שלום, בעז"ה אנחנו עוברים דירה מהמרכז ומחפשים קרטונים ונייר עטיפה...יש לכם רעיון איפה אפשר להשיג?
(מהחברה לא רלוונטי כרגע..כי אנחנו עדיין לא יודעים מתי אנחנו עוברים דירה...)
תודה רבה!
שלום, בעז"ה אנחנו עוברים דירה מהמרכז ומחפשים קרטונים ונייר עטיפה...יש לכם רעיון איפה אפשר להשיג?
(מהחברה לא רלוונטי כרגע..כי אנחנו עדיין לא יודעים מתי אנחנו עוברים דירה...)
תודה רבה!
חשוב לי שיהיה עדין ופשוט..
תודה יקרותיי.
היא ממש מדהימה! היא עשתה לנו איפור בחתונה של אחותי - פשוט מדהים!!!!! ולאחותי היא עשתה גם את התסרוקת, אין דברים כאלה, שווה כל שקל 
לילהלה(היא הצליחה לאפר שונאת איפור מושבעת בצורה שהיא תאהב את המראה שלה עם איפור, כי יצא עדין ויפה)
לא ראיתי את התסרוקות שלה, אבל היא מוכשרת אז סביר שהם גם מעולות 


שמן פשתןמתייחסים מאהבה, לא מחובה.
מוריה.ר =)
לזוגות צעירים יש רעננות טבעית, דווקא לזוגות "ותיקים" יותר צריכים שיהיה תאריך בלוח השנה שמזכיר להם לקחת פסק זמן קצר מהחיים ולהשקיע בזוגיות.
"לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב ויום הכיפורים". יש שם רשימה של דברים טובים שאירעו ביום הזה - וגם היו יוצאות בהם בנות ירושלים בכלי לבן שאולים, שלא לבייש את מי שאין לה. ומי שאין לו אשה היה נפנה לשם - והיו בוחרים להם נשים.
בוודאי לא במה שנהיה בשנים האחרונות (עד שיכולה להגיע שאלה כזו, בתום-לב.. כלומר: שכבר עשו מט"ו באב משהו שלא היה ולא נברא, וצריך לברר אם אין לזה "משהו במקורות" - בעוד שלפני שנים מועטות בלבד, מי שהכירו את זה היו בעיקר הלמדנים).
ההמצאה הזו, "חג האהבה", זה דבר מתועב. תרגום של יום של פריצות אצל הגויים; ותערובת של הפקרות, בורות, ונאיביות - גרמו לאנשים מסויימים "להלבישו" על יום קדוש זה. ועוד חשבו שבכך עושים משהו "יהודי"... ה"אהבה" של טוב באב - זו הקמת משפחות בישראל. נטו.
אין שום דמיון.
אצלנו, אין כל "חג" כזה - ומעולם לא היה. מעולם לא היה חג ל"אהבה", בוודאי לא כמו שזה אצלם - פריצות בעלמא. אצלנו היה יום קדוש, שניצלו אותו לשידוכים מהירים. נישואין - וזהו. ואת האהבה היו בונים בתוך בתים כשרים בישראל. בנאמנות
זה בערך כמו שמישהו "יתרגם" ח"ו רה"ש לשטויות שלהם...

היי לכולם!
התחתנו לפני ארבעה חודשים בה!
לבעלי יש יום הולדת עוד פחות מחודש.
אני רוצה לארגן מסיבת הפתעה עם כל המשפחה.
אשמח לרעיונות כדי שיצא יום הולדת מושלם!!
תודה רבה!
כתום כואב
כתום כואביש אנשים שלא זורמים עם אירועים בלתי צפויים,
וגם אלו שכן,
מספיק דבר קטן כדי להרוס הנאה.
(אפילו אם היא לא הרגישה בנוח עם מה שלבשה, או שהמסיבה היתה בבית, והבית לא היה מסודר מספיק לטעמה, וכדומה)

אמת לאמיתה.שמן פשתןדעי לך, שגם המעדן במקרר הוא סתם פאטה מורגנה!

יש לבעלי יום הולדת היום!![]()
אני צריכה דחוף רעיונות למשחקים זוגיים כיפים שאפשר לעשות ביחד.
אין לי זמן להתחיל לחפש בכל השירשורים הקודמים אז בבקשה למי שיש רעיון/ שעולה לו שרשור שעלו בו רעיונות כאלה-
זה יעזור לי מאוד!!
תבורכו!![]()
בבקשה, כל רעיון יתקבל בברכה!
