יש כאלה?
איך חיים עם זה?
יוצאת עם מישהו כזה ונלחצת.. הכל אצלו מוקפד
ארון הבגדים מסודר בצורה סימטרית מוקפדת לפי צבעים. הכל פיקס במקום...
ואני, רגילה
אוהבת נקי בגדול. רגילה.
אפשר לחיות עם זה?
בחיים לא חשבתי שאתעכב על דבר כזה אבל זה ממש עוצר אותי..
גם אם בן/בת הזוג עצמם הם אנשים מאד מסודרים.
ככה שפשוט תשתדלו לא להרגיז אחד את השני יתר על המידה...
זה שהוא כזה- זה עובדה.
השאלות שאת צריכה לברר: מצד הרצונות שלו: האם הוא יכיל ויקבל את זה שאשתו לא תהיה כזאת? האם הוא מוכן "להתפשר", ולהתחתן עם מישהי שהיא לא כזאת?
ומצד המידות שלו:
האם הוא סבלן ונוח ? כמה הוא קפדן? האם הוא מתעצבן בקלות? האם הוא מקובע או מוכן להשתנות? האם יש לו עבודת המידות?
לדעתי, אם הוא מבין שהבעיה היא אצלו ומוכן לקבל את זה שהבית שיבנה לא יהיה כזה, ובנוסף הוא אדם טוב ולא קפדן, אז הבעיה מתגמדת. אבל אם הוא אחד שירצה שהכל יתנהל כמו שהוא רוצה, זה בהחלט מתכון לבעיות.
ודרך אגב, לכל אדם יש "שיגעונות", שבלי עבודת המידות, במהלך חיי הנישואין יתגלו פערים וחילוקי דעות וממילא קשיים. ולכן את כל הדברים האלה בכל מקרה כדאי לבדוק. וכמו שאומרים , הדבר הכי חשוב בבחירת חתן/ כלה- מידות טובות!!
a.d.mאחרונהאשמח שתספרו מה יש לכם ומתי קניתם. ואם אתם מרוצים.
הדרישות שלי (מקווה שלא אצטרך להתפשר):
שלא יהיה לבן
שהמכסה של הכיריים לא יהיה שקוף ויהיה אפשר גם להניח פלטה מעל
שיהיה טיימר להפעלת שני התאים
ושיעבוד טוב בצורה סבירה
יש מישהו המלצות?
לפני קצת יותר משנה עשיתי בדיקות מקיפות כשקניתי,
זה שוק די קטן, אז יש מעט סוגים והאיכות לא דומה לתנורים
רגילים.
מה שהיה הכי טוב כשקניתי היה דלונגי, הדגם המשופר, שהידיות לא מפלסטיק.
לא זוכר מספר דגם כרגע.
אני חושב שיש אותו גם בשחור וגם בלבן, יש לשלנו מכסה מתכת שאנחנו מניחים
עליו פלטה.
הטיימר רק לתא התחתון(הגדול), לעליון אין טיימר.
ברוך ה'.
של חברת סאוטר (SAUTER),
דו- תאי. אפור. להורים שלי יש כזה בלבן.
הטיימר לא קשור להפעלה של התנור,
המכסה של הכיריים שקוף.
ממש מרוצה!
לגבי פלטה-
מה שאנחנו עושים- לא סוגרים את המכסה השקוף, ושמים את הפלטה על הכיריים עצמם, והמכסה נשאר פתוח.
לא נרשמו נזקים.![]()
ועוד פתרון- יש בתא העליון אפשרות של שבת- התנור נמצא על חום נמוך ומהווה בעצם תחליף לפלטה.
יש לנו אותו 4 שנים.
בעינים עצומות ממש אפשר לסמוך עליו.
לא תתחרטי!!!
הטוב ביותר שאנחנו מכירים...
צבע מתכתי/אפור כסוף [איך שלא קוראים לזה].
המכסה כן שקוף ואני מניחה עליו פלטה.
הוא עובד מצויין.
שמעתי מחברות שגם הדו תאי של סאוטר ממש מצויין. ל יודעת לגבי המכסה שלו.
אם כבר 
בערך 450 תלוי בעובי
איכות זהב מעולה מאד!
ואני לא חושבת שזה מותר ... [לא יודעת בודאות]
זה מושג שנכנס אלינו מאומות העולם.
אין לי שום בעיה אם אנשים כל כך נהנים מזה, אבל זה וודאי לא משהו שמגיע מהיהדות.
אני לא מכירה שום מקור בתורה או בחז"ל לנתינת טבעת לגבר.
גבר אמור לקנות את אשתו במשהו שהוא שווה פרוטה לפחות.
וכבר מאות שנים שביהדות אשכנז מקובל לעשות זאת על ידי טבעת.
הכיוון ההפוך ממש לא מגיע ממקור יהודי אלא נוצרי לחלוטין.
צר לי, זאת המציאות גם אם לא כולם יאהבו לשמוע אותה.
כך אני חושבת, וכך אני נוהגת.
התחלת יפה עם זה שאין לך שום בעיה עם מי שעונד טבעת כזו גם אם היא הגיעה אלינו מאומות העולם,
המשך בסברה לא קשורה מהלכות שווה פרוטה,
וקינחת ברמיזה לנצרות.
אשתמש במה שאת עצמך כתבת -
"צר לי, זאת המציאות גם אם לא כולם יאהבו לשמוע אותה."
כי כיסוי ראש זו הלכה - ולא רק כ"היכר" לכך שאשה נשואה.
וטבעת לגבר - אין כל שמץ הלכה כזו.
