איך לדעתכם בחור בגיל צעיר (סביבות גיל 20) יכול לדעת שמתאים לו להתחתן בשלב כזה ולא קצת אחרי (שנתיים-שלוש יותר) ?
כמובן שזה דבר אינדיבידואלי, אך הכוונה היא מה הנק' החשובות בעיניכם שניתן בעזרתן לדעת אם זה בכיוון או לא.
תודה מראש, בשורות טובות !
איך לדעתכם בחור בגיל צעיר (סביבות גיל 20) יכול לדעת שמתאים לו להתחתן בשלב כזה ולא קצת אחרי (שנתיים-שלוש יותר) ?
כמובן שזה דבר אינדיבידואלי, אך הכוונה היא מה הנק' החשובות בעיניכם שניתן בעזרתן לדעת אם זה בכיוון או לא.
תודה מראש, בשורות טובות !
הוא רוצה להתחתן או שהסביבה לוחצת ולכן "הוא רוצה"?
למה הבנאדם רוצה להתחתן? מאיזה סיבה?
הוא אחראי? יש לו אפשרות לפרנס משפחה או להתמודד עם אתגרים או שעדיין זה לא בקטע?
ועל זה הדרך.. 
מישהו יודע מניסיון אישי איך זה עובד ומה האתגרים במסגרת ?

הרי בגיל כזה אין עוד תואר או מקצוע בידיים (במיוחד כשאתה בישיבה אז יש קצת זמן עד שאפשר ללמוד ולעבוד...).
אשמח לשמוע אופציות ואנשים שהתחתנו במצב כזה.
הרבה פעמים רגילים כרווקים לקבל כסף מההורים ולחיות על חשבונם, אפילו בדברים כמו בגדים לחג וכאלה.
אחרי חתונה ההוצאות גדלות משמעותית, ובגרות אמיתית של זוג היא יכולת לחיות ממה שיש.
לא לקטר אחת לשבוע על ההורים שלא עוזרים וההוצאות הכבדות,
אלא לדעת מראש שמכוונים לחיי צמצום ופרנסה ממה שיש, ולהיות ערוכים לזה מראש (ברמה המנטלית).
איך מסתדרים?
קראוון ביישוב ולא דירה בעיר, בלי אוטו, אוכל חסכוני ולא מותרות, בלי להתפרע על בגדים, להיות מאוד מאוד מחושבים.
שב, תלמד בהתמדה. כשזה יבוא לך אתה כבר תרגיש.
ואתה גם לא יודע אם אתה בכלל רוצה להתחתן, אז אל תתחתן.
ביום שתהיה מוכן אתה כבר תדע את זה
האם הוא יכול להתפרנס?
ואם לא אז צריך מישהי עם מסירות נפש שתוותר לו על זה בהתחלה.
אולי התכוונת שצריכה להיות התאמה בסטנדרטים בין שני בני הזוג.
ולזה אני מסכימה
בתקופת יהודית פוגל, מי שזוכר- היא אמרה שאחד הפרמטרים שצריך לבדוק בין בני זוג,
הוא היחס שלו לכסף.
ככל שעובר הזמן מתחוור לי שיש אמת בדבר
שהיא צריכה לעבוד קצת יותר קשה..
וזה לא נורא בכלל!!
גם לרמת חיים אחרת מתרגלים
בהתחלה זה מפחיד אבל אחר כך...
זה שווה הכל!
הבעל לוקח אחריות על הפרנסה, אבל זה לא אומר שאין מציאות שהוא לומד והיא מפרנסת בפועל, ברצון שניהם. במצב כזה האחריות שלו מתבטאת בכך שאם היא לא תוכל לעבוד - אז הוא סוגר את הספרים ויוצא לעבוד בלי שהיות., כי הוא חייב לדאוג לה.
בהחלט נתתם נק' למחשבה חשובות.
אשריכם !
עבודת המידות
פרנסה
שלום,
אשמח לדעתכם:
אנחנו מתלבטים בין שני הישובים.
