פורום נשואים טריים (עמוד 461)

למה לקלקל? בשם הפתיחות והכנות? אם תספרי- אין דרך חזור ממה שבעלך יחשוב על זה.

שמסתירים נקרא "לרמות", ואסביר:

בהלכות לשון הרע יש לפי מיטב זכרוני הלכה שאומרת שלפעמים,ע"מ למנוע סכסוך ,מותר לומר ל משהו "אינני יודע",למרות שכן יודע (אל תסמכו על זה הלכה למעשה,כי כתבתי מהזכרון).ואז שואלים שם, הרי כתוב:"מדבר שקר תרחק",ומסבירים-שבמקרה שזה מונע סכסוך ,זה כבר לא נקרא "דבר שקר".להיפך-במקרה הספציפי הזה, לומר את האמת המדוייקת שתגרום לסכסוך-היא היא "דבר שקר".

יוצא שאם בתמונה הכוללת לדעתך זה עלול להזיק /להרחיק /למעט את השלום בינכם,אין לענ"ד בהסתרה שלך מימד של שקר,אלא להיפך,כדי להגיע ל"שלום" ול"אמת",נראה לי שאת לא אמורה לספר לו במקרה הזה?איזה טוב יצאת מזה מלבד ההרגשה שלך -לדעת שסיפרת לו.?

נראה לי מיותר לחלוטין

 

בס"ד

 

הוא משתף אותך בשמירת עיניים שלו- סימן שהתמיכה שלך חשובה לו.

את לא זקוקה לעזרתו בהתמודדות, אז מה הטעם לספר?

 

לעניות דעתי פתיחות בנישואין היא כלי, לא מטרה בפני עצמה.

זאת אומר שאם יש צורך לקבל עזרה מבן הזוג,

לשוחח, אם זה עצם הפריקה, השיתוף המקרב, אם זה תמיכה או עזרה בעיצות וכ',

אז טוב שיש פתיחות שניתן לדבר על הכל.

אבל בן זוג הוא לא ספר אוטוביוגרפיה שלך, שצריך לדעת על כל דבר שהיה או ישנו.

אם אין בזה תועלת- מה הטעם?

זה יגרום לכם להתקרב?

לאהוב אחד את השני יותר?

את צריכה את עזרתו בהתמודדות עם המחשבות הנ"ל?

 

לעניות דעתי המניע לספר זה יצר רע שמתחפש למשהו טוב.

הוא רואה שלא הולך לו להכשיל אותך איפה שהיה רוצה,

אז מנסה להפוך את זה לנושא כבר שאת מסתירה- לגרום לתחושה של חיץ בנכם.

שירבץ על מצפונך ויעיק או לחלוטין שייצא מפרופורציה וכ'.

על כל מחשבה שעולה בראשך את מספרת לבעל?

מן הסתם יש דברים חסרי חשיבות שעולים ומועפים על ידך בתחומים נוספים.

גם זה- משהו חסר חשיבות בעליל, מחשבה מטופשת של יצר רע שמנסה אצל כל אחד אחרת, 

וזה שהיצר הרע מציע לך מחשבות מסויימות זה לא אומר משהו עלייך,

אלא על הזכות שלך לגרש אותו.

מצד הקב"ה ה"סור מרע" שאת מקיימת כשאת לא נותנת למחשבה רעה מקום בראשך,

הוא יקר לה' בדיוק כמו ה"עשה טוב"- כשאת מקיימת מצווה.

קיום מצוות לא תעשה, חשוב לא פחות מאשר מצוות עשה.

לכן זה בינך לבין הקב"ה, את עושה נאמנה את עבודתך כלפי שמיא,

והתמודדותך עם הניסיונות הפנימיים שה' נתן לך,

ואין בכך שום קשר לבעלך.

אם תרגישי שת צריכה את עזרתו בזה אז יש מקום לחשוב,

אם הוא יהיה מסוגל לתת לך את העזרה שאת צריכה או להפך,

אבל אין חובת דיווח לבעל על כל מחשבה שעוברת בראש,

ולהפך. צריך לדעת מה התועלת של השיחה לפני שיוזמים.

אם אין תועלת אין טעם לשיחה.

 

בהצלחה!!

 

 

 

העולם בנוי על סקאלה. זה לא או משיכה לנשים או לגברים. יש הרבה מקום באמצע. הבעיה שלא נראה לי שהוא יודע את זה והוא יהיה בשוק ויקח את זה לא בפרופורציה. אם זה לא פוגע בו אז למה לספר?

אבל אם עדיין את מרגישה משיכה לנשים גם אם זה מועט תלכי לטיפול

אני חושבת שטיפול והגדרות של דברים נותן הרבה יותר לגיטימציה בצורה מסויימת וגם מנפח את הדברים.

זו תכונה טבעית שיכולה להיות אצל כל אחת ברמה מסויימת, ואם זה לא ברמה שמפריעה לה לחיות חיים בריאים וטובים, אין סיבה שתלך.

האם על כל הסתכלות על מישהו (גבר) לרגע וסילוק היצר הרע מידית צריך ללכת לטיפול? האם על מחשבות איתם אנחנו מצליחים להתמודד צריך ללכת לטיפול?

כל ההגדרות האלה, שמכניסות אנשים לפאניקה סתם כך הן כל כך מיותרות.

יש לה את בעלה, טוב לה איתו, וכל הפרעה חיצונית רגעית - אם היא מתמודדת בלי בעיות מיוחדות - זה בהחלט מספיק.

