פורום נשואים טריים (עמוד 474)

בעלי בצבא וגם בקושי יכול לדבר.. באמת באמת קשה! אולי יש חברה טובה שיכולה לעזור ולעודד, מישהי שלא תתפדחי לשפוך לה והיא תקבל את זה בטוב ותרצה לתמוך. מוזיקה שאת אוהבת. סתם יום כיף שקצת יעודד.. סרט שאת אוהבת. לדבר עם הקב"ה. לפעמים גם לבכות ולפרוק קצת זה מרגיע ומעודד.. אותי לא כל כך ;)
ולחכות שיחזור או שיוכל לדבר..
בהצלחה רבה!

לכתוב כל מה שיש בלב.. אפשר לבכות תוך כדי גם..

אפשר לכתוב אסמסים, אפילו שהוא לא יוכל לקרוא עכשו. אחכ כשיקרא יידע מה היה לך בכל יום...

או לכתוב לו מכתבים, אפילו שהם בינתיים אצלך.

אני עכשו במצב דומה ואין לי כוח לעשות את הדברים האלו. אני פשוט מדמיינת את עצמי מספרת לו. ואפילו זה עוזר לי.

אין עליכן.

חזקו ואמצו.

ב"ה בעלי הולך לג'וב אז הוא יחזור כל יום, עכשיו זה רק לחודש טירונות שהוא לא בבית.

לא הייתי עומדת בזה יותר מחודש..

 

אשריכן!

בס''ד

 

בעלי היקר והצדיק בקבע ב"ה. ולפעמים זה בהחלט לא פשוט.
חודש זה גם לא פשוט, תעשי לך מחברת- שאת פורקת שם הכל מהכל. ומחליטה שאת מקדישה לזה לא יותר מיום אחד (חבל על הקמטים של העצבות ).

ואז מרימה את עצמך בחזרה עם חיוך מנצח ועושה משהו שאת אוהבת!

לי זה עוזר ממש. כמובן שעם הזמן זה עובר/ מתרגלים והמחברת דיי ננטשת.
סדרה טובה להתמכר אליה, סרטים מצחיקים! חברות טובות!
ותמיד תמיד לזכור כמה שבעלך אוהב אותך וגאה בך בתרומה הזאת!

כל הכבוד!!
יישר כוח!
-----

כמובן שאני כאן זמינה לכל דבר בכל שעה

גרתי לבד שנתיים שבעלי שירת בלוחמת גולני.

מכירה כל כך טוב את ההרגשה
תקופה מאד לא קלה.

אבל מה שהיה טוב בה,
שהיא גרמה לנו רק להעריך ולהתגעגע יותר.

חיזוקים והמון

אני באמת הייתי מנצלת את הבדידות
ומתבודדת המון.

בס"ד

במידה ואתם מגיעים לסכום שמעל 5000 זה פוגע לכם בתשמש. למה , מכיוון שאתם "עוקפים" את סכום התשמש כך שזאת אומרת שאין לכם צורך בו ואתם מצליחים להסתדר.

מוזמנים לפנות בפרטי.

בהצלחה מרובה!
 

ממש ליד נעלי גזית ופוקס בייבי

יצאנו משם עם פריטי לבוש מצויינים, 5 ש"ח לפריט ולפעמים פחות אם מוכתם קלות...

אבל קניתי לאחיינית שלי בפוקס עודפים 4 חולצות ב30 שזה ממש זול ופחות מ10 שקל לחולצה וגם קניתי מכנס ב10 או 15 שקל ויש שם דברים שווים ואכותיים.

איפה זה פוקס עודפים?

(אאל״ט. או שזה בחוצות המפרץ.)

אבל אני סולחת לעצמי כי שרשרתי את זה למישי אחרת ולא שמתי לב....

