פורום נשואים טריים (עמוד 581)

העולם לא בנוי ככה,יש לך משהו טוב בידיים תזרמי איתו!

לא תוכלי אף פעם לקבל מה שיש לך בדיוק בראש

אנחנו לא חיים לפי הדמיון אלא לפי מציאות 

ואם טוב לך עם הבן אדם ויש בו תכונות טובות לטעמך

אז תזרקי את הדמיון לפח ותתרכזי בממציאות ובבחור הטוב שיש לך.

הדמות הדמיונית הזאת בראש סתם מעכבת אותנו

כי היא לא מציאותית, זה הכול מה שנראה לנו מתאים

וזה לא תמיד האמת רק עולם החלומות.

(אני כאן מכינוי אחר. לא נעים לי להיחשף ככה בפורום פתוח).

עשית לי דה-ז'ה-ווּ!

בדיוק הסיפור שלך.

נפגשתי עם כמה וכמה "עילויים". לא הלך.

בסוף נפגשתי עם בחור מקסים, צדיק וירא שמים, גם בינייש. רק מה? הוא היה עולה חדש-ותיק וגם חוזר בתשובה (לא טרי - פרט חשוב לדעתי), לא עלינו... חחח

התלבטתי מאוד.

התייעצתי עם רבנית שאני מעריכה מאוד והיא אמרה לי:

הדמיונות שלו הם אנושיים. מה שהקב"ה מזמן לנו  - זה אלוקי. הקב"ה רוצה לתת לנו הרבה יותר טוב ממה שאנחנו מדמיינים. אנחנו צריכים להיפתח ולהרחיב את הכלים שלנו כדי להכיל את הברכה האלוקית.

העיקר זה מידות! מידות טובות. וכמובן גם יראת שמים.

היום ב"ה אני נשואה באושר ובשמחה לבעל צדיק. 

רחמנא ליבע בעי.

הקב"ה אינו מודד אותנו לפי החכמה, המוצא וכו'. רק לפי המעשים.

מותר לנו ללמוד ממנו...

בהצלחה יקרה.

ואם את רוצה באישי - תרשימי כאן. אני נכנסת לניק הזה לעתים רחוקות.

אז הוא לא יריב עם האחים שלך  כמו החלומות. אז מה ?

לפני כמה וכמה שנים  (מסיבות דומות אבל שונות) כשהתחלתי לחשוב על לצאת, חשבתי לחפש מישהי שגם יש לה רקע במקצוע דומה לשלי, לאור העובדה (הידועה) שהעיסוק הזה מאוד מרכזי בחיי.

בשלב מסויים ויתרתי על זה.

אם אני מצטער? לא.

אם היא קיבלה את חלומותיה? גם לא.

אם רע לנו? לא.

בהצלחה!

לא....

ראיתי יראי שמים בלי רקע תורני משמעותי,  וראיתי חולרות עם רקע ישיבתי.

אאל"ט שאחד מעובדי "שלום עכשיו" ימ"ש, למד במקור בישיבת בית אל. זה אומר משהו על הישיבה? לא

אם הוא מוצא חן בעינייך אז תמשיכי ואם לא אז לא.

תלוי עד כמה הדמות שיש לך בראש מפריע לך עם הדמות שנמצאת מולך.

פעם יצאתי עם מישהו שמכל הבחינות ענה אחד על אחד על כל הדברים שהיו לי חשובים.

אבל היה משהו שמאוד הפריע לי בחיצוניות.. לא רק מראה אלא גם צורת התנהגות.

הוא היה באמת בן אדם טוב! אבל פשוט לא מה שהיה לי בראש.

לא הפסקתי כל הזמן להסתכל על בחורים אחרים שהיו יותר דומים לדמות שבראש שלי ופשוט להתבאס שהוא לא כזה..

התייעצתי עם כל מיני אנשים עד שבסופו של דבר הבנתי שכרגע יש לי דמות מסויימת בראש ומבחינה חיצונית הדמות שמולי לא מתאים. זה לא אומר שזה טוב וברור שאני צריכה למחוק את הדמות שבראש שלי!

אבל באותו זמן - זה לא היה מתאים לי ולא הייתי מוכנה לזרוק את הדמות שהייתה לי בראש..

היום אני ב"ה נשואה לאדם מקסים, שהוא גם לא בדיוק מה שהיה לי בראש אז.

בהתחלה זה באמת הפריע לי, אבל עם הזמן הדמות שהייתה לי בראש פשוט נעלמה והדמות היחידה שנשארה לי בראש - זה בעלי!

כמו שאמרו לפני - הקב"ה יודע הרבה יותר טוב מאיתנו מי ה"דמות" שהכי טובה בשבילנו!!

השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך זה אם את מוכנה בשביל הדמות שמולך לזרוק את הדמות שנמצאת לך בראש..

בס"ד

שלום לך

צריך לדעת משהו שלמדתי ואני לומד כל רגע בחיים. מה שנראה כלפי חוץ לא מעיד כלפי פנים. יכולים להיות אנשים שנראים לנו כלפי חוץ כי הם הם האדם האידאלי - אך בפנים בתוך ביתו הוא אינו כזה.

בכל מקרה כמו שאמרו קודמי את צריכה לקבל החלטה האם את יכולה למחוק את הדמות שבראשך ולזרום אם הבחור שאת יוצאת איתו מתוך שמחה רצון והשלמה.

אני מציע לך גם לקחת דף ולרשום את מעלותיו וחסרונותיו של הבחור ולרשום מעלות של הבחור האידאלי ולראות האם יש כ"כ הרבה שוני.

לדעתי אם אדם בעל מידות טובות גם אם הוא אינו עילוי הוא מתכון מנצח לחיי משפחה. התנהלות הבית הן הפרטי והן הבית הכללי של עם ישראל מבוסס לא על תוצאות אלא על יראת שמיים והשקעה. ילדים מפנימים פנימה את ההשתדלויות והמאמצים שהוריהם עושים ולא את התוצאות - שבחלק ילדותם אינם יכולים להבין כלל

שיהיה בהצלחה ושהקב"ה ישלח לך את התובנה לדעת לבצע את ההחלטה הנכונה, ובכל מקרה יהי רצון שתמצאי את זיווגך המתאים במהרה.

יש שלושה סוגים ב"דמיונות":

א. דמיונות שווא, או לא משמעותיים, או שלא משמעותיים באמת לאדם הזה באופן מהותי ממש לצורת ביתו. אחד דמיין שתהיה לו אשה עם צבע שערות כזה וכזה. אחת דימתה שיהיה לה בעל עם "סטייל" כזה וכזה..  פוגשים מישהו/י מצוין/ת; הכל בסדר - אז מבינים שלא מתחתנים עם דמיון.

ב. דומה לנ"ל - אבל כמו שכתבה פה יפה מישהי: לפעמים יש דמיון שהוא כ"כ "תקוע", שאפילו אם יודעים שזה לא העיקר, אבל אי אפשר שהשני יסבול אם אתה לא מצליח להיפטר מהדמיון הזה. דוגמה לכך, הטעם שאמרו חז"ל - אסור לאדם לשאת אשה עד שיראנה - שמא תתגנה בעיניו. בפשטות מדובר כאן לא רק על בעיה אמיתית, אלא אפילו על סתם מראה שבעיניו הסובייקטיביות הוא "מגונה". יתכן שזה בא בגלל קטנות מדרגתו של האדם הזה, שאינו יודע להבחין בין עיקר לטפל, יתכן שהוא צריך לעבוד על כך. אבל בינתיים - לא. למה משום "ואהבת לרעך כמוך". היא לא צריכה לסבול בגלל שהוא עדיין אינו במדרגה הזו, וירגיש לא טוב איתה.

ג. לפעמים לאדם יש שאיפות מאד חזקות וברורות ביחס לצורת ביתו. נישואין זה לא רק "רומנטיקה" ו"זוגיות". אע"פ שבוודאי תנאי בסיסי הוא היכולת ליצור קשר טוב וקרוב. ונשיאת החן האישית, וההרגשה הטובה והנעימה זה עם זה. אבל השאיפה לצורה מסויימת של בית היא לגיטימית בהחלט. לכן, אם יש אשה שבאמת מאד חשוב לה לבנות בית עם ת"ח - אי אפשר לזלזל בכך. כמו שיכול לפעמים "להישבר" אידיאל כזה, בגלל יחס אישי לא ראוי, שכאילו אומר אז מה יצא מהתלמיד-חוכמיות כביכול הזו..  כך גם יכול ההיפך - ש"רגש" התחלי יכול אח"כ להיתקל בבעיה, כי זו לא צורת הבית לה שואפים.  אשר על כן, צריך האדם לבדוק בתוך עצמו - מה באמת מאד מהותי, ומה סתם "חלומות"..  "ישראלי שורשי" - האם זה באמת ענין, אם רואים אדם שאינו ב"תואר" הזה והוא מאד מוצא חן? סימן כנראה, שהדמיון לא היה קריטי.. גם בנושא התורני, צריך בדיקה: האם זה סתם דמיון של "מישהו שמתפלפל עם הגיסים שלי", או שזה מאד מהותי לי מצד עצמו. גם צריך לבדוק כמה הדברים רחוקים זה מזה. הרי לא מדובר על אדם שאין לו קשר לתורה. בחור ישיבה.  וכמובן, הרגשה טובה עם מי שנפגשים איתו, ומידות טובות - זה בכלל לא "הולך ברגל". לא כל אחד הוא כך..

