שרשור חדש
מחפשים מקום טוב לגור בועולה ויורד
היי לכולם אנחנו מחפשים מקום מגורים במרחק של לא יותר מארבעים דקות מפתח תקווה.
שתהיה בו קהילה דתית טובה, ומחירי שכירות לא יקרים מדי.
אשמח להצעות כי אני לא יודע אפילו איפה להתחיל לחפש.
קרני שומרוןבוריס
ברוכין/פדואל/רבבהברגוע
שכחת להגיד... 40 דקות בנסיעה רציפהנפשי תערוג
או עם פקקים.

כי אם אתה תעשה את הנסיעה עם פקקים, 40 דקות אפילו מקומות קרובים (ראש העין) זה הזמן שלוקח.
בנסיעה רצופה כמובןעולה ויורד
חרישיאיר_


לודקל"ת
עיר? יישוב?אביולאחרונה
היה פה שירשור על שכירותנעצוצים אאוט
ומישהו פה המליץ לא לקנית דירה אלא לשכור עד גיל 70 דירה ואז יהיה כסף ברווח לקנות בית מפנק, או משהו בסגנון.


אז סתם בא לי לשתף בכמה סיפורים מסביבי שהזכירו לי את השירשור (אגב לא זוכרת את הניק שהיה אז נאלצתי לפתוח חדש. מקווה שאהבתם את השם )

1. שכנים משפחה מרובת ילדים. גרים בשכירות בישוב שלנו כבר הרבה שנים. הילדים כבר גדולים, כולם מוברגים פה עמוק. שוכרים דירה מאותו בעל דירה כבר הרבה שנים.
והנה, בעל הדירה מכר את הדירה למישהו אחר. ובישוב אין. פשוט אין דירה בגודל המתאים. בשברון לב ואחרי שבנו פה את חייהם הם נאלצים לעבור למקום אחר ומרוחק, לנתק את הילדים
מהמסגרות, מהחברים מהכל כי פשוט אין להם דירה לשכור...
לא רוצה לתאר איזה משבר ואיזה תחשוה שזה קורה מאילוץ בגלל עניין טכני

2. גיסתי
דווקא הגיעו לשכונה נחמדה בעיר ככה שתמיד אמורות להיות המון דירות פנויות והכל. הגיעו לדירה א. היה נחמד. השתקעו, בנו ספריה מתאימה,
קנו והחליפו רהיטים, והנה סוף השנה הראשונה התקרב, אמר להם בעל הבית צר לי חברים
קרובי משפחה שלי רוצים לשכור את הדירה ואני מחוייב לכם יותר מלכם אנא פנו אותה.
כל הבאסה, הם קצת אחרי לידה, מותשים מתטוששים ומשתקמים, השקיעו הרבה במעבר וברהיטים התרגלו לסביבה ועכשיו צריך לחפש דירה חדשה.בסוף מצאו אחת נחמדה. ועברו.
ושוב, קנו התאימו זרקו בנו רהיטים, השקיעו אלפי שקלים במעבר+ ימי עבודה בשווי של כמה אלפים
וגרו בה גם כן כמה חודשים. ואז אמר להם בעל הדירה אתם נחמדים והכל, אבל אני מעלה את השכירות ב2000 שח עוד כמה חודשים.
לא יכלו לעמוד בזה, עברו לדירה שלישית. יפה מקסימה משופצת אמנם בלי מרפסת ובלי אויר כי זה מה שהיה
אבל העיקר יש איפה לגור... נחשו מה קרה אחרי כמה חודשים, כשהיא ממש בסוף הריון?
כן. הוא מוכר את הדירה ונפרד מהם לשלום.
זה הספיק מבחינתם... פחות מ3 שנים, 3 מעברי דירה, המון עוגמת נפש, מתחים, כוחות נפש וגוף וקרוב ל20k...
הם עברו לגור בקראוון מחורר באיזשהו יישוב
ושם הם משלמים עד היום שכירות נמוכה, ויודעים שהסיכוי שמישהו ירצה לבוא לגור בקראוון הזה (מורחב אבל באמת במצב נורא) הוא לא גבוה,
אז הם יכולים להיות רגועים ולשמוח בעכברים והיתושים שמתגוררים איתם, ובמראה המלבב והמתקלף של הבית שלא ממש שווה לתקן אותו... (וכמו שאמרה לי על העכברים- לא שווה להשקיע בלתפוס אותם כשהם יכולים להיכנס חזרה מכל מקום...) וגם כמה מהילדים כבר נעקצו מחיות ארסיות במיטתם (נדל וזבוב מערות כמדומני).

הם מחפשים בנרות לבנות בית משלהם, אם מישהו יכול לעזור

כמו אלה יש הרבה, אבל היהלום ששבר אותי וגרם לי לחזור לפורום ולכתוב זה שכנים שלי. אנשים מבוגרים אוטוטו בני 70.
ב"ה!! בריאים. עובדים. מתפקדים (לא ברור מאליו כלל).
גרים בשכירות עם אותו בעל הבית כבר 15 שנה.
אמנם הם לא השקיעו בריהוט שהם אוהבים, כי זו דירה שכורה
וגם לא בארונות תואמים, כנ"ל, והבית בא נגיד לא ממש מושקע ומעוצב, אחא יותר גיבובי רהיטים משלל דירות שכירות קודמות
שאיכשהו סודרו לבית החדש (כן, אפשר להשקיע כסף גם בריהוט של דירה שכורה, אני כנראה הייתי עושה את זה,
אבל בגלל שזו לא הדירה הראשונה ולא השניה ולא השלישית השכורה,
ואי אפשר לדעת כמה זמן זה יהיה הם העדיפו לחסוך בזה לבינתיים...) והגינה מלאה קוצים, כי זה עלויות לתחזק וחבל להשקיע בבית בשכירות, וכמה דברים כמו המזגן המרכזי לא פועלים כי לא שווה לבעל הבית להשקיע וגם לא להם.. וקצת עובש ורטיבות פה ושם- כי כנ"ל...
אבל, הם אמרו, עוד שנתיים נצא לפנסיה ואז נעבור דירה לעיר אחרת, נקנה לנו בית חלומות משלנו שנוכל סופסוף לארח בו את הילדים והנכדים (אגב, על אף שהם הרוויחו טוב, השתדלו להצטמצם וחסכו כל השנים הסכום שיש להם לא קרוב ולא מאפשר משהו מפנק מאד... 2 מליון בלחץ)
למותר לציין- שעכשיו זה לא כל כך אפשרי. ניתן לארח ילד אחד בכל פעם כי אין מקום... סלון פיצי...
אז אמרו. התחילו לגשש, לחשוב ולבדוק על שכונות שמתאימות לגיל עם שירותים נגישים וכל מה שצריך כדי להיערך למעבר החגיגי בעוד שנתיים להתרווח באיזור שהם רוצים סופסוף לקראת גיל גבורות, ובתקווה שה' ישלח להם אז כשסופסוף יהיו להם התנאים, כח לארח עוד את הנכדים, שיוכלו סוף כל סוף להגיע...
והנה, הפתעה. בעל הדירה מוכר את הדירה. הם לא יקנו אותה כי היא לא מתאימה לצרכיהם.
אבל לעבור הם צריכים. בגיל 70, עם כמות חפצים של 45 שנות נישואין... ומצד שני הם עוד מחוייבים לעבוד ולכן צריכים להישאר באותו איזור. לעבור פעמיים בגיל שלהם- לא רלוונטי מבחינתם בכלל.
ולכן, הם גנזו את חלום חייהם לעבור לאיזור אחר, קרוב לילדים ולנכדים ולישיבה שבה האב רצה להסתופף,
והבינו שנגזר עליהם לקנות דירה ליד העבודה, במקום שהם לא אוהבים, כי נשארו להם עוד שנתיים למחוייבות של העבודה,
ושם להשאר לכל המשך חייהם. אגב הם גם לא מצאו דירה תואמת עד כה, תתפללו עליהם כי פינוי הדירה בקרוב וזה מדיר שינה מעיניהם.
מאד מאד לא מומלץ באף גיל ובטח לא בגיל 70.


אז מן הסתם בכל עניין יש צדדים לכאן ולכאן, רק רציתי לשתף במעט מסיפורי השכירויות המאתגרים שאני מכירה כדי לתת עוד כיווני חשיבה...
ודרך אגב גם אחי היה גר בשכירות של קראוון בישוב וחשב שהוא בטוח עד שאמנה החליטו לפנות את הקראוונים למקום אחר שהיה יותר חשוב להם... ובישוב אחר פינו את הקראוונים כדי לבנות פרוייקט מגורים...

(הסיפורים משנים קודמות למעט האחרון, אבל עכשיו המצוקה והמחירים מאמירים ומתעצמים עוד יותר...
כל הפייסבוק פוסטים של אנשים שאשכרה לא מוצאים קורת גג ראויה לשכירות במחיר הגיוני )

לכן אני אומרת, טבלאות אקסל זה יפה, אבל לא ממש כולל את כל המשתנים, שיהיה לתשומת לבכם ולתועלת...








עניינים עם הגיסהAmiga
אחותו הקטנה של בעלי ואני לא לגמרי מסתדרות.
איך להסביר.. מסתדרות אבל יש קשיים בדרך.
אנחנו גרים באותו ישוב מאד קרוב אחת לשנייה.
ואני חשה שהם שניהם חסרי טאקט ורגישות. גם בעלי מרגיש את זה.. קצת מנצלים ומטשטשים את הגבולות.. אפילו שזו אחותו הקטנה..
אם זה שהילדים שלהם באים קצת יותר מידי.. ואני בהריון ועייפה וזה לא תמיד מתאים..
אם זה בלקחת דברים ולא להחזיר.. (הייתה תקופה שממש היינו מכולת בשבילם..) מצד שני המצב שלנו ב"ה יותר יציב.. ובתכלס אנחנו אוהבים לתת. אבל םפעמים זה עובר את הטעם הטוב.

אתמול גיסתי שאלה איך אני מרגישה בהודעה.. ושאלה אם בעלי יהיה בערב.. עכשיו אני מכירה את ההקדמות הללו.. היא בטח צריכה עזרה עם הילדים הם רוצים לצאת..
אז אמרתי לה.. מה שהיא יודעת. שאני מאד עייפה, בכל זאת בהריון מתקדם.. שהוא חוזר מאד מאוחר (תמיד) וחוזר עייף.
אז כן אחר כך ראיתי שהיא חיפשה בייביסיטרית..
מה מסתבר שהם יצאו לבלות עם גיסים אחרים..
ואני תוהה, איפה הטאקט זה קצת רצחת וגם ירשת..
גם לא להזמין, וגם לרצות להשתמש בנו במיוחד כשזו תקופה עמוסה וקשה.

כבר קרה פעמיים, שהם הזמינו לשבת אירחו את הגיסים בבית שלנו כשלא היינו ועוד שתו את הבירות שקנינו..
לבעלי כבר נמאס מהתלונות שלי.. הוא אומר שהוא מבין מצד אחד.. אבל שהעניינים תמיד אותם עניינים.. ושאי אפשר לשנות..
שהם זוג מיוחד ושזה מה שיש.. ושזה לא מוסיף לי התלונות הללו..
אבל אני יותר רגישה ממנו, וגם יותר חווה את הדברים.. כי גם אני יותר בבית ממנו..
מה כדאי לעשות?
נשמע לא קללמה לא123
זה סוג האנשים שעד שלא אומרים להם לא בפרצוף. הם ממשיגים לנצל.
כל פעם שמבקשים משהו, תגידי שאת לא יכולה.
שוב ושוב ושוב ןבסוף כנראה יימאס לה.
בהצלחה
כמה ענייניםשואל כדי ללמוד
קודם כל אם הגבולות לא ברורים אז להעמיד אותם כשצריך, ולא להסס לסרב בטח בתקופה כזאת שאת בהריון מתקדם ועמוס לכם.
ואם צריך אז שבעלך, אח שלה, ידבר איתה.

מה זה הקטע שהם מארחים אצלכם שאתם לא נמצאים? אין להם בית משלהם?

ובינכם, כדאי ליישר קו ככל האפשר, כדי שתהיה עמדה אחידה סה״כ.

נתתם להם יותר מדי חופשהמקורית
והם מנצלים אותו
תשימי גבול
תגידי שלא מתאים לך יותר לארח אצלך בבית, ואם יש להם מפתח אז לקחת אותו מיד
בייביסיטר את לא עושה עד הודעה חדשה כי את בהריון ואחרי זה תהיי אחרי לידה
ילדים שמגיעים יותר מדי - מתקשרים לאמא לקחת כי את לא מסוגלת יותר מדי זמן, כאמור את בהריון ואחרכ תהיי אחרי לידה
ובנוגע למה שמבקשים - תתחילי להגיד שאין לך מדי פעם. היו לי שכנים כאלה שהיו מבקשים כל הזמן כל דבר. הגיעו מים עד נפש והתחלנו להגיד שאין לנו (באמת אין לנו לתת להם, אני עושה קניותצבשבילי לא בשבילם) וזה נרגע ממש.
כדאי ללמוד לשים גבולות ברוריםנגמרו לי השמות
עבר עריכה על ידי נגמרו לי השמות בתאריך י"ז בסיון תשפ"ב 10:13

קודם כל מול עצמי - להיבן שיש גבול לנתינה. שיש גבול לחסד. שזה לא בכל מחיר.