1. לגבי רבבה- אנחנו יודעים שהישוב תורני, ומהבחינה הזו אין לנו בעיה כי אנחנו גם תורניים. יותר מעניין אותנו לשמוע על הקהילה עצמה, מעבר לרמה דתית. הקהילה באופן כללי נחמדה, מקבלת? עד כמה נדרשת מעורבות בחיי הקהילה? אמנם חיי קהילה בישוב זה משהו שחשוב לנו אבל אנחנו גם אנשים קצת פרטיים וגם די שקטים/פסיביים ואנחנו לא מעוניינים מצד שני במקום בו נכנסים יותר מידי לענייניו של השני או שיש ציפייה להתנהג בדרך מסוימת. מה הציפיות של הישוב מהבחינה הזו? יש גיוון בישוב (לאו דווקא מבחינה דתית) אלא מבחינת אופי, סגנון?
ואיך אלקנה בהשוואה לרבבה?
2. מה כולל תהליך הקליטה ברבבה? זה נכון שצריך לעבור מבחן אינטילגנציה במכון בדיקה כלשהו?
3. האם יש הבדל בין הישובים מבחינת הגעה/חזרה לעבודה. אנחנו שנינו עובדים בתל אביב ונוסעים לשם ברכבת. בעזרת ה´ בקרוב יהיה גם ילד ראשון, ויש לנו רכב אחד. במצב כזה עד כמה בכל אחד מהישובים נצטרך להסתמך על טרמפים? יש הבדל מבחינת תחבורה ציבורית/תדירות של טרמפים?
תודה!
אף אחת?

אבל בהרבה ישובים יש מבחנים הזויים כאלה, שיותר מאשר שזה בא מהיישוב, זה בא מהגוף המיישב. מין נוהל מטופש שצריך לעשות אותו.
היא לא אמרה שזה מה שיש, אלא שזה מה שהיא שמעה, וכדרכן של שמועות הן מעוותות בדרך דברים. (לכן אני גם לא ממליצה לחזור על השטות הזו כי היא עלולה להתקבע כאמת...
)
רוב הסיכויים, שזה מה שיש בכמה ישובים ששמעתי, שזו מעין בדיקה מקצועית של האישיות שעושים במכונים מיוחדים. הבדיקה בודקת אם יש הפרעות אישיותיות, קיצוניות של כל מיני דברים, ובאופן כללי דברים שלא בהכרח טובים בחיי קהילה ושכנות טובה.
לא הכי אוהבת את הרעיון בעצמי, אבל יכולה ממש להבין מאיפה זה הגיע ולמה זה נחוץ לפעמים, ובכל מקרה זו בהחלט לא בדיקת אינטיליגנציה!
סליחה מהפותחת שאני לא יכולה לעזור, לא מכירה את היישובים האלה מקרוב.
אלקנה יותר קרוב למרכז אבל אנשים שם פחות עוצרים לטרמפים ברבבה עוצרים יותר לא מכיר שום ישוב ששולח למבחן אינטילגנציה זה אגדות מה שכן יש וועדת קליטה ברבבה ובאלקנה לא יודע חוץ מזה ניתן להשכיר ישירות ממישהו פרטי ושוועדות קליטה יתפוצצו
ירצו הכי גרוע וועדת קליטה שבת בישוב ושוב וועדת קליטה זה הכי גרוע
ויכול לעזור בייעוץ ומה שצריך...
שלום לכולם, יש לי בעייה די רצינית לקראת החג המתקרב, ואשמח לשמוע עצות
קודם כל אציג את עצמי - אני בת 22 ונשואה באושר לבעלי היקר כבר 8 חודשים
זה הולך להיות הפסח הראשון שלנו כזוג נשוי ואנחנו נהיה אצל ההורים שלו.
הבעיה שלי היא בחומרות של בעלי. במיוחד לקראת פסח אני מרגישה שהוא קצת מגזים, קודם כל הוא עושה את כל המנהגים שעושים אצלו בבית ואני צריכה גם לעשות כמוהו, ובדרך כלל הכל בסדר...
לבעלי אין ממש רב פוסק אלא הוא תמיד שואל את אבא שלו ועושה כל מה שהוא אומר לו.
עכשיו, יש להם מנהג כדי לבער את החמץ שנמצא בתוך הגוף לשתות לפני שריפת חמץ מים עם מלא מלח לימון כדי לנקות את כל השאריות של החמץ מהגוף ובעלי רוצה שגם אני יעשה ככה!!
