פורום נשואים טריים (עמוד 490)

של הראי"ה זצוק"ל. אני לא חושבת שנאמר ספציפית על בעל ואשה:ישנן נשמות הזוכרות 
אחת את השניה עוד מירחי קדם, טרם שירדו לעולמנו, טרם שירדו לגופים"

מחפשים עכשיו בקריה מתנדבים.

ניתן לאייש דוכן של מענייני הישועה.

גם עושים מצווה, גם קידוש שם שמים וגם מקבלים סוג של מלגה עבור זה

 

בכלל, התנדבות כזוג עוצמתית ומשפיעה פי כמה וכמה מהתנדבות שלכם בנפרד.

יישר כח!

אולי חסדי אבות? לסדר את הבגדים בבגדים שאוהבים שסגור שם? לפנות ליחידה לעבודה קהילתית במתנס ולשאול?

אם תרצי עוד פרטים באישי.

לבקר - ולהזמין.

שמגייסת מתנדבים ומשבצת כל אחד לפי הצורך והעדפותיו.

אולי זה יתאים לכם.

אני יודעת שיש בהרבה תחומים...

העיקר לא להיות לחוצים

רופאי/ות נשים הם הכתובת הראשונה.

הם יכוונו אותך בצורה הכי טובה שיש

 

מניסיון - כל דרך אחרת יכולה להיות לכם קשה-לשווא

האם נערך בירור רפואי למה היתה הפלה?

האם הפנו אותכם לרופאי פוריות?

האם יש לכם יעוץ  פסיכולוגי שעוזר לעבד את טראומת האובדן?

מה רמת התמיכה שיש לכם מהסביבה?

יתכן שזה קשור להפלה שהייתה שגורמת לאיזשהי חסימה מכנית.
ממליצה לקבוע תור לרופא פוריות ובמקביל להתייעץ עם מכון פועה.
בשורות טובות!

לכו אליו תעשו מספר בדיקות ותדעו איפה אתם עומדים, אין בעיה בכלל, יש בעיה פטירה בקלות, ח"ו יש בעיה יותר חמורה שדורשת התערבות רצינית..

 

אגב אחרי ההפלה ראיתם רופא נשים?

זה גם משפיע על איזה ידע יש לכם..

 

משם תמשיכו הלאה לפי מה שמתאים לכם.

 

 

 

 

זה מה שאמרו לנו בהרצאה על פוריות

ויש שטוענים שאפילו מוקדם יותר. למה לחכות??
אגב אצלם מזה שנכנסו כבר להריון ניתן לראות שאין בעיה בזרע וגם אצלה המערכת מתפקדת כלומר יש ביוץ וכו'
ייתכן שההפלה קרתה כתוצאה מביצית לא איכותית וכדומה.
בכל אופן כדאי מאוד ללכת לרופאת נשים להבדר ולהתיעץ ולא לחכות בכלל! יכול להיות שיש השםעה מהפלה וחובה לבדוק.
בישראל הבדיקות הללו מבוצעות בדרך כלל חינם ואז אני בכלל לא מבינה מה ההתלבטות.. דיברתי עם זוגות שמצטערים שלא התחילו לברר ולבדוק לפני.
אני אישית הלכתי להבדק כבר אחרי שמונה חודשיים.
שיהיה בהצלחה רבה ורק בשורות טובות!

מעבר לזה זה גם תלוי גיל (מגיל 30 בודקים מהר יותר)

וגם יש פה פקטור של הפלה שיכול לגרום איזשהו עיכוב

ממליצה להתחיל כצעד ראשון מלדבר עם פועה 

עם גם יאמרו לכם מה לעשות

וגם נותנים הרבה בטחון והרגשה טובה בכל הסרט הזה 

ב"ה זכיתם להריון.. זאת אומרת שאין בעיה ממשית.

מסכימה שצריך להתחיל מעקב כדי אחרי זה לא להתחרט על הזמן שבזבזתם אבל יש שלבים.

לכו לרופא נשים (ולא לרופא פוריות!) שיתחיל מעקב של בדיקות דם וכו ויוודא שאכן הכל תקין והוא יידע להדריך אתכם הכי טוב..

מניסיון, הדברים לוקחים זמן.. תשתחררו ואל תלחיצו את עצמכם בדברים שרק יפריעו להריון להיקלט..

בינתיים תהנו ותשתדלו כמה שפחות להטריד את עצמכם במחשבות

בשורות טובות בקרוב..

 

ואז נחסכות הרבה פגישות מביכות וציפיות נכזבות.

כי הרבה פעמים המראה + אישיות מתקבל משהו אחר לגמרי 

ועוד הרבה אנשים ממש לא פוטוגניים 

אז תמיד אפשר להתרגל.

 

היופי בעיני המתבונן, וכמו כל דבר סובייקטיבי הוא משתנה בהתאם להיכרות האישית עם האדם שמולך.

(כמו רושם חיצוני, בדר"כ אנשים יראו בעיניך אחרת מאיך שראית אותם בפעם הראשונה).

 

אבל כל עוד המראה מפריע באופן קבוע שלא נותן לך מנוח, אין כ"כ סיכוי.

אם אתה מצליח להנות ושוכח ממנו, יש סיכוי טוב שהעניין ישתפר עם הזמן..

אשמח לתשובותיכם!

כיצאתי עם בעלי, היה לי ברור שזה ייגמר מתישהו כי ממש לא אהבתי את המראה שלו, מכל מיני בחינות.

 

והמשכנו לצאת והיה לי ממש טוב איתו... כשהגיע הזמן לקבל החלטה אם ממשיכים או לא- על זה חשבתי.

 

פחדתי מאוד להחליט להתחתן איתו כשאני לא אוהבת את המראה שלו. אשה חכמה שהתייעצתי איתהשאלה אותי אם אני נגעלת ממנו- ועניתי שלא, חד משמעית, אבל פשוט לא אוהבת את המראה.

 

היא ענתה לי- אז את תתגברי אין לך מה לדאוג. ואכן, אני משוגעת עליו. יש חתיכים ויפים ממנו, אבל זה ממש לא מטריד אותי, אני כל כך אוהבת אותו, ששכחתי  בכלל שבגלל זה לא רציתי אותו.

 

מזל שלא ויתרתי עליו

גם אני כשיצאתי עם בעלי ממש לא אהבתי את המראה שלו

ואפילו הוא היה נראה לי מגושם כזה ושמן..

לא אגיד לך שהיום אני חושבת שאין בעולם יפים ממנו 

אבל הוא פשוט הנסיך שלי. ואין עליו בעולם.

והמראה נהפך לדבר כל כך שולי.

וגם בכל העיניינים האינטימיים שחשבתי שזה יפריע לי-

כשאתה אוהב בן אדם אתה אוהב את כל כולו. ממש ככה.

שיהיה בהצלחה

לא כ"כ יודעת מה להרחיב.

 

דווקא לי מוזר כל העניין הזה של תמונות מראש. כי המראה החיצוני, מושפע מאד מהקשר והאהבה שיש לי לאדם שמולי.

כמובן שיש יוצאי דופן, ויש דברים ספציפיים שלכל אחד יפריעו מאד ברמה שלא יוכל להתגבר. ואני לא דנה אף אחד בכלל בכלל.

 

רק אישית - לא רציתי לדעת תיאור חיצוני, אלא אם כן זה משהו ממש חריג.