שחייך קודמים לחיי חברך.

ש"ואהבת לרעך *כמוך*" 

קודם אני.

אח"כ המשפחה הקרובה שלי, אישי/אשתי והילדים,

ההורים, האחים

ואחר כך שאר המעגלים.

 

ולזכור שיש לכל אדם אנרגיה מוגבלת בעצם היותו אדם בשר ודם.

ואיפה שנבחר להשקיע ולהוציא את האנרגיה הזו - זה בוודאות יבוא על חשבון משהו אחר.

לכן אנחנו בוחרים ומתעדפים איפה ומתי ואיך להשקיע את האנרגיה ואת הנתינה שלנו.

 

ואם הנתינה גורמת לנו להתמלא - מעולה, להמשיך

ואם הנתינה גורמת לנו להתרוקן ולהרגיש כעס ותסכול - זה הסימן לעצור. זו כנראה נתינה שלא מתאימה לנו

אז לחשב מסלול מחדש, ולבחון איפה אנו יכולים לתת בלב שלם ובתחושה של שמחה ושלווה ולא כעס ואין אוויר.

 

ואחרי שהתחזקנו בעצמנו

שאנחנו עדיין טובים, מאוד מאוד

ושהצבת הגבול לנתינה הוא לא כי אנחנו לא בני אדם טובים חלילה אלא בדיוק להיפך, אנו אנשים מודעים וטובים מאוד! שבוחרים איפה ומתי לתת לפי גבולות היכולת שלנו!

 

רק אז, אחרי העבודה הפנימית הזו -

נוכל לשדר זאת גם לצד השני.

וברוב הפעמים, כאשר המקום שלנו שלם עם עצמנו בכך - זה עובר. זה פשוט עובר בישירות לצד השני.

 

ובמקרים המועטים שבצד השני "אין עם מי לדבר" מה שנקרא - אז פשוט ממשיכים עם הצבת הגבול הברורה שוב ושוב עד שהמסר יובן.

בקצרה.

בנחרצות.

באסרטיביות.

"לא מתאים לנו עכשיו".

"לא."

"אני לא יכולה".

ככה שוב ושוב עד שהמסר יחלחל

 

(ואם הוא עדיין לא - אז פשוט להתרחק ולצמצם מגע כמה שאפשר ולהגיד את ה"לא" שלנו גם במחיר שהצד השני "יעלב", כי זה כבר לא עלבון שלו אלא אגואיזם ואי ראיית האחר שאומר שהוא לא מסוגל כרגע)

 

או אז,

כאשר ממקדים את הנתינה שלנו לגבולות היכולת שלנו -

פתאום רואים ומגלים דבר מדהים שהיינו יכולים לטעות ולחשוב שהוא בדיוק ההיפך -

אנחנו פתאום רואים איך הנתינה שלנו *גדלה*

וכ"כ למה?

כי היא מדויקת לנו!

וממילא כאשר אנחנו מלאים - אנו יכולים לתת עוד יותר מעצמנו גם לסביבה

(וכמובן זה עובד גם לכיוון ההפוך - כאשר אנחנו מרוקנים יכולת הנתינה שלנו קטנה, והסביבה מרוויחה הרבה פחות מאיתנו...)

כאשר אדם שלם ומלא בעצמו ובסביבה הקרובה שלו - הסביבה תרוויח יותר אחוזים ממנו, הוא יתן את המאה אחוז שלו ואפילו יותר.

לכן חשוב להתחזק בכך גם בשביל עצמינו

גם בשביל המשפחה הקרובה שלנו, התא המשפחתי הגרעיני

וגם בשביל ועבור הסביבה כולה שמרוויחה אותנו שמחים, מלאים, עם כוחות וחיות (ו בשורוק)

 

הצלחה רבה יקרה ❤

מהנסיון שלי ראיתיפרצוף כרית

1) תסרבי להם בבטחון כשזה מעל כוחותיך, (וגם להרגיש מנוצלת זה נקרא "מעל כוחותיך הנפשיים")

מהנסיון שלי ראיתי  שכש"עשיתי חסד" ועזרתי מעל הכוחות שלי - הסוף לא היה טוב

היה פגועה מאנשים שלא מספיק הכירו טובה.... רק בלב 

או גרוע מכך - אמרתי להם את זה,... ואח"כ התחרטתי...

 

שורה תחתונה, כשהם מבקשים ממך טובות מעל הכוחות שלך - 

גם אם את "סתם עייפה " - 

פשוט תגידי "אני לא יכולה"

אם זה יגרום לך לעייפות או עצבנות או לאחר לעבודה או להספיק פחות בבית וזה חשוב לך או סתם הרגשה של ניצול - 

תלמדי להגיד בשיא ההחלטיות - 
"אני לא יכולה"

"זה לא נוח עכשיו"

"יש לי מלא דברים להספיק"

"אני עמוסה עכשיו"

 

אני ממש מבינה אותך, אני גם מהטיפוסים הכי לא סנובים, שלא מסוגלת להוציא מהפה את המילים "אני לא יכולה"!!!!! וזה מרגיש לי תמיד כאילו אני לא בעלת חסד - 

אבל מצד שני מה עדיף? שתרגישי אחר כך שניצלו אותך?????

לאאאאא

זה נורא להרגיש ככה

אם זה מרגיש לך ניצול, תגידי "לאאאא נוח לי" ככה בצורה יפה

עדיף בצורה יפה שאת מסרבת

מאשר חלילה שיום אחד תתפוצצי עליהם מרוב שאת מרגישה שמנצלים אותך מלא פעמים

 

וזה שהם יצאו עם זוג אחר ולא הזמינו אתכם - ממש לא יפה מצידם

ואת ממש בעלת חסד שעזרת להם עד עכשיו, ואת ודאי יכולה לשים לזה סטופ אם זה מעל כוחותיך

וזה מוצדק בהחלט 

את צריכה יותר בטחון בזה שמותר לך לסרב להם

 

2) הם סומכים עליך , הרגשה טובה 

*** ונקודה נוספת, סתם להרגשה לא עצה מעשית - 

עצם זה שהם מבקשים ממכם , סימן שהם סומכים עליהם, וזה גם נקודה טובה בקשר ביניכם (לא אומר שאת צריכה להסכים לעשות להם טובות כאמור, רק לענין ההרגשה בלב על הקשר ביניכם לבין הגיסים)

יש לי גיסה שבחיים לא תבקש ממני לשמור על ילדיה (אולי פעם אחת קרה..), ומאחרים כן, ואפילו שאין לי זמן וכח לשמור על הילדים שלה - עדיין בלב יש לי משהו קצת נעלב שאולי היא לא סומכת עליי......... אז לפחות את זה אין לכם פה - הם סומכים עליכם כאנשים אחראיים ואוהבים אתכם, וכך שהם מבקשים ממך לשמור זה סימן שסומכים עליכם 100% , אז נותן הרגשה טובה, וכאמור עדיין זכותך המלאה וחובתך לסרב  

3) אל תצפי מרוב האנשים להרגשה טובה או לחברות קרובה מדי , לצערי

רוב חיי ציפיתי מאנשים לקירבה , לחברות , להרגשה טובה - לצערי.... לא

למצוא חברה טובה שנותנת לך באמת הרגשה טובה ונעים לך איתה - זה אוצר של ממש

ולא תמיד קל למצוא

ומי שכבר מוצאים - לשמור עליה מכל משמר ולחזק את הקשר ביניכן

אבל אל תתאכזבי מדי מיחס לא נעים מהגיסה / דודה / שכנה / בעל - וכו'

זה אך טבעי שאנשים בחיים סובלים ממצוקות שונות ובעיות שונות (כולנו, כמוני כמוך וכל שאר אנשי  העולם) ולכן הם זורקים את הקשיים שלהם בצורה שונה על אנשים אחרים בצורות שונות של - עוקצנות, ניצול, אמירות מתנשאות וכו' - ופשוט צריך ללמוד להחליק את זה ולהבין שלא קשור אלי

זה שגיסה שלך מנצלת אותך - אוקי , אז תדעי שהיא כנראה לא תהיה בין החברות הכי קרובות שלך בחיים, והיא סתם גיסה נחמדה עם קשר פרווה וזהו, ולקבל את זה שההתנהגות שלה לא הכי הכי מכבדת כלפיך, וזהו - ויש לך חברות קרובות אחרות והן מספקות לך את הצורך בחברות....

כי אם תנסי להלחם בזה וליצור איתה קשר טוב או לתקן אותה - זה כנראה לא ילך לך.... קשה לשנות אנשים אחרים..... 

ולכן אני מבינה מאוד את הצער והכאב מהיחס שאת מקבלת ממנה, וזה כואב מאוד, וגם אני היתי שם - שהיתי כאובה מיחס של אנשים שונים- במשפחה/בעבודה וכו', כי ציפיתי ליחס יותר נורמלי כמו שאני נותנת לאנשים אחרים,  אבל במבט לאחור - חבל על הזמן והאנרגיות והכאב שהשקעתי בזה, 

החוכמה היא לנסות לקלוט כמה שיותר מהר את הבנאדם , אם יש סיכוי לקשר קרוב חזק איתו או לא - ככל שאת קולטת יותר מהר שהיא כנראה לא הטיפוס לקבל ממנו יחס הולם, אז עוזר לך יותר לא לצפות ממנה בחיים וממילא לא להתאכזב

וכמובן אם זה מצער אותך, פרקי את כל הכאב , מותר לך לבכות ולהוציא את כל הרגשות החוצה.... מעצבן שאנשים מנצלים אותך וכמו שכתבת רצחת גם ירשת בדוגמאות שהבאת - שהזמינו חברים וגם שתו את הבירה שלכם..

 

נשמע שיש לך טיפה קנאה על הקשרים שיש לה עם אחרים - אז עזבי אותה, חפשי קשרים עם אנשים שיותר זורם לך איתם - אם יש לך חברה יותר קרובה אחרת, נסי לפתח קשר איתה חזק ולהזמין אותה לדברים כיפיים כמו הליכה או הצגה וכו' - ואז ממילא החלל של הכאב שהם חוגגים על חשבונכם פחות יכאב, כי תרגישי שיש לך קשר חברתי שמספק אותך

ואכן חברה זה צורך מאוד חזק וחשוב אצל רוב בני האדם...... אז כדאי למלא אותו בקשרים טובים אחרים  

בהצלחה יקרה 

 

 

וואי נשמע לא פשוטקפה הפוך

כתבו לך פה דברים טובים, רק רוצה להוסיף

כמובן - הצבת גבולות, וחשוב *בלי התנצלויות והסברים* - כי אז זה נותן איזהוא פתח ל"משוא ומתן"

 

"לא מתאים לנו"

"אני לא יכולה"

"יש לנו משהו אישי, אי אפשר".

"הילדים שלכם מתוקים וכיף שהם באים! אולי בפעם אחרת, היום זה לא מסתדר לנו שתבואו" (שימי לב שאפילו לא השתמשתי במילה "אבל" שזה סוג של התנצלות, בלי אבל. לא מסתדר וזהו)

 

בלי "אני בהריון ועייפה ובעלי עייף" זה לא משנה! גם אם את מריגשה 100% ובעלך בכלל בעננים - אבל בא לך ערב שקט בבית, סתם, סתם כי זה מה שבא לך - זה בסדר גמור! זה לא עניין אף אחד

 

ואם היא מתעקשת עדין לא לספק לה הסברים והתנצלויות, ולחזור על ה"לא מתאים". (אפשר לגלות אמפטיה "אוי איזה מבאס שתפסידו יציאה עם חברים" -וכד'...)

 

ואם היא מארחת בבית שלך, ומשתשמת בלי רשות בדברים - אז זה הזמן לא להביא את הבית... 

נכון בהתחלה זה לא נעים, אבל זה גם לא נעים לך להביא את הבית...

בהצלחה רבה!

 

כל מילהנגמרו לי השמותאחרונה


לא נעיםתהילה 3>
להרגיש מנוצלת ומובנת מאליה.

