שרשור חדש
שרשור חיי..אורח פורח

אשמח לשמוע למבינים בדבר.

מתקרב לשלושים. מסתכל אחרוה..ואין.. אין השגים, כל מסגרת עזבתי\ ברחתי..אין התמודדות ויש בעייה ככ קשה של קבלת החלטות- פשוט לא יודע..עכשיו בזוגיות חצי שנה והלבד קורץ.. מחפש אנשים שעברו את התופעה.. ברחו וברחו ללא הועיל..

החלטתי לטפל בעצמי ברצינות- מחפש מאמן\ת פסיכולוג\ית אבל לאחר מספר נסיונות כושלים והרבה כסף- אשמח לדעת על מישו או מישי שיכול לטלטל אותי- מישו שעשה או גרם לכם ישירות לשינוי מהותי. חזק\ לא מתפשר וקובע עובדות ואמת -מרה ככל שתהיה. המחיר לא רלוונטי- הזמן שעובר עד לשינוי מהותי בי כן.. 

שלחתי לך הודעה פרטיתאליוט


תחפש יקיר שפירא בפייסבוקcohenet


הבחור עבר תהליך רציני בשנה האחרונה ועכשיו הוא מעביר הרצאות בנושא. יש לו גם קשר למאמן שעזר לו
אני חושבת שאפילו בבקשה להשתנות נעוצה בעיהמקרוני בשמנת
אתה מחפש שמישהו אחר ישנה אותך, יכריח אותך להשתפר. מישהו שיגיד לך ויעשה לך - כשכבר יש לך את כל המודעות הנדרשת כדי להביא את השינוי בעצמך.

כאחת שעברה טיפול אישי אני יכולה לומר לך שמטפל יכול רק לתת לך יד בדרך שלך, לא ליצור לך דרך חדשה, ובטח שלא לגרור אותך בדרך חדשה. יעידו כולם- אי אפשר לשנות שומדבר באדם אם זה לא בא ממנו. האם אתה באמת מנסה להשתנות, או מפיל את האחריות על אחרים ומצפה שיבוא המושיע שיצליח לשנות אותך?

כי אני רוצה לומר לך שזה לא יקרה. אי אפשר שזה יקרה. אתה חייב לעשות את התהליך שלך לבד. טיפול הוא רק ליווי, קצת הכוונה נייטרלית עם ראייה נכונה, אבל מי שצריך להיות אקטיבי זה אתה. ואף מטפל לא יגיד לך דברים שאתה לא באמת מוכן לשמוע..
כנראה שאתה חי חיים של מישהו אחרהלוי מא
מניסיון זה משבית כל אפשרות להתמיד במשהו
..העני ממעש

א. בכל אחד עלול להיות חור שחור/ אזור נוחות של-

אני עדיין ילד בגן וXY לא מזיז לי

ב. בטוח שיש לך נק' הצלחה שתוכל לסמן 'וי'

בלי להתייחס לכל הענין - כל הכבוד על הנכונות והרצוןד.

לשנות מה שצריך; הכנות לחפש "מישהו שיטלטל אותי", "לא מתפשר וקובע עובדות ואמת מרה ככל שתהיה"...

 

לא כל אחד מסוגל לזה. אני חושב שזה עצמו מראה על גרעין חזק וטוב שבך.

 

בהצלחה.

כל הכבוד על הרצון לעזור לעצמךיטבתה
זה כבר חלק מתהליך השינוי.
אני מאמינה בטיפול ממוקד מטרה
תנסה לחפש מטפלים בשיטות מהירות.
פסיכולוג למשל זה מקסים אבל התוצאות מגיעות לאחר זמן ממושך (לעיתים שנים)
לעומת זאת טיפול במח אחד, nlp וכדו' אלו הם טיפולים קצרים שהתוצאה שלהם היא כמעט ומיידית מה שיוצר הרגשה טובה והירה אצלל וחוסר תלות בגורם המטפל (מה שקורה לרוב אצל פסיכולוגים)

בהצלחה!
עופרה פרידמן שורשיםהוביט

 

מזדהה רבות איתך.

 

אח שלי אל תהיה כזה לוחמני.(רשמת-חזק ,לא מתפשר,יכול לטלטל)

נראה שאתה צריך הפוך הרבה אהבה חום הכלה וחמלה

 

התיקון נעשה מתוך קבלת עצמי והמציאות בהדרגה.

 

שמע את עופרה  באתר שורשים . הרבה בהצלחה

יש לי אחלה הצעהkly3
תפוס אתה את עצמך.

זו הםרעה מודרנית לערב צד ג' שיפתור לנו את הבעיות שלנו.

תפוס את עצמך בלי כל מיני מאמנים קואוצ'רים או פסיכולוגים.

לילד קשה קשה לשבת? ריטלין.

הילדה קצת בוכה? פסיכולוג

קצת מתבחבש בחיים? קואוצ'ינג

לא מתחתן? רבנים ובאבות.


ממש לא מודרני. 'אין חבוש מוציא עצמו מבית האסורים'אניוהוא
וגם משל 'גן המבוכה' של הרמבץח'ל במסילת ישרים
ועוד
אתה כנראה לא מכיר מקרוב התמודדויות כאלהמאי הקטנה
חבל שאתה שופט בלי להכיר את הבן אדם.
זה לא כזה פשוט כמו שזה אולי נשמע לך.
לא שופט ולא אומר שזה פשוטkly3
אני אומר שאין צורך לערב גורמים חיצוניים.

זה נהיה מין דבר כזה, שכל דבר אנחנו מצפים שיפתרו לנו ולא אנחנו בעצמנו.
טיפול בלי עמל של המטופל פשוט לא יעבודיום מאיראחרונה
אבל פעמים רבות צריך את המדריך מבחוץ שיתן כיוון, תמיכה, עצה טובה, יתווה מהלך להולך בחושך.
אגבkly3
"מקרוני בשמנת" כתבה את זה מאוד יפה מעלי. לא שמתי לב לזה לפני שהגבתי.
הפתעה לחתונהמקרוני בשמנת
אז הייתה לנו יופי של חתונה, ברוך השם. באמת הייתי עושה הכל אותו דבר חוץ מהמעצבת שיער שעשתה עבודה גרועה. אבל גם לא נורא.

גם בחתונה עצמה וגם הרבה אחר כך תהיתי לעצמי למה לא עשו לי משהו מטעם המשפחה- איזשהו שיר/קליפ. בכל זאת הבת דודה הראשונה שמתחתנת, וכולם אצלינו כל כך מוכשרים ואומנותיים. יש נגנים, וזמרים, ומעצבת גרפית, ומלא עם ראש מצויין. בבת מצוות ובר מצוות תמיד יש משהו.. ולנו לא היה. חשבתי שהבעיה בי, שאני לא מספיק אהובה במשפחה. שאני לא חשובה מספיק. שכנראה חושבים עליי דברים לא מספיק טובים ולאף אחד לא התחשק להקדיש לזה זמן ומשאבים. הרגשתי צביטה גדולה בלב. גם החברות לא עשו כלום ובכל החתונות אחר כך כן עשו וזה גם מבאס. הרגשתי דחוייה. לא משמעותית מספיק...

והיום מתברר שהדודים שלי ובני הדודים שלי הכינו משהו שכמעט יצא לפועל- קליפ, ושיר, ותסריט שלם עם מחשבה ויצירתיות. ולמה לא היה בסוף? בגלל ההורים שלי.
ההורים שלי החליטו שזה לא טוב ולא היה בא להם על זה ולא צריך, וסתם חבל... ועוד ועוד תירוצים שנשמעים מאוד יפה.

אבל אני רוצה לצעוק להם - למה לא שאלתם אותנו, החתן והכלה? למה בכלל לא ידענו שתוכנן משהו? לפחות הייתי יודעת שחשבו עלינו... למה החלטתם על דעת עצמכם למנוע ממני הפתעה נעימה ומרגשת בלי בכלל להעלות את הרעיון לדיון בפנינו? למה הייתי צריכה לחשוב כאלה מחשבות בכל שמחה משפחתית???? למה נתתם לי להרגיש ככה? למה גם עכשיו, כששאלתי אתכם,אתם לא מתנצלים בשום צורה ורק ממהרים למנוע ממני כל זכות להתלונן או בכלל להביע את דעתי?

כל הכאב שהיה מולם בהכנות לחתונה צף שוב ומכאיב וצובט. אני הכלה, זאת החתונה שלי! למה?? למה עשיתם לי את זה???
אני מבין מדבריךgps

שהנקודה הזאת, מעבר לכאב הספציפי, בעיקר עוררה אצלך תיסכולים לכל ההתנהלות של הורים שלך כלפייך , ובפרט בעניין החתונה.

דעתי האישית, שתנסי להניח את זה בצד. בסופו של דבר הם ההורים שלך ועליך לכבד אותם... הם לא ישתנו וגם זה לא תפקידך "לשנות" (לחנך) אותם.

ההתמודדות הזאת היא ניסיון עצום וקשה! אבל את תראי שבסופו של דבר זה שווה את זה! גם כלפי שמיא וגם עוד תראי ש"גלגל הוא שחוזר בעולם" וכפי שאת מכבדת את ההורים שלך למרות הקושי האמיתי , הילדים שלך יראו את זה וילמדו...

ובנוסף להכל, בסופו של דבר הורים שלך עוד ישתנו מעצמם ובעצמם יתחילו לכבד אותך ואת דעתך! ... 

באמת לא נעים..סתם 1...
קודם כל מזל טוב!!

נשמע שעברה עליכם חוויה לא נעימה. חוסר הבנה איך יכול להיות שהקרובים ביותר כל כך חסרי רגישות, לכאורה.

אני לא רוצה לדון לכף זכות סתם אבל באמת תזכרי שאת היית בראש מעייניהם של ההורים שלך וגם של כל המשפחה המורחבת שלך.

הם טרחו ועמלו בשבילכם ולא תמיד צדקו בשיקול הדעת.

אמנם עשו טעות וחבל, חבל מאוד אפילו. החתונה לא תחזור שוב.

אבל תזכרי שהכל היה לטובתכם וכדאי, לדעתי, ליזום שיחה איתם.

להביע את רגשות התודה וההערכה שלכם אבל הנקודה הזו מעיבה עליכם וחבל.

תזכרי שיכול להיות שהם כלל לא יודעים מזה.
תדברו על זה, חבל לשמור ולבנות על זה יחסים טעונים.
משפחה יש רק אחת וכדאי להשקיע בקשר בריא.

בהצלחה!!
תתמקדי בטוב שהיה.הלוי
תראי,ד.

א. היתה לכם יופי של חתונה. שמחה, מרגשת. היתה "הופעה" טבעית של החבר'ה שבעלך, שיהיה בריא, תרם להם כ"כ הרבה. כמעט שבכלל לא היה זמן לעוד משהו..... ובטוח שמרוב התרגשות, בחתונה עצמה לא הספקת ממש לחשוב על זה.

 

ב. אלא מה? מן הסתם אח"כ חשבת - ואפשר מאד להבין את ההרגשה. 

 

ג. אז הנה, כעת את רואה שהדבר העיקרי שהפריע לך - שאת כאילו לא מספיק "חשובה" ואהובה, זה בכלל  לא נכון. ההיפך - רצו ממש להשקיע..  כך שקודם כל, את יכולה להיות "רגועה למפרע" - ממש רצו. זה הכי חשוב. 

 

ד. לגבי ההורים, באמת נשמע מוזר. אם המשפחה רוצים להכין עלייך, וברור שזה ישמח - למה לא. ואולי סתם היו להם כל מיני חששות-שווא, שמא זה לא ישתלב טוב במהלך החתונה, ושכחו שבעצם הדעה שלך היא העיקרית בענין.. גם להם היה קצת עומס אז.

ומה שהם לא מתנצלים כעת ו"ממהרים למנוע ממך זכות להתלונן", לדעתי זה בגלל שהם מרגישים לא נעים עם הענין, אין מה לומר על דבר כזה; אז מעדיפים מהר "לנפנף" את זה הצידה...  אבל בוודאי שיש לך זכות להביע דעה.. הנה, את עושה את זה פה - ויפה מאד.. לא ביטלת את דעתך.

 

לאידך, אולי כדאי שתמתני קצת את הביקורת המוצדקת והרגשת הכעס על כך, ע"י כך שתאמרי לעצמך, טוב, בכ"ז הם השקיעו משהו בחתונה.... ואני כעת כבר עצמאית, וממילא לא תפקידי "לחנך" אותם. ומה שנוגע לעצמך - ההרגשה אכן מובנת מאד.

 

ה. מה שאת יכולה לעשות אולי, כדי להקל קצת על התיסכול, זה לשלוח לכל אלו שאת יודעת שרצו להכין, איזו הודעה בוואטסאפ או משהו דומה שרק כעת נודע לך שתיכננו לעשות משהו בחתונה - ואת מאד מודה להם על הרצון הטוב, וממש מצטערת שזה לא יצא לפעל בגלל איזו אי הבנה לגבי מה ישמח אותך שם...

 

מי יודע - אולי לכבוד יום השנה לנישואין, יארגנו איזה פיצוי...

 

 

והעיקר - ב"ה שהרווחת בעל טוב. יש כאלה שיש להם קליפים וכו', אבל זה לא כ"כ יוצא.. אז עדיף בעל טוב ביום-יום אפילו בלי ה"קליפ", מאשר קליפ טוב אבל בלי מישהו כזה בקבוע....

 

שיהיה לכם הרבה טוב ושמחה תמיד.

לדעתי האישיתggg

אין מקום לסרטונים וכדו' בחתונה. ובחיים לא הייתי חושבת להכין לחתונה של מישהו אחר דבר כזה.

זה מתאים באמת יותר לבר/בת מצווה וימי הולדת.

חתונה זה דבר הרבה יותר רציני וגדול מדברים אחרים וגם יש בחתונות מגוון של אורחים מכל הצדדים שלא נראה לי מעניין את כולם לראות קליפים באמצע חתונה.

המשפחה שלך השקיעה לבא לחתונה, בוודאי גם נתנו מתנות, (אם להיות ממש קטנוניים הם גם הוציאו על: נסיעה/ בייביסיטר/ הפסד עבודה...) חלקם בטח גם רקדו איתך. אז למה לדעתך את לא מספיק חשובה להם?

 

בחתונה של אחד האחים שלי, החברים הכינו להם מצגת של תמונות שלהם וזה היה פשוט מביך. 

ההורים מאוד "דוסים" וגם רוב האחים שלי ובתמונות ראו את הזוג נמרחים אחד על השני לפני החתונה. לא ידענו איפה לקבור את עצמינו באותם רגעים. אני הייתי עסוקה בלהסיח את דעתם של הילדים שלא יסתכלו. לדעתי זאת פשוט חוצפה של החברים להתעלם מרגשות המשפחה כדי לשמח את החתן והכלה- ואת עצמם. ממש חוסר רגישות. אז למה להכניס את עצמך לעניינים כאלה ואחרים

זו דעתך האישית.מקרוני בשמנת
אצלינו זה מאוד מקובל ואני והחתן כן רצינו והיינו מעוניינים. ואני כן חושבת שרצון החתן והכלה ושמוחת החתן והכלה הם הדברים המשמעותיים בחתונה.

אני לא מזלזלת או חושבת שלא השקיעו ומאוד מעריכה את המתנות והנסיעה והכל (לא היה צורך בבייביסיטר). אבל את כל זה הם מחוייבים לעשות לפי קודים חברתיים. אין דבר כזה לא להיות. לבר מצווה של בן דוד שלי מצופה ממני להפסיד יום לימודים שלם וזה ברור מאליו. לעומת זאת שיר מוקדש במיוחד זה אישי יותר ובונוס שמראה על מחשבה
אז למה לא ביקשת לפני?ש.א הלוי
אם זה היה כ"כ חשוב לך היית יכולה לבקש מאחד/ת קרובי המשפחה ולהגיד שתשמחו אם יארגנו לכם משהו.












