אני לא מבינה את הקלות בה מציעים להסתיר משהו מהאשה - נשואים טריים
בעלי שלח לי היום את הפוסט פה, אבל כניראה שאת התגובות הוא לא ממש קרא!
פה הבחורה דיברה על מעידה קלה בהסתכלות..
אז אני יכתוב לכם מניסיון,
קודם בעלי סיפר לי שקשה לו.. שהוא נפל בהסתכלות אסורה בסירטונים שאינם צנועים,
ואתם וודאי יודעים במה מדובר.
בפעם הראשונה שסיפר לי, הצטערתי מאוד! רבתי איתו! אבל גם ידעתי שזה בא מהרגלי העבר שלו..
למדתי לסלוח. להתגבר.. בסדר, הוא נפל בהסתכלות, זה תאווה של גברים.
הייצר שלהם.. פעם היה רגיל לראות.. עוד ניסלח.
עברה תקופה, ושוב הוא פתאום היה בווידוי וגילוי לב.. ש.. הוא רק הסתכל.
עוד תמונה, ועוד תמונה, ועוד תמונה..
אגב, הפעם הראשונה חשדתי, כי הוא התחבא מתחת לשמיכה.
בפעם השניה ידעתי שקשה לו עם הייצר.. אבל הייתי בנידה, מה יכלתי לעשות?
פתאום הגיע ווידוי שני.. ראיתי.. כמה פעמים...
כאב לי עמוק בפנים, עד עמקי נישמתי.
אבל ניסיתי להבין אותו.
ההכלה שלי, וההבנה שלי, גרמה לו לקבל כוחות, והוא יודע שזה מצער אותי,
והוא אמר שזה נתן לו כוחות, והוא יותר בחיים לא ניכנס לזה!!!
כרגיל, סמכתי עליו.. האמנתי בו, ויש לו כוונות טובות, ורציתי מאוד להאמין בו, ולתת לו כוח!
ביומיים האחרונים הייתי באיזה קורס עד 9 בערב.
ידעתי שהייצר קשה לו בימים אלו, אבל אמרתי.. מה, אני לא יכולה לשמור עליו כל היום.
הוא צריך לדעת להתמודד עם הייצר לבד!
אתמול כשחזרתי הביתה, הוא היה במיטה, עם הפרצוף מבוייש.. שכבר ידעתי מה קרה,
אבל לא תיארתי לעצמי עד להיכן זה הגיע.
הוא גם ראה מראות אסורים, וגם הוציא זרע לבטלה!!!!!
כשעוד יומיים.. יש לי יום מקווה!!!
לא יכלת להתאפק עוד קצת? רק עוד קצת???
אז הוא היה כנה, וסיפר לי..
לא יודעת אם זה בכנות, או מצפון, שהוא יודע שהוא לא בסדר, אבל לא יכול להתמודד עם המצפון לבד.
סיפר לי מה עשה.
ומעניין אותי היום, מה הכותבת בפוסט הראשון תגיב, בנושא הכנות.
אמרתי לו, שהייתי מעדיפה לא לדעת.
שיתמודד עם זה בעצמו, כי מה אני אשמה? ולמה לצער אותי??
למה מגיע לי הצער הזה? מה אני עשיתי לא בסדר?
חזרתי הביתה שמחה.. רציתי לספר לו מה היה בקורס, ובמקום זה, התמוטטתי נפשית.
גם ברגעים אלו, הדמעות צפות.. שבת, ואין שבת.
אין אוכל, אין סדר, אין כלום.
כי אני ממוטטת נפשית.
לחשוב על מה שהוא עשה, ומה שהוא ראה, גרם לי להרגיש כלפיו גועל! סלידה!!
גרם לי לאבד את האמון בו!
תמיד הוא אמר לי.. שאם הוא נפל לפני החתונה, הוא חשב עלי.. שאם הוא נפל בחלום, וקרי לילה..
הוא תמיד חשב רק עלי, כי הוא אוהב אותי.
שאלתי אותו, ואתמול? חשבת עלי??? לא.. הוא אמר במבט מבוייש.
המחשבות אוכלות, כל שלום הבית נהרס!
האהבה, ברגעים אלו.. הרוסה.
האמון, נהרס.
נכון שמתי שהוא תבוא הסליחה.. בכל זאת, נכון שעם הזמן זה קצת ישכח.. שיהיה בסדר.
אבל בכל דבר קטן, יתחילו החשדות, החוסר אמון.
בכל התחפרות במיטה או שהייצר קצת יתחזק, יבוא החששות.. ש.. הנה עוד פעם..
זה הורס, זה פוגע, גורם להמון מחשבות, דימיונות.. ירידה רוחנית.
שהשם יתן כוח לגברים שלנו, באמת לשמח אותנו, לתת לנו כוח,
להיות איתנו ב100% ושהייצר הרע לא יגבר עליהם, ויצער אותנו כ"כ.
ושוב, יש הבדל, בין רק להסתכל, שזה עוד ניסלח איפה שהוא.. בכל זאת, אנחנו בדור פרוץ.
לבין לעשות.. וקדימה.