מדברת עם אנשים על דברים אישיים בינינו ללא עדכון...אופטימיות?

בוקר טוב, הזוגיות שלנו לא במצב הכי טוב כרגע בלשון המעטה, אנחנו בכל זאת מנסים לעבוד ולהתקדם, אבל משהו שמאוד מפריע לי הוא שזוגתי מתייעצת עם כל מיני אנשים שמכירים אותי על איך "להתמודד" אתי, ועוד יותר מפריע לי שהיא אפילו לא טורחת לעדכן אותי על כך...

 

ככה, אני יכול ללכת אתה להתארח אצל חברה בסעודת שבת במצב כזה שאם הייתי יודע מה היא ספרה לה, אין סיכוי שהייתי מתקרב לבית שלהם מאז...

 

בקשתי כמה פעמים שלפחות תספר לי, ולא כבדה את בקשתי, אז לקחתי את המחשב שלה כדי לראות בעצמי עם מי ומה היא מדברת, מה שגרם לגברת לחטוף קריזה והתקף וממש נתנה לי מכות על כך ש"אני נוגע במחשב שלה"...

 

רוצה לשמוע את חכמת ההמונים, מה דעתכם? האם לגיטימי שהיא מדברת על דברים אישיים בינינו ללא בקשת אישור ממני ואפילו ללא עדכון? במידה והיא עושה את זה, האם כל כך נורא שאני לוקח את המחשב "שלה" כדי לעבור על ההתכתבויות?

ועוד שאלה בלתי נמנעת, אם יש פה אנשים ובעיקר נשים שנוטות להצדיק אותה, תנסו בבקשה לענות בכנות, מה הייתם אומרים אם אני הייתי האישה וזוגתי הייתה הבעל  והייתי מתמודד עם אותה בעייה עימה אני מתמודד כעת?

בעיני לא לגיטימי בכללאנונימיות
אבל גם לקחת את המחשב שלה בלי רשות ולעבור על התכתבויות לא לגיטימי.
אבל מה עם "עם נבר תתברר ועם עיקש תתפתל"...יהיהטוב

אם היא מדברת חופשי על בן הזוג שלה ולא מוכנה לעדכן, האם לא לגיטימי בסיטואציה הזאת כן לקחת את המחשב ולעבור על ההתכתבויות באין דרך אחרת?

לא כתוב עם עקש תתעקשלמה לא123

כי זה לא עובד עם עקשן

ולכן כתוב תתפתל, לעשות דברים בתחבולה.

 

בעיניי חמור מאוד שהיא מדברת עם אחרים על הזוגיות שלהם, אותי אישית מגעיל לשמוע על זוגיות של אנשים שאני מכירה. קצת פרטיות שיהיה לאנשים.  

לא משנה אם זה גבר או אישה

אבל לקחת את המחשב כשהיא יודעת מזה, זה סתם נשמע כמו נקמה או קטנוניות, יכולת לבדוק דברים בלי שתדע, אם כ"כ היה חשוב לך לדעת את הפרטים.

תודה, אבל הנתונים הם שונים, גם כשלקחתי את המחשבאופטימיות?

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שליאפאטי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

בקיצור, איימת עליה... זה לא פתרון לשום סיטואציהפשוט אני..


לא "איימתי עליה", אלא ניסיתי להיות אסרטיבי...אופטימיות?

קשה לי מאוד כשמדברים עלי ואני אפילו לא יודע מה(כמו שאמרתי אני אחרי זה הולך אליהם לסעודות שבת בלי לדעת שהם יודעים עלי הכול), ניסיתי לתת לה 2 אפשרויות כשאם אין ברירה אסתכל בעצמי.

 

אני שוב חוזר על הבקשה לנסות לחשוב איך היית מגיב אם אני הייתי האישה והוא הגבר...

זה בכלל לא משנהלמה לא123

היא לא בסדר, זה לא אומר שגם אתה צריך להיות כזה..

ומה שהיא עשתה זה חמור מאוד מאוד, 

האינטראקציה בינכם ילדותיתלמה לא123

נשמע שאתם תופסים זוגיות בצורה עקומה

מישהו צריך להיות הבוגר ולהפסיק את כדור השלג הזה

אם לא, זה רק ימשיך ויגדל

 

וכן, צריך לוותר קצת הרבה על האגו בשביל זוגיות טובה

מסכים אתך, יש לנו גם הרבה בעיות בזוגיות בלי קשראופטימיות?

רק שפה זה טריגר להמשך התדרדרות...

לא. כי האנשים שאיתם היא מתכתבת לא אשמיםאנונימיות
כשאני מתכתבת עם חברה אני מתכתבת איתה ולעיניה בלבד. לא לעיני בעלה.
לדעתיזוזיק העכבר
זה לא בסדר,
אני מתאר לעצמי שהיא מאד צריכה חברות לפרוק לפניהם דברים שהיא עוברת, אבל אי אפשר לפגוע בך בגלל זה.
לקחת את המחשב האישי זה גם ממש לא בסדר.
לתת מכות בגלל זה - בכלל לא בסדר.
בקיצור, לדעתי יש כאן התנהלות לא טובה. יש מתח ביניכם וזה בטוח לא קל לשניכם ונורמלי בעיניי להגיע למעשים שהם "לא בסדר" כשכל כך קשה.
מעבר ללהאשים אותה שהיא עושה דברים שהם לא בסדר כדאי לחשוב על פיתרון - איך לתקן ולהיות טובים אחד לשני
משהו מעניין שעולה מדבריךפשוט אני..

כשהיא עושה משהו לא בסדר - זה באמת לא בסדר.

כשאתה עושה משהו לא בסדר - זה בתוך מרכאות, כלומר הפגיעה לא אמיתית.

אתה "נוגע במחשב שלה".

אתה לוקח את המחשב "שלה".

 

אני יכול רק לתאר לעצמי, שאם היא הייתה מנסחת את זה - הניסוח היה בדיוק הפוך.

כלומר יכול להיות שיש כאן בעיה משותפת לשניכם: אתם לא מספיק רגישים לדברים שמפריעים לצד השני, כל אחד מכם חושב שמה שהוא עושה זה סבבה והשני סתם "מתבכיין".

 

הייתי מציע לשניכם להתחזק בנקודה הזאת, ולא לעשות דברים שפוגעים בצד השני. אפילו אם זה נראה מטופש או קנטרני, אפילו אם לא מבינים מה כ"כ פוגע בזה. 

 

ואהבת לרעך כמוך, ואידך זיל גמור.

מבין מה שאתה אומר, העניין הואאופטימיות?
עבר עריכה על ידי אופטימיות? בתאריך ה' בתמוז תשפ"ב 11:05

שהיא מאוד רגישה שלא יגעו לה בדברים ובדרך כלל אני מאוד מקפיד, אבל פה זה הרגיש לה קצת עזות מצידה לבכות שאני נוגע במחשב שלה כשאני סה"כ רוצה לדעת מה היא עושה מאחורי הגב, כך שבמקרה הזה בלבד הרגיש לי מתאים לשים את זה בתוך מרכאות...

היא לא עושה נכון, ולאו דווקא מרוע לבהעני ממעש
וואי ממש לא נעיםפרצוף כרית

זה ממש קשה

וזה אפילו נורא ואיום 

אני גם היתי נפגעת מאוד במקומך

 

מה שכן, אם תשפר איתה את הקשר 

ותסביר לה ברוגע למה זה ממש פוגע בקשר ביניכם, תדבר בכנות מכל הלב ותסביר שאלו דברים אישיים - ושזה פוגע בך עד עמקי נשמתך - 

אם היא באמת אוהבת אותך - רוב הסיכויים שזה יחלחל לה והיא תבין, ותפסיק עם זה

 

גם בעלי פעם סיפר משהו לאנשים עלי שלא ידעתי מזה, זה מאוד מאוד פגע בי והסברתי לו את זה....זה דבר שקורה, אני אומרת כדי לנרמל

אבל גם אתה חיב לעצור את זה, בדרך עדינה (ולא לתקוף אותה ), תשבו בנחת ותסביר לה למה זה כל כך פוגע בה ושהלב של הזוגיות זה אמון ולא לספר דברים אישיים וכו' ולתת הרגשה שהיא מסתכלת עליך כבנאדם חיובי ולא שלילי חלילה 

 

וכך...

אפשר להפוך משבר להזדמנות לצמיחה

ע"י שאתה פותח את הלב ומסביר שזה כואב לך והיא חשובה לך 

היא מבינה עד כמה היא חשובה לך, וזה גורם בסוף אחרי שהמשבר עובר - לשיפור הקשר ביניכם

בעז"ה מאחלת שהזוגיות שלכם תחזור למסלול טוב ויציב ומשמח  

תודה רבה על התגובה היפהאופטימיות?

העניין הוא שכמו שכתבתי, ככה או ככה הזוגיות שלנו במשבר, והיא כנראה לא אוהבת אותי כרגע. השאלה היא רק איך להתייחס לטריגר הזה להתדרדרות, כי זוגתי מנסה לצייר אותי כ"אלים" ו"רשע" שאי אפשר לחיות אתו ככה בשום אופן..., בעוד להבנתי היא אלימה הרבה יותר...

תראהפרצוף כרית

זה ממש כואב שהיא מתארת אותך כ"רשע" , אין מילים לתאר,

 

אבל אל תדאג היא לא באמת חושבת ככה לעניות דעתי, עובדה שהיא לא התחילה להתגרש בפועל,

היא פשוט מנסה לרמוז לך שהיא מאוד פגועה מההתנהגות שלך

שהיא רוצה שתתיחס אליה יותר יפה או משהו אחר שמפריע לה

זה לא בוגר מצידה, במקום להסביר נקודתית מה מפריע לה בך ולבקש להשתפר או לשנות -היא מכנה אותך בכאלו כינויים? זה נורא.... אבל ניתן לתקן....

 

אז אתה צריך לעצור את הגלגל בטרם ידרדר.....

 

אם היא ב MODE הזה של מלחמה - 

מישהו מכם צריך לתפוס את הענינים בידים

אין לך אפשרות לשלוט עליה, אז תהיה אתה הבוגר מבין שניכם ותתפוס את הענינים בידים "במקום שאין אנשים תהיה איש".. -

 

מה אתה צריך לעשות?