עם זה, יש כאלה שנוהגים כך. ואם זו טבעת מיוחדת לגברים - שאין בה "לא ילבש" - והיא נענדת מטעם של צניעות, כאות היכר (ולא כאילו "קידושין הדדיים" שזה כמובן שטויות והבלים), אז לכאורה אפשר להבין את הנוהגים כך.
טבעת נישואין לגבר, האם יש איסור הלכתי או שמא אני יכול לענוד את הטבעת?
מותר לגבר לענוד,אסור לכלה תת לו את הטבעת בחופה
וחומז לא שאלו אם מותר אלא איפה קונים
אפשר להחכים אותי יש כזה דבר לדתיים גבר עם טבעת? - נשואים טריים
חוץ מיזה שזה פורום...מנהלים שיחות...
במובן שעל ידה היא מתקדשת.
שזה כמובן אסור, וזו המצאה מעוותת רפורמית כאילו גם האשה תיתן... בשם ה"שיוויון" המגוחך.
אלא יש כאלה ששמים אחרי הנישואין, לסימן שהם נשואים. וזה יכול לגרום לשמירת מרחק מהם ע"י בנות מתענינות..
יש מקומות שנוהגים כך. יש שלא.
הרי שבוודאי שהוא מתנגד ללימודים במקום אחד.
זה לא קשור לכך שחיים בעולם אחד.
זה כלל לא קשור לחייזרים ומפלצות. ויש לגמרי מניעה ללמוד במקום שאינו נפרד. נכון שיש להתנהג בצניעות הראויה גם וביחוד כשנמצאים באותה מסגרת - אבל חלק מהצניעות הראויה היא לא להגיע לכך.
וגם לגבי ה"חממה לשידוכים" - לא זו הדרך. חברה של רבים משני המינים, לפעמים רק מעכבת כי זה לא ממוקד. הרי לא במקרה המציאות שרווקות הולכת ומתאחרת, באה עם מציאות של דברים כאלה ושאר תערובות.
כשיש אילוץ, צריך לשאול. בוודאי שלכתחילה לא.
רק לפני זמן קצר, שמעתי על מישהו שהיה קרוב לאירוסין, ובגלל שלמד שם עם מישהי (הרי גם "לומדים בקבוצות"), הכשילה אותו בקרבה יתירה - וחסל סדר אירוסין.
זו מציאות מקולקלת. אין לה מקום. בדיעבד גדול, צריך לשאול שאלת חכם ואכן לשמור על גבולות ברורים.
שלא לדבר על כך שהמקומות הללו הרי הם גם ללא-דתיים, והם אינם מחויבים ל"צניעות" שאמורה להיות הדדית.
יש פקולטה בירושלים, שעשו שם רעש גדול על כך שבנות דתיות רצו לרקוד עם מחיצה במסיבה.
אבל באותה פקולטה עצמה, ישבו קבוצה של חבר'ה משנה ראשונה בהפסקה, "נורמטיביים" שאינם דתיים, ודנו בנוכחות הבנות, איך יכול "מענין" לדבר עם מישהי שם, דתיה ונשואה, דיבורי זימה.
מוטב להכיר את המציאות מאשר להיכשל בה. אע"פ שבוודאי זה לא כולם.
ב. כיוון שהוזכר הרב אבינר שליט"א, אז חייבים לומר שגם דעתו היא שדבר כזה הוא לכל היותר בלית ברירה, ולא אם אפשר אחרת.
שניהם הורו לי בפירוש לענוד טבעת משום "לפני עוור לא תתן מכשול".
לחוששים מאיסור "לא ילבש" הרי שטבעת זו שונה מטבעות של נשים, וכיום שגברים רבים עונדים טבעות זו כבר לא פריצת דרך חדשה והדברים פשוטים ואכמ"ל.
מ.מ
אבל באוניברסיטה (ועוד למדתי תחום שיש בו מלא בנות דתיות) כל זכר עלול למצוא עצמו מצרך מבוקש
הייתי ממש מקפיד לומר "לשם יחוד" על הטבעת, כדי להסיר מכשול מעצמי ומאחרות
ואישתי כמובן 
זריחת הלבנהברחוב הלני המלכה כמעט על יפו.
לעיתים כשאדם להוט על דעתו, קשה לו לשמוע חוסר הסכמה. הרי איך אפשר שלא להסכים?
זה יכול לנבוע מתחושה שלא סופרים אותי או שאמרותיי לא מתקבלות. תחושה קשה.
אם אכן אשתך מרגישה כך-
לדעתי, יעזור אם תראה לה שהדעה שלה נחשבת בעיניך. כלומר, קודם כל תבין אותה, תבין באמת למה היא חושבת כך, תחפש בדעה שלה משהו נכון, הרי בטוח אפשר להבין אותה, תראה לה שאתה מבין!
ורק אח"כ תגיד את דעתך , וגם זה צריך להיות ברכות, שלא יישמע כאילו זו הדעה היחידה שיש, והיא הצודקת! (כמו שאמר "פאז" המגיב שמעליי).
לדוג'- קורה והיא באה אליך ואומרת שמישהו התנהג איתה באופן שאינו הוגן, אז במקום להגיד מיד "אני מבין את האדם הזה, כי הוא סה"כ רצה כך וכך..." ,
אפשר קודם להגיד- "אני מבין למה את חושבת כך.. זה באמת לא הוגן כשאדם עושה לך כך וכך.."
ולאחר אמירות ודברים אפשר להגיד את דעתך בהמשך- "אני חושב שאפשר לראות את זה גם אחרת, אולי הוא רצה...כך וכך.." .
כלומר במקום להתחיל מיד להגיד לה למה היא טועה, נסה להבין אותה קודם.
לשמוע לה. להבין את הקושי שלה, את הדעה שלה (בכל דבר). ורק אז להגיד את דעתך.