מציעה להציב גבול ברור. כמו שאת רואה, בסופו של דבר
כשלא שומרים על הגבולות שלנו, מפסידים מכל הכיוונים
ראשית- הקשר נהרס. כלפי חוץ אולי אתן בידידות, אבל מתחת לפני השטח יש בך הרבה משקעים כלפיהם שמרחיקים ביניכם
שנית- הרבה פעמים את נותנת למרות שאת לא רוצה, גם עושה דברים שהם מעבר לכוחות שלך, וגם מרגישה רע עם זה
שלישית- זה כבר מתפשט לפגיעה בזוגיות

ואם אחפש אמצא עוד אבל נראה לי שזה מספיק.
בשורה התחתונה, יש לך חשש מלהגיד לא.
בדרך כלל נהוג לחשוב שהחשש שלנו הוא מזה שאנחנו לא רוצים לאכזב אחרים,
אבל החשש הוא בעומק מפני שיחשבו שאנחנו לא מספיק זורמות/טובות/עוזרות.

אז קודם כל להכיר בזה זה שלב ראשון.

שלב שני לדעת שככל שלומדים להיות כנים ואותנטיים, ידעו להעריך אותך יותר, המערכת יחסים תהיה אמיתית וטובה יותר
וכמובן- לא תצטרכי לעשות דברים ששואבים ממך כוחות שאין
ועושים רע לך ולזוגיות שלכם.

אז לדעתי, כדאי להתרגל להגיד בצורה ברורה יותר לא, וגם ללא נקיפות מצפון.
בסופו של דבר את עושה את הדבר הנכון עבור כולם.
וכשתחשבי על זה לעומק, גם את מעדיפה מישהי שכשהיא אומרת כן היא מתכוונת לכך
ולא מתבאסת עלייך מאחורי הגב...


חפרתי לכם לאחרונה - מקווה שזה יהיה האחרון לתקופה השושנושי
מה לעשות - אתם ממש עוזרים חחח

יש לנו אירוע עוד פחות מחודש, סגרנו על צלם מעולה
חתמנו חוזה בסכום של יותר מ 10
סגרנו איתו כבר באזור פברואר..
אמר לנו ליצור איתו קשר סביב שבועות
שילמנו 10.אחוז מקדמה

מנסים ליצור קשר עם הצלם בשבוע האחרון (מיום שני) שולחים הודעות וווצאפ, חלקם נקראו
שיחות טלפון שרובם עוברים לתא קולי - אבל בחלק כן יש צליל חיוג
שלחנו לו הודעה דרך מסנג'ר
ואין - אין מענה!

הפדיחה היא שזה אירוע של אחות, עזרנו להם לארגן את החתונה
כמובן בהסכמתם סגרנו על הצלם הזה... הוא היה הצלם אצלנו בחתונה.. ואצל עוד כמה חברים
עוד לא אמרנו כלום להורים - הם ממש ייכנסו ללחץ שככה יש בעיות ברגע האחרון.
מתחילים במקביל לבדוק אם יש צלמים אחרים פנויים, הפעם דרך חברה.מצב בטטה.

מה אנחנו אמורים או יכולים לעשות בשלב הזה?
לא סגרנו איתו דרך חברה או משהו
הסכום הגבוה זה בגלל שזה כולל גם וידאו ועוד כמהשושנושי
דברים מסביב סיור שעות נוספות וכאלה..
לא חתמנו על חוזה עם עט
הוא שלח לנו סיכון הזמנה בוואצאפ עם כל הפרטים שעות וכו' וכתבנו לו שמאושר
מה שאני מכירהעני ממעש
א. חוזה בווטסאפ הוא קביל
ב. המחיר גם בסדר
ג. כמה פרק זמן אתם מנסים להשיג. אם זה כשבוע אז מוזר מעצבן מלחיץ. אבל עלול להיות שהכל בסדר.

תסערו מוחות איך להשיג אותו בכל מקרה. צד ג , ד, מארב, למצוא היכן עובד ודרך שמה, ..

ובסוף יסתדר.

ו- טוב ששמרתם מההורים ....
עונהשושנושי

כן, מנסים להשיג שבוע

שלחנו מיילים, מתקבלת תשובה שהתיבה מלאה ולכן לא ניתן לשלוח.

מנסה למצוא עוד אנשים שקבעו איתו, כדי ליצור איתו קשר.. בינתיים לא הצלחה

 

את ההודעות וואצאפ הוא מקבל (את רובם לפחות, למעט האחרונים ששלחתי בשישי שעדיין עם וי אחד)

 

אם אני סוגרת עכשיו על צלם אחר, וכותבת לצלם הראשון שבגלל שלא היה מענה המשכתי הלאה

האם יכול להיות שיבואו לאירוע שני צלמים??????? 

צריכה לשלם על הפרת חוזה?

 

לא רוצים לפעול ולטעות...

יש לפעמיםהעני ממעש
מילואים
לא עלינו לשבת שבעה

תחכו עוד כמה ימים

תתמקדו להשיג איכשהו קשר איתו. חוק דתיים שלובים וכו'

מה עם להתקשר דרך מספר אחר?אן אליוט
למקרה שהוא מסנן אתכם.
וכמובן תצלמו את כל ההתכתבויות
מחייגים מ 10 מספרים שונים -שושנושי

מיום חמישי כל השיחות מועברות לתא קולי...

ממש מוזר. מקווה שלא קרה כלוםאן אליוט
גם מקווהשושנושי

אבל אנחנו איכשהו תקועים בעולם.....

בעיקר חוששת מתשלום נוסף עקב הפרת חוזה או משהו

אולי הפל' שלו התקלקלברגוע
אם כך, איך קרא חלק מההודעות (וי כחול)?שושנושי


פספסתי את זה..ברגוע
עדיין יכול להיות סיבות לגיטימיות, ובמקרה הכי גרוע תמצאו צלם אחר.. זה לא סוף העולם. חמי כמעט החליף את הצלם יומיים לפני החתונה כי גילה שאחד מהצוות לא מחוסן
אנחנו במדינה קטנהנפשי תערוג
סביר להניח שתצליחו למצוא מכר משותף.

טוב צדקתםשושנושי

ממש הפכנו את העולם מצאת שבת

שלחתי הודעה בקבוצה שמחפשת צלם מסוים שפשוט נעלם מהרדאר

אחד מהם ענה לי בפרטי שאם מדובר ב אבג עדיף לחפש אחד אחר

כי הוא במכון גמילה, לא בארץ 

מכור ועוד כמה דברים שפחות הבנתי

 

בקיצר, מתחילים לחפש אחד אחר

 

אבל מה? אם כן יחליט לבוא ולהפציע בחתונה או בעתיד

האם נצטרך לשלם לו?

תמצאו מישהו צלם פנויהעני ממעש
לתאריך הנצרך
במקביל תשלחו לצלם המקורי שעקב חוסר תקשורת אתם לוקחים מישהו אחר

הצלחה רבה
נשמע כיוון טובהיום הוא היום
אם אתם רוצים לוודא חוקית, אפשר להתייעץ עם עורך דין רלוונטי
אין חוזהקפה הפוךאחרונה

אתם הפסדת את ה 10% מקדמה

וזכותכם לא לשלם אם לא הגיע... שיוכיח אחרת (וסיכום הזמנה זה לא חוזה מחייב בהכרח)

 

(מקסימום - תשמרו הוכחות לטלפונים, להודעות וכו' במקרה שתצטרכו להוכיח שלא הצלחתם להשיג אותו)

 

ולזכור תמיד תמיד (גם מכירה מקרים מחברים קרובים)

אין דבר כזה לסגור מול בעלי מקצוע בלי חוזה מסודר, עדכני וחתום.

עד שאין חזוה - לא משלמים שקל!!

לא משנה  אם זה חברים, קרובים, מכירים, כבר עשינו אירוע - רק חוזה מסודר.

(ולרוב - מי שעובד ככה גם לא יעשה בעיות...)

 

בהצלחה ואמן שתמצאו צלם אחר טוב ואמין בקרוב !
 

מחפש טיפול זוגי - רגע לפני ייאושיהיהטוב
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ט"ז בסיון תשפ"ב 00:18

אני וזוגתי נשואים כ-8 שנים, בשש השנים האחרונות כמעט לא מקיימים יחסים, גם תקשורת תקינה אנחנו לא מנהלים כמעט לאחרונה (הטבילה האחרונה של זוגתי הייתה לפני יותר מחצי שנה, ועכשיו היא כבר פחות בקטע...).
ניסינו כמעט שנה יועץ זוגי (בלי הכשרה אקדמית רשמית) שמאוד טוב בניהול קונפליקטים,ככה שאנחנו קצת "רבים פחות" אבל בנושא המהותי של הזוגיות דברים כמעט לא זזים, יש כל הזמן אווירה של מתח וכו'..

אני מחפש עכשיו טיפול זוגי מסוג אחר, כזה שמכוון גם לנושא המיניות-אינטימיות ורגשות, בדגש גם על הבנה באתגר של התמודדות עם מתח ו"שתיקות" ארוכות שמונעים כל סיכוי לקרבה ואינטימיות...

העניין הוא שאין לנו כל כך תקציב (השקענו הרבה ביועץ הקודם), ראיתי שיש מכון ראות שנותן טיפולים במחיר מסובסד, מישהו יודע לתת המלצה/דיס המלצה למכון הזה בנוגע למה שאני מחפש(או לתת המלצה אחרת באזור ירושלים)?

תודה רבהיהיהטוב


מחפשת חוף ים לבילוי זוגי אישיהיושים
שאפשר להביא שמיכה ולעשות ערב נעים ושונה אבל חשוב לי שיהיה מבודד ושקט
המלצות מישו?
פלמחיםבסדר גמור
יש מקום לשבת שם בלי יותר מידיי הפרעות?היושים
כל חוף ים שתלכי לא יהיה 100% שקט ומבודדדי שרוט
אפשר פשוט ללכת לחלק בחוף שיש בו פחות אנשים.
אולי בשעות הערב זה יהיה יותר קל.
וגם שימי לב שבשעות הערב הרוחות בים מתחזקותדי שרוטאחרונה
חוף בצתקופצת
אם אתם קרובים לצפון
עד כמה צריך לשתף בטיפול זוגי את המטפלשיתוף מלא?
עבר עריכה על ידי שיתוף מלא? בתאריך י"ד בסיון תשפ"ב 01:50
עבר עריכה על ידי שיתוף מלא? בתאריך י"ד בסיון תשפ"ב 01:32
אנחנו נמצאים בטיפול זוגי, מבינה שהמטפל יוצר את הטיפול.
בכל אופן, יש לי כמה שאלות מניסיון שלכם איך זה עובד ואיך מרגיש.
האם נכנסים גם לנושא של חיי אישות? חושבת שיהיה לי קשה לשוחח על כך למרות שיש מקום לשפר.
מרגישה ככ לא נעים גם ככה עם שאר הנושאים שעולים ודנים בהם, אז בכלל בנושא זה מעדיפה שלא.
מה אומרים?
ובכלל איך מרגישים עם כך שהמטפל חשוף לחיים של המטופלים בכללי.
אישית, אחרי כל מפגש מרגישה רע עם זה.


חשוב לי להוסיף משהו, ברור שהמטפלים עושים עבודת קודש.
אנחנו כזוג חשים התקדמות ב"ה.
אולי יש פה מטפלים שיתנו את נקודת מבטם הטיפולית.
אחלק את התשובה לשני חלקיםפשוט אני..

(מניסיוני כמטופל, לא כמטפל).

 

א. ברור שאם יש בעיות, אז המטפל לא יוכל לעזור אם לא נספר לו עליהן. לפי הרציונל אנחנו צריכים להתגבר על הבושה, כמו שאנחנו נותנים לרופא עור/נשים להסתכל על מקומות צנועים - לא כי זה קל, אלא בגלל הבנת החשיבות שבדבר. יכול להיות שההבנה הזאת תעזור לנו לדבר ולחשוף דברים אישיים, גם אם לא היום אז אולי בעוד שניים-שלושה מפגשים או יותר (כלומר צריך לדעת שהשאיפה היא כן לספר, וגם אם לא מוכנים לכך עכשיו - הידיעה שזאת השאיפה יכולה לעזור לנו להיפתח בעתיד).

 

ב. אנחנו לא רק רציונליים אלא פועלים גם מתוך חששות, רגשות, דעות קדומות, אינסטיקנטים וכו'. אם למרות הבנת הרציונל אנחנו לא מרגישים בנוח לספר משהו - אז לא מספרים אותו. זה שלך ושל בעלך, ורק אתם יכולים להחליט האם עכשיו אתם מרגישים בשלים להוציא את זה החוצה לאיש טיפול.

 

בשרשור שכתבתי כאן לפני למעלה משנתיים סיפרתי על פסיכולוג ששאל אותי שאלה מאוד אישית ואינטימית כשהייתי בכיתה ט', והוא לא הרפה עד שנעתרתי לספר לו. הפעיל עלי לחצים, אמר שזה בזבוז כספם של הורי אם לא אספר לו, שחבל על הזמן של שנינו וכו'. בסוף נשברתי וסיפרתי לו, ועד היום אני מתחרט על כך.

 

בקיצור:

חשוב לספר, אבל רק כשתהיו מוכנים לכך. אין לחץ.