• פוקס עודפים אור  יהודה. טלפון: 036340517.
  עוד חנויות עודפים באאוטלט אור יהודה.
• פוקס עודפים באר שבע. טלפון: 036340517.
  עוד חנויות עודפים בבאר שבע.
• פוקס עודפים הרצליה. טלפון: 099557353.
  עוד חנויות עודפים בהרצליה.
• פוקס עודפים חדרה. טלפון: 046331257.
• פוקס עודפים חיפה. טלפון: 048400507.
  עוד חנויות עודפים בחוצות המפרץ.
• פוקס עודפים נס ציונה. טלפון: 089408849.
• פוקס עודפים נתניה. טלפון: 098842767.
  עוד חנויות עודפים בנתניה.

ממש טובה עם המון דברים מצויינים, גם לילדים

אבל היא פתוחה אם אני זוכרת נכון רק בשלישי בבוקר וברביעי בלילה, צריך לבדוק באתר של המועצה באפרת..

המון שנים של נחת זה מזו 

@אלעד

הוא מוגדר כאילו בתפקיד?
בכל מקרה תודה מושיקו על העזרה...

בשמחה

כמו שאת רואה בחתימה אני גם מנהלת.
יהיה טוב.

הרי עם כמה שההודעה נשמעת בתום-לב, אינך יכולה לדעת בשלב זה מה מאחריה.

כתבתי לכם שאלה בגלל שזה פצלשנ
לא ידעתי אם תכנסו שוב...

@עזרה בכיף!

וגם אישי, אני אפנה אותך אליו בפרטי...
מוזמן בשמחה

יש מצב שיש לך חלק בהעלמות הזאת?

יש לך איזו השערה?

מה שבטוח שיעוץ שווה כל זמן וכסף שבעולם.

תסביר לאישתך שלא הולכים ליעוץ בשביל לשנות בה משהוא, אלא מישהוא ניטרלי שישמע ויגיד מה נראה לו, היא לא חיבת לשנות כלום ויכולים ללכת פעם אחת ולא לחזור יותר.

אני בטוחה שגם לה רע , היא בטח יותר אוהבת את עצמה כמו שהיתה בעבר כשהכרת אותה, היא בטוח לא אוהבת את עצמה מקללת וצורחת ומתפרצת כל הסימנים האלו זה סימני מצוקה.

 

גם אני עברתי בעבר  משבר כזה.. כל זוג הוא אחרת והבעיות שהפריעו לי הן אחרות, אבל הנקודה היא שגם אני הרגשתי חרטה/צער על שהתחתנתי עם אשתי..

 

לא הלכנו לייעוץ, וגם לא שיתפתי את אשתי בכל המחשבות..

 

דברתי איתה בהמון עדינות ונועם על דברים שמפריעים לי, ובמקביל עשיתי המון עבודה פנימית על עצמי..השתדלתי לראות בה רק את הטוב כל הזמן, להעריך כל דבר שעושה עבורי, להזכר בדברים שגרמו לי לאהוב אותה ככ ולהתרכז בהם. עוד נקודה שעזרה מאוד - לא לשוות אותה לאף אחת אחרת, לא מבחינת מראה, קריירה, חמימות ומה שלא יהיה..

 

כיום יש לנו זוגיות מדהימה, וזה באמת כיף אמיתי אחי..

בהצלחה

כל הכבוד לך ריגש אותי לקרוא שיש אנשים שככה מתאמצים לשלום בית.

חזק אתה כל הכבוד

אף אחד פה לא יכול לדעת אם פשוט לא הכרת נכון לפני החתונה (יתכן). או שיש לה "משהו" בעקבות הנישואין שגורם לכך.

 

ברור שזה מצב לא שייך (לפחות לפי תיאורך) : שאשה "תקלל", תצעק, תהיה "קרה", לא תיתן אמון וכד'.

 

השאלה, האם "התברר" שהיא כך - או שזו "זעקה אילמת", איש לא יכול לדעת פה.

 

אתה אומר שדיברתם, אז כנראה שגם אתה לא הצלחת בדיוק "לדובב" ולהבין במה הענין.

 

 

חייבים ייעוץ. אבל טוב..  אתה יכול בשיחה נינוחה "לשקף" לה את המצב. לומר לה שאינך יודע מה הגורם: האם "ככה זה", או שיש כאן הבעת תסכול.  ובהיות שאינכם מצליחים לבד לברר, וגם למצוא פיתרון - חייבים לנסות עם מישהו שיוכל להבהיר לפחות "מה הבעיה", כדי שניתן יהיה להתקדם.

