היי, לילה טוב.
מתנצל על האורך (טרם כתבתי ואני כבר מתנצל
בעקבות ויכוח עם אשתי, אשמח לקבל ראייה אחרת מאנשי הפורום.
לפעמים כשאני לא מבין אותה, אני בא לכאן ומקבל הסברים וזה בהחלט מסייע לי להבין גם אותה.
אני אדם יחסית חסכן שמעדיף לא להוציא *על עצמו* כספים, לפחות לא על הנאות רגעיות שמסתיימות תוך כמה דקות.
לדוגמא: אוכל לקנות לעצמי פסנתר (שבתקווה יחזיק מעמד הרבה מאד זמן) או אפילו אוכל טעים ב-עלות זולה שיחזיק זמן מה.
לעומת זאת אשתי אחת שנהנית לקנות אוכל, זה עושה לה טוב "להתפנק" עם משהו לא בריא או איזה אוכל בחוץ.
זה מגיע למצב שהיא נפגשת עם חברות לאכול בחוץ ומבקשת ממני להעביר להן כסף בביט.
רק אציין: יחסית לחברות שלה, היא ממש לא מוציאה הרבה: כל מה שמעניין אותה זה להתפנק עם אוכל טעים. כלומר לא קוסמטיקה, לא תכשיטים, לא שופינג (כמעט), אלא בעיקר אוכל טעים.
דבר נוסף - אנחנו במצב כלכלי ב"ה טוב מאד. אני חוסך מאד לעוד כמה שנים כדי להגשים חלום ולעבור למשרה שמשמעותית פחות מכניסה (לא יודע מה יהיה מצבנו בעתיד עם משכורת נמוכה) ובתקווה שאז גם יהיו הרבה ילדים.
בכל מקרה לא (רק) הפן הכלכלי זה העניין.
היום היא ביקשה שנזמין מבחוץ כי בא לה אוכל והתנגדתי (והבעתי את זה גם). ניסיתי להציע שאביא ארוחת ערב מהעבודה ושנצא מחר (שישי) והיא הסכימה.
כשהיא ראתה את האוכל מהעבודה היא התבאסה לגמרי, טענה שהוא לא טעים, אמרה שמפריע לה שאני מתקמצן עליה וכדי לפייס אותה, הזמנו אוכל הביתה.
אני העדפתי שנצא מחר כשהילד בגן ואנחנו בחוץ (בעיניי זה יותר חיזוק קשר), אבל בשביל שלום בית, הסכמתי.
תוך כדי האוכל, היא הביעה שמפריע לה כל המאבקים איתי כשאנחנו מזמינים הביתה ולכן יותר קל לה לצאת עם חברות או לקנות לבד.
אני מצד שני טענתי שקשה לי כשהיא הרבה קונה בחוץ. שמילא אם יש לזה מטרה של חיזוק קשר זוגי או יציאה עם חברות, אז אחלה.
אבל מרגיש לי שהיא קונה קודם כל מתוך מטרה לענג את עצמה ומטרה משנית זה הערך המוסף.
היא הסכימה עם זה ואמרה שעם כל הכבוד, זה בסדר גמור.
לא נהיה רעבים ללחם אם היא תזמין (צודקת) ואין רע לענג את עצמה ושאני אגיד תודה שזה לא יהלומים, לצבוע שיער וכו'.
ועוד מפריע לה שהחברות שלה מוציאות הרבה ושהבעלים שלהן מעודדים אותן להוציא עוד כדי שירגישו טוב עם עצמן בזמן שהיא עם מצפון על כל הוצאה.
כאן תפסתי את עצמי שאכן יש בעיה, כי זה לא בריא בכלל שאישה (או גבר, לא משנה) חוששת מהתגובה של בן הזוג או מהמצב הכספי כשאין באמת בעיה.
הבהרתי לה שלא מדובר על עניין כספי (כמעט), אלא על הקטע של התלות של האושר שמגיע כשיוצאים. כאילו שכדי שיהיה לה טוב, זה חייב להיות דרך הוצאה כספית של הנאה עצמית.
וכמו שאני יודע "להתפנק" על פסנתר חשמלי שקניתי לעצמי או ללכת להתנדבויות שממלאות אותי (שגם מוציאות כסף על דלק, עלות כספית של מוצרים וכו), אז לפחות העלות היא לטווח ארוך או למטרה טובה ולא על עצמי.
אשמח לקבל תובנות שיעזרו לי לראות בעין בריאה את הקטע של הוצאה כספית ולא שאסתכל על זה כ'אשתי מפונקת'.
אציין בלי קשר שכרגע סיכמנו על הוצאה חודשית של 300 ש"ח על שנינו ו100 ש"ח שיהיה לה על עצמה.
עדיין אשמח לתובנות.
תודה רבה ושבת שלום