-ארץ עיר עם הגדרות משותפות
-משחק מסלול עם משימות מצחיקות (דברים שטותיים שכיף לכם לעשות יחד) ושאלות אחד על השני (כמו מאכל אהוב, שם אהוב- רק שכל אחד אומר מה השני אוהב)
-זורקים קוביה כשבכל צד יש משימה אחרת (דוגמאות למשימות: מחמאה לשני, תודה לה' על משהו, תכונה חיובית שיש בשני וכו') וכל אחד זורק ואומר לפי מה שיוצא בתורו
שוקולד לבן- מה זה "ארץ עיר עם הגדרות משותפות"?
מקום שהייתם בו וכו'
הגדרות שקשורות דווקא לכם
המשחק עם הקוביה היה מעולה!!
שוקולד לבןגם אנחנו ממש נהננו בו..
חוץ ממה ששוקולד לבן כתבה...
תודה.
אנחנו עושים יום נישואים להורים שלי- יום חוויתי באיזור ירושלים וצריכים רעיון למקומות לשלוח אותם..רק את שניהם.
אנחנו עושים מן חפש את המטמון.. כשהמטמון זה ארוחת ערב שווה בבית..
אז למישהו יש רעיון לדברים שווים שלא עולים כסף? או עולים לא הרבה?
חשבנו כבר על כותל, פינקניק במעיין או במקום דומה.. ורוצים עוד רעיונות...
תודה מראש
אשמח לעוד רעיונות..אסור להתייאשאחרונהואם אפשר גם כמות צריכה.
ציינו בבקשה מס' נפשות, וגם אם המחיר שציינתם הוא לחודש או לחודשיים.

אבל חשבהנו שמגיע לה המון.. והיא היתה מדהימה. אז סיכמנו על 1000.
החלטנו להביא מעטפה עם שובר 300 בחנות שהיא אוהבת שתפרגןו לעצמה ועוד 700 מזמן. לדעתי זה היה מוצלח מאוד.

אם אני זוכרת נכון [כמה חברות שלי מהלימודים עשו ככה...]
אצל חילונים פחות מתמקדים בכל ההלכות...
בכל מקרה אני לא רואה איך פגישה אחת של שעה מספיקה להכל...
תודה רבה לכל מי שענתה! עזרתן לי מאוד
שלום רב,
אני בחודש השביעי להריוני, ומתחילת ההריון שיתפנו את המשפחה של בעלי על ההריון מה שאף אחד מהאחים/כלות לא עשו. יש שתי כלות לפניי.
מאז בכל פעם שאני הולכת אליהם הם חוקרים ומתחקרים ושואלים המון שאלות ומתערבים ואומרים לנו שלא צריך לקנות כלום חדש (וזה הריון ראשון אחרי כמעט 3 שנים) ושאקבל הכל מיד שניה ומאגורה ואני רותחת על זה כי בעלי היה איתי מהתחלה והסכים שנקנה הכל חדש. וכל הזמן שאנחנו הולכים אליהם אני צריכה להתעמת איתם לבד ומגיעה לעצבים שהדם זורם לי בכל הגוף וכולי רועדת מעצבים. ואחר כך אני גם צריכה להתעמת עם בעלי כי ממלאים לא את הראש והוא מתהפך. או שכל הזמן אומרים יאללה למה אתם לא טסים לחו"ל למה אתם לא עושים חופשה איפה תשמרו את הילד אחרי שיוולד. כל מיני הצקות. בכלל לא מזיז להם שזה מפריע לי ומתוך כבוד אני עונה יפה ובעלי בכלל מתבייש לדבר, נותן לי להתמודד לבד.
אפילו הם רוצים מעכשיו שנתחייב להיות אצלהם בסוכות שלא נדבר על ראש השנה שזה יותר ארוך ואצטרך לסבול יותר זמן כי אנחנו דתיים.
לכן אני החלטתי שמהיום ועד הלידה אני לא מתקרבת אליהם יותר!
בדיוק כמו ששתי הכלות השניות עושות. ובעלי לא אוהב את זה.
חשוב לי לציין שאני גרה קרוב לאמא שלי והיא חיה לבד אז יוצא מצב שאם אנחנו עושים שבת בבית או לא אצל ההורים של בעלי אז אמא שלי גם איתנו ובעלי עוד יותר מתקומם על זה. מצידו שאמא שלי תשאר לבד ושאנחנו נעשה לבד שבת.