 

אבל אני באופן כללי לא נוטה לאהוב טיפולים יותר מדי... כל התעשייה הזו נראית לי הרבה יותר מנופחת ממה שצריך. קחו אחריות על החיים שלכם ותתמודדו. לא מצליחים, מרגישים חסרי אונים לחלוטין, זה הזמן לשקול טיפול...

ללכת לטיפול בלי שהבעל יודע עוד יותר מעצים את תחושת הסוד והעניין סביב הסיפור.

אני פעם חשבתי ללכת על איזה משהו מהעבר שהרגשתי לא פתור ושחששתי שמשפיע לי על הזוגיות, ולא בתחום הזה, אבל עצם ההסתרה - לא עשתה לי טוב. ולפתוח מול בעלי - גם לא היה חכם אלא רק מתסכל אותו.

עם השנים, העניין והתחושות נגמרו מעצמן, כמובן שעם עבודה עצמית אבל גם הזמן וחיזוק הזוגיות עושים את שלהם.

אם לא הייתי מרגישה שיפור, או הייתי רואה שזה ממש משפיע, הייתי שוקלת ללכת.

את חושבת שאת תכונה טבעית? באיזה עולם?

זה משהו שהיא התמודדה איתו במשך שנים כמו שקראת זה לא משהו שהייתי קוראת לו דבר מועט

אבל ממש לא לספר....
תועלת ודאי שלא יצא ורוב הסיכוי שנזק בתת מודע כן יצא אז חבל

ואני רוצה לחזק את דברי הכותבות מעלי- אין לך שום בעיה.

ברוך ה' את חיה באושר חיים זוגיים תקינים- 

זה לא מפריע לך לחיי היום יום,

 את יכולה להפסיק לחשוב על זה ולהסתבך בתוך עצמי... ולדעתי ברגע שתפסיקי לחשוב על המשיכה הזו כעל משהו קיים שאת מסתירה כביכול-

גם זה יעלם פתאום מעצמו ותשכחי שפעם הרהרת בדברים כאלו.

אם את מכירה את הסיפור על הדובים הלבנים... זה אותו העקרון. 

שכמסתירים אותם זה לא כי מתעלמים מהקיום שלהם. אלא כי הם מהסוג שאם נותנים להם יחס רציני כמו שאת מציעה זה מנפח אותו בבעיתיות שלו מעבר למימדים שצריך. כלומר דווקא הפתרון של הענין הזה זה בכבישה שלו מתחת לפני השטח, מנסיון שלי בבעיה הזאת, דווקא אז הנורמליוצ של השנים עם הזמן מעלימה את זה לגמרי.
אם תספרי לבעלך זה יתנפח אולי אפילו מעט יוצר מהצריך והוא יקבל אותך והכל, אבל עצם העבודה שזה עבד למימד שזה מעל פני השטח וגלוי בין שניכם זה כבר מקבל יותר מידי יחס וזה עלול רק לפגוע ולהחמיר, אפילו עם הזנק יהיה עוד שנים, זה משפיע וזה נמצא במודע ושלא במודע בקשר עצמו וזה יכול למנוע מכם התקדמות בקשר שלא תצליח אם תציפי את זה.זה בלתי הפיך.
כמו שאמרת.תשאירי את הדבר המזערי הזה בתוכך ותעבדי על זה עם עצמך עד שתעלי על השורש הכי עמוק של זה עד שזה אפילו יפתר יותר ממה שזה עכשיו.

ואם מישהו מרגיש חשק לגנוב פה ושם מדוכן ממתקים . אז הוא לוקה בקלפטומניה ( תאוה לגנוב)?

 

 אם לא היו עושים כזה פירסומת לסטיות  ההומואים וכו' , זה בטח לא היה מטריד אותך בכלל , זה היה  בסך הכל כמו איזה גרוד  פעם בחודש-חודשיים ברגל שמאל.

 לא צריך ךספר ןוובכלל לא צריך לשים לזה לב.

אבל כרגע זה סתם מזיק.
יש דברים שממממש חבל שנאמרים

אם בעלי היה מספר לי כזה דבר זה לא היה מטריד אותי יותר מדי נראה לי

( המבורגר בסביבות ה:80-90) המיקום נחמד- נמל.
מרכז: מקום שנהננו בו והוא מומלץ לדעתי, מסעדת "שאול בשרים" באור יהודה.
מחירים נוחים וכשרות טובה.
יש גם את מיתוס בתל אביב. לא יודעת בדיוק לגבי המחירים וסוג הכשרות.
ומזל טוב!

לפי הזמנה הגודל והעובי שרצינו,

עלה 400 ש"ח לכל מזרן.

קנינו בדקו- נגריה בתל אביב.

 

 

את מדברת על בסיסי מיטה?

650 ש"ח, ע"פ עובי, רוחב ואורך רצוי.

שמעתי אומרים שהוא לא פחות טוב, אם לא יותר טוב מהמזרונים שעולים 2000 ש"ח ומעלה.

אשקלון פולימרים!

 

בחנות בתל אביב ברחוב דרך שלמה. המחיר תלוי בעובי ובציפוי.

לא זוכרת כמה עלה לנו, אבל לא יקר.

 

מזרונים מעולים!

בונוס - אפשר לקנות מזרון עם שני צדדים שונים.

 

(אנחנו חיפשנו מזרונים קשים. לא זוכרת אם יש שם גם רכים מאד.)

חלק היו מצויינים, וחלק גרועים, ללא קשר למחיר שלהם.

אני חסיד של ספוג פשוט.