ואכן - בפגישה ראשונה לא אהבתי את המראה, כמו שלא אהבתי אותו.

 

אח"כ, אהבתי אותו, וממילא את המראה... ב"ה שלא הפסקתי אחרי אותה פגישה ראשונה אומללה...

כל תחום הטלמרקטינג או עבודות מהבית,
וכמובן, עבודה במשמרות בעסק שיאפשר לך להתנחל קבוע בשעות שנוחות לך

יש הרבה מקומות (למשל מעונות) שצריכים כל הזמן עובדים משלימים בגלל הברזות של עובדים קבועים.

אם תחפשי אחד כזה, תקבלי עבודה במינון נמוך אבל קיים.

אם לא נמאס לך משלך

משלמים טוב

אלא אם כן את עובדת קרוב לגן

של משהו שניתן להתפרנס ממנו.

אולי כדאי לחשוב על לימודי מקצוע שישמש אותך בע"ה עד הפנסיה.

 

יש היום מקצועות שיחסית קל ללמוד, אפילו שהם נחשבים טובים, כמו מכשור רפואי, שיננות או לקיחת דמים.

 

אגב, יש מגמה עכשיו לוותר על הפסיכומטרי במכללות חרדיות.

 

אם יש לך דרך להשתחל לשם, כדאי לחשוב על מקצוע טוב ובלי עול הפסיכומטרי.

 

הרבה הצלחה!

 

 

 

 

אני לא רוצה משהו מהבית כי כל העניין הוא לצאת קצת

טלפונים זה ממש לא בשבילי וגם החלפות, אני רוצה משהו קבוע

ריבקי הצחקת אותי עם המשק בית, אני שונאתתת את זה (והעניין הוא לא הכסף)

 

שאלות- יש מצב לעבוד חלקית במזכירות/פקידות (אני מוכנה ללמוד בשביל זה קורס או משהו)

ואם אני עובדת קרוב לגן אז במה אפשר לעבוד במשרה חלקית? (ולא עם ילדים)

ובקשר ללימודים- איזה מקצוע מאפשר עבודה רק 3-4 בקרים בשבוע? 

 

יש דברים כאלה או שהדרישות שלי לא הגיוניות?

באופן כללי כשיש כ"כ הרבה דרישות קשה מאד למצוא.

 

אולי מזכירה לעסק קטן שרוצה להעסיק מזכירה מעט שעות?

אבל האם תצליחי למצוא קרוב לגן ורק 3-4 ימים בשבוע...

שניתן לעבוד בהן במשרה חלקית

 

והן בעצם העבודות שאת עובדת בהן כל יום מול אנשים אחרים, ככה שלא צריך אותך ברצף שבוע.

 

כתבתי לך כמה רעיונות שהם יישימים מבחינת היקף הלימודים וגם מתאימים לדרישות היקף המשרה. 

 

כל הכבוד על המסירות לבית ולילדים. לקרוא וללמוד ממך!

 

בהצלחה.

(גם על ההערכה..)

ובעבודות האלה יש אפשרות פרקטית לעבוד 3-4 בקרים?

 

(גם אם זה משמרות איזה סיכוי יש לי למצוא מקום שיתן לי רק 3-4 משמרות ובבוקר?)

יש הרבה עבודות שצריך את העובדים שעוסקים בהן מס' שעות מועט בשבוע. כאלו הן העבודות שרשמתי לך. גם מקצועות פרא רפואיים נוספים נכנסים לקטגוריה (ריפוי בעיסוק, תרפיות וכד').

 

לכן, בעלי מקצוע כאלו עובדים בשניים שלושה מקומות במקביל, ולפעמים אף יותר. היתרון בהם הוא שאפשר לקחת מעט מקומות אם רוצים, וגם לשחק עם השעות: להעדיף 3 מקומות שביקשו בוקר כל אחד, לקחת שני מקומות שביקשו יומיים כל אחד, וכדומה. את בונה את המערכת שלך לפי הצורך שלהם ולפי ההעדפות שלך. 

 

החיסרון הקטן הוא תקופת הלימודים. היא יכולה להיות קצרה (שנתיים) או ארוכה (שלוש וחצי - ארבע) ובה בד"כ אין הנחות: 5 ימים בשבוע. אחר כך את משחקת עם המערכת כמה שבא לך.

 

ועוד עצה פרקטית: אם אני לא טועה, את יכולה ללמוד תרפיה במשהו: אמנות, מוזיקה, תנועה וכד'. זה תואר שני. השוס הוא שיש תואר ראשון שמתאים לזה ולומדים אותו רק יומיים בשבוע: מדעי החברה. ממנו את ממשיכה לתואר שני באיזושהי תרפיה, כאמור, בד"כ זה בין יום לשלושה ימים, ויש לך מקצוע מבוקש ביד. שווה לברר.

 

הרבה הצלחה, יקרה.

 

פשש', השקעת!

יכולה לומר שאלו לימודים לא פשוטים בכלל(!!) אם באלך משהו קליל- זה בטח לא הכיוון וגם לא העבודה עצמה

אני לא מכירה את כל לימודי התרפיות, אבל כן מתעניינת קצת בתחום. אלו לא הלימודים הכי קלים, ולא הכי זולים (תלוי מה ואיפה, אני מדברת על מה שאני נתקלתי בו). והם לא נגמרים בשעה כזו שתאפשר לך לחזור הביתה עד 14, גם אם את גרה מול האוני'/המכללה שבה את לומדת.

בכל מקרה, תואר ראשון זה כמעט תמיד שלוש שנים, ותואר שני זה שנתיים.

לא רוצה לרפות את ידייך, אבל מציעה לבדוק היטב את הדברים לפני כן, אם את חושבת בכיוון הזה.

 

שיהיה בהצלחה, בכל מקום.

תודה

כן, זה באמת לא כ"כ לעניין..

הרי כל הרעיון הוא לא לצאת ליותר מדי שעות

וכהשמטרה היא סתם לצאת קצת אז מגוחך להשקיע רציני בלימודים..

 

טוב, אני אצטרך להתפשר על משהו (להישאר בבית/לעבוד בגן/לעבוד יותר שעות)

 

כנראה חייתי בסרט

יש היום המון המון תחומים, והלימודים עצמם קצרים יותר מאשר לימודי תואר.

יש לימודי ערב לנשים (במכללות כמו אורט ומכללות חרדיות בערים החרדיות)

יש תחומים של רפואה משלימה, של עיצוב פנים, אדריכלות, הנדסאות על כל גווניה, מזכירות וכד'.

ממליצה לך להשיג חוברת של איזו מכללה חרדית ולנבור בה קצת, יש שם הרבה מאוד.

 

אל תתיאשי. ללא ספק תעודה ביד תפתח לך שער לשוק העבודה (מה לעשות, היום מסתכלים על הנייר, לא על הבנאדם), אבל ברגע שיש לך תעודה את יכולה בע"ה למצוא לך את הנישה שלך- שמתאימה לך.

 

את ממש לא בסרט. לדעתי לפחות. אין דרך אחת ויחידה לעשות דברים. זה לא שהדרך היחידה היא לעבוד מ8-4 או לחילופין להיות מורה. יש המון דרכים לשלב בין הבית לעבודה- בין צרכי הבית והצרכים שלך.

 

בהצלחה!

