פורום נשואים טריים (עמוד 518)

וכמובן לשלם לה בהתאם.

או לצאת לחצי שעה מיד אחרי החופה. בד"כ זה זמן של התרגשות ולא ישימו לב להעדרך, רק שימי לב שאת יודעת את המיקום המדוייק של המקווה כדי לא לבזבז זמן...

בהצלחה

​

חתונה של אחותי ביום המקווה ועוד היינו צריכים להגיע מוקדם לצילומים....

תנסי לברר מקווה באותה עיר/ישוב של החתונה.

במקרה שלי החופה לא היתה מוקדמת אז הספקנו להגיע בזמן ואפילו לצילומים ואף אחד לא הרגיש...

רק מוודאים שלא נעלמת בדיוק כשתכננו לעשות תמונות משפחתיות בין החדר ייחוד לריקודים (דבר מומלץ כשלעצמו, אגב) 

איפה הייתם? 

אה, ישבנו כמה דק בשקט לדבר, היה לנו רומנטי... 

(ותנסי לצמצם זמנים ככה שלא יהיה שעה- לקחת מונית למקום קרוב, להתקשר מראש שידעו לחכות לך ולפנות לך מייד, להיות מוכנה בצורה שרק תורידי איפור ויאללה... 

ותזכרי לקחת איפור כדי להתארגן שוב אח"כ!  

אופציה אחרת- קצת יותר מורכבת-

לקבל היתר מרב לטבול באותו בוקר, ולא להיפגש כזוג בהתייחדות לכל היום עד לצאת הכוכבים

אופציה קיימת בהלכה- צריך לשאול רב. 

וכמובן צריך לתאם עם בלנית  

יותר קל להעלם לשעה וזהו.

אבל יש מקומות שפתוח עד 12, וגם אפשר לשלם כסף לבלנית שתבוא מיוחד.

כי רק להוריד איפור (במיוחד מהעינים) ולק וכו' זה שעה לא כולל את כל ההכנות, אלא אם כן את סוג שלא מתאפר.

לדעתי לצאת באמצע זה ממש לא מסתדר, זה גם להתחיל להתאפר שוב, ליבש את השיער, וכ', וזה ממש לא נראה לי יסתכם בשעה כולל כל ההכנות והלוך וחזור.

תחשבי על האופציה לללכת למקווה אחרי החתונה, שווה להוציא על זה כסף ולא עוגמת נפש, שאולי ילחששו עליך איפה נעלמת

לחברה הטובה שלי היה מקווה ביום של החתונה שלי (אנחנו כמו אחיות)

עשתה את ההכנות אחה''צ לפני שבאה לאולם והלכה אחרי החופה למקווה, הורידה איפור ואת הלק היא הורידה בדרך למקווה...

בסוף הסעודה היא כבר היתה באולם!

אם אתם אומרים שזה לא כזה נוראי להעלם באמצע/לקראת סוף החופה..

אז כנראה זה מה שאני אעשה..

תודה לכם!

לבוא כבר מוכנים למקווה.

בד"כ לא מתחילים בזמן את החתונה גם ככה.

להתאפר רק אח"כ.

או לחילופין "לצאת מהאולם להסתובב עם הבעל" מיד אחרי החופה(לטבול אחרי החופה).

יש מספר של המקווה/בלנית בספרי טלפונים ובאינטרנט במועצות הדתיות בדיוק בשביל זה.

אפשר לתאם שעה מתאימה מראש

התקופה של הארוסין היא תקופה מאד קשה ולחוצה..

וגם מה שפרפר כתבה שכדורים זה יכול להיות הסיבה...

תדברו על זה בנחת במקום שקט ותקבעו לכם שאתם יוצאים פעם בשבוע או פעמיים לפגישה כייפית ולא מדברים על ההכנות..זה יכול להכניס לכם קצת רוגע בתוך כל הלחץ...

והתקופה הזאת תעבור..

ומה פתאום לבטל רק בגלל דבר כזה?

זה קורה לכולן...ויתכן שגם אחרי החתונה יקרה שהיא תכעס לפעמים..אנחנו אנשים שעובדים על עצמנו..(מקווה..)

דברו על הכל, ובנחת זה יעבור ויהיה בסדר!

יש מצב שזה משהו שמציק ביטול, ויכול להיות שזה נטו הורמונים/התרגשות/משהו שאתם יכולים לעבוד עליו.. דרך הפורום קשה מאוד לענות.

הכדורי הורמונים לסידור המחזור וההורמונים בכלל יכולים לסובב את השכל של כל כלה ואני בתור מאורסת כרגע יכולה להגיד את זה... ואם החתן שלי היה מחליט לבטל כל פעם שאני מתעצבנת אז מצבי לא היה טוב..

בכל מקרה תדבר איתה על זה בטוח שזה יעזור 

יש אנשים שמתעצבנים מכל דבר, אתה צריך לדעת אם היא כזאת.

תשב איתה ואולי עם ההורים שלה ועם הרב שלכם או מישהו שמבין ותברר את הנקודה הזאת.

אז תעזוב בגלל זה?

אין אישה בעולם שנתקלתי בה עד היום, שהיא לא עצבנית מידי פעם.

בטוח שגם לך יש חסרונות.

אם אתה מתחיל ככה את החיים בכזה זילזול בה, שהנה כבר נתקלת בקושי הראשון שהיא עצבנית וההתמודדות שלך זה לברוח, זה גרוע! לדעתי תבדוק את עצמך למה אתה מתנהג ככה .

ההתמודדות תרדוף אחריך גם באישה הבאה, אולי במצבים אחרים, אבל לא תברח מהתמודדיות.

אז כמובן שאל תבטל

בר יוחאי

לא תמיד פשוט מבחינה כלכלית וחברתית.

יש להם כמה פרוייקטים שאמורים לממן את כל השאר - למשל יש להם מכללה ללימודי רפואה אלטרנטיבית.

אני יודעת שנכון ללפני 4 שנים הם היו במצוקה כלכלית די רצינית.

הם בעלי תשובה, זה יכול להתאים ויכול לא להתאים. תלוי בכם. זה מאד בולט בהתנהלות.

חסידי הרב אשלג כמו שכתבו לפני, יש להם מוסדוות משלהם אם אני זוכרת נכון, לפחות תלמוד תורה.

הם שיתופיים, כמו שפעם היה קיבוץ. מאמינים ש"ואהבת לרעך כמוך" אפשרי רק כך. שמעתי פעם את הרב יובל אשרוב אומר את זה.

בעקרון השיטה היא של הרב שיינברגר, שנראה לי נמצא בירושלים. הם מנסים או ניסו לפתוח משהו דומה גם ביישוב אדם.

הרב יובל אשרוב הוא המורה דרך שם.

יש להם כל מיני סדנאות, כמו לויפסאנה יהודית ולאכילה לפי השיטה שלהם.

מאד לא שיגרתי.

אתם יכלים לגגל את הרב יובל אשרוב ולשמוע את כל מה שיש להם להגיד.

אחותי הצטרפה שם השנה לגרעין מקסים שיש להם הרבה פעילות קהילתית.

הילדה הקטנה הולכת לגן חב"ד, אבל הרוב שם מהגרעין והקטן בן שנתיים הולך למעון פרטי מתוק.

הם מאוד אוהבים את הקהילה ועובדים שניהם בחינוך באיזור.

תח"צ- לא כ"כ יודעת כי הם עם רכב, אבל זה חמש דקות נסיעה מתחנת רכבת בנימינה.

וכמובן- שתי דקות מחוף קיסריה המהמם!!!

בהצלחה!

יש שם ישיבה גבוהה/הסדר חדשה יחסית

לא מכיר יותר מידי

אבל דודים שלי גרים שם ונהנים מאד

זוג צעיר יחסית

שרק גדלה וגדלה

אבל בנתיים - רוב החבר'ה שם הם לא כל כך תורניים

מסגרות לפעוטות לא מכיר

אבל תח"צ - יש רכבות נון סטופ לצפון ולמרכז

חדרה/גבעת אולגה - יש רכבת פעם בהרבה זמן

ואוטובוסים על הפנים

בכ"מ הקהילה ברמת אולגה תורנית מאד

קרבה לעבודה דווקא.... 

ואהבה לאזור.

אור עקיבא לא שקלנו בגלל מחסור בבתי כנסת של העדה הנכבדה שבעלי שייך לה... 

והשומרון אהוב- אך רחוק...

יישוב טוב לכולם

ושלא ייעשו בעיות איתו.. 

דרום

מוזמנים לברר יותר. (קרובים שלי גרים שם, והם בדיוק בהגדרה הזו. זכור לי שכל הישוב שלהם באותה הגדרה)

לגבי דירה- פה יכול להיות שהמדינה עושה בעיות, ואין אפשרות. אבל אולי כדאי לשאול מישהו מהישוב (מסובך לי לברר)

אגב, ברובם המוחלט של הישובים היום יש בעיות בתחום הזה. כדאי שיקחו בחשבון (יש הקפאה מהמדינה)

זה הישוב היחיד שאני מכירה שממש בהגדרה מה שחיפשת. 

