס לילדים. אם הם אצלה שנה והוא נעלם - מי יקח כ"כ בקלות?]
חשבתי שהיא מחפשת רב, בגלל המצב האישי החמור מבחינת ההלכה. בעיות אפשריות של ממזרות וכד'.
אבל אם היא חושבת, אחרי שראתה מה קרה, שרב זה כי היו "מאד "מושלמים", מלאים בכסף, טסים לחו"ל" וכו' אז אולי היתה עין הרע.. - אז היא צריכה רב קודם כל כדי שיסביר לה שמושלמים זה לא מתחיל מהדברים האלה.
רואה בעיניה, ששניהם בגדו זה בזה - ובמקום להסיק משהו על ה"תרבות" הזו, מחפשת את הסיבות בעין הרע וכישוף..
לדעתי, זה כלל לא הכיוון. הסיבות הן לא בגלל דברים "מיסטיים", אלא אולי בגלל ריקבון בכל התפיסה הזו, שאינה רואה בעיה בבגידה אבל מאמינה ב"כישופים". קודם כל, בחירה פשוטה - רע וכיעור מול הטוב, ובחרת בחיים.
רבנים אמיתיים, כפי שאת מבקשת, אינם מתעסקים לא בכישופים ולא ב"הוצאת עין הרע", והם גם מספיק ישרים בשביל להציע לבריות לא לבזבז את כחותיהם וכספם על דברים כאלה.
אבל יוכל לעזור לה, כנ"ל, לעשות באמת סדר בדברים. קודם כל, להסביר לה את חומרת הענין של אשת איש. לעזור לחזור בתשובה שלימה מהתועבה שבאומללותה - הרוחנית והממשית - נקלעה אליה.
לעזור לה לחשוב איך להתנהל כעת, בצורה אנושית ומוסרית. וגם לעזור לה איך להתנהל ביחס לילדים וביחס ל"איומים" שהיא חוששת מהם.
אין לי כרגע רעיון למישהו ספציפי.
להתגרש- לא ככה? אשת איש שהיתה עם גבר אחר... ובעעלה יודע בוודאות. יש אופציה אחרת?
שתפנה לרב שידריך אותה איך לחזור בתשובה
(העין הרעה מגיעה ממנה עצמה- והיא זו שבעבודה קשה מתמשכת וקשה שוב- תוכל לנטרל את זה)
אין להם איך "לחזור לשלום בית" כיוון שזינתה ל'ע
שתשתדל להתרומם מספיק-
שילדיה יגדלו עם מושגים פחות נמוכים מהסטטוס קוו שעובר עליה כעת-
זו כבר קבלה טובה!
נב- רבנים מהסוג הזה- ללא כסף
ואני הקל גם מתפלל עליהם
מה אני אמור לברר אצל בחורה שאני אמור להפגש איתה?
מה חשוב לשאול? על מה צריך להתמקד?
תודה רבה רבה
על המידות שלה, כמה מהר היא מתעצבנת, ומה קורה לה כשהיא מתעצבנת, כמה היא מתחשבת באחרים וברצונות שלהם. איך היא בסדר ובניקיון, איך המשפחה שלה.
קיצור תחפור לה על החיים........
אתם הרי רוצים להיות חברים טובים בסוף, לא?
ברסלברים: להתבודד... (גם מי שלא ברסלבר מוזמן לנסות
)
אמא_מאושרתברור שלא קוראת בנהיגה, טוב לי בחיים שלי..
סתאם...שומעים רדיו מדברים בטלפון שומעים שירים
מאי הקטנה(פרצוף נעלב)
ואם אין ברירה מחפשים קיצורי דרך(הרבה פעמים יש)
כמובן שומעים מוזיקה/רדיו/מדברים עם מישהו/או סתם חושבים מחשבות!
שלום
אשמח לעזרתכם
אני מעוניין לתכנן הפתעה לאשתי
באזור ירושלים
אז מה שחשבתי עליו עד עכשיו זה סיור עששיות בעיר העתיקה(מישהו היה? יכולים להמליץ?)
יש למישהו עוד רעיונות?
מקומות לינה זולים וטובים? ללילה אחד?
אשמח לקבל עוד רעיונות
הכיוון בעז"ה זה באזור תמוז ביום חמישי בלילה
תודה מראש
תלוי כמה זול אתה מחפש - אבל אכסניות הנוער (במרכז העיר יש 4 שאני מכיר) , הן מעולות - מבחינת עלות/מה מקבלים.
יש כאן מישהו שיודע על קבוצת אווטסאפ לשידוכים?
אם כן, נשמח למספר להצטרפות
מוזמנת לפנות באישי
במיוחד בקבוצות כאלה שלא בהם באופן טבעי לא עוסקים בבני ובנות 18 נלהבים אלא במבוגרים, מעוכבים, פרק ב' וכד'..
ענבלשלום,
מעוניינת לרכוש מכשיר .
הדרישות שלי פשוטות- שיחות, SMS וואצאפ,
לא מעוניינת במשהו יקר
אשמח לעזרת המבנים,
תודה!
מאי הקטנהלצאת לטיול יום שלם או ביום שישי (אם אי אפשר לקחת חופש מהעבודה/ לימודים)
לילה בצימר שזה שינוי אווירה.
ארוחה טובה בבית+מתנה
אפשר לצאת למסעדה בעיר העתיקה בירושלים, וללכת לכותל או למנהרות הכותל.
במיוחד שהשנה חוגגים יובל לאיחוד ירושלים.
אני חושבת שאתם מאוד צעירים, לא שאני יותר מבוגרת, אבל יש קשר הדוק בין חתונה בגיל צעיר, לבין ויכוחים מהסגנון הזה.
קשה לי להסביר בדיוק את הקשר, אבל אני ממש מבינה אותך.
צריך ללמוד איך לחזור למה שהיה ביניכם לפני.
ממליצה מאוד על טיפול זוגי. עושה פלאים.