מזרני לטקס עם קפיצים של אופלימפיה

עלו לנו 700 ש"ח למזרן

במקום 1000+

 

נוחים מאוד 

שאנחנו הולכים להורים שלי או אפילו שהלכנו למלון הרגשנו שפשוט לא נוח

כי כבר התרגלנו לאלה

אבל כל אחד מה שהוא אוהב

ומה חשוב לבדור, מעבר לנוחות כמובן.

שיהיה קצוות ישרים כדי שיתחברו טוב

כיף לענות לך על שאלות חתונה!

על המלצה מאיפה קנינו אני מוותרת כי אנו לא גרות באותו אזור.

העיקר בעיני במזרונים- לא קפיצים!!אל תתפתו לכל מה שיגידו.
קפיצים ת-מ-י-ד ישחקו עם השנים.זה לא נעים ולא בריא לגב וחורק.
מזרוני ספוג-לא כדאי מדי רכים ולא מדי קשים.
וממליצה על כאלה עם שכבה מלמעלה של לטקס או ויסקו-זה מקבל את הצורה של הגוף ומאוד נוח.

לנו יש של אולימפיה.עלו בערך 1000 במבצע.
מרוצים מאוד!לא יצא לי לשכב על משהו יותר נח בשום מקום.

בהצלחה.
אשמח לענות על עוד שאלות.
והלואי ואקבל ממך מייל עם סיפור הנס שלכם.

אחרי התפקיד של בעלי בצבא ידעתי שחשוב להשקיע במזרונים איכותיים. ( כאבי גב וכו')
קנינו בבני ברק של סימונס. זוג מזרונים ב:4500.
( הם באמת מעולים ונוחים מאוד. )
שיהיה ב"הצלחה ובמזל טוב!

שיר שלום,

תיארת סיטואציה מאוד לא פשוטה, התחושות שלך אמתיות מאוד. כדאי לשתף משיהי, אחות, חברה או כל מישהי אחרת עם עין טובה. ואם אין כזה גם מומלץ להתקשק לטלפונים הנעוצים  מעלה. 

 

זה טוב ששיתפת אותנו. זה תחילה של תהליך בריא של טיפול בדברים.

בהצלחה והרבה טוב

אבל את חייבת את זה לעצמך ולילדה שלך.

עדיף להתגבר על הבושה ושתהיה עזרה.

האמיתיים, ותתיעצי איתה למי כדאי לפנות?
מה שבטוח- מאוד לא רצוי ואולי אפילו מסוכן להמשיך לחיות כך.
בעלך מבין שהתנהגותו בעייתית? האם יסכים ללכת איתך למישהו להתייעץ כיצד ניתן לשפר את המצב?

ובנימה אישית, אני מאוד ממליצה להימנע מהריון עד להתייצבות העניינים...

לעניות דעתי, ואני אומרת אותה רק בגלל שנובע מהשאלה שלך שיש איזשהו סיכוי שסכימי לעצמך להשאר במצב הזה...., את חייבת לעשות מעשה שיבהיר לו שאת בשום אופן לא מוכנה להמשיך ככה. הוא מוכרח ללכת לטיפול. 

 

תהי חזקה! ה' אוהב אותך!

תתעדי את זה. זה יעזור לך הרבה הרבה במקרה של גירושים. ואם זה יגיע לזה זה יעזור לך לקבל משמורת מלאה.

לבעל אין שום זכות לדבר אלייך ככה, וברור שאין לו רשות לקרוע לך בגדים. אני הייתי מתגרשת, או מנסה לפתור את זה עם דד ליין וייעוץ קבוע למשך לפחות 10 שנים (במידה ותחליטו להישאר)

זה לא צחוק בכלל.

וגם אם את לא חושבת על עצמך, לילד/ה שלך יש זכות לגדול בבית מאושר ולא לראות זוגיות כזאת.

וזה פשוט אסור לתת לדבר כזה להמשיך! וממש לא להסס לפנות לעזרה

האם יכולים לקחת לי את הילדה מהבית?? אני כלכך מפחדת שיקחו אותה .
פניתי למוקד סיוע והפנו אותי למוקד באזור שלי ניראה לי לעובדת סוציאלית ואני ממש מפחדתשיקחו אותה

שאי אפשר לנתק את העניין ממה שהעלית בשרשורים הקודמים שלך כאן.

בעלי... - נשואים טריים

איך אני יודעת שבעלי - נשואים טריים

 

אני לא מאבחן ולא מטפל, אבל אני מכיר לצערי מקרוב מקרים רבים שבהם יש קשר בין הדברים, מקרים של אנשים שקשה לאהוב אותם לפני שהם מטפלים בעצמם.

 

לדעתי, פשוט וברור שעלייך לפנות מיידית לסיוע, אבל בצורה חכמה כדי שלא תיפגעי. כמו כן, נראה לי שאם את רוצה לנסות לתת הזדמנות לנישואייך, כדאי לפנות קודם כל לגורם מקצועי שמבין בנושאים כאלה, לפני הרבנית והאחות.

 

(ול"מודדת כובעים" באחד השרשורים הנ"ל, לצערי הרב, "חוש הריח" שלי כנראה לא כזה גרוע... "אין חכם כבעל הניסיון", וכאשר פוגשים מקרים רבים בעניין מסוים, אפשר להרגיש ולשמוע מבין השורות אם מדובר במקרה רגיל או במקרה שנשמע קצת חשוד. ברור שבדרך כלל אדם שמגיע לפורום, לא שופך מיד את כל הכאב על המקלדת).