זה ממש לא בריא ומשתמשים בזה כחומר ניקוי!! אבל בעלי מתעקש שזה המנהג אצלו בבית וגם אני צריכה ללכת לפי המסורת שלהם וזה גגם מה שאבא שלו אמר.
ניסיתי לשאול את האחיות הנשואות אבל הם הולכות לפי הבעלים שלהם ואני הכלה הראשונה במשפחה...
הבעיה שאנחנו נוסעים להורים שלו כבר מחר בערב ואני לא יודעת איך להתחמק מאבא שלו שפסק ככה ובטח ירצה לראות שגם אני שותה את זה...
למישהו יש רעיון מה לעשות/ להגיד לאבא של בעלי כדי לט להתסבך במריבות??
מישהו למד שם/ מכיר?
תודה וחג שמח 

שיש להם מבצע על כלי הגשה של פיירקס קונים אחד והשני ב 9.90 שווה לבדוק.





ניצניםאחרונההצרה העיקרית זה המס על הבורסה. אם יורידו אותו אנשים ימכרו דירות (כאב ראש, תחזוקה, תקלות, דיירים) ויעברו פשוט להשקיע בניירות ערך שלא דורשים התעסקות.
אבל במדינה שלנו לא מורידים מיסים, אחרת מאיפה יממנו את כל השטויות ה"חברתיות"?
לי יש דירה קטנה שקניתי במציאה בישוב אני לא אמכור אותה כי זה הסיכוי היחיד שלי לבית אני פשוט העלה את השכרות כי אין לי בררה וככה יעשה גם מי שאני מכיר
מס על דירה שניב ושלישית זה גם מעלה את השכירות אבל פחות. לעומת זאת מס על דירה שאדם קונה כבחור/זוג צעיר כדי שהשכירות תשלם לו חלק מהמשכנתא הוא לא יוותר כל כך בקלות
מה הביג דיל? יש להם כבר דירה שקנו
לא כל אדם שיש לו דירה יכול גם לגור בה ...
אני מצטטת מהקישור-"באגף התקציבים במשרד האוצר שוקלים להטיל מס על הכנסות משכירות בגובה של 25% החל מהשקל הראשון." לא מי ששוכר אלא משכיר לאחרים.
"יותר מכל ייפגעו מהמהלך זוגות צעירים שלא הצליחו עד היום לרכוש דירה. מחד, היצע הדירות לא גדל ולא מביא לבלימת המחירים, ומאידך הם ייאלצו לשלם שכר דירה גבוה יותר מאחר ובעל הדירה שלהם ייאלץ לשלם מס על ההכנסות משכירות, היות וחלקה של המדינה בהכנסותיו גדל משמעותית".
גם מע"מ מוטל על העוסקים ולא על הצרכנים.
בפועל, מי שמשלם את המע"מ זה תמיד הצרכן...
אנחנו כמה סטודנטיות שמחפשות לילה אחד בצפון תמורת תשלום...נשאיר מצוחצח!!!
תביאי לו לחג שישמח ומאוחר יותר תקני מתנה אחרת(לא חייב להיות משהו יקר,בטח בבוקר יציעו לך רעיונות)
וגם משהו נוסף אח''כ.
המטפל שלי רוצה את זה ואם הוא רוצה...אז חייבת לבדוק.
טאבולה ראסהכבר הרבה זמן אני מחפשת דרך לנקות את התנור מבלי להשתמש בחומרים רעילים ובכמה שפחות עבודה
ופשוט מצאתי!
סחטתי כמה לימונים+ הרבה מלח ומהלתי בטיפה מים. יחד עם צמר פלדה הכל הכל ירד!!
ובמעט מאוד עבודה מאומצת, אם בכלל..
(ואלו כתמים שביומיום אני מנקה בשיפשוף רציני..)
התלהבתי מהגילוי והחלטתי לשתף,
אם יועיל לכם- מה טוב ![]()
נשמע אחלה.

שמחה שהועלתי..~א.ליש בקבוקים של מיץ לימון סחוט.
יכול לחסוך את טרחת הסחיטה.
[יישר כח על ההמצאה..]
