שלום לכולם,
ב"ה אני נשואה למעלה משלוש שנים. יש לנו ילדים מתוקים ואני מודה לה' על כל הטוב שהוא גומל עימנו..
אלא שהיצר הרע תופס לו מקום בתוכי פנימה ולעתים משבית את שמחתי.
נראה לי שיש לי קצת רגשי נחיתות או חוסר ביטחון עצמי וזה מוביל אותי לפעמים לקנא באחרים-
על כל מיני דברים שיש להם. לא דברים מוחשיים כמו בית או כסף, אלא דברים כמו- המקום שבו הם גרים, הקהילה שאליה הם שייכים ועוד.
אנחנו גרים בעיר מקסימה עם שכנים מקסימים, אבל חסרה לי מאד הרגשת הקהילתיות כאן.
אני רוצה להרגיש שאני ממש שייכת לקהילה,
וכאן אני לא מרגישה את זה. אני רואה את אחים שלי שגרים ביישובים ותמיד מרגישה וחושבת שהם משתייכים למקום בו הם גרים, לקהילה שלהם, ורק לי ולבעלי אין את זה.
אנחנו לא סגורים בכלל שכאן נמשיך לגור לאורך ימים ושנים, והתכנון הוא בע"ה למצוא מקום אחר,
אבל זה מלחיץ אותי מאד כי קצת קשה לי להגיע למקום חדש ולפתח קשרי חברות חדשים... (אני קצת ביישנית).
הנושא הזה ממש מחרפן אותי ומדי פעם עולה והורס כל חלקה טובה בתחושתי.
לא יודעת איך לצאת מזה.
מרגישה שהקנאה באחיי או בחברות שגרות במקומות כאלה ממש מפריעה לי בחיים.
אשמח לדברי תמיכה ועידוד...
).
שמחתי לשמח... אשמח לעוד תגובות
אין לה מה לענות לי....
תמיד הגבר אשם...