עוד רעיונות שעולים לי שכדאי לברר עליהם (למרות שאני לא מספיק מכירה)- בת עין, יצהר. זה לא בדיוק ההגדרה שביקשת, אבל עד כמה שידוע לי יש שם הרבה תושבים תורניים ובית ספר תורני.

וראיתי שזה יישוב קטן בלי בתי ספר, ושהם לומדים בדולב, טלמון. איך שם בבתי הספר מהבחינה הזו?

(בתי הספר בדולב וטלמון לא נחשבים תורניים ממש, אז מהסיבה הזו)

מדוגם להם, לפי מה שאת מתארת.

נריה וחרשה ישובים יותר "מרכזניקים"- חרשה זה קצת חור ומעט משפחות, נריה גדול יותר ופחות חור (הכל יחסי, כן?) , נחליאל ישוב מעורב חרדי- דתי עם מגוון סגנונות, כולם ברף מאוד גבוה של צניעות ותורניות.

לגבי בתי ספר- יש ממ"ד בנות בדולב- בי"ס מצוין, איזורי על כל המשתמע מכך. בנחליאל רוב המשפחות שולחות לחינוך העצמאי בחשמונאים, וגם מחרשה ונריה יש משפחות ששולחות את בנותיהן לשם.

לבנים- יש ממ"ד בטלמון ות"ת בשיטת זילברמן בנריה.

בנחליאל יש משפחות חרדיות ששולחות לת"ת בקרית ספר וחשמונאים.

בכל מקרה- יש מערך הסעות של המועצה האיזורית (או של בתי הספר) לכל בתי הספר.

מבחינת האיזור- שילוב נהדר של טבע, נוף ושקט, אבל לא רחוק מדי מה"ציוויליזציה"- 20 דקות ממודיעין ו40 דק' מפתח תקווה.

כמה זמן נסיעה מהיישובים האלה לירושלים?

שניהם עובדים שם..

או במילים אחרות: אותו זמן שלוקח להגיע מקצה אחד של ירושלים לקצה השני

בהצלחה

רבבה

שעלבים (??)

אלעד

הר ברכה

חשמוניים לא כזה דוס כמו שהם רוצים.

מבוא חורון מתאים להגדרות אבל הבתים שם קצת יקרים אבל על פניו יש שם ועדת קבלה מאוד מחמירה וצריך לחתום על מסמך שלא מכניסים טלוויזיה ושומרים על צניעות של שרוולים וכיסוי ראש מלא. למי שזה מתאים..

בעזהי"ת

יש בתים שיש בהם טלוויזיה- לרוב בלי כבלים, וממש לא 'זו התרבות השולטת ברחובות'

יש הרבה עם חצאיות-עד-הברך, אבל גם לא 'חריג' למצוא חצאיות ארוכות וגרביים..

בעה"י

לא כולם חרד"לים אבל כולם דתיים.

יש אחוז גדול של חרדל"ים וזה ממש לא עוף מוזר, בעיקר חבר'ה של ישיבת תורת החיים.

אני רק לא בטוחה אם נשארו בתים למכירה כי מתישהו אמרו לי שאין

ואנשי תורת החיים זה סגנון מאוד מסוים, לא יודעת אם מתאים להם..

אבל אציע להם גם. תודה!

במערב בנימין ויראו מה יותר מתאים להם.

כמו שפרטו אחרים קודם- אלו ישובים תורניים במרחק נסיעה סביר לירושלים.

חרשה ישוב מאוד קטן ויותר סגור-50 משפחות בערך ושם כמעט כולם "מרכזניקים" בדיוק לפי ההגדרה שבני המשפחה שלך מחפשים.

נריה זה ישוב גדול ומפותח יותר - 250 משפחות בערך, עם הרבה "מרכזניקים" וגם עם משפחות בסגנון אחר, אך כולם תורניים.

יש גם את נחליאל (100 משפחות בערך) ליד הישוב נריה אך זה ישוב בסגנון שונה- הרבה חבדניקים וקצת ברסלבים(חרדים) וקבוצה של דתיים לאומיים תורניים מסוגים שונים שהגיעו בשנים האחרונות לישוב, וכולם חיים יחד בקהילה אחת שזה דבר נפלא ומיוחד מאוד בארצנו!

בהצלחה רבה!

אהמ אהמ.

ישוב של המפונים מכפר דרום, הישוב קלט וקולט משפחות רבות לא מכפר דרום.

עונה על כל הדרישות הרוחניות, יש בישוב תלמוד תורה ובית ספר לבנות

ישוב תורני מאוד, הישוב נוהג לפי רב הישוב (הרב שרייבר) בכל הנושאים, ישוב מאוד קהילתי

לגבי הבית-אני לא יודעת מה כרגע המצב של האישורים לבניה..אבל צריכים לבנות שם בתי קבע

רק אל תקחו מתכת. זה נורא.

אם יש את התכונה הזו אז אם , למשל מעוניינים במים חמים , ולא דוקא רותחים .  אז כשמחזירים את הקומקום הוא לא ממשיך  עד לרתיחה . ויותר מזה אם מרוקנים את הקומקום ממים רותחים ומחזירים אותו. הוא לא ממשיך לפעול  .

 עוד תכונה חשובה.

 שיפסיק עצמו ברתיחה , ואם הקומקום ריק שיפסיק  כשמתחמם מאוד.

חרדים בעיקר. לא זוכרת איך קוראים לו, זה באריזת קרטון קטנה לבנה, מלבין לבגדי צמר ללא כלור.

כזה של פרה, לבן, נוזלי???

מעולם לא שמעתי על זה...

איך את שמה?

כמה?

איפה?

זה לא הורס?

נשמע מעניין...

כל הקטע הזה של להבין דברים מעבר למה שנאמר בפירוש - ממש לא מפותח! תסמין גברי שכזה... הוא פשוט לא שם לב לכלום! למרות שזרקתי לו את זה פעם אז הוא אמר לי "ברור שהוא אומר את זה כי הוא היה רוצה אותך!! רק עכשיו הוא מבין מה הוא פספס" להגיד שאני חושבת שהוא אומר את זה ברצינות? לוידעת... הוא אוהב לפרגן לי וטורח להזכיר בכל דרך אפשרית שאני האישה המושלמת ומרגע שהתחתנו כל הבנים בעולם יכולים להפסיק לחפש...

הוא לא לוקח את זה ברצינות... הוא תמיד אומר שאין אחד בעולם שלא מקנא בו אז לא צריך לקחת את זה באופן אישי... כאילו הוא חושב שאני אומרת לו את זה בקטע של לשחק משחקים

לא נעימה לך, לא משנה מאיזו סיבה, מותר לך לדבר עם בעלך ולבקש שידאג לכך שהחבר הזה יגיע פחות, או שיפגשו שלא בנוכחותך או לא בביתכם.

גם אם את הוזה וגם אם לא- זה לא כ"כ משנה. כל עוד דבר כזה מפריע לך, זכותך לומר "לא בביתינו". בטח כשאתם עוד זוג צעיר, וכל הפרעה מסוג כזה היא מיותרת לחלוטין.

בכלל, לא מובן לי למה חבר צריך להימצא אצלכם כ"כ הרבה בבית. אתם צריכים לבנות את חייכם הפרטיים בלי יותר מדי "עזרה" מבחוץ. ובעלך יודע בעצמו שהוא זכה בך, לא צריך את החבר שלו שישכנע אותו.

ולגבי מה שהחבר מרגיש או לא- זה כבר מחוץ לתחום השליטה שלך. אם ככה הוא מרגיש אז באיזשהוא מקום זו בעיה שלו. נקודה.גם אם הוא מרגיש ש"פספס" אותך (אגב, אמירה חסרת אמונה לחלוטין. הזיווג הוא משמים)- אז לבוא אליכם ולדבר על זה זה בדיוק מה שלא יעזור לו. הוא צריך להתגבר על הענין, אולי ללכת לאיזה יעוץ ולמצוא לעצמו בחורה נהדרת אחרת.

את לא צריכה לפתור לו את הבעיות.

אמנם יש לו זכות גדולה ששידך ביניכם אך חבל שזו תיהפך לו לחובה!

לדעתי שיחה מעומקא דליבא לבעלך היקר שהבחור לא נראה לך טוב לו כחבר

יש הרבה מקרים שאישה אומרת לבעלה מתוך אינטואיציה נשית חזקה על חברים 

שלו שלא נראים לה ושזה לא טוב לבעל.