אלוקים הוא המפרנס!!!
ולא משנה אם אתה הייטקיסט והיא תרפיסטית או שהוא אברך והיא מנסה לגרד עבודות מזדמנות מפה ומשם.
בארור מעל לכל ספק שלא מסתמכים על ההורים! אלא יודעים שאלוקים מפרנס אותנו ואנחנו רק עושים את ההשתדלות. וילדים - יורדים כל אחד עם פתו בסלו יש איזו אמרה בעניין שאני לא זוכרת כרגע.... וילדים זה שמחה וברכה... אל תשכחו.
הבעל או האישה יכולים לנסות לתת שיעורים פרטיים.
או הבעל - אם הוא יודע ללמד את קריאת התורה לילדי בר מצווה. ככה שהבעל נשאר אברך אבל מביא עוד כמה שקלים הביתה
שההשתדלות צריכה להיות במקצוע שמכניס הרבההההה כסף....
אחר מחליט שההשתדלות שלו אחרת.
כל אחד וההשתדלות שלו
טכנית את צודקת!!
כך וכך כסף על כל מספר ילדים.
אבל מה לעשות שהמציאות שונה? ואנשים (רובינו) לא מכניסים בדיוק כמה שהיו רוצים ומהמקום שלי בחיים ראיתי ששווה לשבת וללמוד כי זה לא אחד על אחד מי שעובד יש לו ומי שלומד אינלו.
יש כאן קצת מעל הטבע.
שהגבר יוצא לעבוד...
אמרתי שהוא לומד. ופרנסה משמיים.
ואגב, כל ישראל חברים. נכון? כי אני מרגישה שאת קצת כועסת עלי 

אני עוקבת פה בשרשור, וההתרשמות שלי שש.א. הלוי כועסת על התופעה, לא עלייך
אז באמת כל ישראל חברים.
על איזה תופעה ההיא כועסת?
מישהי/ו שאלו איך יכול אברך וסטודנטית להתפרנס או משו כזה. ואני אמרתי. מה יש לכעוס?????
אני לא מבינה את הקלות בה מציעים להסתיר משהו מהאשה - נשואים טריים
בעלי שלח לי היום את הפוסט פה, אבל כניראה שאת התגובות הוא לא ממש קרא!
פה הבחורה דיברה על מעידה קלה בהסתכלות..
אז אני יכתוב לכם מניסיון,
קודם בעלי סיפר לי שקשה לו.. שהוא נפל בהסתכלות אסורה בסירטונים שאינם צנועים,
ואתם וודאי יודעים במה מדובר.
בפעם הראשונה שסיפר לי, הצטערתי מאוד! רבתי איתו! אבל גם ידעתי שזה בא מהרגלי העבר שלו..
למדתי לסלוח. להתגבר.. בסדר, הוא נפל בהסתכלות, זה תאווה של גברים.
הייצר שלהם.. פעם היה רגיל לראות.. עוד ניסלח.
עברה תקופה, ושוב הוא פתאום היה בווידוי וגילוי לב.. ש.. הוא רק הסתכל.
עוד תמונה, ועוד תמונה, ועוד תמונה..
אגב, הפעם הראשונה חשדתי, כי הוא התחבא מתחת לשמיכה.
בפעם השניה ידעתי שקשה לו עם הייצר.. אבל הייתי בנידה, מה יכלתי לעשות?
פתאום הגיע ווידוי שני.. ראיתי.. כמה פעמים...
כאב לי עמוק בפנים, עד עמקי נישמתי.
אבל ניסיתי להבין אותו.
ההכלה שלי, וההבנה שלי, גרמה לו לקבל כוחות, והוא יודע שזה מצער אותי,
והוא אמר שזה נתן לו כוחות, והוא יותר בחיים לא ניכנס לזה!!!
כרגיל, סמכתי עליו.. האמנתי בו, ויש לו כוונות טובות, ורציתי מאוד להאמין בו, ולתת לו כוח!
ביומיים האחרונים הייתי באיזה קורס עד 9 בערב.
ידעתי שהייצר קשה לו בימים אלו, אבל אמרתי.. מה, אני לא יכולה לשמור עליו כל היום.
הוא צריך לדעת להתמודד עם הייצר לבד!
אתמול כשחזרתי הביתה, הוא היה במיטה, עם הפרצוף מבוייש.. שכבר ידעתי מה קרה,
אבל לא תיארתי לעצמי עד להיכן זה הגיע.
הוא גם ראה מראות אסורים, וגם הוציא זרע לבטלה!!!!!
כשעוד יומיים.. יש לי יום מקווה!!!
לא יכלת להתאפק עוד קצת? רק עוד קצת???
אז הוא היה כנה, וסיפר לי..
לא יודעת אם זה בכנות, או מצפון, שהוא יודע שהוא לא בסדר, אבל לא יכול להתמודד עם המצפון לבד.
סיפר לי מה עשה.
ומעניין אותי היום, מה הכותבת בפוסט הראשון תגיב, בנושא הכנות.
אמרתי לו, שהייתי מעדיפה לא לדעת.
שיתמודד עם זה בעצמו, כי מה אני אשמה? ולמה לצער אותי??
למה מגיע לי הצער הזה? מה אני עשיתי לא בסדר?
חזרתי הביתה שמחה.. רציתי לספר לו מה היה בקורס, ובמקום זה, התמוטטתי נפשית.
גם ברגעים אלו, הדמעות צפות.. שבת, ואין שבת.
אין אוכל, אין סדר, אין כלום.
כי אני ממוטטת נפשית.
לחשוב על מה שהוא עשה, ומה שהוא ראה, גרם לי להרגיש כלפיו גועל! סלידה!!