כללו של דבר, לא מתחתנים עם דמיונות, גם לא עם מישהו שהדמיון ממש מפריע להתייחס אליו ולהרגיש אליו כראוי,

וצריך לבדוק כמה זה לא "דמיון" אלא משהו מאד מהותי. וגם במשהו מהותי, לשקול בכנות את הטוב במה שמולנו.

הכל בתור נקודות למחשבה בלבד, ולענ"ד.

אני מעריכה מאוד את הרצון להקים בית של תורה. אך איני חושבת שצריך לשם כך מישהו שהוא כבר תלמיד חכם ועילוי.

בית של תורה אינו תלוי בכמות הידיעות של הבעל או במידת החריפות שלו אלא במידת מסירות הנפש שלו לתורה, בשאיפה להתגדל וללמוד. אם הבחור מלא אהבת תורה ורצון להתקדם בכיוון הזה - זה מה שחשוב לדעתי.

על המשנה באבות "כל הלומד תורה מתוך עוני סופו ללמוד מתוך עושר" היה הרצי"ה אומר פירוש (בשם סבתו, כמדומני) שמדובר על עושר ועוני בכישרון. גם מישהו שאינו מוכשר במיוחד (עני) ומוסר את נפשו על לימוד התורה - סופו שיהיה מוכשר מאוד (עשיר).

לכן לדעתי לא צריך להתחשב ברמת הידיעות בהווה אלא בשאיפה שלו בהווה. אם בשאיפה בני הזוג נמצאים באותו מקום - לדעתי זה מספיק.

ועוד דבר, לדעתי האידיאל הוא שהבית שאנחנו מקימים יעזור במה שהוא יכול לכלל ישראל. יש אנשים שמתאים להם ללמוד תורה ויש כאלה שמתאים להם להיות בצבא קבע (למשל). לי נראה שאדם שנמצא בצבא קבע למען עם ישראל גדול ממי שלומד תורה למען לעצמו. מעשינו צריכים להיות מכוונים לטובת הכלל, כל אחד ע"פ נטייתו. אני לא בטוחה שבחורה צריכה להינעל על סוג עבודת ד' של בעלה (ואולי כן. לא מבורר לי).

ראשית דברייך.

לגבי הסוף - בוודאי שיש כל מיני דרכים לתרום לכלל ישראל,

אך בהחלט לגיטימי ויפה לשאוף להתחתן עם תלמיד חכם ("לעולם ישיא אדם ביתו לת"ח") -

כמו שלגיטימי לשאוף להתחתן עם איש שמוסר נפשו בקֶבע ולהשתתף עימו במסירות-הנפש הזאת.

ולימוד תורה כראוי - אינו "למען עצמו", אלא מטיב מאד עם הכלל כולו. וראוי לכווין לכך.

לפי מה שאת מתארת בשאלתך, אם גם מצידו זה כך, הרי שנשאר רק לאחל בהצלחה בדרכיכם המשותפת.

זאת בעיה גדולה שיש לנו דמות בראש..
אם את אוהבת אותו, מתחברת אליו, מעריכה אותו- אין שום סיבה לעצור.
אמנם זה אומר שיהיו לכם כמה נקודות שתצטרכו לגשר עליהם, אבל זה לא רע, וזה קורה לכל זוג.

(מנסיון אישי- לי תמיד בראש היתה דמות מסויימת, ובעלי הוא ממש ממש לא כמו שדמיינתי.. והמשכתי איתו אחרי שאמרו לי-"אם אין שום דבר שלילי שאת פוסלת אותו עליו, אז תמשיכי.")

ייעוץ מסוג אחר. את לא צריכה שבעלך יסכים לשתף פעולה וכד', את יכולה ללכת לבד.

אהובה צוקרמן מירושלים, מצילת נפשות ממש! (מנסיון!!!)

אהובה- 0524752071

בהצלחה רבה!

שלא לכל אחד כל מטפל מתאים. ויכול להיות שמי שהצעת לה יכול להיות הרסני עבורה! (מנסיון!!!)

ומי שמקבל את ההצעה- צריך לבדוק טוב טוב לפני שהוא מקבל אותה...

בלי להיכנס לנושא הכאוב, אבל בשביל אחרים:

מי שמגדיר "אנחנו יחד כבר כך וכך שנים ואחרי כמה שנים נישאנו" (ולא "אני נשואה כך וכך שנים", או אפילו עם תוספת, אחרי שהכרנו כך וכך זמן לפני כן) - כאן כבר יסוד כל הטעות שלו בנושא.

אין "יחד" לפני נישואין (וגם לא "חברוּת", המצאה חדשה ומזיקה) ונישואין זה לא איזה פרט ב"ביחד"..

ה' יעזור לכם למצוא את הדרך הנכונה. אולי צודקת המגיבה לפני, לגבי האופציה להתייעצות.

יקרה, לא פירטת, אז אתייחס לשאלתך בכלליות...

אז לא, בעיני גירושים זו לא מילה גסה, ובמקרים מסויימים אפילו מצווה.

בסופו של דבר-החוויה הזוגית היא אישית לשניכם, וכמה שאנשים מבחוץ יביעו עמדה-בסופו של דבר אתם אלו שמתמודדים עם הדברים.

אני מניחה שהתשובה לשאלתך "מתי מותר לי להגיד די ולהודות שהקשר הזה גדול עליי?"

טמונה בשאלה-אתם רוצים לשנות?

כי אם כן, יש היום המון כלים לתקשורת זוגית, המון יועצים שיכולים לכוון...

ציינת שניסיתם כבר טיפול זוגי אך לא ציינת האם התחברתם ליועץ? האם בעלך שיתף פעולה?

האם את לוקחת בחשבון ייעוץ פרטי בשבילך? (אני פחות מאמינה בזה אבל אני יודעת שיש אנשים שזה עוזר להם..)

לעצמי אני אומרת-לאו דווקא בקשר הזוגי-

שכשאני מפסיקה לרצות-המצב כנראה אבוד בשבילי....

***

התלבטתי אם לכתוב באנונימי בסוף החלטתי שלא, אז אל תסקלו אותי....

למרות שהם כשלעצמם עניין לא קל אבל יש בהם פתח לתקווה בעוד שיש חיי משפחה שהם כלא לכל החיים.

מה היה עד שנישאתם?

מה קרה אחר-כך?

לפני הנישואין היו רגעי אושר?

האם המשבר התחיל אחרי לידת הילד?

אם כן, דעי לך שזה נורמלי לגמרי, כמעט כל זוג חווה במידה זו או אחרת ירידה בזוגיות אחרי לידה, ובפרט-לידה ראשונה. השאלה היא רק אם יש להם כוח ורצון להרים את עצמם.

יפה שהלכתם לטיפול זוגי, זה מראה שאתם עוד נותנים תקווה לעצמכם.

חבל שכעת את נשמעת כבר ממש רחוקה מהתקוה.

גירושין זו לא מילה גסה אבל העלאת האופציה הזו בדר"כ מונעת מבני הזוג להתקדם ולנסות "להרים" את עצמם.

רבים חושבים שהגירושין יעשו אותם מאושרים יותר, אבל מגלים שקשה יותר להיות גרוש מאשר להיות נשוי.

גם תנסי לחשוב מבחינת האופציות שלך כגרושה- כמה חבר'ה איכותיים וצעירים (כתבת שאת צעירה יחסית) יהיו מוכנים להתחתן עם גרושה+...

לדעתי, שווה לך להתייעץ שוב, עדיף כזוג ואם בעלך לא מוכן להגיע-לפחות לבד.

אני באופו אישי אשמח לייעץ לך ב"אישי".

רק טוב.

שרית

גירושין זה לא פיתרון!!

אתם צריכים עבודה והדרכה! וזה דבר שתצטרכי עם כל אחד שתהיי נשואה לו, נישואין לא מתחילים ומסתיימים בחופה, הם מתחילים בחופה והעבודה צריכה להיות כל החיים! לצערי אני אומרת לך את הדברים מניסיון כואב, טיפול זוגי צריך ללכת למישהו באמת טוב, אם תרצי תשלחי לי מסר אישי ואני ישלח לך מספרי טלפון של אנשים שאני מכירה אישית שמומחים בנושא... בהצלחה

לא סתם יש מצווה שכזו...