פה המקרה עדין כי הוא זה ששידך ומרגיש שותף בקשר ביניכם אולי לנסות להבהיר לו שהיה שליח נאמן למקום 

לזווג אך שלא תתהפך הזכות כנ"ל.

אם הוא חש שבעלך לקח לו אותך זה יכול להיות בעייתי מאוד כשאתם ביחד והקשר החברי עם בעלך יכול להפוך במהרה

לקנאה מטורפת המעבירה אדם על דעתו או להוביל לפירוק בית.

כשלמדתי בישיבת ההסדר הרב שלנו סיפר לנו שבישוב בו היתה ממוקמת הישיבה היו שתי זוגות שהתקרבו יותר מדי ולצערנו 

היה שם חילוף זוגות.

קיצר מצב בעייתי מומלץ לטפל בנחישות וברגישות.

דבר אחר מבחינתך יש לתת דגש על  בעלך שיתחיל להבין דברים מעבר כי נראה שזה חסר לך בו ויש את זה לחבר שלו וכאן

המקום 1. לחזק אצלך את נקודות החיוב בבעלך כפי שהזכרת 2. לנסות להאיר לו איך מבינים דבר מתוך דבר.

ב"ה צלחה אני מקווה שלא הלחצתי בתשובתי

תגידי לו שהחבר שלו מעורר בך אי נוחות ואת מבקשת שימעט להפגיש בין כולכם יחד.

שייפגשו במסגרות אחרות ולאו דווקא בנוכחותך

3/4 שנה בלון גז קטן

עכשיו עוד לא יצא לי לחשב

9 חודשים לבלון קטן.

בין 6 ל-9 חודשים, אאל"ט, לבלון גז קטן.

ארבע נפשות.

בלון קטן בין חצי שנה ל-3/4 שנה.

של בלוני גז,שלא יקרות?

שכחתי כבר מה קנינו בפעם קודמת.

תודה!

זה ערבים שעובדים שם..

כדאי לברר קודם

ותמיד נגמר ביום שישי באמצע הבישולים של שבת).

אנחנו 4 נפשות אבל הקטנה לא קשורה לבישולים... 5 חודשים.

מחזיק לנו כ-3 חודשים

זוג צעיר (עכשיו + ילד)

אנחנו משתמשים בו גם לחימום מים -יונקרס- לכן נגמר כזה מהר

עולה סביבות ה-500 ש"ח

למה לא לפתוח איתו את הנושא הזה, ולהסביר לו איך לדעתך מראים אהבה?

לק"י

וכשהן הוא כן עושה- לציין את זה "שימחת אותי כש...", "אני אוהבת שאתה אומר לי/ עושה לי..."

וזה פשוט מלאה, וגם זה מאוד פלסטיק כי הוא לא ממש מבין...

לדוגמא: "תראה איך קשרתי את המטפחת יפה היום?"

"ראית את השרשרת המיוחדת שקנית לי ב.... שמתי אותה יחד עם השמלה הזאת וזה פשוט מושלם, נכון?"

"תראה איך אשתך התלבשה יפה היום?" וכו

בסוף הוא ילמד להחמיא מיוזמתו..

להשאיר פתק חמוד וכייפי: "ממש ישמח אותי אם תעבור במכולת בדרך הבייתה ותקנה 1,2,3 (רשימה רגילה) והפתעה מיוחדת בשבילי"

וכו

יכול לעבוד אצלך?

הרבה דברים ב"ה הוא כבר למד, אבל עוד ברהב הוא לא יודע, וגם מה שכבר כן הוא שוכח וכל הזמן צריך להזכיר...

בא לי להיות מחוזרת ולא מתחננת...

ואולי הבעיה האמיתית שמפריעה לי - הוא לא לומד לעשות דברים מיוזמתו, הכל נשאר בגדר מה שהוא יודע בעקבות מה שביקשתי או סיפרתי לו.

השני גם, "כמים הפנים לפנים"...

שאני צריכה להתנהג ככה. הו פשוט גדל בחממה שעטפה אותו ועשתה בשבילו הכל כל הזמן... הן בבית והן  בישיבה וחוץ מזה אין לו כ"כ  מאיפה לדעת על נשים כי הוא כל בזמן היה בחברת גברים.

ישים לב כשאני עצובה או צריכה עזרה. שישתף, יתאם ציפיות וגם יפתיע כשצריך. שיזכור מה אני אוהבת וכיוב'...

אנחנו נשואים כבר כמה שנים טובות...

אני דיברתי כמה פעמים עם בעלי, והוא מאוווווווווד השתדל להקפיד ולהתמיד בדברים שציינתי שיעשו לי טוב,

אבל עדיין זה לא הרגיש לי זה...

התחלנו ייעוץ זוגי. מתברר שלבעלי יש "אוטיזם רגשי".

ייתכן שגם לבעלך יש בעיה להגדיר רגשות ולחוות אותם כמו כולם.

האם קורה שהוא מתפרץ? או שהוא תמיד מאוד שכלי?

אני מציעה לכם ללכת לייעוץ זוגי. כדאי שמומחה יבדוק מה בדיוק העניין...

אם תרצי - אשמח לתת לך מס' של יועץ זוגי מומלץ ביותר (מי שמטפל בנו כרגע).

בהצלחה!

אני מדברת...

היינו כבר אצל הרבה יועצים שונים וגם אצל רבנים שונים. כולם מסכימים שהוא אדם מקסים ועדין ושאין לו מושג ופשוט צריך ללמד אותו הכל מאפס עם הרבה הבנה וסבלנות...

הבעיה היא שאני צריכה להתמלאת מאיפשהו וממש קשה לי שצריך להאכיל אותו בכפית איך לתת לי יחס.

ואנחנו נשואים לא מעט שנים...

אולי באמת למצוא דרכים גם להתמלא בעצמך, בלי להיות תלויה בו? מה עם לשמוע שיעור תורה עבור עצמך? לפרגן לעצמך על מה שאת עושה והדברים הקטנים שעושים את ההבדל?

ולגבי הדברים הקטנים שאת רוצה שיזכור- אולי אין מנוס מלהזכיר. בעיניי, זה לא שווה פחות אם קיבלנו משהו כי ביקשנו/הזכרנו, או כי בן הזוג קיבל תזכורת קטנה, ואז נתן לנו אותו. א"א להפוך את המציאות להיות אחרת, אז צריך ללמוד איך להשלים איתה, ולהיות שמחה במה שיש.

איך הוא רגיל לתת לאנשים יחס? 

נגיד יש בנאדם שהוא מאוד מעריך או אוהב- איך הוא מצידו רוצה לתת או לקבל יחס? 

אם תלמדי איך הוא מתייחס- 

תדעי גם איך לקבל את זה ממנו

תקבלי את מה שאת צריכה- באופן ששונה מאיך שאת רגילה... 

כשאת מלמדת אותו- 

חשוב שתעשי את זה ממקום משוחרר, ממקום משחק ביחד, לא ממקום לחוץ ומסכן וחסר

כדי שעצם זה שאת מלמדת אותו- יהיה קשר ביניכם, ולא רק מה שיהיה התוצעה

זה עבודה בפנים שלך, עם עצמך, שהצורה שבה את מבטאת נשיות- זה לעורר ולעודד יחס ריגשי וחיזור

בפועל- איך זה מתבטא? 

שהכל במשחקים יותר, בקלילות, לא בנקדנות של "תעשה ככה וככה" - אפשר לעשות משחקי הצגות, או לשיר לו שירים של הנחיה, או לומר לו בכאילו חיקוי את מה שהיית רוצה לשמוע, או לעשות איתו ביחד כי קשה לו 

(דוגמא משלי: ( תקריאו לעצמכם במנגינה) אשת חיל בעלי מצא, והיא שטפה כלים, בטח בה לב בעלה, וארוחת צהריים לא ייחסר.... קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה, האוכל שלך טעים, רבות בנות עשו חיל- ואשתך על כולנה!!!! )

מוזמנת לאישי אם בא לך... 

בזמנו המדריכה שלי אמרה לי שלהראות דוגמא אישית זה הכי עוזר.

בהתחלה זה מאוד קשה להיות כביש "חד סיטרי" אבל היא טוענת שלאט לאט זה נהיה דו סיטרי

ההודעה שאת רוצה לענות לה- בהודעה הזו פותחים ולוחצים על כפתור "תגובה" 

לא על ההודעה האחרונה בשירשור!!! 

ההודעה תנחת במקום הנכון לה אוטומאטית 

(מדגימה כדי שתביני) 

לטובת "בחורי הישיבה"  -זו לא תסמונת בחורי ישיבה...  אבל קורא שגברים לא בדיוק מבינים מה האשה צריכה, כמו גם ההיפך...