אפשר להבדילנעצוצים אאוט
1. הנושאים שאתם מעלים- תעלו מה שאתם רוצים את עצתו וזקוקים לעזרה.
אם הכל בסדר בתחום - אז כמובן לא חובה. אם יש קושי או משהו שרלוונטי כן מומלץ לספר.
תהיו בטוחים שהוא שמע הרבה סיפורים, סביר להניח שחלק מהם לפחות יותר גרוע/מביך...

ואפשר לדבר במילים נקיות וכלליות, לא חייבים לפרט כל דבר אפילו אם מתארים סיטואציות אינטימיות.
לדוגמה רציתי שנהיה יחד, הוא לא רצה, התאכזבתי.
אני נהנית/לא נהנית טוב לי/לא טוב לי
יש דברים שהוא רוצה ומתאים/לא מתאים לי
יש דברים שקשה לי איתם וכן הלאה.
אם לא נוח לך ולא נעים עם משהו- מותר להגיד אני מעדיפה לא לפרט. לא נעים לי לדבר על זה וכן הלאה.
אפשר לסכם עם בעלך שהוא זה שידבר בנושאים כאלו

אגב כשהולכים לטיפול זוגי כדאי באמת להתחשב גם בעניין הזה שהוא הרבה פעמים חלק מהותי, כאשר בוחרים את מין המטפל.


2. אם המטפל יוזם ושואל בנושא אז אפשר כמו שכתבתי לעיל, לענות דברים כלליים בלשון נקיה ולא גרפית. ואם לא מתאים ולא נעים אז להגיד את זה.
הוא לא יכול להכריח אתכם לעשות משהו שלא מתאים לכם
ואתם כמובן תחליטו עד כמה אתם סומכים ומתמסרים לשיקול דעתו אם הוא רוצה לגעת בנושאים האלה ולכם זה לא הכי
יש משהו בנפשהיום הוא היום
שהיא נפתחת בהדרגה. לדעתי כדאי לטפל כרגע במה שאתם מרגישים בנוח לפתוח ולאט לאט להפתח יותר גם בדברים אינטימיים שחשובים לכם.

זה שהמטפל יודע עליך מידע- אם הוא אדם טוב וחיובי זה אמור להיות פחות מפריע
למה אתם משלמים אם יש דברים שלא מדברים עליהם?הלוי מא
מדברים על מה שצריך ויש בו קושיהמקורית
כל קושי.
אין סיבה להשאיר דברים מחוץ לחדר הטיפול כל עוד הם רלוונטיים.
וברור שזה קשה, אבל יותר קשה לשלם ולהישאר עם תחושה שנעשית חצי עבודה. ועוד בתחום של אישות שהוא מאוד מהותי לקשר בין בני זוג
קודם כל-התשובה הבסיסית היא: כמה שתחליטומיקי מאוס
המטפל עובד עם מה שאתם מחליטים לשתף.
אין פה "צריך"

הדבר העיקרי שחשוב הוא שיהיה איזשהו תיאום ביניכם כזוג ומול המטפל - עד איפה אפשר לחשוף, באיזה שלב.. וזה כמובן דינמי במהלך הטיפול.
אבל צריך להיות זהירים שלא יהיה מצב שאחד מכם חושף משהו על השני שהוא ממש לא התכוון שיצא החוצה ואז זה יכול לגרור נזק במקום תועלת
(ברור שיהיו דברים קטנים כאלה אבל לנסות להיות מתואמים כמה שאפשר איפה הקווים האדומים)

תזכרו שמה שלא תביאו לטיפול- אין למטפל.
אז אם למשל תחליטו שלא מוכנים לדבר על חיי אישות המקום הזה יישאר מחוץ לפנס. זה לא בהכרח רע כי כלים שהוא עובד איתכם בזוגיות יחלחלו גם למיניות אבל אם יש שם קונפליקט שהוא קצת שונה אז הוא לא יתבטא
תודה למגיבים.שיתוף מלא?
ולמי ששאל אז למה אנחנו משלמים... ציינתי שיש התקדמות בטיפול, סה"כ אנחנו מרוצים.

עד כה, נושא אישות עלה רק מלמעלה,
ציינתי שיהיה לי קשה לדבר ולהרחיב בנושא ולכן פניתי בבקשת תמיכה ממנוסי הפורום.
זה מאוד אינדיבידואלי למה שאתם מרגישיםנגמרו לי השמות

אם אתם מרגישים שנגיעה בתחום הזה תביא לכם יכולת לשפר ולהעצים עוד יותר - אז כדאי לחשוב כן לפתוח את הדברים, אבל בצורה שתתאים לכם.

לא צריך לפרט לפרטי פרטים, אלא אפשר לומר בנקודות או יותר בכלליות דברים שמפריעים, ואם וכאשר יהיה צריך לרדת לעומקם של דברים - תבחנו עד איפה מתאים לכם ואיפה לא.

 

אני מאמינה שאתם צריכים להרגיש בנוח עם כל מה שנעשה.

לא לדחוק בעצמכם.

שלא ידחקו בכם.

לא לומר דברים שאתם מרגישים שאתם לא רוצים בשום צורה.

ויחד עם זאת לבחון *עם עצמכם* ואח"כ מול המטפל - מה אתם כן בוחרים לפתוח, ומדוע.

ואם אתם רוצים לשפר ולעבוד על דברים כמובן לקחת בחשבון שאם הם לא יעלו לא ניתן יהיה לדעת אותם...

זה ניגון מאוד אישי שלכם, שצריך להלך בו בעדינות וברגישות, שתרגישו שגם יש מענה לכל מה שאתם צריכים ונוגעים בכל הנושאים ש"יושבים עליכם", וגם שאתם מרגישים עם זה בנוח.

 

לגבי מה שכתבת שאת מרגישה רע אחרי כל מפגש - נסי להעלות זאת מול המטפל. 

נכון שמדברים על דברים שלא תמיד נעימים ויש נגיעה בכאב, אבל בכללי המגמה כן צריכה להיות של התקדמות, של שיפור, של רווחה נפשית.

לא כל פגישה אפשר להגיע לכך, אבל בתור מגמה בהחלט.

והמטפל צריך להיות קשוב לרגשות הללו שלך ולתת להם מענה או הרגעה/תמיכה וכדומה. זה חשוב מאוד השקיפות מול המטפל. הוא שם בשבילכם ולא להיפך.

 

ב"הצלחה רבה יקרה, שתראו ב"ה המון ברכה וטוב

אני יודעת ששירה_11אחרונה

הרבה מטפלים רואים ביחסי אישות תמונה לזוגיות עצמה,

וזה בהחלט עוזר לשוחח על זה ולהבין משם דברים

זה לא נעים ולא נוח, ותעני על זה רק כשירגיש לך בסדר,

אז לשאול על זה זה נורמלי לחלוטין,

כמובן שלשים לב לדרך בה זה נשאל ושאין זליגה אבל בעיקרון זה בסר גמור נורמלי מתבקש ואף עוזר 

האם רעש ממדחס של מזגן מפריע לכם?אביתראביתר

שלום,

עברתי דירה ומסתבר ש-2 מטר מהחדר שינה שלי יש מדחס של מזגן עילי בן כ-15 שנה של שכן.

השכן מסתבר עובד מהבית וממש כל היום וכל הלילה המזגן עובד, אולי חוץ מכמה שעות פה ושם.

המדחס הזה עושה כל מיני קולות מסוגים שונים ובתדרים שונים (לפעמים גם קולות גבוהים ושומעים את המנוע והברזלים מסתובבים). כלומר - המדחס עושה "סימפוניה" שלמה של קולות מסוגים שונים, בעוצמות שונות, עולה ויורד, יורד ועולה, תדרים שונים וכן הלאה.

גם אם התריס והחלון שלי סגורים לחלוטין זה עדיין נשמע בתוך החדר שלי.

כל הרעשים האלו מחרפנים אותי, וזה שזה גם בלילה וכל הלילה משגע אותי.

הנקודה היא שיש לי בעיה של חרדות שזה כולל בתוכו רגישות לרעשים (כמו שיש הרבה פעמים לאנשים עם חרדות).

השאלה היא האם הבעיה שזה עושה לי זה קשור לחרדות ואחרים בכלל לא היו שמים לב לזה או שהיו שמים לב לזה אבל בקושי מתייחסים וזה היה "נבלע" להם ברעשי רקע או שזה משהו "אובייקטיבי" שלכל אדם יפריע?

תודה

יש פתרונות, גם הנדסיים וגם משפטייםפשוט אני..
מדחס מזגן סביר עושה רעשנפשי תערוג
אם הרעש חריג ניתן לדרוש ממנו להחליף מדחס.

אם הרעש הוא סביר אבל מפריע לך ספציפית.
אפשר לבקש ממנו להחליף למדחס שקט יותר.
אולי להשתתף בעלות חלקית
לנו הרעש של המזגן לא מפריעסמיילי12
אבלצהוא דיי רחוק מהחלוןצשלנו.
מה שכן, בהתחלה הצינור של המזגן היה מעל המנוע של המזגן שלנו (והמזגן שלנו צמוד לחלון בחדר שינה). והטיפות כשהמזגן דולק חירפנו אותי ממש. טק טק טק כל הלילה בתוך האוזן שלי.
אז יכול להיות שזה על אותו משקל😷
ביקשנו ממנו להסיט את הצינור הצידה.
אני הייתי סובל כנראהבסדר גמוראחרונה
רעיונות להגדלת הכנסה ו/או משרה מלאה לחודשייםסתרי המדרגה
זוג סטודנטים.
במה אפשר לעבוד באוגוסט-ספטמבר במשרה מלאה?
ביולי לקחנו בע"ה הדרכה בקייטנה, וזו עדיין תקופת מבחנים אז השארנו לנו ערבים פנויים כדי ללמוד, ואם יהיה זמן וכח - נמלצר בע"ה.
נשמח לרעיונות נוספים שלא חשבנו עליהם אין לנו סמסטר קיץ, אז אפשר משהו אינטסיבי. עדיף משהו שמכניס יפה או לפחות סביר
בנוסף, נשמח לרעיונות להגדלת הכנסה בשוטף, גם תחך כדי הלימודים. חוץ משיעורים פרטיים ועבודות תמלול והקלדה, יש עוד רעיונות?
אם אתם זוכרים, התלבטתי פה על דירה בקומה גבוהה. בסוף הלכנו על קומה ראשונה, אז צריך להכניס מאיפשהו את ה500₪ הבדל, וגם בכללי רוצים להגדיל הכנסות בשאיפה להצליח לחסוך בע"ה.
אתם לומדים מקצוע עם שכר גבוה?פשוט אני..
הוא כן, אני בינתיים לא. אבל מסיימת עוד שבועסתרי המדרגה
את התואר הראשון, במחשבות על הסבה/ תואר שני מכניס בע"ה
(לשנה הבאה סגרתי משרה מלאה, אבל בגלל שהוא לא עובד הרבה והמקצוע שלי לא כ"כ מכניס, אני גם מחפשת השלמת הכנסה כלשהי)
אם ככה...פשוט אני..
לדעתי - אל תקרעו את עצמכם.

עבדתי במהלך כל התואר שלי, הציונים נפגעו בגלל זה, הזמן הפנוי שלי נפגע בגלל זה, וגם העבודה עצמה הייתה סבל אחד גדול (שירות לקוחות, ואין סיוט גדול יותר מלשרת לקוחות ישראליים).

היום אני מרוויח בחודש אחד מה שהרווחתי קודם במשך 7 חודשים. לא כגוזמה, אלא באמת 7 חודשים. אני מתחרט על כל רגע שבזבזתי בעבודה הזאת.
אם הייתי לוקח הלוואה על הסכום שהרווחתי במשך שנה, הייתי יכול להחזיר אותה היום בלי להרגיש בכלל.

לעבוד בניקוי מדרגות או לקרוע את הגב במלצרות בשביל 500 ש''ח בחודש שהם 6,000 ש''ח בשנה? לא חבל? עוד מעט זה מה שהוא ירוויח בשבוע, או פחות מזה אם הוא לומד הייטק, ובאמת שלא שווה לבזבז את הזמן בשביל 30 ש''ח לשעה כאשר בעוד שנה-שנתיים הזמן שלו יהיה שווה פי 5.

אני חושב גם על כל הפעמים שחסכתי על איזו הוצאה קטנה שהייתה יכולה לשפר לי את החיים (החל מאוכל ועד תחבורה וכו'), ובאמת שהיום אני מבין שהייתי אידיוט

אני נגד לחיות היום על חשבון העתיד, אבל במצב שבו יש ודאות גבוהה שבעתיד השכר יעלה פלאים - אני לא רואה טעם להיקרע בהווה על עבודות משעממות וסיזיפיות.