 

הצלחה רבה.

 

יישר כח על הרצון.

בגלל שאני אישה.. אני אנסה לראות את הדברים מהצד שלה..
אישה לא מתנה ככה פתאום. שום דבר לא מצדיק תוקפנות. אבל כן כמו שאמרו עוד לפני מסמן על ממצוקה. אולי היא מקבלת ממך את השדר את כבר לא אהובה עלי כמו פעם? אולי היא לא מרגישה שאתה תומך בה ומבין אותה? אולי היא עמוסה וצריכה זמן לעצמה?
אולי היא פגועה וכואבה?? לי זה ככה נשמע האמת..

מישהו יכול להמליץ על יועצי זוגיות 'עם קבלות' (אם ישנו ניסיון אישי, עדיף...) תודה! הקב"ה ישלם שכרכם.

יש את הרב פלונצ'ק מהר נוף.
ויש אחד בשם גולדשטיין בגבעת שאול תנסה להשיג את המספרים.
שמעתי על זוגות שעשו שלום בית בזכות הטיפול והמאמץ שלהם כמובן

שהיא באמת במצוקה.

אתה מתאר תקופה ארוכה שגם אני הייתי ככה.

וזה נבע מהמון קשיים כמו דיכאון אחרי לידה
קושי כמו לעכל את המעבר מרווקה לנשואה
ואז מנשואה לאמא
ואז מאמא לאמא לשניים

לפעמים אנו לא מודעים לעצמנו
אבל התת מודע "פורק" את המצוקה בדרכים שונות

כמו למשל פסימיות, חוסר אמון וקרירות
נורה אדומה בעיניי.

אולי היא בעצם מנסה לאותת לך שתתייחס אליה
האם ניסית להזמין אותה לבית קפה
לטיול על שפת הים
או צימר יומיים?
זה עשוי מאוד לעזור ולחולל פלאים.

גם להרגשה שלה וגם לריענון.

אגב, לגבי יעוץ מאיזה איזור אתם?

חוץ מהצפון...

או גם עם הילדים?

איך היא מתנהגת עם חברות, משפחה שלה או כשיש אורחים בבית?

יכול להיות שמשהו השתבש ביחסים ביניכם, ורק איתך היא מתפרצת .

אם אשתך תמיד קרה, פסימית עם כולם, לא נותנת אמון באף אחד ומתפרצת על כולם - זה יכול להיות דיכאון.

א. כי יועץ זוגי זה בסביבות 300 לשעה ואם אתה הולך דרך הרב הוא מממן חצי מהעלות. ב. הרב ממש בוחר אותם בפינצטה והם עוברים הרבה לפני שנהיים יועצים..ג.אני ובעלי עברנו תקופה לא משהו והיועץ זוגי מטעם הרב שינה לנו את החיים.אמסור לך את המספר של המזכיר של הרב..יש להם יועצים מכל הסוגים ומכל הארץ הוא ידאג לכם ליועץ שהכי מתאים בשבילכם.

איפה אפשר להוזיל- איזה מסלול בפלא? רכב זול? מגורים במקום זול? פירמות של טיטולים? איפה קונים אוכל? ובגדים?  

אולי אפשר לשנות את זה שאת לא יכולה להיעדר? מה קרה? את אמא!! יש לפי החוק ימי מחלה או חופשה, מה לעשות, ילדים רגישים ונוטים חלילה לחלות, בעיקר בחורף,

אם לא תשני זאת- הוא זה שתמיד ייעדר מהעבודה, מכל עבודה וברור שלא ימצא חן בעיניהם...... אפשרי לך?

אולי נוכל לעזור..(במציאת עבודה וכאלה..)