ב. מציע לכתוב משהו, עדין לגמרי. מתחיל בכמה שהוא אדם עדין, טוב ונפלא. וכמה היית שמחה אם הטוב הזה יתבטא גם בדברים שאת בטוחה שאם היה יודע כמה הם משמעותיים לאשה, ולך ספציפית, היה עושה אותם - כי הוא טוב.

ותוסיפי, שמצד שני - לא כ"כ נעים לכתוב מפורט לגמרי, כי אז זה כאילו את "ביקשת" ולא ממנו, למרות שאת יודעת שהוא ישמח להיטיב.

אז את כותבת "כיוונים כלליים", ואם הוא יוכל להתייחס לזה קצת ב"למדנות" כללומר, למצוא "חידושים" מידי פעם איך ליישם דברים כאלה, את תהיי אסירת תודה ושמחה ממש.

הכל חיובי.

ואז תכתבי את ה"כללים" שכתבת כאן באיזו הודעה ("שיתענין" וכו') - כל אחד בשורה בפני עצמו.

ותכתבי למטה, אם תוכל לשים במקום שתראה, ומידי פעם לעיין בזה, כדי להיזכר "מעצמך" - שימחת אותי. ואל תיקח כלום כ"טענה" חס ושלום. אתה אדם מקסים. פשוט בקשה לניתוב המקסימות הזו לעוד מקומות שחשובים לי כאשתך.

אולי יצליח....

בהצלחה רבה. 

יש כמה אפשרויות, האחת- תעשי לו מה שאת רוצה שהוא יעשה לך

דוגמא אישית מלמדת הרבה אם קשובים

השניה- לשבת לשיחה זוגית שקטה.
לומר לו שיש דברים שחסרים לך והיית רוצה שהוא ירתם לשיפור.

חשוב לציין שהגיוני שהוא כבר שמע פעם או פעמיים ואולי כבר רגיש ופגוע מהעניין

לכן- בואי בגישה חיובית.
אני אוהבת אותך וטוב לי. הייתי רוצה שנקדם את הקשר בינינו שנעלה מדרגה.

את מבקשת דבר אחד ממנו להשתדל בו השבוע והוא מבקש דבר אחד ממך.

סוגי בקשות??

שלום עם חיוך ומבט בעיניים כשהוא חוזר, פינוי 10 דקות לשיחה של מה שלומך ואיך היה, 

אסמס אוהב באמצע היום, חיבוק אם אפשר

לפי הצורך.

משהו אחד. קטן. מוגדר.

בשבוע הבא, משהו אחר

בהצלחה

של "השערת-איבחונים" דרך פורום..

מזיק יותר מאשר יכול להועיל, וגם לא אחראי.

מוטב להתעלם מ"רעיונות" כאלה.

נמחקה לי ההודעה אשמח שתשלח שוב הודעה...

אני יבשה אש, הוא מלא רגש.

הרגש שלו לפעמים מבהיל אותי (וזה לפני החתונה ועם כל הצניעות שלו)

וגם- אני חוששת מהיבשות שלי.

איך מסתדרים ככה?

אני לא אומרת מה טוב לך ומה תעשי.

רק לפעמים חושבים לעשות משהוא כדי לעורר וזה יותר מקצין.

אם תתגרשו כבר מה אכפת לך אם הוא יצטער או לו.

את כרגע החשובה. תחשבי מה טוב לך

ממנה לא מעניק מעצמו מבטיח לה שישתנה ולא עומד במילתו... למה להזכר שיש הרבה ילדים שזה מורכב יותר??

אפשר בנתים לא להביא ילדים עד להחלטות..

לכי לטיפול לבד ותחליטי לאן פנייך..

בהצלחה רבה!

דיברתם על זה? אתם חייבים לדבר ולפתוח את כל הקלפים על השולחן,לארק לכעוס זה על זה

תסבירי להם את מצבך, ומה את מצפה ממנו.

ואולי החבר או הרב יצליחו לעורר אותו, ולהבהיר לו כמה המצב קריטי.

יכול להיות שאחרי שתשמעי גם את הכיוון שלו מגורם שלישי, את תביני אותו יותר.

קראתי בכל מיני ספרים של קשר-זוגי כמו "גברים ממאדים ונשים מנגה",

שבגלל שכל מגדר מביע אחרת את ביטויי האהבה והאחווה שלו,

אז הרבה פעמים קורה, שהגבר או האישה מתאמצים כדי להביע אהבה,

אבל הצד השני לא קולט זאת בכלל, כי מבחינתו זה דבר בנאלי.

לדוגמא (מהספר): גברים מעדיפים מתנה חד-פעמית גדולה מאד, ונשים מעדיפות הרבה מתנות קטנות.

אז אם למשל גבר קונה לאישה מכונית הוא יקבל ממנה סה"כ 3 נקודות,

ואם הוא יקנה לה פרח כל יום למשך עשרה ימים, אז הוא יקבל כל יום נקודה אחת ובסה"כ 10 נק'.

והאישה, אם היא תקנה לו פרח כל יום למשך שנה, אז היא תקבל כל יום 1/100 הנקודה ובסה"כ 3.5 נק'.

ואם היא תקנה לו רכב, אז היא תקבל ממנו 1000 נק' שיספיקו לעשר שנים הבאות.

ומה שקורה זה, שכשהאישה קונה לגבר פרחים למשך שנה, היא בטוחה שהיא אמורה לקבל ממנו 365 נק' כשלמעשה היא מקבלת רק 3.5 נק'.

וכשהגבר קונה לאישה רכב, הוא בטוח שהוא אמור לקבל ממנה 1000 נק' שיספיקו לעשור הקרוב, כשלמעשה הוא מקבל 3 נק' בלבד.

ממה שזה נשמע ממך, יתכן מאד ששניכם נפלתם בדיוק בדברים האלה (שמעתי על המון זוגות שנפלו בזה),

ואם תהיו מודעים לזה, ותלמדו זה את זו, יכולים להיות לכם חיים מאושרים.

לא נראה לי שכדאי לקפוץ ישר לגרושין, זאת החלטה גורלית לשלושתיכם,

וכדאי לעבור לשלב זה, רק לאחר שניסית את כל האפשרויות היעילות.

אם כי, אני לא נשואה ולכן יכול להיות שההצעה שלי לא רלוונטית כלל.

מקווה ומתפללת שתמצאו את הדרך הכי טובה לכולכם!

קחי את עצמך לטיפול זוגי - בעצמך לבד, בשביל עצמך

את תפיקי מזה תועלת- בין אם לכיוון של לקבל כלים כדי להביא אותו, ובין אם בשביל לקבל כלים וכוחות כדי להיפרד ממנו. 

ממליצה גם שתלכי לשבת לדבר עם ת"ח\ רבנית גדולה שמבינים בזוגיות (זה חשוב- לא כל רב מבין בזוגיות באמת)- כדי להכריע אם נחצה פה מאסה קריטית ואת לא רוצה להישאר יותר בזה, או שאת כן רוצה להישאר ולהילחם עליו ועל הקשר שלכם.

בקרית משה אם אני לא טועה.

אין יאוש בעולם כלל,
שימי דגש על מה שיש

יש לי הרבה מה להגיד אבל בתור התחלה,

קחי דף ועט ותכתבי לעצמך רשימה של דברים שהוא כן עושה.ודברים שהוא טוב בהם. אפילו דברים קטנטנים,

אח"כ תתחילי מהיום , להקפיד להחמיא לו. להודות לו על דבר אחד שעשה באותו יום,

כל יום מחמאה אחת, ביום שלמחרת 2 מחמאות. ואל תתיאשי גם אם תקבלי תגובה לא חיובית על המחמאה.לאט לאט תוסיפי מחמאות על מה שכן עשה. מבלי לצפות לכלום.

יש אנשים שזה מה שהתחיל להציל להם את הזוגיות .

את זקוקה ליחס חם ואוהב ואת אמורה להיות מס 1 בעני בעלך!

אני חושבת שההורים שלו מגזימים וצריכים להבין את הענין ולתת לו להרגע ולהתמודד בלעדיו.

 יש מצב לטיפול זוגי מבחינת בעלך??

האמת גבר שמרים ידיים מבחינתי חצה כל גבול!

מגיע לך רק טוב.. שולחת לך

לילה טוב.

כבר אינני יכולה כל היום בוכה ושקועה בזכרונות של העבר , לא יודעת איך לשרוד אתו  

אני ממש מבין שקשה לך ובעלך בהחלט זקוק להפנות אנרגיות כלפי הבית

אבל...

אני מאחל לך שבאם תזדקקי לטיפול בעתיד בזיקנה הבן שלך ילמד ממעשי אביו ויטפל בך ללא לאות מדין כיבוד אב ואם

דוגמה אישית כזו לא ישכח לעולם 

כאחת שמאוד הזדהתה עם מריה (סיפור דומה מאוד רק ללא האלימות!!!!),

אני בתור אימא ממש לא הייתי רוצה להיות זו שתגרום לקשיים בזוגיות של הילדים שלי.