 

עודדת!

מה למשל עם איפור/עיצוב שיער ודברים בתחום? אני למדתי איפור וכשבאלי- עוסקת בזה.. את מחליטה כמה לפתח וכמה להשקיע. והלימודים עצמם מדהימים

ה"שוס" שאת מציעה, מדעי החברה,

זה תואר שאומרים עליו שהוא קל,

ועדיין, הוא ממש לא קל לאימהות.

ולא מתאים לדברים שהיא מחפשת.

ביחס לריפוי בעיסוק או הנדסה וכד', הוא מאוד קל,

אבל הוא לא בדיחה שפותרים תוך רגע.

זה יומיים בשבוע,

אחד מתוכם מהצהריים עד שבע בערב, במקום שלמדתי בו, בכל הסמסטרים חוץ מאחד, שהיה לי בו אנגלית

ואחד מהבוקר עד אחר"צ,

ולי עוד היה פטור מאנגלית אחרי קורס אחד,

אלה שעשו כמה קורסים באנגלית במשך שנתיים למדו מהבוקר עד שבע בערב יום בשבוע לאורך 4 סמסטרים.

התואר דורש השקעה רבה, בשביל להגיע לממוצע 85 שמתאים לתרפיות , גם לכאלה עם נתונים טובים מבחינת חוכמה.

היו בכיתה אימהות שפרשו בגלל הקושי לשלב בין התואר הלא פשוט בכלל הזה למשפחה.

זה שזה לא פיזיותרפיה, זה עדיין לא הופך אותו לקליל בכלל. זה תואר אקדמי עם דרישות אקדמיות, עבודות סמינריוניות,

בחינות ועבודות.  רק מי שתשקיע תעבור אותו.

 

 

 

יש לפתח יזמות פרטית 

 

מכירות של דברים מהבית

אומנות

פעילויות בגנים

זה הדבר הבא

אז קצת מנסיון אישי,

זה מאד קשה!

אני מורה והיום גם אם אני מחליטה לעבוד פחות ממשרה אז שמים אותי עד מאוחר.

אחרי שנולדה לי ב"ה הבת הראשונה הבנתי שאני לא מסוגלת לשים אותה במעון עד 4,עבדתי במילוי מקום רק אחרי שהיא הייתה בת חצי שנה ושמתי אותה אצל מטפלת, הפריבילגיה שהייתה לי זה שבעלי היה איתה בין 13:30-16:00, וככה הרגשתי יותר טוב עם עצמי..

כשהבן השני שלי נולד אחרי החגים, החלטתי להשאר בבית. עבדתי כמדריכת חדר כושר יומיים בשבוע בערב (כשהילדים ישנים),

בשלב מסויים שמרתי על תינוקות (אני יודעת שאמרת שזה לא מתאים לך..)

ושילבתי עבודה במכירת מוצרים מהבית (עד היום)- עבודה שמאפשרת גם להיות בבית וגם לצאת מדי פעם להתאוורר.

 

זה הפתרון שאני מצאתי, מודה שכרגע אני עובדת במילוי מקום ולא מגיעה עד 2 אבל בעלי יכול להיות עם הילדים עד 4 ואני חוזרת עד אז בדר"כ- אבל מבחינתי זה ממש לא אידיאלי.

 

דבר נוסף שבררתי עליו- עבודה בתור קופאית.

מדובר בעבודה לפי משמרות, בדר"כ שכר מינימום (המינוס העיקרי, למרות שקשה למצוא הכנסה טובה בלי מקצוע..), שווה לבדוק במקום שקרוב למקום מגורייך על איזה משמרות את מתחייבת ולראות אם זה שייך,

אולי אם הם ממש חייבים מישהי אז הם יסכימו גם רק בבקרים.

 

אולי אם תכתבי את הכשרונות שלך, ומה מעניין אותך אז גם יהיה אפשר לכוון אותך לעבודה שתתאים לך...

(אמרה האמא שעובדת כל יום מצאת החמה ומוציאה ב 4 את הילדים )

הייתי מתחיל (ביום יבש) בלנסות לסייד את החלון מבחוץ, אולי יועיל.

לבדוק שאין קילופי טיח על הקירות, תקרה, מסביב לחלונות. לברר עם דיירים קודמים אם היו בעיות בדירה.

אם זה בנין דירות - ועד הבית יכול לדעת על בעיות בבנין או הדירה.

ולא להתפתות להבטחות של בעל הבית שהייתה בעיה אבל היא תוקנה - מנסיון

יכול להיות עיבוי, (שבבית חם ובחוץ קר, אז זה יוצר רטיבות), ויכול להיות בידוד לקוי.
עובש זה אחת המכות... בד״כ קורה כשלא אטמו היטב, יש איזה מקום בגג כנראה שהחיבור בין הקיר לגג לא אטום היטב וזה גורם למים לחלחל בקיר וכעבור זמן גם יוצר עובש. מסוכן מאוד!!
מזיק לנשימה בטירוף, עושה קוצר נשימה, דלקות ריאות, ולבעלי חזרה אסטמת ילדות בעקבות העובש...
יש חברות שמטפלות בזה, אבל אם יש אפשרות לעבור דירה, עדיף.
איך אפשר לוודא? צריך לבדוק היטב אם יש היסטוריה של נזילות בדירה. לא להאמין ש׳תיקנו׳...
להסתכל טוב טוב על הקירות והתקרה ולבדוק אם רואים כתמים צהובים וכד׳, זה סימן לרטיבות.
בהצלחה!

באמת יש כאן הרבה עובש על הקירות.

אמרתי לבעלי שאיפה שיש משהו צמוד לקיר, אז יש עוד יותר עובש לפעמים. אבל גם איפה שאין- יש הרבה עובש, אז אין דרך לפתור את זה באמת... (חוץ מלעבור דירה, בסופו של דבר).

כי אם זה כך- אפשר לדבר עם ועד הבית, ולזפת את הגג כדי למנוע חדירת גשמים. התשלום הוא בהשתתפות של כל הדיירים

אם הבעיה רחבה יותר- ובעל הדירה משתף אתכם פעולה אולי תוכלו לתקן את המצב..

 

ולחות מאוד גבוהה בבית.

 

נגיד - אם את משתמשת במכשיר אדים חם או במייבש כביסה עם צינור שהלחות יוצאת לבית - אלו דברים שגורמים ללחות גבוהה בבית ויכולים לגרם לעובש.

 

גם בישולים במטבח לא מאוורר יכולים לגרום לכך.

 

המקומות המועדים לפורענות של עובש (אם אין נזילות) הם המקלחת בעיקר והמטבח אחריו או חדר הכביסה אם יש מייבש (אני פשוט ראיתי את אותה דירה עם עובש או בלי עובש, תלוי בדיירים שגרו בה וכמה הם ידעו לאוורר ולנקות כמו שצריך).

 

יש תכשיר מצויין לטיפול בעובש - הוא די מסוכן, אך בהחלט טוב וכדאי לנקות איתו בזהירות כשהילדים לא בבית. אני יכולה לברר עם בעלי את שמו או שמישהו כאן יודע להמליץ.