שיתפתי את אמא שלי שפניתי לסיוע הזה (לא הסברתי לה בדיוק למה ) והיא אמרה שזה מהרווחה והם יכולים לעשות לי בעיות .
אז כנראה אני אפנה לרב מומחה בדברים האלה ומקווה שבעזרת ה' זה יעזור ולא אצטרך להתגרש כי קשה לחיות בצורה כזאת

אני חושב שיש כאן עוד כמה נקודות שצריך לתת עליהם את הדעת, ואני מקווה שהדברים שאכתוב כאן יהיו לתועלת:

1. מצוין ששיתפת את אמך. איני יודע מה טיב הקשר שלך איתה, אבל ייתכן שכדאי לך להסביר לה בצורה יותר מפורטת מה הבעיה.
כאשר היא תדע יותר, היא תוכל לתת לך תמיכה משמעותית; ואולי גם בעלך יתרכך כשהוא ידע שאת לא מחפה על התנהגותו השלילית.

2. כפי שכתבו לך, כדאי מאוד לבדוק עם בעלך אם הוא מוכן ללכת איתך ליעוץ. אם הוא לא מבין שיש בעיה בהתנהגותו, באמת שאין לך מה להישאר איתו.

3. הרעיון להתייעץ עם רב המומחה לעניינים אלו הוא מצוין. כמובן, שצריך לשים לב שהרב מקפיד על דיני ייחוד, ולא להיפגש איתו בחדר סגור לבד. מסיבה זו, ישנה עדיפות להתייעצות עם רבנית.

4. באופן כללי זה נכון, שאם אפשר בלי הרווחה אלא להיעזר בגורמים אחרים, יותר טוב לעשות כן. אולם כדאי לדעת כמה דברים בנוגע למה ששאלת: הוצאת ילד מההורים היא צעד קיצוני, שהרווחה תעשה רק אם היא תרגיש שהילד בסיכון ושאין ברירה. בדרך כלל נדרשת להתקיים ועדה מיוחדת בהשתתפות כמה בעלי מקצוע הנקראת ועדת החלטה לפני ביצוע פעולה כזו. פעמים רבות, גם בועדות אלו, בודקים אם יש אפשרות סיוע למשפחה באופן שלא יהיה צורך להוציא ילדים.
אם הילדה אינה בסיכון, ואת מרגישה בטוחה באימהות שלך כלפיה, קשה לי להאמין שינסו להוציא ממך את הילדה.
בפרט אם יש לך גיבוי ותמיכה מהמשפחה המורחבת, לא סביר שינסו כך. יש עובדות סוציאליות רבות, שיכולות לעזור באופן משמעותי, וזה גם יכול לעזור לך לשתף אותן בבעיות. נכון הוא שיש גם עובדות שעלולות לגרום לנזק, וצריך להיות זהירים איתם (ואולי הרב שתתייעצי איתו מכיר בסביבתך את העובדת הסוציאלית והוא יוכל להמליץ לך. אני מכיר כמה עובדות באזור השומרון, ואני יכול לתת המלצות חיוביות ושליליות על כמה מהעובדות).

5. המצב שאת נמצאת בו אינו פשוט. חזקי ואמצי, ושה' יהיה בעזרך, שהדברים ייפתרו על הצד הטוב ביותר.

בעלך צריך טיפול, אם רוצים להמשיך לחיות יחד. גם אם יש לו בסיס טוב, אבל הוא חייב לקבל עזרה וטיפול איך להתרגל להוציא ממנו לגמרי את היסוד האלים.

 

[אינני יודע למה את פוחדת לגבי הילדה. למה שמישהו "יקח לך" ח"ו. איזה רע עשית?...]

 

ה' יעזור לך. יעזור לכם.

 

בהצלחה.

בפייסבוק שלוקחים ילדים קטנים מהאמא .
אני לא עשיתי משהו רע , אמי מאוד דואגת לבת שלי וגם בעלי דואג לה . אבל אם הם יראו שהוא מתנהג ככה יכולים לעשות לי קצת בעיות

אני לא חושב שבגלל ש"הוא" מתנהג יעשו לך בעיות..

 

אבל הכי טוב מה שחשבת לעשות. הרי את רוצה לתת סיכוי לנישואין הללו - וכנראה, כמה שדברים כאלה נראים לפעמים אבסורדיים, יש בו צדדים אחרים מעבר להתפרצויות החמורות הללו. 

אז לכאורה, דרך המלך זה קודם כל לנסות באמת לדבר עם מישהו טוב ומבין ענין, שיוכל אולי להביאו בזריזות לטיפול עמוק בבעיה.

אני לא יודע אם יש רבנים מומחים בתחום או לא. מה שחשוב לי להדגיש הוא, שצריך להיזהר מאנשים שלא מבינים בתחומים מסוימים, אך בטוחים שיש להם עצה טובה לכל מקרה שבעולם. אנשים כאלה גורמים נזקים רבים.

אז גם אם הרב / היועץ שאת פונה אליו סמוך ובטוח שהוא מומחה, חשוב לבדוק שזה אכן כך.

הדרך הטובה ביותר לבדוק לדעתי היא שאלות ישירות (בתקווה שמדובר באדם כנה, ובכל אופן "ניכרים דברי אמת"): עם כמה מקרים התמודד הרב / היועץ? כמה הצלחות היו לו? והכי חשוב: האם הוא יכול לקשר אותך לזוגות שחוו תופעות דומות לאלו שאת סובלת מהן ובעזרת השיטה של הרב / היועץ הצליחו לשנות את המצב.