ייעוץ וירטואלי כזה א ואחר לא צריך להיות נחרץ בצורה שכזו...

אין מצווה להתגרש.

המצוה היא שאם רוצים להתגרש - עושים זאת ע"י סר כריתות, דהיינו גט.

(אני לא חולקת על דעתך שיש מצבים שחייבים להתגרש, אבל אני חושבת שצריך לעשות כל מאמץ כדי לנסות למנוע זאת ולהביא שלום בית אמתי. למרות מה שהיא כתבה - שבאמת לא נשמע מלבב - אנחנו הרי לא מכירים את המציאות שהיא מתארת).

ואנונימית יקרה, לפני כמה זמן אולי כאן, ואולי במקום אחר, נכתב על מישהו שרצה להתייעץ בפורום הגרושים של 'כיפה' האם כדאי לו להתגרש. אולי זה יפתיע אותך, אבל התגובות שהוא קיבל שם (מהגרושים) היו לעשות כל מאמץ כדי לא להגיע לגירושין.

בהצלחה רבה!

הכל צריך להעשות כדי להשאר ביחד, כדי להגביר את האהבה, כדי להצליח.

אבל כשזה נגמר, ובאמת אין מוצא אחר, יש מסכת גיטין בגמרא כמו מסכת קידושין, ולא סתם.

אבל אני מזהירה בזאת, כדאי מאוד, אבל באמת מאוד לעשות כל המאמצים, לא סתם אתם ביחד, אין סתם בעולם. נסי עוד, כמה שאפשר. אני לא יודעת באיזה מצב את. ויעוץ זה הדבר היחידי שיכול לעזור לך להבין את עצמך ומצבך.

אני גרושה, נישאתי שוב. ואני יגיד לך משהו, זה קשה בטירוף וניפלא.

ככה, כמה שזה נשמע מוזר זה כזה. ונישואין תמיד קשים, זה לעולם, אבל לעולם לא קל. אבל שווה כל מאמץ.

בהצלחה יקירה. מקווה ששקלת שוב את העניין.

גם הרבנית שלי אמרה שיש מקרים בהם זו מצווה להתגרש

אבל חשוב שתדעי שאף אחד כאן לא באמת מכיר את המציאות חוץ ממך, ולכן התשובה היא נמצאת רק אצלך!!

הייתי מציעה להתייעץ עם איש מקצוע שמכיר את שניכם, להסביר לו לפרטי פרטים את המצב.

אני יודעת שצריך לעשות הכל כדי לא להתגרש כמו שכתבו מעליי תכלת ואחרים-אכן צריך לעשות הכל כדי לא להתגרש,

ואכן להתחיל פרק ב' זה לא פשוט (במיוחד כשתהיי עם שני ילדים קטנים!!)

אבל, המאמץ הבלתי נדלה הזה צריך להיות הדדי,

ואם אין לך עם מי לעבוד אז....

את לא יכולה להכריח בנ"א להשתנות.

אני לא אומרת שהיד קלה על ההדק ולכן בהחלט צריך איש מקצוע שמכיר ושומע את שני הצדדים...

בהצלחה יקירה, ואשמח אם תעדכני מה מצבך, אפשר גם בפרטי.....

"מלאי את עצמך בשמש, את צודקת, לא תמיד יהיה לך אור"

בן הזוג שלי לא מכיר בכך שיש בעיה.

הוא יכול להתנהל מבלי לראות אותי או אפילו להתקשר שלושה שבועות שלמים וזה אפילו לא מזיז לו.

אני בהריון ויש לו ילד והוא לא שואל עליהם לא מציע עזרה.

הוא מתייחס אליי כמו אל אויב ומעדיף את חברת חבריו הרווקים.

אני אישית התייעצתי עם רבנית ,גררתי אותו לטיפול זוגי, ניסיתי להיות הכי מושלמת בעולם והוא מצידו

ממשיך לומר שהוא היה רוצה אישה אחרת. זה פוגע רגשית וגם בבריאות שלי.

אז אני אהיה סוג ב', אני אהיה גרושה+2 ומי שיראה בי יותר מהסטטוס חסר המשמעות הזה -יזכה

אין לי מושג איך לעזור לך. קבלי חיבוק!

תמיד יש תקווה!! ואני מכירה גרושה עם +2 שברוך ה' התחתנה והיא מאושרת!!

יהיה בסדר! חזקי ואימצי!

ועדיין, לא ממש שוכנעתי אחרת..

כמו שנישואין לא ממש מבטלים את הקשיים של רווקות אלא מציבים קשיים של חיי נישואין, כך, מן הסתם (ולא מנסיון, ב"ה), גירושין יציבו קשיים מסוג שונה ממה שאת מכירה היום ובפרט שיש ילד.

אני יכול להעריך שרוב הבעיות/קשיים שיש לאנשים בחיי נישואין לא נפתרים עם הגירושין.

אני מתרשם מהמעט ששיתפת כי במקרה המסוים שלכם למרות הקושי - יש סיכוי.

מברך אתכם שתשכילו לקבל החלטות מתאימות לכם ותראו את השגחתו בכל צעד וצעד.

קוראים לו "זכו- סיפורי זוגות בסערות החיים" של הרב נחום דיאמנט(יש בדברי שיר) ממש ממש חובה למצבים בעייתיים... יש לו שיטה שלמה על גירושים, באמת כדאי מאוד מאוד ללמוד!!

אני לא מכיר... ובטח לא רוצה לשפוט כשאני לא מכיר.

אבל אני חושב שבעלך קצת מבולבל...

מצד אחד זה מזכיר ילד, בריחה מאחריות,

אבל מצד שני את מתארת אותו כמקסים ואדיב..

אני חושב שהוא באמת מקסים ואדיב, הוא גם הרבה יותר מזה..

ואת גם, מרגישים שאכפת לך, שאת אוהבת ובאמת רוצה להגיע לפתרון...

הוא עובד קשה, בלימודים, הוא מתאמץ, כח רצון יש לו..

אני כן חושב שאיפשהוא זה גם מושפע מה שהוא הורגל בבית,

לא! לא רוצה כאסח עם אמא'שלו...אבל אולי זה גם משפיע... ההרגל...

בסופו של דבר אני חושב שהוא אותו בעל, ואבא אוהב כמו שאת מכירה..

קצת קשה לו, הוא מדחיק את זה עם דברים אחרים..

הוא צריך להיות מודע למה שקורה, הוא צריך להוביל בית.

והוא רוצה..!!

אבל הוא טיפה מבולבל, ושיחה ביניכם, שיחה אמיתית ואוהבת..

והוא חוזר להיות האבא הגבגבר....

יש לך עוד ילד בבית...

סביר שהוא יגדל ויתבגר.

מה שחשוב לדעת זה שרוב הגברים הם לא קוסמים ואם לא אומרים להם דברים ברורים ובזמן המתאים - אז יש להם נטיה לא להבין מה רוצים מהם.

לכן תהיי קונקרטית, כשאת רוצה ממנו דבר מה תגידי לו את זה ברור ומפורש שלא יהיה מקום לכל מני פרשנויות והתחמקויות.

טענות שלאחר מעשה הן בדרך כלל מתכון לריב ולמתיחות ולא עוזרות בכלום.

מתיאורך עולה דמות של אדם טוב, שיש לו (כמו לכולנו) חולשות.

מומלץ לשבת ולשוחח אתו בגלוי על הדברים;

דברי אליו ברכות, לא לתקוף אותו.

הסבירי לו מה מציק לך, כיצד היית מצפה שינהג, ובמה לדעתך שגה. 

שדרי לו שאת רוצה לבנות אתו זוגיות טובה ובריאה, וכמו לכל זוג, ישנם אתגרים שמתמודדים איתם.

תני לו להתבטא.

הקשיבי לדבריו באמת, שוחחו ביניכם על ציפיותיכם אחד מהשני,

והמשיכו לבנות זוגיות נפלאה.

בהצלחה..

בנוגע לבעיה הספציפית שתיארת, וגם הדגשת בכותרת, שבעלך לא מספיק חרוץ.

אכן גברים רבים אינם חרוצים, (וכמו שאומרים שעדיף להעסיק מזכירה מאשר מזכיר, מפני שמזכירה אחת מספיקה לעשות מה ששלושה מזכירים אינם עושים...)

בכל מקרה, החליטי בינך ובין עצמך, [ובהמשך עם בעלך] אלו תפקידים בבית צריכים להיות מוטלים עליו, {מה שברור לך שהוא מסוגל לעמוד בהם} והסירי מעלייך את האחריות.

אם אישך לא ימלא תפקידים אלו, הם פשוט ימתינו לו עד... ש(ימאס לו ו)ימלא אותם.