לשבת איתה לשיחה רגועה , לבקש ממנה מראש לפנות זמן, כמובן כשהילדים ישנים או ביביסיטר, 

במקום שקט בלי ששומעים אתכם,

בזמן רגוע שאף אחד לא ממהר לעבודה/לתפילה/וכו'

ו - 

 

להגיד לה שזה ממש פוגע בך שהיא קוראת לך ככה

ואתה ממש מצטער, ואם היא קוראת לך "רשע" אתה רוצה להבין מה מפריע לה ולתקן

ותגיד לה שהיא חשובה לך ואתה אוהב אותה מאוד

(אולי תשתמש אפילו במילים רומנטיות ביניכם

אולי תקנה לה מתנה או שוקולד או משהו שהיא אוהבת...)

 

ותגיד שזה ישמח אותך שהיא תגיד לך בדיוק נקודתית במה (או - באלו דברים) היא רוצה שתשתפר או תשתנה ואתה מוכן לתקן ולעבוד על הדברים שמפריעים לה כי היא חשובה לך,

וזה ממש עצוב לך שהיא אומרת שאתה "רשע" ....ושאתה לא מוכן שהיא תקרא לך ככה כי היא חשובה לך וזה כואב לך שהיא תופסת אותך כשלילי ושאתה מבקש שהיא לא תקרא לך ככה אלא תגיד לך נקודתית מה מפריע לה ושאתה תשמח לבוא לקראתה ולנסות לדבר על זה או לתקן או לשפר מה שאפשר....

בהצלחה וכואב מאוד, אל תתיחס היא סתם כאובה ולכן מתבטאת ככה, לדעתי

 

(או במילים שלך או בסגנון שלך... )

תודה על ההשקעה, קשה ליישם אבל אחשוב על זהאופטימיות?

אני מסכים בעיקר עם זה שהיא פועלת מתוך כאב, אבל ה"זוגיות" שלנו ככה או ככה במצב מאוד לא טוב, אני מדבר על כך שמבחינתה מה שעשיתי אתמול עם המחשב שלה כדי בסה"כ לקבל מידע, זה הדבר הכי גרוע ו"אלים" בעולם (בלי לשים לב לחלק שלה כאן).

לכן אני מתוייג לדעתה כ"רשע", וזה גם מה שהיא תגיד במקרה של פגישה

איזה פגישה?פרצוף כרית


הצעת לדבר אתה בזמן רגוע ולזה כוונתי...אופטימיות?


הכי הציק לי שהיא הכתה אותך...יהודה224
מבין לליבך ממש ואין לי משהו חכם לומר
לכו לטיפול זוגיהמקורית
הזוגיות שלכם בגסיסה אם הגעתם למצב כזה
אתם סובלים שניכם
אשתך כואבת מאוד את המצב שלכם אם היא מדברת עליך ככה, והצורך שלך (שלכם) בדיסקרטיות מובן ואי אפשר לדעת מה אומרים לה בחוץ על ההתנהלות ביניכם כי שומעים רק צד אחד.
גם האלימות ביניכם היא תוצאה של המצב הרעוע ביניכם.
תנסה להיות המבוגר האחראי, תגיד לה שהיא חשובה לך ושאתה רוצה ליישר את ההדורים אבל מול מישהו עם ידע מקצועי שיכול לעזור ולהעלות אתכם חזרה על דרך המלך, ביחד.
ניסינו טיפול זוגי כמעט שנה, לא כל כך הצליח...אופטימיות?

אבל את צודקת שהזוגיות קצת בגסיסה, ושצריך לחשוב אם יש עוד סיכוי להציל משהו...

אםהמקורית
היא גם לא טובלת כמו שאתה אומר..
אז כנראה שהגמל לא רואה את הדבשת שלו.
ולא בכוונה בהכרח
אולי היא שקועה בתפיסה לא נכונה על זוגיות שמזינה את ההתנהגות שלה.
היא כנראה חושבת שהיא מענישה אותך ככה כי היחסים הם רק עבורך ואם אתה לא אוהב אותה ממילא, אז בשביל מה להתאמץ..?

מכל מקום, אם אתה רוצה לתקן זה לא בהכרח אבוד אבל צריך כנראה הרבה עבודה. ואתה צריך להיות נכון לה. כי אם שניכם מאבדים את זה, אז בשביל מה..? זה עוד הרבה נזק. שלא נדבר על ילדים שנמצאים בטווח הזה.

דאגה בלב איש ישיחנהאורה שחורה
אם אשה מרגישה שהיא לא יכולה או מצליחה לדבר עם האיש שלה, זו בריאות נפש וזו זכותה לשתף חברה וזאת ברכה שהיא מוצאת את מי לשתף.
זה ממש לא בריא להתפוצץ עם כאב מודחק בתוכך.
משתפים חברה טובה אחת או שתיים גג, וגם אז בצורה חכמה ומכבדת.
היא היתה צריכה לידע אותך את מי היא משתפת,
אבל לא על תוכן הדברים.
היא רשאית לשוחח עם חברה על מה שיושב על ליבה והיא רשאית לפרטיות שלה, גם אם זה לא נעים לך.
זו אלימות לחטוף לה את המחשב שלה ללא רשותה, זו אלימות לחטט לה בדברים אישיים שלה בניגוד לרצונה.
זה נוראי ולא מקובל שגלגל השלג הזה הגיע לאלימות, אבל אני מניחה שהיא ניסתה להגן על עצמה בתוך הכאוס הזה.
כדאי לחשוב איך הגעת למצב הזה שהיא לא סומכת עליך והיא לא מרגישה נוח לשתף אותך, ולחשוב איך לתקן הלאה.
אתה לא יכול להכריח אותה לחשוף את הנפש שלה בפניך,
אתה כן יכול לפייס אותה ולעשות מעשים מקרבים ובוני אמון ולהתמיד בזה לאורך זמן.

ואוו ניסתה להגן על עצמה באלימות...יהודה224
האלימות המושתקת נגד גברים... מתורצת בהגנה עצמית פייי
עמדת פעם במצבים כאלה?אורה שחורה
אני כן.
ב"ה לא הגעתי לאלימות (כי לא העזתי) אבל אני בהחלט יכולה להבין תחושות של חוסר אונים, רמיסה, השפלה וחילול הכבוד והנשמה שלי.
אל תדון עד שתגיע חלילה. בעז"ה שלא תדע.
מסכימה איתךהמקורית
בנוגע לתחושות, אבל גם הוא צודק. לאלימות אין הצדקה.
באף סיטואציה.
זו בעיה חמורה של חוסר שליטה עצמית.
נכוןאורה שחורה
אמרתי שזה נוראי ולא מקובל.
ב"ה שאתם לא יכולים להבין מצבי קיצון כאלה של להתמודד מול בריון חזק ממך וגבוה ממך שחוטף לך בכוח הזרוע דברים הכי אישיים שלך ואין לך דרך להגן על עצמך.
הבעל לא פחות חסר אונים מול אשתוהמקורית
כשהיא בכח שלה בפה מוציאה אותו לא בסדר כשגם היא בעצמה לא טובלת.
זה לא כזה פשוט שהוא בעל כח הזרוע והיא כזו אומללה.
זה טנגו של שניים.
יכול להיות שהיא מרגישה חוסר אונים ותסכול, זה ממש ברור ממה שהוא כותב, אבל זכותו שחא יתירו את דמו מול אנשים שהוא בקשר איתם בלי יכולת להציג את הצד שלו. הלא כן..?
הוא נשמע לי בהחלט מונע מחוסר אונים ופגיעהאורה שחורה
אני יכולה להבין את שני הצדדים.
שניהם מונעים מפחד ומכאב.
בנוגע לטבילה-
לפי הלכה היא צריכה לטבול.
אבל אם היא מרגישה שהוא לא אוהב אותה והיא לא סומכת עליו ולא נראה שהוא בכיוון לטפל ברגשות האלה שלה- אז איזה יחסי אישות יהיו?
זה נושא טעון עבורי ואני מעדיפה לא להרחיב עלגבי הפורום.

באופן אישי אני מאוד קנאית לפרטיות שלי ואני ממש יכולה להבין שהוא מרגיש שמדברים עליו ומתירים את דמו. נפש זה דמים בהחלט.

אני לא יודעת את מי ואיך היא משתפת, אבל אם היא מרגישה הכי בנוח מול חברה שהיא במקרה גם שכנה והוא מכיר אותה, לא נראה לי שהוא יכול לאסור עליה לדבר איתה דייקא.
הוא לא צריך להציג את הצד שלו כי זה לא בית משפט, היא רק פורקת אצל חברה. אני מקווה שהחברה מספיק חכמה ולא תסכסך אלא תרגיע את הרוחות וכל הדיבור הוא לתועלת ולא סתם ללכלך עליו.
גם אם זה נכון, היא בוודאי צריכה לעדכן אותי...אופטימיות?

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שליאפאטי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

לגמריאורה שחורה
ממש מבינה אותך
זה הענייןהמקורית
בדיוק.את מקווה שהחברה היא כך וכך.. ואם היא לא? ואם היא מסיתה את האישה נגד בעלה..? קשה לי להאמין שחברה רק יושבת ומקשיבה מהצד. ואם היא לא עזרה לחברה שלה להבין כמה היא טועה בהתנהגות שלה שהיא לא טובלת ואפילו לא דחפה אותה לייעוץ זוגי..
ואת יודעת עוד משו?? למה היא חייבת לפרוק אצל מישהי שמכירה את בעלה טוב? מה, אין חשיבות להרגשה שלו?
ואגב, אני מכירה מאוד מקרוב את מה שאת מדברת עליו.
כנראה היא לא מבינה כמה היא מזינה ומשמנת את הגלגל.
הזוג הזה צריך עזרה בכל מקרה. צריך גבולות חדשים ולהצמיח כבוד והערכה ורגישות ומה לא.
❤❤אורה שחורה
יש הרבה פרטים שחסרים,
אנחנו מדברים על נושא מתוך ראיה מאוד צרה.
אבל בגדול אני איתך יקרה.
תודה, את אומרת דברים נכונים לגמרי שעוזרים להבין...אופטימיות?

מה שכן, נראה לי שהיא מתביישת לספר לחברה שלה שהיא לא טובלת ומספרת רק מה שנוח לה...