גרם לי לאבד את האמון בו!
תמיד הוא אמר לי.. שאם הוא נפל לפני החתונה, הוא חשב עלי.. שאם הוא נפל בחלום, וקרי לילה..
הוא תמיד חשב רק עלי, כי הוא אוהב אותי.
שאלתי אותו, ואתמול? חשבת עלי??? לא.. הוא אמר במבט מבוייש.
המחשבות אוכלות, כל שלום הבית נהרס!
האהבה, ברגעים אלו.. הרוסה.
האמון, נהרס.
נכון שמתי שהוא תבוא הסליחה.. בכל זאת, נכון שעם הזמן זה קצת ישכח.. שיהיה בסדר.
אבל בכל דבר קטן, יתחילו החשדות, החוסר אמון.
בכל התחפרות במיטה או שהייצר קצת יתחזק, יבוא החששות.. ש.. הנה עוד פעם..
זה הורס, זה פוגע, גורם להמון מחשבות, דימיונות.. ירידה רוחנית.
שהשם יתן כוח לגברים שלנו, באמת לשמח אותנו, לתת לנו כוח,
להיות איתנו ב100% ושהייצר הרע לא יגבר עליהם, ויצער אותנו כ"כ.
ושוב, יש הבדל, בין רק להסתכל, שזה עוד ניסלח איפה שהוא.. בכל זאת, אנחנו בדור פרוץ.
לבין לעשות.. וקדימה.
תודה על השיתוף
וש-ה' ייתן לך כח!!!
טלויזיה בבית אין, רק מחשב. ב"ה..
זה בדיוק מה שחשבתי, כדבר ראשון, לעשות גדרות!
חסימות!
יש לבעלי המון כנות, הוא תמיד אומר הכל..
תמיד גם מספר הכל..
אבל מצד שני, עם כל ההערכה לכנות,
אני רוצה בית עם קדושה וטהרה, מינימום בדברים החשובים של טהרת המשפחה!
הוספת לימוד תורה, אני מנסה למצוא מהשו שהוא יתחבר אליו וילך קבוע.
שיעמום מביא לידי בטלה, ובטלה לידי חטא, ממש כך.
הוא צריך יותר תעסוקה.. יותר לימוד תורה.
וכמובן, חסימות.
הבעיה שאני לא פה לבד.. וזה צריך להגיע גם מהצד שלו.
שאלה.. הוא אומר שכל גבר מסתכל על הדברים הללו, ונופל בדברים הללו,
או בהסתכלות בנשים לא צנועות.
זה מפתה.
האם מישהו יודע אם זה באמת כך?
נכון שזה מעניין מה קורה אצל אחרים לדעת כמה הצרה שלך גדולה היא שהיא משותפת וזה קצת מרגיע...
זה קשה..
תתרכזי רק בבעלך...
בתור אחד עם בעיה מאוווד רצינית בזוגיות אני אומר לך את זה..
פעם אחר פעם הוא מוכיח לך שלבד הוא פשוט לא יודע להתמודד
אבל אל תתני לזה להרוס לך את הנשואין.
איך מתמודדים עם בעל שיכור: זה שלא היה לו אכפת מזה שהתחננתי שלא ישתכר וזה שלאחר שהשתכר היה נראה נורא עשה מעצמו לעג וקלס והיה נראה משוגע.
לא יכולתי לדבר על זה קודם כי עד היום לא השתכר. כשהתחיל לשתות קצת (חצי כוס) בקשתי שיפסיק, אבל הוא חשב כנראה שזה מגניב להשתכר והמשיך והמשיך עד שנהיה משוגע ועשה בושות והילדים הזדעזעו ממנו
ולא ידעתי מה לעשות
ואם התנהגות שלו באמת הייתה מבישה ולא ראויה אז לדבר על זה אחר כך ובפעם הבאה לא להשתכר.
כשבן אדם כבר שיכור אין טעם לדבר. אם חס וחלילה מישהו נהיה אלים כשהוא שיכור אז להתרחק .
ומבינה אותך. גם לא אוהבת שיכורים גם אם הם מתנהגים בסדר גמור
התחברתי כדי להגיב לך.
אכן היום הזה מורכב להרבה נשים...
בהרגשה שלי התפקיד שלי ביום הזה זה לתת לו את המקום לבחור איך להעביר את פורים
ולזכור איזה מותק הוא תמיד!!
להתפלל שתוך שנה יסבור אחרת
ב. למיכל בת שאול היה פאדיחה דומה
(ג. זה לא היה אישי לצפצף עלייך
אז דבר ראשון אני מסכימה להשתכרות ואולי אפילו קצת מעודדת את זה. גדלתי באוירה ישיבתית וראיתי הרבה שיכורים די אוהבת את זה.
אולי מתוך זה אוכל לתת כמה נקודות שתיקחי את זה פחות קשה:
א. זה החוויה שלו לא שלך. את לא אחראית על מה ואיך שהוא מתנהג. פשוט תשחררי.
ב. בפורים צריך לתת מרחב ממש גדול לשיכורים.
ג. . ההשתטתות שלהם היא חלק מהחוויה של פורים ואפשר לצחוק על זה ביחד עם הילדים. לנו יש כמה וכמה חוויות משעשעות על אבא השיכור בפורים.
ד. הכי חשוב לתאם לפני פורים לאן הולכים פני הדברים, שמתחילים לשתות - תוך כדי קשה מאד.
ה. גם כששותים צריך ללמוד איך לשתות נכון. אפשר לא להקיא ולא להיות מסטולים לגמרי ועם הכל להיות שיכורים.
ו.כמובן שיש כאלה שזה אסון טבע שהם שותים והם צריכים ללמוד לקח ולדעת מה מתאים להם. כל זה צריך להיות מתואם ומתוכנן מראש.