ללא עיון בכל הכתוב
תסתכלו מה נקודות המוצא ומה הכלים העומדים לרשותכם-
האם אתם- כל אחד לחוד- מדמיינים/ רוצים דמיון- להיות זוג מאושר??
האם יש לכם רצון וכוח לעבוד בשביל הקשר??
באם צריך עזרה ממישהו- למשל ע"ס- האם תלכו?? האם יש לכם זמן/ כסף/ נכונות??
האם אתם מוכנים לוותר?? לשים פחות דגש/ תשומת לב- על בני משפחה שפוגעים ב"יחד" שלכם?
לצאת לטיול שונה- או עם חבר מהעבודה?
באם להגיע למצב "מושלם" זה 15 צעדים-
בכמה התקדמות כל אחד מוכן "להתפשר" כדי להיות יחד- האם 5 יספיקו לכך? 8? 13?
אם תתגרשו- מה יהיה לכם- האם תוכלו לעמוד נפשית- מעשית- כלכלית - בהשלכות הישירות והעקיפות-
מזונות, סידורים, הסדרים??
בהצלחה
ב"ה התארסנו ועכשיו מגיעות ההכנות המרגשות.
אני צריכה המלצות טובות וחמות למעצבת שיער + מאפרת שעושה יפה ועדין ובסגנון וינטז'- כפרי כזה.
וכן-
אנחנו חושבים ללכת לצימר בגוש עציון אחרי החתונה. יש המלצות למקום טוב, נעים, ולא יקר? תודה רבה!
איזה יופי... (על המעצבת וכו', כבר תענינה לך פה נשים מן הסתם..)
אומרים שבכפר עציון יש צימרים איכותיים של הבית ספר שדה. ויחסית זולים. אף פעם לא הייתי אבל שמעתי המלצות...
תודה על המידעחוזרתוגם זוג מבני ממשפחתי הלכו אליהם מיד אחרי החתונה (התחתנו בגוש עציון)
אני לא יודעת מאיפה אתם מגיעים אבל גם בנחם (ליד בית שמש) יש מקום מומלץ.
היא הגיעה לבית
לק"י
חפשי בפייסבוק "תהילה כהן איפור ועיצוב שיער".
יש לה עכשיו הטבה לכלות.
באיזה אזור את מחפשת את המעצבת שיער והמאפרת?
מוזמנת לפרטי...
שלום, אני חדשה פה...
בעלי ואני התחתנו לפני כשלושה חודשים. בעלי עתודאי בצבא, והציעו לו לצאת לקורס קצינים. הם ממש רוצים שיצא (גם הוא..). לפני החתונה הוא הודיע לי על הקורס קצינים שיהיה במאי (ממש אוטוטו...)- כל השבוע בבסיס, לנשואים יש הטבות של לצאת כל שבת הבייתה. הסכמתי.
שבוע שעבר בעלי דיבר עם חבר שלו שעושה עכשיו קורס קצינים, והחבר אמר שהוא יוצא כל שבת הבייתה כיוון שיש לו ילדה. מי שאין לו ילד אלא רק נשוי לא מקבל את ההטבות, כלומר- יוצא כל שבת שניה ופעם אחת סוגר בבסיס 21. אני לא יודע מה לחשוב.
מצד אחד, אני רוצה שיסיים עם זה כבר, שאני אדע בראש שקט שהוא בבית אח"כ. מצד שני, לא לראות אותו כ"כ הרבה זמן זה קשה...
יש את האופציה לדחות את היציאה לקורס קצינים עד שיהיה ילד בעז"ה, אבל אני שומעת גם דעות שזה קשה יותר עם ילד, למרות היציאות התכופות... מצד שני, מה עם יהיה נקי לביתו שנה אחת? לא מגיע לי את בעלי בבית בשבתות?
אני מדגישה שכרגע אין ילד באופק וכמובן שאי אפשר לתכנן את זה ככה שיש גם את עניין הלחץ של "מתי ילד מתי ילד חייבים לפני קורס קצינים".. מצד שני, אם יצא לקורס קצינים הסיכוי שניכנס להיריון יורד פלאים...
עצות? ניסיון חיים? תודה לעונים!
בבסיס
כבר היו דברים מעולם
לברר את הדברים לאשורם, ומתוך כך לקבל החלטה מושכלת.
שבעלך יברר בדיוק מה התנאים שהוא עתיד לקבל בקורס קצינים שאליו הוא רוצה. לא משמועות ומחברים אלא שינסה לקבל מידע מדוייק עד כמה שאפשר.
הרבה פעמים בצבא אי אפשר לקבל מידע מדויק , אבל זה גם חשוב לדעת "שלא יודעים" מה יהיה.
דרך אגב, חשוב לדעת שיש כמה קורסי קצינים , והקורסים ממש לא דומים אחד לשני, כך שזה יכול להיות ממש תלוי לאיזה קורס הוא יוצא. יכול להיות שהחבר בכלל בקצינים קרביים ולכן יש לו כאלה סגירות.
אחרי שיהיה לכם את המידע, תוכלו לשבת בנחת ולחשוב, מה השאיפות בחיים ? עד כמה הקורס חשוב? מה האפשרויות ? ולפי זה לקבל החלטה יחד.
כמובן- שהכל תלוי גישה
לדעתי ילדים מוסיפים כח
להיות לבד ולהתמודד עם מחשבות או סגירת שבתות, ברגע האחרון- זה הרבה יותר קשה...
קורס קצינים זו תקופה לא פשוטה.
לדעתי ילדים לא משפיעים על הקושי..
גמני זוכרת שבעלי יצא כמעט כל שבת. אבל- לא היתה זמינות גדולה לדבר איתו וכו'.
קורס קצינים זה אומר שאתם גם חותמים קבע?
אם כך אני ממליצה מאווווווווווד לחשוב על אופציה של מגורים ליד אחד ההורים
שתהיה תמיכה, סיוע ברגעי הצורך..
