שלום לכולם, לא יודעת אם זה ממש קשור לפורום הזה אך אני בכל זאת מבקשת עזרה קטנה - ולא כ"כ בענינים שברומו של עולם..
בעז"ה יש אצלינו שמחה בקרוב ואני צריכה אל -בד, בגליל ארוך, לשולחנות, ועוד כל מיני קישוטים לשולחנות.. איפה קונים?? אשמח לשמוע על המלצות לחנויות באזור בני ברק! או ירושלים. שימו לב - דגש על ה - אל-בד בגליל גדול (של 100 מטר!). תודה לכולם!!!
יש חנות "חד-פעמית" ברחוב גבעת שאול שבשכונת גבעת שאולח, י-ם, מאחורי הסופר "יש" (איפה שפעם היה "אלף"), לייד הכיכר.
גם ברחוב קינג ג'ורג' יש שתי חנויות צמודות, כמעט מול קפה נאמן.
ובשכונת גאולה יש בלי סוף חנויות כאלה.
מזל טוב! שיהיה בשעה טובה ומוצלחת
בב"ב יש חנות שנקראת "אורגד" - חד פעמי ומלא קישוטים וקשקושים...
היא נמצאת מאחורי החנות "נעמן"- של הכלים, רח' ר"ע פינת בן פתחיה.
אני כ"כ מנסה כבר שנים להיות עומדת בלוח זמנים זה לא מצליח לי אני כל הזמן מאחרת/ לא מספיקה ומפסידה
גם בבוקר שאני קמה יחסית מוקדם אני עוד יותר מאחרת!!!!!
מה סוד התכנון??? האם מי שמגיע בזמן הוא כל הזמן חושב על זה? לא יודעת......
אשמח לדעת את זווית ראיתכם!! תודה!!
גם אני כבר שנים רגילה להגיע מאוחר לכל מקום. אני כבר לא מנסה לשלוט בזה...
נראה לי שיש סוג של אנשים כזה (בעלי...) שתמיד מתארגנים בזמן ויוצאים בזמן. זה בטבע שלהם... ואני תמיד שואלת : 'למה אתה יוצא חצי שעה לפני הזמן...?'.
אני חושבת שכן, יש בזה משהו מעט כפייתי. בדר"כ אני מוצאת את עצמי מוכנה לפחות כמה דקות לפני הזמן. אני מעדיפה לחכות במקום, מלאחר. כל פעם משהו אחר גורם לזה.
כשמדובר בלהביא את הבת מהגן, לדוגמא, אני משתדלת להגיע לפני כדי שהיא לא תילחץ ותתלבט אם אני אמורה לקחת אותה או שהיא אמורה לחזור לבד,
כשמדובר בארוע- הרי ביקשו לבוא בדיוק ב...
כשמדובר בפגישה, לא נעים לי שיחכו לי...
אז יוצא שאני זו שתמיד מחכה...
אישית, אני לא רואה פגם במי שמאחר מעט. זה הגיוני ולגיטימי בעיני.
מאוד מפריע לי, בעיקר כשאני מקדימה להגיע, שמישהו מאחר בהמון זמן. זה קצת מעליב, שלאדם השני ממש לא אכפת מהזמן שלי, בעוד לי זה כ"כ חשוב לא לפגוע בזמן של השני.
לפי מה שאתה אומר, א"א לדעת אף פעם האם מה שהוא/היא- משתתף/ת הפורום אומר/ת נכון...
ואף פעם לא כדאי להגיב מה שאת/ה רואה לנכון כי הרי אין לנו מצלמות בביתו של אף אחד...
נכון. היא אמרה מה שהיא רצתה ואנחנו ענינו בהתאם לכך- בשביל זה אנחנו פה...
בס"ד
הרבה נשים טוענות, כביכול, שנשארת להן בטן לאחר הלידה, ולא יודעות מה לעשות.
אבל מה לגבי הבטן ש"תופחת" לה לאחר החתונה? (ולא, לא מדובר על הריון דוקא).
תופעה: נשים מתחילות לעלות במשקל, לאחר החתונה.
לא קשור למי מבשל...
אני אישית הסתפקתי לפני החתונה בארוחה אחת בקושי ואחרי החתונה פתאום אכלנו 3 ארוחות עסיסיות מלאות... יש כזה קטע שאחרי החתונה אנשים מרשים לעצמם להתפנק... עליתי במשקל המון...
עכשיו מנסה לחזור לעצמי.
אדרת- תודה.