אני לא חושבת שזה המצב במדינה בהכרח. אני מסתכלת מסביב, חברות, משפחה, אני לא רואה אנשים שמחליפים כ"כ הרבה עבודות.
לפני שבאתי לענות קפצו לי לרגע כל השרשורים שפתחת פה לאחרונה... ולדעתי צריך לעשות חושבים (ביחד עם בעלך) למה זה קורה. הגיוני שמפטרים אדם מעבודה אחת, שתיים, אבל כשזה דבר שחוזר על עצמו הרבה (פעם בשנה בממוצע) לדעתי כבר צריך להסתכל מה בעייתי...
כתבת בשרשור הקודם:
" אני עובדת, סיימתי לימודים, מניקה, מקלחת, מאכילה
מלבישה, מחנכת, שרה ומדקלמת, לא ישנה בלילות
הכל אני עושה...
בעלי אדם טוב, עוזר כמה שיכול.
אבל עייף כל הזמן (זה אופי, גם שישן 20 שעות, בריא ב"ה)
חושב המון על עצמו כמו כדורגל וחברים, משחקי פלא וספרים
גם שאני מבקשת שיעזוב את הספר ונשב ביחד...
...הוא רק ממצמץ בעייפות.
גם שישן רצוף ונהדר.
מאוד לא קל לי...
אבל יש לי ההרגשה שאני עושה הכל...
והוא מחפש איך להתנתק ולהשקיע בעצמו."
 
" הוא אומר שקשה לו
אומר שקשה לו במיוחד עם ההתחזקות
שאהב את חייו ללא איסורים
שמרגש כלוא ולא שמח
שמתגעגע לפעמים לחברים ולמנוחה
לתספורות בשיער וגם למשחקי הסוני"
 
אני לא באה לשפוט, אבל אני חושבת שיש שני דברים שכדאי לשים לב אליהם.
 
דבר ראשון- העייפות. לבדוק למה הוא עייף, האם זה גם בעבודה ככה? כי אז הגיוני שמפטרים אותו...
דבר שני- "אוהב לחיות את חייו ללא איסורים" לפעמים זה שואב כוח מבן אדם כי הוא מרגיש כבול ואז גם בעבודה הוא מרגיש כבול ואין לו כוח להשקיע בכלום.. לראות האם העבודות שהוא מחפש עושות לו טוב, האם הוא אוהב אותם? מרגיש מיצוי עצמי? או שהוא מרגיש שהוא כבול גם שם...
 
ודבר אחרון, אני לא מכריה את בעלך, וכול להיות שהוא פשוט טיפוס כזה, יש אנשים שהוא יותר יציבים וקבועים לגבי הדברים שהם עושים ויש אנשים שפחות. אם את רואה שגם בדת הוא התחיל ועזב וגם בעבודות קשה לו להישאר במקום אחד ולהשקיע (כי זו הסיבה שמפטרים עובדים בד"כ, השאר זה תירוצים) אולי כדאי גם לדבר איתו (או עם יועץ) על זה.
בהצלחה
 

תודה על העידודים.

רואי, תודה, מרחובות.

צ'ילי וחכמה בלילה
אתן מקסימות ... וצ'ילי איזו הבחנה!
תודה על העצות
את לגמרי צודקת, בעלי אדם די הפכפך
מה שכן ב"ה זה לא קרה לגבי עבודות...
הוא מאוד אחראי
עובד מסור וחרוץ
עובד ב*3* עבודות וכל הבוסים מרוצים.
3 הראשונות היו יותר לרווקים או נשואים טריים
בגלל משמרות הערב שלא הסכמתי להן,
במיוחד אחרי שהגדול נולד.
1 הייתה מאוד מתישה פיזית ולא מתגמלת שלבסוף הייתה לנו החלטה להתפטר,
וטוב שכך.
עוד אחת הייתה באמצע בינתיים
עד שנמצא משהו טוב יותר.
וזאתי בגלל קיצוצים והיעדרויות כמו שאמרתי... היו לו שבועיים בבית צמוד לתינוק שלנו.
הבעיה זו באמת העבודה שלי...
אני טבחית במעון יום גדול.
העבודה שלי דורשת אחריות ענקית
פעם ב... שאני לא מרגישה טוב לוקחת חופש.
הבעיה היא, שכל ההוצאות האלו
מטורפות!!!
אחרת בשמחה ובחפץ לב הייתי אמא במשרה מלאה...
אני בכלל לא אוהבת לעבוד.