וכמו שהעצה שלי לא מועילה בכלל ולא רלוונטית כך גם אין עניין כ"כ לכעוס על ההורים..(לדעתי)

ב"ה תשמחי במה שהיה
ותבקשי את הסרטון ליום נישואים הראשון...
הבהרה שנראלי כמה כאן לא הבינו-מקרוני בשמנת
לא הבעתי שום כעס כלפי ההורים שלי עצמם. לא אמרתי להם כלום על זה בכלל בכלל, רק שיתפתי את האיש שלי והוצאתי את הכעס שלי כאן לעיניכם. כל הכעס בשיאו זה מה שכתבתי כאן.

אני מאוד מעריכה את ההורים שלי ואת המשפחה שלי ומודה והודיתי גם על כל השמחה שהייתה ועל כל ההשקעה. הם באמת התעסקו בהמון דברים סביב עניין החתונה ואמא שלי עוד הייתה בשנת אבל על סבא שלי. היה מפואר ומכובד וכייף ונעים ושמח מאוד. נראה שעלה מכאן שאני מלאת מרירות ובלי שמץ הכרת הטוב ולא כך. פשוט לשרשור הזה הבאתי רגש מסויים שלא רציתי להביא בפני אחרים.

וכן, ההורים שלי במהלך ההכנות לחתונה גם התעלמו לפעמים מרצוני ודעתי, ולפעמים זה גרם לי לצער גדול שמאוד השתדלתי לשכוח ממנו וכבר ממש הצלחתי. עד שהתברר העניין הזה שהציף מחדש והזכיר לי את הקשיים שיש ביני ובינם. וכן, זה מכאיס ומכאיב שהם מנעו ממני משהו שהיה משמח אותי מאוד בכלל בלי לחשוב עליי או על דעתי. ורציתי למצוא פה את המקום לשתף בתחושות האלה, כדי שכלפיהם אצליח להמשיך לנהוג בכבוד ואהבה.
את יכולה אולי להסביר למה הם מנעו זאת? וחוץ מזהאשריך

"בעל המאה הוא בעל הדעה"...מי שמממן את האירוע נותן את הטון, אני אהבתי אולם מסויים אך חמותי לא, או הפוך...צריך לקחת בחשבון הרבה גוונים ודעות...יש את הממנים ויש את המתחתנים...זהמורכב

נכון. אבל פה זה המקום שלי לפרוק קצת מהתסכולמקרוני בשמנת
מותר?

לא מתווכחת עם כלום ולא צריכה שתסבירו, צריכה קצת הבנה זה הכל. הסברים על הצד שלהם קיבלתי ואני מקבלת כל החיים. פשוט רציתי לשם שינוי מקום להביע את דעתי ורצוני.
מותר לגמרי. התסכול מובן..ד.

טוב שאת מביעה את דעתך ואת רצונך שלא יהנדסו לך מה יהיה בחתונה מבחינת מה שהמשפחה רוצה להכין עבורך.  זה באמת לא נושא שקריטי להתערבות, אם אין בו דברים נוראיים... והיו יכולים לבקש לראות מקודם.

הלימוד זכות עליהם, שהיו בעצמם בלחץ לפני כן וכל מיני חששות וכו', זה בעיקר כדי להקל מעלייך את תחושת העוול. כך גם ההתבעה על הרוב הטוב והחיובי...

זה שהחברים שארגנו את המצגת היו חסריסתם 1...
טאקט לחלוטין זו כבר נקודה אחרת.
הפותחת של השרשור התכוונה לסרטון חתונה משפחתי, נחמד ונפוץ מאוד.

לגופו של ענין -ד.

גם אני תמיד חושב כך.... שיותר שייך בלי זה.

 

[אם כי כאן עניתי לפי ה"ראש" שהכותבת ציפתה. וזה כנראה לא נדיר היום]

 

 

והדוגמה שהבאת, להבדיל בענין, היא באמת נוראה. חבל מאד. גם מראה על רמת ה"חוכמה" הגדולה של החברים שלהם..

..העני ממעש
זה בהחלט מעצבן. ואין צורך בהוכחות.
מה שכן-
מחילה - ועם הזמן יהיה קל יותר לסלוח-
א. יתן לך זכות עצומה
ב. העולם הוא גלגל חוזר. ייתכן שיצא לך לפגוע במישהו- ובזכות מעשייך היום ' יגן' עלייך בעתיד
(
ג. אולי בעוד עשרים שנה תראי את מה שהם עשו באור שונה.- ומבלי להצדיק!!)
שני דברים, אחד למקרה האישי שלך ואחד לכלל ההורים.פינגו0
למקרה האישי שלך,
מצד אחד צריך להבין שאי-אפשר להחזיר את הגלגל אחורה.
ומצד שני, זה כנראה יושב על בעיית תקשורת בינך ובין ההורים שכדאי לפתור אותה.
חוץ מהחתונה יהיו עוד דברים שלצורת תקשורת הזאת תהיה משמעות, אז כדאי לשבת איתם וליישר את ההדורים.

ולגבי כלל ההורים, משום מה בשנים האחרונות (ובעיקר בציבור הדתי והחרדי) שינו את המצווה של לשמח חתן וכלה במצווה לשמח את הורי החתן והכלה.
ואני מסכים איתך שצריך לשנות את זה בחזרה.
ואני מקווה שבעוד כ20 שנים, כשאנחנו נהיה מהצד של ההורים, נשכיל להבין שהמטרה האמיתית בחתונה זה לשמח את הילדים שלנו ולא אותנו.
נכון. ותודהמקרוני בשמנת
א. ידוע, לא חדש. ובאמת זה פשוט הציף הרבה ונושא החתונה הוא רגיש ולכן גם מועד יותר לרגעי משבר. אבל אני לא הולכת לשנות או לחנך את ההורים שלי, כמו שכתבו כאן בשרשור, ואת זה הבנתי כבר לפני הרבה שנים. אז אין מה לדבר או לפתוח את זה מולם, הם רק יפגעו. אני פורקת קצת פה כדי לקבל הבנה והכלה וזהו, חוזרת להתמודד עם הקשר המורכב והאוהב הזה.
ב. מסכימה. ומעצבן אותי ששכחו את זה. ושלא יגידו לי בעל המאה הוא בעל הדעה, כי הם החליטו שהם משלמים והחליטו על מה הם מוכנים לשלם. וכן היה לנו כסף משלנו או שמהמתנות וכאלה, ואז היינו משקיעים אותו באמת לפי מה שאנחנו רוצים. אבל הם החליטו שהם משלמים וברור שאני לא אשלם בעצמי על משהו שרצינו, כי הם פשוט היו נעלבים וכועסים... האירוע שלנו היה בשליטתם כי הם החליטו שהם משלמים
ושוב, מבהירה- מעריכה מאוד את העזרה הכספית והמעורבות שלהם בחתונה, והודתי להם בעצמי ושנינו כזוג שוב ושוב ואני עדיין מזכירה להם בהכרת הטוב ויודעת כמה זה בכלל לא ברור מאליו ולא מחובתם ולא כלום. רק חשוב לי שאולי אנשים פה יכירו שזה לא כזה פשוט.
השינוי גם הוא מבורך.LightStar

בס"ד

 

להורים לא מגיע שמחה מהחתונה? שהילד מתחתן? שגידלו אהבו חינכו וכו'?
צריך לזכור שחלק חשוב מהחתונה זה ההורים. לא רק החתן כלה (שבוודאי הם העיקר. ללא ספק.)

מזדההאמאשוני
מזדהה מאוד עם העניין של רצון ההורים/ הזוג בנוגע לאופי החתונה,
גם אני הרגשתי בחלק מהדברים ש"לקחו" לי את המקום שלי בערב הזה,

יכולה לעודד אותך שטוב שגילית את זה רק עכשיו, תארי לך היית מגלה משהו כזה כמה ימים לפני החתונה ולא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה? היית כועסת שבעתיים,
כרגע החתונה מאחורייך, את בונה את ביתך בשלבים,
אמנם גם בתחילת הנישואים יש את המתח הזה שההורים עוד לא משחררים לגמרי, אבל עם הזמן ועם עבודה של הזוג, ההורים לוקחים יותר צעדים אחורה, לטוב ולרע.

נסי להתמקד בצדדים החיוביים שהיו לכם בחתונה, את המציאות את לא יכולה לשנות, אבל הזיכרון והתחושות הם סובייקטיביים, לכן נסי לעשות מאמץ להתרכז רק בטוב, וזה מה שתזכרי בעוד מספר שנים...

לגבי איך לסגור את הפינה הספציפית בקשר להופעה שהייתה מתוכננת נתנו פה רעיונות יפים. לדעתי תעשי עם זה משהו כדי לשחרר את ההרגשה שליוותה אותך עד עכשיו.
גם לנו היה כך.רוני בלילה

חמי וחמותי לא רצו "להוזיל" את החתונה ע"י סרט.

מישהו מבחוץ לא יבין כמה זה פוגע.

אני מבינה ללבך מאד.

היום אנחנו נשואים ארבע שנים וממש שכחתי מזה,

הם צברו כ"כ הרבה נק' זכות מאז.

 

אהבתי את נקודת המבט שלךanatliaאחרונה

אוסיף ברשותך על תגובתך לכותבת הפוסט:

 

תחושותייך מובנות לחלוטין, אך הכל עניין של פרספקטיבה. מנקודת המבט שלהם, הם רצו שתהיה לכם את החתונה שתוכלו להביט לאחור ולהתרפק עליה. נכון שבסירוב להפקה האמנותית, הם העיבו על כך, אבל כשעוברים פרק חיים רב יותר, שוכחים את כל הדברים הללו.

התרכזו בדברים המרגשים שהיו נוכחים בחתונה ובמהות החתונה. ובנימה אישית יותר, כשהתחתנתי לפני כמה שנים טובות, הוריי לא נכחו כלל בחתונה. לצערי לא זכיתי לשמח אותם בחתונתי. הם נלקחו לבית עולמם לפני שהספקתי... 

ואני יודעת שתמיד יש את המשהו הגרוע יותר, אבל חלילה כוונתי לא הייתה "להתחרות", אלא רק להציג נקודת מבט שונה על הסיטואציה. מצאי בלבך לסלוח להם.

 

מאחלת לכם זוגיות טובה ושתתברכו בכל

 

שבת שלום

מחפשת המלצה חכמהאופטימיתת
זוג + 3 מתוקים. חוזרים בתשובה 5 שנים חושבת שעונים נכי הרבה להגדרה חרדי לאומי (מקפידים על הלכות בצד היותר מחמיר אבל לא מתלבשים שחור לבן כמו חרדי) מחפשים באיזור קרית גת (רדיוס של 25 דק' נסיעה) ישוב עם קהילה מתאימה שנרגיש שייכים. האם יש למישהו המלצה טובה על מקום כזה? אנחנו כבר דיי מתוסכלים מכל העניין ואני ממש אשמח אם תצליחו למצוא לנו פיתרון לבעיה הזו..
תודה מראש
השם ישמור, תודה על המידעאופטימיתת
רציתי לשמוע מזוגותשבות-יה
שאחד מבני הזוג פדנטי מאוד מאוד (בצורה קיצונית) בענייני היגיינה וניקיון..
יש כאלה?
איך חיים עם זה?
יוצאת עם מישהו כזה ונלחצת.. הכל אצלו מוקפד
ארון הבגדים מסודר בצורה סימטרית מוקפדת לפי צבעים. הכל פיקס במקום...
ואני, רגילה
אוהבת נקי בגדול. רגילה.
אפשר לחיות עם זה?
בחיים לא חשבתי שאתעכב על דבר כזה אבל זה ממש עוצר אותי..
השאלה אם ידרוש ממך גם פדנטיותסיה
אם יראה כל שערה שצומחת לך.
אם יראה כל כלי בכיור ויפירע לו
וזה יכול להביא למריבות.
לשאול אותו אם זה רק לעצמו או שידרוש גם ממך ומהבית להיות ככה
מודיעה לך שזה לא קל בכלל, תנסו לדון בכךאשריך
תראי עד כמה הוא מכיל.. ופתוח וגמיש.. ממש לא קל, אחכ בעה כשיש ילדים מאוווד קשה לשמור על הכל סטרילי י וזה מתכון לעצבנות ותסכול,
קשה מאד להשביע את רצונם של אנשים מאד פדנטיםבן יקר

גם אם בן/בת הזוג עצמם הם אנשים מאד מסודרים.

ככה שפשוט תשתדלו לא להרגיז אחד את השני יתר על המידה...

תלוי במידות שלו...gps

זה שהוא כזה- זה עובדה.

השאלות שאת צריכה לברר: מצד הרצונות שלו: האם הוא יכיל ויקבל את זה שאשתו לא תהיה כזאת? האם הוא מוכן "להתפשר", ולהתחתן עם מישהי שהיא לא כזאת? 

ומצד המידות שלו:

האם הוא סבלן ונוח ? כמה הוא קפדן? האם הוא מתעצבן בקלות? האם הוא מקובע או מוכן להשתנות? האם יש לו עבודת המידות?

 

לדעתי, אם הוא מבין שהבעיה היא אצלו ומוכן לקבל את זה שהבית שיבנה לא יהיה כזה, ובנוסף הוא אדם טוב ולא קפדן, אז הבעיה מתגמדת. אבל אם הוא אחד שירצה שהכל יתנהל כמו שהוא רוצה, זה בהחלט מתכון לבעיות. 

 

ודרך אגב, לכל אדם יש "שיגעונות", שבלי עבודת המידות, במהלך חיי הנישואין יתגלו פערים וחילוקי דעות וממילא קשיים. ולכן את כל הדברים האלה בכל מקרה כדאי לבדוק. וכמו שאומרים , הדבר הכי חשוב בבחירת חתן/ כלה-  מידות טובות!!

 

נערך, בטעות נשלח פעמייםהעוגב
מישהי פעם אמרה ליהעוגב
שהם עשו הסכם, לכל אחד מהם היו קטעים משלו להקפיד עליהם, וזה פשוט באחריותו...
כלומר, שניהם שותפים בקטע הבסיסי, אבל הוא יהיה זה שיסדר לפי צבעים אם זה מפריע לו וכו'...