זה עובד עם ילדים (שיגדלו בע"ה) וגם עם בעלים...

בכל מקרה לדבר אליו בכל הכבוד הראוי, ולא בתור 'מחנכת' אלא שותפה לחיים,

אשר חפצה לבנות חיים משותפים ומאושרים.

ברכה והצלחה בכול.

קודם כל, את נשמעת באמת אישה טובה שמתמודדת עם מצב לא פשוט. נשמע שבעלך לא באמת הבין את האחריות והתפקיד שהוא נמצא בו בתור אבא.

זה באמת יפה לראות את היחס האוהב שלך כלפיו, למרות הקושי שלך עם ההתנהגות שלו.

אני נשואה צעירה עדיין (עוד לא שנה) ולכן את יכולה לקחת את הדברים שאני כותבת לך בעירבון מוגבל, אבל בכל זאת חשבתי על כמה דברים שיכולים אולי לעזור לך בהתמודדות וביחס למצב כזה.

דבר מאוד חשוב שאמא שלי אמרה לי לפני החתונה, הוא שבנישואין בני הזוג בעצם נעשים יחידה אחת, ולכן אין מקום להאשמה אחד כלפי השני. הכל צריך להיות מתוך מגמה של איך לעשות את הדברים יחד כך שיהיה הכי טוב למשפחה.

זה לא אומר שכשמישהו מבני הזוג מתנהג בצורה שמפריעה לשני, צריך לתת לדברים להימשך, אבל זה משפיע על איך שאומרים את הדברים.

לפני שהתחתנתי, שיתפתי את בעלי בדבר הזה, וקיבלנו החלטה משותפת שכשמשהו מפריע לאחד מאיתנו- לא שומרים את הדברים בבטן אלא אומרים אותם, אבל לא בצורה של האשמה ושל 'אתה לא בסדר שאתה עושה כך' אלא מתוך ראיה ששנינו אוהבים אחד את השני ורוצים שיהיה לשנינו טוב ושמח בנישואין, ולכן אני רוצה להסביר לך מה מפריע לי כי אני יודעת שאתה לא רוצה שיהיה לי קשה.

כמובן שהתייחסות כזו חייבת שתהיה באמת אהבה אמיתית בין בני הזוג, ושבאמת כל אחד ירצה לשמח אחד את השני, אך נשמע מדברייך שאתם באמת זוג אוהב, שיכול להסתכל כך על המציאות.

כמו שאחרים אמרו, נראה שחשוב מאוד לדבר על הדברים ולהסביר את מה שמפריע.

אני באמת חושבת שהסתכלות כזו תעזור לשיחה להיות באמת יעילה.

תתחילי את השיחה מכמה אתם אוהבים אחד את השני, כמה את רוצה לשמח אותו וכמה את מרגישה שהוא אוהב אותך ורוצה שאת תהיי שמחה. ומתוך כך אפשר להמשיך לזה שיש כמה דברים שקשה לך איתם, ושאם יהיה בהם שינוי יגרום לך להיות יותר שמחה.

דרך אגב, נראה שזה שהוא הולך לבית הוריו לראות סרטים מראה שגם לו יש קושי מסויים. בכלל, כל הסיטואציה שתיארת יכולה לנבוע מקושי שהוא מרגיש ולא יודע כיצד להביעו (הרי ברור שהוא לא עשה את זה דווקא כי רצה להפריע לך). כיוון שגם את אוהבת אותו ורוצה שהוא ישמח, גם את רוצה לשמוע מה קשה לו ומה את יכולה לעשות כדי לשמח אותו.

וכמובן- חשוב מאוד מאוד להכיר טובה על הדברים שכן נעשים. אם את אומרת שהוא רגיל מבית הוריו לא לעזור כלל, ועכשיו הוא עוזר יותר מבעלים אחרים לפעמים, הוא צריך לדעת עד כמה את מעריכה את זה, ועד כמה זה באמת משמח אותך וגורם לך להרגיש שהוא באמת אוהב אותך, וכמה את אוהבת אותו בעקבות כך.

שיהיה לך הרבה הצלחה, ושתמיד תדעו לחיות חיי זוגיות של אהבה ונתינה.

חבל שאני לא עשיתי את זה בעצמי

מה שקורה, כך נראה לי, זה דבר כזה. את אישה הוא גבר, ואתם לא מדברים בשפה שמובנת אחד לשני.

מבחינתו אני בטוחה שהוא חושב שהוא עושה המון, הוא משקיע המון בלימודים, אני בטוחה כדי שתוכלו לחיות יותר טוב, עובד גם, נכון לא כמו שאת רוצה (נראה לי שזה מקום שהוא לא רוצה לעבוד בו - המקום הקודם, ולא בגלל השעות) עוזר בבית, אוהב אותך. מבחינתו הוא בטח עושה מעל ומעבר.

ואת, רואה כמה את משקיעה בבית, ושהוא לא עוזר כמו שאת רוצה, ולא יודע איך להתנהג עם הילדה, ובורח מאחריות....

תקשיבי, אתם נורמלים לגמרי.

כל הגברים - טוב רובם - לא עובדים ונותנים בבית כמו האישה, זה פשוט לא ברור להם כמו לנשים, הם לא רואים אוטומטית את מה צריך לסדר/לעשות/לנקות. פשוט לא רואים. תאמיני לי.

צריך להסביר לגבר מה לעשות, עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. עד שזה נקלט. אבל הסבר צריך להיות בחיוך, באהבה, בהבנה שככה הם, שונים ממך.

הוא בורח להורים כי כיף שם. כי מחייכים אליו, כי אוהבים אותו כמו שהוא.

כי כשהוא כן עושה שם משהו הוא יקבל מחמאות אדירות.

אנחנו, שוכחות לתת מחמאות לבעל על כל דבר קטן, כי זה נראה לנו הזוי, למה שאני יתן לו מחמאה, מה משהו מוחה לי כפיים שאני עושה כלים? אבל שוב, גבר שונה, אם לא תחמיאי הוא בסוף לא יעשה.

גבר, במובן הכי עמוק, מחפש רק את האישור של האישה שלו שהיא - אוהבת אותו, מקבלת אותו, מעריצה אותו והוא הגיבור שלה.

ברגע שהוא ירגיש ככה, הוא יהיה מסוגל לתת לך את כל הדברים שתרצי, רק אם תדברי בנחת על כך, ותסבירי שאת צריכה עזרה.

הגבר שלך לא יודע איך להתנהג עם התינוקת, הוא לא מגדל אותה כמוך וגם יותר קשה לו. תסבירי, פעם אחר פעם, הוא רוצה ללמוד תאמיני לי.

הכי קשה לגבר זה להרגיש שאישתו מאוכזבת ממנו, לא מאמינה בו, דוחה אותו. ההפך תעצימי אותו. תגידי לו שאת מאמינה בו שהוא יצליח, ואת זקוקה לעזרתו, והוא כ"כ רגיש וטוב.

ותסבירי לו שאת זקוקה לדברים הקטנים האלה שהוא יעשה בבית, כי זה מה שגורם לך להרגיש שהוא אוהב אותך, ומתחשב בך. תסבירי לו שאת גם זקוקה לאישור הזה, שההתחשבות הזאת בשבילך זה האהבה.

בקיצור, אתם חייבים לדבר, ביחד על הכל. אבל ממש הכל.

אפילו תכתבי מכתב. אם קשה לך לדבר.

אם הגזמתי אני מצטערת.

ואם זה נוגע בך אז שתדעי שפשוט למדתי את זה מהספר "גברים ממאדים נשים מנגה" קצת פלצני, אבל בהחלט מעולה.

והוא מן הסתם מסביר יותר טוב ממני.

וכמובן אני ימליץ על "הבית היהודי" של הרב שמחה כהן.

אם מצאתם אולם זה כבר התחלה מצוינת!

לשמלת כלה ועוד כל מיני אביזרים (נרות אם צריך) יש גמחי"ם שמשאילים בחינם.

להקות יש להקות של ביניישי"ם שבד"כ לוקחים ממש זול.

יש גם רבנים שמקדשים בחינם.

חוצמזה פשוט לשים לב לא להוציא כסף על דברים מיותרים (כסא כלה מפואר ויקר)

אפשר למצוא שם הכל..מזל טוב. העיקר שיש לכם אחד את השני.

אני מכירה אישית מישהי שבאה מבית ממש ממש אמיד [בלשון המעטה אפילו]

וכשהיא התחתנה המשפחה קנתה לה ה-כ-ל לבית מיד 2, ויש לה בית מעוצב ויפהפה ממש!

גם פרויקט אגורה תותח. יש שם הכל ובמצב מצוין, וזה חוסך הון.

ולהתחיל את החיים עם פעמונים זה ג"כ טוב.

גם פה- אני מכירה משפחה שנתמכת בהם.