<ובלי קשר, כל הזמן מתפללת לקב"ה שלא יביא אותי למצב שאזדקק למישהו כשאזדקן>

ללא ספק 

נכון מה שאמרת 

אבל אנחנו נישואים טריים והבת שלי בת 9 חודשים ואני בבעיה זו מאז שהתחתנתי אתו ,, 

מה אתם ממליצים לי 

איך להתמודד 

לא שמתי לב שיש פה אלימות בסיפור מה שמעיב על מצוות כיבוד האב והאם של בעלך מאוד

לזה אין הצדקה בשום אופן.

לגבי ההורים שלו עלייך לשמור את פיך מכל אלה וקללה אליהם.

להבהיר לגבר שלך שאין מצב שהוא מכה אותך ושאת מבקשת סליחה על שקיללת את ההורים שלו!

ב"ה צלחה

האם יש רב שאתם מתייעצים איתו?

לגבי האלימות - מאוד בעייתי. אני לא הייתי מסוגלת לסבול את זה.

וזה שאת מחזירה לו, לא נראה לי שזה פתרון...

בטח שזה לא פתרון אני מבינה את זה אבל האלימות מופעלת כלפי ואין לי איך להתמודד רק שירגיש כמה כואב מבחינה נפשית שמשתמשים באלימות כלפי אישה !!

הייתי פונה למישהו. לעזרה מקצועית.

האם מישהו יש לו הצעה איך להתמודד עם הבעיה שלי  מול בית חמי 

האם יש פתרון מסוים 

אפילו אם זה פתרון זמני 

ככה זה- זה טבוע בגנים שלהם לעזור ולהיות ראש המשפחה ברגע שצריכים אותו.

ואין לך מה לעשות עם זה חוץ מלקבל את זה ולהעריך את זה. זה חלק מהעסקת חבילה של האופי שלו. האחריות והדאגה הזאת טבועים בו. מצד שני, הוא צריך להפגין את אותו הדאגה והאחריות גם כלפי הבית הפרטי שלכם- ואף יותר, כי בסופו של דבר אתם צריכים להיות העדיפות הראשונה שלו.

גילוי נאות- בעלי בכור, אז אני מכירה את זה באופן אישי. זה לא פשוט, ועוד בתקופת האירוסין הבנתי את זה. וקיבלתי החלטה מודעת לתמוך בבעלי. מצד שני, כשיש מקרים שאני מרגישה שזה בא על חשבוננו, אנחנו יושבים ומדברים על זה בנחת ומחפשים פתרון אחר.

אני חושבת שזה מקסים שהוא דואג להורים שלו כ"כ (ודווקא נחמד לקנות להם מתנות), אבל צריך לחשוב אם זה באמת נחוץ. לקחת צעד אחורה ולתת לאחים האחרים יותר מקום לקחת אחריות. במקרים אחרים- לתמוך בו כמה שיותר שהוא מתחשב בהם! אל תשכחי שהוא נמצא במעין מתח מתמיד בין הצרכים של המשפחה שלו למשפחה שלכם, וזה לא פשוט.

כדאי לשבת ולדבר על זה בנחת- הקנאות להורים שלו זה מובן מאיפה זה נובע, אבל זה אבסורדי. 

ולגבי האלימות והצעקות- בעיני אין אף הצדקה בעולם לדבר שכזה.

אם אתם לא מצליחים לשבת ולדבר על זה בנחת (כי נשמע שהוא בכלל לא מבין מאיפה את מקנאה למשפחה שלו, בכלל) ולדון ולהסביר אחד לשני מה אתם מרגישים אז אני ממליצה לך לכתוב לו מכתב ולהבהיר לו מה שאת מרגישה. ואז לשכתב את המכתב מחדש. תכתבי אותו בסגנון אחר שהדברים יצליחו להישמע (לדוג': אני מאוד מעריכה את האחריות וההתחשבות שלך בהורים שלך. זה מאוד חשוב לי גם. בנוסף, קשה לי ש____. אני מרגישה ש____. וכו'. בלי האשמות ועם הערכה כלפי הדברים הטובים).

שיהיה בהצלחה!

תודה על כל מילה 

אי הייתי בהתחלה מתחשבת והכל 

מה שלא ציינתי למעלה זה שהינו מאורסים הוא לא היה כזה אפילו ברגעים שהייתי אומרת לו תקנה להורים שלך אומר לי עזבי הם יקנו , הוא היה שומר איתם קשר כרגיל והייה לפעמים מתלונן שההורים שלו עזבו אותו ברגעים קריטיים בחייו , כלומר כל מה שאני עוברת היום בחתונה לא עברתי איתו בארוסים וזה מה שהפיל עלי חיים חדשים שאני לא רגילה אליהם , 

לא יודעת אם הבהרתי את הדברים טוב , אבל הוא השתנה רק מרגע שאבא שלו חלה 

אז אני מבינה את תחושותייך, ואת זה שבתחילת הנישואין הוא לא היה ככה.

אבל שתדעי שברגע קופצת צרה או בעיה בבית של ההורים, כל מנגנוני ההצלה אצל הבכור מתעוררים ומצלצלים אצלו פעמונים להיקרא למשימה.

זה ככה. ככה זה. זה ההרגשות הטבעיות של ההאחריות עולות.

אני חושבת שיש לו סיפוק מאוד גדול מהעזרה אצל ההורים. הוא בטח מוערך עד מעבר לראשו.

זה יכול להיות ממכר, וצריך לעצור את זה. משהו גדול צריך  להבהיר לו מה הוא עושה ולאן זה יגיע.

זה לא בכוונה מה שהוא עושה אבל צריך להעמידו במקום.

בס"ד

זה אומנם לא עניין מועט, אך חשוב לי להתמקד.

אני יכולה לצייר לך כיצד הדברים צריכים להתנהל. להסביר לך מה בעלך צריך לעשות ואיך הוא צריך להשתפר וכו וכו'...

אבל זה לא הסיפור שלך. הקב"ה מעמיד אותך במקום שונה שדורש ממך משהו אחר.

אני מתעלמת רגע מעניין המכות כי אני לא מבינה ממש מה הסיפור סביב זה (בעיניי בדבר כזה מערבים רב שאת סומכת עליו ושאת מרגישה נח לדבר עם הרבנית, אשת אותו רב)

נכון שבעלך מוסר את הנפש על אבא שלו וזה פחות נח ועוזר לזוגיות, אבל את חייבת להתמודד עם זה.

לכי צעד אחורה.

אל תדוני אותו על מהלך ההריון.

את אישה. את אישה חכמה. ה' נטע בך את הכח הזה.

תצילי את את הזוגיות שלך.

אף אחד אחר לא יעשה את זה.

אל תדרשי לעצמך כלום כרגע. עכשיו תלחמי עבור הבית שלך. אל תדברי איתו עדיין על נושא המשפחה שלו. תורידי ממנו מתחים. אולי אפילו תשבי איתו בנחת ותשאלי אותו מה את יכולה לעשות עבור המשפחה שלו כדי להוריד ממנו לחץ ולפנות לכם זמן יקר. לכי את, בזמנך הפנוי ותערכי את הקניות לדוגמא ובאותו הערב תצאו יחד עם הבת שלכם לטייל בחוץ. ברגל. בנחת.

תמצאי את הזמנים שאתם ביחד ותנסי להוביל אותם לזוגיות, לשיחה. אל תתעקשי איתו על מה שקורה במשפחה שלכם. תרפי מזה. אני מבטיחה לך שלאט, לאט הוא י'הי'ה קשוב לך. הוא יקרב אותך אליו מיוזמתו. הוא יזום דברים לזוגיות ויפריד בין המשפחה שלו לזוגיות.

את חייבת להרפות מהנקודה הזו. אני לא יודעת עד כמה הוא יבחר לשנות את זה בעצמו. עד כמה הוא יזיז הצידה את המשפחה שלו. 

ונראה לי שהוא חשוב לך כדי לעשות את השינויי הזה.

בכל אופן, באופן מידיי לערב מורה הוראה, רב וכו שיעזור.

בהצלחה,אל תשכחי שאת אשה חזקה ושיש בך את הכח לעמוד מול המצב הזה.

ה' יתן לך סיעתא דשמיא גדולה!!

זה מקרה שצריך טיפול מקצועי

לפחות לפי דבריה, כל תקרית אלימה מצידו נענתה באלימות מצידה,

ואנחנו אפילו לא יודעים מי "התחיל".

אז די עם זה, בבקשה.

בואו ננסה להתבונן קצת מעבר

הבעיה פה היא אלימות.

בעל שמכה, ועוד יותר מפעם אחת- יש דין אחד.

לצאת מהבית עד שהוא מטפל בעצמו.