 

לגבי ייעוץ זוגי- כן הלכנו כמעט שנה, אבל לא כל כך הצליח, כמו שפרטתי כאן:

 

מחפש טיפול זוגי - רגע לפני ייאוש | ערוץ 7

 

כן אני זוכרת את השרשור הזההמקורית
עצוב שזה הידרדר אבל לא מפתיע לדעתי..
באמת יכול להיות שהיא מספרת חלקית אבל לא בכוונה לדעתי. פשוט היא מאוד מרוכזת בעצמה ובכאב שלה, בדיוק כמוך, אז היא צריכה לפרוק ולהוריד את המטען. כי היא מרגישה שלא מבינים אותה אז כל מי שמוכן להקשיב היא תזעק את הכאב שלה לעברו. וגם, היא בטוחה שאתה האשם היחיד אז לא משנה מה היא עושה או לא - זה לגיטימי בעיניה
אני קוראת לזה התבצרות בהתקרבנות. שרק מוציאים ומאשימים בלי להסתכל על הצד שלנו או לקבל עזרה ומה אנחנו יכולים לעשות, כי תכלס זה לא מקדם
וברגע שהיא עושה את מול האנשים הלא נכונים..

הוא אמור לטפל בה וב''הרגשות'' שלהנשוי ושחוק
כשהיא מרביצה לו ומדברת עליו עם כל העולם?
אולי ההפך...
ואם זה להיפך, את גם תביני בעל שנוקט באלימות?אופטימיות?

אחרי תחושת "חוסר אונים" וכו'?

..אורה שחורה
חוויתי.
זה מורכב

ואכמ"ל.

גברת תקראי את מה שכתבת לי ותחשבייהודה224
שכתבתי לך את אותן מילים שכתבת לי ולא אוסיף.
קודם כלאורה שחורה
אל תקרא לי גברת
לא גברת שלך ולא כלום.
זה לא מכובד, זה מתנשא ולא נעים לי.
סתם אורה זה בסדר. ואפשר שלא תקרא לי זה גם מצוין.
לאורך כל השרשור חזרתי ואמרתי שאלימות בשום צורה שלה, פיזית או נפשית, היא התנהגות לא מקובלת.
יחד עם זאת, מדובר במצב כאוטי, אלים, ולא רגיל.
מהפרספקטיבה שלי, אני יכולה להבין שההתנהגות הלא מקובלת של שניהם נובעת מחוסר אונים ומכאב ושכדאי להבין מה שורש הכאב וממה הוא נובע ולהתרכז בלרפא.
שום דבר לא מתנשא בגברת... אין לי מושג מי אתיהודה224
כך שאיני יכול להתנשא
וכן מדברייך משמע שאת מבינה את האלימות הזו
ואני בתור גבר חושב שזה רע.
ויותר מזה ישמע מצחיק אבל מהניסיון שלי אני חושב שיש הרבה יותר גברים שסובלים מאלימות פיזית של נשים רק שזו אלימות מושתקת כי גברים לא יודו שהם פה חטפו כאפה דחיפה בעיטה או סטירה מנשותיהם אבל זה קורה לצערינו
לא יודעת מי יותר מי פחותאורה שחורה
לא ספרתי ואין לי עניין לספור, אין לי ידע בנושא,
מלחמת המינים הזאת רחוקה ממני שנות אור.
בשבילי כל אדם שחי ככה זו נשמה טהורה שסובלת.
ובנוגע לשתיקה,
שתיקה זה חלק מהותי מהסיפור של לחיות כשאתה מונע מפחד.
לא יודע אם יהודה עמד או לאנשוי ושחוק
אבל כאן המצב הפוך ועם כל הכאב לא דומה למה שתיארת אם כבר ההפך. הוא סתם והיא אלימה, הוא רק מגיב ומנסה להגן על עצמו.
שלא לדבר על זה שזה היה בזמני איסור מתמשכיםאופטימיות?

שהיא יצרה, כי כבר יותר מחצי שנה לא טובלת...

חצי שנה? זה נורא... קשה....פרצוף כרית
חצי שנה שלא טבלה, ושש שנים עם יחסים לא תקינים...אופטימיות?

ממוצע של אחת לכמה חודשים...

כמו שלדעתי פרטתי כאן:

מחפש טיפול זוגי - רגע לפני ייאוש | ערוץ 7

קשה מאוד.... מצד שני אין ייאוש-לא חלק אצל אף אחדפרצוף כרית
וואי אני אשכרה מסכימה איתךאחת פשוטה
הזוי..
האישה היתה אלימה פה ללא ספק, אבל היא מתרצת את זה כ"הגנה עצמית" בעוד שהגבר כולה הסתכל ללא רשות במחשב של זוגתו וזכה לתואר אלים כמה פעמים.. מה קורההה??
אבל היא משתפת בדברים שנוגעים אלי, ובקשתי כמהאופטימיות?

פעמים שלפחות תעדכן אותי כשהיא עושה את זה ולא עדכנה, אני חווה את ההתעלמות והזלזול שלה בצרכי כאלימות לא פחותה...

 

אם היא רוצה לדבר עם חברה, זכותי לבקש שזאת תהיה חברה שלא מכירה אותי (כמו שפה אני משתף אותכם בלי שאתם מכירים אותנו) או שזאת גם חוצפה מצידי?

מצד אחדזוזיק העכבר
אני ממש מבין מה שאת כותבת, באמת היא כנראה עוברת כאב גדול והיא צריכה לחלוק אותו וזה קריטי עבורה , מצד שני אי אפשר לתקן פגיעה על ידי פגיעה חדשה, בסוף היא סודקת את האמון שאמור להיות ביניהם ומייצרת בעיות קשות חדשות.

אפשר למצוא איכשהו פיתרון לצורך לשתף - למשל, לערב מישהו שלא מכיר
לגמרי נכון,אני מרגיש שמרוב ששקועה בעצמה לא פנוייהאופטימיות?

לספור אותי בכלל...

מריבוי אינפורמציה, מדוע לא גט? מה התוואי שתגיעו עדהעני ממעש
כנראה לצערנו זה הכיוון, אבל חסר כנראה אומץ...אופטימיות?

אחרי הכול, יש לנו 3 ילדים בלעה"ר...

בנוסף, היועץ אליו הלכנו טען טענה לא בלתי מאתגרת והיא שהקשיים שיש לנו עכשיו ככל שלא נעבוד עליהם דווקא בזוגיות הזאת, הם בעצם ילוו אותנו בכל מקום ואז לא נרוויח כלום, אני באמת תוהה כמה הוא צודק, כי אמנם ברור שלכולנו יש "דפקטים" כאלו ואחרים שחשוב לעבוד עליהם, אבל עדיין יש דפקטים שמתנגשים כנראה יותר מידי, אבל כנראה אתה צודק, יום אחד אולי אאזור אומץ...

 

 

אגב, גם על השאלה הזאת פתחתי אשכול בעבר:

 

איך מחליטים מתי "לחתוך"? - נשואים טריים

לפחות תדאג שיישאר שלושה.. הצלחה רבה. לא פשוטהעני ממעש
במצב עכשיו שהיא לא טובלת, ככה או ככה יישארו 3יהיהטוב

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שליאפאטי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

לדעתי בדיחה לא מצחיקה*העני ממעש
לפעמים זאת שיטה להתמודדות...יהיהטוב

על הומור שחור שמעת?

כואב לקרוא, ובהחלט רב הנסתר כאן על הגלוינגמרו לי השמות

אני חושבת שצריך להביט במבט-על על כל הזוגיות שלכם.

 

אתה מתאר דברים לא פשוטים, מצד שניכם, והם לא באו ב"פוף", אלא ככל הנראה יושבים על רבדים יותר עמוקים ביניכם...

 

- אתה כותב שהזוגיות שלכם לא במצב טוב בלשון המעטה

- אתה כותב שאשתך מדברת עליך מאחורי הגב ללא הסכמתך

- אתה כותב שאשתך  לא כבדה את בקשתך המפורשת כמה פעמים לפחות לספר לך כאשר משתפת

- אתה כותב שלקחת לה בכוח את המחשב

- אתה קורא לאשתך "גברת", שזה כבר מראה על ריחוק (לא כינית אותה פעם אחת אשתך אלא זוגתך, גברת וכו')

- כתבת שאשתך חטפה קריזה ו"התקף" וממש נתנה לך מכות 

- אתה מתאר מצבים שקרתה בהן אלימות מובהקת שחצתה מזמן כל קו אדום

 

עכשיו נסה להביט על כל זה "מהצד", כאילו זה לא אתה - אתה ודאי מביןשנדרשת כאן עבודת עומק, ומול איש מקצוע רציני ומוסמך ולא מתגובות כאן בפורום. זה מצב מאוד מורכב וצריך לראות כיצד יוצאים ממנו.

 

האם בכלל יש לכם רצון להישאר יחד?

אתה אוהב אותה? אתה רוצה להישאר נשוי לה? אתה בוחר בה? אתה רוצה לחיות את חייך יחד איתה?

האם היא אוהבת אותך? האם היא בכלל רוצה להישאר יחד איתך?

 

רק אם *שניכם* עונים בחיוב על כל השאלות - מקום של טיפול זוגי מן השורש יוכל להועיל ולראות איך אתם מתקדמים לעבר המטרה המשותפת הזו.

 

אך אם שניכם, או אחד מכם בכלל לא שם ברצון, הכיוון יכול להיות מחשבה על מה עושים מכאן והלאה, ואם מחליטים להיפרד אז לפנות לגישור אצל מגשר מוסמך ומומלץ,

ולנסות כמה שפחות מלחמות, בתי משפט והמון כאב לב לכולם...

 

מאחלת לכם ב"הצלחה רבה בכל, החלטות טובות, שליחים טובים, והרבה אהבה, שלום ושלווה ב"ה 🙏

 

תודה לכל המגיבים, רציתי לנהל את הדיון פה במנותקאופטימיות?