השנה זה מה שעשינו, כי חסכנו מספיק לפני כן ב"הסתרי המדרגה
אני עבדתי בקטנה באיזו עבודה משרדית, והוא קצת שיעורים פרטיים... ממש לא נטחנו... השתמשנו בחסכונות, ולי יש גם מלגה שעוזרת (שנינו לא משלמים על התואר, אבל לי יש גם מלגת מחיה) פשוט הוא רק בהתחלה, בשנה א' ולא נראה לנו נכון לחיות כמה שנים על הלוואות... במיוחד שאנחנו מקווים לילדים עוד במהלך התואר שלו בע"ה.
במהלך השנה הוא לא יקרע את עצמו, אלא יעבוד בקטנה... שיעורים פרטיים זה כסף טוב פר שעה. ואני כבר לא אהיה סטודנטית, אז כל עוד יש לי זמן להעמיס השלמת הכנסה בצהריים אחרי העבודה, למה לא? גם ככה הוא חוזר מאוחר מהלימודים וכרגע אין ילדים... אז גם שלא ישעמם לי וגם לעשות כסף על הדרך.
ולגבי הקיץ - אני מסיימת כבר ועוד לא מתחילה לעבוד, והוא לא עושה סמסטר קיץ, אין בתואר שלו... אז כדאי לנצל את הזמן לעבודה, לא?
לעבוד זה טובפשוט אני..
התייחסתי לעבודות לא נעימות, כאלה שגורמות לך לסבול מכאבים פיזיים או נפשיים תמורת שכר נמוך. לדעתי כדאי לוותר אם אלה האפשרויות, אפשר היום לקחת הלוואות עם דחיית ההחזרים לאחרי התואר.

אם יש עבודות קלילות יחסית ובשכר גבוה, אדרבה. זה מעולה.
נקיון חדרי מדרגות או מוסדותמתנחל חייכן


באוגוסטשחרית*
הורים עובדים רבים מחפשים בנרות מסגרות לילדים שלהם. אם תצרו מסגרת כזו או תציעו לשמור על ילדים, זה נשמע כמו משהו שיהיה לו ביקוש גבוה.
אחלה רעיון, אנחנו פשוט עוברים דירהסתרי המדרגה
ולא יודעת אם יקחו אנשים "זרים" 😬
בייביסיטר נראה לך גם יהיה ביקוש?
בטח שיהיה ביקוש לבייביסיטרשחרית*
אבל אכן בעיה שאתם אנשים "זרים"..
מצד שני הורים באוגוסט ממש נואשים, ואין מסגרות או שהן ממש יקרות.
אולי אפשר להתחיל להציע את עצמך לפני כן במילוי מקום במעון, או בצהרון או משהו דומה, ואז יכירו אותך משם.
תודה רבה אחלה רעיון!סתרי המדרגה
לדעתי בהחלט יקחו לקייטנה. תאפשרו לפגוש אתכם מראשמיקי מאוס
במיוחד אם תפנו לגיל גן ומעלה, אז הורים פחות חוששים (על תינוקות שלא מדברים הרבה יותר חוששים)

קייטנה באוגוסט זה משהו שהורים עובדים מוכנים לשלם עליו הרבה... תלוי באזור שתעברו אליו אבל אפשר לבקש תשלום די גבוה
תודה רבה!סתרי המדרגהאחרונה
4 מינים וסוכות לחודש תשרימישהו כל שהוא
גאוני, תודה סתרי המדרגה
ובשביל בעלך אולי כדאי לחפש משרת סטודנט בתחוםמישהו כל שהוא
אמרת שהוא לומד מקצוע מכניס
אז אם זה במקרה במחשבים או שאר מקצועות ההיטק יש מסכות סטודנט בשכר טוב וזה מקדם את הקו"ח
גם בראיית חשבון זה ככה ומניח שיש עוד מקצועות.


זה התכנון בע"ה, אבל הוא רק בשנה א'סתרי המדרגה
ואין משרות סטודנט משתלמות לפני שנה ג'... אז בינתיים אנחנו מעדיפים שהוא יריץ וכמה שפחות יפרוס את התואר.. תודה רבה
תקשורת זוגית (ילדים. חינוך. חפירה סליחה)אני123
לפעמים יש חילוקי דעות ביני לבין בעלי
בטח אתם מופתעים.
אבל כן יש בינינו חילוקי דעות
והפעם רציתי לשאול לגבי תגובות על התנהגות של הילדים.
לפעמים בעלי קשוח מידי בתגובות לילדים. (לדעתי כמובן).

עכשיו יש לי שאלה- אם בעלי רוצה לכעוס על אחד הילדים והוא כבר מתחיל ללכת לכיוון של הילד ואני אומרת לו: בוא רגע (אני בדרך כלל לא עוצרת אותו תוך כדי)
אבל פעם ב-- כשאני חושבת שזה ממש יהיה יותר נזק מתועלת אני מנסה לעצור אותו
אז אמרתי לו: בוא רגע. והוא אמר: לא . הוא לא רצה ליצור ולהקשיב לי. והרגשתי שזה קצת מלחמת כוחות. זה כל כך פוגע כשהוא לא מתחשב בדיעה שלי.
ואחר כך בגלל שצרחתי עליו הוא כן עצר.
בגלל שאנחנו עושים תהליך עם הילד הספציפי הזה בודקים מה יותר טוב לו. איזה תגובות שלנו מיטיבות עם הילד עוזרות לו גם לשפר את ההתנהגות שלו.

בעלי בסוף כן עצר והקשיב לי אבל הוא אמר למה את מעירה לי מול הילדים.
אני מבינה שזה מפריע לו אבל בזוגיות שלנו כן מקובל להעיר אחד לשני
אם כשאני פועלת עם הילדים הוא לא היה מעיר הייתי מבינה.
נאה דורש נאה מקיים
אבל בזמן שזה כל כך מקובל ולגיטימי להעיר אחד לשני אז למה כשאני מעירה זה לא בסדר.
סיפור חיינו....☹️אור123456
סביר. הדרכה.העני ממעש
אם זה מפריע לו תדברו על זהמיואשת******
ואולי תגיעו להחלטה ששניכם לא מעירים זה לזה מול הילדים
כדאי להחליט על שם קוד שתשתמשו בו מתי שאת חושבת שצריך לעצור את הכעס שלו מול הילדים ותנסי שזה באמת יקרה רק כשזה מצדיק את זה ולא על כל שטות
כמה דברים;תהילה 3>
א. ממש ממש ממליצה להמנע מהקטע הזה של להעיר אחד לשני. תזכרו שלאף אחד מכם אין את האמת בכיס. אתם גם לא חייבים לחשוב אותו דבר על הכל..
לגיטימי לגמרי שהוא רואה דברים בצורה אחת ואת אחרת.
ובאמת להעיר אחד לשני ליד הילדים זה בעיני דבר מאד לא מומלץ.
ב. בהמשך לזה גם 2 ההורים לא חייבים להגיב בדיוק אותו דבר לכל עניין. ילדים יודעים שיכול להיות שאמא קצת יותר קשוחה מאבא או הפוך, והכל בסדר.
ג. אם יש לך קושי אישי מול תגובה של בעלך, זה עושה לך רע שהוא מתנהל מול ילד בצורה קשה או כל דבר אחר,
תדברי איתו *אחרי זה*.
לא כי האמת בכיס שלך, אלא כי קשה לך לראות שככה הוא מתנהל ולכן *את מבקשת* שימנע מזה.

כדאי להפריד את השיח המברר עצמונגמרו לי השמות

שיהיה רק ביניכם בפרטיות ולא ליד הילדים, ולא "בזמן אמת" מול הילד עצמו.

כי אז אותו הורה ש"ננזף" ע"י ההורה השני מול הילד - יכול להרגיש בושה, כישלון כהורה, עלבון מול הילד שלו ומול עצמו וכן הלאה...

 

לכן כדאי בזמן רגוע ללבן בשיח מברר ומעמיק ביניכם את כל הדברים.

 

בזמן אמת אפשר לסמן וללכת רגע לצד, לחדר, אבל להשתדל לא ליצור מציאות שאני סותר/ת את בעלי/אשתי מול הילד או גורם לו/ה לבושה...

 

בצורה הזו נוכל גם לשמור על מה שחשוב לנו בחינוך הילדים,

גם להגיע להסכמות ולגשר על פערים,

ליצור הקשבה הדדית וכבוד הדדי בין הדעות של שנינו,

וגם לשמור על הכבוד אחד של השנייה בעיני הילדים ובעיני עצמנו ובן/בת זוגנו, שזה גם מאוד חשוב.

 

ב"הצלחה רבה

תודה רבהאני123
מוסיף על הקודמיםהיום הוא היוםאחרונה
כמה שאחד הצדדים יכול לטעות ולהזיק במעשה מסויים, זה עדיין שווה לתת לו לטעות ולדבר איתו אחכ ולתקן. התיקון יהיה יותר משמעותי
מישהו מכיר את שיטת שפר?עולו

המלצות / דיס-המלצות?


מכירנשוי ושחוק
דיס
מכירהצועקת לך

כן ממליצה- זה לא קסם והם מראש מדגישים שאין קסמים או שיטות.

אם המטרה היא ילדים ממושמעים ונקיים- גישת שפר לא נותנת לזה מענה.

מה שאני הצלחתי להשיג עם לימוד וטיפול בגישה הזו זה בית ש*בשבילי* יותר נעים וכיף להיות בו. פחות דברים בבית שמפחידים, מתסכלים או מעצבנים אותי.

יכולה להרחיב אולי?עולואחרונה
לא חייבים לקבל הכל. בהחלט פותח חשיבההעני ממעש
לימוד שחייה למבוגרים - בהפרדהאיש עסוק
מישהו מכיר מקום שמלמדים בו שחייה למבוגרים והוא נפרד?
(הכוונה שחיית חתירה, שחיית חזה אני יודע).
לחילונים יש משהו שנקרא TI שמלמדים שם ממש טוב, אבל לא נראה לי שיש להם נפרד..
מחפש באזור המרכז.
תתפלא, גם חילונים האלה שםנשוי ושחוק
מעבר להרי החושך מפרידים לא מעט מסגרות... נשמע כמו משהו קלאסי שיהיה נפרד. במקומך הייתי בודק
אולי השיעור נפרד אבל הסביבה ממש לא צנועהבסדר גמור
אם במקביל הבריכה עובדת רגיל אתה צודקנשוי ושחוק
בדרך כלל הקורסים בנפרד משעות הפעילות ממה שאני מכיר
מעניןאורה שחורה
איך אתה מכיר?
אתה מציל בחוף בגואה?
מעביר שיעורי התעמלות במים לגיל השלישי?
תרפיסט וואטסו בבריכת כוסמין?
ואם כן-
האם מחייבים אותך בכובע ים?
קורא את זה כבר כמה פעמיםנשוי ושחוק
ורק הבריכת כוסמין נשמע לי הזוי
אני לא יודע לשחות חוץ משחיית כלב כלום, בקושי שורד את הטבילה במקווה... אני אציל או אלמד שחיה?
עדיף שלא
אם כךאורה שחורה
נשמע שיותר הולם אותך להוציא רשיון סקיפר על אבוב בנקבת השילוח
מממ 🤔נשוי ושחוק
רשיון סקיפר על אבוב??
נשמע יותר מסוכן מלהציל בגואה. נקבת השילוח זה לא חד סטרי?
כרגע אני עובד על רשיון צניחה חופשית ממטוסי קמיקזים יפנים (הקורס נעצר בגלל מחסור בטייסים) אבל זרקת רעיון
אמממאורה שחורה
כמה זמן לקח לך לחשוב על הקאמבק הזה?
חדסטרי זה באמת מבאס כי צריך לסחוב תאבוב חזרה להתחלה כל פעם.
עזוב יפנים, בשביל זה יש לך ילדים
שיסחבו לך אבובים
יגלגלו לך תה צמחים אורגני בערב,
בוץ בבוקר
אבאשלהם גם צוללן במקווה וגם סקיפר. כבוד.
לא יפה לרדת על חוסר יצירתיות של אחריםנשוי ושחוק
חושב על הקאמבק הזה כבר כמה ימים
לא שותה בוץ ולא תה
חלילהאורה שחורה
אתה בהחלט מאתגר
תנסה ג'וס נבט חיטה וקוקוס עם שוט ויסקי.