לצערי, אנחנו חיים בדור שבו אנשים רבים מדברים מתוך מה שנראה להם הגיוני, ולא מתוך מה שהוכיח את עצמו מניסיון.

והשירותים החברתיים. זה ויצו?לאלימות ? אשמח לתשובה כמה שיותר מהר . כי הפתיח הלחיץ אותי

118 זה מוקד של משרד הרווחה

קוראים לו"טוב צימר" יש שמה מבחר ממש גדול .
לי אישית אין כלכך מה להמליץ על צימר ספציפי.
בהצלחה ותהנו

ברגע שסוגרת צימר תבקשי מהם מייל אישור שסגרת צימר מנסיון אישי

שמעתי לאחרונה כמה סיפורים על בעלי צימרים שטענו שלא בוצעה הזמנה ...:-/

ולא בכל בית מלון יש את האופציה הנ"ל אבל יש אופציה של ספה נוספת בחדר..

בכללית (הקופה שלה)
היא מבצעת את הבדיקות שמתאימות לכם
ואם יש משהו לא בסדר גם אתה מבצע כדי לראות שאין לך את אותו הגן.

אני צריך לעשות את הבדיקה בקופה שלי ? (מכבי) האם בקופה שלה יקבלו את הבדיקות מהקופה שלי ויגידו לנו האם אנחנו מתאימים מבחינה גנטית ?

ולכן מספיק שבן זוג אחד יעשה בתור התחלה, אבל חשוב לדעת מה המוצא של שני בני הזוג כי מוציאים רשימת בדיקות לפי המוצא.
אם אצל זה שעשה בדיקות הכל תקין ואין נשאויות למחלות אז זהו. אם יש נשאות, בן הזוג השני עושה בדיקות ספציפיות לנשאות הזאת (מניחה שכך הדבר כי אצלי ב"ה אין נשאויות למחלות אז בעלי לא עשה בדיקות).

אם חלילה אתנשאית למשהו
הקופה שלך תבדוק אותו על חשבונה לעניין הספציפי

תראי ותתרשמי מהרעיונות
ככה אחים שלי מצאו רעיון לסרטון לחתונה שלי

היא היתה אוהבת את אחין שלה גם אם הוא לא היה יפה. אם היא מבקשת תתני לה, אם זה היה עושה לה רע היא לא היתה מבקשת

למנוע ממנה את האחיין לפעמים פוגע יותר... היא תלמד לצאת מהדיכאונות... ולכי תדעי אולי הוא נותן לה סיבה להמשיך בטיפולי פוריות... או היא תרגע קצת ותוכל לכנס להריון בשמחה אחרי שבוע משמח... מה רע.. היא אישה בןגרת....!

מתנצלת אבל ממש לא הבנתי את הקשר בין זה שהילד שלך יפה (בה רק בריאות) לחלק השני של ההודעה😯
לגבי אחותך אם היא וגיסך מבקשים ומבחינתך "לתת" את הילד זו לא בעיה כי טוב לו שם לדעתי כדאי. בעלה לא היה מבקש ממך לעשות משהו שפוגע באישתו. איתו היא מדברת כשהאורות כבים תוהוא יודע מה עושה לה טוב

רק הבאנו ויזה למקרה שלא באים אז יורד המחיר....

ויזה לביטחון

אין מה לעשות

כל בעל עסק מעדיף ציפור אחד ביד משתיים על העץ

 

לדוג' 

יש לבעל סחורה מוצר אחרון. אתה מתקשר אליו ומבקש שתשמור לו אותו מבלי שתשלם עליו (תשלם רק שתקח את המוצר)

ופתאום מגיע מישהו שמוכן לשלם עליו עכשיו ולקחת אותו עכשיו

רובם מעדיפים שלא לקחת את הסיכון לתת אותו לשני

 

 

כך גם אצלך, בגלל שלא שילמת שום מקדמה ושום כלום

ברגע שהגיע מישהו שרצה את המקום 

הם העדיפו לתת לו את המקום

בידיעה שלא בטוח שאתה תגיע.

 

פעם הבאה,

אם עושים הזמנה, לבקש אישור הזמנה במייל או בפקס.

 

אני לא אומר שהם בסדר,

כלל לא.

 ארזנו את כל המשפחה למירון לחאלקה של הבן שלי, ותכננו לישון בקמפינג.מצאתי מודעה על מקום מהמם לקמפינג,בעלות של 70 שח לבן אדם, שזה הרבה אבל קיוויתי שזה יהיה לנו שווה במיוחד (הבטיחו מלא דברים במודיה). הגענו למקום, שהיה באמת חתיכת חור באמצע שום מקום, מצאנו שם כמה מזרונים ושטח קוצני. לא אור, לא דשא, לא כלום. שירותים אקולוגיים מטונפים בקקי. היה שם איש אחד שהיה נראה קצת מבולבל , שאמר לנו איפה השטח של הקמפינג. אמרתי לו בדמעות אם הוא בטוח שזה המקום, איך יכול להיות שזה נראה ככה.. ההורים שלי והאחים היו צריכים להגיע כל רגע למקום, והתביישתי בטירוף מאיך שזה נראה. זה מקום ש20 שקל לא הייתי זורקת על זה. התקשרנו לבעל המקום (שהיה באותו הזמן בחתונה) הוא היה ממש חסר סבלנות, אמר לנו שזה המקום ושיפה שם ויש נוף ושהאיש שקיבל אותנו ינקה את השירותים. לא ידענו מה לעשות, ובינתיים התחיל להחשיך וקר, ואנחו עם שלושה תינוקות ברכב. המשפחה שלי הגיעה, והם גם לא היו נראה שמחים למראה המקום. אבל הם היו נחמדים ולא אמרו לי כלום. התקשרנו לבעל המקום שוב, הוא אמר לבעלי שבכלל לא כתוב לו שאנחנו צריכים להגיע (אחרי שהתקשרנו אליו וקבענו כמה נבוא והכל ובאותו היום התקשרנו כמה פעמים כדי לברר איך מגיעים...) . התקשרתי אליו שוב, והוא ניתק לי בפרצוף.