ובכללי צריך ללמוד להתחשב, ולהבין שזה צורך, ומצד שני לא לקחת קשה, זה בסדר גמור שאת שונה.
נ.ב. הוא היה בפנימיה?העוגב
תוכלי לשאול אותו איך הוא התמודד שם עם חבר'ה לא מסודרים, או אפילו אח בלגניסט בבית או משו...
אנחנו קצת כאלו...צביה22
בעלי מאוד מסודר, לא יודעת אם ברמה שאת מתארת אבל בהחלט מפריע לו דברים שאני אפילו לא רואה בתור בלגן... ואני באה מבית הפוך לגמרי, מבולגן מאוד מאוד (הרבה פחות מסודר מבית ממוצע).
אבל מסכימה אם מה שאמרו שהכי חשוב זה המידות. בעלי לימד אותי להיות מסודרת, וכשמשהו לא מספיק מסודר לטעמו הוא לוקח אחריות ומסדר. הוא גם אחראי על הניקיון השבועי וככה הוא עושה לפי איך שהוא אוהב ואני מרוויחה שזה יורד מאחריותי....
האמת שזו הנקודה שהכי חששתי ממנה לפני שהתחתנו, אבל ב"ה באמת לא היה ממה לחשוש...
גם אצלנו בעלי הרגיל אותי להיות יותר מסודרתהעוגב
בנחת רוח ובהיגיון
זה רק מראה שהכל תלוי במידות בסופו של דבראשריך


לגמרי...צביה22
כמה שאלותאורי8
האם הוא מודע לזה שזאת לא הנורמה? או שהוא חושב שכך כולם חיים ואם הבית שלכם לא יהיה ככה את לא בסדר.
האם הוא מוכן לקחת אחריות על הסדר והנקיון המוגזמים מתוך הבנה שזה צורך שלו , או שהוא הולך להטיל את זה עלייך?
האם באופיו באופן כללי יש נוקשות? או שהוא אדם גמיש? יכולצחקבל דעות והתנהגות שונים משלו, אם הוא אדם גמיש וקשוב, אתם יכולים להסתדר, אם יש נוקשות- עלול להיות קשה
הוא מודע לזה שהוא סטרילי מעבר לנורמהשבות-יה
ויש נוקשות. מסויימת
וגם גמישות.
הנוקשות בעיקר כלפי עצמו ובציפיות גבוהות מאוד מעצמו ובכלל..נטייה לפרםקציוניזם.
לא דיברנו בצורה מסודרת על הנושא ואיך מסתדרים וכו' כי נראה לי שהקשר לא הבשיל עדיין עד כדי כך..בינתיים לומדת להכיר אותו, איך שהוא בלי לערב את עצמי
נשואה לאחד כזהa.d.mאחרונה
מסודר ומתוקתק. גם כל הבגדים לפי צבעים, יש לו עין חדה שקולטת דברים ממש קטנים וכו
צריך פשוט לדבר על זה,ולהיות מודעים אחד לצרכים של השני. ולהיות מוכנים לבא לקראת
למשל אמרתי לו מראש, שאני לא הולכת להקפיד על המראה של הארון שלי כמו שהוא אוהב, ושאני מסודרת יחסית, אבל לא כמוהו.
ואני משתדלת להתחשב במה שממש מפריע לו-לסדר שפם ועוד
יש לפעמים התנגשויות קטנות, אבל מסתדרים איתם.
אבל זה שיקול ממש שולי ביחס לכל המידות המדהימות שלו..
צריכה המלצות לתנור דו תאי משולבליליקה

אשמח שתספרו מה יש לכם ומתי קניתם. ואם אתם מרוצים.

 

הדרישות שלי (מקווה שלא אצטרך להתפשר):

שלא יהיה לבן

שהמכסה של הכיריים לא יהיה שקוף ויהיה אפשר גם להניח פלטה מעל

שיהיה טיימר להפעלת שני התאים 

 

ושיעבוד טוב בצורה סבירה

יש מישהו המלצות? 

באופן כללי יש מעט דו תאייםmatan

לפני קצת יותר משנה עשיתי בדיקות מקיפות כשקניתי,

זה שוק די קטן, אז יש מעט סוגים והאיכות לא דומה לתנורים

רגילים.
 

מה שהיה הכי טוב כשקניתי היה דלונגי, הדגם המשופר, שהידיות לא מפלסטיק.

לא זוכר מספר דגם כרגע. 
אני חושב שיש אותו גם בשחור וגם בלבן, יש לשלנו מכסה מתכת שאנחנו מניחים

עליו פלטה.

הטיימר רק לתא התחתון(הגדול), לעליון אין טיימר.

 

לא עונה על אחד מהתנאים, אבל ממש טוב.עשב לימון

ברוך ה'.

 

של חברת סאוטר (SAUTER),

דו- תאי. אפור. להורים שלי יש כזה בלבן.

הטיימר לא קשור להפעלה של התנור,

המכסה של הכיריים שקוף.

יש לי גם כזה. מעולה!p&y
גם לי יש של סאוטר בדיוק כמו שתיארתכינוי

ממש מרוצה!

לגבי פלטה-

מה שאנחנו עושים- לא סוגרים את המכסה השקוף, ושמים את הפלטה על הכיריים עצמם, והמכסה נשאר פתוח.

לא נרשמו נזקים.קורץ

ועוד פתרון- יש בתא העליון אפשרות של שבת- התנור נמצא על חום נמוך ומהווה בעצם תחליף לפלטה. 

יש לנו אותו 4 שנים.

גם בתא התחתון אפשרי להםוך לפלטהנפשי תערוגאחרונה
דלונגי NDS 1215 שחוראנננ

בעינים עצומות ממש אפשר לסמוך עליו.

לא תתחרטי!!!

הטוב ביותר שאנחנו מכירים...

יש לי תנור דו תאי משולב של קינגחצי שליש

צבע מתכתי/אפור כסוף [איך שלא קוראים לזה].

המכסה כן שקוף ואני מניחה עליו פלטה.

הוא עובד מצויין.

שמעתי מחברות שגם הדו תאי של סאוטר ממש מצויין. ל יודעת לגבי המכסה שלו.

אפשר להניח את הפלטה שהמכסה פתוחנפשי תערוג
שלום שלום!! אז איפה קונים טבעת נישואין לגבר בירושלים??זריחת הלבנה
וכמה בערך אמור לעלות?
תודה!!
קנינו בחנויות על יפו קרוב לשוק.. נראלי בערך ב400חמדה 7
תלוי בעובי... מזל טוב..
שיהיה עם איתורןאלעד

אם כבר

בזהב ירושלים - בית הדפוס 7בנדא מצוי!!

בערך 450 תלוי בעובי

איכות זהב מעולה מאד!

אפשר להחכים אותי יש כזה דבר לדתיים גבר עם טבעת?גלית


אני חושבת ש"דתים" זה ששומרים על הדת היהודיתגלית
עבר עריכה על ידי גלית בתאריך י"ז באדר תשע"ז 22:47

ואני לא חושבת שזה מותר ... [לא יודעת בודאות]

-את- לא חושבתמאי הקטנה
מבחינתי זה סימן היכר לכך שהגבר נשוי, כמו שאני שמה כיסוי ראש.
טבעת מעולם לא היוותה ביהדות סימן היכר לכך שהגבר נשוי.חצי שליש

זה מושג שנכנס אלינו מאומות העולם.

אין לי שום בעיה אם אנשים כל כך נהנים מזה, אבל זה וודאי לא משהו שמגיע מהיהדות.

אני לא מכירה שום מקור בתורה או בחז"ל לנתינת טבעת לגבר.

גבר אמור לקנות את אשתו במשהו שהוא שווה פרוטה לפחות.

וכבר מאות שנים שביהדות אשכנז מקובל לעשות זאת על ידי טבעת.

הכיוון ההפוך ממש לא מגיע ממקור יהודי אלא נוצרי לחלוטין.

צר לי, זאת המציאות גם אם לא כולם יאהבו לשמוע אותה.

לכן כתבתי -מבחינתי-מאי הקטנה

כך אני חושבת, וכך אני נוהגת.

 

חיים מאושרים שיהיו לך!! אני אוהבת אנשים כנים!!חצי שליש


גם משקפיים ומכנסיים הגיעו אלינו מאומות העולםאלעד

התחלת יפה עם זה שאין לך שום בעיה עם מי שעונד טבעת כזו גם אם היא הגיעה אלינו מאומות העולם,

המשך בסברה לא קשורה מהלכות שווה פרוטה,

וקינחת ברמיזה לנצרות.

 

אשתמש במה שאת עצמך כתבת -

"צר לי, זאת המציאות גם אם לא כולם יאהבו לשמוע אותה."

 

זה לא נכון.פאז
בעדות הספרדים במשך הרבה דורות גברים ענדו טבעת כולל רבנים וצדיקים.
זה כמובן לא כמו כיסוי ראש...ד.

כי כיסוי ראש זו הלכה - ולא רק כ"היכר" לכך שאשה נשואה.

 

וטבעת לגבר - אין כל שמץ הלכה כזו.

 

עם זה, יש כאלה שנוהגים כך. ואם זו טבעת מיוחדת לגברים - שאין בה "לא ילבש" - והיא נענדת מטעם של צניעות, כאות היכר (ולא כאילו "קידושין הדדיים" שזה כמובן שטויות והבלים), אז לכאורה אפשר להבין את הנוהגים כך.

זה לא לפי רוח ההלכה!אם ל2


להיזהר בנחרצותאשריך

טבעת נישואין לגבר, האם יש איסור הלכתי או שמא אני יכול לענוד את הטבעת?

מותר לגבר לענוד,אסור לכלה תת לו את הטבעת בחופה

וחומז לא שאלו אם מותר אלא איפה קונים

למה לא שאלו אני שאלתי וענו לי.גלית
זו לא "טבעת נישואין" כמו של אשה,ד.

במובן שעל ידה היא מתקדשת.

 

שזה כמובן אסור, וזו המצאה מעוותת רפורמית כאילו גם האשה תיתן... בשם ה"שיוויון" המגוחך.

 

אלא יש כאלה ששמים אחרי הנישואין, לסימן שהם נשואים. וזה יכול לגרום לשמירת מרחק מהם ע"י בנות מתענינות..

 

יש מקומות שנוהגים כך. יש שלא.

ברור. לדעתי חובהO.L
וואו שמעתי על מלא מקרים שנשים (צדיקות וצנועות) נפגשו עם בחור בלימודים וחשבו שיוכל להתאים להן ועד שהן אזרו אומץ ופנו (גם דרך צד שלישי) גילו שהוא בכלל נשוי. אם היה שם טבעת כל העוגמת נפש הזו הייתה נחסכת.

ולא רק בלימודים.. גם במקום העבודה.. כשרואים גבר עם טבעת יודעים להתרחק. ברור שהגבר לא צריך לפטפט מידי עם בנות במקום עבודתו אבל הטבעת פשוט חוסכת כל כך הרבה.

וממש בבקשה אל תקטלגי את עניין הטבעת לרמה הדתית כי זה לא קשור. מכירה תלמידי חכמים עם טבעת.
לכן צריך להפריד את הלימודיםבנדא מצוי!!
וככה אין הווה אמינא בכלל לנסות להתחיל
אוי נו באמתO.L
פעם שמעתי את הרב אבינר אומר "ה' עשה משהו מאוד לא צנוע, שם את הגברים והנשים באותו עולם" כמובן שדבריו היו ציניים.

אנחנו חיים בעולם אחד. גברים ונשים. בסוף נצטרך להתמודד עם מציאות בה נהייה גברים ונשים יחד באותו מקום. אם זה במקום העבודה ואם זה בלימודים. יש גברים/נשים שמוצאים מקום עבודה בו יש רק מין זהה לשלהם אך ברוב המקומות זה לא ככה.

בסופו של דבר אישה זה לא חייזר וגבר זה לא מפלצת. אם יודעים להתנהג בצניעות הראויה אז אין מניעה ללמוד במקום שאינו נפרד.

במאמר מוסגר אוסיף כי אוניברסיטה מהווה חממה מעולה לשידוכים. במיוחד במציאות זו שהרווקות רק הולכת ומתאחרת.
ובפן נוסף אוסיףO.L
שלא תמיד יש ברירה..

לפעמים לא מתקבלים למכללה שהיא נפרדת, או שאין שם את המקצוע אותו מחפשים, או אולי זקוקים למלגה ומצליחים לקבל רק במקום מעורב, ויכול להיות גם שיקול של מקום מגורים..

בקיצור המציאות מורכבת ואם נחזור לעניין הטבעת, זה פיתרון מעולה למניעת תקלות.
כשאין ברירה זה דבר אחדבנדא מצוי!!
כשיש צריך ללכת לנפרד
ועם כל הכבוד חממות יש בהרבה מקומות

לימודים גבוהים עם כל הלחץ והכל יש גם הרבה מאד צחוקים ודאחקות עם החבר'ה
הרבה פעמים בעבודה אתה יכול ליצור לך חוקי התבדלות
אבל בלימודים הרבה יותר קשה לך!

ועוד דבר מחקרית בנים מצליחים יותר בלימודים כשהם לומדים רק עם בנים
אותו כנ"ל בנות....
וזה מחקרית!

כאין ברירה אין ברירה אבל כשיש למה להכנס לזה לכתחילה??
אם בשם הרב אבינר,ד.

הרי שבוודאי שהוא מתנגד ללימודים במקום אחד.

 

זה לא קשור לכך שחיים בעולם אחד.

 

זה כלל לא קשור לחייזרים ומפלצות. ויש לגמרי מניעה ללמוד במקום שאינו נפרד. נכון שיש להתנהג בצניעות הראויה גם וביחוד כשנמצאים באותה מסגרת - אבל חלק מהצניעות הראויה היא לא להגיע לכך. 

 

וגם לגבי ה"חממה לשידוכים" - לא זו הדרך. חברה של רבים משני המינים, לפעמים רק מעכבת כי זה לא ממוקד.  הרי לא במקרה המציאות שרווקות הולכת ומתאחרת, באה עם מציאות של דברים כאלה ושאר תערובות.

 

כשיש אילוץ, צריך לשאול. בוודאי שלכתחילה לא.

 

רק לפני זמן קצר, שמעתי על מישהו שהיה קרוב לאירוסין, ובגלל שלמד שם עם מישהי (הרי גם "לומדים בקבוצות"), הכשילה אותו בקרבה יתירה - וחסל סדר אירוסין. 

זו מציאות מקולקלת. אין לה מקום. בדיעבד גדול, צריך לשאול שאלת חכם ואכן לשמור על גבולות ברורים.

 

שלא לדבר על כך שהמקומות הללו הרי הם גם ללא-דתיים, והם אינם מחויבים ל"צניעות" שאמורה להיות הדדית.

 

יש פקולטה בירושלים, שעשו שם רעש גדול על כך שבנות דתיות רצו לרקוד עם מחיצה במסיבה.

אבל באותה פקולטה עצמה, ישבו קבוצה של חבר'ה משנה ראשונה בהפסקה, "נורמטיביים" שאינם דתיים, ודנו בנוכחות הבנות, איך יכול "מענין" לדבר עם מישהי שם, דתיה ונשואה, דיבורי זימה.

מוטב להכיר את המציאות מאשר להיכשל בה.  אע"פ שבוודאי זה לא כולם.

לצערי דעתנו מעט חלוקותO.L
אני מעריכה מאוד את מה שאתה כותב, ולומדת לא מעט.
אך הפעם דעתי קצת יותר מתונה.

ואם נחזור לנושא הנדון, לכן אני גם חושבת שגבר צריך לענוד טבעת.
א. אין בעיה שהדעות תהיינה חלוקות לשם שמיים.. אין צורך להצטערד.

ב. כיוון שהוזכר הרב אבינר שליט"א, אז חייבים לומר שגם דעתו היא שדבר כזה הוא לכל היותר בלית ברירה, ולא אם אפשר אחרת.

 

 

יש ויש..יעל מהדרום
חלום שליטבעות בצל
אשתי לא מרשה...
כשהתחלתי ללמוד באוניברסטיה, שאלתי את הרב מלמד והרב ליאוראלעד

שניהם הורו לי בפירוש לענוד טבעת משום "לפני עוור לא תתן מכשול".

לחוששים מאיסור "לא ילבש" הרי שטבעת זו שונה מטבעות של נשים, וכיום שגברים רבים עונדים טבעות זו כבר לא פריצת דרך חדשה והדברים פשוטים ואכמ"ל.

מ.מ
אני גם התחלתי ללמוד ואישתי הציעה את זה
אמרתי לה. תשמעי, מעולם לא הייתי גבר מבוקש אל תחששי שזה יתחיל עכשיו.
גם אני חשבתי ככהאלעד

אבל באוניברסיטה (ועוד למדתי תחום שיש בו מלא בנות דתיות) כל זכר עלול למצוא עצמו מצרך מבוקש

הייתי ממש מקפיד לומר "לשם יחוד" על הטבעת, כדי להסיר מכשול מעצמי ומאחרות

$אז כנראה אנחנו שוניםמ.מ
עבר עריכה על ידי מ.מ בתאריך כ"ב באדר תשע"ז 13:04
עבר עריכה על ידי מ.מ בתאריך כ"ב באדר תשע"ז 13:03
בכל שנות חיי (הארוכות) לא נתקלתי בזה.
בעיקרון זקנות אוהבות אותי ואחייניות המתוקות שלי ואישתי כמובן
תודה! קניתי טבעת מהממת ב450 זריחת הלבנה
תגידי איפה לכאלו שמחפשים ורוצים..בנדא מצוי!!
לא זוכרת את שם החנות אבל על יפוזריחת הלבנה
לפני העיריה , יש שם עכשיו 40% הנחה..
בחנות המתוקה של זכריה מלצרצופי שלי

ברחוב הלני המלכה כמעט על יפו.