מהדיון שפתחתי במקום אחר שגם בו נהניתי מאוד מהתגובות שלכם, לכן פתחתי ניק נפרד לדיון בשאלת האלימות נטו, אבל הארתם את עיני שאי אפשר לקחת דבר מסוים ולבודד אותו מהזוגיות בכללה, אז כאן המקום לחדד שאני אותו בעל מהאשכול הזה:

מחפש טיפול זוגי - רגע לפני ייאוש | ערוץ 7

 

נשמע שאתם חיים בתוך סיוט מתמשךהמקורית
שרק הולך ונהיה יותר ויותר גרוע.
מצטרפת למה שכתבה @נגמרו לי השמות המדהימה, שלא צריכה את התמיכה שלנו כמובן כי היא מומחית ואלופה ומבינה.
קח צעד אחורה ותעשה חושבין על הכל.
בלי מלחמות. תהיה אינטרסנט לרגע ותחשוב על עצמך באמת..
ולך לטיפול, ייעצתי לך גם אז, שיעזטר לך לברר את המקום שלך אבל מבחינה שכלית. כי כשפועלים רק מתוך הרגש בלי לנתח את הדברים ולחשוב עליהם ולתת להם לשקוע אין לזה סיכוי ואתה לא תצליח לצאת מהלופ.
🙏❤נגמרו לי השמות

תודה יקרה,

 

ואת כותבת פשוט נפלא ומדויק כ"כ

זה טובזוזיק העכבר
שהתגובות פה עוזרות לך להבין ולחדד דברים. בסוף כמו שכתבו אחרים מדובר בדיני נפשות וצריך לראות את המכלול, לשמוע אתכם , להרגיש את האנרגיה שלכם - גם מישהו מאד חכם ומנוסה מהפורום יתקשה לתת לך עצות טובות בשלט רחוק - צריך יועץ שאתה סומך עליו ומכיר את הסיפור לעומק
מבינה אותךנעמי28
אצלנו בדיוק הפוך, עוזר לו מאד לדבר ולהתייעץ עם מישהו בכל בעיה כמעט, לי זה הפריע.
נשמע שהכי יעיל לכל הצדדים זה פשוט להתחיל טיפול זוגי, לה יהיה למי לפרוק (והצורך שלה מובן מאד) וכתבת שיש על מה לעבוד..
לנו הפיתרון הזה עבד
לא יודע מה קורה אצליכם ולא פירטתנשוי ושחוק
וגם לא צריך אבל רק הערה- ככה זה נשים.
ביחסים טובים או רעים הן משתפות מדברות חושפות עליך הכל ומה לא... אז לגבי הנשים שכתבו לך קח בחשבון שהן עושות אותו הדבר כמוה אבל ברגע שאתה תתייעץ, אוי ווי זמיר...

בגדול אם אין לך מה להסתיר ולהתבייש ממנו אז שחרר אם יש לך זה כבר הבעיה
בחיים בחיים בחייםלמה לא123
לא דיברתי על בעלי עם חברות

ואפילו אחיות קרובות שיתפתי בדברים שטחיים שגם הן רואות
ממש לא כולן ככה, זו ממש הכללה.
אם כבר, חברים של בעלי משתפים אותו בדברים אינטימיים שאני מזדעזעת ממש.
אין לזה קשר לאישה או גבר, זה אופי
יש שמשתפים ויש שלא
מסכימה.המקורית
נכוןפרצוף כרית
יש גברים שמשתפים בדברים אישיים, כואב לשמוע שלא מבינים חשיבות האמון בקשר הזוגי..
כמו בכל כלל יש יוצא מן הכלל חוץ מזה שזה לא שלילינשוי ושחוק
בעיני חד משמעי. תלוי מה הצורך ומה השיתוף כמו שכתבתי בסוף.
יש גם גברים כאלה, נכון. זה אופי, נכון גם. חברים של בעלך מוזרים...
בעיניי יש בזה רק שלילילמה לא123
וזה כלל שאתה המצאת
אף חברה ואף שכנה לא דיברה איתי על בעלה,
ואם זה יקרה, זה יהיה מוזר
שתשמור את הכביסה המלוכלכת אצלה בבית.
לא נכון ולא כדאי להכלילזוזיק העכבר
תחליט או שזה לא נכון והכללתנשוי ושחוק
הפוך ממני או לא להכליל
הכנסת משחק לוגיזוזיק העכבר
כמובן שלהגיד שזה לא נכון על כל הנשים לא אומר את המשפט ההפוך - שכל הנשים לא עושות כך, לכן זה לא הכללה
מה זה משנה מי מצדיק אותה אותךהמאור הקטן

אין כאן עניין של מי צודק. אתם לא ילדים בגן שצריכים שהגננת תתערב.

יש לך משהו שמפריע לך, תדבר בצורה מכובדת ועניינית.

אתה לא יכול להכריח אותה להענות לבקשה שלך, אתה רק יכול להחליט מה אתה עושה עם זה שהיא לא נענית לה.

אותו הדבר לגבי אלימות. זה דבר שלא אמור להיות בזוגיות כלפי אף אחד מהצדדים, אז מפעילים כלפיך אלימות ואתה פותח דיון אם זה מוצדק או לא, וגם חשוב לך להפריד בין הצדקות של גברים או נשים.

 

גם לקיחת המחשב, זה אקט כל כך ילדותי ולא מועיל. אתה לא נותן בה אמון ומנסה להוכיח לה שאתה צודק והיא הלא בסדר..? 

 

אחי אתה חייב להתעורר על עצמך, איבדתם כל פיסה של כבוד אחד כלפי השני.

 

אני לא חושב שאתם באמת מתאמצים לשפר, לי זה נראה שאתם יותר מתאמצים לכופף אחד את השני, והמקרה שאתה מתאר בעיניי הוא קיצוני בחוסר הגבולות שלו.

 

תודה, אתה צודק ברוב טענותיך...אופטימיות?

אבל אני באמת מנסה להבין, נכון המצב שלנו כרגע מאוד קשה, אבל באופן נקודתי חוץ מהקשיים האחרים שלנו, מאוד מפריע לי שהיא מדברת עלי עם אנשים בלי שאני אפילו יודע על זה, והיא לא מוכנה לספר לי מה, האם לא מובן שארצה לראות בעצמי? איך זה קשור לאמון או להוכחה?...

עונה אע"פ שלא נשאלתי - זה מובן אבל כן קשור לאמוןפרצוף כרית

כי כשיש אמון מלא - אין צורך לבדוק/לבלוש/לחקור/לחפש הוכחות וכו'

מצד שני ברור שזה מובן שאתה רוצה לבדוק אחריה, כי היא באמת לא אמינה - שהיא מספרת עליך דברים מאחורי הגב...

זה קורה ואין זוג מושלם לצערנו

אבל זה ממש כואב 

ולדעתי הפתרון זה להגיד לה בכאב רב ובכנות שאתה רוצה קשר איתה ושתפסיק עם זה , 

זה פוגע בך

ושהיא חשובה לך

ושאתה אוהב אותה

 

פשוט לשנות MODE 

אולי לעשות לה הפתעה מיוחדת יוצאת דופן כדי לנסות להחליף את האווירה בבית?

(כמו בלונים או מכתב או מלא שוקולדים, משהו מוגזם כיפי כזה) 

היא תקבל את זה ?

או שתלעג לזה?

רעיונות טובים אבל ממש לא יעזרו לצערי...אופטימיות?

היא לא אוהבת קיטש ומחפשת רק דברים מאוד עמוקים או כלום...

אני אגב לא חושב שהיא לא אמינה, פשוט היא מעולם לא הכחישה שמדברת עלי מאחורי הגב, רק טוענת שזה "לצורך" ולא מסכימה לשתף עם מי היא מדברת ומה, ככה שאני לא "בולש אחריה", להיפך- אמרתי לה במפורש שיש לה אפשרות לשתף אותי מה היא מדברת או שאיאלץ לראות בעצמי....

היא מחפשת דברים עמוקים? מעולה!פרצוף כרית

אז אתה יודע מה היא מחפשת, זה כבר חצי פתרון!

אתה יכול לדבר איתה בשפה שלה - מלב אל לב בצורה עמוקה?

 

יש גברים שזה בלתי אפשרי עבורם... נשמע שאתה דווקא טיפוס יחסית עמוק לגברים... שזה אפשרי לך, לא?

 

אני יודע בתיאוריה,בפועל זה ממש מורכב עד בלתי אפשריאופטימיות?

קודם כל, צברנו כל כך הרבה כעסים אחד על השני כך שזה מאוד קשה...

בנוסף, היא אוהבת עומק אבל פחות "שיחות עמוקות" (שאותם אני דווקא אוהב) אלא יותר הרגשת שותפות עמוקה, ביטחון ויציבות בסגנון ספציפי מאוד.

גם בזמנים פחות גרועים כשעוד היו לי כוחות לפעמים לנסות לספק לה את זה, הרבה פעמים הספיק משהו קטן בו קצת כעסתי/הייתי לחוץ/לא דברתי והתנהגתי "בדיוק" בצורה שספרה כדי שהיא תיסגר....

 

באמת לא אמרתי עד עכשיו, אבל יש לה נטייה די משמעותית להתנהגות של פאסיב-אגרסיב שלמי שמכיר מאוד קשה לחיות בצורה כזאת ולספק את רצונה, יש כל הזמן מתח וכבדות באוויר גם כשאני מנסה לפרוץ אותו בצורות כאלו ואחרות (אני מדבר גם על העבר לפני שיחסינו התדרדרו למריבות חוזרות ונשנות...).

זה לא נעים בכלל, אבלפרצוף כרית

אחד מכם צריך לתפוס ת'ענינים בידים....

אחרת זה עלול להדרדר כל הזמן יותר ויותר....

 

אם אתה בקטע לרצות את הזוגיות איתה ולבוא לקראתה, ולהתאמץ בשביל

אתה צריך לבוא לקראתה בלב שלם ולוותר לה 

עד שהיא תתרכך ותתן בך אמון

 

כלומר, 

אם היא "נעלבת" מדברים - לזרום איתה ולספק את רצונה (במידת האפשר, כמובן תלוי מה היא מבקשת)

ואז היא תראה שאתה לטובתה,

והיא תיפתח אליך

והכל יחזור ללופ חיובי

 

כמובן שאני מבינה שזה יותר מורכב ממה שאני מתארת, ולא בטוח זה יעבוד ,

אבל הרעיון הוא-

לא להתקטנן על שטויות , וכל אחד רוצה שהשני יחזיר את הקשר ביניכם למצב טוב (=כל אחד מצפה מה*שני/ה* לתקן ולהשתפר - במקום לתקן את *עצמו* * )- 

אלא אחד מכם לפחות צריך לעשות מאמץ מקסימלי ע"מ להשיב את השלום והאהבה אליכם

 

וכשיש אמון ושניכם רגועים, הכל יותר זורם....