אם בעלך עתודאי, אז הוא עושה קורס קצינים לא של קרביים ולמיטב ידיעתי זה ארבעה חודשים וזה לא כזה נורא.. ההצעה לברר את התנאים מראש לא ממש תקפה בצבא, בתור מישהי שנשואה לצבא כבר תקופה דברים משתנים וברב המקרים זה תלוי מפקד או מדיניות של מפקד מעליו (וכאן נשאר לך רק להתפלל) יש הרבה דברים שנעשים לפנים משורת הדין כמו שתיארו לך אבל אף אחד לא חייב לתת לו לצאת והוא לא ממש בעמדת מיקוח כשהוא חייב לצאת לקצינים... (אם זה מאוד קריטי יכולה לברר לך מה המינימום שחובה שיתנו לו לצאת...)
מניסיוני, עדיף לצאת לקורס בלי ילדים, זה תקופה של ארבעה חודשים תהני עם חברות (עם ילדים את די כבולה לבית) ואם מתאים לך תסעי הרבה להורים.
בהצלחה רבה!!
הוא יצא היתה כמעט כל שבת
למעט שבתות מסויימות.....
והוא לא סגר כל שבת שניה
אחותי נסעה אליו לצבא לשבתות - אחרי שהוא כבר קיבל תפקיד
לדעתי בקרוס זה אמור להיות יותר קל!
וגם אם כן- זה ממש לא כזה קל, אם אין רכב..
וגם אם יש..
לפעמים הסחבת מכריעה את הכף
אנחנו מתחתנים בעז"ה עוד חודשיים. גם הוא עתודאי שצריך לצאת לקצינים.
כשהתארסנו הייתה לנו התלבטות מתי עדיף שהוא יצא לקורס- לפני או אחרי החתונה. בסופו של דבר, סוכם (בעצת המפקד שלו) שהוא יצא לקורס כשלושה וחצי חודשים אחרי החתונה.
לפי מה שהוא אמר לי, בתור נשוי הוא יצא כל שבת הביתה, חוץ משלוש שבתות- הראשונה, האחרונה ועוד אחת באמצע.
חוץ מזה, שהקורס מורכב מהקורס עצמו בבה"ד 1 ועוד השלמה חיילית, אז- א. מישהו מהיחידה שלו שסיים עכשיו קורס אמר לו שהקורס בבה"ד 1 היה לו רק חודשיים וחצי. ב. במקרה שלנו ההשלמה תיהיה רק בהמשך השנה, ולא רצוף.
כדאי לך לבדוק את זה.
בהצלחה.
לי לא היתה ההתמודדות שלך. כי כשבעלי עשה קורס קצינים עדיין לא הכרנו
לקח לנו הרבה שנים למצוא זה את זה...
לגבי תורנויות, הגנ"ש וכו' בעלי השתדל לעשות כמה שיותר בתקופת האירוסין. וכשהיינו לפני לידה - אז כמה שיותר לפני הלידה ולא אחרי. אבל כמובן זה עניין אישי וסובייקטיבי, יש כאלה שצריכות את הבעל יותר בזמן הריון.
אז עצותי
א. תשמחי בחלקך שכבר מצאת אותו
ב. תבררו עם המפקד שלו מה ניתן לעשות מבחינת יציאות הביתה או נסיעות שלך.
ג. אישית, הייתי מעדיפה כמה שיותר מוקדם את הקורס. אבל אולי אצלכם זה אחרת, אולי עוד כמה חודשים הקשר ביניכם יתבסס ותוכלי לעמוד בזה יותר ברוגע (ללא קשר לילדים). הכי חשוב זה לדבר עם בעלך ולברר ביחד מה הכי טוב לכם. (דגש על "ביחד" ועל "לכם" - זה אמור להיות לטובת שניכם. אם הוא יוצא לקורס זה לא רק בשביל עצמו ואת "מוותרת" בשבילו, זה משדרג את העתיד של שניכם. ואם הוא לא יוצא - זה לא שהוא "מוותר" לך. הנישואין האלה הם גם שלו)
ד. בכל מקרה קורס קצינים הוא לא סיבה להביא ילד. תחליטו לגבי הקורס, ואז תדברו על ילדים, בנחת, ותחליטו מה שתחליטו מסיבות טובות יותר.
בהצלחה
עזרתם לי מאוד, נתתם לי כיווני חשיבה חדשים וגם עידוד לכל מה שיהיה בהמשך.
תודה!
אם את צריכה עידודים וחיזוקים,מוזמנת בשמחה
זוגות שהיו בהתלבטות אחד על השני ובסופו של דבר התחתנו בעצתו של רב גדול, והצליח להם.
כלומר, במקרים שצדיק הבטיח שהזוגיות תצליח למרות החששות...
או אולי מקרים הפוכים שרב התערב וייעץ שלא להתחתן...
תודה מראש לעונים,
ואם אפשר כמובן לא להכנס ללשון הרע ושאלות האם צריך להתייעץ עם רב בעניינים כאלו וכו'..
תודה
כלומר שהרב אמר להתחתן ובסוף התגרשו. אבל זה היה איזה רב מפוקפק.
או רבנים שאמרו שעדיף לזוג הזה לא להתחתן וב"ה עזרו מאד.
לא להתחתן אם יש התלבטות ברמה כזאת!
מדובר בעיקר כשיש חששות, לא שאחד הצדדים לא רוצה בכלל
חשש מהשני? חשש מחתונה באופן כללי? חשש ממה?
שחשש שמצד האופי של שנינו או מצד הכימיה לא נסתדר כשנתחתן...
כלומר אין לי פחד מחתונה, ממש לא... פשוט הפגישות היו פעם טובות, ופעם דברים הפריעו לי.
זה היה ממש לכאן ולכאן.
אבל מצד שני רגש כן התפתח...
קיצר מורכב.
שכבר אמרתי לא, לא רציתי להטריח אותו,
אבל נפגשנו 3 חודשים
שלפני החתונה היו הרבה חששות לבת הזוג להתחתן, אביה שאל רב גדול והוא אמר לה שלא תדאג והם זוג משמים....