דבר נוסף שמפריע לי שמתוך 5 אחים בנים כולם נשואים (חוץ מאחד שהוא בצבא,) מסנג'אים אך ורק את בעלי. ההורים שלו יכולים לקרוא לו סתם שיעשה להם הזמנה באינטרנט והם יכולים להחזיק אותו עד מאוחר בלילה ואני לבד בבית, או שכל אחד מהאחים קורא לו שיעזור להם בכל מיני דברים וגם זה בא על חשבון הזמן שלי איתו כי עד שהוא מגיע לבית זה מאוחר ואני נרדמת. חשבתי שזה יעלם אחרי שניתחתן אבל זה רק מתגבר. הם ממש לא מתחשבים במיוחד שאני עכשיו בהריון.
כבר דברתי עם בעלי ואמרתי לו מה אני מרגישה לגבי זה ואכן הייתה תקופה שהוא אמר פשוט שהוא לא יכול ואז ירדו ממנו אבל לצערי זה שוב חזר.
אני לא יודעת מה לעשות.
מצד אחד ההריון שכל כך חיכיתי לו שאני רוצה ממש לשמור עליו ולהיות פחות עצבנית.
מצד שני בעלי שאני רוצה להתחשב בו אבל אף אחד מהצד שלו לא מתחשב בי וגם לא הוא.
ומצד אחר אמא שלי. אני לא יכולה להשאיר אותה לבד בגלל הקידוש.
בבקשה תעזרו לי אני אובדת עצות!!!
קודם כל, שימי לב שאת בהריון. כשאנחנו בהריון לפעמים הדברים, בהרגשה, יוצאים מכלל שליטה ואנחנו נוטות להתפרצות ולהקצנה יותר מבד"כ.
העיצה הכי טובה שלי בשבילך היא פשוט לדבר עם בעלך, על הכל.
אם התקשורת ביניכם טובה- פשוט לתאר לו בכל סיטואציה איך את מרגישה ולהיות פתוחה לשמוע גם איך הוא מרגיש.
ב"ה שקיבלת בעל כזה טוב לב שמוכן בכיף לעזור למשפחה שלו, אבל אם את רואה שזה מפריע לך, ספרי לו על זה.
לגבי אמא שלך- נסי להבין אותו, אולי הוא חש שהפרטיות שלכם נפגעת כשאמא שלך מגיעה לשבת, בדיוק כפי שאת מרגישה כשהמשפחה שלו פוגעת בעיניינכם האישיים עם העיצות שלהם.
וטיפ אחרון- כשהמשפחה של בעלי מתערבת בעניינים אישיים שלנו (איך לקרוא לתינוק, איפה נהיה בחג וכדו'), אני מהנהנת בחיוך ואומרת "נחשוב על זה, אנחנו צריכים להתייעץ" או משהו כזה ובד"כ זה עובר עד לפעם הבאה..
בהמלחה!
תקשורת והצבת גבולות.
כתבת הרבה על התחושות שלך לנוכח המציאות, הקשיים שאת חווה ומה היית רוצה שיהיה. מה שחסר עכשיו זה לשתף את בעלך ואת משפחתו בדברים. אני כמובן לא מתכוונת שתבואי ותדברי איתם על הכל בצורה גלויה- כי זה לא נכון ולא נבון. אלא שתאמרי להם מה את רוצה שיהיה או שלא יהיה. לדוגמא- "אני מבינה את הרצון שלכם שנחסוך כסף בהצטיידות לקראת התינוק, אבל אנחנו מעדיפים לעשות את השיקולים שלנו מה לקנות ואנחנו לא רוצים להמשיך לדבר על זה. תודה". או "אני מבינה שאתם רוצים שניהנה בחופשה בחו"ל אבל זה לא מתאים לנו כרגע/בכלל, ונשמח אם תוכלו לעזוב את הנושא. תודה".
בדברים שהם נעזרים בבעלך, לדעתי כדאי שתדברי עם בעלך על מה שאת מרגישה (לא בסגנון של "הם מנצלים אותך ורק אותך, הם לוקחים אותך ממני" וכדומה. לא להאשים אותם, אלא להתמקד בקושי שלך ובמה שאת צריכה "אתה חסר לי, אני מתגעגעת אליך, אני רוצה יותר זמן איתך" וכו'). אחרי שהוא מבין אותך, ואיתך, לבקש ממנו שידבר על זה עם משפחתו, או לנסות למצוא ביחד את הדרך להציב את הגבול למשפחתו.
לגבי אמא שלך- תנסי להסתכל על הסיטואציה באופן אובייקטיבי כדי לראות אם יש משהו מסוים שמפריע לבעלך, או שזה משהו כללי. אם זה משהו כללי, כדאי לבקש ממנו כן להתגבר ולהסביר מה את מרגישה כלפי אמך וכלפי להשאיר אותה לבד. בכל אופן, על בסיס קבוע, נשמע לי קצת מורכב להזמין אותה (כל שבת בבוקר. אולי כדאי לחפש איזה פתרון ביניים).
