פורום נשואים טריים (עמוד 474)

זה לחלוטין לא אומר שהוא פחות צדיק או אדם פחות טוב ממי שכן למד.
אם הוא מצא חן בעינייך עד עכשיו ויש כימיה, לכי על זה!
חבל שתפספסי בחור מקסים וצדיק רק בגלל שהיית מקובעת..
זאת דעתי

כמה הוא משקיע בלימוד תורה ובקיום מצוות.

דרך האתר לא ממש רואים את זה, וזה מאד משפיע על הבית וחינוך הילדים

אם את רוואה שהשקפתו כהשקפתך (לא שהוא מבטיח שהוא יתחזק, אלא שעכשיו הוא חושב ככה ולא יצא לו ללמוד בישיבה גבוהה מסיבות אחרות) אפשר לנסות

לפני החתונה יש איזו מנטרה של הבטחות
אחרי החתונה אשתנה
אחרי החתונה אתחזק
ועוד ועוד...

בדרך כלל, רק בדרך כלל, עם כל הרצון הטוב, זה לא קורה.
(כמובן שיש העומלים ומשיגים ב"ה)

אני יכולה לספר לך מניסיון
בעלי אדם נהדר עם מידות טובות ולב טוב
שנינו לא באים ממשפחה דתית ואני מאוד התחזקתי
ברגע שהוא הציע נישואין הבהרתי x y z
לא מוכנה שיהיה x ואשמח שיהיה y וכו'...
הבטיח. נישאנו. הכל היה בסדר.
ואני בשלב מסויים הבנתי שאוטוטו נצטרך לחנך ילדים
וככה בעדינות התחלתי לדחוף לשיעורי תורה וכו'
מלבד זה שרבנו המון
אמר שאני לא הרב שלו
שהוא יעשה הטוב בעיניו וכו'
לא זז שום דבר.

לאחר שנה שנתיים וגם שלוש - גם כלום.

אני הייתי סבלנית והתאפקתי המון
אבל ברגע שביקש להחזיר את העבר החילוני לביתנו
פה - אמרתי סטופ - לא מקיים הבטחות אוקי,
חכמת נשים בנתה ביתה... לאט לאט
אבל דברים שיהרסו את הבית / החינוך / הזוגיות - לא.
וזה מאוד מאוד לא קל
לחיות כך.
אני צריכה המון תבונה וגם סבלנות.

מציעה לך לנסות להבין את פני הדברים ולחשוב היטב
לא אמרתי חלילה שהוא לא אדם טוב
אל תפסלי חלילה
אבל שתהיי מודעת לכל האופציות...
כי לפעמים הרגש משחד את השכל.

בהצלחה

לפני שלושה ימים ההודעה הזאת: ההשתדלות שלנו..ההצלחה מאת ה'.. - לקראת נישואין וזוגיות

 

כבר חל "מהפך"?..

 

[ואם השאלה רצינית - "קול פנימי" מקצת וירטואלי ופעמיים טלפון, זה עדיין דמיון במידה מסויימת.

 

וחסרים פה הרבה נתונים כדי להגיד משהו]

עד אז תיקן מידות כהלכה
אם כזה הבחור תהי בטוחה שידע להיות בעל לתפארת וירא שמיים בתכלית שמטרתו לעבוד את ה בשמחה
קיצר אחרי החתונה נפתחים שערים שהיון סגורים המון זמן אצל גבר ביחס לבורא...
ב"הצלחה וכנראה שבאמת יש להם שליש ג"ע שם באתר ההוא...

אני רק זורק נקודות למחשבה לא נוקט צד....

איננה ניתנת להשוואה.
רציתי לציין.
ב"הצלחה לפותחת.

מה גם ששם רחל ראתה מראש במי מדובר, בראייתה המיוחדת - והתנתה איתו כתנאי לנישואין שילך ללמוד תורה..

 

ויש אנשים עם מידות טובות, שנשארים לא "יראי שמיים" גם אחרי  נישואיהם, ואם אין להם מטרה לעבוד את ה' לפני הנישואין - אין כל ערובה שתהיה אח"כ..

 

לא כתבה כלום מהו "הפער ההשקפתי" - ולכן לא ניתן לשער לפי זה מה יהיה אח"כ.

יש איש פשוט שיעשה זאת ע"י ספר תהילים וספר הלכות בלבד

יש איש מחוכם יותר שיעשה זאת ע"י משנה

.

.

.

גם לאחר שנישאו בבוקר ר עקיבא ישן עד 12 בצהריים מהבושה ללמוד א ב ג עם תשב"רים

רק כשהסירה מעליו את הבושה החל ללמוד 

 

היא לא מצפה שיהיה לה ר עקיבא אלא בעל טוב מתאים אוהב ומשתדל לדעת את ה'

מכל מה שכתבה עולה כי אולי יד ה בדבר.

 

לא כל זוג צריך לעבור ישיבה/מדרשה לפני חתונה

 

אני ואשתי כן...אם נייעץ זאת לילדינו לא בטוח

 

כ"כ אחי לא למד באף מסגרת מאלו עובד בהייטק וגם אשתו לא למדה במדרשה ויש להם בית של עמקות בתורה ומידות

טרומיות בשורה אחת עם בתי אברכים פה בעיר.

 

העיקר הקשר בין הזוג אם הקשר טוב אפשר להגיע לידיעת ה גדולה

אם למד באחלה גבהה שלוש ארבע שנים ומסתכל על רעייתו מגבוהה לא ידיעת ולא ה יצמח מזה

עוד יצבעו אותי בירוק פה...