 

בכל מקרה - אסור להשאיר את העובש ללא טיפול, לפחות טיפול התחלתי של ניקיון באקונומיקה. הוא רק מתפשט ויהרוס לך ספות/ארונות וכל דבר שצמוד לקירות וחבל. עובש הוא לא דבר בריא, למרות שלא כולם כל כך רגישים אליו (לנו היה באופן קבוע במקלחת במשך 7 שנים בגלל לחות וגם נזילה מהתקרה, וכל חורף היינו מנקים כמה פעמים. מעצבן אבל לא שאי אפשר לחיות עם זה, בדירה החדשה, ברוך ה' אין בינתיים)

שאומר שנקודת ההתחלה היא לקבוע תאריך, כי הכל תלוי בזה

משם והלאה קל יותר לזרום ולהבין מה נצריך וצריך מבחינתכם..

בהצלחה

יהיה.

 

 

הכי חשוב לסגור אולם, להקה וצלם.
שאר הדברים זה בנחת..

לא כדאי להזניח את הנושא של הרבנות.
לחשוב על רעיון להזמנה.
דירה
רהיטים
בגדים לחתונה

מזל טוב!
זה מה שעולה לי עכשיו..

זה יכול להיות מאירוע קטן בבית עד אירוע באולם..
תתאר לנו איך אתה רוצה שיהיה כדי שנדע את הכיוון..

רוצים ארוע קטן (גג 100 איש) 

בשדה פתוח או מאהל, (לא קריטי לענין הארגון חוץ מכיסאות)

וזהו בגדול

שצריך אוכל טוב, מוזיקה טובה וחברים טובים

בטח לא חידשתי שומדבר חח

שתיה חמה וקרה (ואם קר אז הרבה חמה...)

עוגות חטיפים/ עוגיות...

כיסאות לכולם

מצלמה..

בלונים או משהו לאוירה

מוסיקה - או כלי נגינה..

דבר תורה

צלחת?

תדאג למקום לשירותים לאנשים.. לא יודעת איפה אתם הולכים לעשות את זה- אבל שיהיה משהו...

ונגזרת של שירותים זה מגבות נירי או משהו שיהיה לנגב ידיים..

יין או משהו לעשות לחיים אם אתם בענין

 

נראה לי שזה מספיק בתור התחלה..

אנחנו רוצים לעשות סעודה ממש.

 

(זה רשימת מעולה להתחלה, יש לך גם לסעודה ממש?)

 

פיתות /לחמניות/פוקאצ'ות

סלטים (למריחה)

סלטים חיים

תוספות - אורז, תפוחי אדמה וכו'...

מרקים

בשרי או חלבי, מה שתחליטו. 

אם זה חלבי זה יכול להיות מאפים - פשטידות (גם פרוווה בעצם אפשר להחליט.. )

מנה אחרונה

סכו"ם, צלחות, כוסות, מפיות,

מפות חד פעמיות /אלבד/ רגילות +חד"פ

 

הרבה אנשים שחושבים לעשות אירוע בשדה פתוח או מאהל- מגלים שיש המון המון הוצאות לא צפויות.... 

תעשו חשבון טוב טוב של מה הולך להיות שם- לפני שתתחילו לבצע את זה

שלא יצוצו לכם פילים באמצע הדרך... 

 

קחו בחשבון שאם יש סבים וסבתות וזקנים יקרים שכאילו- צריך שיהיה נגיש, שלא יהיה קר או רוח או שמש מידי

 

שאם יהיה קר- צריך להשכיר חימומים על גז וכאילו דברים. 

 

 

 

 

 

אחרי אדר ככה שמתחיל להתחמם וזה יהיה כנראה בצהריים.

 

(ברוך ה' מצאתי מקום טוב)

 

ועדיף הוצאות לגיסטיות קטנות מאשר לשכור אולם ב2,000+ ש"ח

 

הוצאה קטנה ועוד קטנה ועוד אחת = גדולה.
אפשר למצוא מקומות זולים יותר.
( מה עם הרעיון? )

קטן מדי

ומצאנו ברוך ה' במאחז שנשלם להם סכום סמלי (וזה גם יהיה תרומה)

 

ההוצאות הלוגסטיות לא משתנות בהרבה כשמדובר במקום שהוא לא אולם 

(ההפרש היחיד בנתיים הוא הכיסאות והשולחנות)

רכוש עדר קטן ושמן במחיר טוב,

בנה סוכה יפה על גבעה,

אסוף עצים למדורה הגדולה,
והכי חשוב - דאג להרחיק סוכני שב"כ 

בהתחשב בעובדה שגדי ממוצע עולה 1700 שקל.

אבל יש מה לשקול את הנושא.

אולם - 600 שח (בית כנסת וכד. אפילו אפשר זול יותר)
אוכל - קייטרינג כולל הכל 40 שח למנה, כפול 40 מנות סהכ 1600 שח
תוסיף צלם וקלידן- עוד 800 שח בערך. (את אלה אפשר לחסוך- לסנג'ר חברים וכד)
הגעת ל3000 שח לאירוע מכובד ויפה ובלי הרבה טירחה.

אנחנו עשינו את האירוסין בבית ( גדול יחסית )
וזה עלה יותר. ועם השקעה מטורפת של זמן ומאמץ.
( אבל גם היה בהתאם )
אגב, מזל טוב!

יש באתר של בניין שלם רשימת הכנות מצויינת ומעולה עפ הסדר ומכילה את כללללללל הדברים .
ולהתפלל הרבה על כל דבר!!!
בשעה טובה ובהצלחה

חשבתי כבר ישובים מבודדים ביו"ש או דרום תל אביב..

טוב, באמת מסוכן שם
אבל זו סכנה מסוג אחר,
ביחס לערבים צמאי דם.

ומכירה כמה מה"אידאליסטים" שפועלים שם.

אני חושבת שבכל מקום יש רמה מסוימת של סכנה או אי נוחות, וחלק מההחלטה לחיות חיי שליחות הוא שתשבי עם עצמך ותחשבי עם מה את מסוגלת ומוכנה לחיות- ועם מה לא. 

יש הרבה יתרונות בלוד, ולשכונה הזאת יש הרבה תמיכה מהגרעין.

אבל אף אחד לא יכול להגיד לך אם זה מסוכן מדי או לא- רק את ובעלך יכולים להחליט את זה בשביל עצמכם (וזה נכון בכל מקום שנחשב "מסוכן", או "לא נגיש" או אחד מאלף גורמים אחרים שעלולים להרתיע.)

אני אישית גם נורא מאמינה שהפחד ותחושת הסכנה מגיעה בעיקר מהלא נודע, לפני שזה הופך לשגרת יום-יום. כשאת מתחילה לחיות את זה, כשאת מכירה את השכנים (כן, גם הערבים) ואת רואה שבאופן כללי וביום יום הם לא מזיקים- יכול להיות שאת תרגישי יותר בטוחה.

אולי כדאי לשקול להשכיר בית לפני שתקנו? ככה תוכלו לעזוב ביותר קלות אם תחליטו שזה לא מתאים לכם...

ממקום של להראות הערכה לאידיאלים שלו ולאופי התורם והנותן שלו שמתוך זה הסכמת בהתחלה ועכשו בעקבות ההיריון את מרגישה כפי שאת מרגישה ומבקשת לברר את הדברים שוב מתוך מקום של אהבה והערכה.

הוא אמר שלא נעשה שום צעד שאני לא שלמה איתו.