והם מדהימים.

הם מלמדים אותך, מקנים לך הרגלים נכונים, ולפתוח איתם את החיים זה טוב.

ב"הצלחה, בשעה טובה והמון ס"ד.

מדור כזה של דברים שאנשים נותנים למסירה, בדר"כ דווקא דברים טובים - כולל הכל, ארונות, מיטות,דברים לבית, והכל בחינם לגמרי...

כדאי לבדוק

חתונה אפשר לעשות במקום זול. במקרים של קושי יותר רציני, גם בית כנסת. להקה/צלם/מאפרת אפשר למצוא מתנדבים. מקסימום חברה מוכשרת תאפר אותך, חבר מוכשר יצלם לכם את האירוע, חברים מוכשרים ינגנו וישירו לכם בחתונה. אם אינכם יכולים לממן אולם אפשר לעשות בבית כנסת או במקום הלימודים שלכם (אם אתם לומדים). יש מכללות ואוניברסיטאות עם אולמות וגנים מדהימים ביופיים (ברמה גבוהה בהרבה מגני אירועים יקרים בארץ) - תבקשו אישור עקב מצבכם וייתכן שיאשרו לכם להתחתן במוסד הלימודים. 

חתונה זה לא בעיה. זה ערב אחד בחיים, ויהיו הרבה אנשים טובים שישמחו לעזור לכם, ואפשר גם לחגוג בצמצום.

יש דבר אחד שכן מדאיג אותי בעניין וזה לא החתונה, כי כמו שאמרתי, אפשר לסדר לכם די בקלות חתונה. מה שקשה באמת להתגבר עליו במצבכם הם ההוצאות של החיים עצמם. שכר דירה זה יקר, חשמל, מים, ארנונה, אוכל (על הכול אני מדברת רק כשאתם בתור זוג, עם ילד המצב שונה לחלוטין והעלויות הן בספירה אחרת לגמרי) עולים הרבה מאוד כסף. זה דבר שאי אפשר לסדר בקלות כמו חתונה. לכן הייתי ממליצה על היערכות כלכלית - שניכם צריכים לעבוד בעבודה מסודרת. ייתכן שתהיה לכם בעיה עם לימודים, לא בטוח שתוכלו להמשיך/להתחיל ללמוד, אולי תצטרכו לעשות רוטציה בלימודים (אחד לומד והשני עובד. לאחר שהראשון גמר הוא הולך לעבוד והשני מתחיל ללמוד). תכנון כלכלי טוב זה מפתח לזוגיות טובה.

שיהיה לכם בהצלחה  

עם מכשירי חשמל/רהיטים ועוד למסירה. קוראים לאתר "אגורה"

בס"ד

לצערי, אני נמצאת בצדדים שלחברותיי לא תמיד יש כסף.

הכל בסוף עובר ואפילו בשלום. הכל הכל מסתדר.

לאחר הנישואין הדברים מסתדרים ע"י שיקולי דעת שלכם. לא לפחד מזה.

תעברו הכל!!

הכי, הכי חשוב!!  הכי חשוב!!

לא לתת לו שום תחושה שיש חיסרון.

רק להתמך בו ולתת לו תחושה שהוא מחזק אותך ומשמח אותך.

תני לו להוביל ולאחר החתונה תהיו מאורגנים יחד.

לבעלי ולי יש קבצים בכל חודש על המחשב ובמהלך החודש אנחנו מעדכנים תמיד.

לשים לב שלא נלחצים מקצת חסרונות וקשיים. זה בריא לכל זוג!!

אחלה להקה וזולה- "קול דודי" חפשי בפייסבוק.

להקת "קולות".חפשי בפייסבוק/יוטוב.

הם מעולים ויש להם מחירים ממש נוחים!

נתנאל: 054-2430676.

מזל טוב והמון בהצלחה! 

אולי ניתן לחשוב לעשות משהו צנוע יותר בחתונה,זה בודאי בודאי אפשרי,ואני מאמין שניתן ליצור גם אירוע מדהים וגם צנוע יותר.כמדומני שהרב מנחם בורשטיין ממכון פועה אמר פעם שהוא מוכן לעזור למי שרוצה לעשות חתונה צנועה,אולי כדאי להתייעץ .

בהצלחה רבה ! יהי רצון שד' יפתח לכם פרנסה טובה ובשפע .

ב"ה

מעונות יחסית זול-כי דיור זה עסק יקר מאוד.ואם תהי מדריכה תרוויחי גם פרנסה,אוכל ודיור על חשבונם.

רהיטים ומוצרי חשמל יש בכח לתת מחסן ציוד..

מלגות-להרשם במדור מלגות-יכול להיות שאת זכאית למשהו,במיוחד כשמוגדרת כ"משפחה"

בהצלחה!

מזל טוב!

כשהתחתנו קיבלנו סכום מאוד יפה עבור קניית רהיטים

בתור זוג צעיר ולא מודרך

התלהבנו וקנינו:

חדר שינה- מיטות שידות ליד המיטות שידת ראי ארון

שולחן וכסאות ממש יקרות וממש לא איכותיות ( כל כיסא 550.ש'!!! והתפרקו לנו מאווד מהר חברה שלי קנתה כסאות כל אחד 150 ש' ויש לה אותם במצב מצוין עד היום@!!)

מה העיצה?

בתור זוג צעיר לא ידענו בכלל מה נח מה צריך (השידות שליד המיטות בכלל לא השתמשנו וגן אין לנו מקום בשבילם)

ועברנו הרבה דירות. לא נשאר הרבה מכל הקניה וחבל

זוג צעיר יכול להסתפק בדברים יפים ומינמליים ועם הזמן לצבור (דודה שמחליפה סלון...)פשוט חבל על הכסף ועם הזמן הזוג לומד מה הטעם שלו. מה שימושי ופרקטי בשבילו...

בהצלחה רבה!!! והמון שמחה ואהבה!!!

ברוך השם יש לנו שכל ושיקול דעת ולכן

יש לבחון טרם החתונה שאכן יש תנאים מינימליים למחיה

כלומר: מציאת עבודה, החלטה על דחיית לימודים וכן הלאה.

החתונה היא פחות בעיה כי באמת ניתן לעשות אירוע צנוע. הקושי הוא התנהלות בחיים עצמם

ויש לדעת שהרבה מן הקשיים והמריבות בחיי זוג צעיר נסובים סביב עניינים כלכליים.

גם התחושה שלא מתראים כי עובדים ללא סוף, שאסור לקנות דברים מיוחדים או מתנות מקשה על חיי נישואים צעירים וממש לא מתאימה לכל אחד. כל הדברים הללו יש לקחת בחשבון לפני ההחלטה להתארס.

באם אין לכם מקורות הכנסה אני הייתי ממליץ לדחות החתונה. כמו"כ באם תתחתנו לשקול עניין הילודה.

שיהיה במזל טוב!

לא אומרים למישהי מאורסת: לא להתחתן!!

ולא דוחים חתונה!!

היא מאורסת ושקולה - בגלל זה היא חושבת לפני כן איך לנהל את העניינים הכספיים.

עושים את רצונו יתברך והוא עוזר! אין ספק בכך!

וזה בכלל בכלל לא פשוט לדחות לידת ילדים!! וכמו הסיסמא של אגודת אפרת: "בגלל כסף לא מפסיקים חיים".

ואני מוסיפה - בגלל כסף לא מונעים חיים!!

*אני עוד לא נשואה, אז אין לי עצות פרקטיות. אבל אני רואה על אנשים אחרים. מסתדרים! ודווקא כי אני לא נשואה אני אומרת שלא אומרים ככה למישהי מאורסת!!

בס"ד

מי אמר שלמנוע הריון זה להפסיק חיים? יש מצבים מסויימים שאם מביאים ילד לעולם, גם ההורים נהיים מסכניםף וגם הילד... תחשבו על זה.

וכמו של"ע בלידה, אם היא מסתבכת ואז או החיים של העובר או של האמא, מצילים את האמא... אז ככה גם פה, אם זה החיים של ההורים מול החיים של הילד הפוטנציאלי, מעדיפים את החיים של ההורים.

וכמובן שכל מקרה לגופו...

לא כ"כ קשורה, מצד האמת, לקודמתה.

היא לא כתבה על "מקרה לגופו" חריג ("מצבים מסויימים" כלשונך), של "הצלת חיי ההורים" מול כניסה להריון נוסף (בראשונים - זה מסובך בהרבה. גם הלכתית).

היא כתבה התקוממות של תחושה בריאה ונורמלית כנגד כתיבה שמציעה לאנשים שעוד לא התחתנו, שאם הם בכל זאת יתחתנו ולא יהיה להם כסף "לשקול ענין הילודה"...  וגם לדעתי, זה באמת נורא לכתוב כך. גם אם כוונת הכותב היתה לעזור. 