בהצלחה וחיבוק גדול.
תנסי להבין שזו מצוות היום. בעלך מצטרף לחלק גדול מעם ישראל שמקיים את המצווה הזאת בהידור...
ומי שפה שונה מכולם, זאת את. ולכן תקבלי בהבנה שהוא לא הקשיב לך, הרי הוא לא חייב לציית לך כמו חייל שמציית לפקודות של מפקד, נכון?
וכנ"ל לגבי איך שהוא היה נראה, אולי בעיניך זה נורא, אבל ככה שיכורים נראים, וצריך לקבל את זה... אני מניח שהוא לא היה שונה בהרבה מאף אחד אחר.
אולי אם תסתכלי על זה ככה יהיה לך יותר קל... בהצלחה!!
זה לא שהוא משתכר כל יומיים ומתגולל ברחובות
במקומך (ואני לחלוטין לא במקומך) הייתי מנסה להחליק לו
אולי צריך לשתות יותר מילמודו (ואדם שלא שותה בדרך כלל אז כוס אחת של יין מספיק)
או אולי מצווה של עד דלא ידע ואז מספיק ללכת לישון לחצי שעה וקיימת את המצווה
"חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע!"
נכון שיש דעות שונות על רמת ההשתכרות,
אבל שאין חובה להשתכר??
לצאת ידי חובה בשינה??
אין דבר כזה!
(את כנראה מבולבלת, יש כאלה שאומרים שהמצווה להשתכר זה עד שירדם..
שאז יש מספר סיבות למה הוא לא חייב להמשיך להשתכר, וגם זה רק לפי חלק מהדעות.)
בטח בשבועות האחרונים בעניין השכרות בפורים
אז זה לא נראה לי מוסיף כ"כ להקשות מהגמרא
כל שנה בפורים הרב אליהו היה חוזר אחרי המגילה שותה רביעית יין שזה יותר מלימודו, הולך לישון 8 דקות ואז מקיים את דברי הרמב"ם (כמדומני) שצריך לשתות יותר מלימודו ולישון מתוך השתיה.
והרב אליהו בוודאי לא היחיד..
היא אמרה שלא צריך להשתכר בכלל, וסתם לישון זה מספיק..
ב. הוא רב פוסק, ולרבנים פוסקים הולכים לפי השיטות הקלות כי הם חייבים לשמור על דעה צלולה.
אבל גם הם ברובם יפסקו אחרת ל'עמך'.
אותו הפסק יהיה גם לגבי רופאים ולאנשי כוחות הביטחון..
אומר, "עד שישתכר וירדם בשכרותו".
כנראה כך הסביר את עד דלא ידע, שזה הפירוש: לשתות עד שבגלל זה נרדם, וממילא "לא ידע".
ודומני שכיום דווקא המצוי הוא שהפוסקים ל"עמך" יצדדו בשיטות המקילות.
אתה מסכים איתי וסותר את מה שכתבה 9080.
תודה!
באתי קודם כל להביא את דברי הרמב"ם בצורה מדוייקת,
ואת מה שכנראה היתה הבנתו - שה"עד דלא ידע" זו לא רמת שיכרות שבאמת אינו מבחין בין הדברים הללו,
אלא כזו שמתוכה יירדם וממילא לא ידע.
אני מעריך שגם היא התכוונה משהו בסגנון, על שתיה כלשהי שמתוכה נרדמים.
ובנוסף, הערתי שדומני שדווקא כיום, נוטים "להקל" בשתיה, ולהדגיש את הצורך לא להגזים.. והכל לפי מה שהוא אדם.
רבים מהראשונים כמו הרמב"ן והמאירי והריבב"ן פסקו כמותו, כך הם דברי הכלבו וארחות חיים שכתב שאין עבירה יותר גדולה מלהשתכר, שהיא מביאה לידי שלושת העברות החמורות - ע"ז וג"ע וש"ד, וכך פשטות פסיקת הרמ"א, שכתב לשתות יותר מלימודו, וציין לכלבו.
כך נראה שנקטו רבים מהאחרונים (ראו במשנה ברורה ובערוך השולחן).
יש אומרים שישתה יותר מלימודו, ומתוך שירדם, "לא ידע".
יש אומרים ש"בסומי" זה לא ממש שכרות (ויש מסבירים ההיפך).
יש אומרים, כפשוטו.
[הרב קוק זצ"ל אומר ששיכור גמור "צריך עיון" אם הוא מהמצוה. שיכור גמור, זה שגם בפני מלך לא היה "מתנער"]
ומכל מקום, דומני שמוסכם שאם יודע שעלול לעבור על מצוות התורה, לא ישתה.
(בסימן ז), איגרת משמחת של הרב זצ"ל לחותנו הגאון האדר"ת זצ"ל, בפורים (!) עוד מצעירותו (לפי חשבון השנים, היה בן 19!..), ובה כותב למסקנה שבהיות ש"נקטינן כשיטת רוב הפוסקים דעד דלא ידע הוא מצוה, עכ"פ דרבנן בכלל שמחה" אז למה לא יפטור מדין עוסק במצוה פטור מהמצוה, ואע"פ שמכניס עצמו לזה לכתחילה, ומביא ראיות שאם הביא עצמו למצב כזה שיהיה אנוס, אין איסור מהדין במקום מצוה. ומסיים ברוח היום: "ולע"ד לצדד לקולא דהיינו חומרא דקיום מצוה"..
ובעולת ראי"ה מובא מדבריו שאף שכל השנה שתוי לא יתפלל, פה בגלל שזה מהמצוה, נראה שכן, ומנמק; ואומר שעכ"פ יש ללמד בכך זכות על אלו שמתפללים שתויים.