שירה9521אחרונהוזה מצוין ללכת ביחד לדיאטנית.
תהיה איתה בסיפור הזה. ממש אין צורך שתבקר אותה על המראה שלה, נשמע ממך שקשה לה בעצמה עם זה...
תנסה לדובב אותה לשתף מה היא חושבת על זה ולא רק מההיבט החיצוני, יש עוד היבטים. גם יש קושי אמיתי בתנועה, בריאות אם, בריאות העובר...
תהיה כתף תומכת אבל תומכת בתהליך של צמיחה והתגברות על הקושי.
אם תשדר לה ביקורת היא תיפגע, אם תשדר לה תמיכה היא תעריך את התערבותך.
או של קופת חולים כלשהי
שלאכול הרבה סוכר וממתקים בהריון זה ממש מזיק. זה מזיק לעובר ולאמא
עלולה להיות מזה סכרת הריון, שזה לא נעים בכלל
והתינוק יהיה שמנמן מה שמקשה על הלידה!
אם יהיה לי זמן אולי אעלה לך פה איזה קישור.
אולי תדבר שהחלטת שאתה רוצה שינוי בתזונה שלך ולאכול בריא יותר בהדרגה ותשמח שהיא תצטרף,כי זה יגרום לך יותר דירבון בעניין
תחשבו ביחד מה טוב לאכול וכו'.
אגב, הרצון והחשק לסוכר זה לא רק בגלל ההריון - זה בגלל שחסר לה משהו בדם (ולא סוכר...)
אבל זה כנראה חלק מהמציאות של ההריון.
אפשר לדרבן אותה לעשות בשביל הבריאות וההריון וגם הלידה
איזשהו סוג של ספורט-
שחיה אם יש לידכם איפה, או חוג שמתאים.
אולי לפנק אותה באוכל בריא ומזין,
ו.. למה שהרופא לא יגיד לה בעצמו אם הוא חושב שהמצב מדאיג?
ובאמת תמוה בעיניי שהרופא לא אומר לה משהו באופן אישי, בעצמו, כאיש רפואה. בסופו של דבר, עליה של כ-30 ק"ג בהיריון אינה דבר של מה-בכך, ועוד יש שלושה חודשים להיריון. זה עלול להיות מסוכן לבריאות שלה.
כי אם הוא היה רופא הוא היה מעיר לה מזמן...ולגבי הדיבור איתה תציע לה לעשות הליכות ביחד כי הליכות זה ספורט אפשרי. בעיקרון כל ספורט אחר אפשרי אם היא התחילה אותו לפני...וגם תשים לה משקל ליד המיטה אם יש לכם אם לא תקנה. כמעט אין מצב בעולם שאשה לא תעבור ליד משקל ורק תסתכל עליו.תן לה להבין לבד שזה לא טוב והיא תבין. מדברת בתור אחת שהתחילה הריון ב48 ועלתה 22 ק' (אחרי הלידה הורדתי הכל ואפילו יותר תוך חודשיים והייתי צריכה להחליף מלתחה)
תאמר לה בואי נצא לסיבוב תכלס זה אחלה זמן לדבר על הזוגיות ולא רק. ואולי היא גם צריכה לשתות הרבה מים,ככה תרגיש פחות את תחושת הרעב.

אמנם לא הגעתי למצב כזה.
אבל יש לי ממש פחד להשמין כתוצאה מההיריון וכן מהתגובה של בעלי, אע"פ שהוא מקסים ותומך.
לעניין- אני חושבת שדיבור משותף כן יועיל מאוד, כמובן שלא לתקוף והכל.
אבל עם עובדות נכונות והרבה תמיכה תגיעו להחלטות נבונות וטובות.
1. קפאין זה לא דבר בריא! אז נכון ששוקולד מגרה, ולפעמים אף מרגישים צורך להרגיש תנועות אז אוכלים,
מותר וחשוב להגביל.
2. היריון הוא לא תירוץ לאכילה מרובה. צריך לאכול נכון...
3. ללידות קלות יותר, מומלץ ממש לעשות ספורט במהלך ההיריון, הליכה של 3 פעמים בשבוע כ-45 דק' מומלצת מאוד.