מה הבעיה להגיד למישהי לדחות אירוסין עד שיסודרו מקורות הכנסה סבירים

שהם לא תרומה מההורים?

יש עניין להתחיל את החיים באהבה וברוגע ובבגרות כלכלית. איני מתייחס לחתונה שהיא ארוע של ערב אחד אלא לחיי היומיום הכוללים לא פעם מתח על רקע זה.

בימינו אין צורך בהורים עשירים אך כן בשני בני זוג המוכנים לעבוד קשה ויש להם עבודה.

כנ"ל הבאת ילדים, ודאי שיש לשקול דחיית הבאת ילדים לו הקושי הכלכלי עשוי להעיב על הרוגע.

אני לא יודע מה את חושבת שאת רואה כשאת מתבוננת בזוגות אחרים, אך כיסוי ראש יפה וחיוך זחוח לא תמיד מעיד על שקט פנימי ו"מסתדרים". לא פעם הקושי הכלכלי מבגר זוגות יפים בעשרים שנה והבאת הילדים מוקדמת מותירה אחריה נשים מרוטות ולאות.

יש לי 2 חצאיות ארוכות , חדשות לגמרי שקיבלתי ובדרך כלל אני לא לובשת ארוך

אז לא לבשתי יותר מפעם פעמיים.

מוכנה לתת לך אותן מתנה, הן מתאימות לשבת חתן. (מידה 42.).

ועוד אחת ארוכה מידה 44-46 חדשה לגמרי, שהייתה לי בהריון ולא שווה לי להצר

גם מתאימה לשבת.

אם זה גדול לך אולי תיהיה חברה שתצר לך בחינם.

אם את רוצה תכתבי לי מסר אישי.

איך מרגיעים? שותים המון מים קרים עם לימון ונענע  באמת, זה בריא.

מתיישבים באמצע היום ועושים הפסקה לכמה דקות לנקות את הראש

וחושבים כמה ששמחים לא כל אחת זוכה לחתן.

שומעים שיר שאוהבים.

הליכה ( עצה שאני גם צריכה לצאת לעצמי,) עם/בלי מוזיקה באוזניות.

איזו שיחה אחת "דביקי" ביום (לא יותר מידי) עם הארוס של "אני אוהב אותך אני אוהבת אותך" וכמה מעריכים וכמה שמחים ומאושרים אחד עם השניה וכ'ו... לא לכל אחד זה עוזר, לי זה עזר.

יש מישהי בירושלים שנקראת סטודיו נריה, לשמלות כלה, היא תופרת לכלות רק שמלות חדשות להשכרה,

אולי היא תסכים לעזור לך בגלל המצב ולהשכיר שמלה מוכנה בעלות נמוכה, אני לא מכירה אותה

ואין לי מושג אם היא מסוג האנשים שרגיש לאחרים,אולי כן אולי לא אבל יש לה שמלות ממש יפות.

תכתבי בגוגל סטודיו נריה ויעלה לך אתר הבית שלה בתוצאות הראשונות.

יש גמ"ח במצפה יריחו עם שמלות יפות מוכנות (אפשר לעשות תיקונים ולשנות את השמלות אצל תופרת אם רוצים, לא צריך להיות הפיך).

השמלות ניתנות ללא תשלום. רק צריך להחזיר לאחר ניקוי יבש (לי עלה 60 ש"ח).

אפשר לתאם במספר הבא: 050-8333823 (לפעמים קשה להשיג, אבל הם עונים גם להודעות SMS).

בהצלחה רבה!

העצה שלי- אל תקבלו עצות ממי שלא כזה^

על בסיס ההעדפות שלכם וכו'.

הסכום שהוזכר (25K) הוא התחלה יפה של חיסכון. זכרו - היועצים בבנק לא עולים לכם כסף מלבד העמלות.

אני הייתי ממליץ לכם ללכת על אג"ח ממשלתי, אפשר לקבל יחסית הרבה אבל רק במידה וסוגרים את הכסף ל5-10 שנים

להגיע לבנק עם מישהו שמעיז להתווכח.

לבקש לשמוע הצעות של סגירת חסכון לכמה שנים ולשמוע כמה ריבית תקבלו על כך. (ריבית- תוספת כסף לחשבון שלכם).

חשוב שלאחר שאתם מקבלים הצעות לבקש לרשום על דף את הכל וללכת לקבל הצעה מעוד בנק.

הריבית פחות או יותר צריכה לעמוד על 2.5 בערך אם לא יותר...תתווכחו

למרות שאל תהפכו שולחנות כי זה עדיין לא סכום שבנק יחזר אחריכם מספיק... שלא תסתבכו ללא צורך

והכי חשוב לא לשכוח-

ה' זן ומפרנס לכל...

דבר שני, יצא לי לברר קצת באינטרנט באתר של הבנק שלי (אני במזרחי) וקראתי על חסכון דרך האינטרנט שזה פעם ראשונה שאני שומע על משהו כזה, אבל רציתי להתייעץ איתכם ושמוע מה אתם חושבים על התנאים, מדובר על פיקדון ל3 חודשים עם ריבית שנכון לעכשיו 1.5% + עוד ריבית למי שעושה את זה דרך האינטרנט של 0.83%. האם זה נראה טוב לדעתכם?

חג שמח לכולם!

בס"ד

גש לבנק ותבקש יותר..  בדר"כ ככל שתסגור ליותר זמן תקבל ריבית יותר גבוהה...  אז תחשב למתי ניראה לך שתזדקק לה..  תסגור לפחות לשנה- שנתיים..  הריבית תהי'ה יותר גבוהה ממה שהציעו לך...

לא סתם הם מפרגנים למי שעושה דרך האינטרנט, לא רוצים שישגעו להם ת'מוח

בגדול, אתה בפורום הלא נכון...

בכל מקרה: כך בחשבון שזה לא סכום נורא גדול מבחינת יועץ ההשקעות שיהיה בסניף. אתה יכול בשקט להישאר בבית, להרים טלפון לבנקים השונים ולגלות שבפק"מ תקבל בערך כלום (כך בחשבון שככל שעובר הזמן הכסף שווה פחות בגלל האינפלציה. כך שכיום בפקמי"ם אתה אפילו לא מכסה את השחיקה.

תשאל בבנק (שוב, אפשר בטלפון) על אג"ח ממשלתיות - מק"מ. זה תשואה הרבה יותר טובה, אבל יש כך מיני כמלות.

בפיקדונות ההצעה הטובה ביותר כיום לדעתי זה בבנק אוצר החייל או בנק ירושלים, חפש באינטרנט.

ארנונה- תלוי בגודל הדירה( אם את\ בעלך סטודנטים או שהכנסתכם נמוכה ייתכן ותהיו זכאים להנחה)

חשבון מים

חשבון חשמל

שכר דירה

מזון

אם ממש חוסכים וגרים בקארוון זה יצא 3000 לחודש

אם חיים בעיר וקצת ברווח זה נע בין 5000 ל6000

אנחנו גרים בקראוון וחוסכים אבל לא בהיסטריה, וההוצאות שלנו בדר"כ לא עוברות את ה-2000

למרות שאנחנו משפחה עם ילדים, יש הוצאות בסיסיות שלא קשורות למס הילדים.

רק שכ"ד, ארנונה, מים, שמירה, חשמל, נסיעות וכו'... מזמן עבר את הסכום הזה. (שלא לדבר על אוכל)

אז אפשר לשמוע איך אתם עושים את זה???

(אם ההורים עוזרים זה לא מפחית את הסכום, זה רק נותן אשליה. כנ"ל 'ללכת לקניות' במקרר של ההורים)

וזה תלוי באמת איפה אתם גרים ומה ההשלכות (במקומות יקרים הרבה פעמים השכר פשוט גבוה יותר).

בס"ד

מ"משכורת" של כולל שהיא בערך 1800 ומשכורת שלי שהיא בערך 2500

שזה 4300

מתוכם 2000 שקל שכירות

ואוכל ובגדים ומים וחשמל ונסיעות יאוורדי.

איך באיזה שלב מצליחים לקנות דירה?

כאלו איך חוסכים ?

בס"ד

אתם במצב מצויין. אפשר לנשום ולא לחשוש.

פשוט לנהל את הכסף בחוכמה.

טוב ששניכם תדעו כל חודש על מה מוציאים כסף.

תרשמו לעצמכם-הקצבה לאוכל. שכר דירה. ויזה קבועה (אם חלקתם תשלומים לפני חתונה...), חשמל, מים, טלפון/אינטרנט וכו'....   הכל, הכל!! כולל תקציב לכל אחד מכם. אנחנו עומדים על 100 ש"ח בחודש לכל אחד.