אז יש תקווה. . .בס''ד
אזרח מתוסכל-עמוס אשרוב:
בושה וחרפה לעם מדושני עונג כאשר הפכנו לעבדים לטובת כותרות של עגל הזהב,האח הגדול,בובליל ושאר בלבולי ראש,שכל ולב.
איך הפכנו לשפוטים של בזיון העם הנבחר שבוחר לכלות כל ערב,לילה ויום שעות כה רבות מול תעשיית הבל הרוח וגסות הנפש,שזורעת בנו מערכת "החינוך המשלים" המביטה בנו מחדר הסלון במקרה הטוב ומכל חדרי השינה במקרה הגרוע.
האם לסדום היינו לעמורה דמינו שאל אז הנביא וכמה לצערנו זה נכון היום.
על מה נתפלא?נשאל ולא נבין?האח לא נדע לעצור?להתבונן?
להזהיר?להצהיר?ולהתריע.
מה עושים אנו במו ידינו,מה מעוללים אנו לילדינו,מה אנחנו מעבירים לדור הצעיר.
כלום לא רציני!שום דבר לא חשוב!החיים הם סתם תמונות של מרקע ותעשיית טעם רקוב,זבל דל שהגיע הנה מעבר לים.
מה חטאנו ומה פשענו על מה לנו לספוג את שפע התוצרת של השואה התרבותית הזו שאולי מתאימה לבני התשחורת בארצות אמריקה ולבני היבשת של אירופה.
אבל בטוח לא לנו לעם שיש לו כישרונות לייצר תרבות מקורית,לצרוך ולהעביר מסרים אמיתיים שמשמשים כאבן שואבת לעמים אחרים.
למה שכחנו מאין באנו ולאן אנו ממשיכים בדרך מיוחדת,עם מטרה מוגדרת שמתאימה לנו כאן בארץ,בקיבוץ הגלויות המיוחד של תרבויות מגוונות עם שלל עדות שונות,איזה פסיפס מיוחד עם מכנה משותף כה רחב.
מה אנחנו מתפלאים על מפולת של בורסה,כספים ומטבע זר שמאבדים מערכם 10%-20%-40%-60%-ו 80%-עסקים שמושתתים על הון שלא שייך להם.
זה לא מתאים לנו כך זה עובד בנכר,בגולה אצל העמים האחרים.
אבל כשאנחנו מתנהגים כמוהם ומנסים לחכות אותם אנו מעכלים את התרבות הקלוקלת שלהם אז מה הפלא שגם אנחנו פתאום כמוהם סובלים וגם אצלנו פתאום הבורסה מתמוטטת וקופות הגמל מאבדים מערכן ואי אפשר לסמוך על אף אחד אפילו אלי ההון שלנו שחושבים שאפשר לעשות כסף גדול ובאופן קל בנכר גם הם אוכלים אותה בגדול.ראה ערך:לב לבייב,אפריקה ישראל,אדון תשובה,משפחת דנקנר.............
לפני שיהיה מאוחר אנחנו חייבים לחזור למקורות להיצמד לתפריט שלנו,לנגן בתווים שלנו ולא לשכוח שאין כמו העם היהודי שיודע להיות מקורי,להצליח,לבנות ולהראות דוגמא לחיקוי והצלחה מה היא?
לתגובות-amos_asheroV@WALLA.COM
בס"ד
שלום רב,
לאחרונה עלה לרשת אתר חדש בשם "שושבינים" - אתר שידוכים.
אתר שושבינים הוקם כדי שתוכלו לסייע לחבריכם או לבני משפחתכם להקים בית בישראל.
כל אחד מאיתנו יכול להיות שושבין בכך שירשום באתר את מכריו הפנויים, ובמקביל, הוא יחפש עבורם בן זוג פוטנציאלי מן המאגר, שאותו דאגו לעדכן "שושבינים" אחרים.
בשונה מאתרי ההיכרויות האחרים ברשת, באתר שושבינים החברים הם שמכניסים את פרטי הפו"פ (פנוי ופנויה) ומחפשים עבורם התאמה, ולא המועמד עצמו וכך כל אחד יכול לחפש למכר שלו בן זוג למטרת נישואין.
כתובת האתר,
אנא העבירו את הכתובת לכל מכריכם וכך תעזרו לכל הפנויים בעם ישראל לבנות בית נאמן.
בתודה ,
צוות שושבינים
ביליאיזה כיף אני נשואה 7 חודשים ובאמת יש ענין שמטריד אותי...