בסופו של דבר עם כל הצעד שבדבר הם התגרשו 
מה שאני אומרת זה שאפשר לקבל ברכה מרב, אך זה לא בא על חשבון הפעלת שיקול הדעת של בני הזוג האם השידוך הזה מתאים.
בהצלחה
זה היה חשוב לי לשמוע, תודה לך
בעצה של רב הם המשיכו
ונכשל בגדול
למרבה הצער התגרשו כשכבר היה ילד בתמונה..
ותודה על התגובה
כמו שכבר נאמר רב לא יכול להבטיח שנישואים יצליחו. זה תלוי בבחירה שלכם.
אבל יש 3 דברים שרב חכם יכול מאד להועיל וכדאי להיעזר בו
הוא יכול לעזור לכם לראות מהצד את האישיות והצרכים של כל אחד מכם ולעזור לכם לבחון התאמה.
הוא יכול לברך אתכם שהאתגרים שתעמדו בהם יהיו קלים יחסית. כשיש לחץ כלכלי או מוות במשפחה וכדומה -אז הרבה יותר קשה לתחזק את הנישואין
ולדעתי הדבר הכי חשוב הוא לתת לכל אחד את התיקון (תיקון מעשי ולא סגולות!)שהוא יכול לעשות לקראת הנישואים.תיקון אחד חשוב בדבר שמשמעותי לנישואין יכול מאד להועיל להמשך.
מגוף ראשון.. על צדיק שאמר לזוג שלא ידאגו בקשר לפערים בהשקפה בינהם, כי עם הזמן הפערים יצטמצמו ובמקום זה הם יצטרכו להתמודד עם "אתגר" אחר . וזה בדיוק מה שקרה.. צדיק גדול כן יכול לומר דברים לזוג שאולי עכשיו הם לא רואים..
אבל משיכה, אהבה וכו' זה באמת דברים שעל עצמי לא הייתי לוקחת סיכון כזה אם אני לא רואה את זה בהתחלה.
ועל איזה תיקון אתה מדבר?
במקום לנסות לבחור בעצמך אתה משאיר את ההחלטה בידי הרב וזה לא נכון.
גם לי יש נטייה כזאת אבל זה לא נכון להתנהל כך
רב נותן ברכה במקרה כזה שזה לא הלכתי או השקפתי
אבל זה היה רק אחרי שהוא דיבר איתי וחקר אותי מה אני חושבת על הבחור, והבין שאני לא באמת רוצה להמשיך רק מבולבלת מכל ה"יועצים" למיניהם שאמרו שחייבים להתפשר ושאני לא אצליח להשיג את מה שאני רוצה.
הרב הזה הבין יותר ממני מה אני באמת חושבת ולכן אמר לי שלא, וברגע שהוא אמר קלטתי כמה זה נכון. (וגם ברך שאני אמצא את הזיווג הנכון במהירות, מה שב"ה היה)
במקרה כזה, שהרב עוזר לאדם להבין מה הוא חושב באמת (בזמן בלבול) זה מאד נכון להתייעץ, וגם יועץ חכם שלא רב יכול לעזור.
אבל לא נכון (לדעתי) לתת לרב להחליט לכם בעניין כזה בעצמו. (או לכל אדם אחר)
חשוב מאד להיות שלמים עם ההחלטה להתחתן, כי תמיד יש בעיות, מחלוקות ומריבות בנישואין, ואם בני הזוג מגיעים לנישואין מתוך החלטה מושכלת, קל להם יותר להשלים במריבות. כי הם אלו שהחליטו להתחתן למרות שהיו מודעים לבעיות שיהיו.
אבל אם מישהו אחר החליט בשבילם תמיד יעלו פקפוקים בהחלטה ומחשבות שאולי זה לא היה נכון להחליט ככה ושהם לא החליטו בעצמם ולכן הם לא בטוח מתאימים, ובמקרה כזה גם אם זה הזיווג שמתאים משמים יש לו פחות סיכוי להתקיים, כי זו לא היתה החלטה מלאה של בני הזוג. (כמעט ואין מצבים היום של אמונה עיוורת אחרי החכם שאם הוא אמר משהו אז זה בטוח נכון, בטח לא לשני בני הזוג, לכן לא נכון היום לפעול ככה)
לכן הרבה מאד פעמים שומעים על סיפורים שהרב אמר להתגרשו\חיו לא בשלום, וגם סיפורים אחרים שאנשים אחרים החליטו והיה את אותו הדבר, או שאחד מבני הזוג לחץ על השני להתחתן והשני לא חשב והחליט כמו שצריך, והתוצאה היתה שלילית. (לפעמים מדובר בגירושין אחרי 15 שנה יחד. כשלא מחליטים כמו שצריך זה משפיע על הנישואין מההתחלה)
ממליצה לך לשקול שוב אם להתייעץ ובמיוחד איך להתייעץ. כי עצה זה דבר טוב וחשוב שיכול לקדם מאד. אבל החלטה במקומך\במקום זו שאתה יוצא איתה זה אסון לנישואין.
זה ממש מחדד את מה שאני חושבת על ללכת להתייעץ עם רבנים בנושאים שכאלו...
במיוחד שאני מכירה הרבה סיפורים לכאן ולכאן..
באופן כללי פרוייקט משותף, לי באופן אישי קורץ פעילות אינטרנטית כמו קורס או אפילו פתיחת אתר לשעשוע (אפשר בחינם במלא מקומות, למשל טואול), עם תכנים שלכם...
חברה שלי שהיא חילונית (וגם בעלה) שיתפה אותי שיש להם קשיים באינטימיות המינית. לא פירטה מהם....
הצעתי לה לגשת לייעוץ כי נשמע שזה יושב על משהו ושזה דורש בירור והעמקה, עד כדי כך שהיא מדברת על להיפרד.