נ.ב. לא יפה לומר אי אמת קבל עם ועדה
שוטנשוי ושחוקאחרונה
וויסקי זה יותר הכיוון כל שאר המילים לא בשבילי...
נשמע מבריקזוזיק העכבר
העניין של הבריכת כוסמין
גם מחזק את שרירי האגן וגם כמעט בלי גלוטן
אני נרשם
למה נמחק לי שרשור?בינייש פתוח
אין לשון הרע בגויים, וחז"ל אמרו את מה שאני טוען, לא להתחתן בפער שנים גדול מאוד
כל הכבוד לחז''ל שכיוונו לדעתךפשוט אני..
אתה סתם ציני או שאתה דיווחת?בינייש פתוח
אני הגבתי לך שם ברצינות, למה שאדווח?פשוט אני..
איפה כדאי לעשות ביטוח מקיף לרכב, אם בקושי נוסעים?חרות
עשיתי עד עכשיו בהפניקס, ביטוח עם תשלום לפי קילומטרים. סה"כ שילמתי בשנה כ900 שח על המקיף. עכשיו רציתי לחדש והם אמרו שהמסלול הזה כבר לא קיים, והציעו לי ביטוח מקיף בסכום של 2400 לשנה.
האם זה סכום הגיוני?
האם אתם מכירים חברה אחרת אמינה שעושה ביטוח מקיף לפי קילומטרים?
מרוב שלא הבנתי בזה מיד הסכמתי, מקווה שאצליח מחר להתקשר לבטל את החוזה...
תבדקי שלמה סיקסיטנפש חיה.
תודה! אבדוקחרות
האם כל החברות הורידו טת האפשרות של ביטוח לפיחרות
קילומטרים?
לא מוצאת מידע באתרים...
לי בהראל יש כזה ביטוחאור123456אחרונה
שימי לב שהם שמים gps על הרכב וכל קפיצה של הרכב על איזה בור הם מתקשרים לוודא שהכל בסדר 🙂
שולח בפרטיהעני ממעש
תבדקי בחברות הישירותפשוט אני..

ליברה, AIG, ביטוח ישיר, ווישור.

 

בכולן אפשר לקבל הצעה תוך 2 דקות דרך האינטרנט, ובכולן אם לא תבצעי רכישה של הפוליסה בסוף התהליך - יתקשר אלייך נציג לשאול למה לא סיימת, ואז הוא ייתן לך הצעה טובה יותר ממה שהיה כתוב באינטרנט.

 

אני כבר שנים לקוח של החברות האלה בכל הביטוחים שלי, ואני מקבל מחירים שהחברות המסורתיות לא יכולות אפילו לנסות להתחרות בהם.

 

(כמובן אין לי שום קשר עסקי עם אף חברת ביטוח מלבד היותי לקוח לא משמעותי שלהן...)

מסעדה בשרית בסגנון מזרחי באיזור צפת מכירים?אור123456
בכשרות טובה
יש שיפודי שמחה ובניו בראש פינהזוזיק העכבר
כשרות רבנות רוב הבשרים והעופות מהדרין
וואו תודה..כשהיינו אצלם בנתניה היה מעולהאור123456
המילה ''בשרית'' מיותרתפשוט אני..
טרם נתקלתי במסעדת גבינות בסגנון מזרחי 😛
🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣מיואשת******
צודק 😊אור123456אחרונה
מה עושים עם זה שאי אפשר להכנס מהפלאפון לפורום??יהודה224

קשה

........

כנראה תקלה זמנית*אשתו של בעלי*
זה לא זמני זה כבר יותר מחודש ככהיהודה224
היום סוף סוף הסתדר אצליעדיין טרייה


ניסית למחוק catch?someone
זה פחות או יותר פיתרון הקסם של משה
חחח כןsomeone
זה שינה לי אוטומטי
מה זה? ואיך מוחקים את זה??יהודה224
..someone
היסטוריה>ניקוי נתוני גלישה> לסמן וי על מטמון ווי על 'משחר ההיסטוריה'>אישור. זהו
לי זה תמיד עבדLia
מה התקלה שאתה חווה?נפשי תערוג
נסית בדפדפן אחר ?
ניסיתי ורק במוזילה אני מצליח הפלאפון לא מעלה אפילויהודה224

את ערוץ 7 בדפדפן שלא לדבר על פורומים וזה בכל מכשיר סביבי

 

בפייר פוקס אם לא הבנתיהודה224
בכל מקרה לא עובד
מה השגיאה?נפשי תערוג
האם יש לך אינטרנט מסונן?
לא.. יש לי מגן אבל זה לא קשור כי זה עושה את הבעיהיהודה224
הזו רק באנדרואיד 11
זאת אומרת שהפלאפון הישן מצליח להיכנס
או המחשב עם דפדפן פייר פוקס
תנסה להוריד את ההגנה ולראות אם הבעיה ממשיכהנפשי תערוגאחרונה
אתה מחובר עם שם המשתמש שלך בפלאפון?רחללי

קרה לי כשלא הייתי מחוברת.

אחרי שהתחברתי זה נפתר

לא יודע אני לא מצליח להכנס איך אדע??יהודה224

@משה הצילווווו

תכתוב בגוגל (בדפדפן בטלפון):רחללי

ערוץ 7 התחברות

זה ייקח אותך לדף ההתחברות ישר, תתחבר שם ואני מקווה שאז יעבוד לך

לא נותן..יהודה224


ניסית לנקות cache? (מטמון)someone
כןיהודה224

לא הולך

היה איזה הבלחה של משה שזה קשור לדפדפן של שיאומי

אבל אין לי שיאומי

יש לי אל גי

ורילמי

גם לי לא עובד.. אבלאכמל
משום מה שאני על מצב סודי זה נותן..
לא עוזר כנראה שהסודי שלי לא מספיק סודייהודה224
שאלה למנוסים על גיל הנישואיןבינייש פתוח
מה לדעתכם השלב האידאלי להתחתן? כמה שיותר מוקדם? כמה שיותר מאוחר בגדר הסביר שלא יקשה למצוא מישהו/י? בשלבים ראשונים של פיתוח קריירה? ולמי שלומד באקדמיה אז גם כדאי לחכות לקראת סוף התואר?
אני מצאתי שרשור בפורום כיפה:
נישואים צעירים | פורום נשואים טריים - כיפה
וכמעט שאי אפשר שלא לשים לב שמי שתומך בנישואים קצת מאוחרים מדבר בשפה פרקטית, בעוד שמי שתומך בנישואים מוקדמים מדבר המון פעמים בסיסמאות כמו אהבה שמעל הכסף, כאילו אנשים שמתחתנים מאוחר שונאים אחד את השנייה.
ועוד נקודה חשובה. אני רווק וגר לבד. יכול לעבוד חצי משרה ולהרוויח לפחות כפול מההוצאות שלי ושאר הזמן לשמוע כל היום מוזיקה, להזמין אלי הביתה מי שבא לי מתי שבא לי וללכת לקולנוע פעם בשבועיים.
אבל מבין שלא ככה אמורים להיראות כל החיים שלי. ומבין שלמצוא את האחת יכול לקחת שנים. ולא בהכרח יכול למצוא מישהי בדיוק בזמן שהכי יתאים לי.
האם יש למנוסים כאן עמדה בעניין הזמן הכי מתאים להתחתן או להתחיל לחפש בהתאם לרצון לנצל את החופש הרב שיש לרווקים?
(יש עוד נקודה חשובה של הקושי להביא הרבה ילדים בנישואים מאוחרים אבל כבר פתחתי עליו שרשור בעבר...)
כרגיל, שילוב יחידאי לפי המצב.העני ממעש
כמספר האנשים שיש - כך יכול להיות מספר התשובות...נגמרו לי השמות

בגדול - זה מאוד אינדיבידואלי.

מה שחשוב הוא ששני בני הזוג יגיעו בשלים לחתונה ולכל המהות של חיי הנישואין.

בין אם זה יקרה בגיל 18 ובין אם זה יקרה בגיל 35, העיקר הבשלות והנתונים הספציפיים של כל זוג וזוג (ושל כל אחד מבני הזוג שמרכיב את הזוג עצמו כמובן...)

השאלה האם יש אינדיקציה לבדוק מה מתאים לכל אחדבינייש פתוח
היכרות אישית שלמה עם עצמי ועם בן/בת הזוג,נגמרו לי השמות

מודעות,

העמקה בדברים,

בחינת המכלול,

לימוד זוגיות ומהם חיי הנישואין ומה הם דורשים,

ועוד העמקה ומחשבה

 

אתה מערבב שני נושאים לא בהכרח קשוריםמישהו כל שהוא
עבר עריכה על ידי מישהו כל שהוא בתאריך י' בסיון תשפ"ב 19:30
אם השיקול הוא כלכלי אז השאלה היא לא מתי להתחתן אלא מתי ללדת ילדים
אכן ילדים זה יקר ושכל אחד יחשוב מתי הוא רוצה ללדת אותם, יכניס לשיקול כמובן גם עוד דברים כמו שיקולים דתיים, מספר הילדים שהוא רוצה , הבריאות שלהם (כידוע גיל מאוחר מעלה את השכיחות של שלל בעיות ) ועוד.
זוגיות בלבד מכפילה את ההכנסות ולא מכפילה את ההוצאות. אז זה לא כל כך שיקול.

עוד עניין כלכלי הוא שחתונה לרוב מוסיפה רצינות לחיים. מתחילים לשחק על כסף גדול והשקעות ארוכות טווח.
את רוב הכסף שיש לי היום לא היה לי אם לא הייתי מתחתן צעיר

לדעתי הכסף הוא שיקול צדדי יותר בעניין
אבל אני עונה למה ששאלת
נישואין גם דורשים כסף (אם גרים עם ההורים לפני)יעל מהדרום
לק"י

שכירות
קניות וכו'.
חיים עולים כסףמישהו כל שהוא
ההשוואה שלו היא לרווק שלא גר אצל ההורים
אז יש שכירות ויש קניות
חשבתי באופן כללי, לא עליו ספציפיתיעל מהדרום
מעניין מה שאתה אומרבינייש פתוח
כמה זוגות נשואים את מכיר משלמים 2400 לחודש שכירות במרכז? ועוד 1500 הוצאות?
לגב חתונה שמוסיפה רצינות, אתה לא חושב שחתונה מאוחרת היא פשוט לעבוד לאט אבל בטוח?
2400 במרכז זה בטח לדירת חדרוןיעל מהדרום
בדיוק. אני רווק לבד ולא צריך מקום גדול. ואגבבינייש פתוח
זו דירת 30 מ"ר עם קיר גבס לחלק בין הסלון לחדר.
אני גר בסלון וליד הקיר גבס הפינה האישית שלי
אנחנומישהו כל שהוא
עבר עריכה על ידי מישהו כל שהוא בתאריך י"ד בסיון תשפ"ב 07:27
אחרי החתונה חיינו מ2700 שח סך הכל

אמנם לא גרנו במרכז אבל זה עניין של תעדוף על מה בוחרים להוציא את הכסף. זה גם היה לפני איזה עשור ככה והמחירים היו זולים יותר.

אבל עדיין אתה מוציא נגיד 4 בחודש עם שתי משכורות כאלו אפשר לגור בדירה קצת יותר גדולה. נגיד 4800;שכירות ו3 הוצאות כל אחד ממשיך בדיוק עם מה שהיה לי לפני.

כן זה לאט אבל בטוח , נשואים זה מבגר.
אחרי שנה כבר למדנו לשלב עבודה ולימודים.
ושנה אחר הרוחנו הרבה יותר כסף ,קנינו דירה ושלימנו את המשכנתא נוסף על השכירות .זה לא היה קורה אם לא היינו מתחתנים.
אין רווח בלי סיכון

וזה כאמור רק מהבחינה הכלכלית . וזה הרבה פחות חשוב משאר הדברים שכבר כתבו פה אחרים

אבל עוד דבר , אתה כבר לא בן18 והשאלה עכשיו היא לא האם מה שעשית היה הכי נכון , אלא מה נכון לעשות עכשיו. האם עכשיו אתה רוצה להתחתן ?
מה זה משנה מה היה ? זה המסלול שלך בחיים והוא כנראה טוב לך. ואם עשית טעות זה גם כבר לא רלוונטי עכשיו. אין מה לחפור בעבר.
לענד עדיף לא לדחות. כשאדם מרגיש מספיק בוגר ומוכןגפן36
נכון להינשא (במידה ומוצאים כמובן)


מתי אדם מספיק מוכן ובוגר? לדעתי ע"פ רוב בין גיל 18 ל27. כמובן שיש חריגות לכאן ולכאן וראוי לשאול גם את הסביבה ולא להסתמך על דעה אישית בלבד.
אין תשובה חד משמעית*אשתו של בעלי*
אין תשובה מוחלטת המתאימה לכולם.
זה תלוי בהרבה גורמים משתנים.