או אפילו את ימי שישי..

אפשר להחליט שמשאירים כמה דברים בודדים לכבוד השבת,

ואת השאר- עושים מראש.

 

או דברים שדורשים טרחה גדולה בהכנות לשבת, אפשר להמיר במשהו קנוי..

 

 

ארוחה מפנקת בבית!!!
חוסך את הביביסיטר, זמן נסיעה וכו' ומאפשר יותר התאמה למה שאוהבים

אמנם עם ילדה קטנה אבל מחפשים רגעים להנות מהם (אפילו לצאת למקום עם ירוק+שמש+מזג אוויר טוב ואוכל מרענן עושה את העבודה בגדול)

אבל אנחנו כבר כשנה וחצי מחכים לדיל טוב ובזמן הנכון לצאת לאיזה סופ"ש ולצערי לא מצאנו (מבין המלונות עם האוכל מהדרין)

מישהו יכול לעזור? ליעץ? (אגב, אין לנו רכב)

לילה בצימר פשוט ובסיסי עולה בערך 400 ש"ח כמובן לא ביולי אוגוסט, נסו.

או דרך חברים שמורים או עושים מילואים.

בהצלחה.

אנחנו נשואים ב"ה 9 שנים 4 ילדים ב"ה.

צריך להיות יצירתיים, להלן כמה הצעות.

1. לצאת לצימר פעם פעמיים בשנה.
אנחנו ממש לא מליונרים או קרוב, אבל אם יוצאים ללילה אחד ומשאירים את הילדים אצל הסבתא אחות וכו' זה מעולה.

2. ללמוד יחד או לעשות משהו קבוע יחד.

לדוגמא: אנחנו הרכבנו פאזל 1000 חלקים לחדר הילדים שלנו ומסגרנו. זה לוקח המון ימים ויוצר הרבה זמן איכות.

3. להזמין בייביסיטר פעם בשבועיים אחרי שהילדים ישנים לשעה ויוצאים לטייל ברגל.

4. לזכור ולדבר על זה שהקשר שלכם הוא ראשון בסדר העדיפויות.

בעלי גם לומד אחה"צ, ומעביר שיעורים ולומד חברותא פעמיים בשבוע בערב. אבל אנחנו מכוונים את הזמן שיהיה לנו כיף יחד.

5. נזכרנו במשהו כיף.

לפני השינה עושים משחק ארץ עיר, זה ממש פשוט וממש כיף.

מקווים שנעזרתם.

בהצלחה!

אפשר ללמוד יחד למבחנים.

כשלי יש מבחנים/ מאמרים לקרוא ויכולים לעניין גם את בעלי, אנחנו קוראים יחד וזה גם מעניין, גם כיף וגם מועיל.

החיים שלך יהיו הרבה יותר טובים...

גם הסטטוס וגם הסיטואציה.
אחד על אחד.

מבינה את המורכבות אבל לפעמים אין ברירה
חייבים את ההתרעננות הזו לזוגיות ולשלווה הנפשית...

אז טכנית לא הכל יוצא מושלם
וקצת עייפים למחרת
אבל מחדשים וממלאים מצברים נפשיים
וזה האישיו.

ממ... לא. לא אני

אז למה שלא תארגנו בייביסיטר ותצאו בערבים שנותרו?

אם הזוגיות חשובה לך תמצאי את הדרך. מידי פעם את הולכת לחתונות או לאירועים משפחתיים, ואז את מתארגנת בהתאם. חיזוק הזוגיות ערך חשוב לא פחות, לעתים יותר. תוכלי למצוא גם את הזמן וגם את הכח.

הפסקת חשמל.. 

איש לא ראה (הסיטר)

איש לא שמע (המצפון)

 

פתרונות פלאיים בע"מ.

 

אשמח לעזור בכיוון

או שמוותרים ליום יומיים על תחזוק הבית-

ומתחזקים את הנפש-

 

או שבוחרים שהבית יהיה פיקס והנפש תמשיך להרגיש חנק.

 

 

בידיכם הבחירה.

מאז שכתבתי את זה הספקנו לצאת באחד הבקרים (לא הרגשתי טוב מספיק ללכת לעבודה אבל מספיק טוב כדי לצאת עם בעלי )

אבל בפעם הבאה אשתמש בטיפים שלכם!

 

(אפשר גם להזמין בסין בשקלים בודדים)

אלא אם את מגהצת סידרתית...

בעה"י

 

אם אתם אופים הרבה או לובשים הרבה בגדים שדורשים גיהוץ. 

גם באפייה זה תלוי מה אתם אופים - אם זה עוגות ודברים פשוטים אז אפשר בהחלט להסתפק באחד פשוט.

 

ובכ"מ תחכו לאחרי החתונה...

 

המגהץ שלנו עלה 1000 שקל-זה מגהץ הרבה יותר מהר, תלוי גם בסוג החולצה שלובשים, בעלי לובש חולצות כותנה כל יום-לא טריקו  אז המגהץ מאוד שימושי

המיקסר 100 שקל והוא מצוין לעוגה פעם בשבוע

במיקסר עדיין לא השתמשתי (נשואה 3 שנים..) והמגהץ כבר התקלקל פעמיים וקנינו חדש

אני בכלל לא משתמשת במגהץ

כי מי שרוצה לאפות הרבה ואין לו הרבה כוח\ לא מסוגל לשאת את הרעד של המיקסר הידני- מומלץ שיקנה מיקסר

 

(המיקסר הפשוט לפסח...)