היא גרה באיזור ירושלים ואשמח להפנות אותה ליועצת או יועץ שמתמחים בנושא מיניות בין בני הזוג. לדעתי עדיף למישהו שהוא חילוני בעצמו , כי נראה לי פחות יתאים לה יעוץ שמיועד לציבור הדתי. היא חילונית מבית ולא שייכת לעולם הדתי מכל וכל.
בבקשה רק המלצות על כאלה שיודעים מה הם עושים ושיש להם מוניטין מוצלח ,
תודה למשיבים
ידעתי שמהפורום תגיע הישועה
תודה לך
0523012323
דתיה אבל מאד מדברת אל הדור הזה..
אני יכול להגיד לך מהצד השני- גם אני ואשתי לא ממש משדרים על אותו גל מבחינת החיבור לסגנון הדתי.
תהי בטוחה שגם לו זה לא קל וגם לו זה מתסכל, כל בעל רוצה שאשתו תתחבר לדרך שלו ויחד הם יבנו את ביתם עם כינורות ושושנים...
האם זה סיבה לפרק את החבילה?? חס ושלום!! זה רק אומר שיש הבדלים ושצריך להתאמץ להכיל ולקבל אחד את השני, לתת אחד לשני את המקום שלו ואת המרחב שלו להתפתח. זו עבודה זוגית שצריך לעשות. לכל זוג יש את העבודה הזאת רק שזה מתבטא בדברים אחרים... אצלכם זה מתבטא בסגנון הדתי.
אני אגיד לך עוד משהו, הרבה אנשים משנים את הסגנון הדתי שלהם במהלך השנים. אדם מתחבר לרבנים מסוימים לפי המקום מגורים שלו, או לדרך מסוימת בעקבות דברים שקורים... זה קורה וזה בסדר גמור. עבודת ה' דורשת את הלב, וזה מראה שהאדם חי ומשתדל לעשות את רצון בוראו. אל תחשבי שבעלך "עבד" עלייך לפני החתונה. לפי מה שאת מתארת בעלך תמיד היה על הגבול ועכשיו בעקבות הסביבה (הכולל, שכמו שאת אומרת הוא מעורב) הוא נמשך קצת יותר לחרדיות... זה בסדר גמור!! תתני לו את החופש שלו, תתני לו להתפתח בשמחה ולמצוא את הדרך שלו בעולם!
מאחל לך שתדעו להכיל לאהוב ולכבד אחד את השני למרות ההבדלים. זו האהבה והשותפות האמיתית.
אתם "סה"כ מסתדרים ואוהבים", יש לכם ב"ה ילד..
שניכם תורניים. אלא מה? יש לו רבנים "חרדים" ברובם.
ואת מחזיקה מרבנים אחרים, שיותר מדברים על גאולה, עם ישראל, הרב קוק וכו'.
צריך לדעת קודם כל, שהתורה היא תורה אחת. אין דבר כזה, "תורה שלו, תורה שלי". זה בא בזמנינו, גם בגלל שיש בדברים מסויימים דגשים אחרים - וגם ממיעוט תורה. לא יודעים הרבה תורה, אז חושבים שהסגנון השונה של כמה שיעורים ששומעים - זו התורה; וממילא, יש "תורה אחרת".
זה לא כך. עיקרה של תורה היא אחת לכל עם ישראל. נכון שיש דברים, בפרט במה ששייך להסברה של יראת שמיים (גם עניינים שנוגעים לתפיסת תקופתנו, שבאמת זה גם מחובר לנושא השני), שבהם יש חילוקי הסברות וגם חילוקי השקפות מסויימים. לפעמים, מי שמתרגל ללמוד אמונה מתוך דברי הרב קוק זצ"ל, יכול להרגיש "קטנות" כשהוא שמע הסברות "מוסריות" מכיוונים של כאלה שלא העמיקו הרבה לימוד אמונה.
לא צריך להתייאש. בוודאי שהוא טעה במה שאמר שהלימודים הללו לא "מחוברים לחיים".. הם הכי מחוברים. לחיי כלל ישראל, לתפיסת תקופתנו. גם לחיות יראת שמיים ואמונה בגדלות. אלא, שמן הסתם הוא מתכווין להנהגה הפרטית, ההלכתית.
את יכולה להמשיך ללמוד בפני עצמך דברים שמדברים אלייך ועם זה - להקשיב גם לדברים שהוא מביא. הרי סה"כ, גם תלמידי הרב קוק מדברים בדברי תורה על עוד כמה נושאים בנוסף לגאולת ישראל...
תקשיבי בעין טובה, תקבלי ממנו. מן הסתם, יהיה מוכן לשמוע גם על רעיונות שאת תאמרי מתוך דברים שראית. יכול להיווצר חיבור מעשיר.
התחושה לגבי יום העצמאות אכן מובנת - אבל הרב שלו אמר (אמרת שהרב שלו להלכה אינו "חרדי"). זה יכול לקרות גם לספרדיה שהתרגלה לאכול אורז בפסח, גם לאשכנזיה שלא אכלה אפילו "שרויה", ובעלה הספרדי מאכיל אותה פתאום קטניות, והיא צריכה להזכיר לעצמה שזה לא ממש חמץ....
לא נורא, מתחתנים - קצת מוותרים, והרבה מקבלים.
וגם צריך "יצירתיות".. למשל, יכולת לשמוע חידון התנ"ך - ולכבות את הקול כשיש מוזיקה...
אם הוא הלך ללמוד, יפה מאד. יש עוד אנשים תורניים שעושים כך, יש שלא אלא מטיילים וכד'.
חשוב שתדברו ביניכם את תסבירי את ההרגשה. תשמרי על פרופורציות. תגידי שלמרות שאת מקבל תשהוא נותן כיוון מבחינה תורנית בבית, אבל חושב לך שיהיה גם הכיוון הזה. אולי תלמדו משהו ביחד מ"הכיוון שלך"..