 

 

כלומר אם בשלב שאתה מנסה לבוא לקראתה

אתה רק שופט אותה ומחפש מה לא בסדר *בה* - זה לא ילך

(ברור שאם זה משהו קיצוני מותר לך לעצור את זה, מדובר על דברים שאפשר להחליק ולוותר)

ככה היא תפתח אמון כלפיך והקשר ביניכם ישתפר לאט לאט ויעלה לכיוון חיובי וטוב

 

(אם לא מתאים לך - תזרוק הכל לפח, רק הצעתי רעיון וכיוון , תבדוק אם מתאים לך ...)

בהצלחה 

תודה רבה, דווקא אהבתי את סגנון החשיבהאופטימיות?

ואהבתי גם את הזהירות מפסקנות...

בשמחה ובכיף מקווה שלא תתבלבל פה מכל הדעות השונות..פרצוף כרית

ותצא עם משהו מעשי ביד.... 

זה בסדר, אני טיפוס שדווקא "מתעשר" מדעות שונות וקשהיהיהטוב

לי לקבל משהו אחד "כזה ראה וקדש"...

סליחה שאני מזכיר אני שואל שאלות רטוריותיהודה224
ניסית את שפת המגע אני מרגיש שהיא רוצה ממך סוג של ביטחון והיא לא מקבלת אותו.
נגעת בה בקטע של חום חיבוק אוהב אמיתי ללא מגע מינ-י?
תנסה לפעמים הרבה פעמים מגע חיבוק ליטוף עושה פלאים...
תודה, יותר מחצי שנה לא טבלה- אם שמת לביהיהטוב

וגם כשטובלת לא רוצה שיתקרבו אליה...

שמתי לביהודה224
אבל מה היה לפני..
הבנתי, הקושי בקירבה מכל סוג הוא כבר כמה שנים...יהיהטובאחרונה

גם כשכן טבלה...

זה מובן שתרצה לראותהמקורית
לא מובן שכל האמצעים כשרים בדרך לשם.
מבין, אבל כמו שאמרת/מישהו אחר אמר אנחנו בתוך מעגלאופטימיות?

בו התנהגות לא תקינה אחת גורמת להתנהגות לא תקינה אחרת, חשבתי לפתוח פה דיון ספציפי לגבי השאלה מה בדיוק מוגדר כאלימות ומה בסך הכול התנהגות נואשת של הגנה עצמית (גם אם מישהו חזק יצליח להתבר גם במצב כזה),

אבל אתם צודקים שאי אפשר לדון בזה במנותק מעצם קשר הנישואין ושהוא בעצם צריך להיות האישיו כאן ולא התחרות שאני נגרר אליה "מי יותר אלים" (מה לעשות, וכמעט בכל ויכוח קטן זוגתי מנסה לאיים במשטרה)...

יש לך הרבה מה להפסידהמקורית
אם תכנס לפינה שלה והיא תרגיש מאויימת. כי עכשיו היא מאיימת, יבוא יום שהיא גם תתקשר.
אני לא ככ יודעת איך נוכל לעזור לך פה, המצב פה דורש טיפול עמוק עם נכונות של שניכם או פירוק. ולא, ילדים לא נדפקים מגירושין כמו שהם נדפקים מהורים שמתנהלים כמוכם. וסליחה על הבוטות, כן? אבל המציאות זלכם קשה ואם עולה בכם חשש קטן כזה שכדאי לכם להישאר במתכונת הזו ככה בשביל הילדים, אז טעות בידיכם

אז כדאי שתבחרו ומהר, לפני שהמצב יידרדר עוד יותר.
צודקת לגמרי, רק לגבי המשטרה...אופטימיות?

לא מצליח להבין איך מחליטים מה בדיוק מוגדר אלימות, במיוחד שאלימות פיזית בוצעה דווקא על ידה...

יש הרבה חומר על אלימות ברשתהמקורית
ולדעתי שניכם אלימים אחד לשנייה
אלימות היא לא רק פיזית
ממליצה לך לקרוא על זה ולקבל מושג באיזו מציאות שניכם חיים. אולי זה יעורר אותך להבין שאתה חייב להתקדם מפה לאנשהו.
לעשות זום אאוט על החיים שלך ולחשוב רגע. בלי למהר להתקדם בזוגיות לאף מקום, כי גמככה כרגע לא משנה מה תעשה, כשאתה עושה את זה בלי ליווי מקצועי שיכווין אותך ומלהט - זה לא מתקדם רק נהיה יותר גרוע
^^^ מצטרפת לכל דברי החוכמה שלך בכל השרשורנגמרו לי השמות
תתעורר על עצמך דחוףהמאור הקטן

נראה לי שיש לך הרבה רצון טוב לבנות ולשפר את הזוגיות, אבל משברי המידע שאתה כותב פה הרשת נטוות סביבך ואתה תוקע את הראש באדמה. 

אני בספק אם אישתך מעוניינת בחיי זוגיות איתך, ולאט לאט יצרה מנגנון שמאפשר לה לנהל זוגיות עם אפס מחויבות כלפיך. 

ככה אתה מוצא את עצמך במצב בו:

- אין לכם יחסי אישות במשך שנים, ובשנה האחורנה אפילו אין מגע בסיסי, וכל זה מהחלטה חד צדדית שלה.

- אישתך מזלזלת בבקשות לגיטימיות שלך כמו לשמור את המשבר הזוגיות שלכם בינכם. חשבת שאולי היא מכינה את הקרקע לגירושין? או שאולי היא מתייעצת גם עם עורכי דין בלי ללא ידיעתך?

- היא מפעילה עליך אלימות. לא משנה כואב או לא זה לא לגיטימי!!!!

- היא מאיימת עליך במשטרה על דברים שאתה עושה. גם אם היא לא מנסה להתניע תהליך של גירושין ברור לך שזה כרטיס שישלף בכל מצב בו חלילה תגיעו לשם.

- הגרוע מכל זה הגלגול החוזר של האשמה עליך כל הזמן. אתה האלים, אתה הלא בסדר, היא רק עושה את הדברים כי היא שואפת לעומק או כלום... (אני מבין שבמילים אחרות אתה לא מספק לי את העומק שאני צריכה, אז אתה הבעיה ולא אני..) 

- אגב אתה באמת מתנהל ומתנהג לא בסדר בסיטואציה.

 

 

הייתי רוצה להיות חיובי ואני באמת מאמין שאפשר לשפר ולצמוח מכל מצב, אבל לתחושתי אתה כרגע די לבד, כשאתה אפילו לא נותן אמון בסיסי בצד השני. לדעתי אתה חייב ללכת להתייעץ באופן אישי, אתה עם עצמך ולהבין איפה אתה נמצא בסיטואציה הזאת. 

תשחרר כרגע את המחשבה להציל את הזוגיות, אלא להציל את עצמך. זה אומר קודם כל:

- לחיות בסביבה לא אלימה ומשפילה.

- להתנהל בצורה שהיא לא תלותית בבת הזוג שלך ובתגובות שלה.

- למצוא לעצמך מסגרת שיש בה גבולות ברורים שלא נכנסים אליהם.

- להיות ער ומפוקח למהלכים שייתכן ואשתך מנסה ליזום ולהכין את הקרקע אליהם.  לבנתיים היא מציבה עובדות בשטח ואתה מקבל אותן. לא כדאי שתתנהל ככה אם חלילה תפרקו את החבילה.

 

בהצלחה.

נוקב, אבל עם הרבה אמת...אופטימיות?

התחלתי לאחרונה לקרוא הרבה חומר על פאסיב-אגרסיב וכנראה שאשתי עונה על ההגדרות, ומה שאני חווה ממנה זה "קלאסי" למה שבני זוג של אנשים כאלו חווים, עד שהם מפתחים אסרטיביות...

נוהמקורית
אז אתה מסכים איתו בשורה התחתונה.אתה צריך לפתח חוזק משלך כדי להתמודד עם הסיטואצינה בצורה נכונה, ולכן כדאי ללכת לטיפול
מסכימה עם כל מילה שהוא אמר
לא יודע מה יש לאישתך בדיוקהמאור הקטן

וגם לא מציע לך להתבכבש יותר מדי בתאוריות פסיכולוגיות. אתה צריך ליצור לעצמך דפוסי התנהגות שבהם אתה שולט במצב ולא נגרר ותלותי. 

 

לדעתי מאמרים וספרים לא יעזרו לך יותר מדי, וגם לא התייעצויות בפורום על כל אירוע כזה או אחר. רק טיפול וייעוץ אישי  מקיף ויסודי.

 

פותח יקרפרצוף כרית
1) חמלה והבנה
אתה:זקוק להמון חמלה על מצבך הקשה, לא פשוט מה שאתה עובר

תתן לעצמך את החמלה
את ההבנה
תוציא מהראש מחשבות ביקורתיות /מאשימות/מתקיפות/ שופטות-
בין אם אתה אמרת לעצמך ובין אם אנשים יומרניים הכניסו לך לראש

לא פשוט שאישה לא מוכנה לגעת, ועושה דברים מאחורי הגב
חוויה מאוד לא נעימה, בלי קשר ל-אם זה תלוי בך! או לא
אתה:בנאדם עם לב, וזה מאוד מאוד קשה
קודם תנסה להגיע למצב שאתה מחדיר לעצמך, לא משנה מה יגידו או היא תגיד- '' אני בסדר! ''
בלי זה, אתה בכלל לא יכול כביכול 'לנשום' וקל וחומר שלא לקדם את מצב הזוגיות


וזאת, ע'' י-פעולות מהנות או מרגיעות, תחביבים, לאפשר זמן להקשיב לעצמך ולקשיים שאתה עובר,
לא להכנס לויכוחים לא מכבדים עם אשתך-לא לאפשר את זה כל עוד היא לא מדברת אליך בכבוד או בתוקפנות

רק אחרי שתהיה ממש רגוע ובטוח בעצמך,
בלי לחפש אשמים-אתה או היא-זה לא הנקודה-
המטרה היא לקדם את הקשר ביניכם ולא להתבחבש בעבר ומי אשם ומה גרם למה....

בהצלחה רבה רבה והמון כוחות להתמודד!

2) טיפ קטן נוסף

בגלל העובדה שאתם בריחוק גדול כרגע,
אל תפתח ציפיות שבן רגע אתם תהיו זוג מושלם ומאוהב ועם פרפרים וכו'

זה הולך בהדרגה

ולכן תציב לעצמך מטרה קטנה בינתים-
רק לדבר בכבוד אחד לשני
להגיע למצב שמכבדים ומדברים במילים יפות ולא אתה מתקיף או מאשים אותה וגם לא לאפשר לה לרמוס אותך- אם היא מדברת אליך לא בכבוד פשוט תעצור אותה ותגיד לה שאתה מוכן לדבר איתה רק בתנאי שהיא מתיחסת אליך כאדם חיובי, וכשהיא תירגע-תשמח להמשיל לדבר איתה

אחרת, זה סתם כואב ולא מקדם בכלום....
תודה רבה, אהבתייהיהטוב


בשמחה, כואב לי מצבכם, וערכתי-הוספתי עוד נקודה למטהפרצוף כרית
ראיתי כעת..ד.