ממליצה גם!נשואה מאושרת.אחרונה


אני ממליץ על צורףtomerittal
לוקח חצי מחיר.
200 ש"ח
כעסים ועצבים אצל האישהסברי מרנן
אהלן
יש לי בעיה קצת קשה.. קורה המוווון שאני ואשתי יושבים לדבר, אני אומר א' והיא ב', ואז היא מתחילה לכעוס, להתעצבן ולריב אפילו, כשבסה"כ.. לא הסכמתי איתה.
לא מדובר בדברים מהותיים כל כך, על העיקר אנחנו נוטים להסכים, אבל על דברים פחותים מאלו, קורה שישנם חילוקי דעות. לגיטימי בסה"כ.
אז אני מוצא את שנינו שותקים ולא מדברים. בעבר הייתי נשבר מהר והייתי מבקש סליחה וכו למרות שחלק מהפעמים לא ידעתי בכלל על מה אני מבקש, אבל ניחא.
בזמן האחרון יוצא שאני פחות "יוזם" את הסליחה הזאת בינינו, כך שנוצר מצב שהיא יותר נוטה לבקש סליחה ולהגיד שהיא לא יודעת מה עבר עליה... וככה זה המון פעמים, כמו מעגח קסמים שלא נגמר.

קשה לי עם זה... אנחנו אוהבים בדרך כלל, אבל הרגעים והסיטואציות הקטנות האלו יכולים להוציא אותי מדעתי. למה זה קורה? מה עושים?
לשים לבפאז
לסייג
כשאתה אומר ב'
אל תגיד צריך שיהיה ב', חייבים לעשות ב', רק ב' נכון, כולם עושים ב', הרב אמר ב'.
הקפד להגיד *אני* חושב שב', לדעתי/להבנתי/נראה לי/ אני מרגיש שב'.

בקש גם ממנה לדבר בשם עצמה.
נסו להפנים את זה שאתם אנשים שונים עם עולמות שונים ומחשבות שונות.
לכל אחד דעתו.
לאף אחד אין את האמת בכיס.
לנשום עמוק ולזכור שיש מה ללמוד מכל אדם גם אם ברור לך ממש שרק אתה צודק.

גוד לאק.
דרך אחת להסתכל על זהרונלה

לעיתים כשאדם להוט על דעתו, קשה לו לשמוע חוסר הסכמה. הרי איך אפשר שלא להסכים?

זה יכול לנבוע מתחושה שלא סופרים אותי או שאמרותיי לא מתקבלות. תחושה קשה.

אם אכן אשתך מרגישה כך-

לדעתי, יעזור אם  תראה לה שהדעה שלה נחשבת בעיניך. כלומר, קודם כל תבין אותה, תבין באמת למה היא חושבת כך, תחפש בדעה שלה משהו נכון, הרי בטוח אפשר להבין אותה, תראה לה שאתה מבין!

ורק אח"כ תגיד את דעתך , וגם זה צריך להיות ברכות, שלא יישמע כאילו זו הדעה היחידה שיש, והיא הצודקת! (כמו שאמר "פאז" המגיב שמעליי).

 

לדוג'- קורה והיא באה אליך ואומרת שמישהו התנהג איתה באופן שאינו הוגן, אז במקום להגיד מיד "אני מבין את האדם הזה, כי הוא סה"כ רצה כך וכך..." ,

אפשר קודם להגיד- "אני מבין למה את חושבת כך.. זה באמת לא הוגן כשאדם עושה לך כך וכך.."

ולאחר אמירות ודברים אפשר להגיד את דעתך בהמשך- "אני חושב שאפשר לראות את זה גם אחרת, אולי הוא רצה...כך וכך.." .

כלומר במקום להתחיל מיד להגיד לה למה היא טועה, נסה להבין אותה קודם.

לשמוע לה. להבין את הקושי שלה, את הדעה שלה (בכל דבר). ורק אז להגיד את דעתך.

תגובה יפהאלעד


מדהים!!!בריאות ונחת
כ"כ הראש שלי התגובה הזאת
אתן לבעלי לקרוא את זה
יפה אמרתאופטימיתתאחרונה
זה בדיעבד או לכתחילה? קרה או יקרה?~nhykb~
אם לא קרה עדיין- עדיף לחכות קצת.. זה ממש מוקדם להתחיל חיים זוגיים בתנאים האלה. אם זה רצון הזוג- אז כדאי שאחד מבני הזוג יעבוד. על שלושת העיסוקים שהוזכרו אפשר לוותר או לדחות (משערת שלאישה יהיה קל יותר)

אם כבר קרה- מציעה לאישה לוותר על השירות או הלימודים לפחות לשנה הזו ולעבוד במשרה מלאה.
בנוסף, אם יש צורך בעוד הכנסה אז שהבעל יעבוד.. אבל אם הוא לא חייב אז עדיף להשתמש בזמן הפנוי לבנות את הזוגיות..
מבחינת ילדים- ייתכן שאפשר לחכות קצת וכדאי להתייעץ עם רב.

בהצלחה!
כמה אפשרויותש.א הלוי
1. לדחות את החתונה
2. לחיות על חשבון ההורים - אופציה מגעילה ובזויה בעיני (אין בעיה בעזרה מידי פעם, יש בעיה בעיני להמשיך לחיות על חשבונם - אם אתם מספיק אחראים כדי להחליט להתחתן לתחזק משק בית זה אחת ההחלטות החשובות בנושא. ולא רק ילדים וחינוך.)

3. שכל אחד ילמד/ש"ל חצי יום ובחצי השני של היום יעבוד עבודה שמכניסה 2500, מ5000 ש"ח אפשר לחיות יפה ברוב הארץ. (זה אומר שלא רואים את בן/בת הזוג כמעט כל היום)

4. להתעייץ עם רב בנושא של הבאת ילדים ומניעה לחצי שנה- שנה הראשונה

5. לא לשכוח לחשוב לטווח הרחוק- הלימודים של האישה מתי אמורים להכניס פרנסה משמעותית? האם הבעל מתכוון ללמוד מקצוע כלשהו או שחובת הפרנסה תהיה עליה כל השנים?
אולי להפסיק את הלימודים של האישה/הגבר לזמן קצוב יעזרו, אולי לא. (שיקולים שלכם, שוב- עם ילדים יותר קשה לצאת ללימודי מקצוע- גם לאישה וגם לגבר, זה נושא שכדאי לחשוב עליו לפני שנכנסים להריון.)
דעתי הצנועה...טוב בסדר

אלוקים הוא המפרנס!!!

ולא משנה אם אתה הייטקיסט והיא תרפיסטית או שהוא אברך והיא מנסה לגרד עבודות מזדמנות מפה ומשם.

בארור מעל לכל ספק שלא מסתמכים על ההורים! אלא יודעים שאלוקים מפרנס אותנו ואנחנו רק עושים את ההשתדלות. וילדים - יורדים כל אחד עם פתו בסלו יש איזו אמרה בעניין שאני לא זוכרת כרגע.... וילדים זה שמחה וברכה... אל תשכחו.

 

 

וגם...טוב בסדר

הבעל או האישה יכולים לנסות לתת שיעורים פרטיים.

או הבעל - אם הוא יודע ללמד את קריאת התורה לילדי בר מצווה. ככה שהבעל נשאר אברך אבל מביא עוד כמה שקלים הביתה

וגם..ש.א הלוי
הבעל חתם בכתובה על משהו.. (פרנסה של האישה וצרכים גשמיים בין היתר)
וגם כתוב- בזעת אפך תאכל לחם
וגם כתוב- שאין לעשות את התורה גרדום לחפור בו
והמון מהתנאים וגדולי התורה (רמב"ם, החפץ חיים, ועוד שלא עולה לי כרגע) עבדו! ועבדו קשה כדי שיוכלו ללמוד תורה ושהאישה לא תצטרך לכך.

ציטוט:
רבי צדוק אומר: אל תעשם (את דברי התורה) עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם, וכך היה הלל אומר: ודישתמש בתגא חלף (מי שישתמש בכתר של תורה - ימות ויחלוף מן העולם)



וילדים זה שמחה וברכה נכתב בשיר ציני על הדוסים שמביאים הרבה ילדים..


אז כן, יש היתר להתפרנס מלימוד התורה כיום (היתר שהתחיל מאנשים ששימשו בתפקידי קודש ולא רק מעצם היותם לומדי תורה)


ואני בעד אברכות, ובית של תורה זה חשוב

אבל- חובת הפרנסה היא על הגבר ולא "להביא כמה שקלים הבייתה" ואם האישה מוותרת על כך ומוכנה להיות המפרנסת העיקרית - כדאי קודם שיהיה לה מקצוע מכניס ביד,, או לפחות שתלמד מקצוע כזה. (בציבור החרדי הן לרוב יוצאות מהסמינר עם מקצוע. ולכן יכולות להתחתן ולהתחיל ישר לעבוד ולא לימודים. לכן שם זה אחרת.)

וכדאי לחשוב אייך מפרנסים 4-6-10 ילדים לטווח הארוך.
הקב"ה מפרנס אבל הוא דורש מאיתנו השתדלות מסוימת וכל אחד וההשתדלות שלו.
^^^^^^הלוי
ואני מחזק ומוסיף, שכדי לקבל את השפע מה׳ ואת השפע שמביא איתו כל ילד, צריך לעשות שיכול לקבל את השפע הזה. אם לא עושים כלי מתאים שיכול להכיל את השפע, אז השפע אינו יכול לרדת ולהתקבל.
ואתה מחליטטוב בסדר

שההשתדלות צריכה להיות במקצוע שמכניס הרבההההה כסף....

אחר מחליט שההשתדלות שלו אחרת.

כל אחד וההשתדלות שלו 

לא כתבתי את זה. (ואגב, אני אישה)ש.א הלוי
כתבתי שכדאי.
ולא כתבתי כמה מכניס כתבתי מכניס יפה.
תשאלי משפחה עם 8-10 ילדים כמה הוצאות יש להם, זה ההכנסה שהם צריכים לשאוף אליה.
וכן, לימודי מקצוע של 4-5-7 שנים אומרים שההכנסה תהיה מוגבלת.

תקראי שוב לפני שאת מוציאה מסקנות ממה שכתבתי.

מוזמנת לבדוק בפעומונים כמה הכנסה צריך שיהיה למשק בית. (ואגב, לדעתי ההערכה שלהם גבוהה, אבל זה ממוצע כלל ארצי ואם חיים במקום ששכר דירה זול זה מוריד משמעותית את ההוצאות, ואם חיים בצורה צנועה זה מוריד משמעותית ועוד.. )

סה"כ הבאת ציטוטים אז הבאתי ציטוטים כנגד שמראים שחז"ל תמכו בעבודה לפני לימוד התורה , (ואגב, תמכו גם במניעה.)

יש ציטוטים כמעט לכל דעה ולכל דעה מנוגדת לה
וכל אחד צריך לעשות את החישובים שלו.
כמו שכתבתי בסוף- כל אחד עושה את ההשתדלות *שלו*.
תראי....טוב בסדר

טכנית את צודקת!!

כך וכך כסף על כל מספר ילדים.

אבל מה לעשות שהמציאות שונה? ואנשים (רובינו) לא מכניסים בדיוק כמה שהיו רוצים ומהמקום שלי בחיים ראיתי ששווה לשבת וללמוד כי זה לא אחד על אחד מי שעובד יש לו ומי שלומד אינלו.

יש כאן קצת מעל הטבע.

לא כתבתי את זה.ש.א הלוי
שוב, את מוציאה לי מסקנות בלי לקרוא מה כתבתי.
תקראי את ההודעה הראשונה שלי.

צריך הכנסה כלשהי, וכן- כל אחד צריך לעשות את השיקולים שלו של איזה מקצוע ללמוד.
ואיזה דרך חיים הם בוחרים.

לחיות רק על חשבון הקב"ה - לא יודעת עד כמה זה מתאים לכולם,, ולא רוצה לדעת על חשבון מה הפרנסה הזו מגיעה לי. (לא עושה חשבונות שמיים, אבל מעדיפה שהשכר על לימוד התורה שלי ושל בעלי יגיע אלינו בעולם הבא ולא בעולם הזה.)

תקראי שוב מה כתבתי.
אין לי כוח לחזור על זה שוב ושוב..

אבל בשבילך אחזור שוב-

כתבתי בפירוש שבמקרה האישה יוצאת לעבוד - היא צריכה לוותר על הכתובה שלה (או שהגבר לא יחתום עליה, או שיעשו נוסח אחר לאברכים, כי בפועל כשהאישה מפרנסת הגבר לא מקיים את הכתובה שלו באופן הכי טכני שיש. אז בגלל שזה מסמך של עסקה- אולי כדאי לשנות אותו בהתאם לעסקה?!?!)
אין שום בעיה שתצא לעבוד
ושתרוויח 5 אלף ושיגדלו עם זה מצידי 15 ילדים, זה הילדים שלהם, לא שלי.

אבל- צריך ללמוד משהו בשביל זה
ובתקפות הלימודים- כדאי שגם הגבר יעבוד חצי יום כדי שכל אחד יכניס 2500 ויחד יכניסו 5 אלף, שזה סכום יפה שאפשר לחיות ממנו ולחסוך ברוב הארץ. (ועם השנים ברוב המקצועות השכר עולה)


אם היו כותבים עוד נתונים - כמו אזור מגורים, איזה שלב היא בלימודים, האם הוא מתכוון ללמוד לרבנות,,
היו עונים תשובות בהתאם
שאלו בכללי- עניתי בכללי.

לא כתבתי לגבי הגבר
יצאתי מנקודת הנחה שהגבר ממשיך ללמוד
משום מה החלטת שאמרתי שיצא לעבוד.
הבאתי מקורות שתומכים בכך,
אבל הבאתי פתרון למקרה שמחליטים שהגבר ממשיך בלימוד התורה שלהם.
לא אמרתיטוב בסדר

שהגבר יוצא לעבוד...

אמרתי שהוא לומד. ופרנסה משמיים.

ואגב, כל ישראל חברים. נכון? כי אני מרגישה שאת קצת כועסת עלי

מתסוכלת ממך, כי שוב ושוב את מפספסת מה שאני מנסה לכתוב.ש.א הלוי
וויתרתי.
לא כועסת...

בעז"ה שימצאו את הפתרון הנכון להם
סליחה על ההתערבותמודדת כובעים

אני עוקבת פה בשרשור, וההתרשמות שלי שש.א. הלוי כועסת על התופעה, לא עלייך אז באמת כל ישראל חברים.

 

אבלללטוב בסדראחרונה

על איזה תופעה ההיא כועסת?

מישהי/ו שאלו איך יכול אברך וסטודנטית להתפרנס או משו כזה. ואני אמרתי. מה יש לכעוס?????