לא ידענו מה לעשות, ארזנו את עצמנו ונסענו לציון רשב"י, שם תחנו את האוהלים וישנו שם על כביש אסלט [ללא במקום שמכוניות יכולות להיכנס לשם].

 

ממש בא לי לכתוב את השם של החווה הזאת, שהיינו צריכים לעשות בה את הקמפינג כדי להזהיר אנשים לא להגיע לשם.

אני שמחה שסוף סוף פרקתי את זה

והגענו ולא היה חדרים שביקשנו......

ורק אחרי שעשיתי בלאגן נוראי וקראו למנהל פתאום נולדו חדרים שקודם היו תפוסים.

 

אז גם במלונות יוקרתיים מנסים לעבוד על אנשים....זה לא רק בקאמפינג, פשוט שיטת המצליח......

 

שעוד אנשים חווים ככה

חברים להבא תבקשו אישור במייל....

דירת "קבר הרשב"י", חפשו באינטרנט את המספר

באזור חיפה יש את כל המקושרים למכון "מבשר שלום" אפשר לבקש מהם המלצות

בנצרת עילית יש בוגרים של תורת החיים ביניהם כמנ שך היעוץ התורני

 

בהצלחה

תרשום מעורפל...  או חכה עם הרישום קצת.

 

 

מה עם סעיף: תחזוקת הבית??

(ביתו זה אשתו, וגו')

פרדוקס המחיר

לא יודעת אם אתם עושים רק מעקב או גם תכנון תקציב-

אצלנו יש תקציב חודשי שנקרא "בזבוזים" ויש מעטפה מיוחדת לזה.

בכוונת תחילה אין רישום של הוצאות מתוך הבזבוזים,

הרעיון הוא שאם יש כסף קונים ואם לא- אז לא.

 

לק"י

איך החלטתם כמה לשים בה?

מבחן הפח.

כמה נזרק. משתדלים להפנים ולהתמודד (ולא, להחביא במקפיא זה לא נחשב).

מפרטים לפי קטגוריות של סופר, שכירות, מיסי יישוב, דלק, ביגוד, שונות וכו'.
היה פה לפני כמה זמן קובץ שהעלו (מפעמונים אולי) שהיה מפורט נחמד, אנחנו עשינו משהו דומה כבר למחרת החתונה.

ותכלס לא עמדנו בזה.
אחרי חודשיים העסק קירטע ואחרי שלושה חודשיים הפסקנו לגמרי..
יש לכם טיפים להתמדה?
איך מחולקת המחברת ??

לק"י

יש שני טורים- הכנסות והוצאות.
לא משהו ממש מסודר..

 

אשמח קצת לפירוט מהחברה שעושים את זה...

נשמע מעניין..

משתדלים כל חודש להישאר על אותו סכום בהוצאות הקבועות (סופר, דלק), ומשתדלים לא להגזים בשאר הדברים.
לא יודעת עד כמה זאת הדרך, אנחנו גם מתנהלים רק באשראי וכמעט שלא מזומן, אבל אנחנו ב"ה בפלוס מאז החתונה (שנה ורבע) והצלחנו לחסוך די יפה.

אבל זה הפסיק אחרי כמה זמן.
עכשיו אנחנו פעם/פעמיים בחודש עוברים על החיובים בכרטיס אשראי ורושמים במאזן. הוצאות במזומן (נדיר) רושמים מיד או שומרים את הקבלה ומוסיפים בהזדמנות.

החלוקה שלנו-
יש הכנסות שמחולק למשכורת של בעלי ולמשכורת שלי, הכנסות נוספות (מלגות, הורים) אנחנו רושמים שם גם.
הוצאות: מכולת, סופר, בריאות, נסיעות, ועד בית/מיסי יישוב, שונות, ביטוח רכב, דלק, אינטרנט, חשמל, גז, מים, ארנונה, סלקום, ביגוד והנעלה, חיסכון, שכ"ד.

ככה מיד אחרי ההוצאה רושמים

יש לי פנורמה שצילמתי שבה אפשר לראות את בית וגן, הולילנד, עמק הצבאיים טדי, ה׳ארנה׳, גילה, ארמון הנציב וחלק מתלפיות כמוכן מאחורי הכל יש הרים וזה ממש יפה. צולם בתחילת זמן השקיעה כך שעדיין אור יום בחוץ אבל עם אפקט של שקיעה. מה המייל שלך?

אפאחד??

יש להם כמה שמות חזקים.
ממליץ גם על אודליה מימון 0548365401

ממליצה בחום על אודליה מימון!

זו מוסכמה שהוכיחה את עצמה ברבבות מקרים,

ואין יועץ נישואין שלא יהיה מוכן לחתום עליה

ואפילו מכירה מקרים שעברו לחו''ל.