אבל מסייג, חוץ משיכור גמור ש"צריך עיון אם הוא מהמצוה".
מכל מקום, אכן רואים מדבריו שדעתו נוטה שהשתיה כדת היא להלכה...
[הרצי"ה אמר שהרב זצ"ל היה שותה קוניאק עם תה בפורים.. שאלו למה? אמר: נו, קוניאק זה חריף, אז להמתיק... עניות דעתי, שדיבר "כאן" והתכווין "שם"....]
אבל מה שכתבתי, היה שמוסכם שאם יודע שעלול לעבור על מצוות התורה לא ישתה. בכוונה לא התייחסתי לביטול מצוה, שזה לכאורה צריך עיון לפי גדר מצוות שתיה. אבל לעבור- זה לא.
שהוא דיבר כאילו בטעם "גשמי" - חריף אז צריך להמתיק.
והתכווין שהיה בכך גם פעולה של רמז ל"המתקת הדינים"..
ב. אכן. כי העוסק במצוה פטור מן המצוה, זה לא שמותר לו לעבור עבירה.
והשאלה לגבי עוסק במצוה בנידון זה, היא באמת מה גדר המצוה, שעל זה הרב מדבר.
עשה דברים לא ראויים?
או פשוט התנהג כמו שהרבה אנשים הגונים מתנהגים בפורים כשהם שיכורים?
אם הוא מבזה את עצמו בדברים שאינם ראויים זה דבר אחד
אבל אם נופלים לו כמה מחסומים ויוצאים ממנו דברים טובים, גם אם בצורה קצת מגוחכת- אז זה משהו אחר לגמרי.
נתחיל בזה שמקצוע לא חייב להיות גילוי השליחות שלך בעולם..
קצת עושה רושם שאת מייחסת לשאלה מה ללמוד יותר מדי חשיבות ממה שזה.
מצוע נועד כדי להתפרנס, עדיף משהו שתמצאי את עצמך בו ותהני ממנו, אבל זה לא חייב להיות פסגת ההנאה שלך בחיים.
אמרת שהלכת לייעוץ תעסוקתי, אם לא קיבלת כלים אפשר לנסות ייעוץ אחר,
אם קיבלת כלים אז לעצור רגע ממרוץ החיים להחליט מתי את מקבלת החלטה, וללכת עליה עד הסוף.
סה"כ מדובר על לימודים 3-4 שנים, כרגע זה נשמע המון, אבל זה רק פרק זמן קצר מהחיים שלאחר מכן יאפשר לך להתפרנס בכבוד בטווח ארוך (יחסית למי שאינו מוציא תואר)
למה זה חשוב לקבל החלטה בהקדם?
כי נישואים זה עבודה ואתגר לא פשוט, החיים משתנים, ואם עכשיו קשה לך לקבל החלטה,
אח"כ כנראה שעוד פחות תהיה לך פניות נפשית לזה.
אח"כ בע"ה היריון וילדים- אמנם אפשר תוך כדי לימודים, אבל רק מי שחשוב לה ללכת על זה עד הסוף.
ואם לא תתחילי ללמוד בשנים הקרובות, אח"כ יהיה גם יותר מורכב וגם את מבזבזת שנים יקרות של התפתחות במקצוע. (גם ככה עצם היותך אישה, דתייה, בע"ה בעלת משפחה- מקשה על השתלבות במעגל העבודה, אין צורך להוסיף גם את קושי הגיל)
בהצלחה!
ובסוף לא עסקתי בו בכלל. (עוסקת במה שלמדתי אח"כ, שלמדתי כשהייתי כבר עם שני ילדים).
ובעלי - כשהתחתנו היה בישיבה, ורק בשנים האחרונות הלך ללמוד תואר (עדיין באמצע)...
בקיצור - יציבות תעסוקתית זה חשוב, אבל לא הכול בתחילת חיי נישואים. מה שחשוב יותר זה ביטחון כלכלי - ואם כבר יש לך מקצוע, תמיד תוכלי לעבוד בו בקטן בזמן שאת לומדת משהו אחר, או ששניכם תעבדו בעבודות מזדמנות חלקיות עד סיום התואר... (לא אידאלי, אבל אפשרי).
החלטות טובות!
יש הרבה כאלה שמתחתנים בלי "יציבות תעסוקתית".
יש הרבה שמחפשים את עצמם בתעסוקה אחרת גם בגיל 40- 50 והלאה.
מה אני מנסה להגיד לך בעצם?
שאם את והבחור הנ"ל מוצאים חן אחד בעיני השני, והקשר מתחזק אז בכלל זה לא משנה מה את עושה או לא ומה תעשי או לא.
יש כ"כ הרבה תרחישים שיכולים לקרות גם אם היית בטוחה בדרכך המקצועית.
אז לדעתי לא צריך להיכנס לחשבונות כאלה.
(אצלנו- אני הייתי היותר יציבה והוא בכלל לא ידע מה קורה איתו...והיום, אחרי 10 שנות נישואין, זה הפוך לגמרי...)
זה מבחינתך.
השאלה- למה הוא חייב לדעת תשובות? למה זה נראה לו או לך כ"כ חשוב מבחינת בניית הקשר?
אם יהיה מצב שתבחרי תחום חדש ותתחילי ללמוד איתו אז הוא לא ירצה להמשיך?
אני מציעה לך לא לזנוח את התחושות שלך- מצד אחד. כן לברר ולחפש.
מצד שני- לא לזנוח את מה שכן יש לך ביד שהוא מקור לפרנסה.