אחותי הקטנה התחתנה כשהיתה בת 18 וחצי,באמצע שירות לאומי,והביאה ילדים תוך כדי לימודים ואח"כ תוך כדי תחילת עבודה.
לה ולבעלה זה התאים וזרם.
אבל לא לכולם זה מתאים.
יש כאלה שלא מתאים להם גם ללמוד וגם לקיים חיי משפחה.
בקיצור-זה אינדיבידואלי לגמרי!
כפרה תקשיבהלוי מא
נישואין הם לא משחק או תכנית כבקשתך
נישואין הם התמצית של ואהבת לרעך כמוך
תמצית ההענקה

כולנו נמצאים על הספקטרום בין נרקיסיסטים שדואגים רק לעצמם וגם אם הם בתוך קשר האחר כלי שרת לגחמותיהם לבין בעלי הענקה גדולה

השורש לואהבת לרעך כמוך הוא שהאדם יחיה בתוך שלמות מסויימת עם עצמו והוא אוהב את עצמו והאגו שלו יציב

כשהאדם הגיע לשלב הזה משתדך עם מתאימה שגם היא יציבה עם האגו שלה זה הגיל

מאחל לך שתבנה בזמן הנכון לך בניין עדי עד עם הרבה ילדודס חמודים
זה שונה מאחד לשניפאז
אבל הכי חשוב זה לרצות את זה בעיני, כי זה אומר שאתה מוכן ובשל.
וזה נשמע שאתה לא שם. כלומר אתה מחפש נוסחאות
מתי הכי כדאי
ואיך אפשר גם לנצל את הזמן וגם שיהיו הרבה ילדים
אבל לא נשמע שיש לך רצון להכיר מישהי לאהוב אותה ולהקים איתה בית.
עד גיל מסויים לגיטימי וטבבעי, משלב מסויים כדאי לעשות בירור עומק אם אין משהו שתוקע אותך ולא הולך להעלם...
לדעתי אם בחור בגיל 24/25 לא מרגיש רצון וצורך כדאי להתחיל לבדוק.


מעבר לזה לגבי מוקדם ומאוחר
לגמרי כל אחד מצבו ורצונותיו (ומה שמזמנים לו החיים)
יש כל מיני סוגי אתגרים בכל מיני שלבים.

בגילאים כמו 28, 30 ומעלה זה לרוב כבר נהיה באמת מורכב כי כל אחד כבר בעצם יוצא מהבית/צבא/ישיבה ומתחיל לבנות לו חיים בודדים בעצמו
וזה יכול להפוך את הנישואין אחר כך למאתגרים יותר.

אבל אם אתה מתלבט בין גיל 19 ל23 בעיני מאד תלוי אדם

אז אני יכול לספרבינייש פתוח
שאם היית רואה שרשורים קודמים שלי ורואה את היחסים עם ההורים היית יותר מבינה.
גדלתי בבית שאסור להתפשר על מצוינות ברמה הכי גבוהה. ואסור לבזבז זמן. מהיום שאני זוכר את עצמי היה ברור להורים שלי לאיזה בית ספר אני אשלח את הילדים שלי.
אני לא אפרט את כמה הם היו לוחצים וחלמו שנקבל פרס נובל וחשבו שאני גאון בלי סיבה, או שניסו לחשוב איזה בחורה מתאימה לי מאז שאני בכיתה ט, **רק אציין שהתנהגות כזאת גורמת להעריך חופש של רווקות וגורמת לאנטי לחיפוש אחרי תארים מהטכניון או למהר את כל זה.**
אחרי הכל אני מכיר הרבה אנשים מאוד מוצלחים (צוקרבגר, סטיב ג'ובס, מייסד אלי אקספרס וכו') ללא תואר והארי טרומן היה חקלאי בגינה של אבא שלו עד גיל 30.
ואני לא מחפש נוסחאות. ברור שאני עושה מה שטוב ל ב עצות מנסיון חיים יכולות לתת פרספקטיבה
ואין מה להציע לי ללכת לטיפול בעקבות התקלות עם ההורים שלי. עברתי אחד כזה ואני יכול לפרט אם מישהו מעוניין
אוקיפאז
עכשיו אפשר להבין למה אתה בודק כמה זמן אפשר לבזבז במסגרת המצויינות הדרושה

אני אגב האחרונה שחושבת שצריך דווקא תואר כדי להצליח או להגיע לאיזשהו מקום בחיים.

אז לאור הרקע שלך אני אתן לך עצה אחרת;
אל תנסה לברוח מההורים שלך ומהדוגמא שלהם, או לעמוד בציפיות בלי לעשות מה שאתה רוצה
אלא תשתדל ככל האפשר להתחבר לרצון הפנימי שלך
להבין מה באמת נכון *בשבילך*
אפשר לעשות טבלה שתעזור לך להבדיל;
מה אבא ואמא שלי מצפים, מול מה אני רוצה לעשות.
אפשר בסוף להתחשב בהם אם זה נכון לך
אבל תדע ממה הנתונים משוקללים...
רק רציתי להציעמיואשת******
שתשים לב שהדברים שאתה עושה הם לא מתוך שההורים שלך השפיעו עליך *כן* לעשות משהו, וגם לא מתוך ריאקציה אליהם, למשל לא לעשות תואר בכח כי ההורים דחפו שכן וזה כל כך עצבן עד שבורחים לקצה השני.
בשתי המקרים האלו בן אדם יכול להיות מופעל על ידי ההורים שלו ולא על ידי הרצונות שלו.
רק לים לב שמה שאתה עושה הוא כי חשבת עליו בצורה נקיה ובחרת אותו כי זה מה שאתה חושב לנכון ולא כי זה הפוך ממה שההורים שלך רוצים או משהו כזה.
אני לא אומרת שאתה לא עושה את זה, כן? אני רק אומרת כנקודה למחשבה ומשהו לשים לב אליו.
אם אתה כבר שם לב לזה, מעולה.
בהצלחה
🤦‍♂️🤦‍♂️בינייש פתוח
את מבינה שאת מעלה דילמה של שנות העשרה המאוחרות או לכל היותר שנות העשרים המוקדמות? ולא דילמה של גיל 28? את רוצה להסביר לי שזה חשוב לצחצח שיניים?
צר לי לשבור לך את הסטיגמה אבל במהלך חיי עשיתי דווקא להורים פעמיים בלבד. פעם אחת בגיל 17 זה היה משהו שקשור למקום שהתנדבתי בו (סיפור ארוך) ובגיל 21 אמא דרשה ממני להסתפר מיד. ואז לא הסתפרתי חצי שנה. זהו.
אבל זה יכול לפתח כיווני חשיבה חדשים. לקחת דברים שאנשים אומרים בערבון מוגבל או לא לקחת שום דבר כמובן מאליו. גם דברים שהתחנחת עליהם ואתה רגיל עליהם כל השנים. שזה דבר חשוב בפני עצמו.
אני כבר אמרתי מי האנשים שהוכיחו לי שלא צריך הצטיינות אקדמית רשמית בשביל להצליח בחיים.
כשעבדתי בדלק אחרי הצבא וכל מי שראיתי היה סטונדט או למד איזה מקצוע ואף אחד לא היה שם בשביל להישאר אלא כעבודה זמנית (חוץ מתחנה מסוימת ויחידה בה היו 3 עובדים שהמשיכו לעבוד אחרי הפנסיה במינימום, דבר לא הגיוני מצד עצמו) כן התחזקה אצלי התזה שמי שעובד כל חייו בעבודה פשוטה הפסיד את חייו פחות או יותר.
אבל ב2021 כשעבדתי בשופרסל ובהום סנטר וראיתי עובדי מעדנייה קופאיות מלגזן ונהג טנדר שמרוויחים הרבה מעל המינימום הבנתי שזה בלוף. ולא הבנתי את זה מתוך ריאקציה להורים שלי.
(הם אמנם לא מרוויחים כמו בהייטק אבל בתן ביס ראיתי שעובדי הייטק עובדים אחרי 11 בלילה...)
אגב אני זוכר שאמרת שתפסיקי להגיב לי. רואים מהתגובה שלך ועוד תגובות כאן שיש כאן נשים שכנראה לוקחות אותי כפרויקט (ונראה שיש עוד גבר אחד כזה בפורום הזה...)
איך אני אמור להגיב לזה??
לשמוח שלאנשים אכפת ממךמיואשת******
ושהם ממשיכים להגיב לך בסבלנות ובאכפתיות כי מן הסתם אם לא היית רוצה תגובות לא היית כותב פה פוסטים
העליתי לך נקודה למחשבה, אמרתי שאם כבר חשבת עליה אז סבבה
יכולת פשוט לומר תודה. לא רלוונטי.
אז תודה על הדאגה אבלבינייש פתוח
אפשר לצאת מנקודת הנחה שהתבגרתי מאז גיל העשרה. כמו בשרשור על הריב עם ההורים, אפשר (ואני לא מדבר עכשיו עלייך ספציפית) להניח שאם לא תמיד ארוויח מספיק כמורה פרטי, אוכל לחשוב לבד על הרעיון לשלב את העבודה עם עבודה אחרת בבוקר. אני לא מפגר או מקובע ומאמין שחייבים עבודה אחת כל החיים.
וכדאי לקרוא מה אני כותב, לדוגמא על מכלול הגורמים שגורמים לי לא לרוץ אחרי תואר בהצטיינות מהטכניון.
בכלל לא התכוונתי להתייחס לתוארמיואשת******
סתם נתתי את זה כדוגמא
יותר במחשבות על נישואים וגיל ובשלות וסיבות וכו.
אתה מכניס את ההורים שלך לכל שיח ולכל שאלה שאתה מעלה, בעקבות זאת רציתי להעלות את המודעות לזה שלפעמים עושים דברים בגלל ההורים אפילו שלא רוצים. ולא, זה לא קורה רק בגיל ההתבגרות זה יכול לקרות לכל אחד בכל שלב בחיים בלי לשים לב, וזה נורמלי. אין פה שום אמירה כלפיך אישית או הנחה שלא התבגרת. בכלל לא.
זה לא שאחרי גיל מסוים בכל נקודה בחיים אניני לגמרי מאה אחוז מודעים לכל הסיבות שגורמות לנו להתנהג בצורה מסוימת. אנשים הם דינאמיים, רגשות לפעמים צצים בגיל מאוחר, לפעמים מניחים הנחות בגיל שלושים ופועלים לפיהם ומגלים בגיל 36 נגיד שההנחות האלו לא היו נכונות או שהם היו נכונות לפעם ועכשיו נתונים השתנו ושכחנו לחשב מסלול מחדש וכן הלאה.
אז לא ניסיתי ללמד אותך לצחצח שיניים ולא להניח שלא התבגרת, אלא העליתי
פשוט נקודה למחשבה בעקבות מה שכתבת (וכן קראתי)
ונקודת המוצא היחידה היא אכפתיות
כמובן שזה בסדר גמור אם זה לא מדבר אליך ואתה חושב שאני לא מבינה את הסיטואציה שלך. קורה.
תודה אבל לא זכור ליבינייש פתוח
שהעלתי את ההורים שלי בהמלצה על אבקת כביסה, על איך שיפצתי את הבית (שהיה ממש ממש ממזמן אבל רוב הזמן הזה לא הייתי בפורום...) על מיתוס מלחמת ששת הימים, או הפוסט על פייסבוק.
תודה על הדאגה אבל חשוב לא לקחת דברים לקצה.
מתוך הכרותי הוירטואלית איתךבת 30

כלומר- מתוך השרשורים שלך, אני אישית חושבת, שהתשובה עבורך היא "עכשיו".

עכשיו זה הזמן לחפש ולהתחתן.

למה?

כי במובן מסוים החיים אחרי החתונה הם החיים האמיתיים. 

לא שח"ו לפני החתונה זה רק חיים בכאילו,

אבל בכל זאת, אחרי החתונה אתה מתחיל את העבודה הקשה של החיים... ויחד איתה מרוויח את השמחה הכי עמוקה של החיים- בקשר זוגי ובגידול ילדים.

אז למה לחכות?

זה לא שאתה בן 18 ואין לך גרוש.

יש לך פרנסה ב"ה

אתה יודע בגדול מה אתה רוצה מהחיים שלך.

אז יאללה, אין ענין לחכות.

אתה יכול להתבשל עם תהליכים ותובנות ועוד ועוד תוך כדי הכרות עם בחורות פוטנציאליות. 

 

נו במת...בינייש פתוח
ברור שאני מחפש, כבר שנים...
וכמו שכתבתי, אי אפשר לשלוט במתי תמצא ולכוון בדיוק לזמן המתאים לך...
השרשור נועד לתת פרספקטיבה, יתרונות מול חסרונות של כל דבר, כדי לדעת למה לצפות, פחות או יותר...
לדעתיבת 30

זה סתם התבחבשות לא מועילה.

מה זה למה לצפות...כל אדם הוא עלם ומלואו, קל וחומר שכל זוג הוא עולם ומלואו.

תמיד יהיו דברים לא צפויים.

תמיד יהיה צורך להתמודד עם עניינים שלא חשבת עליהם.

וגם אם חשבת עליהם, זה לא כ"כ משנה, כי ההתמודדות על אמת היא התמודדות בכל מקרה.

לפעמים,

עדיף להיות פשוטים.

ללכת עם שכל ישר ופשוט, לצרף אליו לב פתוח וכנה ואמונה בה' ואז יהיה אפשר ללכת ברוב הדרכים שתבחר ולהתמודד עם מה שהחיים יזמנו לך. 