אגב- הורגלנו מאמונות טפלות שחייבים לספק לאישה כל מה שהיא מתאווה לאכול, זה כיף ונעים לאישה שהבעל טורח, אך בהחלט אין סכנה לעובר אם היא תתאפק ותמתן את התאווה הרגעית...
כיוון אחר-ייתכן שחסר לאשתך איזשהי תעסוקה אולי ואולי היא מחפשת נחמה על המראה שלה ועושה זאת בצורה הפוכה, אוכלת יותר...
לדבר, לדבר, לדבר....
עם תמיכה מרובה ומתוך הבסיס של אהבה, אכפתיות ושותפות.
השמנת יתר בהיריון היא בעיה רפואית ולא בעיה אסטטית.
מה שצריך להטריד אותך (וגם אותה כמובן) היא העניין הרפואי ולא הבעיה של עד כמה אתה נמשך או לא נמשך אליה.
אתם צריכים וחייבים לדבר על זה והיא חייבת יעוץ רפואי תזונתי הן על אורח התזונה שלה כעת והן על ההתנהלות בתקופה שלאחר הלידה.
שכדאי לטפל בה. או שהמספרים שמנית אינם מדויקים?
אני נלחצתי כשעליתי 4-6 קילו עד חודש שלישי, כי הבנתי שזה יותר מידי...
אחד הדברים החשובים שקראתי בספר "בשעה טובה" ומחזיק אותי- שבהריון *לא* אמורים לאכול בשביל שניים, וגם לא כל פעם שרעבים. צריך ללמוד להתמודד ולאזן. לדעתי הכי נכון מכל הבחינות זה לדבר איתה מהצד הבריאותי ולא מצד המשיכה שלך אליה. דווקא בהריון עם כל החשק לשטויות חשוב פי אלף לאכול נכון וטוב כי זה משמעותי לבריאות האשה והעובר, וזה משהו שצריך מאוד להיות מודעים אליו- אחרת נגררים בקלות לדפוסי אכילה גרועים.
אולי יש לה סכרת הריון או משהו כזה שגורם לאנשים שהשמין הרבה יותר או להתנפח...
יכול להיות שגם הגוף שלה אוגר נוזלים ולא משחרר אותם (ואז כדאי להוריד מלח שצובר נוזלים).
ו30 קילו למשך כל ההריון זה הגיוני. זה קורה, יש כאלה שזה קורה אצלם. זה לא ממש חריג.
וללכת לדיאטנית - לא בטוח שהייתי ממליצה כי אותי אישית שלחו לאחת כזאת אחרי הריון של 30 קילו, אבל היא נתנה לי לאכול אבוקדו ופריכיות אורז, יצאתי מדעתי די מהר.. הלו, זה הריון! אני לא יכולה לחיות מכאלה כמויות ולהרגיש שאני סופרת אוכל וגרמים וקלוריות. זה מעביר לדיכאון די מהר ואני לא בטוחה שזה יותר טוב....
שווה כן להתייעץ עם הרופא/. נשים שלה על העליה, מוזר שהוא/היא לא העלתה את זה עוד לפני כן.
יש להם ניסיון והם ידעו לאיזה בדיקות לשלוח.
היא העלתה את הנושא פעם? היא אמרה שזה מפריע לה? (ותאמין לי שזה מפריע לה... רק לסחוב את עצמה זה סיוט!)
אם כן - תעלה את הנושא בשיא העדינות איזה פעם שנראית טובה ותעלה רעיון שאולי הגוף שלה אוגר נוזלים או שזה סכרת הריון או משהו כזה שגורם להעלות משקל במהירות שיא ולהתנפח... תגרום לה לרצות ללכת איתך ליעוץ ורופא כדי שלה יהיה יותר טוב, כדי שלא יהיה לה קשה לסחוב את עצמה עד סוף ההריון... תראה לה את זה מהכיוון של השיתוף בקושי ולא הסתכלות מהזוית שממול.
ויישר כח על הרגישות, העזרה והאחריות.
בהצלחה!!!
(ויש מצב שתעדכן אותנו מה קרה בסוף?)
זה שזה קורה זה לא הופך את זה לנורמלי ובריא.
לא בבת אחת בהדרגה.
בהריון ובפרט ראשון, יש קושי רב לגוף וכל גוף מגיב אחרת.