הרבה הצלחה!
שלום לכולם,
קודם כל תודה רבה על היחס ועל התשובות אני אקח לתשומת ליבי וחלק מהעצות כן יישמתי בעבר כמו למשל שדברתי עם בעלי על מה שמפריע לי. והוא מתעצבן כל פעם מחדש שאני באה אליו ביפה ממש בנימה יפה ובכל זאת הוא לא מוכן להקשיב.
אין לו בעיה שאני "יענה" למשפחה שלו והוא מבחינתו ישב בשקט.
הבעיה היא שאני אף פעם לא הייתי עונה, תמיד מחייכת תמיד מהנהנת תמיד נחמדה ואז זורקת הכל על בעלי כשאנחנו לבד.
עכשיו כשפשוט נשבר לי, אני התחלתי "לענות" להם אומנם ברוגע ובנעימות אבל מבפנים אני רותחת! הדם ממש זורם לי בגוף ואני מגיעה ממש לעצבים פנימיים.
האם יש לכם טיפ איך לשמור על קור רוח פנימי? איך לענות מבלי "להתרגש" מבפנים??
הבעיה היא שבעלי לא מדבר. הוא חושב שזה בסדר מה שנאמר ושאני סתם רגישה שלוקחת ללב את מה שנזרק באוויר או שלפעמים הוא פשוט לא "מקשיב".
מה בכל זאת לעשות?
תודה על התשובה
הוא אוהב את המשפחה שלו ולמד מה לקחת מהם וממה להתעלם.
מעניין אותי לשמוע מה דעתכם לגבי נקודת המפגש בין המשכיר לשוכר כשנגמר החוזה. על-פי רוב, השוכר צריך להחזיר את הדירה כשהיא מסוידת ונקיה. אבל מה אם לדעת המשכיר הסיוד או/ו הניקיון אינם טובים דיים? האם הוא רשאי לדרוש מהשוכר לצבוע/לנקות שוב? האם הוא רשאי לדרוש מהשוכר לשלם עבור צבע/מנקה מטעמו, שיעשה את העבודות בצורה יותר יסודית?
במידה שהמשכיר השקיע במיוחד בניקיון הבית לפני שנכנס השוכר (מבחירתו האישית), האם הוא רשאי לדרוש מהשוכר להחזיר לו את הדירה באותו מצב?
מנגד, האם המשכיר אמור לקבל בחזרה דירה שקרובה כמה שיותר למצב שהייתה לפני תחילת השכירות, או לא? האם הגיוני להתחשב בבלאי הטבעי שנוצר כתוצאה משימוש (רגיל) בדירה, או שיש לצפות מהשוכר שיחזיר את הדירה במצב מעולה?
תודה רבה לעונים.
כשאנחנו עזבנו דירה
"כתוב בחוזה שהדירה צריכה להיות מסויידת ונקיה את ניקית וסיידת אם זה לא מוצא חן בעיניו הוא יכול להביא בעל מקצוע. כי הוא היה יכול לרשום בחוזה שעל השוכר להביא בעל מקצוע לצביעה ונקיון הדירה.
ברגע שזה לא רשום כך בחוזה תעשי את את הכי טוב שאת יכולה אם זה לא מוצא חן בעינייו זה לא בעיה שלך."
ואת זה הוא אמר לי אחרי שהוא הגיע לדירה שהדייר הקודם שעזב את הדירה צבע את הקירות בצבע צהוב, כי זה הצבע שהיה לו, לא היה כתוב בחוזה שהצבע שמסיידים צריך להיות לבן...
יש אנשים כאלה בעולם....
ניקיון ברמה סבירה (לשטוף אחרי פינוי הדירה) לרוקן לחלוטין את הדירה ולא להשאיר גרוטאות שאין לכם צורך בהם,
לצבוע קירות, לסתום חורים, לתקן דברים שהרסתם במהלך השהייה, לנקות היטב ציורי ילדים וכד'.
לא חושבת שיש לצפות שתקרצפי קרמיקות ותעשי פסח אבל כן ברמה סבירה.
בכל מקרה לרוב בעלי הבית כן מתקנים ומנקים יותר יסודי מהדיירים את הבית כדי למנוע הרס של הדירה בטווח הארוך.
יעל7שתוכלי לשלוח לו תמונות שלך ושל הילדים.
השאלה אם קרבי או לא.