ללכת צעד אחרי צעד במתינות, בהתאמה לחייך. בכלל- אחרי החתונה ובע"ה ילד ועוד ילד ההסתכלות לפעמים משתנה.
ומציעה לשניכם- להתמקד בהכרות האישיות של שני הצדדים ולתת לה' להוביל את הענינים, בלי לחשוב שהכל צריך להיות בשליטתינו.
בהצלחה...
רק משהו שעלה לי לגבי הבחור:
אם הוא כל כך מודאג מעניין הפרנסה כדאי לשים לב - האם הוא יפרגן לך לימודים כשרק הוא מפרנס, או כששניכם במשרות סטודנט וקצת קשה? או שאולי הוא רואה את העניין בצורה "פשוטה" יותר וחושב שלמדת ואז זהו, תעבדי כבר ואל תחפשי יותר מדי?
כדאי לבדוק, זה יותר עניין של גמישות ומידות טובות וכדאי לשים לב.
מצד שני בתור רווקה גם אני חששתי מבחורים שמחפשים את עצמם - עוד לא מכירים את הצד השני ואין הוכחות שהוא אי פעם יפסיק לחפש..
לגבי השאלה שלך על המקצוע, אני הייתי בהייטק וחשבתי שהכל סבבה והנה אחרי כמה שנים קצת נמאס ובתור נשואה ואמא אני פשוט לא מסוגלת לחזור לזה.
אני מדי פעם אומרת לבעלי - התחתנת עם בחורה יפה, רזה וחכמה שעובדת בהייטק ועכשיו יש לך בבית אשה שמנמנה שלא עובדת, אוי ואבוי..
כדאי לך לחשוב לטווח הארוך, באיזה מקצוע יש סיכוי שתצליחי לשרוד לאורך שנים וגם איזה מקצוע יאפשר עבודה של פחות ממשרה מלאה. זה מאד קריטי לאמהות.
ווגם אם תחשבי הרבה, יש סיכוי לא נמוך שבעוד X שנים תחליטי לחשוב מחדש..
מעוניינת בוואצאפ ווייז. האם יש אותפציות חוץ מרימון?
מה העלויות? (גם של רימון)
תודה.
יש פלאפונים של חברות עסקן , והדרן
שעונים על הקריטריון הזה
צריך לקנות מכשיר חדש שלהם
זה יוצא בערך 1500 שקלים ויותר, אך המחיר הוא חד פעמי ואין תשלום חדשי
https://play.google.com/store/apps/details?id=com.eset.parental
זה מופיע בשתי רמות חינם ובתשלום. אני אישית כנראה אסמוך על זה כשיהיה רלוונטי כי זה של חברה בינלאומית מוכרת באיכותה.
במידה ומדובר על iPhone שם יש מערכת בקרת הורים מובנת שאפשר לחסום אפליקציות.
היתה גם בריכה עם גדר - כך שהיתה פרטיות,
וגם ג'קוזי בתוך הצימר.
לנסות לברר את השם של הצימר?
~nhykb~
מתגייס לשנתיים לנחל החרדי..
והמשפחה של אשתי עושים שבת לרגל הגיוס ואנחנו מחפשים פעילויות...
יש לכם רעיונות???
דברים טובים על אברהם בן יוחנן מאלון שבות שמקבל גם בירושלים.
כמובן תלוי לאיזו מטרה.
אתה יכול להשיג אותו טלפונית.
מן הסתם אפשר למצוא ב144 באלון שבות.
בירושלים
קרית משה פרופסור יוסף ברנד.
יכולים להיות משמעותיים...
באופן כללי יש שאיפה שאדם ימצא מישהו שפחות או יותר דומה לו. (כמובן שמדובר על פחות או יותר... וכמובן שזה משתנה מאדם לאדם כי לכל אחד חשוב דמיון בדברים אחרים) כדי שהבסיס המשותף לבניית קשר יהיה רחב ואיתן.
אבל פערים בהשכלה אקדמית זה בד"כ לא אומר כלום... אצל המון זוגות שמתחתנים הגבר ממשיך להיות אברך בישיבה (נוסף על זה שהיה לפני זה בישיבה/ צבא) ואילו האישה (שלא עשתה צבא וישיבה וכו') כבר בשלב מתקדם של תואר כזה או אחר. כך שיוצא שבשנים הראשונות היא גם המפרנסת העיקרית. ובמיוחד עם הגבר מתכנן אחרי זה לימודים אקדמאים...אבל זה ממש לא אומר כלום.. פשוט אומר שכל אחד עוסק במשהו אחר. (כמו שלא תאמר שאם גבר ואישה עובדים בעבודות שונות אז זה מעיד על פערים ביניהם)
)הולם במיוחדלא תמיד יש קשר בין תארים אקדמאים למנת משכל. יכול להיות אדם מאוד חכם שמעולם לא היה לו זמן/ סבלנות/ רצון ללמוד לימודים אקדמאים. ויש אדם אחר חכם פחות שלהשיג תואר אקדמאי זה דבר נורא חשוב לו, אז הוא ישקיע את כל כולו לעניין גם כשזה ממש קשה לו וישיג את זה.
חשוב לדעתי שתהיה התאמה כללית של רמת משכל בין בני הזוג. זה ממש לא אומר שבחור או בחורה נורא חכמים לא יכולים להסתדר עם בני זוג חכמים פחות. יש גם כידוע סוגי אינטילגנציות שונות, כך שיכול להיות בחור גאון שלא יכול להסתדר בחיים בלי בת זוגו בעלת מנת משכל ממוצעת אבל בעלת אינטילגנציה רגשית מפותחת יותר ממנו...
וחשוב שבשיחות ביניכם תראו שאתם מבינים אחד את השני וגם מתעניינים במה שהשני אומר.