זה בוודאי מקלקל ומקולקל, לדבר עם סתם כאלה שמכירים אותך, עליך ועל מה שביניכם. 

 

נכון, שנשים מרגישות לפעמים צורך גדול "לשתף", בפרט כשחשות מצב מעיק.

 

אם יש לה ייעוץ מקצועי (כתבת שאתם מנסים להתקדם, לא יודע אם זה כלול), אז בוודאי אין מקום לשתף אנשים נוספים.  אם אין לה אפשרות כזו, אפשר בלית ברירה להסכים על חברה אחת שהיא משתפת, בידיעתך, ולא מעבר לזה.

 

כל הדבר הזה, של עירוב זרים בעניינים שבין איש לאשתו, הוא מתכונת גרועה באופן עקרוני.

 

יכול לשאול אותה, ללא שמץ קינטור, איך היתה מרגישה אם אתה מדבר עליה ועל ,איך להסתדר איתה" עם אנשים ללא ידיעתה - ואח"כ אתם מבקרים אצלם בלי שהיא יודע מה כבר שמעו עליה.

 

 

לגבי המחשב. זה חלק מהמצב המקולקל, שיש "המחשב שלה"... אמנם ראוי מבחינה כיבוד עדין הדדי, לבקש רשות טרם עיון במחשב של השני. מבחינה הלכתית, דומני שבהיות שזה לצורך תועלת ובין איש לאשתו, זה לא אסור (לא אומר הלכה-למעשה. סברא).

ברור ש"לתת מכות" על זה, זה לא הכי נורמלי. אני יכול לדמיין מה היו עונים כאן, אם אשה היתה כותבת שבעלה "נתן לה מכות" כי פתחה את המחשב שלו....

 

 

אבל כל העסק הזה ביניכם, המציאות שאתה מתאר, היא אכן לא מציאות בריאה. כמו שהקדמת בראשית הדברים. זה לפני כל הפרטים וכנראה גם הגורם להם.

אם אתם רוצים לנסות להציל את המצב - שבו ביניכם, תעמידו דברים על השולחן ללא שמץ האשמות.

תאמר לה, תראי.. הגענו למצב לא כל כך נורמלי.. . התוצאה היא שאתת מדברת עם אחרים עלי ללא ידיעתי, אני מסתכל לך במחשב ללא ידיעת, את מגיבה במיתקפה פיזית..  כל הדברים הללו, משני הצדדים, לא דברים שאמורים להגיע  אליהם.

אם את רוצה שננסה בחד לתקן, בואי ננסה לברר בינינו מה מפריע לכל אחד - בשלוה, בלי האשמות וצעקות - מה כל אחד מציע, איך אפשר להתקדם. מה שיישאר, אם יישאר, אפשר ללכת ביחד לייעוץ - ולהוציא את שאר העולם מהתחום. שאם נצליח לתקן, לא יישארו דברים לא נעימים עם כל מיני מכרים מסביב...

 

בהצלחה

 

 

[אני מדגיש שקראתי רק את הודעת הפתיחה - והגבתי רק עליה. כך שאם התבררו נתונים אחרים תוך כדי  שירשור, אינני מודע להם]

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני. 

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של הבת שלי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לזוגיות שלי. וזמן לילדים שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. בזמן עם הילדים כשחוזרים מהמסגרות לפחות - אתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

המסך הוא מסךמשהאחרונה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

בעלי נהיה ירוק משוגעאנוני.מית

אנחנו משפחה רגילה לגמרי. זוג וכמה ילדים. בעלי לאחרונה נתפס לכל הסיפור הירוק והחליט שאוטו זה דבר מזהם ותופס מקום וכל זה. אמרתי לו שבשבילי זה קו אדום ואני זקוקה לרכב. אז הוא הפסיק ליסוע איתי.

בשבוע שעבר היה לנו מפגש עם הילד אצל איש מקצוע.

הבעל החליט להגיע עם הילד באופניים. עד כאן מתוק וחמוד. הגיעו רכבו על הכביש (אני רועדת מפחד שיקרה להם משהו), קשרו את האופניים. הגיעו בזמן.

אני בינתיים חיפשתי חניה. לא מצאתי. חניתי בסוף בחניון רחוק והגעתי באיחור. מבטים של "אמרתי לכם" ו"מגיע לך" רגילים.

בדרך חזרה אני מגלה ששכחתי כרטיס אשראי ואי אפשר לצאת מהחניון הזה בלעדיו. אני כותבת לבעלי שיבוא להוציא אותי מהחניון והוא שלח אותי להסתדר לבד ולנסות לשלם עם הפלאפון ושזה בעיה שלי שבכלל יצאתי עם רכב למקום שלא צריך. טוב, ניסיתי וזה עבד בסוף. אבל הרגשתי כל כך רע עם הסיטואציה. הייתי שם לבד ואף אחד לא בא לעזור לי רק בגלל ש"העזתי" לצאת עם רכב לארוע.

מאז שהבעל נתפס לאופניים הוא והילד הבכור חוגגים על זה. זה ממש נחמד שאבא ובן רוכבים, אבל שאר הדברים שקורים. הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה.

אי אפשר לטייל כי צריך להביא את האופניים (אני לא יציבה וכבדה מכדי לרכב עליהן) ואחרת הם פשוט לא רוצים לבוא. אין לי כח להיסחב באוטובוסים או לחכות להם וללכת אליהם, פשוט לא רוצה.

אויש נשמע לא פשוט בכלל.קל"ת

מבינה מה את אומרת, הוא סוג של מפעיל עלייך מניפולציה.

זה כמו הרי שזוג נשוי 2 הצדדים מכבסים את הבגדים של שניהם, שוטפים כלים של שניהם ולא כל אחד כשלעצמו. כך גם לגבי הרכב..גם אם כביכול בשימוש הוא רק "שלך" הוא כן צריך לשתף פעולה בתחזוק שלו ולסייע לך כשאת עם הרכב.

ניסית לדבר איתו שיחה נינוחה וגלויה על העניין?

בלי להכנס לסוגיות, זה מעבר לג.ג רגיליםהעני ממעש

ממה נובע

מה עד כעת התול של הבית

והיחסים ביניכם ועם / מול הילדים

כדאי לעבוד בשני כיוונים:נגמרו לי השמות

הכיוון הראשון - בינך לבין עצמך פנימה.

לנסות לראות רגע את המעבר, את הבפנים של בעלך.

כיוון שנשמע שנוצר אצלך מעין ציור של הדבר עצמו "להיות ירוק" כמשהו שלילי או לפחות לא חיובי, והמוח מצמיד לכך את המילים "ירוק משוגע" / "הסיפור הירוק... וכל זה" כלומר יצירת משמעות של איזה משהו לא הכרחי במקרה הטוב ומעצבן, שטותי, מוגזם, "חופר", ומיותר במקרה הפחות טוב.

עצם הגישה והתפיסה שיש לנו במוח על הדברים יכולה להקרין גם פנימה באיך נחווה כל דבר שקשור לזה, וגם להקרין החוצה בפן הזוגי באיך בן/בת הזוג ירגישו שאנחנו חושבים על הנושא.

והכל כמובן קשור להכל.

לכן מיקוד רגע פנימה להבין - על איזה צורך פנימי זה יושב לבעלי?

איזה ערך הוא רואה בכך, בפנים של זה?

(למשל ערך של שמירה על הסביבה, של גדילה כאדם שלפתע דברים חשובים שלא ראיתי קודם או לא ייחסתי להם חשיבות קודם תופסים מקום, ואני כבןאדם משתנה ומתפתח בוחר רגע לעצור ולתת מקום לערכים האלה שבתוכי, וכן הלאה...)

איפה אני יכולה דווקא להעריך את הצעד הזה שלו, לראות בו שורש חיובי של ערך או אידיאל שהוא מנסה לממש כך?

וגם לעשות את אותו דבר על עצמך.

על הצרכים שלך כאן.

מיקוד פנימה ולראות - ואיפה כאן הצרכים שלי?

מהם כאן הערכים שלי?

מה כאן חשוב לי ויקר לי?

(למשל אם זה ערך של שותפות, ביחד משפחתי, יכולת לצאת בהרכב משפחתי בקלילות יותר כדי ליצור זמן וחוויות זוגיות ומשפחתיות, ערך של ניראות וכן הלאה...)

לאחר מציאת הצורך והערך הפנימי של כל אחד מכם ניתן להתקדם הלאה ביתר בהירות.

וכאן זה הכיוון השני: בינך לבין בעלך. כלומר בדינמיקה הזוגית.

כאן כדאי (שוב, לאחר שמבוררים ומעובדים עם עצמנו, כל אחד עם עצמו ועם הערכים והצרכים שלו, במובן היותר פנימי של הדברים) לפתוח בצורה מסודרת ובתקשורת מקדמת את הנושא הזה של "הירוק":

כלומר ממש ליצור מרחב שיחה רגוע, בפניות שלמה, ופשוט לשמוע ולהשמיע אחד לשנייה ואחד מהשנייה.

לשמוע, לעומק, להבין, לעומק, לתת ניראות לכל הבפנים הזה שבסעיף הראשון, לשמוע מבעלך למה (ל' בקמץ) זה בכלל חשוב לו? מה שם משמעותי עבורו? מה זה גורם לו להרגיש?

וחשוב שההבנה וכל השיחה תהיה אצל שניכם ממבט סקרן שבא להקשיב לשני/ה על מנת להקשיב, ולא להקשיב על מנת לענות ולא ממבט ביקורתי/מאשים.

וכמובן לאחר שאת שומעת זאת מבעלך - תאמרי גם את את כל הלמה שלך - את כל מה שזה גורם לך להרגיש, את כל מה שחשוב לך, את הלב שלך.

ובאמת לזכור שאנשים גדלים, משתנים, מתפתחים, וזה בסדר גמור שערך שלא היה עד עכשיו בקדמת הבמה אצלנו פתאום כן יהיה. זה לא משהו רע, אלא גדילה והתפתחות.