דיבר איתי חייל בטלפון. הרגשה קצת "מבואסת". לא היה לו אמש טקס יום העצמאות, כי היה קודם בשמירה ולא הסכימו לתת לו לצאת מיד אח"כ גם לאבטח טקס באיזור, למרות שהתנדב. לא היתה תפילה בציבור בשעה שקבעו. יותר מאוחר, ראה פתאום שכבר גומרים... הבקר הצליח ב"ה.. עומד בשמירות על עם ישראל המטייל...
אמרתי לו, אתה יום העצמאות. זו העצמאות - יש חיילים, יש צבא, יש מי ששומר. בגלל זה כל עם ישראל יכול לחגוג. אורו עיניו. אח"כ כבר אמר את זה גם הלאה..
אז נכון, הפסדת לחגוג כמו שהיית רגילה. אבל את בונה כך את המדינה. עוד משפחה תורנית שאוהבים זה את זה, ילדים שיקבלו חינוך כמו שצריך. ננרגשה מובנת - אבל בכ"ז פרופורציות..
מה שכן, שניכם צריכים לתפוס, שהמאמץ שיהיו בבית שיחות, בוודאי תורנית, שישמחו את שניכם וידברו אל שניכם - מוטל על שניכם. גם הוא גם את צריכים להתאמץ בשביל זה. אפשרי לגמרי.
[ולא כל דבר צריך לחשוב "אולי טעיתי, אולי אנחנו בכלל לא מתאימים"... את לא בדייטים כעת..]
הצלחה רבה. הרבה נחת מעצמכם ומהילד. ושלקב"ה תהיה נחת ממכם ומכולנו.
)והיא סיפרה לי שגם אצלם כזוג בתחילת הנישואין הייתה בעיה דומה.
הוא התחזק לפני החתונה דרך הרבנים החרדים והיא גדלה בציונות הדתית והייתה רכזת בבני עקיבא.
מאוד התחברה לדרך הזאת.
ואז בתחילת הנישואים הוא בשולחן שבת דיבר דברי תורה בהשקפה החרדים, בסגנון של שכר ועונש על כל מצווה או עבירה. והיא כמעט בכתה כי התגעגעה לדברי תורה עפ"י הר קוק על גאולה, אמונה, חיבור היחיד עם כלל ישראל וכו'.
היא דיברה איתו על מה שהיא מרגישה, הם החליטו לא לשנות אחד את השני (זאת משימה כמעט בלתי אפשרית. האדם יכול להשתנות ולא מישהו משנה אותו). הם החליטו לחפש את המשותף.
ההלכה לדוגמה זה משותף. כמו שנכתב פה התורה היא אחת לכל עם ישראל, ורוב ההלכות שייכות לכולם (לא כל יום יום העצמאות). אז הם החליטו לדבר רק על ההלכה על שולחן שבת וכך עשו. וכך היא נרגעה. עם השנים ראיתי שהם מדברים גם על אמונה ורעיונות אחרים.
בקיצור, הסובלנות וההכלה עזרו להם לחזק את הבית.
לדעתי, בקשר אלייך את יכולה ביום העצמאות לשמוע שיעורים או מוסיקה לכבוד יום העצמאות אם אין לו התנגדות קשה כמובן. ואם הוא בבית לשמוע עם אוזניות. אפשר שכל אחד ישאר הוא וגם יכבד את השני וילמד ממנו.
שמעתי משהו יפה מהרבנית דינה ראפ, שכמו שהקב"ה קובע בהשגחה מדוקדקת מי ההורים לאיזו נשמה של ילד שתבוא לעולם, כך הוא גם קובע מי הם בני הזוג שנועדו להתחתן. נכון, אנחנו מרגישים שאנחנו בוחרים את בן הזוג, אבל כל המהלך של החתונה, זה אלוקי. הקב"ה הופך את השניים לאדם אחד.
אז גם אם יש קשיים וזה טבעי לגמרי שיש, אתם ביסוד אדם אחד וזה בהשגחה מדוקדקת. מתוך הקשיים אפשר לצמוח ולהתחבר עוד יותר אחד לשני. ולא כדאי להיכנס לספקות בקשר לבחירה בבעלך כשיש קשיים.
במיוחד שאת אומרת שבגדול אתם מסתדרים יחד. והנה נולד לכם גם ילד בשעה טובה!
הרבה הצלחה ומזל טוב !
בס"ד
פער זה דבר כואב. במיוחד שהטבע הנשי הוא לקבל מהבעל וכמה קשה כשבני הזוג לא אוחזים לגמרי באותו ראש.
אשמח לשתף שכשראיתי את הכותרת חשבתי שהפער עליו תדברי הוא קצת שונה ממה שתואר בסופו של דבר.
ז"א חשבתי שאת הולכת להגיד שבעלך כמו לא מספיק דתי או משהו כזה. שחשבת שהוא יותר דתי וירא שמים לפני החתונה ושגילית אחרי החתונה שהוא לא כזה רציני.
ואז הופתעתי כשקראתי את תוכן השאלה. גיליתי שתורה זה משהו שמאוד חשוב לו בעצם.
אני לא באה להפחית מהכאב של חווית הפער אבל אולי בכ"ז כן לשפוך אור על עצם היותו מחובר לתורה.
דבר נוסף חשוב!:
את הערת האגב שכתבת לגבי הורמונים אחרי לידה כדאי שתקחי ברצינות!!! ההורמונים משנים פרופורציות שיש לנו על העולם. עצתי: "תדחי" את ההתמרמרות על הפער בינכם לעוד שנה או שנה וחצי כשתהיי יותר מאוזנת מבחינה הורמונאלית מתוך הבנה שכנראה אז תביני יותר את הפרופורציות הנכונות של הפער.
בהצלחה יקרה!
לפי איך שאת מתארת את הבעיה, המחלוקת שלכם היא דתית אידיאולוגית ולא על עצם והיקף ההקפדה על מצוות ההלכה שבזה אתם מסכימים.