אני כן חושבת שזה חשוב, פשוט רוצה לשמוע מאנשים שנמצאים במקומות כאלה

מראה שיש לכם אחלה זוגיות

נסי לפתוח איתו דיון כללי על המשמעות של חסד ועל התחומים והאמצעים שבהם ובעזרתם הוא יוצא לפועל,על כמה שכל חסד בבית ובחוץ הוא מבורך ושלכל סוג חסד יש זמנים בחיים שבהם הוא היותר דומיננטי ותגיעו להחלטה ביחד איזה סוג של חסד מתאים לכם כרגע כזוג ויחזק את הבית בצורה הנתרמת ביותר נכון לתקופה זו.

אבל אם את בכל זאת מעדיפה לשמוע אותם- ייתכן שזו התשובה עבורך..

 

(מוכנה לעזור במסר אם תרצי, כאחת עם נתונים דומים)

 

שתזכו לעבור למקום שיוסכם על לב שניכם..

זה פשוט לא יישוב שאפשר לתת לילדים לצאת לבד, אבל יש גינות של הגרעין וזה בניינים רק של הגרעין.
אם כבר, אז פשע:/

מלאה עוני, פשע, סמים ובריונים.

וכל זאת בלי שום קשר לסיכון אפשרי.

אז בשביל מה לגור שם?

האשמים במצב הם גם היהודים וגם הערבים.

מספיק שבעלך עובד בתפקיד בטחוני קשה, זה מספיק אידאליסטי.

תחפשו מקום שבו לילדים שלכם תהיה ילדות טובה ומאושרת, חפשו מקום שיהיה לכם קצת שקט מטרדות היום.

 אני בחיים לא הייתי הולכת לגור שם.

זו לא שכונה טובה יותר?

אם הן נכונות.

יתכן ויש פה ושם שכונה או רחוב סבירים אבל העיר בכללה היא איומה ונוראה. 

ככה להוציא לעז על ארץ ישראל?

שצריכים להזרים תקציבים רציניים, לגבות מיסים וארנונות, להשקיע בתשתיות, להשקיע בבתי ספר, להשקיע בנקיון, להשקיע בשמירת חוק.

עד כה זה לא קרה, או משלומיאליות, או משחיתות או מזלזול ורשלנות.

עד אז, שומר נפשו ירחק.

כי זה בדיוק מה שעשית עכשיו
רק שהם הוציאו דיבת הארץ רעה
ואת גם את דיבת הארץ וגם את דיבת העם
ולהזכירך, לשון הרע זה גם על אמת

ושום חטא מרגלים.

יש כאן אמת לאמיתה ודעתי הפרטית, הלגיטימית והנכונה.

אבל כמובן, מי שחושב שלוד היא מקום נעים ונחמד, מוזמן לעבור לגור שם. 

שבא איזה שד"ר מארץ ישראל והתחיל להגיד דברים רעים על יושבי הארץ..

 

הרעים עליו הנצי"ב: מרגל, צא מביתי..

 

אמר האיש: רבי, כל מה שאמרתי זה אמת.

 

אמר לו הנצי"ב: גם המרגלים אמרו אמת...

 

 

השאלה היא כנראה איך אומרים את ההכוונה שרוצים לומר. ה"איך" אומר לא מעט.

 

 

ביליתי בה כמה שנים יפות מחיי.

היא עיר עם אנשים חמים וטובים, עם מוסדות חינוך שחלקם מצוינים לגמרי, ולהסתכל עליה במבט כזה זה פשוט עוול!!

 

נכון שיש שם בעיות אבל מי שיפתור את הבעיות האלה זה ממש לא מי שרואה בה עיר מזוהמת ומגעילה

אלא רק מי שיסתכל בעין טובה יראה את כל הטוב שבה.

כרגע אנחנו עוד לא גרים בשכונה, מחכים שתתפנה דירה גדולה יחסית

אבל עברנו ללוד השנה מישוב, במטרה לגור בשכונה הספציפית הזאת.

בינתיים אנחנו גרים ברמת אלישיב, ואני הולכת מידי יום לרמת אשכול,

כי שניים מילדי לומדים שם.

 

בעיני לוד זה מקום מעולה,

כי זה שילוב של מקום שיש בו כבר חברה ותשתיות,

ומצד שני המון המון מה לעשות,

ולמרות שיש כבר המון אנשים ששותפים לעשייה, 

עדיין אנשים חדשים מתקבלים בברכה.

 

ברמת אשכול זה מעין תת גרעין בפני עצמו, שמקבל עזרה מהנוער ומהמבוגרים של הגרעין הגדול.

הוא גם די קטן, ומהתרשמותי יש קשר די קרוב בין משפחות הגרעין שם.

 

ועם כל זה שאני מאוד אוהבת את הגרעין הזה,

אני חושבת שאת באמת צריכה להיכנס לפרטים הקטנים,

לחשוב לא רק על האידאל הגדול, אלא גם על חיי היומיום.

אז אני ממליצה לך לדבר עם נשים שגרות שם. יש שם נשים מקסימות,

ואת יכולה לשאול אותם ממש כל מה שאת רוצה.

וגם ייתכן וכדאי לכם מלכתחילה למצוא דירה בבניין שכבר יש משפחה או שתיים שם.

 

אני מאמינה שיש פתרון אפשרי לקושי, 

אך טוב יותר להיות מוכנים לפני, ולבוא מתוך בחירה מושכלת,

ולא להיות אחר כך בתחושה של אין ברירה, כבר קנינו וכו'.

 

אולי בסוף נהיה שכנות

 

החלטות מוצלחות!

 

 

 

אלא מערכת היחסים שיש לשואלת עם בעלה וכיצד היא מכילה את הערכים והצרכים של כל אחד מהם,ממה שכתבת נשמע שיש לכם בסיס זוגי טוב שיעזור לכם להגיע להחלטה משותפת שתהיה הטובה ביותר עבור שניכם.

כרגע אתם עסוקים בלתת למדינה בצורה מסויימת. אז אם בסופו של דבר זו את שנשארת לבד במקום שאינך מרגישה בו בטוחה לבד, ועוד עם תינוק בע"ה, אז זה לא שייך כרגע. אתם בתחילת הדרך, תבנו קודם כל את הקן הפרטי שלכם,

תחזקו אותו מכל הבחינות ואז תוכלו לצאת עם החוזק הזה החוצה.

מה גם שבמקומות כאלה באים לגור כדי להיות מעורבים בקהילה ובעיר בקיצור להיות הרבה מחוץ לבית, אז אם בעלך הרבה לא בבית מתי שהוא כן יהיה, ישר תצאו להציל את העולם, מתי תבנו את הזוגיות שלכם? אתם רק בתחילת הדרך.

וגם הכי חשוב שתרגישי בטחון היכן שאת, כשלך לא יהיה טוב את תשדרי את זה לילד ולסביבתך וזה לא בריא .

לכן לדעתי- גורי היכן שטוב לך. יש עוד אפשרויות כיצד לתרום לעמ"י.

ובע"ה יבוא יום ותהיי חזקה יותר או שבעלך יהיה יותר בבית ותרגישי בטוחה יותר לבחור מקום מגורים אידיאליסטי.

הוא בן 20.
מוזמנת במסר

חשבתי שנישואין בגיל כה צעיר הן דבר קצת חריג והנה אני רואה בסקר קצרצר כל כך הרבה זוגות..
וואו ואני עוד הרגשתי שחטפו ממני את הנערות..