בעלי בא מבני עקיבא ואני הייתי בעזרא לא משנה מאיזה עיר אבל בעיר שלנו עזרא הם הדוסים. וב"ה אני ובעלי מאוהבים אחד בשני בלי סוף אני גם בתחילת הריון עכשיו ב"ה.
יש איזושהי בחורה שמאז האירוסים היא מתקרצצת היא שולחת לו הודעות שהוא חסר לה ופעם אפילו שהיא מתגעגעת אליו וכו.. אמרתי לבעלי שזה לא שייך והוא יודע והוא הסביר לה בעדינות כמה פעמים לא שייך. פעם היא התקשרה אלינו הביתה ורצתה לבוא לדבר איתו קיצר חוצפה . אח"כ לי ולבעלי היתה מריבה אני טענתי שאני לא רוצה שיהיה שום קשר שימחוק אותה מהטלפון ומצידי שלא יגיד לה שלום והוא לא הבין מה אני עושה סיפור הוא איתי אוהב אותי לא שם עליה , ואז פעם אחת הוא ראה אותה בבית כנסת והיא פשוט דילגה במדרגות עד שהגיעה אליו ושפכה את נפשה בפניו ואני הלכתי הצידה בכוונה שלא יראו אותי וקלטתי שהוא מחפש אותי, הוא גם אמר לי "איפה היית"? הוא מבין שזה כבר לא נורמלי וסיכמנו שהוא פשוט גם לא יגיד לה שלום כי זה לא שייך.
שבת אחת שאנחנו שוב אצל ההורים הוא חוזר ואמר לי עם תשאלי אותה בחורה ראתה אותו וכ"כ נעלבה שהוא לא אמר לה שלום והיא באה בוכה, והוא לא הגיב .
במוצאי שבת היא התקשרה והוא ממש כעס ואמר לה שהוא כבר לא באותו מקום שהיה וכו..
העניין שלי אין ביטחון כנראה וגם לבעלי אנחנו הולכים להתפלל בבית כנסת אחר וכל פעם שאנחנו כאן אני באמת בלחץ לא לראות אותה וכל הזמן אני שואלת אותו לדוג' על חתונות אם הוא חושב שהיא תיהיה וכו.. מה לעשות?
בעקבות הדיון של עבודה ומשפחה (/Forum/Forum.aspx/t57326#733043)
עלתה לי שאלה: רוב המשתתפים (ובעיקר משתתפות) חושבים פה שתפקידה העיקרי של האישה זה גידול ילדים אומנם חלק מהמשתתפים טען שיש גם להתחשב במצב הכלכלי של המשפחה בשאלה הזאת אבל סך הכל המצב הכלכלי נראה כדבר משני.
ולכן השאלה שלי מה מידת האחריות (במצב האידיאלי) של האישה בנושא הפרנסה ומה מידת האחריות של הגבר בנושא הבית והילדים?
דעתי: האחריות על כל התחומים האלה היא אחריות משותפת ולכן האישה אחראית כמו הגבר על הפרנסה כמו שהגבר אחראי בדיוק אותו דבר על גידול הילדים. יחד עם זאת מבחינה טבעית בד"כ לגברים יותר קל וטיבעי לפרנס ולנשים יותר קל בנושא גידול ילדים ולכן מבחינה מעשית בד"כ קיימת חלוקת תפקידים כשהגבר יותר בצד המפרנס והאישה יותר בצד המגדל. למרות זאת לדעתי האחריות נשארת משותפת והמשמעות של זה שכאשר ישנו צורך במאמץ נוסף מעבר לרגיל שניהם שווים לדוגמה בהכנות לפסח לדעתי הגבר אחראי בדיוק כמו האישה או במקרה שיש צורך בהגדלת הכנסה על האישה להשתדל בדיוק כמו הגבר.
כבר שבוע "אחרי החגים" ואני עדיין לא נרגעת מכל המשפחתיות הדביקה של החגים. עשינו מאמצים מאד גדולים לביחד, אבל היה מאד קשה, ודרש מאמצים מאד גדולים. אשמח לשמוע עיצות ונסיון של אחרים שמתמודדים עם הקשיים הללו. (מחלוקות רבנים, שמאל וימין ועוד) לפעמים אני תוהה כמה אנרגיות צריך להשקיע כדי לשמור על יחסים תקינים במשפחה. אישית אני מוכנה לשלם הרבה מחירים נפשיים וכלכלים (אירוח עם הכשרים שונים בגלל השמיטה ועוד) בשביל הביחד, אולי מתוך מקום מאוים מנתק שקיים בין אחים במשפחה המורחבת . שבר של אח מגרש ומגורש מגוש קטיף עדיין מדמם בי. מתפללת לישועה מה' יתברך שבודאי הביא את המצב הזה כדי שגם ממנו נתחזק, אבל אשמח מאד לרעיונות ועצות להתמודדות.