תגובה לפוסט ישן יותר...I Mosko

אני לא מבינה את הקלות בה מציעים להסתיר משהו מהאשה - נשואים טריים

בעלי שלח לי היום את הפוסט פה, אבל כניראה שאת התגובות הוא לא ממש קרא!
פה הבחורה דיברה על מעידה קלה בהסתכלות.. 
אז אני יכתוב לכם מניסיון,
קודם בעלי סיפר לי שקשה לו.. שהוא נפל בהסתכלות אסורה בסירטונים שאינם צנועים,
ואתם וודאי יודעים במה מדובר.
בפעם הראשונה שסיפר לי, הצטערתי מאוד! רבתי איתו! אבל גם ידעתי שזה בא מהרגלי העבר שלו..
למדתי לסלוח. להתגבר.. בסדר, הוא נפל בהסתכלות, זה תאווה של גברים.
הייצר שלהם.. פעם היה רגיל לראות.. עוד ניסלח.
עברה תקופה, ושוב הוא פתאום היה בווידוי וגילוי לב.. ש.. הוא רק הסתכל.
עוד תמונה, ועוד תמונה, ועוד תמונה..
אגב, הפעם הראשונה חשדתי, כי הוא התחבא מתחת לשמיכה.
בפעם השניה ידעתי שקשה לו עם הייצר.. אבל הייתי בנידה, מה יכלתי לעשות?
פתאום הגיע ווידוי שני.. ראיתי.. כמה פעמים...
כאב לי עמוק בפנים, עד עמקי נישמתי.
אבל ניסיתי להבין אותו.
ההכלה שלי, וההבנה שלי, גרמה לו לקבל כוחות, והוא יודע שזה מצער אותי,
והוא אמר שזה נתן לו כוחות, והוא יותר בחיים לא ניכנס לזה!!!
כרגיל, סמכתי עליו.. האמנתי בו, ויש לו כוונות טובות, ורציתי מאוד להאמין בו, ולתת לו כוח!
ביומיים האחרונים הייתי באיזה קורס עד 9 בערב.
ידעתי שהייצר קשה לו בימים אלו, אבל אמרתי.. מה, אני לא יכולה לשמור עליו כל היום.
הוא צריך לדעת להתמודד עם הייצר לבד!
אתמול כשחזרתי הביתה, הוא היה במיטה, עם הפרצוף מבוייש.. שכבר ידעתי מה קרה,
אבל לא תיארתי לעצמי עד להיכן זה הגיע.
הוא גם ראה מראות אסורים, וגם הוציא זרע לבטלה!!!!!
כשעוד יומיים.. יש לי יום מקווה!!!
לא יכלת להתאפק עוד קצת? רק עוד קצת???
אז הוא היה כנה, וסיפר לי..
לא יודעת אם זה בכנות, או מצפון, שהוא יודע שהוא לא בסדר, אבל לא יכול להתמודד עם המצפון לבד.
סיפר לי מה עשה.
ומעניין אותי היום, מה הכותבת בפוסט הראשון תגיב, בנושא הכנות.
אמרתי לו, שהייתי מעדיפה לא לדעת.
שיתמודד עם זה בעצמו, כי מה אני אשמה? ולמה לצער אותי??
למה מגיע לי הצער הזה? מה אני עשיתי לא בסדר?
חזרתי הביתה שמחה.. רציתי לספר לו מה היה בקורס, ובמקום זה, התמוטטתי נפשית.
גם ברגעים אלו, הדמעות צפות.. שבת, ואין שבת.
אין אוכל, אין סדר, אין כלום.
כי אני ממוטטת נפשית.
לחשוב על מה שהוא עשה, ומה שהוא ראה, גרם לי להרגיש כלפיו גועל! סלידה!!
גרם לי לאבד את האמון בו! 
תמיד הוא אמר לי.. שאם הוא נפל לפני החתונה, הוא חשב עלי.. שאם הוא נפל בחלום, וקרי לילה..
הוא תמיד חשב רק עלי, כי הוא אוהב אותי.
שאלתי אותו, ואתמול? חשבת עלי??? לא.. הוא אמר במבט מבוייש.

המחשבות אוכלות, כל שלום הבית נהרס!
האהבה, ברגעים אלו.. הרוסה.
האמון, נהרס.
נכון שמתי שהוא תבוא הסליחה.. בכל זאת, נכון שעם הזמן זה קצת ישכח.. שיהיה בסדר.
אבל בכל דבר קטן, יתחילו החשדות, החוסר אמון.
בכל התחפרות במיטה או שהייצר קצת יתחזק, יבוא החששות.. ש.. הנה עוד פעם..
זה הורס, זה פוגע, גורם להמון מחשבות, דימיונות.. ירידה רוחנית.

שהשם יתן כוח לגברים שלנו, באמת לשמח אותנו, לתת לנו כוח,
להיות איתנו ב100% ושהייצר הרע לא יגבר עליהם, ויצער אותנו כ"כ.

ושוב, יש הבדל, בין רק להסתכל, שזה עוד ניסלח איפה שהוא.. בכל זאת, אנחנו בדור פרוץ.
לבין לעשות.. וקדימה.

ממש נגעת בילב אוהב

תודה על השיתוף

וש-ה' ייתן לך כח!!! 

כגבר, לדעתי, כל הכבוד לו על האומץ לשתףאניוהוא
עצם הבושה היא תחילת הכפרה והסליחה
אבל תשובה בלי עזיבת החטא איננה מספיקה - ולכן עכשיו ביחד תתקינו על כל המכשירים בבית - חסימות. זה לא ערובה של 100٪ אבל זה התחלה.
זה לא בשבילך, זה לא בשבילו
זה בשביל שניכם.
תגובהI Mosko

טלויזיה בבית אין, רק מחשב. ב"ה..
זה בדיוק מה שחשבתי, כדבר ראשון, לעשות גדרות!
חסימות!
יש לבעלי המון כנות, הוא תמיד אומר הכל..
תמיד גם מספר הכל..
אבל מצד שני, עם כל ההערכה לכנות, 
אני רוצה בית עם קדושה וטהרה, מינימום בדברים החשובים של טהרת המשפחה!
 

חסימה במחשב ובפלאפוניםאניוהוא
זו בדיוק הכוונהI Mosko

הוספת לימוד תורה, אני מנסה למצוא מהשו שהוא יתחבר אליו וילך קבוע.
שיעמום מביא לידי בטלה, ובטלה לידי חטא, ממש כך.
הוא צריך יותר תעסוקה.. יותר לימוד תורה.
וכמובן, חסימות.
הבעיה שאני לא פה לבד.. וזה צריך להגיע גם מהצד שלו.

שאלה.. הוא אומר שכל גבר מסתכל על הדברים הללו, ונופל בדברים הללו,
או בהסתכלות בנשים לא צנועות.
זה מפתה.
האם מישהו יודע אם זה באמת כך?
 

בבקשה תאשרי שקראת את התגובהאמיתי לחלוטין

נכון שזה מעניין מה קורה אצל אחרים לדעת כמה הצרה שלך גדולה היא שהיא משותפת וזה קצת מרגיע...

 

זה קשה..

תתרכזי רק בבעלך...

 

בתור אחד עם בעיה מאוווד רצינית בזוגיות אני אומר לך את זה..

לא כולם נופליםאסטרו
אבל כולנו, נשים וגברים, צריכים גדרות.
אני חושב שיש מצביםפינגו0
שלהכיל, לקוות ולסמוך זה חשוב אבל זה לא הכל.

בחזרה בתשובה (לפי הרמב"ם) יש מספר שלבים:

חרטה - שזה חשוב מאד אבל לא מספיק לכשעצמו.

וידוי - בעיקרון מספיק רק לפני הקב"ה, אבל אם זה גם בפני האישה זה יכול לעזור מאד.

קבלה לעתיד - זה מבחינתי החלק העיקרי, זה לא רק לומר ולהתכוון שלא לחזור על זה שוב.
אלא גם להתחיל לעשות מעשים!
יש היום כל מיני דברים שעוזרים להיגמל מהדברים הללו.
אחד מהם זה האתר 'שמור עינייך'.

וזה שבעלך זכה באישה כ"כ טובה כמוך, זה רק יגדיל את הסיכויים שלו לצאת מזה, וזה יהיה בסופו של דבר טוב לשניכם!

פשוט תתמכי בו ותדרבני אותו בתהליך הזה, תגידי לו שאת גם רוצה להיות שותפה איתו בתהליך.
ובע"ה בסוף התהליך שניכם רק תצאו מחוזקים..

אני חושב שאולי אפילו כדאי לנצל את זה שאת במצב שאת עדיין לא סולחת לו, ובעצם לשמור את המחילה לשלב שבו הוא באמת יתחיל לטפל בבעיה..
כדי לדרבן אותו להתחיל בטיפול כמה שיותר מהר בלי להימרח.

כל הכבוד לך ובהצלחה גדולה!
חסימה ומידאלעד

פעם אחר פעם הוא מוכיח לך שלבד הוא פשוט לא יודע להתמודד

התמימות שלך נוגעת ללבבן יקר

אבל אל תתני לזה להרוס לך את הנשואין.

רק חושבמ.מ
הוא לוקח אחריות על מעשיו?
אוקי, ברור לי שלכל אחד יש יצר רע גדול או קטן. הנפילות שלו מגיעות אחרי מלחמה וניסיון או כל מראה הכי קטן גורם לו לאובדן שליטה?
אצל הגברים יש יצר מאוד חזק בתחום העריותהה"ה
ולכן חייבים!!!!!! לשים חסימה.
זה לא מאה אחוז אבל זאת ההתחלה. אם היה לך בור בבית היית שמה שם מחסום? חייבים חייבים למנוע את ההתחלה של הפזילה החוצה.
חוצמזה מגיע לך כל הכבוד על סבלנות והאהבה כלפיו. זה ממש לא פשוט וקל ואת גיבורה אמיתית שנלחמת עליו בשיניים.
בנוסף כדאי לייצר אווירה טובה של קדושה ושמחה בבית, לדרבן אותו לעשות דברים שהוא אוהב בתחום הקדושה. ללמוד, לשיר, לנגן, לצייר וכל מה שיעשה לו טוב.

עכשיו אני חושב שבעלך בעצם רוצה שאת תעזרי לו להפסיק ולכן הוא כזה אמיתי כלפייך. זה טוב שזה מה שהוא רוצה ואת צריכה להסביר לו שאת תוכלי לעזור לו במידה והוא יפעל ויקדם את שיפור המצב. את לא יכולה לעשות את העבודה במקומו אבל יכולה בהחלט לעזור לו כשהוא יתחיל. אני מכיר לצערי הרבה סיפורים על נפילות ובכולם עד שלא החליטו שנלחמים על זה שום דבר לא החזיק.

מה שאת יכולה לעשות בינתיים זה להתפלל עליו ועליכם. בזה אתם טובות מאוד ועל זה נאמר שאתן החומה והשמירה של הגברים.
וכמובן לשים עכשיו עכשיו עכשיו סינון, לא לחכות לעוד נפילות, ואל תאמיני לו ולאחרים שאומרים לך שאפשר להסתדר בלי סינון. תזכרי זה כמו בית עם תינוקות שזוחלים ומישהו שם לפניהם בור בלי מחסום
יש לך בעל מדהיםאות והדר
רוב ככל הגברים שנכשלים בצפיה בפורנו ואוננות לא מספרים לנשותיהם ועאכו''כ שלא מפרטים
נדמה לי שיש לך בעל עדין נפש שאוהב אותך מאוד ולא מסוגל לשקר לך אך הוא מכור לדבר המגועל הזה,
הוא זקוק לטיפול מקצועי והרבה אהבה ותמיכה מצידך.

לבנתיים הייתי מציע לך שתראי אותו בעינייך כמחוסר בחירה חופשית וכחולה אך ורק לעניין הזה,
ותשמחי בזה שזכיתי באיש אמיתי עם מצפון ומידות טובות
ולרוץ מהר לטיפול אישי בהתמכרותו ולטיפול זוגי לשיקום האמון
בתור מכור לשעבר הדבר היחיד אבל היחיד שעזר לי זה...העונהאחרונה
האתר שמור עיניך, בשביל זה קם האתר הזה, לעזור לגברים להגמל מהפורנוגרפיה, שיכנס לשם, יקבל כלים וכוחות, יראה שהוא לא לבד אלא שזו התמכרות שחובקת המון מהציבןר שומרי תורה ומצוות.
ולך הפותחת: אציע גם להרשם שם, יש שם פורום לנשים של מכורים, תוכלי לקבל משם כוחות ועידוד ממי שגם נתקלה במצבים כמו שלך.
לגבי ההתמכרות, קבלה שזה היצר ואפס סובלנות, שיכנס לאתר יתחיל לטפל בעצמו וכמובן חסימה הרמטית( מניסיון מר לא עוזר לגמרי אבל עדיף מכלום(
בעז"ה אכתוב עוד.
בהצלחה!!!
התייצות דחופהאנונימוסיתת
פתחתי ניק חדש בשביל ההודעה..אני די מוכרת כאן.

יש לי בעיה די רצינית.. אשמח להתייעץ עם מישהו/משהי בפרטי..
לא נעים לי לחשוף הכל פה.

רק אומר שזה קשור לאתר האינטרנט של עצת נפש למי שמבין..

אני לא טרולית או משהו כזה ואם יש מישהו שיוכל להקשיב ולתת עיצה זו תהיה ממש מצווה.

קיבלתי פה בעבר הרבה עיצות שעזרו לי ואשמח אם גם הפעם אוכל להיעזר.
תודה מראש.

אגב, חשבתי לפנות ליעוץ אבל העניין מאוד מורכב וזה בעיה.. כי בעלי יפרש את זה כחוסר אמון בו.
פונה בפרטיאופטימיתתאחרונה
בעל שיכורNoly

איך מתמודדים עם בעל שיכור: זה שלא היה לו אכפת מזה שהתחננתי שלא ישתכר וזה שלאחר שהשתכר היה נראה נורא עשה מעצמו לעג וקלס והיה נראה משוגע.

פעם הבאה מדברים על זה לפני....עם שיכור כרגע אין לך מה לעשותbinbin
פעם ראשונה שמשתכרNoly

לא יכולתי לדבר על זה קודם כי עד היום לא השתכר. כשהתחיל לשתות קצת (חצי כוס) בקשתי שיפסיק, אבל הוא חשב כנראה שזה מגניב להשתכר והמשיך והמשיך עד שנהיה משוגע ועשה בושות והילדים הזדעזעו ממנו

ולא ידעתי מה לעשות

חשוב לא לערבב משקאות חריפים - גורם להקאה וכאב ראשl666

ואם התנהגות שלו באמת הייתה מבישה ולא ראויה אז לדבר על זה אחר כך ובפעם הבאה לא להשתכר. 

כשבן אדם כבר שיכור אין טעם לדבר. אם חס וחלילה מישהו נהיה אלים כשהוא שיכור אז להתרחק .

ומבינה אותך. גם לא אוהבת שיכורים גם אם הם מתנהגים בסדר גמור

באמת לא נעיםמ.מ
אני רק לא מבין למה להעיר אחרי שהוא שתה חצי כוס.
גם אם זה יקרה עוד פעם שהוא שותה קצת(חצי כוס) לא צריך להתרגש מזה. לפעמים זה טבעי שבנאדם מעיר לך אז לעשות בכוונה (בתת מודע)
פורים או ביומיום??אשריך
יקרה.שלומית2

התחברתי כדי להגיב לך.

אכן היום הזה מורכב להרבה נשים...

בהרגשה שלי התפקיד שלי ביום הזה זה לתת לו את המקום לבחור איך להעביר את פורים

 

ולזכור איזה מותק הוא תמיד!!