מענין לשמוע ממבט לאחוראם יכולנו לשחסר מלדש את ההיסטורינ האם הייתם מתחתנים בגיל שבו התחתנתם או שאם היתה לכם את האפשרות הייתם מעדיפים לדחות את החתונה במעט?

לא יכול לדבר בשם כולם.

ולא הייתי דוחה בכלל, זה היה בדיוק בזמן

הייתי מוצא אותה קודם נראה לי מ17 מצידי לפחות היה סבבה...

ב"ה!

ולא הייתי דוחה. ( זוג טרי זה נחשב? )

ב"הצלחה!

הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים...
לא מרגישה שלקחו לי את הנערות,
ואני ממש בעד חתונה בגיל כזה ואולי קצת מעל,
כדי למנוע את התופעה ההפוכה.
אבל זה כבר לשרשור בפני עצמו.

לא הייתי דוחה את זה יצאנו המוון זמן קודם לכן והחתונה הייתה פשוט מקפצה מטורפת לקשר שלנו אז מהבחינה הזאת הייתי גם מתחתנת קודם... אם לא היינו בקשר קודם ברור שהעדיפות היא להתחתן אחרי שיש מקצוע ביד אבל בסיטואציה שהייתה זה היה הדבר הכי טוב...

אני 22 היא 21 יצאנו שנה וקצת לפני. 

 

אני לא הייתי בל"ח אבל הרגשתי מוכן להציע לה נישואים אחרי כמה שיחות עם הרבנים שלי וקצת לחץ חברתי.המשפחות הזהירו אותנו מנישואי בוסר. התחתנו עם המון המון אנרגיה לאהבה ומוטיבציה שזה יצליח. בתכלס היינו חכמולוגים כי אחרי החתונה גילינו על עצמנו כמה דברים כולל דברים לא נעימים שיכולים להחריב בתים. זה גם כמעט קרה. 

 

 

זה סדנדרט.
אנחנו ככה היום, נשואים שנתיים..

בגיל 12 נכנסה להריון ראשון וילדה בת. הבת נכנסה להריון כבר בגיל 11. אם עברו 3 שנים מאז שזה היה בחדשות, אז אוטוטו היא תהיה סבתא-רבה. יש סטנדרטים ויש סטנדרטים. במציאות שלנו ההתבגרות נמשכת עד גיל 25 פחות או יותר. אני ואשתי המשכנו להתבגר גם אחרי החתונה. 

גם אנחנו המשכנו להתבגר אחרי החתונה ועדיין מתבגרים יחד, וזה כל הכיף וזה ממש מחבר ומהנה! החיים הרבה יותר קלילים ככה.

אצלנו הכיף הגדול היה הצמיחה הרוחנית בתור זוג. למדנו ביחד ולחוד וקבענו מנהגים בבית. מההתחלה הקפדנו על שבתות ואפילו חלק מהחגים לבד וזה עזר לנו מאד. בהתחלה היינו מאד תמימים ונאיביים והאמנו שבס"ד הכל יהיה בסדר והעולם יחבק אותנו אם רק נעשה את מה שכולם עושים.

בינתיים הלכנו ללימודים אקדמיים וגם עבדנו וכשדברים התחילו להשתבש יצאנו מהסרט. אחרי שלוש שנים הבנו שלא היינו באמת מוכנים לכל דבר שנפל עלינו. לא חסר זוגות צעירים שהתגרשו בגלל בעיות כמו שלנו. ב"ה יש בינינו חיבור לא רגיל. 

 

שלא לדבר על אלה שמתחתנים צעירים כי המשפחה מכוונת אותם לזה וכשהם עצמאיים הם מתחילים לחשוב לבד. רק מהשכונה שלי אני מכיר כמה מקרים של זוגות שנפרדו כי לה או לו נמאס להיות דתיים/חרדים בדרך המקובלת. אני מכיר גם שני זוגות אחד דתי ואחד חרדי שאחרי החתונה הקימו משפחות לא דתיות. 

 

 

בקשו פה בשרשור כאלה שהתחתנו צעירים.
21-22 זה לא צעיר, זה המצב, תפקח עיניים.
חוץ מזה, שאני לא אומרת לכולם להתחתן צעירים, כל אחד מה שמתאים לו, אבל אני לגמרי מאמינה בחתונה בגיל צעיר ולהתבגר ביחד.
ותאמין לי, אומנם נשואים רק שנתיים, אבל מה שעברנו בשנתיים האלה, ביגרו אותנו מאוד ובנו זוגיות יציבה וטובה.
ולא תאמין עם מה זוג בן 20-21 יכול להתמודד

תאמיני במה שאת רוצה, אבל זה לא סותר את ניסיון החיים שלי ושל החברים והמכרים שלי. המציאות מורכבת.

ולומר "21-22 זה לא צעיר" זאת בדיחה. ממתי הברסלבים של יבניאל קובעים את הנורמה? 

אם ביקשו כאלה שהתחתנו צעירים, אז הנני. אני רק מצטער שאני לא יכול לצבוע הכל בוורוד. גם עם זה צריך להתמודד. 

 

התחתנתי כשהייתי 22 ובעלי כמעט 30. הוא היה הכי בשל לזה בעולם אחרי שבילה יותר משש שנים בעולם הדייטים ויצא עם אינספור בחורות. בשבילי הוא היה הבחור הראשון שיצאתי איתו.
וכן בהחלט הייתי שמחה אם היתה אפשרות לפגוש אותו באותם הדייטים אותו הבן אדם רק קצת יותר מאוחר. בדיוק סיימתי את התואר והרגשתי שזה קרה מהר מידי שלא מספיק השתוללתי לפני שנכנסתי למסגרת תובענית כל כך ודורשת בגרות ואחריות.

אני שמחה בשביל כל אלה שנישואין בגיל מוקדם מתאים להם והריונות יחד עם לימודים ועבודה בא להם בסבבה..
זה כנראה תלוי אופי, חינוך, מגזר וכו'

אגב, מהשרשור הזה נראה כאלו כולם כאן למדו במעלה לבונה

הייתי כמעט 20 והוא היה 23

אני בת 20 הוא 22
והייתי. דוחה את זה..
אבל לדעתי זה תלוי בתחושה שלך.
למפרע הרגשתי שלא מספיק מיציתי..

אני חושבת שבאולמי שרון בכפ"ס המחיר כזה פחות או יותר, שווה לבדוק.

והוא גם לומד ב"מרכז", אז בכלל..

 

אבל המשפחה צפונית ממש..

כלומר נתניה למשל.

ועם בערך חצי מכמות המוזמנים שיש לך.

 

אז הידע הנצבר לא מעודכן ולא רלוונטי.

תבררו דרך אולם ומלואו, לפעמים הם זולים יותר.

ובאמת תחפשי בנתניה באיזור התעשיה יש מלא אולמות, וזולים יחסית.
כינור דוד (שיש לו שם חדש שאני לא זוכרת כרגע) שאפו אירועים, סילבר..

בהצלחה יקירה, הכנות קלות!

יש משם תחבורה ציבורית לצפון אבל זה זמן די ארוך של נסיעה (821, או 841 לשעבר)

(אני בעיקרון החלטתי אז שלא עוברים את ה-115, למרות שתקציב היה)

מה עם גני הפיסגה בצומת ירקון?