אלימות זה קו אדום.

בן או בת זוג שמכים\מתעללים רגשית או מילולית זה חצית קו אדום.

לא טיפול זוגי ולא בטיח- להפרד עד שהוא מטפל בזה.

אם הוא מרביץ לך בחודש שמיני, זה יכול לגרום להפלה!!! 

צר לי, אבל אם הבעיה היתה רק ההורים שלו- אז היה מה לדבר על טיפול זוגי וכאלה, אבל הבעיה פה יותר גדולה.

צאי מהבית, תציבי לו אולטימטום- אם אתה רוצה לחזור ולהיות בעלי, תצטרך לטפל בעצמך ובאלימות שלך, ותצטרך לעבור איתי לעיר אחרת מההורים שלך.

במקביל ממליצה גם לך לעבור טיפול או אימון אישי- לפעמים כשהצד השני לומד להיות עם יותר בטחון עצמי או יותר אסרטיביות- זה יכול גם לעזור. (ולפעמים לא. אני לא חושבת שזה בגלל שלא היית מספיק אסרטיבית אלא רק שזה יכול לעזור..)

|נושם עמוק|

אבל דווקא במקרה הזה,

שהרבה הרבה דם רע והתנהלות לקויה קדמה (והובילה) לאותה תקרית אלימה וחמורה מצידו,

נכון יהיה להתעלם ולבודד את האלימות כפי שכתבה יפה "מבט קדימה", וגם את הקללות שהביאו אליה באותה סיטואציה- ולהתייחס לבעיה הגדולה יותר והדחופה הרבה יותר.

ורק כהערה,

כפי שאדם שגנב או שיקר פעם אחת לא זכאי לתואר "גנב" או "שקרן", כך אדם שכשל והיכה לא ראוי לתואר "אלים". במיוחד לא כאשר המקרה לא צץ בחלל ריק, ומגיע כתגובה (אפילו היא קבועה) למציאות כללית לא בריאה. קל וחומר כאשר היא מתארת מציאות אלימה שמגיעה משני הצדדים, ואין לנו כצופים את המידע מי הרביץ והחל עם הפתרון האלים הזה.

גם אם היא התחילה

לא מבינה למה זה לא ברור

מה יהיה אם על כל הערה ברחוב או בבית יתחילו להרביץ?

בעיקרון היא לא צדקה עם התגובות שלה אבל גם הוא צריך לחפש איזונים במיוחד שמצב של אבא השתפר כבר

אי אפשר להשוות שקר למכה. באלימות אין כשל. גם כשלון של פעם אחת זה חמור מאוד וצריך טיפול.

ומכה שמגיעה כתגובה? זה בדיוק מזכיר לי שמאשימים אישה שנאנסה כי לא היתה לבושה צנועה.

אז אישה שמוכה היא לא אשמה!!!!!!! זה הטירוף של בעלה!

וששום אישה בעולם לא תרגיש אשמה שבעלה מכה אותה כי היא גררה אותו לזה.

וגם אם האישה מכה , ברור שמכה של אישה זה לא של גבר שהוא הרבה יותר חזק, ברור שגם אישה שמכה זה אלימות, אבל אפילו במשטרה יתיחסו שונה לבעל ואישה מכים

אנא קראי שוב מה שכתבתי,

לפני שאת מכניסה מילים לפי כאילו אני לא מתייחס בחומרה לאלימות.

אח"כ ננסה שנינו להבין מה הקשר בין הכותרת לשאר מה שכתבת,

מה הביא אותך לחשוב כאילו האשמתי את האשה במעשים של בעלה,

וכיצד אלימות מצד אשה חמורה פחות מאלימות מצד גבר.

 "מי שגנב או שיקר פעם אחת לא זכאי לתואר "גנב" או "שקרן", כך אדם שכשל והיכה לא ראוי לתואר "אלים".

וכן כתבת " במיוחד לא כאשר המקרה לא צץ בחלל ריק, ומגיע כתגובה"

ואת ההמשך קראת?

אני מתלבט אם הגדרה וניסוח מחודש של דעתי ודעת אחרים כאן,

שקראו לא לבודד את האלימות אלא להתייחס אליה כפרט מתוך מכלול יחסים זוגיים לא בריאים,

תוכל לעזור כאן.

או שרק שמעת את הביטוי "אלימות" וכל השאר הודחק ונעלם,

כאילו זו הבעיה היחידה וכאילו טיפול באלימות יתקן את המשפחה שלהם כאילו לא אירע דבר.

לטעמתי ולהבנתי- שניהם התנהגו באלימות, כתוצאה מיחס לא בריא שלו כלפי ההורים.

בין אם זו אלימות מילולית ורגשית מצידה,

ובין אם זו אלימות פיזית מצד שניהם.

טיפול שורשי ונכון יאלץ את המטפל להקיף את כל הנתונים הללו לאורך השנים בכדי לפתור את הפלונטרים בקשר.

ממש לא בהכרח שהכל יהיה בסדר.

רק שאלימות זה קו אדום, אני לא אומרת שצריך להתגרש, אבל מה שברור שהגבר חיב להבין שעשה מעשה חמור שחייב יעוץ,

"וזה ממש לא במכלול הבעיות שיש להם",אם גבר חושב שיש מכלול בעיות עם אשתו ואי הסכמות על כל מיני דברים שקשורים לבית, להורים וכו', ותוך כדי הוא חושב שמכות זה כבר באותו החבילה, זה נורא בעיני!

ב"ה

שגם היא עשתה זאת, כעדותה, עוד לפני האירוע  הזה - 

כנראה שניהם צריכים את העזרה. אשה שמכה זה לא פחות - ובמקרה הזה נראה ששניהם אינם אנשים "מכים"..

צריך אכן לבנות את הענין מחדש משורש בריא, כדי שלא ימשיך להתגלגל..

כעת אתם צריכים לראות איך מתקנים, שניכם. הטעויות הללו הם כאלו שהאחת מביאה את השניה..

בהתחלה - הוא נהג כבן טוב; צודק, מה אפשר לעשות אם זה מה שקרה לאביו.

את התרגזת - אפשר להבין, היה לך קשה על ההתחלה עם החסר הזה.

אבל ברור שזה גורר רק יחס שלילי כלפייך.

מה שהתפתח, הוא שככל שמרירותך רבה יותר - פחות נעים לו איתך, וממילא זה גם "מנפח" את ההתייחסות להוריו.

בנוסף - יתכן שיש כאן נתון נוסף: ציינת שלפני האירוסין אמר שהיו זמנים בחיים שהוריו "קלקלו" לו.  לפעמים, דווקא בזמן כזה - פתאום הבן מתקן את החוויה המקלקלת מאז..  "הפוך על הפוך".. בלי שהוא כ"כ מודע בעצמו שבעצם הוא עוסק בכך.

אתם צריכים לעשות "רוורס" כללי. או בעצמכם - ואם לא ילך אז בעזרת ייעוץ.

[ולא כדאי כעת להיכנס פה למינוחים של "אלימות", זה לא יועיל כלום. שניכם הייתם אלימים במידה מסויימת; וגם לקלל את הוריו זו אלימות; ושניכם כנראה כלל אינכם "אלימים", אלא הגעתם לרמות תסכול שקשה היה להכיל]

תבקשי איתו שיחה, רגועה לגמרי. אפס האשמות. אף אחד כאן לא "אשם".

תגיד לו שאת רוצה לדבר איתו כדי לתקן.

תתחילי ממה שהיה בהתחלה. אפס האשמות. תגידי שאת מאד מעריכה את ההתמסרות שהיתה לו לאביו, אבל בגלל שזה היה תחילת הנישואין, זה היה לך מאד קשה לא למצוא את בעלך לצידך. לא מאשימה - מציינת את הקושי שהיה לך.

ושאת מבינה שבעקבות זה ביטאת תסכול, ואותו זה תסכל כי הרגיש חובה לעזור. והתגלגל מה שהתגלגל.

תאמרי: אנחנו איש ואשתו, אנחנו צריכים למצוא איך אנחנו בונים מחדש את הבית שלנו. ממש מההתחלה. לא סותר קשר טוב עם ההורים. ובאמת, תחליטי לעצמך שלא מפריע לך אם קונה גם להוריו משהו כשעושים קניות, שם זוכר אותם בטיול.. אדרבה, יופי, מידות טובות, ובלבד שלא יבוא על חשבון התייחסות אלייך ואל הבת.

יתכן שאם אכן תנסו להתחיל "מחדש", אז היחס ביניכם יגרום לכך שזה לא יהיה על-חשבון.

ותנסו להתחיל שוב, ממש כאילו התחתנתם כעת, כאשר ההורים מכובדים אך לא במקום הבנין ביניכם.