כן לראות אילו צרכים רגשיים חסרים לה ואולי שם אתה יכול לעזור שבמקום לאכול תקבל את הסיפוק הנפשי לו היא זקוקה.
כל הכבוד שאתה מטפל בבעיה.
אחר כך יורדת הכל!!!
זה הורמונים.
אבל שווה לדבר על זה בעדינות.
בהצלחה ובשעה טובה.
ואני יכולה להבין את הקושי שלך
עליה תקינה 10-20 ק"ג בגדול
עליה כזו- של 31 קילו - בהתחשב בזה שיש לה עוד 3 חודשים משמעותיים מאד- שבהם לרוב עולים עוד,
זו בהחלט בעיה
הייתי לוקחת אותה לשיחה, מספרת לה מה הרופא אמר,
מציעה לגשת לתזונאית (דיאטנית)
להתאמת לתפריט להריון
כל זה- בניטרול מוחלט של עניין המשיכה והמראה
מה שחשוב כרגע זה הבריאות שלה ושל התינוק
ואם היא תעלה עוד 10 קילו עד לסופו- היא עלולה להגיע למצב מסוכן.
חשוב להבהיר לה מצד הדאגה הבריאותית לשלומה
לא מצד החיצוניות אחרת אתה עלול לפגוע בה וכן היא עלולה לקבל את הרושם שלא אכפת לך "ממנה"
אל תשכח שנשים במצבה נוטות לייחס חשיבות מוגברת לכל מילה בהשפעת ההורמונים.
ראשית, יש נשים שעולות את כל המשקל עד חודש שביעי, ונשארות במשקל הזה עד סוף תשיעי. שלושה חדשים בלי להוסיף משקל. קורה.
אבל, עליה גדולה כזו יכולה להעיד על בעיה רפואית. אולי מערכת כלשהי שאינה מתפקדת כראוי. אפשר לחפש בגוגל אם לרופא אין ידע בנושא (חבל שאין לו, אבל אני לא פטור מלדאוג לבריאות שלי לבדי). הרפואה הסינית גם תוסיף שהצורך העז שלה לשוקולד \ למתוק מעיד על בעיה בריאותית. הריון = סוכר\שוקולד אינו גזירה משמיים. חפש ותבדוק - אולי הדבר מעיד על חוסר \ עודף בויטמין \ מינרל מסוים, ואם היא תוסיף או תפחית בהתאם לצרכיה, הדחף העז לשוקולד יירד פלאים.
בדרך כלל מדובר במחסור במשהו.
אתה יודע מה קרה לאמא שלה בהריונות? יש לה אחיות? גם הן עלו הרבה? אולי הן יכולות לדבר איתה, שוב מהצד של הבריאות.
רפואה שלמה ותרגישו טוב!
שאני מוצאת את עצמי חייבת להתייעץ ופשוט מרגישה שאין לי מישהו שאני יכולה לדבר איתו וזה קשה
יש למישהי מדריכת כלות או מישהי מנוסה ורצינית מבחינה תורנית שאפשר להתייעץ איתה על נושא מורכב?
אני נשואה לא מעט שנים אם זה עוזר...
שאני אוכל לדבר איתה היום קצת בערב? אני יודעת שזה התאריך הכי הכי תקוע שיש, אבל דחוף..
תודה רבה!!
ב"ה לאחרונה אשתי ואני החלטנו להתחזק, לשמור יותר על קדושה בבית. אשתי ממשיכה לראות תוכניות וסדרות לא צנועות ויש לנו ויכוח (לא בקטע של מריבה, יותר דיון) רציני על כך. כשאני אומר שהיא רואה סדרות לא צנועות - יותר בכיוון 'רמזור' ודברים כאלו, שלעניות דעתי לא ראויים, לא ח"ו דברים גרועים מיזה... היא אומרת שלגבר לא ראוי בגלל נושא הצניעות, אבל לאישה אין כל בעיה.
מעניין אותי לשמוע דעות של אנשים, אני מגזים? נהייתי אובססיבי?
אני באמת לא חושב שיש הבדל בדברים האלו בין גברים לנשים. נעזוב את העובדה שהדברים האלו יכולים להשפיע גם על בנות בקטע של צניעות, (והיו לאשתי נפילות בתור נערה..) הדברים האלו משחיתים את הנפש.