גם עלי עבר פורים לא פשוט..כח הרצון
יש לי פחד איום משיכורים ובעלי יודע את זה.
השתכר.
לא בכוונה...
ההתמודדות דרשה ממני הרבה כוחות נפש.
הוא לא עשה בושות ולא עשה שום דבר רע.
אבל הלך שיכור דיבר שיכור הקיא שיכור ונרדם שיכור.
פעם ראשונה בחיים שזה קרה.
ובעז"ה אחרונה.
אני משתדלת לא לעשות לו מצפון כי מילא הוא אוכל את עצמו...
משתדלת לחזק אותו שהכל בסדר ושזה בסה"כ שיעור לחיים... (:
..העני ממעש

להתפלל שתוך שנה יסבור אחרת

ב. למיכל בת שאול היה פאדיחה דומה

 

(ג. זה לא היה אישי לצפצף עלייך

אתה משווה מישהו מהדור שלנו לדוד המלך???אשריך
שלי משתכר קבועתהילה 4

אז דבר ראשון אני מסכימה להשתכרות ואולי אפילו קצת מעודדת את זה.  גדלתי באוירה ישיבתית וראיתי הרבה שיכורים די אוהבת את זה. 

 

אולי מתוך זה אוכל לתת כמה נקודות שתיקחי את זה פחות קשה:

 

א. זה החוויה שלו לא שלך. את לא אחראית על מה ואיך שהוא מתנהג. פשוט תשחררי.  

ב. בפורים צריך לתת מרחב ממש גדול לשיכורים.

ג. . ההשתטתות שלהם היא חלק מהחוויה של פורים ואפשר לצחוק על זה ביחד עם הילדים. לנו יש כמה וכמה חוויות משעשעות על אבא השיכור בפורים. 

ד. הכי חשוב לתאם לפני פורים לאן הולכים פני הדברים, שמתחילים לשתות - תוך כדי קשה מאד.

ה. גם כששותים צריך ללמוד איך לשתות נכון. אפשר לא להקיא ולא להיות מסטולים לגמרי ועם הכל להיות שיכורים. 

ו.כמובן שיש כאלה שזה אסון טבע שהם שותים והם צריכים ללמוד לקח ולדעת מה מתאים להם. כל זה צריך להיות מתואם ומתוכנן מראש. 

 

בהצלחה וחיבוק גדול. 

 

 

 

 

נקודת מבט אחרתgps

תנסי להבין שזו מצוות היום. בעלך מצטרף לחלק גדול מעם ישראל שמקיים את המצווה הזאת בהידור...

ומי שפה שונה מכולם, זאת את. ולכן תקבלי בהבנה שהוא לא הקשיב לך, הרי הוא לא חייב לציית לך כמו חייל שמציית לפקודות של מפקד, נכון?

וכנ"ל לגבי איך שהוא היה נראה, אולי בעיניך זה נורא, אבל ככה שיכורים נראים, וצריך לקבל את זה... אני מניח שהוא לא היה שונה בהרבה מאף אחד אחר. 

אולי אם תסתכלי על זה ככה יהיה לך יותר קל... בהצלחה!!

זו עבודת ה' המיוחדת ליום אחד ובודד בשנה כולהאלעד

זה לא שהוא משתכר כל יומיים ומתגולל ברחובות

במקומך (ואני לחלוטין לא במקומך) הייתי מנסה להחליק לו

 

איך אני אוהבת שבעלי משתכרניקיתוש
כל הקליפות יורדות.
זה מדהים!!
כנראה באמת עניין של הסתכלות.
אותי מה שמדהים בשיכורים שומרי התורה שהם זוכרים גבולות גם בשיכרות. הם פשוט מבטאים בקול רם מה שהם חושבים בשקט כל השנה.
אצלי במשפחה אף פעם לא עברו גבול. וראיתי כמה שיכורים בחיי, רק בפורים כמובן!
👆👆👆ע מ
👍👍👍
מספר דבריםפינגו0
א. בפורים יש מצווה לכל הדעות להגיע לרמה מסויימת של שכרות, ולכן אסור לך למנוע ממנו את המצווה.
אפשר לסכם מראש לפי איזו דעה ללכת ולאיזו רמת שכרות להגיע, אבל למנוע לחלוטין - לא ניתנה לך רשות!

ב. יש הבדל גדול בין לשתות חצי כוס לבין להיות ל'לעג וקלס', תנסי למצוא את הפרופורציות הנכונות, ולא ללכת לקיצוניות.
בנוסף,בפורים ההגדרה 'לעג וקלס' משתנה מההגדרה היומיומית לעניין.

ג. מספר המלצות שעוזרות למנוע הקאות ואיבוד שליטה:
1) לא לערבב סוגי יינות, להתחיל עם סוג אחד ולהמשיך רק איתו.
2) לשתות חצי כוס פעם ב20-30 דקות, ולהיות מודע לכך שההשפעה של האלכוהול מתחילה למעשה רק כחצי שעה לאחר השתיה.
3) לשתות לפחות כוס אחת בשעה של מיץ או מים.
4) לא לשתות על "קיבה ריקה", ועדיף לאכול אוכל שומני כמו עוף ובשר.

אם תחליטו שמקפידים על הכללים לעיל, אין סיבה שיהיו הקאות ואיבודי שליטה.
וגם אם 'תשחררי' מעט, גם את תוכלי להנות מהחג.
חייבת רק להגיד שאין מצווה להשתכר9080

אולי צריך לשתות יותר מילמודו (ואדם שלא שותה בדרך כלל אז כוס אחת של יין מספיק) 

או אולי מצווה של עד דלא ידע ואז מספיק ללכת לישון לחצי שעה וקיימת את המצווה

 

 

את פוסקת הלכה במקרה?געוואלד
טוב, אני (בשונה ממך) לא אמורא שיכול לחלוק על גמרא.פינגו0

"חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע!"

 

נכון שיש דעות שונות על רמת ההשתכרות,

אבל שאין חובה להשתכר??

לצאת ידי חובה בשינה??

אין דבר כזה!

 

(את כנראה מבולבלת, יש כאלה שאומרים שהמצווה להשתכר זה עד שירדם..

 שאז יש מספר סיבות למה הוא לא חייב להמשיך להשתכר, וגם זה רק לפי חלק מהדעות.)

בתכלס היא אומרת מה שתשמע מהרבה רבניםעוגי פלצת

בטח בשבועות האחרונים בעניין השכרות בפורים

 

אז זה לא נראה לי מוסיף כ"כ להקשות מהגמרא

לא שמעתי רב שאומר כמוהפינגו0


פינגו0 את הרב מרדכי אליהו מכיר?yosefin

כל שנה בפורים הרב אליהו היה חוזר אחרי המגילה שותה רביעית יין שזה יותר מלימודו, הולך לישון 8 דקות ואז מקיים את דברי הרמב"ם (כמדומני) שצריך לשתות יותר מלימודו ולישון מתוך השתיה.

והרב אליהו בוודאי לא היחיד..

א. זה שונה ממה שהיא אמרהפינגו0

היא אמרה שלא צריך להשתכר בכלל, וסתם לישון זה מספיק..

 

ב. הוא רב פוסק, ולרבנים פוסקים הולכים לפי השיטות הקלות כי הם חייבים לשמור על דעה צלולה.

    אבל גם הם ברובם יפסקו אחרת ל'עמך'.

    אותו הפסק יהיה גם לגבי רופאים ולאנשי כוחות הביטחון..

הרמב"םד.

אומר, "עד שישתכר וירדם בשכרותו".

 

כנראה כך הסביר את עד דלא ידע, שזה הפירוש: לשתות עד שבגלל זה נרדם, וממילא "לא ידע".

 

 

ודומני שכיום דווקא המצוי הוא שהפוסקים ל"עמך" יצדדו בשיטות המקילות.

כמו שציתתת עד שישתכר'סתם 1...
אחלה!פינגו0

אתה מסכים איתי וסותר את מה שכתבה 9080.

תודה!

 

 

לא באתי "להסכים איתך ולסתור את דבריה"...ד.

באתי קודם כל להביא את דברי הרמב"ם בצורה מדוייקת,

 

ואת מה שכנראה היתה הבנתו - שה"עד דלא ידע" זו לא רמת שיכרות שבאמת אינו מבחין בין הדברים הללו,

 

אלא כזו שמתוכה יירדם וממילא לא ידע.

 

אני מעריך שגם היא התכוונה משהו בסגנון, על שתיה כלשהי שמתוכה נרדמים.

 

 

ובנוסף, הערתי שדומני שדווקא כיום, נוטים "להקל" בשתיה, ולהדגיש את הצורך לא להגזים.. והכל לפי מה שהוא אדם.

המחלוקת היא האם המימרא הזו היא פסיקת הלכה או לאסתם 1...
הרי היו שחלקו על זה בגלל הסיפור הלא סימפתי שבא אחרי זה...
דעה יחידה, פסקו שלא כרבינו אפריםע מ
אלא שבתוך הדעות שכן להשתכר, יש הרבה דעות כמה צריך לשתות.
זו לא דעה יחידה - זו ההלכהמראה מקום

רבים מהראשונים כמו הרמב"ן והמאירי והריבב"ן פסקו כמותו, כך הם דברי הכלבו וארחות חיים שכתב שאין עבירה יותר גדולה מלהשתכר, שהיא מביאה לידי שלושת העברות החמורות - ע"ז וג"ע וש"ד, וכך פשטות פסיקת הרמ"א, שכתב לשתות יותר מלימודו, וציין לכלבו.

כך נראה שנקטו רבים מהאחרונים (ראו במשנה ברורה ובערוך השולחן).

אכן, יש כמה דעות.ד.

יש אומרים שישתה יותר מלימודו, ומתוך שירדם, "לא ידע".

 

יש אומרים ש"בסומי" זה לא ממש שכרות (ויש מסבירים ההיפך).

 

יש אומרים, כפשוטו.

 

[הרב קוק זצ"ל אומר ששיכור גמור "צריך עיון" אם הוא מהמצוה. שיכור גמור, זה שגם בפני מלך לא היה "מתנער"]

 

 

ומכל מקום, דומני שמוסכם שאם יודע שעלול לעבור על מצוות התורה, לא ישתה.

 

בשרשור אחרע מ
הביאו מהרב באורח משפט בהשמטות (סימן ח), שמותר לשתות גם אם יתבטל מתפילה, שהעוסק במצווה פטור מן המצווה.
לכאורה במצוות דאורייתא הדין שונה.

(לגבי השורה האחרונה בדבריך)
אכןד.

(בסימן ז), איגרת משמחת של הרב זצ"ל לחותנו הגאון האדר"ת זצ"ל, בפורים (!) עוד מצעירותו (לפי חשבון השנים, היה בן 19!..), ובה כותב למסקנה שבהיות ש"נקטינן כשיטת רוב הפוסקים דעד דלא ידע הוא מצוה, עכ"פ דרבנן בכלל שמחה" אז למה לא יפטור מדין עוסק במצוה פטור מהמצוה, ואע"פ שמכניס עצמו לזה לכתחילה, ומביא ראיות שאם הביא עצמו למצב כזה שיהיה אנוס, אין איסור מהדין במקום מצוה. ומסיים ברוח היום: "ולע"ד לצדד לקולא דהיינו חומרא דקיום מצוה"..

 

ובעולת ראי"ה מובא מדבריו שאף שכל השנה שתוי לא יתפלל, פה בגלל שזה מהמצוה, נראה שכן, ומנמק; ואומר שעכ"פ יש ללמד בכך זכות על אלו שמתפללים שתויים.

 

אבל מסייג, חוץ משיכור גמור ש"צריך עיון אם הוא מהמצוה".

 

מכל מקום, אכן רואים מדבריו שדעתו נוטה שהשתיה כדת היא להלכה...

 

[הרצי"ה אמר שהרב זצ"ל היה שותה קוניאק עם תה בפורים.. שאלו למה? אמר: נו, קוניאק זה חריף, אז להמתיק...  עניות דעתי, שדיבר "כאן" והתכווין "שם"....]

 

 

אבל מה שכתבתי, היה שמוסכם שאם יודע שעלול לעבור על מצוות התורה לא ישתה. בכוונה לא התייחסתי לביטול מצוה, שזה לכאורה צריך עיון לפי גדר מצוות שתיה. אבל לעבור- זה לא.

 

 

מה הכוונה דיבר כאן והתכוון שם?ע מ
"לעבור על מצווה" ו"לבטל מצווה", התכוונת למצוות לא תעשה ומצוות עשה?
הכוונה,ד.אחרונה

שהוא דיבר כאילו בטעם "גשמי" - חריף אז צריך להמתיק.

 

והתכווין שהיה בכך גם פעולה של רמז ל"המתקת הדינים".. 

 

 

ב. אכן. כי העוסק במצוה פטור מן המצוה, זה לא שמותר לו לעבור עבירה.

 

והשאלה לגבי עוסק במצוה בנידון זה, היא באמת מה גדר המצוה, שעל זה הרב מדבר.

 

למה את מתכוונת לעג וקלס?בת 30

עשה דברים לא ראויים?

או פשוט התנהג כמו שהרבה אנשים הגונים מתנהגים בפורים כשהם שיכורים?

אם הוא מבזה את עצמו בדברים שאינם ראויים זה דבר אחד

אבל אם נופלים לו כמה מחסומים ויוצאים ממנו דברים טובים, גם אם בצורה קצת מגוחכת- אז זה משהו אחר לגמרי.

לוקחים אותו הצידהכוחות שמימיים
להבא,כדאי לקחת למקלחת(אם זה אפשרי בכלל) ולישון.
וכדאי לתפוס את זה מבעוד מועד,כשאת רואה שמתחיל להיות מוגזם,
להסביר לו כל דבר שעושים גם אם לא יזכור אחר כך כלום..
מעבר לכך,אפשר לשמוח בשבילו שיש לו זמן אחד בשנה ללא דאגות.
🌸
נישואים וקריירהצמר גפן מתוק
שלום לכם,
וחג שמח!

ראשית. אציין ואומר שאני עדיין לא נשואה, אבל יש לי שאלה שממש מטרידה אותי, ונראה לי שאקבל פה את המענה הנכון.
למדתי תואר ראשון ואף לימודי תעודה, בתחום שמאוד עניין אותי, אך לאחר שנה וחצי במקצוע אני מבינה שיש מצב שזה לא התחום של חיי.. בגלל כל מיני אלמנטים שהוא דורש...
מאז ומתמיד המסלול שלי היה ברור, ורק לאחרונה צצו כל הלבטים והשאלות האם זה המקצוע הנכון..
עזבתי את העבודה היוקרתית(בגלל עוד סיבות..) ואף התחלתי תהליך של ייעוץ תעסוקתי שקצת יצר בלבול נוסף.
יש לי עדיין שאלות שלא פתורות בהקשר המקצועי, כמו מה אני רוצה לעשות באמת, מה החלום, הייעוד והשליחות שלי.
הכל בסדר, רק שבמקביל התחלתי להיפגש עם בחור מקסים.. הוא יודע שאני בתוך תהליך של חיפוש ושל בירור, ואף מציע כל הזמן לעזור במה שרק אפשר...אני משתפת אותו בתהליך, אבל מרגיש לי שהוא חייב לדעת תשובות...
אני מאמינה שיציבות תעסוקתית היא דבר חשוב ביותר כשנמצאים בתוך הצומת של זוגיות וחתונה..אבל הדברים לא מספיק מבוררים אצלי...
השאלה שלי האם יש עוד אנשים שנתקלו בזה?
מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב?
אכן נושא חשובאמאשוני

נתחיל בזה שמקצוע לא חייב להיות גילוי השליחות שלך בעולם..

קצת עושה רושם שאת מייחסת לשאלה מה ללמוד יותר מדי חשיבות ממה שזה.

מצוע נועד כדי להתפרנס, עדיף משהו שתמצאי את עצמך בו ותהני ממנו, אבל זה לא חייב להיות פסגת ההנאה שלך בחיים.

אמרת שהלכת לייעוץ תעסוקתי, אם לא קיבלת כלים אפשר לנסות ייעוץ אחר,

אם קיבלת כלים אז לעצור רגע ממרוץ החיים להחליט מתי את מקבלת החלטה, וללכת עליה עד הסוף.