תסכמו שמוחלים זה לזה על מה שהיה ושוב לא "פותרים" כך בעיות. תבינו זה את זה שהיה מהלחץ - ואפשר אחרת לגמרי.

אם ילך - מצוין. אם לא - חייבים ייעוץ כנראה, כי צריך הדרכה, גם איך עולים "מחדש", גם איך מוחקים את השלילה שהיתה, גם איך לא מובילים את הדברים לכך שימשיכו "לגרום את עצמם", גם לפרופורציה הנכונה של היחס לאשה ולהורים.

הלוואי שתצליחו בעז"ה.

שלום רב , תודה לכל אחת שעזר ותמך 

חברה אני התייחסתי יותר לבעיה שלי לעומת האלימות 

האלימות הייתה פעם מקסמום פעמיים מאז שהתחתנתי 

אני לא מדברת על אלימות שהיא גסה 

לא לזה רמזתי 

הבעיה שלנו היא לא האלימות הבעיה שלי זאת שבית חמי התחילו להיות חלק מהחיים שלי  

אני לא אומרת שנחנו צריכים להתנתק מהם להבדיל 

אני אוהבת המשפחה שלו 

אבל בעייתי זה שבעלי לוקח את כל החסות על בית הוריו , מה שמתאר את מצבו זה התמכרות 

הוא אחד כזה שאם אתה נותן או עושה לו משהו אז לוקח את זה כהרגל חיים 

התחיל לעזור להורים ואז הוא חשב שזה הרגל חיים וזה מה שיש 

אני לא אומרת הוא לא חייב לעזור , אבל רבנו של עולם אי אפשר ששניים נישואים כל היום הוא עסוק באבא שלו והבית אצלם אני לא יכולה אין לי חיים , הוא רוצה לדעת כל יום אם אבא שלו אכל אם יצא , אפילו הייתה לי בעיה איתו שהוא היה חוזר כל יום מהעבודה , יורד הביתה מוסר את האוטו שלו לאבא שלו , אתם מבינים שאין לי פרטיות אין לי חיים פשוט מאוד עד שהיתי רבה איתו על הדבר הזה לבסוף הוא קנה לו אוטו , 

הבעיה של בעלי זאת ההתמכרות לדברים שהוא חושב שהוא חייב לעשות את זה כל יום 

צריכה קודם להפנים את הטוב שבזה.

אחר-כך לדבר בנחת, מתוך נקודת ההנחה הזו.

להסביר איך היו נראים דברים אם מההתחלה לא היה קורה לאבא שלו מה שקרה.

הייתם מתרגלים אחד לשני, ואז גם היה חוזר יחס טוב עם ההורים, וזה היה על גבי הבסיס של הבית שבניתם.

קרה מה שקרה, הדברים לא נבנו בסדר הנכון, ולכן כעת צריך "מחדש".  הרגל של הבית, לא רק מבחוץ אלא גם מהלב, וגם אל ההורים, אבל לא כ"הרגל ממכר" אלא כבחירה שעל גבי הבית.

בשביל זה צריך גם "לנקות את השטח" ממה שהיה, להתנצל על היתקלויות לא נעימות ולהסביר, כדי שתתעורר מוטיווציה לבית שלכם.

ולראות אם זה מסתדר.  קודם כל - ביחס שבלב, לפני הצדדים הטכניים, ולהתעלם קצת, מצידך, ממה קורה ביחס להורים.

אם ילך - טוב. אם לא - פנו לעזרה, שלא "יתגלגל" הלאה. 

[אגב, זה גם הכיוון שכתבתי עליו מקודם. היה די ברור שאין כאן "אלימות" קלאסית, חלילה, אלא התגלגלות שצריכה השבה למקום וניווט נכון]

שאת יודעת בברור שתעמדי בהם בשעת הצורך...הוא חייב להבין שהוא הורס את הבית שלו.. ושמאז שהוא התחתן אז הבית שלו זה את ולא ההורים שלו. בהצלחה

בסיוע ותמיכה- הם נשענים עליו לאחר שעברו טראומה- ואפשר להבין אותם.  אבל אפשר להציע חלוקה בין האחים בסיוע להורים.. ואם תהיה תורנות הכל יראה אחרת.

אז זיהו הבעיה

שהכול מוטל על בעלי יש לו 5 אחיות 

ואח נוסף בן 18

אין חלוקה 

היה חלוקה בהתחלה אבל לאט לאט התחיל בעלי לקחת על עצמו את הכול 

אבל אני לא מבינה למה לוקחים טרמפים...זה כ"כ לא בטוח....מה נסגר??

זה מאוד תלוי איפה את גרה. יש מקומות שבהם טרמפים זה אמצעי תחבורה רשמי כמעט. פשוט אין ברירה.

יש מקומות שאין אוטובוסים בהם,

ושאפשר לחכות שעות לטרמפ.

אז נכון שזה לא אידיאלי, אבל מי שמפחדת שהיא תפסיד תור לרופא\ חתונה של חברה\ לא תצליח להגיע לעבודה בזמן וכו'

עולה גם על אנשים שהיא לא מכירה.

ברור שזה לא מומלץ ולא כדאי משום בחינה, אבל אני חושבת שמי שלא התנסתה בחוויה הלא נעימה של לגור במקום כזה ולחכות שעות לטרמפים אין לה ממש זכות לבקר בנות שנמצאות במצב הזה.

אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו נאמר על דברים כאלה.

לא גרה שם

לא התנסיתי בחוויה

וגם לא באה לבקר אף אחת

אך עדיין צריכים לנהוג במשנה זהירות

כל מקום החסרונות והמעלות.

שלצערנו מגיעים למצבים כאלו, כי הם חולים בנפשם וצריכים טיפול. זה לא רק קשור לדת.

אם אפשר לא לנסוע בטרמפים- מה טוב. במקומות שבהם אי אפשר צריך לעשות זאת בצורה נבונה.

גברים כאלה אפשר לפגוש גם בסיטואציות אחרות, לא רק בטרמפ וצריך לדעת איך לזהות את העניין ואיך להיזהר.

לק"י

"הקולה טובה" או "להיות לאם" (לגבי השניה אני לא בטוחה...).

מנסיוני זה יכול לקחת זמן.

לא נותנים לכל אישה נשואה( שמודיעה שהיא אישה ושהיא נשואה, להכנס..)

כלומר את בסך הכל כחודש וחצי פה, עם 10 הודעות בערך, מאיפה למנהלות לדעת אם את אכן מה שאת..??

ולא איזה טרול/ית נחמדת?...

בקיצור,אם את לא מכירה משם מישהי שתוכל להמליץ עליך, אז תאלצי "להוכיח" את עצמך קודם...

ומנסיוני,לקח לי כחצי שנה עד שהכניסו אותי לשם...

מה אני עושה פה בכלל?

הנשים הכותבות שם ובשביל למנוע כניסה של טרולים או גברים..

הפורום נועד בשביל ליצור חבורה טובה ולהתייעץ על דברים שאי אפשר לדבר בכל פורום פתוח.

ועוד סיבה שאני חושבת שלא מכניסים ישר שלא יצור מצב שבו נכנסות המון נשים ביחד ואז נשים ירתעו מלשתף בנושאים עדינים..

כדאי לדבר בעדינות קודם כל.

המנהלות של הפורום עובדות מאד קשה ובהתנדבות...

לעשות שיחת טלפון ולעשות הכרות הדדית קצרה?

ההמתנה בחוץ בשביל המרקם החברתי של הפורום זה נחמד להיות בצד שמסנן אבל בשביל מי שמחכה בחוץ זה די דוחה..

זה לא שהפורום הזה מספק משהו מיוחד, א אלו שברשימת המתנה היו מקימות לעצמן פורום התוצאה היתה זהה.

אבל איך שמתחשק לכן.

ולכן דתיים שלובים לא ממש עוזר. אבל אם יש מישהי שמזדהה בשמה ומישהי שאכן מכירה אותה מהחיים! לא מהוירטואלי! , אז היא מתקבלת בלי שום תקופת המתנה. 

מאיפה הנחרצות לגבי משהו שאין לך מושג בו?

וכמובן מי שרוצה מוזמנת לפתוח לעצמה פורום סגור. היא יכולה לפנות לאדמין <צ>

הפורום מכיל נושאים שמתאימים רק לנשים נשואות, ומכאן הבדיקה הקפדנית.

לאור כל הטרולים שהסתובבו כאן לאחרונה אני חושבת שזה ברור לגמרי.

המנהלות בפורום עושות עבודת קודש בהתנדבות!

שקוראת פה כבר כמעט 4 שנים אבל החליטה להצטרף רשמית רק בזמן האחרון?