כשהתחתנו אני הייתי באמצע התואר ובעלי שגדול ממני בכמה שנים לא התעניין בלימודים בכלל. בהתחלה חשבתי שזה יפריע לי, אבל זה מעולם לא הפריע. (וכשהוא החליט ללמוד אחרי הרבה שנות נישואים הוא סיים בהצטיינות לימודים לא פשוטים...)
כן, כשהתחתנו - אני הייתי בלימודי תואר ראשון ובעלי בישיבה. סיימתי את הלימודים, פניתי מעט אח"כ ללימודי תעודה שמקבילים לתואר שני - והוא עדיין היה בישיבה.
פער? ממש לא.
להפך - הוא למד הרבה יותר ממני, השקיע הרבה יותר ממני, התקדם והתפתח.
עכשיו, דרך אגב, הוא לומד תואר ראשון - במקצוע הרבה יותר "חכם" ממה שאני למדתי.
אז כן, איך שלא נסתכל על זה - הוא "יותר ממני".
וב"ה - אין סיבה שה"פערים" האלו ישפיעו על התנהלותנו, כל עוד מבחינת אינטליגנציה רגשית אנו באותה רמה.
~nhykb~מצחיק שאומרים "כשהגבר בין שיעור ג-ה האשה כבר תהיה בלימודים"...
וכי מה הוא עושה ב"שיעור" - לא לומד?.... (וגם מדרשה..)
כמה שאני יודע, הלימודים בישיבה, יותר אינטנסיביים מהאקדמיה, שלושה סדרים.. (כך שגם ה"יותר נחת בבית", אם האיש לומד ברצינות בישיבה, ואינו נבהל מהלימוד באקדמיה, אינו בדיוק. והכי טוב להיות בנחת בשניהם..).
גם סטודנטים. גם בחורי ישיבות.
נכון שיש זמנים "לחוצים" יותר, שצריכים להגיש עבודות, ויש מבחנים.
אבל הזמן שמשקיעים בלימוד בכללי, רב יותר אצל מי שלומד בישיבה כהוגן, ברצינות, וחוזר על מה שלומד.
ומכל מקום, הנוסח של "לימודים" מול "שיעור ג-ה" לא שייך. אדרבה, אני זוכר שהיו שואלים מישהו שעבר אחרי כמה שנות לימוד, ללמוד באקדמיה, אם הוא מוצא גם זמן ללמוד.. כשהכוונה, זמן ללימוד תורה.
בעלי בכלל לא עשה בגרויות, לא יודע אות באנגלית וסיים ללמוד מתמטיקה בכיתה ח'.
(למד בישיבה קטנה)
והוא בן אדם חכם ואינטיליגנט מאוד, בהרבה תחומים גם יותר ממני..
המדד זה ממש לא תואר כזה או אחר.
העיקר שהוא בן אדם עם עומק שאפשר לנהל איתו שיחה 'חכמה'..
אולי גם בשכל.
מצד האמת - ממתי ה"תואר" קובע משהו על האדם?....
[שלא לדבר אם הבחור למד בישיבה כמה שנים ברצינות, שאז ממילא ההשכלה שלו היא יותר מצד האמת]

שום פגיעה.
להפך, הוא עושה לי את כל העבודות.
בכל המובנים כולל השכלה והשקפת עולם.
בעלי הלך ללמוד
איפה כדאי לקנות? אנחנו מתחתנים באזור פתח תקווה...
דיברתי עם מישהי שאמרה שזה עולה 250 ש"ח- זה מחיר סביר?
אפשר לקנות פרחים ולעשות מזה זר, נכון?

אני לא זוכרת את עלות המדויקת של הזר שלי, אבל זה היה יותר מ-250. עשיתי אצל מישהי מבני ברק שקיבלתי עליה המלצות (והייתי גם מאוד מרוצה).
אפשר לקבל המלצות למקומות באזור פתח תקווה?
כי אצלי מי שסידר את הפרחים באולם עשה לי גם את הזר ואמר שזה מתנה.
הייתי מאד מרוצה ממנו והוא היה לארג' בכללי.

אני עשיתי אצל מישהי בבני ברק (מחילה, אין לי מספר ולא זוכרת את השם) ב150 ש"ח.
סתם מעניין - למה פרחים אמיתיים? את לא רוצה שיישאר לך הזר למזכרת?
~nhykb~בסוף מצאתי במחיר קצת יותר זול... תודה!
הי לכולם
עד עכשיו קראתי מהצד, וכעת זקוקה לעזרה 
לכבוד פורים המתקרב ובא-
1. רעיון לתחפושת לזוג- משהו נח ופשוט (עד שהצלחתי לשכנע את בעלי הבייניש שבפורים אשכרה אנשים מתחפשים
)
2. רעיון למשלוח מנות (עדיף תואם לתחפושת), שיהיה יותר מקורי מיקר (זמן ורצון השקעה יש, תקציב קצת פחות..)
תודה תודה,
ופורים שמח ![]()
אזור המרכז
שלום אנשים!
אני סטודנטית שנה שלישית בחוג לפסיכולוגיה, הזקוקה לזוגות נחמדים שיסכימו להתראיין לצורך מחקר.
מדובר בראיון של כ- 5 דקות. השאלות אינן אישיות או מביכות.
נושא הראיון הוא זוגיות ואמפתיה.
בעיקרון אני מגיעה אליכם... אתם נדרשים רק להקדיש לי מזמנכם;)
חשוב להדגיש שאין תגמול חומרי על ההשתתפות.
אז אם אתם זוג נחמד מאזור רמלה, לוד והסביבה, המוכנים להשתתף - אנא צרו עמי קשר במסר פרטי
תודה ופורים שמח!