תלוי בכם.

אני חובבת גיהוץ וקניתי מכספי החתונה מגהץ קיטור הכי טוב של טפל.

(וזה נכון גם לאלו ששונאות לגהץ ורוצות להקל על עצמן עם מגהץ נוח)

לעומת זאת אני לא מרבה לאפות, אז הייתי מתפשרת על מיקסר פשוט.

 

אבל תלוי בך...

 

רוב הבגדים שלך דורשים גיהוץ?

 

או רק חולצה לשבת לבעלך?

 

את אוהבת לבשל, רוצה גם לאפות חלות?

 

כי מיקסר איכותי שיודע ללוש בצק טוב - ממש ממש מקל בזה..

 

בהצלחה!

 

 

ואני אופה חלות די הרבה ועדין לא נמאס לי ללוש בידיים (2 קילו).

ותעשי לי טובה, ברור שאת מחליטה, לא?

ולדעתי מגהץ הרבה יותר חשוב.
הרי ברור שלובש מכופתרות לפחות בשבתות וחגים... כבר בשביל זה זה הכרחי לדעתי....

אגב, מיקסר איכותי ומגהץ איכותי עולים אותו דבר???
לדעתי מיקסר יקר יותר.

אצלנו בענייני מיקסרים בעלי מחליט.

 

בענייני גיהוץ אין ויכוחים (ואין גיהוץ )

היא חברה שלי כך שאני מכירהאקצר את הנפשות... ואם טעיתי היא לא תיקח אותי ברצינות בכ"מ

את צריכה מגהץ איכותי.
אם את מהבשלניות והאופות-
לכי על מיקסר.


אם את גם וגם-
את ממש מנשות החיל ההרואיות,
ורק על זה מגיע לך גם וגם....


(אישית- עדיף מיקסר)

ותנסי לחשוב כמה תגהצו וכמה תשתמשי במיקסר...
אני מסתדרת מעולה עם המיקסר הפשוט (עלה פחות מ100) ולשה בצק בידיים אבל אם היה לי מקום (אי'ה בדירה הבאה יהיה) הייתי שמחה להתפנק במיקסר יותר איכותי...
לגהץ זה התפקיד של בעלי וכמעט לא מגהצים (חולצות שבת מבד שלא מתקמט בקלות תולים ישר מהמייבש וזה חוסך הרבה מהגיהוץ) אבל אם יש לכם המון בגדים שדורשים גיהוץ אז מגהץ איכותי מקצר את העבודה בהרבה ומקל עליה...

אבל תלוי מאוד בכם.
אני מכבסת את החולצות הלבנות ומיד תולה ושמה על קולב וזה לא מתקמט(על 400 בסיבובים)

המגהצים הפשוטים והקטנים פשוט לא עובדיםםם
משהו נורא!
אני מסתדרת יוםי עם מירסר פשוט הוא עדין מקציף.
אבל מגהץ התיאשתי מהר.. אם את מהאלה שחשוב לה בגדים ישרים. ויש מה לגהץ
עדיף מגהץ.
מיקסר אם יהיה לך צורך תקנו בהמשך.

אנחנו לדוגמה מגהצים שנינו כל יום בגדים לעבודה אז לא התפשרנו על מגהץ איכותי ממליצה קיטור של טפאל.. לנו יש 6 בר והגיהוץ הוא בשניות

הצלחות!

מגהץ אדים הכי פשוט, אבל של חברה טובה.

אנחנו קנינו מגהץ פשוט של טפל. עלה 180. עושה את העבודה ומחזיק כבר שנים. לפניו היו כמה סינים דפוקים (זק"ש, אלקטרו חנן וכדו'), שנזלו מים ושאר בעיות.

 

מיקסר - תלוי בהרגלים שלכם. אם את מכינה הרבה בצק - אל תתפשרי על זה. להכנת קצפת פעם בחודש - מיקסר יד פשוט עושה את העבודה מצויין.

וזאת בהנחה שהרבה פחות תשתמשו במיקסר בשלב זה..
ומגהץ לא איכותי יכול להיות מקור לא קטן לעצבים...
אבל אם את בקטע של קונדיטוריה...

לכי תדעי.. אולי תקבלי..

-אחות של בעלי לפתע אחרי החתונה שאלה אם קיבלנו מגהץ כי היא חשבה לקנות לנו.. וזה היה כיף כי היא קנתה מגהץ נהדר

שיתקלקל מהר. מגהץ לעומת זאת, לא כזה טוחן עבודה אז אולי אפשר להסתפק בפשוט וזול.

שונאת לרחוץ את כל החלקים...וגם באמת לא מבינה מה הצורך להשתמש בו....
יש לי מקצף חשמלי ומסתדרת איתו לעוגות


באמת לא מבינה למה צריך...שלי יושב בארון סתם...

אפשר לקנות מגהץ טוב ומיקסר יש משו ידני שמתחבר לקערה(לא יודעת לתאר אבל בגדול זה מקסר ידני שמתלבש על קערה) זה ממש זול קנו לי את זה לפסח  תנסי אולי תמצאי עוד בחנויות אולי בגאולה וכד'

את חייבת לשמור על האמון בינכם.

או שתנסי להסביר לו שוב שאת ממש צריכה לשתף,

או שתקבלי את רצונו ולא תספרי.

זכרי ש''אין ברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין''

 

את יכולה לשתף אותנו במקום.