ברור שקשה, מכל הסיבות שבעולם, לעבור דירה

אבל אם הנישואין לך חשובים ויקרים לך יותר אני בטוח שתעשי את המאמץ הנדרש ותעברו דירה

בדרך כלל השיקול הוא כלכלי. מנסיון אני רואה שילדים נשואים שנשארו ליד ההורים, גם ניזוקו בזוגיות וגם בעצמאות הנפשית שלהם כזוג וגם בעצמאות הכלכלית שלהם. אנחנו התחתנו בלי כלום (וככה רוב האנשים) ובנינו את עצמינו בעשר אצבעות. כשכל הזמן עוזרים לך אתה לא הופך עצמאי.

מכל הסיבות שבעולם- לכו משם. באהבה ובשלום. 

תגידו שאתם עוברים לגרעין- או משהו אחר. אידיאולוגי, ממש לא קשור אליהם.

יהיה קשה בהתחלה אבל שווה בהמשך.

 

בס"ד

 

יש הורים שגם ממרחק יגיעו ויתנהלו באותו אופן,

ואז גם הפעמיים שלוש בשנה שהם מגיעים זה מתח וקושי.

 

אלא אנחנו צריכים להתבגר, וללמוד לעמוד מול האימא ולומר לה :"תודה רבה אימא, אבל אני מעדיפה שזה יהיה אחרת"
ולא משנה מה אימא אומרת לחזור על אותו מסר :"אני מאד מעריכה את דעתך, אני (לפעמים בעלי ואני) אשקול זאת"

 

וככל שאנו יותר מראות שאנו יודעות מה אנחנו עושות, ולוקחות אחריות, ומסבירות את זה להורים,

כך זה נקלט. לאט לאט.

 

בהמון כבוד, בהמון הערכה, משחררים אותם מהעול לדאוג לנו.

 

אימא שלי גם כשגרה בקצה השני של הארץ,

התקשרה שלוש פעמים ביום לומר לי איך להלביש, אם חם או קר,

לברר מה הם אכלו, ולהעביר ביקורת.

 

אימא (בטלפון):"למה לא שמת לילד גרביים?"

אני :"דווקא שמתי"

אימא :"לפחות זוג, או ששוב שמת לו גרביים שונות?"

אני :"זוג, הכל בסדר"

אימא :"אבל לא היה לך זוגות"

אני :"קניתי חדש"

אימא :"עוד פעם סינטטי? למה את לא קונה כותנה?"

אני :"תודה אימא, אבל זה כותנה"

אימא :"אז אל תאבדי את זה כמו שאת שאיבדת את כל הזוגות שאני קניתי..."

 

וזו רק הדגמה מייגעת ומאה אחוז אותנטית של מה שהיה  בתחילת דרכי כאימא...

 

אבל באיזה שהוא שלב חייבים למצוא את המקום הבוגר בנפש,

שיודע מחד להעריך לכבד, ולתת מקום להורים,

מצד שני לתת להם את המקום המתאים להם, ולא לתת להם להשתלט על הכל.

לשחרר אותם באהבה.

זה לא רק מדאגה, זה מאהבה.

וכשאנו מליחות לשחרר את האימהות היקרות שלנו מאחריות לא להן-

זה באמת חסד.

בהצלחה

 

יש לך אמא טובה שדואגת ועוזרת.
לא כדאי להרחיק.לא כדאי לריב. זה גם חוסר הכרת הטוב כלפיה.

צריך לאזור אומץ, להתבגר ולדעת מה מהעצות שלה אתם לוקחים ומה לא.
את גם לא לבד מולה, את עם בעלך.
והיא אמרה משהו ואתם רוצים לעשות אחרת - אז תעשו.
זה באמת עניין של התבגרות.
וכשעוברים את זה, אפשר להיות בקשר מאד מאד טוב עם ההורים. ומדי פעם צריך לנפנף עצות והתערבויות.. לא כזה אסון..

אנחנו + 2 ילדינו גרנו תקופה עם חמי וחמותי באותו הבית, בית קטן מאוד.
כולם הפחידו אותי, אבל בפועל התקופה הזו עשתה טוב לכל הצדדים, מלבד בתי היקרה שבסופו של דבר עזבנו "בגללה".
העזרה של ההורים נצרכת!!! כשהבן שלי היה מתעורר באמצע הלילה חמותי ישר הייתה באה לקחת אותו. ואני יכולתי לישון נורמלי ולצאת לעבודה כשאני יכולה לתפקד.

לדעתי, כדאי לעשות שיחת "תיאום ציפיות" עם האמא. ואולי גם לשחרר אצלך טיפה.... היא באה ומסדרת? סבבה, הייתי מנצלת את הזמן הזה שהיא מסדרת ואנמ פנויה ללהיות עם הילדים שלי.

תנסי לראות איך את כן לוקחת מהסיטואציה הזו את הטוב ומשמרת אותו.

אם לך זה היה טוב - אדרבה

להגיד לה שאת מאד מודה על כל העזרה והרצון הטוב - אבל שאת מרגישה שאתם צריכים קצת לבנות את עצמאותכם והטעם שלכם. אז אין בעיה להציע - אבל לא "ללחוץ" אם זה לא לטעמכם..  יש להניח שהיא תקבל.

 

כמו כן, גם מבפנים, להבין שלאהוב אותה ולכבד אותה, אינו מקביל ללקבל כל דבר שאומרת שנוגע אליכם ולא אליה. לכבד, לשים לב, לשקול - אבל במה שנוגע רק לכם לא חייבים לקבל.