סה"כ מדובר על לימודים 3-4 שנים, כרגע זה נשמע המון, אבל זה רק פרק זמן קצר מהחיים שלאחר מכן יאפשר לך להתפרנס בכבוד בטווח ארוך (יחסית למי שאינו מוציא תואר)

 

למה זה חשוב לקבל החלטה בהקדם?

כי נישואים זה עבודה ואתגר לא פשוט, החיים משתנים, ואם עכשיו קשה לך לקבל החלטה,

אח"כ כנראה שעוד פחות תהיה לך פניות נפשית לזה.

אח"כ בע"ה היריון וילדים- אמנם אפשר תוך כדי לימודים, אבל רק מי שחשוב לה ללכת על זה עד הסוף.

 

ואם לא תתחילי ללמוד בשנים הקרובות, אח"כ יהיה גם יותר מורכב וגם את מבזבזת שנים יקרות של התפתחות במקצוע. (גם ככה עצם היותך אישה, דתייה, בע"ה בעלת משפחה- מקשה על השתלבות במעגל העבודה, אין צורך להוסיף גם את קושי הגיל)

 

בהצלחה!

לבטים כאלה יכולים להיות גם לאנשים נשואיםאורי8
זה חלק מההתפתחות בחיים, אל תערבבי בין ההחלטה על זוגיות ונישואין להחלטה על מקצוע, אם טוב לכם, שיהיה בהצלחה ובמזל טוב, יש לך כבר מקצוע ביד לעת הצורך, ויתכן שאפשר לשלב בין עבודה חלקית בו לצוקך פרנסה ולימודים של משהו אחר, כגאי להחליט מה את רוצה, אבל אין לזה קשר להחלטה להתחתן, אנחנו בני אדם שמתפתחים, גם בגיל 40 אנשים משנים מקצוע.
זה ממש מרגיע. תודה רבה!צמר גפן מתוק
אני אישית התחתנתי במהלך לימודי התואר הראשוןמתואמת

ובסוף לא עסקתי בו בכלל. (עוסקת במה שלמדתי אח"כ, שלמדתי כשהייתי כבר עם שני ילדים).

ובעלי - כשהתחתנו היה בישיבה, ורק בשנים האחרונות הלך ללמוד תואר (עדיין באמצע)...

בקיצור - יציבות תעסוקתית זה חשוב, אבל לא הכול בתחילת חיי נישואים. מה שחשוב יותר זה ביטחון כלכלי - ואם כבר יש לך מקצוע, תמיד תוכלי לעבוד בו בקטן בזמן שאת לומדת משהו אחר, או ששניכם תעבדו בעבודות מזדמנות חלקיות עד סיום התואר... (לא אידאלי, אבל אפשרי).

החלטות טובות!

גם אני וגם בעלי שינינו כיוון כמה פעמים כבר אחרי החתונהאתי ב
למדנו כל הזמן, כנשואים ועם ילדים.
בעלי למד לסמיכה בכולל, אחר כך למד שחיטה והבין שלא בשבילו. למד רפואה אלטרנטיבית, אהב אך הבין שלא מתאים לו להיות עצמאי. היום הוא הנדסאי ומרוצה מעבודתו.
אני למדתי הוראה במסלול מסוים. הבנתי שלא מתאים לי ללמד ביסודי או בתיכון. למדתי לימודי תעודה והמשכתי לתארים מתקדמים, משהו שמאפשר הוראה במכללות וגם עיסוק שאני אוהבת.
עכשיו די מרוצה, ברוך ה'.
קצת קשה טכנית ללמוד עם ילדים במיוחד שגם צריך לעבוד, אך איני מרגישה ששינוי הכיוון בבחירת מקצוע השפיע לרעה על הזוגיות.
לא כולם צריכים לחיות באותה תבניתבת 30

יש הרבה כאלה שמתחתנים בלי "יציבות תעסוקתית".

יש הרבה שמחפשים את עצמם בתעסוקה אחרת גם בגיל 40- 50 והלאה.

מה אני מנסה להגיד לך בעצם?

שאם את והבחור הנ"ל מוצאים חן אחד בעיני השני, והקשר מתחזק אז בכלל זה לא משנה מה את עושה או לא ומה תעשי או לא.

יש כ"כ הרבה תרחישים שיכולים לקרות גם אם היית בטוחה בדרכך המקצועית. 

אז לדעתי לא צריך להיכנס לחשבונות כאלה. 

(אצלנו- אני הייתי היותר יציבה והוא בכלל לא ידע מה קורה איתו...והיום, אחרי 10 שנות נישואין, זה הפוך לגמרי...)

 

זה מבחינתך.

השאלה- למה הוא חייב לדעת תשובות? למה זה נראה לו או לך כ"כ חשוב מבחינת בניית הקשר?

אם יהיה מצב שתבחרי תחום חדש ותתחילי ללמוד איתו אז הוא לא ירצה להמשיך?

 

אני מציעה לך לא לזנוח את התחושות שלך- מצד אחד. כן לברר ולחפש.

מצד שני- לא לזנוח את מה שכן יש לך ביד שהוא מקור לפרנסה.

ללכת צעד אחרי צעד במתינות, בהתאמה לחייך. בכלל- אחרי החתונה ובע"ה ילד ועוד ילד ההסתכלות לפעמים משתנה. 

 

ומציעה לשניכם- להתמקד בהכרות האישיות של שני הצדדים ולתת לה' להוביל את הענינים, בלי לחשוב שהכל צריך להיות בשליטתינו.

בהצלחה...

מה שאת חושבת היום לא בטוח יתאים לעוד עשר שנים, ועוד משהו --&ירושלמית טרייהאחרונה

רק משהו שעלה לי לגבי הבחור:

אם הוא כל כך מודאג מעניין הפרנסה כדאי לשים לב - האם הוא יפרגן לך לימודים כשרק הוא מפרנס, או כששניכם במשרות סטודנט וקצת קשה? או שאולי הוא רואה את העניין בצורה "פשוטה" יותר וחושב שלמדת ואז זהו, תעבדי כבר ואל תחפשי יותר מדי?

כדאי לבדוק, זה יותר עניין של גמישות ומידות טובות וכדאי לשים לב.

מצד שני בתור רווקה גם אני חששתי מבחורים שמחפשים את עצמם - עוד לא מכירים את הצד השני ואין הוכחות שהוא אי פעם יפסיק לחפש..

 

לגבי השאלה שלך על המקצוע, אני הייתי בהייטק וחשבתי שהכל סבבה והנה אחרי כמה שנים קצת נמאס ובתור נשואה ואמא אני פשוט לא מסוגלת לחזור לזה.

אני מדי פעם אומרת לבעלי - התחתנת עם בחורה יפה, רזה וחכמה שעובדת בהייטק ועכשיו יש לך בבית אשה שמנמנה שלא עובדת, אוי ואבוי..

 

כדאי לך לחשוב לטווח הארוך, באיזה מקצוע יש סיכוי שתצליחי לשרוד לאורך שנים וגם איזה מקצוע יאפשר עבודה של פחות ממשרה מלאה. זה מאד קריטי לאמהות.

ווגם אם תחשבי הרבה, יש סיכוי לא נמוך שבעוד X שנים תחליטי לחשוב מחדש..

סינון פלאפוןשואלת...

מעוניינת בוואצאפ ווייז. האם יש אותפציות חוץ מרימון?

מה העלויות? (גם של רימון)

 

תודה.

לפי מה שידוע ליטרמפולינה

יש פלאפונים של חברות עסקן , והדרן

שעונים על הקריטריון הזה

צריך לקנות מכשיר חדש שלהם

זה יוצא בערך 1500 שקלים ויותר, אך המחיר הוא חד פעמי ואין תשלום חדשי

מהפרסומת שלהם נראה שיש תשלום חודשי+mp8
פרט לעלות המכשיר.
על המכשיר עצמו זה פעם אחתהגאון 3


את קונה מכשיר רגיל... הוחכת לחנות של פלאפונים ומבקשת שיעשו לאני84
את זה זה עולה בערך 200 שח.... בכל אופן בדוידקא בירושלים עושים זאת...
אהאההגאון 3


רימון 18 ש"ח לחודש. חוסמת מה שאת רוצהסול35


אפליקציית-מישהו11
App lock
חוסם אפליקציות כבחירתך כולל דפדפן וחינמי!!!
מומלץ
אפשר להסיר אותו בקלות. בלי סיסמא ובלי בטיחאניוהוא
מה שחוסמים לך בחנות אי אפשר לפתוח בלעדיהם.אני84
, דיברתי על אפליקציות אפלוקאניוהואאחרונה
לא יודע מה קורה בחסימה דרך חנות
יש עוד אופציה שזה מה שעושים בחנויותeliyahuu
יש אופציה עי מחיקת האפליקציות עי kingo root
יש בקרת הורים של Esetefraim37

https://play.google.com/store/apps/details?id=com.eset.parental

זה מופיע בשתי רמות חינם ובתשלום. אני אישית כנראה אסמוך על זה כשיהיה רלוונטי כי זה של חברה בינלאומית מוכרת באיכותה.

במידה ומדובר על iPhone שם יש מערכת בקרת הורים מובנת שאפשר לחסום אפליקציות.

מישהו מכיר צימרים עם גקוזי או בריכהפתח הסמדר
באזור ירושלים והשומרון במחיר סביר?
נראלי שיש באלון מורהנפש חיה.
בבית שמש טוב?binbin
היינו במושב תרום או תעוז, לא זוכרת. ליד בית שמשווטר מלון

היתה גם בריכה עם גדר - כך שהיתה פרטיות,

וגם ג'קוזי בתוך הצימר.

 

לנסות לברר את השם של הצימר?

במושב נחם יש צימר מעולה עם בעלים מקסימים ~nhykb~
קוראים לזה "צימרים בנחת". יש מספר בגוגל
נוף החאן בכפר אוריה! זול ומומלץ בטירוווףנשואה טרייה!


יש בחשמונאיםמיליון דולר
אם תרצי פני בפרטי ואתן לך מספרים...
יש את צימר בין הפרחים בקדומיםבאורותאחרונה
צימר מהמם מושקע ונקי..
שבת גיוס לגיסימוץמוץ

מתגייס לשנתיים לנחל החרדי..

והמשפחה  של אשתי עושים שבת לרגל הגיוס ואנחנו מחפשים פעילויות...

יש לכם רעיונות???

יש משחק נחמדע מאחרונה
שתי גרסאות:
א. עובדים עם צירופי מילים. כותבים על דף אחד רשימה של מילים, ועל הדף השני רשימה של ההשלמות שלהם (לדוגמה: על הדף הראשון: 1. שלום. 2. שמש. 3. בית. ועל השני (לפי הסדר): 1. עליכם. 2. משקפי. 3. כנסת. כמובן ש3 צירופים זה קצת, זה רק בשביל הדוגמה). מחלקים את הנוכחים ל2 קבוצות, כל קבוצה מקבלת דף, וצריכה לנחש את כל המילים של הקבוצה השנייה. אפשר לתת להם לשחק ברעש ובלאגן ואפשר לסדר תורות. לא חייבים לנחש מיד את המילה עצמה, מותר גם לשאול "האם המילה שכתובה אצלכם ב3 קשורה ל...".

ב. רמה יותר קשה: עובדים עם זוגות של צירופי מילים. כלומר, חושבים על זוג צירופי מילים שיש להם מילה משותפת, כאשר המילה הזאת היא הראשונה בצירוף אחד והשנייה בצירוף אחר. לדוגמה: הר הבית, הבית היהודי. על דף אחד נכתוב 'היהודי', על השני נכתוב 'הר', וכל קבוצה תצטרך לנחש מה כתוב אצל הקבוצה השנייה. אותם כללים כמו בגרסה הראשונה. דוגמאות נוספות: שושנת - יעקב - אבינו. עם - ישראל - הצעיר. דוגמאות לא טובות: בית כנסת, בית מקדש. עם ישראל חי (כי אין צירוף "ישראל חי", זה הכל צירוף אחד ארוך).

העיקר שיהיה קשור אליכם, ביטויים שכיחים במשפחה, בדיחות פנימיות, שמות של מכרים וכו'
מחפש פסיכולוגהעני ממעש
דובר אנגלית
בי-ם או בית שמש
שמעתיד.

דברים טובים על אברהם בן יוחנן מאלון שבות שמקבל גם בירושלים.

 

כמובן תלוי לאיזו מטרה.

 

אתה יכול להשיג אותו טלפונית. 

 

מן הסתם אפשר למצוא ב144 באלון שבות.

בבית שמשטוווליי
יואל פומרנץ. מומלץ מאד.
מומלץ!!!רק אמונה

בירושלים

קרית משה פרופסור יוסף ברנד.

גיל אלמליחנתיבות נצחאחרונה
מבית שמש דובר עברית ואנגלית ומשמש כרב בישיבה
נקיונות לפסח תשעײזתמר
ניסיתי להקפיץ שרשור ישן אבל לא הלך. כנראה זה לא מקובל פה.

ניקיתי היום ארון בגדים בחדר בנים. לא מצאתי חמץ אבל כן מצאתי הרבה סמרטוטים להמשך הנקיונות וסתם דברים למסירה או לזבל.
נו ו?שמן פשתןאחרונה


פערים בהשכלה האקדמאיתקוד אבל פתוח
עד כמה זה משמעותי פערים בתקופת ההשכלה (האקדמית), כלומר בחור שעדיין לא התחיל תואר עם בחורה שכבר עם תואר ראשון.

יש פה זוגות כאלה?
עד כמה זה משמעותי?
זה מפריע להתנהלות היומיומית?
זה עוזר שהאשה עובדת כשהגבר בלימודים?
גברים, מרגישים שזה פוגע ב'גבריות' שלכם?


בעקבות דיון בלנ"ו....
פערים בהשכלהgps

יכולים להיות משמעותיים...

באופן כללי יש שאיפה שאדם ימצא מישהו שפחות או יותר דומה לו. (כמובן שמדובר על פחות או יותר... וכמובן שזה משתנה מאדם לאדם כי לכל אחד חשוב דמיון בדברים אחרים) כדי שהבסיס המשותף לבניית קשר יהיה רחב ואיתן.

 

אבל פערים בהשכלה אקדמית זה בד"כ לא אומר כלום... אצל המון זוגות שמתחתנים הגבר ממשיך להיות אברך בישיבה  (נוסף על זה שהיה לפני זה בישיבה/ צבא) ואילו האישה (שלא עשתה צבא וישיבה וכו') כבר בשלב מתקדם של תואר כזה או אחר. כך שיוצא שבשנים הראשונות היא גם המפרנסת העיקרית. ובמיוחד עם הגבר מתכנן אחרי זה לימודים אקדמאים...אבל זה ממש לא אומר כלום.. פשוט אומר שכל אחד עוסק במשהו אחר. (כמו שלא תאמר שאם גבר ואישה עובדים בעבודות שונות אז זה מעיד על פערים ביניהם)

 

אנחנו פחות או יותר ככה (מצחיק לענות גם פה)הולם במיוחד
זה לא משמעותי בכלל. האיש שלי אחלה גבר, מייעץ ותומך וכו וכו בלי קשר לעובדה שהוא לא היה במקום הזה מעולם.
וברור שזה עוזר אם האישה מפרנסת כשהגבר לומד, מה השאלה...

מעולם לא חשבתי שפערים מבחינה אקדמית עשויים לגרום לאיש לחוש נחות או מאויים, זה נשמע לי קצת שטחי וילדותי.
ככה זה היה אצלינוצפורה

התחתנו כשאני סיימתי את התואר והוא עוד היה בישיבה.
בהמשך הוא התחיל תואר

ממש לא הפריע לנו. זה קורה אצל המון זוגות.