לכן לראות זאת ברובד היותר פנימי של מציאת המשמעות וכל הפנימיות של הדברים אצל בעלך יכול לעזור גם לך וגם לו וגם לכם כזוג.

ועל גבי זה ודאי גם למצוא את הערכים שלך ולתקשר אותם נכון.

ובצורה כזו, שאתם מתקשרים את הלב, בשפה של צרכים, בשפה של דיוק צרכים וערכים ומבט פנימה יותר ולא רק לרובד החיצוני - ניתן להגיע גם לפתרונות שיהיו טובים ונכונים *לשניכם*.

כלומר למצוא כאן את ה*גם וגם* ולא את ה"או או". למצוא איפה גם בעלך מרגיש שהערכים שלו יכולים להתקיים, וגם את מרגישה שהערכים שלך ומה שחשוב לך יכול להתקיים, יחד. ולא אחד על חשבון השני.

ב"הצלחה רבה יקרה

ומוסיפה דוגמא מהדברים שכתבתנגמרו לי השמות

לאיך זה יכול להיראות בפועל:

יש בדברים שכתבת הרבה מאוד תתי נושאים שכדאי לפתוח כל אחד מהם בצורה מסודרת.

גם העניין עם החניון.

גם העניין עם המוסך.

גם העניין עם הטסט.

גם העניין עם הטיולים.

גם העניין עם הנסיעות באופניים על הכביש שזה מפחיד אותך.

וגם העניין עם הנסיעות בכלל.

ממש לתת לכל אחד מהם מקום לעומק שבו שניכם מספרים מה חשוב לכם בכל דבר ואתם מוצאים את הפתרון שנכון לשניכם ולמשפחה כולה. שוב עם הרבה וניראות לצרכים של כל אחד ולמשמעות פנימה של הדברים כמו שפירטתי בהודעה הקודמת.

אז אם ניקח לדוגמא רק את עניין המוסך או הטסט,

כתבת: "הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה."

אם נבודד רגע את הצרכים של כל אחד מכם:

את:

רוצה שותפות (כמו שהייתה לך עד עכשיו) עם לקיחת האוטו למוסף ולהעביר אותו טסט. אלו דברים שמאוד עוזרים לך שבעלך עושה ומוריד מעלייך ולא את צריכה לעשות אותם. יכולים להיות כאן עוד צרכים כמובן, אבל גם אם זה "רק" זה זה בסדר גמור. מותר לך להרגיש ככה ומותר לך לרצות עזרה ממנו בדברים האלה.

ובעלך:

יש משהו פנימי בתוכו שגרם לו לרצות להשתדל יותר בנושא השמירה על הסביבה והירוק, לכן מבחינתו לא כדאי אוטו, ומכיוון שאת רוצה עדיין את האוטו זה כמובן בסדר, אבל אולי הוא לא רוצה להיות "חלק" באוטו הזה שעבורו מסמל כרגע את האי-שמירה על הסביבה כמו שהיה רוצה לשאוף אליו. וזה גם בסדר גמור. מותר לו שיהיה לו ערך כזה ומחשבה כזו ורצון כזה.

אבל מה עושים כאשר זה מתנגש?

מה עושים שאם הוא לא לוקח את האוטו את נפגעת מזה ומרגישה לבד בודדה במערכה?

כאן באמת חשובה גם הניראות וגם התקשורת במציאת מה נכון לכם כאן.

אבל מתוך מקום שכן רואה ומכבד אחד את הצרכים של השני/ה. אחד את הערכים של השני/ה.

בעלך אותך ואת הצורך שלך בשותפות ולא להיות בודדה ולבד במערכה

ואת אותו ואת הצורך שלו להשתדל ככל יכולתו לשמור על הסביבה ועוד כל מה שיש שם בפנים, למצוא עוד את הערך שיש לו שם והמשמעות שיש לו שם.

כמו שקול פנימי בתוכך רוצה לומר לו: "בעלי היקר. אני מרגישה ככה כל כך לבד מאז שאתה לא רוצה את האוטו. ממש ממש לבד. בודדה במערכה ונשארת לבד ומאחור עם כל כך הרבה דברים ומקומות. עם האוטו, עם הטיולים, עם ההרגשה הזו שאני לבד. וזה מכאיב לי מאוד. אני לא רוצה להיות לבד, אני רוצה אותך איתי."

וקול פנימי בתוך בעלך שרוצה לומר לך: "אשתי היקרה. אני עובר כרגע דברים עם עצמי, וחלק מהתהליך שאני עובד חידד לי ערך או אידיאל שיש לי פנימה של לשמור על הסביבה וכל החשיבות והמשמעות של זה. זה כ"כ בוער בי כרגע ואני מנסה להשתדל כמה שאני יכול. נכון אני רק אדם אחד אבל ממש חשוב לי להשתדל כמה שאני יכול בשביל העולם שלנו, והעתיד של הילדים שלנו. ואולי יש לי שם עוד עומקים שמבקשים לצאת ולקבל ניראות והייתי רוצה לספר לך אותם, לספר לך את הלב שלי פנימה ומה עובר בתוכי פנימה והייתי רוצה שתראי את זה, שתראי אותי. ותמשיכי להעריך אותי גם אחרי שתדעי, כי חשובה לי ההערכה שלך אותי כאדם, זה מאוד יקר לי".

ואז על גבי הניראות הזו אפשר לחשוב יחד:

אולי אני הבעל כן אקח את האוטו למוסך, למרות שאני לא רוצה אוטו, אבל כן כדי לעזור לאשתי ולהקל מעליה ולתת לה את ההרגשה שהיא לא לבד כי זה משמעותי עבורה?

אולי אני האישה אשלם לאיזה אדם שמעביר את האוטו טסט (יש אנשים שממש עובדים בזה ויש לכל מוסך כמעט איזה מישהו כזה שמעביר את הרכבים טסטים) וכך גם אני לא אצרך להעביר וגם בעלי לא?

וכן הלאה לחשוב על פתרונות נוספים שיכולים להתאים לכם כאן.

תודה על זה !אנוני.מית

עכשיו כשאני מתייחסת לזה שוב אני חושבת שאולי זה נושא שהוא נפגע בו עד שהוא שינה כיוון ונהיה ירוק. כתבתי פה למטה. סחבתי הריונות קשים וכאלה והייתי זקוקה לאוטו בשביל פשוט לחיות. מדי פעם הוא היה לוקח את האוטו לסידורים אבל המשמעות של זה הייתה שהייתי תקועה יום שלם בבית ואף אחד מאיתנו לא אהב את זה.

אני אכן בודדה במערכה. לפני כן הרגשתי שהוא תומך בי ומחזק אותי ועוזר לי בזה שהוא מוותר על האוטו ועכשיו בעצם הוא פשוט ויתר עליו סופית ואז אני לבד "עם הרכב הזה שלך".

בשמחה, ואכן כדאינגמרו לי השמות

תמיד לצלול יותר לעומק של הדברים, כי בד"כ ההתנהגות או האמירה שאנו פוגשים ופוגשות מבחוץ זה רק "קצה הקרחון" ורק המעל לפני השטח של סיפור יותר רחב ויותר עמוק שנמצא שם מתחת לפני השטח.

וכאשר מצליחים לראות אותו בבהירות ובהבנה עמוקה זה עוזר גם להבנה עצמה כמובן, אבל גם לקירבה ואפילו גם לפתרונות.

לכן גם כאן, כדאי מאוד לשוחח בנינוחות עם בעלך על כל המקום הזה גם אצלו. ממש מההתחלה כמו שכתבת. ואיך הוא הרגיש, ואיך הוא מרגיש בהווה, ובכלל כל מה שיש בתוכו בנושא הזה, והמבט הסקרן והמשקיב הזה יכול לפתוח המון. ממש המון. וכמובן גם את לו

תגובה מהממת!יעל...

התגובה היחידה בעיניי בשירשור הזה, שבאמת מקדמת

ויכולה לתת כלים מעשיים לפותחת.

בניגוד לשאר התגובות, שרק מעצימות את הכעס והתסכול כלפי הבעל..

תודה רבה 🙏נגמרו לי השמות

סליחה שאני אומרפשוט אני..

אבל נשמע כאילו בעלך בן 16, הגיע לשלב שהוא צריך למרוד ולהרגיש מוסרי ונעלה, וכמו בן 16 טיפוסי - אין חשיבה על ההשלכות, הנפגעים והמציאות.

אולי הוא מזהם פחות את העולם, אבל אשתו עצובה ותקועה עם הרכב בחניון. באיזה עולם ערכי מעוות זה עדיף?

שמחה שיש קול שאומר את זהמישהי נשואה

יש נטייה כל הזמן לצייד את האשה ב:

תבדקי עם עצמך בלה בלה בלה....

ואולי לפעמים יש בעל שמתנהג לא בסדר?

בדיוק כמו שיש מצב שאשה מתנהגת לא בסדר?

ולא לא תמיד זה עניין של

בוא תבדוק עם עצמך איפה אתה צריך להשתנות

חוץ מהילד הזהנפשי תערוג
עבר עריכה על ידי נפשי תערוג בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 2:14

איך הוא "מזיז" את שאר הילדים ממקום למקום?

כי גם אוטובוס מאוד מזהם.

או שהוא ירוק ומתחסד על חשבונך ועל חשבון הילדים.

להעביר טסט,

תני למוסך לעשות את השירות הזה.

יעלה עוד כמה מאות שח אבל יהיה לך ראש שקט.

ותשלחי אותו לעשות קניות בסופר עם אופניים.

הוא מכבס את הבגדים?

הוא יודע איזה זיהום סבון הכביסה מייצר?

נכנס לשירותים? זה גם מזהם

גם לשטוף ידיים וכלים עם סבון.

אם ירוק, אז עד הסוף. לא?

מזון. גם אם הוא אורגני. ממש מזהם בתהליך היצור

עדיף ללכת ללקט עשבי בר.

אבל בתכלס,

כדי לא להתכנס רק בכעס עליו

תנסו יחד להבין מה מפעיל אותו לדבר הזה?

רצון בחופש?

רצון לשמור על הכדור?

להיות מוסרי יותר?

חיסכון כספי?

רק אחרי שתבינו את היסוד לכך,

תוכלו למצוא את עמק השווה בניכם

יש לי שאלה מעניינת לפנימשה

לפני כל הסיפור הירוק הזה - איך היו היחסים בניכם?