אם כך, המחלוקת שלכם מתבטאת ביום אחד בשנה ואולי יום נוסף, כלומר יום העצמאות ויום ירושלים. אם זו כל המחלוקת , אז תצטרכו למצוא את הדרך שבו כל אחד מכם יוכל לחגוג את יום העצמאות. לא חייבים, למרות שזה רצוי מאוד , לחגוג ביחד. את יכולה לחגוג עם הורייך או חברות קרובות במצב דומה ובעלך ילך ללמוד בכולל.
כמובן, שאין מקום שבעלך יאסור עלייך לשמוע מוזיקה ביום העצמאות כאשר הוא לא בבית. אם זה לא המצב וגם כשבעלך בכולל הוא לא מרשה לך לשמוע מוזיקה ביום העצמאות, אז אתם בהחלט זקוקים ליעוץ זוגי, גם אם נראה לכם שאתם לא בקטע.
אם הפערים ביניכם גדולים יותר ומתגלעים ויכוחים הלכתיים דתיים גם בנושאים אחרים, כמו אלו דברי תורה נאמרים בשולחן שבת, רמת הכשרות וסוג ההכשר של המאכלים הנקנים לבית אז הבעיה עשויה להחריף עם השנים.
בעיה נוספת שעשויה לצוץ בעוד מספר שנים כתוצאה מהבדלי ההשקפה ביניכם היא סוג החינוך שאליו תשלחו את ילדיכם. כדאי שתתחילי לגשש עכשיו ולראות האם בעלך רוצה שילדיכים ילכו לחינוך חרדי או דתי לאומי. כאן יכול להיות פער שיפגע משמעותית בהמשך נישואיכם ואם הפער הזה לא ניתן לגישור או לפשרה (למשל חינוך חרדלי) אז יתכן וכדאי לפרק את החבילה מוקדם ככל האפשר. כדאי לזכור שישנם הרבה רבנים חרדים, שלוחצים על תלמידיהם לשלוח את ילדיהם לחינוך חרדי בלבד כדי להציל את נשמתם (של הילדים) ואם בעלך מושפע מרבנים כאלו, שום דבר לא יזיז אותו מכך.
עצה שאולי יכולה לעזור קצת להשפיע על בעלך היא במציאת החברים המתאימים. תנסי להתחבר לנשים של התלמידים הדתיים (כלומר הלא חרדים) בכולל של בעלך ובהמשך להזמין אותם לסעודות שבת אצלכם, יהיה לבעלך קל יותר לשמוע דברי תורה "לאומיים" מפי חבריו לכולל מאשר ממך.
זאת עצה מאוד חכמה להתחבר לנשי הדתיים הלאומיים שבישיבה של הבעל, להזמין אותם לסעודות שבת וכו' וכך, ע"י זה שהוא יתידד עם התלמידים הדתיים לאומיים שבישיבה שלו, הוא יתקרב לאורח המחשבה של אישתו.
יום העצמאות חלף. אפשר להירגע.
אז בעלך לא שומע מוזיקה, ולא לובש חולצה לבנה, ולא אומר הלל בברכה או בכלל. אז מה ?
תהיי מרוצה מזה הוא עושה מה ששולחן ערוך אומר - ולא מה שהרבנים שלך אומרים. זו ממש אינה סיבה לפאניקה.
תהיי שמחה שהוא מתפלל במניין, ולא לבד, ולא הולך עם כיפה בגודל כפתור - ולומד תורה, במה שלבו חפץ- תהיי שמחה בו כפי שהוא.
הרי בשבתות כייף לכם, וגם בחגים, וגם בכלל - והרי את אוהבת אותו.
וגם אם הוא חרדל"י ספרדי תמשיכי ותאהבי אותו. קצת סבלנות. וההורמונים יירגעו.
אימי דתית לאומית מבית מלא אהבת ישראל וחיי גאולה ואהבת תורה עמוקה עבודת השם מלא באור ואבי חרדי ספרדי עם הכלה של הדתיים לאומיים אבל בפועל הוא חי כמו חרדי אולם הם התחתנו על דעת שאנחנו נלמד במוסדות דתיים לאומיים אבל מה שיוצא כשאני בבית אני קצת לא נהנה מהאוירה ומתגעגע לישיבה שלי שהיא דתית לאומית אבל כמובן מכבד את אבא שלי באהבה גדולה ומגיע לבית הרבה פעמים, כשהיתי יותר צעיר ולא הבנתי כ"כ את המשמעות החלטתי לעבור לישיבה חרדית ושם הייתי שקדן ולמדן אבל האור האור היה חסר, הוא פשוט לא היה! אני ממש היתי בוכה מעומק לבי יש לי עד היום מכתבים שפשוט היתי פורק את נפשי בתפילה להשם שיאיר עלי אור אוי אוי כמה סבלתי אני זוכר כשהיתי בישיבה תיכונית תורנית כ"כ אהבתי ללמוד גמרא, ודברי הרב קוק ודברי חסידות היה מעוררים בי חוויות בהירות מלאות באור בטוב בשמחה, הייתי פשוט מאושר ואז אחרי זמן לא מועט כשאני בחברה החרדית בשיחת מוסר אחת אני מסתכל בחלון ומולי אני רואה ישיבה של חסידים והם רוקדים סביב השולחן ואני זוכר את עצמי כ"כ מלא געגוע אל ההוי הדתי לאומי ששמה היתי לומד מידי פעם דברי חסידות בגליון מעיינותך והיה מצויירים שם חסידים רוקדים ואיך שהייתי מצייר את הדברים כ"כ מוארים כ"כ בהירים ועכשיו גם דברי החסידות מצטיירים לי בחושך ובמסכנות ואח"כ גילית שגם עולם התורה הדתי לאומי הקדוש מצד לימודי הגמרא הרי שהוא לא פחות מהעולם החרדי בשקידה ובלמדנות ובנקודות מסוימות אף יותר במידות טובות ובאהבת התורה ואהבת השם ובתפילה וגם לימודי הגמרא נלמדים ביתר עומק, ובקיצור אחרי שנתיים כשהגעתי לגיל של ישיבה גבוהה חזרתי לעולם הדתי לאומי הקדוש שעושה את רצון השם בדורנו. אבל המסקנה שלי שאפשר להכיל אחד את השני, רק שיש צורך בעבודה בין אישית וכשאני מסתכל על משפחתי ועל הורי אני אומר לך חד משמעית אפשר להכיל אחד את השני ולחיות בצורה טובה בכך שאת לא תוותרי על אהבתך ותלכו פעם להורייך ופעם להוריו בשבתות וחגים ובחג העצמאות את לא צריכה להרקב בבית אלא תלכי למשפחתך ועם בעלך יכיל אותך היטב ממש הוא גם יבוא איתך למפגש המשפחתי אבל לא יכוון ליום העצמאות כך אבא שלי עושה וכן על זה הדרך בהצלחה רבה רבה
אולי תלכי ותדברי עם הרב שלו [זה שמזדהה כדתי לאומי] ואולי הוא ישכנע אותו שעליו להתחשב באישתו.