ואם בא בחשבון ירושלים יש את בנייני האומה - לאף אחד אין תירוץ לא לבוא

אנחנו התחתנו מהסיבה הזו בבני ברק (כמעט כל המשפחה של בעלי מהצפון)

כי יש לשם אוטובוסים מכל הארץ, וככה היה פשוט יחסית להגיע גם מירושלים והסביבה (המשפחה שלי) וגם מהצפון

התחתנו בהיכלי מלכות.

האולם היה זול יחסית ונחמד (לדעתי היה יפה ממש), 

המנה היתה הרבה פחות ממאה שקל והיה בסדר גמור 

ובאולם הגדול (יש שם שני אולמות) אם אני לא טועה יש מקום ל400-500 אנשים, אבל תבררו..

ממליצה 

 

 

 

ומזל טוב!

לא מכירה באיזור השרון, התחתנו בירושלים...ב"הצלחה!

ועל כן אאחל לך שבת זוגך תדע להכיל גם פאשלות מצידך, בבחינת על כל פשעים תכסה אהבה.


בכללי, לבנות קשה יותר למחול מפני שהכח המניע אצלן הוא רגש ולא שכל. להרחבה תוכל לעיין בסוף פרק יב' בתניא

''אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן''

בהצלחה רבה ובסיעתא דישמיא.

בודאי גם הרגשות והכאב שלך חשובים ותרשה לי להציע לך שבתור התחלה תפרוק אותם פה ככה סתם בשביל ההקלה הראשונית.

אני דווקא שמעתי אחרת (ותכלס זה באמת כך)
נשים נפגעות ומתכעסות בקלות אך גם ממהרות לסלוח.
ויש מי שמפרש את האמירה"נשים דעתן קלה"-שקל לפייסן ודעתן קלה לסלוח.
נסי בשנית. מעומק הלב.
וייתכן שאותו מעשה שעשית היה רק טריגר מצידה לפרק...

 

תן לזמן לעשות את שלו.

אולי בעוד כמה שנים היא כבר תסכים להתפייס (אם זה עוד יטריד אותך)

יכול להיות חמוד שהבעל מדי פעם מתנהג כמחזר נלהב (בתנאי שהוא לא מגזים), קצת חבל אם הוא לא עושה זאת לפעמים, אבל זו לא בעיה חמורה.

זה סתם חלום קטנטן שלא מתגשם.

שולחת לו מידי פעם SMS אוהבים?!  קונה לו לפעמים איזה שוקולד חמוד וכותבת לו שאת מתה עליו וכו'?!

אם אין לו את זה - אולי הוא ילמד ממך...

שאלה טובה .. האמת היא שאם נתמקד בעניין הSMS הוא זה שבדרך כלל שולח כל הזמן הודעות לבביות במשך היום ..כמובן שאני עונה .. וכמובן שהיו מצבים בהם גם אני שלחתי עוד לפני שהוא שלח ..

אם נסתכל בכללי ..אני אמקד את הבעיה שלי יותר .. יש SMS ממנו יש מילים טובות לאורך היום ..אני פשוט מחפשת כל הזמן אחר ה"ריגוש" הזה שהיה בחברות ..שמודה ומתוודה גם אצלי נעלם ...

למה אין ריגוש לראות אחד את השנייה כמו פעם ? למה הכל מכני כזה ? יש מצב שפשוט אני צריכה להבין שזו הייתה תקופה כזו של ה"התאהבות " בחברות ..ועכשיו זו האהבה האמיתית והיציבה ? אבל אני כ"כ אוהבת הפתעות חיזורים ..וכו'...מן ילדה כזו שעוד לא התבגרה ..

 

 

זה לא אומר שאת צריכה לוותר לגמרי על הרצון להפתעות מדי פעם, כי בטח שזה נחמד ומכניס קצת ענין לשגרה,

(את יכולה להגיד לו את זה? )

אבל פרפרים בבטן זה באמת שייך לתקופה קצת אחרת, לדעתי לפחות.

ובחיי הנישואין יש ריגושים, רק שהם הרבה יותר עמוקים. נראה לי לפחות... הרגעים הראשונים עם התינוק בחדר לידה זה הרבה יותר מפרפרים, לא?

בהתחלה המחוות שלו יהיו קצת טכניות 

ולאט לאט הוא ישתפר

הכי רחוק שהוא הגיע זה לקנות לי מתנת יומולדת מושקעת. שגם זה לקח לו שנים לחשוב על זה מראש.

היו שנים שממש נעלבתי שהוא לא זכר אפילו להתייחס ליום נישואין או לדברים אחרים, אבל הוא לומד וממשיך ללמוד.

יש כאלה שלוקח להם הרבה הרבה זמן. אבל כדאי לדבר על זה ואפילו לבקש או לרמוז.

עד היום אם אני רוצה איזה יציאה או חופשה רומנטית, אני מארגנת ודוחפת. מה לעשות.

ב"ה שנתן לי בעל שאוהב אותי ואני אותו, שמראה לי שהוא אוהב אותי, בזה שהוא שותף כלים כל ערב, מכין את הילדים לביה"ס ונותן לי עוד זמן לישון, עוזר בהכנות לשבת, אומר לי כמה הוא אוהב אותי וכמה אני יפה בעיניו, מבזבז יום עבודה שלם רק כדי לקחת אותי לרופא באיזו עיר רחוקה. דואג שהילדים לא יקימו אותי כשסוף סוף התישבתי לאכול וכו' וכו'

נכון אז הוא לא רומנטי במובן התסריטי של המילה, אבל איזה רומנטי יכול להיות יותר מזה? 

מציעה לכולם לקרוא ולהטמיע

בעיני, המחוות הקטנות האלו כמו לאפשר לישון עוד קצת, לדאוג שהאישה תאכל נורמלי, אלו דברים שהרבה מהחברות שלי מספרות שחסר להן. למרות שטסים לפה ויוצאים לשם ומתנות בלי סוף..
יש לי חברה שקבוע אומרת:" בעלי חי בסרט".
ואני ממש מבינה אותה..
הוא מחפש 'רק' את הריגושים בחיים.. הוא לא
תופס שהיא יושבת לשיעורי בית עם הילדה, לא מבין שעכשיו יש לקפל הר של כביסה. הוא תקוע שנים בריגושים. לא שם לב לצרכים האמיתיים שלה.
אחרי שעברנו את שלב החיזורים, שנה
ראשונה, נולדו ילדים, - תכל'ס מה שאישה צריכה זה שבעלה ישים לב לצרכים שלה.
ברור שחיזורים זה יפה וטוב..
רק ניסיתי להאיר את עינייך כמה את צריכה להודות, להלל ולשבח על הבעל המדהים שיש לך..
יחד עם זה, אפשר בעדינות להסביר לו את הצורך שלך. בטוח הוא יבוא לקראתך
בהצלחה

לגביו - אפשר להציע לו שישים לעצמו יומן עם תזכורות: מתי יום הולדת, מתי יום נישואין...

ואז זה יתחיל להיות קל יותר.

 

 

 

היי מתוקה !

 

קודם כל אשרייך שאת יודעת להעריך את מה שכן יש ...

רציתי להגיד לך שאני הייתי במצבך בדיוק ..ורציתי לתת לך כיוון הסתכלות שהשם יתברך נתן לי את האפשרות למצוא..