וניראה לי שהכי חשוב להוציא את הכסף שאיתו תצטרכו להתשתמש לאחר חישוב של אותו חודש (כולל הוצאות לא צפויות) ולשלם רק במזומן על מה שאפשר!! לא לשכוח להשאיר כסף להוצאות שיוצאות מהאשראי

הכנסה: 3,500

גרים בשכירות בירושלים, יש לנו ילד.

מסתדרים לא רע, לא מתפנקים,

מוצרי חשמל וריהוט מיד שניה.

ההורים משלמים שכר לימוד

שאר ההוצאות עלינו.

קשה לחסוך אבל אפשרי, בע"ה מצפים לסיים את הלימודים ולהשתלב במעגל העבודה אי"ה.

היו ההוצאות הרגילות בערך 1400 ש"ח והשכר דירה היה 490.

אתה יכול אולי לפרט איך עשיתם את זה?

לפי חשבוני זה בקושי מספיק לנסיעות באוטובוס וכוס קפה.

אוכל כמעט לא קונים אני אוכל בישיבה והיא בעבודה שבתות בהתחלה נוסעים הרבה (בטרמפים). חשמל לא היה כמעט צורך תנורים מזגן נדיר שהינו מדליקים מים גם. שכר דירה 490 מיסים אני לא זוכר בדיוק אני חושב שזה היה 60. מסעדות וכל המסביב לזה מחוץ לתחום. הרנונה השקובית לא גדולה.  

(עריכה: ריווח)

ולא פלא שלא היו לכם כמעט הוצאות

בשנה הראשונה של הנישואים היתה לנו הכנסה משותפת של 4800 לחודש. שילמנו שכ"ד שהסתכם ב 2200 כולל חשמל ומים. את כל ההוצאות שלנו רשמנו וערכנו מעקב אחרי עצמנו כדי לדעת להתנהל נכון. בכל חודש הוצאנו בין 1500-2000 כולל נסיעות להורים. תאמינו או לא אפילו חסכנו! ככה שמרנו ועדיין שומרים כסף לקניית דירה (למרות שזה אפסי לעומת עזרה מההורים..)

ובאמת, הכי חשוב זה להבין ולהפנים שזה לא קשור למשכורת... - אמונה בזן והמפרנס לכל.

אבל כדאי לצאת מנקודת הנחה שההורים אוהבים אותך מאוד ורוצים רק את טובתך.

זוג שעומד להתחתן הוא מאוהב (וטוב שכך!) אבל צריך לדעת שהאהבה מסנוורת ולא רואים הכל. הרבה פעמים ההורים הרבה יותר אוביקטיביים ויש להם יותר כלים להבחין בבעיות.

עוד דבר שכדאי לזכור הוא שההורים כבר יודעים מה זה זוגיות. הם כבר עברו את זה. הזוג הצעיר אולי מדמיין שהוא מבין בזה אך למעשה סביר להניח שהוא שבוי בהרבה דמיונות.

את מרגישה שהורייך נתפסים לדברים של מה בכך, יתכן שהם מרגישים באינטואיציה של הורים שמשהו כאן לא מספיק מתאים והם בעצמם לא יודעים בדיוק מה ולכן הם כל הזמן מחפשים סיבות לפסול את הבחור.

את נחרצת מאוד. "אנחנו מתחתנים בלי שום ספקות". 

לפני החתונה הספק הוא לא כ"כ רע.

אם תחליטו בדעה צלולה שזה לא מתאים, אז טוב שהספק עלה!

ואם למרות הספק החלטתם להתחתן? הרווחתם פעמיים! אתם מתחתנים אחרי שכבר התגברתם על הספק! חסכתם לעצמכם הרבה עבודה אחרי החתונה!

עוד עצה קטנה.

כדאי מאוד לנסות להגיע לחתונה ביחסים טובים עם ההורים, לדבר איתם ולשתף אותם.

כל החיים נראים אחרת כשיש יחסים טובים עם ההורים!

ואולי אם תנהלי דיון בנחת עם ההורים הם גם ישתכנעו שהבחור מתאים לך ויאהבו אותו.

הלוואי...

בהצלחה!

אני מציע לך לשבת איתם ולפתוח את זה בצורה הכי ברורה.

להבהיר להם שהואיל ואתם בכל מקרה מתחתנים-

אמירות כאלה יכולות רק להזיק, ואין בהם שום טעם.

אם הטענות שלהם מסתכמות בזוטות כאלה כמו שהעלית- שיקבלו אותו איך שהוא

שקורה כשבועיים לפני קבלת המחזור הבא.

אם את רוצה יותר הסבר דברי איתי באישי...

אישה יכולה להתעבר בזמן הביוץ שלה, אצל כל אישה זמן הביוץ הוא שונה, לרוב, בסביבות הטבילה אם כי יתכן גם מספר ימים אחרי או אפילו שבוע, ישנם דרכים לזהות את זמן ביוץ, בהצלחה

איך אפשר לזהות? (נשואה טרייה.....)

בכל מקרה לשניהם יש בדיקות מיוחדות...

יש בדיקות לזה, מאוד פשוטות. אפשר להשיג במכון פוע"ה, 02-6515050

מיכל שנוברון מודעות טבעית לפריון

זה יעזור לך

בין 14-16 יום לפני קבלת הוסת.

אם המחזורים שלך סדירים יחסית, תעשי חישוב פשוט, ותדעי

מתי זה יוצא אצלך פחות או יותר.

אפשר להרות גם מכמה ימים לפני הביוץ, הזרע מחזיק מעמד בערך 3 ימים.

אנחנו עשינו את זה. (ועוד הרבה אחרים).

ועוד כשבעלי למד רוב הזמן, ואת רוב הסידורים עשיתי אני עם חמותי...

כמה עצות מהניסיון:

מבחינה טכנית:

- מחברת חתונה מסודרת (היום בטח אפשר להוריד באינטרנט, או שחברות מכינות למאורסת...) - מה צריך בדיוק לארגן, ועוד יותר חשוב-

- סדרי עדיפויות: לקנות מפות לא יכול לבוא לפני , אולם, להקה, דירה,שמלה, הזמנות,צלם, רהיטים (כתבתי לפי סדר הקדימויות בעיניי ואולי שכחתי משו), - הדברים שצריך הרבה זמן בשבילם (למשל - לייצר מיטה לוקח ברוב המקומות חודש). מוצרי חשמל, למשל, בד"כ לא צריך הרבה זמן מראש.

- לזכור גם שיש חיים אחרי החתונה. כיף לעשות הכל לפני, אבל לא כדאי להיכנס ללחץ מזה.

- לזכור שלכלה יש הרבה יותר סידורים מאשר לחתן (מדריכת כלות, איפור, תסרוקת, בגדים, תכשיטים...)

- לחשוב באמת מה חשוב לכם ולא להשוות לאחרים

- לפנות זמן: לדעתי שווה להוריד פרופיל בעיסוקים אחרים, עד כמה שאפשר, ולהתרכז במשימה. אם יש פניות - חודשיים זה המון זמן.

-

וגם מבחינה נפשית:

- לפרגן מראש ולא לצפות יותר מדי מהבנזוג השני מה הוא יעשה , מה אני. לדבר ע"כ בנחת ולהאמין שאיך שלא עובדים - זה ביחד.

- חשוב מאוד לדעתי למרות שאולי לא קשור ישירות: להמעיט בפגישות ככל האפשר. נקודה. אני מוכנה להרחיב אם יש צורך. 

- כשנפגשים, מומלץ ללמוד ביחד על החתונה ועל זוגיות בכלל (ממליצה: שכינה ביניהם, איתי מלבנון כלה )

בתקופה הזו יש לפעמים (עלק לפעמים...) לחצים, שיכולים לגרום למתחים בין בני הזוג. זה יכול להיות קשור לחילוקי דעות בין ההורים משני הצדדים, או בין ההורים לבני הזוג... לפרגן, הרבה. לשחרר, הרבה. לזכור שהעניינים של ההורים הם שלהם, לא להיכנס למתחים הללו. להתמקד במשימה שלכם: להגיע לחתונה בשלווה, בשמחה, בתחושה עדינה ורחוקה של ביחד (סליחה על הניסוח אבל ניסיתי להגדיר מדויק...).

בהצלחה רבה והרבה מזל טוב.

אפשרי ביותר.

יתכן ותאלצו להתפשר על דברים מסוימים, העיקר שיהיה בשמחה של המעורבים..

הוא לא החתונה, חתונה אפשר לארגן גם בהרבה פחות

הענין הגדול זה ההכנות לחיים שאחרי החתונה.

למצוא דירה, להזמין ריהוט ומכשירי חשמל

האספקה לוקחת זמן (במיוחד בריהוט, שלפעמים נעשה רק אחרי ההזמנה) ומיד שניה (או מאגורה, מומלץ ביותר לחפש שם, לפעמים אנשים מוסרים דברים ממש חדשים, חינם אין כסף זה עשוי לקחת אפילו יותר כי לפעמים לוקח זמן עד שמוצאים משהו טוב, במיוחד אחרי פסח.