ולגבי צרבות - קחי טמס, תנשנשי משהו לעיתים קרובות.

ותהיה חזקה! הכאבים יעברו ובע''ה יהיה לך ילד בריא ושלם.

לא הייתי בכלל מגיעה לשאול את בעלי אם הוא מרשה לי לספר.

היתי מספרת וזהו .

אלא אם כן הוא הוא מרשה לך את זה (סביר להניח)

אבל אם את יודעת שיפריע לו, כמובן שאסור

ותסבירי לו כמה שזה חשוב שיהיה לאישה את מי לשתף, בעיקר שהוא לא יכול באמת להבין מה עובר עלייך כי הוא גבר.

רק אחות אחת או חברה אחת שאת גם סומכת עליה שלא תפיץ. נשים חייבות את זה...

את לא חייבת לעבור את התחושות האלה לבד!

השותפות הראשונה היא איתו.

 

אע"פ שזה לטובת הרגשתך האישית - אבל אתם ביחד. הרי הוא לא אומר כדי למנוע שיעזרו לך, אלא כי לא רוצה שתדענה על הדבר הזה, המשותף לשניכם.

 

את יכולה לנסות להסביר לו בנחת, שנסיונן אולי יכול לעזור - אבל להגיד מראש שאם אינו מסכים, אז לא ולא תהיה לך תרעומת.

 

תסבירי לבעלך שמאוד קשה לך ולספר על הריון יקל עליך ... תבהרי לו עד כמה צריך תמיכה מאישה!!!!! עם כל הכבוד לבעל הוא גבר... והוא לא מסוגל להכיל אותך לבד. אישה זקוקה לעוד תמיכה מזיוות הנשית. שתרגיש איתה ותתרגש איתה .... אין תחליף לאמא /אחות /חברה טובה . מבינה שיש רצון לשמור את הריון מחוץ לעיניים בוחנות .. אבל עדיין יש צורך גדול בתמיכה. .

לא מסכים עם האמירה "עם כל הכבוד לבעל הוא גבר.. ולא מסוגל להכיל אותך לבד". עם כל הכבוד לזה שהוא גבר - הוא בעלה...

 

יש הרבה שמסוגלים לגמרי - וגם נשיהם מרגישות טוב עם זה. 

 

 

לא סותר שאם אכן יש לה צורך כזה גם בשלב זה שעוד לא ניכר- אפשר לנסות להסביר לו.

זו סוגיה זוגית ותפתרו אותה יחד.

מעבר לזה שאת ממש ממש בהתחלה.

מוזמנת להעזר ולשתף במגוון הפורומים עד שתגיעו לעמק השווה

ובעיקר בחודש תשיעי.

מה שעזר לי מיידית זה חצי כוס חלב.... גראפס אחד והכל נעלם!

(מצטערת על הגועל... אבל ניסיתי לתאר בפשטות... )

ממש מוזר.

כמו שכתבו פה, כדאי להבהיר לו שעם כל האהבה שלך אליו והדאגה והתמיכה,

את חייבת אוזן נשית ותמיכה נשית ונפשית עבור מה שאת עברת ועוברת....

 

זה הכי כיף לדבר על לידות!

פתאום את מבינה שאת לא לבד....

או שיש כאלו שחוות (ה' ישמור)חוויות דומות או יותר גרועות..

ואז את מעריכה ומודה על זה ש"רק" את זה עברת.

 

בעזה"י שיהיה הריון תקין וקל ולידה תקינה וקלה עם המון המון שמחה וידיים מלאות!

מה פתאום. בטת עכשיו שיש לה הרבה אזניים נשיות באינטנט.

 

הבקשה של בעלה הגיונית מאוד.

עד השלב בו אנו מספרים (אחרי 3 חודשים) ובכ"ז בעלי מתנגד.

לאחר שתי הפלות למרות הקושי ממליצה לך לכבד את בקשתו , אתם יכולים ורצוי שתדברי איתו שזה מאוד יקל עלייך...
מקווה שיסכים ושההריון יעבור בקלות ובשלום.

תדברי עם בעלך באופן כנה. תגידי לו שחשובה לך דעתו ואת רוצה לדעת למה מאד מפריע לו שתספרי.. אחרי שתביאי לו מקום, תגיבי באהבה ותשתפי שאת ממש מרגישה צורך לדבר עם אחותך ושאת מרגישה שזה ייקל עליך את הקושי שאת חווה.. שיש משהו בחוויה שהיא עברה שהיא מזדהה איתך ואת רוצה לשמוע.
לדעתי אחרי שיח פתוח, כן ואוהב הוא יבין..
לא מאחורי הגב. ומהסיבה הפרקטית הפשוטה, ברגע שזה ייקרה פעם אחת זה עלול להמשיך לעוד הרבה סיטואציות בחיים ואפילו לא ייראה לך כמשהו שיש להתלבט עליו

זה תלוי גם ביכולת הכלכלית.

מאד קשה להסתדר וגם לא כל כך בריא לרגלים הרבה מדרגות

 

(רק תדמייני סיטואציה שבה את חוזרת מהמכולת או מהגינה עם שני ילדים עייפים, שלא מוכנים לעלות ברגל. מה תעשי? וזה עלול לגרום לך לחשוב פעמיים על כל יציאה מהבית. שווה לשקול אם כדאי)

עם שני ילדים. עברנו כשהייתי בהריון (ובהמשך בשמירת הריון) ועם תינוקת בת שבעה חודשים.