כל גיל מתאים וגם כל גיל לא מתאיםהמאור הקטןאחרונה

חיי הנישואין הם עבודה מתמדת דינמית ומאתגרת בכל גיל ובכל מצב, ובאותה מידה יכול להיות בהם משהו מיוחד ומדהים בכל גיל ובכל מצב.

גם בפן הכלכלי, רבים מחברי שהתחתנו ילדים איכשהו מסודרים הרבה יותר טוב ממני כשהתחתנתי מאוחר לאחר שנים של קריירה מכניסה, ככה שזה גם לא משנה.

 

מה שחשוב לדעתי זה להיות מגובש על אילו ערכים אתה מעוניין לבנות את הבית שלך, אם יש לך את זה ובאופן יציב לדעתי זה מספיק. 

פני קדםביינשון

שלום, מנסה כאן- אולי מישהו מכיר או יודע.

מתעניין לגבי קניית דירה. חשבנו על היישוב פני קדם. מישהו יודע כמה בערך המחירים שם? יודע איפה אפשר להתעניין לגבי זה? לא מצאתי מידע על דירות שם באתרים שבהם בדרך כלל מוצאים כאלו דברים....

תודה רבה

המלצה לבריכה פרטיתיושר בן אמת

אשמח מאוד להמלצה + טלפונים לבריכה פרטית, עדיפות באזור בית שמש. 

מחפשים מלא זמן ולא מוצאים משהו רלוונטי 

 

תבורכו  

אגם מים בבית מאירפשוט אני..
יש בחשמונאים צימר עם בריכה פרטיתconet
סגורה הרמטית... מקום מדהים
אזור הגוש גם רלוונטי?אילתי
יש לחברה שלי במשקפיים בריכה פרטית שהיא משכירה..דבראור123456
דברי איתי בפרטיאור123456
ואני מכירה גם משהו שווה ברמה ג
תודה!יושר בן אמתאחרונה

כתבתי בשיחה אישית

דירה שכורה קומה 3 ללא מעלית, קשוח או סביר?סתרי המדרגה
זוג צעיר, עוברים דירה בקרוב. בדקנו כמה דירות, ואנחנו מחפשים מקום להשתקע בו לפחות ל4 שנים הקרובות ומקווים שהמשפחה תגדל
כרגע אנחנו קומה 2 בלי מעלית, וזה לגמרי סבבה... קניות, לפרוק את האוטו מוצשים... בקטנה ממש. אבל כשנהיה עם ילד/ים בע"ה, זה משהו שממש עלול להקשות עלינו, או שמתרגלים והכל בסדר?
ההבדל בין קומה 3 לקומה 1 הוא בערך 500 ש"ח בשכירות כל חודש
אני מודה ומתוודה שגדלתי בישוב וכל הקונספט של בניין קשוח לי ויקח לי זמן להתרגל, אז ישמצב שהקטע של מדרגות בכלל יהיה לי קשוח 🤭
אשמח לשמוע שיקולים לכאן ולכאן
כדאי לכם לפנות לאורתופדהגיבן מנוטרדהם
על מנת שיפנה אותכם לטיפול אצל פיזיותרפיסט לחזק שרירים או לעבוד על תנועה נכונה לברך
הלכתי לישון בחדר נפרדנלה.
כבר תקופה ארוכה שהקשר לי ובעלי לא טוב..הוא עשה דברים ואמר דברים פוגענים מאד ואנחנו בטיפול
אבל כרגע אני מוצאת את עצמי כל כך כאובה נפשית שאני לא רוצה להיות לידו והלכתי לישון בחדר אחר, הוא לקח את זה מאד קשה
בנוסף לפי מה ששמעתי זה סימן רע לישון בנפרד.
לחזור לישון איתו ביחד? או לתת לו להתמודד עם זה?
תראי...ד.

עקרונית, ברור שזה לא דבר טוב (עזבי "סימן".. זה לא הענין).

 

זה כאילו דבר בסיסי בחידוש של הנישואין, לא כמו חדרים של שני אחים עם חדרים פרטיים..

 

 

אלא מה? שאת העלית כאן לפני כמה חודשים (הסתכלתי כעת בכרטיס), נושא מאד כאוב. טעות קשה ובוטה מאד שהוא עשה, כאשר העלה נושא של קשר שהיה לו קודם הנישואין, בתוך הנישואין. 

כתבת, שאח"כ אמר שהיה מבולבל, הודה בטעות, אמר שרוצה רק בך וכו'.

 

אם זה הרקע גם למה שקורה כעת - אני מציע שתחשבי קצת עם עצמך:

 

נניח שהיית מאמינה בלב שלם שהוא אכן חזר בו מזה לגמרי, לעולם לא יהיה בשום קשר איתה וכמובן גם לא ייענה לנסיון כלשהו כזה מצידה (שמן הסתם לא יקרה), האם היית מוכנה ויכולה לקחת מה שהיה בחודשים הראשונים, כ"בלבול" כפי שאמר? כדבר שאת יכולה כבר להתעלם ממנו?

 

לדעתי, יתכן שזו שאלת המפתח.

 

אם כן, אז תשוחחי איתו, תסבירי לו שוב את עוצמת הפגיעה שבאמירות האלה, גם מצד הריסת מסד האמון של הנישואין, גם מצד ה"השוואה" ומה שזה גרם לך בגלל שמישהו שנתת בו אמון ואמור להיות הכי קרוב אלייך, אמר לך (אם כי, מצד האמת, אל תחשבי על עצמך שמץ רע בגלל זה. אם ה"ראש" שלו היה כזה, שאחרי שהתחתן דווקא איתך, מצא לנכון לחשוב על ההיא שאיתה לא התחתן, זה מראה על בעיה אצלו בלבד. לא שום-כלום אצלך).

 

תאמרי לו שאת רוצה לדעת במאה אחוז שהוא מתחרט על זה, לא רק כי זה "לא משתלם", אלא כי אינו חושב כך. מצטער, מתנצל, יכול להתחייב שזה לא יעלה אצלו שוב. כי אחרת אין לך מה לעשות איתו... ותאמרי לו, זה גרם ישירות למה שכעת. צעד שאחרת לא היה בשום אופן.

 

יש להניח שייענה - ותפתחו דף חדש. אל תערערי את בטחונך העצמי במקרה כזה. תאמרי לעצמך שהקושי הטבעי שקיים לפעמים בהתרגלות הראשונית זה לזו, גרם ש"יתלבש" על זה הענין של ההיא. מכיר אותך קצת יותר, כבר רק את מעניינת אותו.

 

 

כל זה, במקרה שאת חושבת  שיש ביכולתך להתעלם ממה שהיה, במקרה שהוא באמת מתחרט, מתנצל, אומר שכעת רק את אצלו ובליבו.  במקרה כזה, שהקושי הוא רק החשש שלך שמא זה יחזור על עצמו, נראה לכאורה שאם מביע חרטה מעומק הלב, אפשר לסמוך על כך. והבנין ההדדי החיובי ביניכם, רק יחזק את זה.

 

אם את חושבת שפשוט אינך יכולה להתגבר על הפגיעה שהיתה, כביכול יוצר שינוי מהותי, זו כבר שאלה אחרת.

 

אז תנסי קודם להגיע למסקנה עם עצמך. כך יהיה לך יותר קל גם לנווט ביחס שביניכם.

 

 

כך נראה לענ"ד. 

 

הצלחה רבה. וגם אמפתיה למה שהרגשת..

הטיפול עוזר? טוב לכם איתו?די שרוט
אני חושב שלא טוב סתם למרוח את הזוגיות אם מאז השרשור הקודם שלך דברים לא זזים.
אוי חיבוק גדולפרצוף כרית

נשמע שאתם עוברים דברים מאוד כואבים

ואני שולחת לך חיבוק ענק 

 

ואני חושבת לישון בחדר נפרד זה סוג של "משחק" או "תינוקיות" במקרים מסוימים - אם יותר נוח לך במיטה שלך באופן קבוע

ברור שזכותך לילה אחד לישון בחדר אחר כי את נורא פגועה כי זה מה שאת מרגישה , לגמרי לגיטימי

אבל אם הסיבה שאת עוברת זה כדי שהוא יפייס אותך ויבוא אליך להתחנן - תרדי מהעץ....(מכירה את הביטוי?)

 

בנוגע לסימן - זה לא סימן לכלום 

 

לדעתי גברים לא יודעים להתמודד עם רגש ואת צריכה לדבר איתו על הדברים שמפריעים ולהסתכל מציאותית מה הבעיות , מה האפשרויות לפתרונות ביניכם בכל מקרה של חילוקי דעות , ואם לא - להתגרש

 

לעבור לחדר אחר - זה טבעי להרגיש כך ולברוח, ואם מרגיש לך נכון - תעשי את זה... את מחליטה על חיך

אבל זה לא באמת הפתרון, זה לא מה שיעזור או יזיק

מה שיעזור - זה לחשוב על פתרון מציאותי - לסכם ביניכם בכל בעיה או מחלוקת ביניכם ברור מה עושים ומה האפשרויות ומה כל אחד מוכן ומה לא..... 


ממה שאני שמתי לב,

גברים בכללי נבהלים מרגש, לא מסוגלים להכיל אותו וממילא - מתוך התגוננות על האגו הגברי שלהם - מתקיפים חזרה, מאשימים, אומרים דברים לא לענין ופוגעניים

ולכן את בתור אישה צריכה לשים לב שאם הוא מדבר לא לענין ופוגע - רוב הסיכויים שהוא מדבר לא לענין ולא בהגיון, רק מתוך כאב

צורת ביטוי של כאב אצל גבר ואישה (רובם) - זה שונה

אצל אישה זה בדרך כלל יותר בלהתלונן ולבכות ולהתמרמר או לצעוק

ואצל גבר - זה מוסווה - נראה שהוא שכלי וקר, רגוע ושקול - אך למעשה הוא יכול לעקוץ או להגיד דברים לא הגיוניים - ועד שאת קולטת שהוא רק מגן על עצמו -  חבל על הזמן לענות לו........... צריך פשוט לעצור את הלופ ולהבין שהוא מדבר בחוסר הגיון

 

שורה תחתונה, כשאת מדברת עם בעלך על נושאים - תשתדלי לא להביע רגשות מדי - חברות או נשים לא נבהלות כל כך מרגש על פי רוב, אבל גבר - ובמיוחד בעלך שאוהב אותך - נבהל מזה ומתנהג בהתאם - 

אז להגיד בעיות בצורה קרה ורגועה

ואם קשה לך - תצאי החוצה תרגעי ותשתדלי להגיד בצורה קרה - 

שווה לך! כך הוא יגיב יותר לענין ותוכלו לנהל שיח שמוביל לתועלת ולפתרון אמיתי מעשי או לפחות להבנה אמיתית

 

שוב, לישון או לא לישוןבאותו חדר - זה לא הנקודה העיקרית פה בענין - זה סוג של בריחה לא להתמודד לישון בחדרים נפרדים - אם אתם רוצים קשר - אז תדברו על זה ותנסו למצוא פתרונות בדרך שלכם (או שאחד מכם יוותר , או ללכת לייעוץ זוגי של שניכם או אחד מכם, או לדבר על זה ביחד בצורה מכובדת)

ואם את ממש לא רוצה קשר והחלטת סופית שאת מתגרשת - ברור שאת יכולה לישון בנפרד ולהתחיל בהליך גירושין, זו בחירה שלך

אבל זה לא פותר שום בעיה לישון בחדר נפרד, שהוא יבוא לרדוף אחריך ולבקש ממך סליחה - זו לפעמים אשליה או ציפיה גבוהה מדי - וחבל, זה סתם משפיל אותך........

 

מבינה אותך ואת הכאב וכואבת יחד איתך, מאחלת שתראו זמנים יפים, תמצאו פתרונות להכל, ותהיו באהבה ואחווה, שלום ורעות ויהיה לכם תמיד כיף וטוב יחד! כולם עוברים משברים בחיים כך שאתם נורמלים לגמרי! 

 

 

 

אויש...ירוק בעיניים
מבינה שאת ממש פגועה...
תראי, בעיקרון אין דברים טובים שיוצאים מזה.
זה משדר ריחוק מאוד מרוחק, כאילו, צעד אחד לני הפרדת בתים. אז זה עוד יותר מרחיק....
נשמע שבמקרה עם כ"כ הרבה רגישות ומורכבותנגמרו לי השמותאחרונה

כדאי מאוד להתייעץ בעולם האמיתי עם המטפל שמכיר אתכם אישית (כתבת שאתם בטיפול, נסי להעלות זאת מול המטפל, אפילו בפגישה אישית אם את מרגישה צורך).

מעולה שיש לך ליווי ותמיכה ומקום, זה מאוד חשוב.

 

שולחת חיבוק גדול ומקווה יחד איתך להמון המון הצלחה ובהירות הדרך ב"ה בכל אשר תחליטו 🙏