אם קרבי- אפשר מגבת עם רקמה/תיק רחצה.
אם לא- אפשר מחזיק מפתחות/ארנק עם תמונה שלכם.
אני עשיתי חולצות לילדים עם הכיתוב "אבא שלי חייל" ויצא מקסים (:
בהצלחה!
כמו צמח בראחרונהשלום כולם, אנחנו לקראת בניית בית בעז"ה.
מחפשת אנשים שבנו בית פשוט בלי להשתגע, כדי להעריך כמה בערך אנחנו צריכים.
אז אם אפשר לציין גודל הבית במ"ר, מספר חדרים ןעלויות בגדול נשמח
כל מידע נוסף יתקבל בברכה כמובן
כל אחד אחר כאן יוכל להציג לכם קשת השערות רחבה מידי שלא בהכרח תשקף את העלויות הנדרשות מכם

בבקשה אני אשמח אם תהיה לי עוד היום תשובה![]()
משהו שאפשר בנתיים בסכום של יותר ממנימום לשעה...הלוואי תעזרו לי...אני כבר מתוסכלת...
*2119
את מתקשרת ומשאירה הודעה, חוזרים אלייך, ואת מקבלת כמה שיחות של ליווי (בסגנון קאוצ'ינג) חינם.
מומלץ!
אם מדובר בעבודה ראשונה עד שתצברי ניסיון ואת אוהבת את התחום, אז תעבדי במינימום, לא נורא...
אם אין לאן להתפתח בתחום תשקלי תחום אחר.
בכל אופן תחשבי על עתיד, שווה להשקיע כמה שנים בללמוד עוד מקצוע או בעבודה סיזיפית בשביל שבהמשך תוכלי למצוא עבודה טובה ומספקת.
בס''ד
שלום רב לכולכם אני קוראת פה כבר כמה שנים , אבל האמת היא שלא חשבתי אי פעם שאני אצטרך עזרה.
אני בת 25 נשואה מזה חצי שנה, הסיפור מתחיל לפני 6 שנים, הייתי בשירות לאומי במושב בצפון הרחוק, ובאחת הפעמים בעת הנסיעה הבייתה הכרתי בחור רוסי חילוני(קצין ביחידה קרבית ) לא יודעת למה(הייתי אז גם קצת במשבר אמונה) אבל התחלנו לצאת , ויצא שהיינו ביחד כמעט 8 חודשים..הוא היה האהבה הראשונה שלי.....תקופה בלתי נשכחת מכמה בחינות, בכל אופן אחרי שהבהרתי שאני לא יכולה להמשיך ככה נפרדנו, וכל אחד הלך לדרכו.
עכשיו לפני כשנה הכרתי את בעלי אחרי חצי שנה התחתנו והנה אנחנו חוגגים חצי שנה, יש לציין שהוא אברך, וצפוי בקרוב להתגייס לרבנות הצבאית. בכל אופן עברנו מהעיר במרכז הארץ שבה התגוררנו לישוב בשומרון. לפני כחודשיים ראיתי את אותו בחור מלפני 6 שנים בישוב שלי עם כיפה וציציות, מסתבר שהוא חזר בתשובה והתחתן עם בת המקום...בכל אופן כאילו השם מנסה להעניש אותי מסתבר שאנחנו גרים באותו רחוב , חשבתי שהוא לא זיהה אותי אבל הוא כן, ניסיתי להתחמק ממנו אבל לבסוף נתקלתי בו בטרמפיאדה, ולמרות שאמרתי לעצמי שאני לא אעשה זאת תפסתי איתו טרמפ.
משם העניינים הדרדרו ועכשיו אנחנו בקשר טלפוני אסור, אני מרגישה נורא, בעלי הצדיק לומד כל היום, ואני רק חושבת על האקס...סיפרתי לאחותי והיא אמרה שאנחנו חייבים לעזוב, אבל אני לא יודעת איך לספר לבעלי. בינתיים אני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו, אנחנו מסתמסים בכל שעות היממה, העובדה שהוא עכשיו בעבודה ביטחונית, לא עוזרת, אני מרגישה שהוא גבר אמיתי בעוד שבעלי רק לומד כל היום הוא כאילו הולך ומגן על המדינה, וחוץ מזה אני פשוט כל הזמן נזכרת בעבר. בכל אופן, פניתי לרב מוכר, שאמר לי שעליי לנתק כל מגע עם הבחור אבל אני מרגישה שזה גדול עליי, אני חושבת לספר לבעלי ולעזוב את היישוב....אני לא יודעת איך....אם מישהו אולי יוכל לייעץ לי..