בעלי עובד מהבית כך שהוא יכל לעזור לי, וככה זה בסדר גמור בשבילי.

הקושי העיקרי מבחינתי הוא בכך שכל יציאה היא פרוייקט והילדים יכולים קצת להשתעמם בבית.

אם יש לך אפשרות אחרת כמובן..
אני עם ילד בן שנה וחצי בקומה רביעית בלי מעלית
סיוט חיי!!!
מחכה לעבור דירה...

התרגלתי עם השנים. לקחתי את זה כספורט ובריאות.

(גב ישר, נטיה קלה קדימה, בטן מכווצת, להעמיס את הלחץ על שרירי הירכיים) 

 

אבל בהריונות זה קשה וגם עם תינוק קטן (שצריך לסחוב אותו + אותי + תיק ושקיות, ולפעמים גם עגלה)

 

 

עוד מעט יגיע ילד שלישי ב"ה.

האמת זה מצריך תכנון יציאות מהבית והרבה כוחות נפש וסבלנות כשעולים בחזרה. מבחינה גופנית- דווקא טוב, ספורט בחינם . ( כותבת בטטה אמיתית ).

אופנים ועגלות משאירים למטה.

שימי לב למשהו נוסף: אם זה בית ישן, קומה אחרונה - תבדקי טוב טוב שאין נזילות! זה משהו שבאמת א"א לחיות איתו! תשאלי על זה בועד בית.

זו אחת הסיבות שעברנו דירה...

כמו שאמרו - אפשרי, אבל קשה.

אם הגדול מספיק גדול בשביל לעלות ולרדת מדרגות (אפילו בזחילה), אז זה אפשרי בדרך-כלל.

|וסליחה שאני נדחף לפורום שאני לא שייך לו, פשוט השאלה הזאת מסקרנת אותי, מסקרן אותי לדעת מה הורים צעירים מרשים לילדים שלהם בקשר למעלית...|

אני חושבת כתוב גיל 12?

כבר קרה לנו  שילד נתקע ולא הגיע לצלצול מצוקה. (כי היה נמוך מידי)

אני עם 2 ילדים ו5 קומות (83 מדרגות) אומנם קשה ואני מסתדרת

אצלנו בבניין אני מרשה לילדה בת 7.

הילדה בוגרת והסברתי לה מה קורה אם חלילה נתקעים.

 

במעלית של חברה שלה - אני לא מרשה לה.

העניין אנו רק ילדים אלא גם שקיות סופר ותיקי נסיעות. אם יש לך אפשרות אחרת- הייתי במקומך שוללת את אפשרות המגורים הזו מכל וכל. כרגע יש לך רק 2 ילדים, בע"ה בהמשך אולי עוד.אם היית כותבת שיש לך רק 1 או עדיין אין אפשר להתחיל כך, אבל בשלב כזה, רק אם אין ברירה הייתי מסכימה לגור כך, מניסיון של כמה וכמה שנים שגרתי כך

, וזה לא היה קל.

אנחנו בקומה שלישית עם 3 ילדים וזה ממש בסדר 

רק בזכות שאת העגלה אנחנו משאירים במחסן למטה..

תבדקו אם יש סורגים ראויים לשמם! חשוב מאוד!

אם הייתי שמה לב לפני שנכנסנו שאין סורגים נורמלים לא הייתי נכנסת לדירה הזאת,

זה סכנת נפשות

אין עם זה שום בעיה

כשאתם בתוך הבית עם דלת סגורה יש לכם פרטיות

(כדאי רק לא לריב בקול), גם אם שומעים קצת את השכנים זה לא נורא

ברגע שיוצאים אין טיפת פרטיות, אבל זה לא משנה

תחשבו אם זה מתאים לכם בלי קשר לזוגיות

(מחשב לכל דבר ועניין, אגב)

ברור שהראשון עדיף בכל פרמטר.
וממנו תוכלו להנות יותר שנים.
ככל שרכב שנתון גבןה יותר ופחות קילומטראז'- ככה תהנו ממנו יותר זמן בלי בעיות וכאבי לב.

עברתי כל מיני רכבים בחיי.
יכולה לכתוב ספר מלא תובנות...

יש רכבים שהם פחות אמינים ומבקרים הרבה במוסך. למשל רנו מגאן רכב מרווח וזול מאד אבל כשביררתי אמרו לי להתרחק. מבלה יותר במוסך מאשר על הכביש... ויש חברות שהן יחסית לא יקרות אבל כן אמינות. למשל יונדאי  שמאד הולכת היום. אז ממש חשוב איזה חברת רכב מדובר. בהצלחה.

 

אין מספיק נתונים לפי מה שכתבת ככה שקשה ממש לענות.

הסכום של הרכב הוא השיקול האחרון שצריכים לבדוק, זה תלוי על איזה מודל מדובר, איזה חברה והאם עבר בדיקה במכון רישוי. לפעמים יכול להיות רכב יקר שנת 2012 למשל של חברת רנו או מיצובישי והוא יהיה פחות טוב מרכב יותר זול של טויוטה לצורך הענין בשנתון נמוך כמו 2005 ככה שהמדד זה לא המחיר.

ואגב 70000 קמ זה לא מעט בהתחשב בשנה, תלוי באיזה רכב מדובר.