את נוהגת לפי בעלך. לא לפי "הרב שלו". שהרי לא מדובר על מנהג עדות.
כל הענין זה מפני השלום.
אם בעלך אומר שמבחינתו זה בסדר - אז מסתבר שאין בעיה.
ולפי מה שכתבת בהודעה הקודמת - בכלל מעולה. ואם בנושאים האמוניים ("ההשקפה" כלשונך) הוא בכיוון שאת, אז בכלל טוב. תלמדו ביחד בעניינים כאלו מהרב קוק וכו'. שניכם תשמחו.
ויש מלא רבנים ספרדים דתיים לאומיים... (נראה לך אולי אחרת, בגלל הזרם החדש יחסית של ש"ס).
אדרבה, אצל הספרדים, הנושא ה"חרדי" כפי שמצטייר היום, לא היה בדיוק משהו מקובל.
והם "הכירו בנס" באופן טבעי.
הוא שאל רב אחד אם אני צריכה לברך כמוהו הוא אמר שלא. זה מנהג, ואני יכולה להמשיך לברך בישיבה.
גם השאלה האם לשמוע מוסיקה ביום העצמאות או לא זה עניין של מנהג כללי.
לפי מה שידוע לי אם מבחינתו זה בסדר שתשמעי, את יכולה.
אני מכיר מקרוב את העולם הזה שאת מתארת. בדרך כלל החיבור לרבנים החרדים נובע מחוסר ידע, ומואקום שנוצר כשהציונות הדתית לא השתלבה מספיק בבתי הכנסת הספרדים לצערינו.
לדעתי, לאט לאט תנסי לחשוף אותו לעולם של הציונות הדתית באמצעות קשר לרבנים ציונים עדיף ספרדים.
לגבי יום העצמאות למשל, ברור לי שמדובר בחוסר ידע. מותר להתגלח לשמוע מוסיקה וחובה לומר הלל בברכה. לפי לפי מה שאת מתארת הוא נהג בדיוק להפך בגלל תפיסת עולם חרדית שמנוגדת לעולם התורה הספרדי כפי שהיה קיים לפני הולדתה של תנועת ש"ס.
כדאי לחשוף אותו לגדולי התורה של הדור הקודם, הרב יצחק ניסים, הבבא חאקי, הרב כלפון הכהן, הרב עוזיאל, ועוד רבים, שכולם היו ציונים נלהבים.
תנועת ש"ס לא מייצגת את הספרדים אלא את היהדות הליטאית חרדית.
אבל בכעס זה לא ילך, רק בדרכי נועם.
את הילדים תכווני לבתי ספר תורניים דתיים ציונים.
אם אדע איפה אתם גרים אולי אוכל להפנות.
אבל יש גם באינטרנט הרבה, למשל שיעורים באתר של מכון מאיר, ושל ישיבות הסדר שונות,
מומלץ לראות שיעורים על יום העצמאות של רבנים ציוניים.
לאט לאט... בעבותות אהבה תקרבי אותו לאמת.
כמובן כשזה נעשה לשם שמיים לקרב את האדם לרצון השם בדורנו. האמני לי שגם אחינו היקרים הליטאים או הספרדים גם פועלים בכיוון הזה כלפינו וזה לגיטמי כנ"ל. מקווה שהובנתי רציתי שלא תקחי את זה ברע אלא בקדושה
את מציגה בעיה די מורכבת. וההתמודדות לבד לא קלה. לכן כן כדאי לשקול יעוץ. חוץ מזה אם הבעיות היו רק מה שאת מציגה זה לא סוף העולם. הבעיה שלך האמיתית היא, שהוא לא סופר את הרגשות שלך. זה לא יקרה לבד. בלי יעוץ זה לא יפתר.
ב"ה..הכל שם חיובי. וזה גם מהמקורות.
)כמעין הנובעkitנקודה
שיח סודאחרונה
קורנפלקסזה בגלל שעזמוות היה ברחומי, והיא לא רוצה שיגידו לו בכיתה שהוא 'תיכת ברחומי'. זה ממש מעליב. תבין אותה.
אם אתה רוצה לשכנע אותה, תגיד לה שבדברי הימים כתוב שהוא היה 'בחרומי' - וזה כבר הרבה יותר מגניב. מי יודע, אולי היא תתרצה.
בהצלחה!
נפש חיה.כי לא ידוע לי על גאונותו של מפיבושת כ"כ...
הוא היה צאצא של שאול המלך , הוא נקרא כך כי שאול המלך היה מלך מאוד עניו מלשון "בושה" והוא קרוי על שמו ,
המדרש אומר שהוא היה משותק ברגליו אבל היה גאון עצום היה מתפלפל בהלכות הרבה עם דוד המלך ואף היה מקשה עליו קושיות שדוד המלך היה מתקשה לענות.
יש הרצאה יפה של הרב אליהו עמר על הדמויות הנ"ל ועל הסיפור המיוחד בינו לדוד המלך .