זה אפשרי בהחלט, וזה אפילו לא עד כדי כך לחוץ (מכירה מישהו שהתחתן תוך 5 שבועות מהאירוסים), אבל כדאי להתייחס לזה כפרויקט שמצריך מאמצים וזמן רבים, ולהתחיל לחפש במרץ.

קודם כל מדריכת כלות ומדריך חתנים. הלימוד לוקח זמן, וכדאי בהחלט כבר להתחיל.

לחפש את הדברים שלוקחים זמן - דירה, ריהוט, מוצרי חשמל (מתכנן להתגייס בקרוב או בצבא עכשיו? אם כן, את מוצרי החשמל אפשר לקבל מהצבא, ואולי גם ריהוט בסיסי, לא יודעת)

גם אולם כדאי לחפש בזריזות, כי עשוי להיות קשה למצוא אולם זול שגם יהיה פנוי

גם שמלת כלה כדאי כבר לחפש, כי אם לא מוצאים משהו שמתאים בדיוק, וצריך תיקונים וכו' אז זה גם לוקח זמן

ממליצה להכין לעצמכם מחברת חתונה, בה תרשמו את כל מה שאתם צריכים לעשות, כולל תכנונים לפי לוח זמנים, בה אפשר גם לרשום את המידע על מקומות שבדקתם - מקומות דיור כמה עולה, יתרונות חסרונות. אולמות, כמה עולה יתרונות חסרונות, מכשירי חשמל וריהוט שבדקתם וכו'.

ככה כל המידע שלכם יהיה לכם מאורגן, ותוכלו לעקוב בקלות אחרי כל מה שעשיתם ומה שנשאר לכם לעשות, ולהשוות בקלות בין המידע על מקומות שונים שיש לכם.

שיהיה במזל טוב

תתכננו תהתארגנות מראש.

לי הייתה מחברת עם כל הנושאים לסגירה-

רצוי גם שכל צד יקח על אחריותו דברים שונים,

בשניים תמיד יותר קל.

שיהיה במזל טוב.

מה אתם מחפשים?

זוג שהבעל לומד בישיבה/מקום רלוונטי, שיגיעו יחד?

הוא ואשתו יראיינו ואז ישדכו את החברים שלו?

לא היה לי כ"כ מובן מההודעה (למרות שבכ"מ בעלי לא בקטע לצערי הרב, אז אנחנו לא רלונטיים)

אולי כדאי להסביר בצורה יותר ברורה..

בהצלחה!

וממש נקי עם נוף משגע ובריכה פרטית...וגם ג'קוזי

"צימר גדליהו", והוא אחלה, וגם עם בריכה.

אולי כדאי לברר.

(יש תמונות ברשת).

גרנו ב- 3 דירות שכורות בשנים האחרונות, וב-2 מתוכם היה הכרחי לעשות הדברה. בשני המקרים אנו (השוכרים)עשינו, לי זה ברור.... לא היה עולה בדעתי שבעל הדירה אמור לשלם את זה.

אלא אם כן יש איזשהוא פגם בדירה (חור שמצריך סתימה עם חומר מיוחד או משהו בסגנון) שאז נראה לי שבעלי הדירה אמורים לתקנו.

בעזה"י

גם לנו היו נמלים בבית,
זה היה סיוט -

[מצאנו אותם בכל מקום - כמו במרק שבישלתי כשהוא היה עדיין על הגז...

ממש מכת מצריים...

ואנחנו עוד בקומה שניה-]

הזמנו מדביר -

ואחרי כמה חודשים הם חזרו.

ואחר כך פשוט לקחתי K500 [או K משהו אחר]

והן נעלמו -

וכך בשנה שעברה אחרי הנקיונות לפסח לפני שיצאנו לליל הסדר ריססתי בכל הבית,

וגם השנה -

בהצלחה

ברור שהדברה זה משהו שאם אני רוצה אני צריכה לשלם בעצמי.

לא ידוע לי גם על נוהג אחר.

בס"ד

לי באופן אישי לא יצא להיתקל בזה, אבל מסיפורים של חברים- כך אני יודעת...

[משכירים= בעלי הבית]

אם הוא ישן- אולי המשכירים, בעלי הבית צריכים לדאוג לזה, אך אם רמת "פינת החי"  סבירה (לא נצפים ג'וקים כל שני וחמישי) - זה על השוכרים, הדיירים. כך ידוע לי ממשפחתי.

ועוד משהו- נמלים  אינם כג'וקים רגילים, ומבדיקה שעשו אצלנו בבית בניסיון לברר על הדברתן, אף מדביר מקצועי לא נותן על זה אחריות כי קשה מאד ואולי בלתי אפשרי להדביר נמלים לגמרי. אז זה בכלל ביחס אחר.

לא יודעת לגבי משכירים פרטיים, כשאנחנו שכרנו קרוואן מהישוב, ההדברה הייתה עלינו.

מזכירות הישוב הייתה אחריאת על הדברה במקומות ציבוריים, מבנים ששייכים לה והם משכרים, כל שוכר שילם בעצמו.

ואם לא הכנסתם בחוזה, נראה לי שיש מקום להסביר להם שההדברה היא באחריותם, כי זה חלק מתחזוקה שוטפת שלהם.

אישית בתור שוכרת, לא הייתי מבקשת כזה דבר בעלי הבית, לי זה ברור שאם אני לא רוצה אורחים כאלה, זה תפקידי ואחריותי לנטרל אותם.

שכתבתי הבית חדש לגמרי

הם השוכרים הראשונים.

נראה לי שאני יגיד לה שזה עליהם.

תודה רבה

אני חושב שההורים חייבים לעמוד על שלהם ולא להיכנע לדרישות של הילד בגלל בכי, גם אם זה מאד קשה, וזה מאד קשה, (אני לא מדבר מנסיון אישי, אבל יש אחיםואחיות נשואים)

ברגע שנענים לילד בגלל שהוא רוקע ברגליים או נמרח על הרצפה, הוא לומד שככה משיגים דברים, וזה הורס את החינוך שלו...

לשאלה עצמה- צריך להתייחס בשוויוניות לילדים ולא להגיע למצב של קנאה, לכן לא הייתי קונה לילד השני עוד גלידה....

ואם הייתי קונה אז גם לשני..

כשכולם שקטים ומרוצים מהחיים.

תמיד תלכי לקראת הילדים ככל שההגיון מרשה, את החינוך תשאירי להורים.

כשיהיו לך ילדים תחנכי אותם כך שהם לא יחוללו מהומות באירועים מסוג זה...

שדרותי- אכן אתה צודק, כל מילה^

אך מתוך חוסר יכולת הכלה, 10 שעות של בייביסיטר נהפך לדבר כל כך מסויט..

אלמד זאת לחינוך ילדיי בעתיד בע"ה

ואלעד- מה שאמרת זה בדיוק מה שהשתדלתי לעשות.

אמא שלהם אמרה משהו, אני עושה.

וכשאני אחנך את ילדי בע"ה.. אעשה זאת בצורה הכי נכונה והכי טובה בשבילם לחיים..

חג שמח.. 

במחיר שציינתם אפשר לשכור קראוון ביישוב טוב או יחידה ביישוב נידח

אולי באפרת תצליחו למצוא איזה בייסמנט שמישהו משכיר במחיר כזה.

וביישובים הנידחים אתם יכולים לחפש אולי יישוב שהתחבורה אליו סבירה +-

נתקלתי בדיוק בפרסום לדירת 3 חדרים בחרסינה 1400 ש"ח כולל ארנונה.

אריה - 0528109585

רק תוודאו שזה לא איזה חורבה מלאת רטיבות או משהו.

אני לא יודעת לגבי מחירים, אבל אולי יש סיכוי במעלה אדומים. זו אמנם עיר, אבל מצפה נבו (השכונה הדתית שם) מתפקדת כמו סוג של ישוב מבחינת התנהלות קהילתית, והתחבורה הציבורית ממש טובה. אין שם קרוואנים, אבל אולי יש סיכוי ליחידות דיור (אבל באמת שאין לי מושג כי אף פעם לא ביררתי בכיוון הזה).

בהצלחה!

בס"ד

אם באיזור, מצפה יריחו יותר רלוונטי, אולי.

יש יחידות דיור של 2-3 חדרים להשכרה בבית אל בערך במחירים האלה...

ברכב זה 40 דקות נסיעה בירושלים, יש גם אוטובוס אבל אז זה בערך שעה נסיעה.

יש סיכוי למצוא את מבוקשיך! אאה. אולי גם בתפוח.. אבל זה מאוד תלוי איזה סגנון מחפשים-

כל יישוב, זה סיגנון והשקפה א-ח-ר-ת לגמרי!..

ב"הצלחה!