אז אתם צריכים להחליט ביחד שעושים כמה שיותר מאמצים על מנת שהוא לא ייעדר מהעבודה.
ובלי קשר, כשהוא ימצא עבודה בע"ה, הייתי מציעה לך לחפש עבודה אחרת. עבודה שלא מאפשרת לך להיעדר תעשה עלייך מאוד כאמא לילדים קטנים.

זו נקודה למשבה.

במעון בקושי יש חופשים...

החיים לא פשוטים יש לי הרגשה שכדאי לך להעריך יותר את בעלך מבפנים ולהראות לו בחוץ.
מכל מה שכתוב נשמע שהוא צריך יותר את החום שלך והתמיכה.

אני מהמפרגנות ב"ה...
תודה על ההארה.

מבחינת השכירות ולקנות נכס כמה שיותר מהר

אבל תביאי בחשבון שיש מקצועות מסויימים שהתחלופה בהם היא גבוהה, לא כולם בנקאים ועובדי מדינה.
אני לא יודע במה עוסק בעלך אבל יכול להיות שזה מקצוע שחלק ממנו לשלוח קורות חיים פעם בשנה.

ולא נוסעים ברכב אלא אם כן חייבים..

 

מכיר מישהו שגם היו מפטרים אותו הרבה. שאל את הרב והוא אמר שהתפילין פסולות.

בבדיקה נמצא שחסר את המילה "הזאת" בפסוק ועבדת את העבודה הזאת"

הרבה מקרים כאלו היו מנת חלקי בעבודה אני ממש מתפרנס מהבעיות הללו של האנשים זה לא יאומן
אחד עם בעיות בריאות ומזוזות פסולות
השני עם שלום בית
השלישי עם בעיות בריאות
וכן הרבנים ממליצים לפעמים להחליף למרות שלכאורה מזוזות ותפילין חדשות וכשרות

לעשות, באותו רגע של לחץ שקודם לעצבים התבוננות זריזה שתעזור לך לאבחן מה בדיוק גורם לך ללחץ.

אם תזהי את גורם הלחץ- תלמדי איך לנטרל אותו ואז לא תתעצבני כל פעם שזה קורה.

נניח- אם הטלפון הוא זה שמלחיץ אז פשוט לא עונים.

אם הבקשה מהבעל- אז אפשר אולי לומר- זה בסדר שאני אעשה את זה עוד רגע?

 

זה כמובן קשור לסדרי עדיפויות ולכנות.

ברור שהתינוקת ובעלך קודמים לטלפון. ואם את לא יכולה להענות לבעלך בגלל התינוקת- אז קודם צריך להרגיע אותה ואז להענות לו. והכי טוב שפשוט תגידי- שניה נשמה, אני מרגיעה אותה כדי להתפנות אליך..

 

מקווה שעזרתי קצת לפחות.

מה שמלחיץ אותי זה שכמה דברים קורים יחד לאו דווקא אלה תודה

החיים מזמנים התנגשויות כל הזמן, והחכם עושה סדר עדיפות נכון...

עם הזמן והגיל נרגעים קצת ומתרגלים לעומס ואז פחות נלחצים...

באמת כדאי לחשוב מה הכי חשוב באותו רגע... ולשים לב שיש דברים שעושים הרבה רעש וצלצולים וקולות מציקים אך בעצם אפילו שהם בולטים- הם פחות חשובים...

גם להבין שיש לנו רק 2 ידיים... ולא נורא אם לא נספיק הכל בו זמנית...

ממש להרגיע את עצמנו שבאמת יש דברים לא קריטיים ולא דחופים...ויש שכן...ואנו רק בני אדם...

העבודה היא הירגעות וענווה ביחס לכוחותינו...

למה לא נכון להגיב איך שהגבת, איך היית רוצה להגיב,

ולדמיין מקרים שהיו קורים לפרטי פרטים עם "התגובה הנכונה" שלך..

נסו להחליט יחד על צורת התמודדות. למשל: כל פעם שזה קורה, בעלך יהיה שם כדי להזכיר לך ולשקף את התנהגותך. אפשר להחליט שבזמן שזה קורה את לוקחת נשימה עמוקה, סופרת עד 20 ורק אז מגיבה...