אני ההייתי הולכת על אופציה 1, לא לפני שאת בודקת ספר טיפולים .
אופציה מספר 2 יכולה לבוא בחשבון אם מדובר על רכב אמין ומטופל .
וכן זה גם עניין של מזל ( בלת״מים יכולים להיות בכל רכב חדש או ישן )

מה הסיכוי לנזקים קטנים כמו פנסים שבורים ודפיקות פח של נהג לא מיומן?

מקפיצה (;

בהצלחה!!!

את חייבת לפתוח כעסק.

לשלם ביטוח על הילדים (אם חלילה יקרה משו)

זה עסק לכל דבר להיות מטפלת. את תקבלי תשלום חודשי מכל משפחה ואת צריכה לדווח למס הכנסה על ההכנסות שלך.

ולשאר השאלות'
לכל גיל יש יתרונות וחסרונות.
לא יודעת כמה לוקחים ביישוב. בעיר לוקחים כ8.5 לשעה.
כדאי סדר יום קבוע.
חופשות תלויות בך ובהסכם עם ההורים. יש מטפלות עם חןפשות משרד החינוך ויש עם חופשות תמ"ת
אם יש תור בבוקר/סידורים זה גם תלוי בהסדר עם ההרוים. כאמא שבונה על המטפלת ומשלמת לה הייתי מצפה שאת הסידורים והתורים הלא קריטיים לא תעשה בבוקר.
טיטולים ומגבונים הורים בד"כ מביאים
אוכל תלוי במטפלת ובמחיר. אם המטפלת מביאה אוכל המחיר גבוה יותר אם לא נמוך יותר.
משחקים- ברור שעל המטפלת.
כדאי לדעתי ללמוד קצת יותר על עולם המטפלות ולשוחח עם מטפלות שונות.

וחשוב לזכור-
מטפלת אינה בייביסיטר. היא אחראית לחינוך וגידול הילד בזמן שהוריו בעבודה ותפקידה חשוב מאוד.

אנחנו כמעט עם אותם נתונים (שלושה ילדים. הגדולה בת 4)
נע בין 22 ל32 בשלושים יום

הגענו ל11-14 קוב

אז זה עוד יותר מוזר. יש דרך לבדוק את זה? (נזילה זה לא)

נשמע שזה ממש נזילה

לפעמים יש נזילה קטנטנה בניאגרה או באיזה ברז

 

תבדקו טוב!!

 

איך בודקים?

בודקים שאין ברז פתוח כלשהו (לרבות מכונת כביסה, או שאחת הניאגרות מתמלאות)

ואז יוצאים לשעון ורואים אם הוא מסתובב

 

אם כן,

יש נזילה

 

ניתן לבקש הפחתה במחיר המים בגין הנזילה. נסו לברר דרך תאגיד המים.

 

בהצלחה.

רק מזכירות היישוב שעקבה העירה את תשומת ליבנו שכנראה יש נזילה, כי בבית וגם בחוץ הכל היה תקין.
חפרו לעומק האדמה והחליפו צינור.

השעון של המים לא מסתובב..

פרטיהם מופיעים בחשבון המים החודשי.

תבדקי את כל הפרטים. שזה אכן השעון מים שלכם ולא של אחד השכנים

בדקנו שזה השעון שלנו.. ולא מופיעים פרטים של תאגיד המים הציבורי..

אנחנו קצת פחות ויוצא לנו בערך 5

ויש לי עיצה בסיסית איך אפשר לעבור יחסית בשלווה את התקופות האלה.

 

נכון שזה קשה, מגביל לעיתים ויכול ליצור מתח.

אבל לדעתי ההסתכלות על הענין היא זו שתקבע את התחושות שלכם וזו שתעצים או תחליש את הזוגיות.

אם תחשבי לרגע על המצב- אז מן הסתם תגלי שזה מצב שיעבור- מחר, עוד שנה או עוד חמש שנים. והשאלה הגדולה היא באיזה מקום נפשי תהיי כשתצאו מהקושי הכלכלי.

במילים אחרות- יש לך ולכם הזדמנות לעשות עבודה של אמונה, מידות, ובכלל עבודת הנפש דווקא בגלל הקושי הזה. ומה שתשיגו בזמן הזה- לא תוכלו להשיג בזמן של רווחה כלכלית. כנראה שה' רוצה שתפיקו איזה טוב דווקא מהלחץ הזה, אז חבל לפספס את ההזדמנות הזו, שאני מאחלת לכם שלא תחזור...

 

הענין בקושי הזה הוא לא רק שתצאו ממנו, אלא העיקר הוא איך תצאו ממנו.

העיקר הוא העמדה הנפשית שלך מול המצב הזה ולא המצב בבנק. האם את מתייאשת בגלל מינוס, האם את בדיכאון תמידי בגלל שאי אפשר לקנות מה שרוצים? או להפך- האם את מנצלת את זה להסתכלות על הטוב, לתפילה על מה שחסר, למאמץ שיהיה שלום ביניכם למרות הלחץ.

ב"ה- מבין כל הקשיים שיש בעולם, קושי כלכלי הוא בין הקלים... קושי בריאותי, או עניינים של חיים ומוות הם הרבה הרבה יותר קשים. וגם על זה אפשר להודות לה'.

 

לא אומרת שזה קל, לא אומרת שאין נפילות של מצב רוח ויאוש, אבל העיקר זה לדעת לקום, להתחזק, להאמין שגם מהמצב הזה יכולים לצאת דברים טובים, להתפלל ולחזק את הקשר ביניכם.

יישר כח!

תודה על הדברים המחזקים!!

 

אחד הנקוודות שמובילות אותי לייאוש זה שזה לא נראה מצב זמני...