ראשית כל, גם אני ראיתי זאת כבר בחברות כשהתחלנו לצאת .. אך הסתכלתי אך ורק על הדברים החיוביים שחיפשתי בגבר ושמצאתי בו (אחריות, רצינות,בגרות,סבלנות וכו..,כל אחת ומה שחשוב לה יותר ופחות ..) אך אני חייבת לציין שמה שאת מגדירה כ"בעיה" היא בכלל לא בעיה ..גברים שונים מאיתנו וזה היופי שבבריאה .. הרי מה זו אהבה אמיתית ? שלוקחים שתי בריאות כ"כ שונות (גבר ואישה ) ומחברים אותם לבניין עדי עד ..בקשר הנישואים. ושם מתחילה העבודה האמיתית ושם נבנית ה-אהבה ...שם את משפיעה עליו את השפע שלך את מה שיש בך (במקרה של הסיפור שלך ..האהבה החום ה"רומנטיקה") והוא משפיע עלייך מה כל מה שיש בו וחסר בך.. והתענוג הכי גדול הוא לראות את השפע שלך מושפע עליו את השפע שלו עלייך ..לראות איך אתם באמת בונים בניין עדי עד .. לבנות בניין זה לא דבר פשוט וקל זו עבודה ובניין עם יסודות חזקים ואיתנים מצריך הרבה עבודה ויזע .. לכן יקירתי , המלצתי לך  .. שמשי לו דוגמה ,השפיעי עליו את השפע שיש לך בתחום הנ"ל עם המוןן סבלנות ולמדי גם את ממנו את מה שחסר בך..וקבלי ממנו את השפע שלו ..אתם עכשיו כ"איש אחד" מה שחסר לו יש בך ומה שחסר בך יש בו . ותודה להשם יתברך על הזכות שקיבלנו למצוא את החצי שמשלים אותנו .

ודעי שכל התקדמות כזו בזוגיות שמלווה בקושי ה"פירות" שלה אחר כך מתוקים יותר שהרי אתם יודעים שהשגתם התקדמות זו במו ידיכם ..שעוד לבנה אתם שמתם בבניין האדיר והכי לא פשוט לבנייה "בניין עדי עד" בניין הנישואים.

אנחנו מקבלים למתנה, ורוצים לדעת מה לבקש.

אז כל דבר סביב הסביר יהיה בסדר.

אני יכולה להמליץ על מה שאנחנו בדקנו..

מכונת כביסה 7 ק"ג lg7080 עולה באזור 1800 ש"ח. לא כולל הובלה.
אנחנו שידרגנו לדגם מתקדם יותר בסוף לא זוכרת את שמו שעלה באזור 2200.

מקרר קנינו מהדרין lg עלה באזור 4200. אם תרצי דגם תגידי

מכונת כביסה סביב ה2000 - 1500

מקררים אפשר למצוא ב3000

 

אל תתפשרו בשביל המחיר, זו השקעה לשנים,

תבדקו שהמכשיר לא זולל חשמל ושבמכונה יש אופציה לחצי מלא או כיבוס חסכוני.

תקנו מקרר גדול, כזה שמתאים גם למשפחה ולא של זוג צעיר.

זה עושה את החיים כ"כ הרבה יותר נוחים- להוציא ירקות בלי להתכופף בלי סוף...

מקרר LG מקפיא תחתון נראה לי עלה משו באיזור 4.5-5 אלף, מקרר מעולה!!!

מרוצה ממנו!

מכונת כביסה לא קנינו כי ההורים קנו מכונה חדשה אז נתנו לנו את הקודמת שלהם (שהייתה בת 4 בערך ועובדת מעולה טפו טפו). אבל לקח קצת זמן עד שקיבלנו את המכונה ומרוב ייאוש התחלנו לברר מחירים של 6 ק"ג, עד כמה שאני זוכרת זה היה באזור 1,500-2,000.

שמים חוטים מסביב וכל פעם שהוא עובר את החוטים חוטף זרם וחוזר למתחם שלו!

התינוק לא יכול לעמוד. זה הרגשה נוראית שהוא יכול רק לשכב או לשבת.

ויחזור לכלוב

ויש הרבה באתרי יד שניה.

תבנו לו תוספת של חצי מטר מעץ ותצמידו את זה עם אזיקונים...

הבן שלי גם החליט לקפוץ מהלול, אבל כעסנו עליו והסברנו לו שזה מסוכן.
אנחנו רוצים לקנות לו מיטת מעבר וזה לא זול. אבל את יכולה למצוא ב400 שקל נראה לי... וביד 2 אולי ביותר זול, העניין הוא שצריך לשלם גם להובלה....
מה שחשוב, שאני שמה אותו בלול רק אם הוא רוצה. כי אם אני אשים אותו בכוח הוא עלול לברוח מהלול.

בנתיים עד שנחליט איזה מיטה לקנות לו, ריפדנו את הרצפה בשמיכות לרוב

יש שם הרבה מיטות תינוק טובות במחירים מאוד זולים, וזה גם מתפרק ונכנס לאוטו רגיל.
אם אתם הולכים על זה שימו לב שמוכרים גם מזרון. אלא אם כן בא לכם מזרון חדש.. (אם אתם קונים מזרון בנפרד שימו לב שיש 2 גדלים. רוחב 63 ס"מ ורוחב 66 ס"מ. האורך סטנדרטי).
אנחנו קנינו לפני כשנה מיטת כזו במצב ממש טוב ב100 ש"ח. מזרון חדש אפילו פשוט יכול לעלות גם באזור 100 ש"ח..
לדעתי מיטת מעבר פחות מוצלחת כי היא מתאימה לטווח גילאים מאוד קטן.

אין שום ספק בדבר ואסור לחכות עד שיקרה אסון.

לא להשים דברים נוספים איתו במיטה שיכולים לאפשר לו לטפס.

כמו למשל,כרית, קוביות, וצעצועים.

אני יודעת שיש מיטות מעבר באיקאה והמחיר ממש בסדר.

ואת יכולה לבדוק ביד 2.

למרות שאני אישית חושבת שהכי טוב להעביר יש למיטה רגילה עם מעקה כמובן.

טרפדי את הריצפה מסביב למיטה שלו בכריות, ככה שאם הוא מטפס גם בלי צעצועים אז לפחות הנחיתה תהיה רכה

הכי בטוח

רב הילדים שלי יצאו ממיטת תינוק חופשי בשנה ושמונה חודשים והם לא גבוהים - אחוזון 50, עכשיו צריך להתאים את הבית - סורגים, לסגור חשמל וכו' ...

עדיף גדול אם יש מקום? אצלנו מגיל 10 חודש' ככה 

אני אישית השארתי במיטת תינוק - אם ילד יודע לתפש אז שיתפש

תצמידי את המיטה שלו לפינת החדר, כבר תקבלי שני צדדים מוגנים.

2 הצדדים הנותרים תרפדי בשמיכות, או תתחמי עם ספה.

זה עניין של שלושה ארבעה חודשים עד שתהיי בטוחה לגמרי במיומנות שלו לצאת החוצה בלי לגרום לעצמו נזק.

ניתן להקפיא ללא חשש כל מזון מבושל.

הבעיה היא איך להפשיר אותו שלא יאבד מטעמו.

עם ירקות מטוגנים לא צריכה להיות שום בעיה.