במשך הזמן, תסגלי לעצמך התנהגות רצויה לבד
אך כמו תמיד זו עבודה תמידית..
בהצלחה!

רק איך עושים את זה?

שלמחרת לארגן כיסוי ראש הכי פשוט ומגפיים עם רוכסן (לא שרוכים).

 

ובשירות לאומי גם החזקתי מברשת שיניים ומשחה בתיק ולפעמים צחצחתי במקום שירות.

 

ב"ה היום אני עובדת בעבודה עם שעות גמישות....

 

דבר נוסף שאני לא מצליחה להתמיד בו זה הכנת אוכל יום לפני.

 

שהכל מוכן מצליחים לקום מוקדם.....

שכשתהיה לך מחויבות- תקומי בזמן.
אז אולי תארגני לעצמך איזה מחויבות אמיתי למשך שבוע ותראי איך את מתמודדת.

את לא צריכה לפחד. הרגשות שלך טבעיים וחיוביים.
אם זה ימשיך להציק לך את בסופו של דבר תכריחי את עצמך לקום.
בהצלחה

קצת התלבטתי אם לכתוב לך כי זה נראה שאני כותבת בגלל אינטרס שלי... אבל זה ממש לא. פשוט מהנסיון שלי זה ממש יכול לעזור, ומה שכתבת ממש "מזמין" להציע לך אימון.

אימון יכול לעזור לך לזהות יותר מדוייק מה קשה לך בלקום בבוקר, ואיך את יכולה לעזור לעצמך כדי שכן תצליחי.

כדי לעשות לך חשק אני יכולה לספר לך שמתאמנת שלי בעבר גם כן היתה קמה מאוחר, ואחרי שעשינו על זה שיחה, סיפרה בשיחה הבאה שהיא התחילה לקום בעצמה דקה לפני השעון המעורר! אז אמנם כל מקרה לגופו ולא בטוח שזה אותו דבר, אבל מקוה שזה יכול לתת מוטיבציה.

מה שכיף באימון הוא שאת באה עם עניין ספציפי ש"בוער"לך לשנות, והעבודה שנעשית באימון בע"ה משפיעה אח"כ על עוד הרבה דברים בחיים שלך.

באמת לא נעים לי שמה שכתבתי נראה כמו פרסומת, אבל אני באמת כותבת מתוך אמונה באימון ומתוך רצון כן לעזור. הייתי כותבת כאנונימית אם היתה אפשרות כזו. אבל בגלל שאין, לפחות אפשר להרויח את האופציה של שיחה באישי. אשמח מאד לענות אם יש לך שאלות. אני רק לא מאד מצויה כאן אז יכול לקחת זמן עד שאני מגיבה.

 

שיש מחוייבות בד"כ מצליחים יותר

בעזה ברגע שהילדים יבואו את תחלמי על לקום אחרי שש בבוקר. בינתיים תצאי לעבוד כנראה אחרי שיעיפו אותך משלוש עבודות בגלל איחורים תלמדי את הלקח

וכן- אין דבר העומד בפני הרצון, חוץ מהרצון עצמו 

כך שאם פרנסתכם תלויה בכסף הזה, קשה לי להאמין שתוותרי בקלות

יהיה מאוד קשה בהתחלה,

אבל אם יש רצון ומחויבות גדולה- עומדים בזה

בהצלחה!

נפוץ בהיי טק ועבודות משרדיות ללא קהל.

אז למדתי להשתדל ללכת לישון מוקדם בערב(סביבות עשר)

להכנס לאט לאט לאוירת שינה ולתת לגוף את הצורך שלו כשאני מרגישה עייפה ולא להחזיק את עצמי סתם 

בד"כ זה עוזר והיום למשל התעוררתי בחמש בבוקר.

כן כן אני זוכר, איך הייתי קטן ושיגעתי את כולם.

לא היה חמוד ממני....

בגיל שנה כל הטררם הזה סביב הפעוט רק מפחיד אותו,

וודאי שהוא לא יזכור מה שהתרחש שם לאחר זמן.