הלחץ רק הולך ועולה עם הזמן...

 

אני מתפללת שנסיים את התארים ונזכה להרווחה

וגם, כמו שאמרת (ומאוד חיזקת אותי) שנשכיל להפיק את המירב מהתקופה הזו...

וכמובן, קשה לתת "עצות מרחוק" ספציפיות, בלי לדעת מה האפשרויות שלכם.

 

אבל מה שהכי חשוב, לדעתי, ההוא לשבת ביחד - ולהחליט חזק שהיחס ביניכם קודם לכל (וזה חשוב גם לגבייך-עצמך: אפילו שקשה לך להתחשבן על כל שקל.. אבל תתבונני כמה הרבה יותר חשוב היחס הטוב).

 

להגיד: שמע, שנינו יודעים שזה זמני. נגמור, תהיה לנו עבודה טובה בעז"ה.

 

שנינו יודעים שזה לא ש"מישהו אשם" או רוצה רע, ח"ו. וגם שזה קצת "ניסיון".

 

לפחות יש לנו זה את זה. ובשביל זה לא צריך "לשלם". אז בוא נחליט שלזה לא נותנים להתקלקל משום "כסף".

 

 

ואולי תחליטו על פעם בשבוע שדנים על עניינים כאלה, ובאוירה מוסכמת מראש. בנחת.

 

 

 

 

רק עצה קטנה, כמו שאדם י לו צורך לאכול כך יש לו צורך גם קצת לבזבז כסף על דברים שעושים לו טוב. את הצורך הזה על תחנות אלא תכניסו אותו לרשימת הצרכים תחשבו בו תגביל אותו אבל על תבטלו אותו

"צורך לבזבז כסף" הוא כמו צורך לאכול?

אם אכן זה כך- אז כמו שלפעמים הצורך לאכול הוא נפשי ואנחנו סתם פותחים את המקרר כשבעצם יש לנו איזה חסר נפשי, כך גם הצורך לקנות דברים שעושים לי טוב. הרי אפשר בקלות למצוא אלף דברים אחרים שעושים לי טוב- כל אחד במה שהוא אוהב, בלי לבזבז על זה הרבה כסף.

 

לדעתי יש ענין שונה- כשיש צורך אמיתי במשהו, אז קונים. וה' עוזר. אם צריך סנדלים לילדה- אז קונים. אם את צריכה בגד להריון- אז קונים וכו' וכו'. וכנ"ל עם אוכל. וה' עוזר כשאנחנו עושים את הקניות באמונה .

ובאמת לא דובר על "הרבה כסף" אלא קצת..

 

לפעמים יכול להיות לאשה צורך להרגיש שהיא יכולה לקנות משהו מעבר ל"מוכרח".

 

אז גם זו הוצאה-לגיטימית. הכל ענין של פרופורציות.

 

ובאמת נכון שאפשר למצוא הרבה דרכים להרגיש טוב, בלי לבזבז כסף.

אבל את יודעת לפעמים בא לי פשוט שמלה חדשה לאיזה חג או אפילו סתם

ופשוט בא לי לקנות בלי לחשוב מאה פעמים...

יקר/זול... צריך/מיותר...

 

או כל דוגמא אחרת...

וקצת נמאס לי להתחשבן על כל שקל ושקל!!

(במיוחד שכל החיים עבדתי ותמיד הייתה לי האפשרות לעשות עם הכסף ככל העולה על רוחי...).

 

באמת אני שואלת,

זה נראה לך שלילי ש'בא לי' להוציא כסף על פינוקים או דברים לא הכרחיים?

כשמתחברים בצורך הזה לא מגיעים לידי "דקדוקי עניות מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו"

אבל להרבה אנשים יש צורך לקנות סתם. בשביל הנפש.
וצריכים להכיר בזה ולכבד את זה.
לא להיכנע לו לגמרי- אבל גם לא להתעלם ממנו.

כמי שכל החיים נאבקת בצורך הזה ומידי פעם נכנעת לו- אין מה לזלזל בו.

להתפרץ, אבל בעוצמה גבוהה מאוד...

א. יש סדרי עדיפויות. ברור שכולנו היינו רוצים לקנות מה שאנחנו רוצים מתי שאנחנו רוצים בלי שום מגבלה. אצל רוב האנשים זה לא קורה ולא אפשרי, גם אם הם לא בלחץ כלכלי.

אז נניח בקניות של אוכל- לא הייתי עושה דקדוקי עניות. קונים מה שצריך. אולי בלי מותרות מוגזמות, אבל לא מדקדקים. אבל קנייה חופשית של ביגוד מתי שבא וכמה שעולה- בזה אפשר לדקדק קצת יותר בלי שזה "יעביר אותך על דעתך".  אז תחליטי כל פעם איזה סכום אפשר, ותעמדי בו. לפעמים המגבלות יוצרות יצירתיות, וגם- כמו שכתבתי- זה מאוד תלוי בעמדה הנפשית שלך מול הענין הזה.אם את תרגישי אומללה ומסכנה כל פעם שלא תוכלי  לקנות בדיוק מה שרצית- אז באמת תהיי כזאת...

אבל אם תהיי בעמדה של שמחה במה שיש, בעמדה שאת יודעת שהמצב הזה ישתנה בקרוב, ובעמדה של אמונה- שגם את המצב הזה ה' יצר במיוחד עבורך וכנראה שיש פה ענין שה' רוצה שתשימי לב אליו- אז זה יתן לקושי מימד אחר, הרבה יותר משמעותי.