 

אם תהיי מודעת לכך בשלוה, אז תשמעי מה שהיא אומרת בחיוך, תחשבי - ותעשי כפי שנראה לכם בסופו של דבר,או תאמרי על משהו שהיא רוצה לעשות: תודה, אבל נראה לנו לעשות קצת אחרת..

כי מילה אחת יכלה לקלקל הרבה

 

דבר שני לנהל את הענינים שתצטרכו לעבור משם, עבודה לימודים וכו'

 

הכל בחיוך אבל שא אחד לא ירגיש נפגע

היא תרפה קצת. ברגע שרומזים משהו היא תבין . או משפט כזה - כשאת אצלה בבית תגידי לה אמא חשבתי להזיז את הספה לחדר. רוב הסיכויים שהיא תגיד לא. ואז תאמרי לה שזה הבית שלך וכו' וכו' בעדינות ובכבוד אם. צריך לעזור:-/

מניסיון להגיד בצורה ברורה שזה מפריע לך.

שהיא יכולה לומר את דעתה אבל כשאת מחליטה משהו אז שתכבד אותך.

זה הבית שלך.

את מנהלת אותו.

היא את הבית שלה מנהלת ואף אחד לא מתערב לה.

מניסיון אם לא תעמיד אותה עכשיו זה יכול להגיע לרבדים יותר עמוקים ולא נעימים.

אם כל מה שאימך עושה, זה להביע את דעתה, [כלומר, אינה לוחצת עליך שתעשי כך וכך, אז זה מעיד שעדיין לא גמרת להתבגר... מה את רוצה? שאמא תשתוק כל הזמן? מדוע אינך יכולה להתיחס אליה כמו אל כל אדם? אם חברה שלך תציע רעיון כזה, גם תרגישי שהיא מתערבת לך?

מכל מקום, למה שלא תבחרו נושאים יותר מעניינים כמו הבעיות של המדינה או המצב בעולם, בישוב וכו'...

וכן, ההצעה שתעברו לגור במקום אחר היא הצעה טובה מאוד.

אני לא הייתי מעזה להעליב את אמא שלי כי אם היא תפגע אויייי מה יהיה מזה... כנ"ל לגבי חמותי. אני לא גרה ליד ההורים שלי אבל כשהם מתערבים אני בולעת בשקט.

להודות על העזרה הרבה שהיא מעניקה אך עם זאת לעמוד על שלכם באסרטיביות ובנועם.
את כנראה מכירה אותה הכי טוב וכל ניתוחי הפסיכולוגיה בגרוש לא יועילו , אבל אני מניחה שמדובר באשה בעלת דעות מוצקות ומול אשה כזו חשוב לשדר ביטחון ורוגע , אתם תנהלו את חייכם כפי שאתם רואים לנכון והמילה האחרונה שלכם בכל מקרה ובכל מצב.

מאוד תלוי בכם כזוג ובאיך שאתם מתנהגים.

אנחנו גרים ליד ההורים ויכולה לומר שלי אישית זה מאוד נוח ומקל.

לא מרגישה שמתערבים לי בזוגיות או מטיפים או מנסים לסדר ולהחליט בשבילי

בהתחלה בקושי היינו באים להורים, היו ימים שלמים שהם לא ידעו מה איתנו ומה אנחנו עושים והקשר היה טלפוני למרות שהמרחק הפיזי הוא מאוד קטן.

 

צריך להציב גבולות.

לאמא שלי יש מפתח לבית שלי ואלפי פעמים אני אומרת לה שאם היא צריכה משהו שתיכנס ותיקח חופשי והיא בחיים לא מנצלת את זה ומודיעה מראש אם היא נכנסת או לוקחת משהו.

אולי ספציפית אמא שלי לא מהסוג המתערב, לא יודעת, אבל אמא שלי יודעת שהיא יכולה להביע דעה ולומר מה שהיא חושבת אבל בסופו של דבר זו החלטה שלי ושל בעלי בלבד.

 

לא מזמן הייתה לנו הוצאה גדולה והתלבטנו מאיזו חנות לקנות ומה יותר משתלם והתייעצנו עם ההורים (שלי ושלו) והם אמרו את דעתם וידעו שבסוף אנחנו נחליט מה שנרצה.

 

 

הסוד הוא בעיקר לדעת להציב את הגבול, ולהגיע להבנה מה אפשרי ומה לא.

אני גם פחדתי מזה קצת בהתחלה, וב"ה אנחנו מבינים אחד את השני.

 

והכי חשוב אם זה לא מצליח, לא צריך לפחד ולעזוב את האזור.

בהצלחה

מה אני מנסה לומר? תמיד כשיש חריץ/היסוס/חוסר עצמאות /חוסר החלטיות מצידנו-לשם נכנסים ההורים/החברה ומתערבים ומייעצים 

אם לא תשתפי אותה בפרטים מיותרים-אפילו כדי להתייעץ,אם את מצידך תשתדלי עם כל הקושי להעזר בה כמה שפחות,גם ההתערבות שלה תפחת.

הרעיון הוא-לא לנסות לשנות את הזולת,אלא לחזק ולשנות בעצמי מה שצריך ואחרים יתיישרו ממילא, לפי ההתנהגות שלנו.

אני כותבת מהרבה נסיון מר בעניין,ועדיין התמודדות לא פשוטה ,אבל אלו התובנות שבס"ד הגעתי אליהן עד כה.

אה, גם-תפילה-והרבה הרבה ממנה.

בהצלחה!

אם יש עוד רעיונות אשמח