 

המסיבה היא נטו בשביל האורחים..

אצלינו יום הולדת האחרון, הילד של היום הולדת נרדם בחדר שלו ולא היה מוכן לקום

 

כן זה להורים, במיוחד בשבילי. לא מגיע לאמא להנות גם?

 

ושיר מתנות קטנות מאוד יפה ליום הולדת ....

 

 

אבל שלא יתבאסו כשיראו שהילד המתוק נהיה לפתע סנוב...

/Forum/Forum.aspx/f458

אחרי שעשו שם טיול אחים ואחיינים בלעדי

 

מפחיד איך שבשניות זה הגיע לרמה כזאת מסטטוס פרטי בפייסבוק...

התרגש מכמות האנשים שהפיצו את ההודעה הזאת.

לא כל דבר הוא ספקולציה.

לדבריו ביקרו בחול המועד יותר אנשים מאשר ב10 שנים האחרונות.

על הבן אדם. יש בשירשור משהי שטוענת שזו אחותה כתבה. למה להעמיד אדם באור של שקרן אם הוא באמת לא כזה ...
לכן, ניסיתי להזכיר שאנחנו עם ישראל ובסך הכל עזרנו לאדם עם המון כוונה טובה

לא אמיתי. כדי שאוכל להסביר.

 

יישר כוח!

זאת פרסומת

נטו פרסומת

שאם היו רוצים לפרסם באותו היקף פירסום היו צריכים להוציא עשרות אם לא מאות אלפי שקלים 

ועובדה שהפרסומת הצליחה מצויין 

שבשבוע הגיעו למקום יותר אנשים מאשר ב10 שנים

 

קצת כדי לסבר את האוזן

אם מישהו מרוויח שכר של 5000 ש"ח בחודש

אז תחשבו שהוא מרוויח פתאום 5000*12*10

600000

600 אלף ש"ח!!

וכל זה בשבוע (רבע מחודש רגיל)

 

 

על פרסום כזה אני הייתי מוכן לשלם משהו כמו 250 אלף ש"ח ואפילו יותר!

 

הרבה כסף

כן, אני יודע שהיא לא קיבלה על הפרסומת הזאת שקל

והיא עשתה חסד עם גן החיות הזה

חסד שיחזיק לו את הראש מעל המים לפחות עוד כמה שנים (גם כי יש לו עכשיו מספיק כסף להרבה זמן וגם הפרסומת הזאת לא כזה מהר תשכח)

 

ולא שאני חס וחלילה חושד במטרות של יהודים

אבל תמים אני לא.

 

ורק בגלל שאני מכיר אותך אישית כנרית

ואת מעידה שאין בפרסום הזה כוונת רווח

אני מאמין

 

 

ודרך אגב,

זה חיזוק גדול לאמונה 

שאם ה' רוצה להעלות מישהו

אז הוא מעלה אותו!!

מלשון "לפרסם".

אחרת למה שהיא תכתוב את זה?

המטרה שלה הייתה להביא לשם אנשים.

בעל המקום לא ידע על זה כלום.

וברגע שהיא ראתה לאיזה רמות זה הגיע היא נבהלה. זה לא היה מתוכנן בכלל.

 

אכן אנשים צדיקים שרצו להעביר לכולם לטובתם ולטובת בעל המקום

אשריכם ישראל

וכמה היה מרוויח מקודם.

 

ומכל מקום, זה מראה שההעברה דרך הרשת החברתית, לשם שמיים, עובדת לא פחות טוב.

 

וגם שיש הרבה אנשים טובים, שכאשר מרגישים שמשהו נוגע ללב, עושים משהו.. וב"ה שהם לא "חשדו" אלא פשוט באו..

 

משמח שיהודי - בוודאי שגר במקום כזה - הרוויח.

בעז"ה שירוויח עוד הרבה

 

לא זה מה שהפריע לי בהתחלה

אלא הפרסומת

 

אבל כנרית אמרה שזה בסדר 

 

איך תוצאה לא פחות טובה ממה שמשקיעים בכסף ב"פירסום" - 

 

מושגת ע"י לב של אנשים שמרגיש שיש מישהו שחשוב לעזור לו - כתוצאה מהודעה קטנה של בחורה טובה...