 

ב. מחשבה שעלתה לי- שמדי עולה לי גם ביחס אלינו. אנחנו חיים בחברת שפע מטורפת. מגוון וכמות האוכל שיש לנו בבית, מגוון וכמות הבגדים שיש לנו ולילדים שלנו, מגוון וכמות המשחקים, הכלים, הרהיטים, הספרים וכו' וכו'- כל זה פעם, לפני לא כ"כ הרבה שנים לא היה נחלת רוב האנשים. בשניים שלושה דורות האחרונים רמת הצריכה עלתה בצורה מדומיינת, ויחד עם זה- רמת השמחה, כמדומני, פחתה.

חמותי גדלה בבית פצפון עם עוד 10 אחים והם מעולם לא חשבו שמשהו לא בסדר. ואני- בבית באותו גודל בדיוק עם 3 ילדות מרגישה חנוקה.

הרבה מאוד ילדים פעם אכלו אוכל יותר פשוט ופחות מגוון, והיו בריאים, שבעים ושמחים. והיום- ילדים מתפנקים- לא רוצים כזה ורוצים רק כזה.

לא שאני שוללת הכל. זו המציאות שלנו ובה אנחנו חיים, אבל לפעמים זה עוזר לקבל קצת פרופורציות, ולהבין שבאמת יש לנו המון. וגם להבין שהשמחה שלנו לאו דווקא תלויה בשפע הכלכלי שיש לנו.

נכון שיותר קל להיות רגועים כשיש הרבה כסף בבנק, אבל החכמה והיופי זה להבין שהכסף שיש לא הוא מקור הנחת והשמחה שלנו, אלא יש לנו בפנים מקור אמיתי יותר ופנימי יותר של נחת ושמחה.

ואולי מצבי הדחק האלה- מלמדים אותנו יותר מכל את השיעורים החשובים של החיים...

ותודה לכן.

וחשבתי עלייך...

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=57294&cat_id=4048

שיעור של הרב ליאור אנגלמן בערוץ מאיר.

חח... אני גם אוהבת לשמוע את הרב הזה

 

קיצר, תודה נשמה!!

על זה ועל כל החיזוקים!

תבורכי מפי עליון

מיוחד , הקושי הנוכחי שלכם יעזור לכם בהמשך הדרך להעריך את ההשקעה ואת הפירות שתראו בעתידכם .
התקופה הזו זכורה לי היטב כמקפצה מטורפת ביחס שלי לדברים הפשוטים שבחיים - לשבת בחוץ עם קפה ולדבר עם הבנזוג , להנות מהליכות , להנות מסרט טוב ומארוחה טובה בבית ואפילו לכתוב מכתבים במקום מתנות, כן לא תמיד זה מספק יש משברים ויש מצבים לא קלים אבל זה לא סוף העולם אתם בבנייה עכשיו ובסופו של התהליך התקופה הזו תשתלם לכם.
ואבא שלי תמיד תמיד אוהב לדבר על פעם ועל איך שהתקופה הכי יפה שלו ושל אמא שלי היתה בדירת חדר וחצי... ואו יצא לי קצת ( הרבה) קיטש , אבל בדיעבד לתקופה הזו יש הרבה היבטים... בהצלחה

אשתדל להסתכל על המציאות דרך 'המשקפיים' שהצעת לי!!!

 

תודה רבה

בדבר כשרותו של דבש זה

תבדק/י

זה מלכודת לנמלים

דווקא בקיא בהלכה

אכן הרב ויא אומר שזה בעייתי.
פשוט מוצר שונה

אשלח לך באישי

אז היינו צריכים להזמין אצלו שניים.

תבדקו באנטרנט אם יש משהו מהארץ שמוכר ואם לא באמת שווה להזמין מאיביי.

כל דבר אחר שניסו שם (כולל ריסוס) לא עזר.

החלטתי בתסכולי להמר על התוצאה הראשונה ב-ebay.

שילמנו, הגיע אחרי שבועיים, עובד נפלא.

 

זה המוצר:

 

http://www.ebay.com/itm/Brand-New-Nippon-Ant-Insect-Killer-Nest-Destroyer-Liquid-25ml-Gel-/221623528789?pt=LH_DefaultDomain_3&hash=item3399caad55

בס"ד

 

ליד איפה שהן עוברות בדר"כ

ואומרים להם ביי ביי, אם לא תגעו בחומר הוא ירד רק כחצי שנה אחרי זה (לטוב ולרע - אם יש ילדים קטנים צריך לפקוח שבע עיניים, אם בכלל להשתמש.)

 

אם תורידו, אז אל תשכחו לזרוק את הסמרטוט שהשתמשתם בו לניקוי מהר לפח.

שכונה שפיצית כולם מכירים את כולם. שווה!!

על תקופת אירוסין?

 

צריך לציין את זה...

 

מלבד ש"בני זוג" זה באמת רק אחרי החתונה;

 

גם העצות שונות בכמה וכמה דברים.

 

מכל מקום ספצפית - קצת קשה לכווין מהנתונים שכאן.

 

 

 

הייתה לנו תקופה לא קלה של משבר אמון...
רק הוכחות בשטח,
אפילו קטנות של אמת לאמיתה
בלי שמץ ספק של אי אמת
וגם דברים שלא קל לשמוע
עזרו.

וכמובן הזמן, שבחסדי ה' מרפא הכל
כמו שנאמר לעיל