[אשתי, אגב, הפסיקה לכתוב שם מאז שהפורום הסגור נעשה המוני ושוקק חיים ולא היתה לה אפשרות לדעת מי עלולה לקרוא מה שהיא כותבת]

|מנסיון| 

וכמובן- פתקים

תצטט אותו (משפט כזה חכם או משהו מעניין)

בתקופת הלימודים שלי בעלי היה מחביא לי פתקים באוכל שלקחתי איתי, בתוך הקלסרים שלי וכו'. וכמובן שגם ממתקים קטנים זה תמיד משמח. זה בעיקר.

זו לא בעיה חמורה ויש לה טיפול.

אם זה לא עובר תפני לרופא המשפחה והוא ידע לעזור לך. או לפחות הוא אמור לדעת.

(תחפשי בפורום- היו בעבר כמה שירשורי המלצות ליועצי נישואין או מטפלים זוגיים) 

בכוונה אני לא כותבת כלום פה אלא שולחת אותך למענה רחב ומקצועי- 

כי אני רואה שיש לך סיפור חיים מורכב, לא שאלה אחת ספציפית... 

באופן כללי- 

עין טובה יוצרת טוב

יצירת טוב- גורמת למציאות להיות טובה

אם את תעשי את עצמך להיות להרגיש ולהיראות אישה שכיף לבעלה לחזור הביתה אליה- אז הוא יגיב לזה... 

שטיפול עם חיזוק הבטחון העצמי יועילו בע"ה.

וכמובן שיחה גלויה עם בעלך.

אם את לא מצליחה לדבר איתו כתבי לו מכתב גלוי כשלב ראשון.

בהצלחה!

כלה- תסרוקת 400 ש''י  איפור 400 ש''ח ולשלם מוניות, ו500 ש''ח חדר יחוד...

אחות 150 תסרוקת 150 איפור.

אני בררתי עם בנות ונראה לי שזה היה בסביבות ה300-350 לאיפור\תסרוקת לכלה, ו50 לאחיות לתסרוקת (לא ביררתי על איפור בשבילן), אני חושבת גם שזה בלי מונית, אבל בזה אני לא בטוחה

והעניין העיקרי זה לברר הרבה (עם חברות שהיו מרוצות, ואהבת את איך שהם נראו) ולברר מה מביניהם הכי זול

מזל טוב מתוקה!

1200 איפור ותיסורקת לכלה זה סביר?? היה נשמע לי המווווון.

אחיות 90 תסרוקת 120 איפור

אני חשבתי לעשות איפור וכו' אצל חברה שלקחה כמה מאות שקלים.

בסוף אחותי שילמה לי על איפור ותסרוקת מהשורה הראשונה כמתנה לחתונה.

לי זה היה נראה מיותר אבל הייתי מנומסת והלכתי למי שסוכם.

בסוף הייתי מרוצה מאד מאד ועד היום אני מודה לאחותי. מעולם לא נראיתי טוב כמו באותו היום, היא ידעה מצויין להעלים את הצדדים הפחות יפים ולהעצים את היפים. זה היה נהדר!

אני מכירה מישהי שהלכה על הזול ולא פיתחה  את התמונות מרב שכל האיפור נזל ואני מכירה מישהי שעשתה פוטושופ לכל התמונות מאותה הסיבה.

יש בנות שמוציאות הרבה כסף, והתוצאה על הפנים.

ויש כאלה שהמחיר פחות אבל התוצאה מעולה.

אני לדוגמא בררתי בשעתו עם מישהי שאני יודעת שהיא עושה תסרוקות מהממות (יש לי חברות שהלכו אליה, והתוצאה מיוחדת ממש) והמחיר שהיא לקחה אז היה 370 (איפור ותסרוקת 650, אבל אני לא באמת יודעת איך היא מאפרת)

זה היה לפני שנתיים, אולי זה השתנה מעט.

לדעתי הכי חשוב שתראי דוגמאות לתמונות של בנות שהיא איפרה, זה הכי חשוב, לראות אם הם נראות טוב בתמונה

(כמו שכתבתי קודם לא תמיד יקר אומר יותר טוב)

אגב, אם הם מגיעות אליך לבית את יכולה לבחור 2 אחרות- אחת לאיפור ואחת לתסרוקת, זה קצת פחות נוח, אבל אפשרי

אם את רוצה אני יכולה לברר לך כמה זאת שאיפרה אותי לוקחת. (מבית שמש)

ברגיל אני נראית סביר-, ובחתונה נראתי מהמם, כולל התמונות

(היא חברה שלי, אז היא עשתה לי את זה בתור מתנת חתונה.. וזה ממש לא פרסומת, כי יהיה לי מסובך קצת לברר)

היא גם עושה תסרוקות, אבל את זה עשתה לי מישהי אחרת, כך שאין לי מושג איך היא עושה (אפשר לבקש ממנה תמונות מן הסתם)

בכל מקרה- מדובר במישהי מקצועית מאוווד, הגעתי אליה דרך הבוק של הסלון כלות
(כשבעלת הסלון הראתה לי תמונות של שמלות התלהבתי מאוד מכמה תסרוקות מסתבר שאת כולם עשתה אותה אחת, אז ביקשתי מספר )

בקשר לאיפור לא ראיתי, אבל אני מתכוונת לבקש תמונות לפני שאני סוגרת סופית.

אם יש למשהי המלצות על מאפרת ומסרקת במחיר טוב יותר באיזור ירושלים- ב"ש- גוש עציון, אשמח מאוד!

תומ"ר

 (שוקולד, את אדיבה במיוחד, תודה )

בתור אחות של- האיפור עלה לי 150-200 ש"ח, תסרוקת 100-150 ש"ח (לא זוכרת במדויק),

ובתור כלה- האיפור לא עלה לי יותר מ-300 ש"ח (אלא אם אני טועה מאוד), והתסרוקת- 150-200 ש"ח.

והייתי מרוצה מאוד, ברוך ה'.

בהצלחה ומזל טוב!

בסביבות 500-600 לאיפור ותסרוקת לכלה (כולל ניסיון)

150 לאיפור או תסרוקת לאחיות/אמא (+ תוספת לניסיון אם רוצים)

אני לא יודעת מה מצדיק מי שלוקחת סכום גבוה ממש. אני יודעת שמי שעשתה לי למדה איפור מקצועי ותסרוקות למדה מהניסיון, והייתי מאוד מרוצה! אולי למי שעושה אירוע מפוצץ זה לא יתאים (אולי תרגיש שהיא משלמת פחות מדי, אם יש דבר כזה), אבל באירוע נחמד ונעים כמו שלנו זה היה מצוין.

חפשי מה מתאים לך לפי התוצאות, לא לפי המחירים. יש הרבה בנות שעושות את זה יותר כתחביב ולוקחות פחות, והאיכות שלהן לא בהכרח נופלת מכל "סלון כלות" אחר (כמו שרמזו פה לצערי...), ויש תוצאות יפות גם אצל מי שלוקחת מחיר גבוה.

בדיוק כמה שעולה תסרוקת של כל יום רגיל.

מזל טוב!

לך את הפרטים של המאפרת מסרקת שלי?

קוראים לה הדס קופר, והיא תותחית!!!! (אין לי בעיה לשלוח לך תמונה שלי)

800 לאיפור ותסרוקת של הכלה (היא לא באה לחדר יחוד לתיקונים, וגם איפור כמו שלה לא צריך!!!) + מונית או טרמפ ממקום מגוריה.

וכבר לא זוכרת את המחירים של אמא ואחיות אבל היא כ"כ שווה את זה!!!

מאיפה היא?

יכול להיות שמונית תייקר לי מידי את המחיר.

במידה ועדיין רלוונטי לך, אני לקחתי מישהי 950 ש"ח סירוק ואיפור אני חושבת שזה כבר כולל מוניות.

המעלות המיוחדות שלה: נראים בסוף החתונה כמו בהתחלה. יודעת מאוד להתאים לסיגנון ולפנים.

במידה ואת מעוניינת ביתר פרטים אני יכולה לשלוח לך באישי.

בהצלחה. 

תלות וקנאה - למה קשורות בהכרח לאהבה? אם אני אוהב מישהו אני לא מקנא בו אלא שמח בשמחתו.

לגבי תלות - הייתי שמחה אם היית/ה מגדיר/ה למה הכוונה כי זו מילה שיכולות להיות לה כמה אפשרויות. תלות בצורה של חוסר תפקוד פיזי? חוסר תפקוד רגשי?

לגבי קנאה - אני מעולם לא קינאתי לבעלי. הוא גם לא נותן לי שום סיבה לקנא לו. מעולם לא הרגשתי מאויימת על ידי אישה כזו או אחרת ומעולם לא הרגשתי שהוא מסתכל על מישהי מלבדי. אני יודעת שגם אם הוא בסביבת בנות (ובעבודה הוא נמצא הרבה בסביבתן) הוא יודע שאני היחידה בשבילו ולכן אני בוטחת בו לגמרי. וב"ה על זה!