שלום רב,
דחוף ומיידי, אני מחפשת משפחה מאמצת/ מארחת זמנית לאחותי בת ה-16 לא כולל סופי שבוע בד"כ.
מדובר בילדה שלומדת בכיתה מקדמת בבי"ס בפתח תקווה אך במקור מירושלים וזה הבי"ס היחיד שטוב לה, אך השנה לא מצאנו לה מסגרת פנימיה באיזור ורק בעוד כמה שבועות העניין כנראה יטופל
משפחה שומרת תורה ומצוות בלבד .
תודה רבה,
נחמה 050-4003543
חבר'ה, זקוקה לרעיונות מענינים.....
אנו חוגגים בר מצווה לבננו- שבת חתן בבית הארחה. תנו רעיונות לפעילויות חברתיות בשבת למשפחה [מורחבת וגדולה] וגם...במוצ"ש נרצה לחגוג עם מוסיקה וצילומים. מי התנסה וחווה את הרעיון? ומה אפשר לגוון חוץ ממצגת נדושה ??
תודה לכל הטורחים ועונים.
הכיפות של בעלי (סרוגות לבנות עם דוגמא) נהיו כבר אפורות... הציציות נהיו חומות באזור הכתפיים (וזה לא שאני לא מכבסת!) מה אפשר לעשות?
בן זוגי ואני מדברים על המון מאחר שלא פעם כל כך נעלבתי מדברים שאחיו אמר שהייתי חייבת לעזוב את השןלחן באמצע ארוחה, איכשהו זה תמיד נגמר בזה שבן הזוג שלי אומר לי לא להתייחס. גם כשהוא מנסה לדבר על זה עם אחיו זה לא עוזר, אף אחד לא מצליח לדבר איתו על זה, גם לא אמא שלו, הוא אפילו לא מבין שהוא עושה משהו לא בסדר.
אנחנו לא מתחתנים כי אנחנו עדיין קצת צעירים וזה עוד לא הזמן, אני לא חושבת שזה יעבור גם אם נתחתן, חוץ מזה שזה לא מעיניינו.כשהוא החליט לחזור בתשובה הוא כבר היה נשוי, ואני רואה את אשתו, שנשארה מסורתית, ומה היא עוברת. אני לא רוצה להגיע למקום הזה.
בן זוגי החליט שהוא רוצה לסוע עם אחיו לכמה חודשים, ואני כמובן לא אעצור אותו כי זו בחירה שלו. בכל אופן, אני מפחדת שהוא יחזור שונה, שאחיו ישפיע עליו בכל מיני דרכים, וידחוף אותו לחזרה בתשובה קיצונית כ"כ.
אני לא רוצה להיכנס בין אחים אבל יש גבול.
מה לעשות?? יש מקום להתערב בזה בכלל?
תודה....
יוקטנהאמרת שאתם עדיין צעירים מכדי להתחתן, ונשמע לי שאת מאוד צודקת לגבי בן זוגך! הוא באמת נשמע קצת ילד, ואני ממש משתדלת שזה לא ישמע כמשהו רע, אלא כשלב שהוא פשוט עדיין נמצא בו.
נשמע שהוא מאוד מושפע מאחיו, או לפחות מאוד חושש לעמוד מולו, במובן שהוא מרגיש "קטן" ליד אחיו, לא שווה ערך לו, מסתכל עליו מלמטה למעלה. במצב כזה, קשה לו מאוד לגבות אותך, לגונן עליך, ולעמוד לצידך ולתמוך בך, כמו שא\ראוי לגבר שיעמוד לימין זוגתו.
אני לא בטוחה שיש משהו שאת יכולה לעשות בנידון! הוא פשוט צריך לעבור עוד כברת דרך, להתבגר, להתבשל, להתחשל. ללמוד להכיר את עצמו ולהכיר בערך עצמו. לדעת שהוא זה הוא, ולאהוב ולהעריך את עצמו. כשהוא יהיה במקום הזה, בשלב הזה, הוא יוכל לעשות את אותו הדבר עבור בת זוגו, מול אחיו ומול כל העולם.
אני מאחלת לך שגם אם זו לא תהיה את, שתמצאי את הגבר שיהיה "שווה", שידע מה הוא "שווה", ושיכיר וידע מה את שווה, וכמה כדאי וראוי לגונן עליך ולתמוך בך. 