העניין יקבל יותר ביטוי אם הבעל לא מתכוון לעשות תואר מכיוון שזה לא ברמה שלו.
אנחנו כאלהגפן36
לא משפיע בכלל.
אולי חוץ מהעניין שהוא לא יודע כמה נוקשה האקדמיה, אבל לא מעבר.
גם אנחנו כאלהמזמור שיר
כמו שכבר כתבו מעלייי, בעלי היה בצבא ואני סיימתי שירות וישר התחלתי תואר. בע״ה סיכמנו שנלמד בתורות ולכן הוא עכשיו עובד וכשאסיים את התואר נתחלף.
זה לא פוגע ביומיום ובעיניי לא פוגע בכלל. למרות שלפעמים יש באמת את המקום הזה שהוא שואל את עצמו מתי יגיע תורו ללמוד כי הוא מרגיש קצת מבוזבז בעבודה.
בשורה התחתונה זאת סיטואציה מוכרת שקורת המון! צריך לוודא שבאים לזה ממקום נקי שבן זוג אחד לא עולה על השני ומתנשא עליו. בנוסף, לקחת בחשבון שרגשי נחיתות יכולים להתפתח גם בהתנהלות נכונה כך שעדיין שני הצדדים צריכים להיות מוכנים לזה.
לא אמורה להיות בעיהggg

לא תמיד יש קשר בין תארים אקדמאים למנת משכל. יכול להיות אדם מאוד חכם שמעולם לא היה לו זמן/ סבלנות/ רצון ללמוד לימודים אקדמאים. ויש אדם אחר חכם פחות שלהשיג תואר אקדמאי זה דבר נורא חשוב לו, אז הוא ישקיע את כל כולו לעניין גם כשזה ממש קשה לו וישיג את זה.

חשוב לדעתי שתהיה התאמה כללית של רמת משכל בין בני הזוג. זה ממש לא אומר שבחור או בחורה נורא חכמים לא יכולים להסתדר עם בני זוג חכמים פחות. יש גם כידוע סוגי אינטילגנציות שונות, כך שיכול להיות בחור גאון שלא יכול להסתדר בחיים בלי בת זוגו בעלת מנת משכל ממוצעת אבל בעלת אינטילגנציה רגשית מפותחת יותר ממנו...

וחשוב שבשיחות ביניכם תראו שאתם מבינים אחד את השני וגם מתעניינים במה שהשני אומר.

כשהתחתנו אני הייתי באמצע התואר ובעלי שגדול ממני בכמה שנים לא התעניין בלימודים בכלל. בהתחלה חשבתי שזה יפריע לי, אבל זה מעולם לא הפריע. (וכשהוא החליט ללמוד אחרי הרבה שנות נישואים הוא סיים בהצטיינות לימודים לא פשוטים...)

 

הבעיה היא לא ההשכלה האקדמאיתמ.מ
אם יש פער של רמה אינטלקטואלית אז יכולה להיות בעיה
^^שמשי
מדוייק
לא הייתי קוראת לזה פער...מתואמת

כן, כשהתחתנו - אני הייתי בלימודי תואר ראשון ובעלי בישיבה. סיימתי את הלימודים, פניתי מעט אח"כ ללימודי תעודה שמקבילים לתואר שני - והוא עדיין היה בישיבה.

פער? ממש לא.

להפך - הוא למד הרבה יותר ממני, השקיע הרבה יותר ממני, התקדם והתפתח.

עכשיו, דרך אגב, הוא לומד תואר ראשון - במקצוע הרבה יותר "חכם" ממה שאני למדתי.

אז כן, איך שלא נסתכל על זה - הוא "יותר ממני".

 

וב"ה - אין סיבה שה"פערים" האלו ישפיעו על התנהלותנו, כל עוד מבחינת אינטליגנציה רגשית אנו באותה רמה.

קורה הרבה, זו המסגרת המובנית של הבנים לעומת הבנותמודדת כובעים


אנחנו ככה ~nhykb~
כרגע אני שנה שלישית בלימודים והוא עדיין בהסדר..

משערת שהרבה זוגות שמתחתנים כשהגבר בין שיעור ג-ה האישה כבר תהיה בלימודים (אחרי שנה שנתיים שירות ואולי גם שנה חופש או מדרשה זה לגיטימי.)

אין לנו שום בעיה עם זה. וזה דווקא טוב כי הוא יתחיל כשאני אסיים.. וזה יותר נחת בבית..

חשוב שתהיה רמת אינטלגינציה יחסית דומה אך לימודים אקדמאיים הם לא אלה שיעידו על כך..

קצתד.

מצחיק שאומרים "כשהגבר בין שיעור ג-ה האשה כבר תהיה בלימודים"... 

 

וכי מה הוא עושה ב"שיעור" - לא לומד?.... (וגם מדרשה..)

 

כמה שאני יודע, הלימודים בישיבה, יותר אינטנסיביים מהאקדמיה, שלושה סדרים.. (כך שגם ה"יותר נחת בבית", אם האיש לומד ברצינות בישיבה, ואינו נבהל מהלימוד באקדמיה, אינו בדיוק. והכי טוב להיות בנחת בשניהם..).

הסטודנט לומד סביב השעון לקראת מבחניםעוגי פלצת
וגם בין חופשות הסמסטר להתכונן למועדי ב
ויש גם הגשות במהלך הסמסטר
מכיר מקרוב,ד.

גם סטודנטים. גם בחורי ישיבות.

 

נכון שיש זמנים "לחוצים" יותר, שצריכים להגיש עבודות, ויש מבחנים.

 

אבל הזמן שמשקיעים בלימוד בכללי, רב יותר אצל מי שלומד בישיבה כהוגן, ברצינות, וחוזר על מה שלומד.

 

 

ומכל מקום, הנוסח של "לימודים" מול "שיעור ג-ה" לא שייך. אדרבה, אני זוכר שהיו שואלים מישהו שעבר אחרי כמה שנות לימוד, ללמוד באקדמיה, אם הוא מוצא גם זמן ללמוד.. כשהכוונה, זמן ללימוד תורה.

תלוי תואר כמו שתלוי ישיבה ותלוי אופיעוגי פלצת
יש מצבים בהם סטודנט לומד כמעט רצוף
כולל חופשות סמסטר ואלול ועבודות הגשה
מתחילת שנה ועד סופה
לא מפריע בכללסמיילי12
כמו שאמרו לפני- אם הפער נובע בפער ברמה האינטלקטואלית אז זו בעיה.
אני סיימתי תואר 1 וכרגע לפני מבחני מועצה.
בעלי אברך ולומד בכולל.
בטוח שיעשה תואר? לא. הוא מתכנן להיות רב.
אין ביננו פערים משמעותיים במשכל ובהבנה של דברים. חיים בשלום ובשמחה(;
כמו שאמרו זהסתם 1...
זה לא אמור להוות בעיה. מכיוון שמדובר רק בפערים של מסגרת מסוימת ולא פער אמיתי.
מה זה תואר אקדמי? האם הוא מודד חכמה? לא!
אבל פערים אינטלקטואלים בין בני הזוג יכולים להיות בעיה.
הרגשה של חוסר הבנה, אין מי שמבין אותי וכד' את זה כדאי ואפשר לבדוק בלי יותר מדי מאמץ כשיוצאים.

בעיה שעלולה להיווצר מפערים בהשכלה המקצועית ושכן עלולים להפריע.
שהאשה 'המשכילה' תעבוד ותפרנס ותקבל משכורת גבוהה יותר מהבעל.
זה עלול לפגוע גם בו מכיוון שהוא רוצה ויש לו צורך טבעי לפרנס ולהיות הדומיננטי יותר. לאורך זמן זה עלול לפגוע בהרגשה הכללית וליצור מצב לא בריא.
גם לאשה יש צורך להרגיש את הבעל כדומיננטי יותר בפרנסה ורוב הנשים לא מעוניינות באחריות של הפרנסה וחילוף התפקידים עם הבעל.
ככה נראה לי...
בגדול לא בעיה שאי אפשר להתגבר עליה עם מעט מחשבה.
בעיני שטויותאור השחר..

בעלי בכלל לא עשה בגרויות, לא יודע אות באנגלית וסיים ללמוד מתמטיקה בכיתה ח'.

(למד בישיבה קטנה)

והוא בן אדם חכם ואינטיליגנט מאוד, בהרבה תחומים גם יותר ממני..

המדד זה ממש לא תואר כזה או אחר.

העיקר שהוא בן אדם עם עומק שאפשר לנהל איתו שיחה 'חכמה'..

תודה רבה לכולםקוד אבל פתוח
שוכנעתי...
תלוי במידות שלהם.ד.

אולי גם בשכל.

 

מצד האמת - ממתי ה"תואר" קובע משהו על האדם?....

 

[שלא לדבר אם הבחור למד בישיבה כמה שנים ברצינות, שאז ממילא ההשכלה שלו היא יותר מצד האמת]

עונהטבע הנס
האמת שזה לא ככ מורגש בשגרה, כי בעצם כל אחד ועיסוקו שלו. הקושי הוא בתקופות יותר עמוסות של מבחנים ועבודות מכיוון שמי שלא חווה את הלחץ וההתבודדות שממקדת ללימוד יחווה תחושה של אי הבנה למה הבת זוג נעלמה בערך.. אבל בהמשך כשבן הזוג יוצא ללימודים זה מתקזז
ברור שיותר קל כשלמישהו כבר יש תואר.כתר הרימון
עבר עריכה על ידי כתר הרימון בתאריך ט' באדר תשע"ז 20:47
אגב, אצלנו אני בעלת התואר ולא עובדת (אלא עם הילדים בבית), והוא בלי תואר אבל מפרנס ועם הרבה ידע וניסיון מקצועי.
התואר לא מוכיח הרבה...
אם יש להן כבר תואר ראשוןעוגי פלצת
הן לא צריכות מהבעל הבייניש עזרה
בכתיבת הסמינריונית
אני מסיימת תואר ובעלי בלי בי"ס יסודי.רוני בלילה

שום פגיעה.

להפך, הוא עושה לי את כל העבודות.

כללית כדאי שזוגות יהיו מרקע דומהבן יקר

בכל המובנים כולל השכלה והשקפת עולם.

מתכון לחיים יציבים אך משעממיםסול35


אצלינו זה השפיעיהלום 1234

בעלי הלך ללמוד

בלי לקרוא תגובות קודמותחדשה ישנה
אני עם תואר ראשון ובעלי אברך בישיבה..
אני מאוד מעריכה את הלימוד שלו , ומעולם לא חשבתי שהלימודים שלי עושים אותי יותר שווה או חכמה ממנו.
להיפך, במצטבר- הוא למד הרבה יותר ממך...יעל...


זה מה שאני אומרת..חדשה ישנהאחרונה
הלימודים האקדמיים שלי לא עושים אותי יותר חכמה מאברך שלומד מהבוקר עד הערב תורה במשך שנים.
ובגלל אין מה להשוות בין לימוד גמרא לחרטות שאני למדתי, ובאמת יש המון קורסים שהם פשוט חרטא!
זר כלהאביול

איפה כדאי לקנות? אנחנו מתחתנים באזור פתח תקווה...

דיברתי עם מישהי שאמרה שזה עולה 250 ש"ח- זה מחיר סביר?

אפשר לקנות פרחים ולעשות מזה זר, נכון? 

מישהו מהמשפחה של אישתי אירגנה לה זרנפשי תערוג
יצא מדהים!
זר מפרחים אמיתים או פלסטיק?binbin
כן, גם מפלסטיק אפשר לקנות פרחים ומכינים מהם זר...
ולדעתי 250 זה מחיר סביר פלוס.. כמובן, כל אחד עם היכולות והתקציב שלו. מזל טוב
אמיתיים, ברור...אביול


נראה לי מחיר ממש סבבהריבוזום

אני לא זוכרת את עלות המדויקת של הזר שלי, אבל זה היה יותר מ-250. עשיתי אצל מישהי מבני ברק שקיבלתי עליה המלצות (והייתי גם מאוד מרוצה).

איזה זר את רוצה?ש.א הלוי
אם תבקשי את אותו הזר רק לא כזר כלה תקבלי מחיר אחר?
יכולה להעיד על שלי שהמחיר השתלם וגם לא כזר כלה קיבלתי הצעה מאוד דומה.
אה, כן? מעניין...אביול


תודה לכל העונים. נתתם לי פרופורציותאביול

אפשר לקבל המלצות למקומות באזור פתח תקווה?

אני עשיתי בחיים עוזררוצה תשובה
לא זוכרת בדיוק את השם של החנות אבל זה ליד סיני ספיד..
מקום מקסים! הגעתי שבועיים בערך לפני החתונה, בחרתי זר מחוברת שהמוכרת הראתה לי והתבקשתי לאסוף אותו בבוקר החתונה כדי שיהיה טרי ויפה וכו.
עלה לי סביבות 200
מחיר סבירשמן פשתן


מי עושה לכם את הפרחים באולם?ירושלמית טרייה

כי אצלי מי שסידר את הפרחים באולם עשה לי גם את הזר ואמר שזה מתנה.

הייתי מאד מרוצה ממנו והוא היה לארג' בכללי.

אני הלכתי לחנות פרחים, בסוף יצא 50 שח~nhykb~
באמת שאין עניין להוציא כל כך הרבה.

השגתי שני זרים של פרחים לבנים יפים (כל אחד 20 שח) וגם סרט בד לבן מבריק (10 שח), חברה ואנע עצבנו ערב לפני החתונה והזר היה נראה מקצועי ויפה

זה מהדברים שאפשר להוציא המון סתם או להחליט שזה פחות קריטי..

בפועל הזר משמש לתמונות ויהיה איתך גם בכיסא כלה. לאחר מכן אין בו שום שימוש ויש כאלה שתולים למזכרת בבית.

לכן הייתי ממליצה להוציא פחות ולחשוב על פתרון יצירתי..
יש יותר זוליםלבי ובשרי

אני עשיתי אצל מישהי בבני ברק (מחילה, אין לי מספר ולא זוכרת את השם) ב150 ש"ח.

 

סתם מעניין - למה פרחים אמיתיים? את לא רוצה שיישאר לך הזר למזכרת?

פרחים מפלסטיק או אפילו ממשי זה לא זהיום מאיר
אני נרתעת מזה גם ביום יום....לדעתי אין כמו הדבר האמיתי.
תלוי באיכותנפשי תערוגאחרונה
הצלם היה בטוח שהזר של אישתי אמיתי.

ולצערי רוב הפרחים האמיתיים לא נראים אותו דבר אחרי כמה שעות צילומים בחוץ שכבר מגיעים לחופה עצמה
לי נשאר הזר למזכרת. יבש ויפה ותלוי לעין כל ~nhykb~
מחיר נורמליטבע הנס
תודה לכולם!!אביול

בסוף מצאתי במחיר קצת יותר זול... תודה!

פוריםםםםםלולילה

הי לכולם עד עכשיו קראתי מהצד, וכעת זקוקה לעזרה

 

לכבוד פורים המתקרב ובא-

1. רעיון לתחפושת לזוג-  משהו נח ופשוט (עד שהצלחתי לשכנע את בעלי הבייניש שבפורים אשכרה אנשים מתחפשיםליצן)

2. רעיון למשלוח מנות (עדיף תואם לתחפושת), שיהיה יותר מקורי מיקר (זמן ורצון השקעה יש, תקציב קצת פחות..)

 

תודה תודה,

ופורים שמח תופים

אהבתי!!~א.לאחרונה
אז מה אומרים על דבריו של הרב לוינשטיין??כלנית אדומה
כלאהוד.
אחד יגיד שהשני לא בסדר.
גם חילוני יגיד לך שהאידאולוגיה שלך מעליבה אותו.
אין מה לעשות. ככה זה. באמת אני אומר לך.