(או לשלוח הארד דיסק עם תושב יצהר בוגר תורת החיים שמתכנן להגיע להקבלת פני רבו בחול המועד)
יש לכן?
אם אפשר קרוב לבניני האומה גבעת שאול.
מקום נקי, בלי תור ארוך במיוחד ופתוח בשבת ומוצאי שבת.
אשמח להמלצות...
תודה!
ואם בכל זאת לא תצליחי להגיע- שפכי חומר פוסל ונסי לנקות עד כמה שאת יכולה..
ורעיונות:
* רגליות של שולחנות וכסאות- צוברים הרבה מאוד חמץ
* מקלדת מחשב
* מסילות של החלונות, במיוחד אם יש קטנטנים שמתרוצצים בבית ואוכלים בכל פינה 
* כיסי מעילים, תיקים
* מאחורי התנור. תופעתי לראות כמה שאריות מזון עלולות להצטבר שם
פסח כשר ושמח!
1. שואב אבק
2. מברשת שיניים להפריד את אלו שנדבקו
3. שוב שואב
4. שפריצר אקונומיקה (כלורקס)
5. ניגוב עם נייר סופג עד שאין פירורים
6. סמרטוט לח לפיניש
אויש! איזה סיוט זה...
ואז זה פוסל אותו ולא נחשב לך לחמץ...
קנינו השנה (משהו פשוט), וזה בהחלט הקל את העבודה...
יחד עם הלכלוך.
הסוקל במטבח. זה הקטע שבין הרצפה לארון. זה פגום אבל בכ"ז.
סוליות נעליים - בסוף. פגום -כנ"ל.
מגירות מטבח - מכל צדדיה ומסילותיה.
מקפיא- שאיבה,פגימה,שלום.
בכוונה כותרת פרובוקטיבית.. כתבתי את זה גם בהריון ולידה.
בע"ה בפסח יש לנו ליל טבילה. אמור לצאת ביום שהמשפחה שלי נוסעת לטיול יומיים. מראש לא התכוונו לצאת איתם.
אנחנו גרים באותה עיר ובשכונה סמוכה להורים שלי. אז התכוונו לחזור ביום ההוא בצהרים (עד אז אנחנו אצל ההורים של בעלי) ואחרי הטבילה לחזור הביתה שלנו ולבוא בבוקר לבית הריק של ההורים- כי אצלנו אין שום דבר של פסח אז זה די תוקע..
כשאמא שלי שמעה שאנחנו הולכים לחזור הביתה (בטענה שלא בא לנו תקלים עם האחות הנשואה השניה שתהיה שם בבית והבעלים לא ככ מסתדרים.. וגם אין חדרים עם מיטות שמתאימות לנו) היא היתה בהלם של איך נסתדר עם תינוק בן חמישה חודשים בבית בלי שום דבר כשר לפסח. היא הציעה שנישן באותו לילה בחדר שלהם.
לי זה נשמע הזוי בכלל הצעה כזאת (לא שאני סוגרת את החדר שינה.. לא בקטע הזה. אבל הבת שלי??) ועוד יותר הזוי לי להסכימם לה בליל טבילה..
דעתכם??
[אפשר להביא קצת אוכל מהבית של ההורים - ולקנות כמה דברים סגורים. ולא צריך לנמק יותר מידי: "החלטנו שעדיף לנו ככה"..]
העלות הצפויה: כעשרה שקלים עד חמישה עשר (חבילה של 100 כוסות, חבילה של 100 צלחות וקצת סכו"ם).
לכו הביתה עם ח.פ. ואוכל קנוי ודי
קצת פרטיות
בפסח גם ככה אפשר להסתדר בלי הרבה אוכל מבושל
רוצים קצת שקט ופרטיות
שלא תהיו שם אתם לא חייבים תרוץ לאף 1 אפשר לומר יפה
שקשה לכם להיות כל כך הרבה זמן מחוץ לבית ואתם רוצים
קצת פרטיות ושקט
ועם דברים לפסח תמיד אפשר להסתדר חד"פ ואוכל קנוי...
בהצלחה