 

 

600,000 ש"ח (נניח שאנחנו מדברים רק על פדיון), כשכל אחד שילם 15 ש"ח, זה אומר 40,000 מבקרים. אממ... לא נראה לי.

 

יותר מסתבר שהרגיל הוא לא 5,000. ושכנראה למקום יש תקצוב כלשהו, או שהוא פנסיונר או משהו כזה.

 

בכל מקרה, זה לא נכון גם שכל העלויות הן עלויות קבועות. כשיש הרבה מבקרים צריך גם יותר צוות, ניקיון לוגיסטיקה, וכו'. ככה שלהתחיל לחשב סכומי כסף זה לא מתחיל.

"החי בר מופעל בשיתוף המועצה האזורית שומרון וניתן להגיע אליו כל השבוע בתיאום בטלפון"
 

עניין התיאום הטלפוני קצת מסביר איך המקום תיפקד עד כה בלי לפשוט רגל. הוא פשוט לא מאוייש בשוטף.

נתתי חישוב לסיבור האוזן

אם נחמד ונעים- אז ממשיכים. יש כאלה שלוקח להם יותר משתיים שלוש פגישות כדי להבין אם זה שייך או לא...

מותר גם שיקח כמה חודשים עד שמגיעים להחלטה...

אין מקום לזה סתם-כך. "והיא חברתך ואשת בריתך" - על אשתו.

 

אם מחליטים שבאמת מתאים, מתחתנים. הרי בשביל זה מכירים. אבל לוקח קצת זמן בפעל בין שמחליטים לבין החופה.. אז עד אז "מתַחזקים את הוודאות"... מכירים יותר את האישיות, ושומרים היטב על הלכות צניעות.

 

[לגבי ההתחלה, בפשטות צריך להיפגש עוד קצת ולראות אם כן או לא. להחליט מתוך יותר בהירות]

פגשת כבר מישהי שמצאה חן בעיניך?

עד שלא תפגוש אחת כזאת אז "אין על מה לדבר"

כשתהיה אחת כזאת, ושגם אתה תמצא חן בעיניה, לא יחסרו לכם דברים לדבר עליהם ויהיה לכם די ברור לאן אתם הולכים.

בס"ד

 

משערת שכששאלת אם יש מקום לחברות, התכוונת למה שנקרא "חבר וחברה?"

אם לזו הייתה כוונתך- אז ההגדרה פחות משנה,

מה שמשנה זה הסטטוס,
ולעניות דעתי קשר שיש בו פוטנציאל לא כדאי לחתוך רק כי אין עדיין מספיק וודאות,
(רגשית או אחרת) וממשיכים לצאת עד שיש תשובה ברורה לכאן או לכאן.

אם בשכל יש הנאה מהפגישות, ונראה שיש התאמה וכ', ומשהו ברגש לא מספיק מתקדם,
או במילים אחרות אם השכל והלב לא מתקדמים באותו קצב, והלב נותר מאחור, 
ניתן לנסות פגישות יותר חווייתיות, מקומות יותר מעניינים, לשתף יותר,

ובמקביל לא להיות בלחץ מזה שללב יש קצב אחר.

כמובן שלא מדובר בלמרוח את הקשר סתם, אלא אם המצב כמו שתיארת מרגישים קצת-

אז לענ"ד יש מקום להמשיך ממקום רגוע ולא לחוץ.

 

אבל אם את יותר בכיוון של לא, ו"חברות" בשאלתך הייתה ידידות עם הבחור,
לענ"ד אין מקום לקשרים כאלו בין גברים ונשים, ולהפך.

 

בכל אופן בהצלחה רבה, מצפים לבשורות טובות!

 

וזה רעיון מגניב למזכרת! כרגע לא ממש עולה לי רעיון..

אבל לענ"ד מזכרות מהחתונה לא נצרכות
ובמקרה הנ"ל כנראה שהרוב שישארו על השולחנות.

חבל על הכסף והמאמץ שלכם!

אם זה רלוונטי לך אברר לעומק את העיניין.