כלומר, יש לכם רכב אחד. אני מבין. אתם שניים. יש לכם ילדים. איך הייתה הדינמיקה שלכם?

איך הדינמיקה עם הילד?

הרכב היה בעיקר אצליאנוני.מית

הוא היה רוצה ליסוע איתו לעבודה ואני הייתי צריכה אותו כדי להקפיץ ילדים למסגרות ולחוגים. אז הוא נסע באוטובוסים ודי קיטר על זה.

מתישהו הוא עבר לאופניים והאמת שטוב לו. יוצא מוקדם בבוקר בבגדי ספורט ומתקלח בעבודה. ממש גילה את האור .

בתרגום לעברית פשוטהמשה

הירוק הוא ככל הנראה (בהסתייגות, בלי להכיר אותו) קשקוש שהוא מספר לעצמו כדי לא להודות שאין לו כח להתעמת איתך או שהוא הבין בשכל שאת זקוקה לרכב יותר ממנו ואין לו כח להתמודד עם זה.

כלומר לא איתך - הוא לא יכול לקחת לך את האוטו כי את (כמו שכתבת בעצמך פה למעלה) בהריון וסובלת. אז הוא מבזבז זמן ומתעצבן ובסוף זה מגיע לידי אין לי כח לאוטו הזה בכלל. אידיאליזציה למצב שהוא בקונפליקט פנימי מולו.

  1. הוא לא יבקש ממך את הרכב כי כל מה שהסברת פה שאת זקוקה לו. הוא יודע את זה .

  2. אבל הוא ימשיך לכעוס. הוא לא ויתר בלב שלם. הוא בעצם נכנע

הוא פשוט כועס בשקט וזה מתבטא ביחס שלו לכל הסיטואציה.

הוא רצה את האוטו, לא קיבל, אז הוא מצא לעצמו פיתרון אחר נפלא (שעושה לו גם בריאות ואושר בחיים, שעה רכיבה בבוקר זה בריאות ממש, טוב, חוץ מאוגוסט) ועכשיו הוא חוזר בתשובה שגילה את האור ואומר שאף אחד לא צריך מכוניות רק כדי שהוא לא יצטרך להתעמת עם הצורך והרצון שלו שהוא בעצמו לא מעיז להעלות.

ועכשיו הוא יתחיל למצוא לעצמו אימוני כושר ותחרויות אופניים רחוקות כדי לעשות אידיאליזציה מהסיטואציה. וזה נפלא כי הוא יהיה גבר בריא ואולי גם הבן שלך יצטרף אליו לזה.

מה מצב השיח ביניכם?shindov

לענ"ד, תפנו לרב בעל השכלה במדעי הטבעshaulreznik

למשל, הרב ד"ר מיכאל אברהם שיודע דבר או שניים על פיזיקה, זיהום אוויר וכיו"ב. אולי הוא יצליח לרסן את בעלך ולעזור להגיע לעמק השווה.

מה עניין להכניס ולערב רב?זמירות

במסגרת לימודי ההסמכה הסטנדרטיים לרבנות לא לומדים כלים טיפוליים או מקצועיים לפתרון סכסוכים זוגיים

הם צריכים ייעוץ זוגי מקצועי - ואכן ניתנה כאן (לעיל) התייחסות של יועצת מקצועית מנוסה מאוד

נכון, אבל יש כאן היבטים מדעייםshaulreznik

נניח שמראים לבעל ה"ירוק" באותות, במופתים, במחקרים ובגרפים, שהמכונית המסכנה שלו לא בדיוק תמיט שואה על כדור הארץ, ושאם הוא רוצה להיות עקבי, עליו לוותר על שימוש בחשמל ובשאר הטכנולוגיות?

שוב, מה הקשר להיות האדם שמוכיח זאת בעל סמיכהזמירות

לרבנות ונושא בתואר רב?

אתה באמת חושב שאדם כל כך בוטה, יצליח לשכנע מישהו?הסטורי

נקבתי בשמו בתור דוגמהshaulreznik

מן הסתם, לא חסרים רבנים בעלי השכלה תורנית ולהבדיל חילונית רחבות.

איך רב קשור לעניין?נפשי תערוג

גם שאתה הולך למוסך אתה מחפש מוסכניק שהוא רב?

גם רופא שהוא רב?

למה לא רופא שהוא מוסכניק?

אוליקל"ת

רק בגלל שהרבה פעמים דוסים יותר מחזיקים מדמויות רבניות.

לא שאני מצדיקה את הגישה או חושבת שזה נכון..

ה'רב' שהוצע כאןהסטורי

הוא הכל חוץ מאחד שדוסים (או בכלל אנשים שמאמינים בבורא ובתורה מן השמים) יקבלו ממנו...

טוב, אותו ספציפית אני לא מכירה..קל"תאחרונה

עניתי בכללי על העניין של פנייה לדמויות רבניות

קפצתי לשאלה מהפורום השכן..פצלשן

איך יודעים מהי רמת המשיכה המספיקה בשביל להחליט להתחתן?

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה. כנראה, זה פשוט לא היה הסגנון שמדליק אותי באופן טבעי). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

ועוד שאלה בתור בעלי ניסיון.. ייתכן שלפני החתונה תיהיה משיכה חזקה ואחרי החתונה יתברר שאין באמת משיכה? ולהיפך גם ייתכן?

>>שימושית

לגבי השאלה האחרונה- משיכה זה דבר דינאמי ויכול להיות מצב שהיה משיכה לפני ואחרי החתונה לא ופחות מזה, וכמובן להיפך.

אם יש דחיה ואפילו אם פשוט אין משיכה אז לא חושבת שאפשר וראוי לבנות על אחרי החתונה אבל אם זה רק לא משיכה חזקה אני לא חושבת שזה נכון להוריד על זה.\

נסיוני האישי - שלא בהכרח משליך על מקרים אחריםהברדיצ'בר

אני רק יכול לשתף שהייתי באותה התלבטות כשיצאתי עם מי שהפכה לאשתי, ושההתלבטות האחרונה שנותרה לי לפני שהצעתי נישאוין היתה סביב השאלה האם רמת המשיכה כלפיה מספיקה. ובפועל - מהר מאד אחרי החתונה כל החששות התפוגגו. וגם כיום, אחרי סך שנים וסך לידות - אני לא יכול לדמיין משיכה חזקה יותר לאשתי. היא בעיניי יפיפייה ומושכת ברמה הגבוהה ביותר.

גם אצלי זה הדבר היחיד שאני מתלבט עליופצלשן

אז מה עזר לך להחליט שזה מספיק בשביל להתחתן?

כמה דברים עזרו ליהברדיצ'בר

קודם כל אני רוצה לענות על שתי שאלותיך האחרונות שהצגת בפתיחת השרשור:

כן, וכן.

לכן מה שעבד לי - לא בהכרח יעבוד לאחרים.

ובכן, מה עזר לי?

קודם כל הרבה תפילות וביטחון ב-ה'.

דבר שני - מוכנות נפשית לתת הכל ולבנות קשר של אהבה ונתינה והתמסרות גם על הצד שהמשיכה תתברר כקטנה ממה שאליו ציפיתי. וזה בנוגע גם לציפייה של המשיכה שלי כלפיה, וגם שלה כלפיי. ברוך ה', לא התאכזבתי.

ודבר שלישי - חישוב הסיכויים, האם במכלול העניינים/תכונות ושיקולים סביר להניח שאצליח למצוא מישהי אחרת טובה ממנה. ועבורי התשובה היתה ברורה שאין כמעט סיכוי לכך.

גם בכל דבר לא מושלם שראיתי אצלה - ערכתי השוואה בינה ובין דמות דמיונית של האשה המושלמת שאותה כיניתי - 'דמיונה' - וכל פעם הזכרתי לעצמי שדמיונה היא דמיונית והסחתי את דעתי מהנושא.

לא כל כך הבנתיפצלשן

החלטת להתחתן בידיעה שאולי לא תיהיה משיכה?

תפילות, מוכנות נפשית וחישוב סיכויים יכולים לעזור להתלבטות באופן כללי.

אבל אם יש נושא ספציפי שייתכן והוא חסר, איך הנ"ל עוזרים לפתור את ההתלבטות? צריך לתת לנושא מענה ספציפי..

היה ברור לי שתהיה משיכה,הברדיצ'בראחרונה

רק היה לי חשש שזו תהיה משיכה ברמה נמוכה, שאולי תהיה בבחינת 'פוחת והולך' עם הזמן.

ברוך ה' לא היה כך. אך אני מרגיש שהנכונות שלי להסתפק בפחות היתה מועילה לי במידה וחששותי היו מתממשים. אך חשוב לי להדגיש - אצלי זה לעולם לא הגיע למצב שהיה צריך לעמוד למבחן.

אם אתה מרגיש 'שיכות' אליה, זה בהחלט מספיקהסטורי

לא אומר להתחתן בלי רצון, בלי שמרגישים קשר נפשי. אבל לפעמים מרוב התבחבשות בכל מיני הגדרות סתם נתקעים ומסתבכים.

אם אתה מרגיש שיכות, חיבה, טוב לך איתה, יש לך צפיה לפגישות ולשיחות הטלפון - יש את זה. מעולם לא העסקתי את עצמי כרווק בשאלות הללו ויש משיכה, בהחלט.

כמובן, העבודה האמתית היא אחרי החתונה. כשיש מתחים, המשיכה יורדת וכשיש השלמה ושמחה הדדית - גם המשיכה עולה.

אתה חושב שהיא תישאר צעירה ונאה?אריק מהדרום

הבט על חמותך לעתיד, זו האידיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה בעוד 30 שנה.

הבט על אם חמותך לעתיד, זו האינדיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה עוד 60 שנה.

איך זה קשורנעמי28

כשאישתו תהיה בת 60 גם הוא יהיה בן 60 אחרי זוגיות ארוכה וקשר עמוק ואחר.

כרגע הוא מתחתן עם מה שהיא היום, והשאלה שלו סופר לגיטימית וחשובה.

זה באמת נושא שלוקחים עליו סיכון בעולם הדתי ומקווים לטוב.

יש משהו בדברייך, מצד 2 גם בקשר לקראת נישואין אפשרמתוך סקרנות

לנסות להתחבר למכלול של האישיות, ולראות אם זה מגביר משיכה.

אני כמובן לא המומחה הגדול, ואלו שאלות שגם אני שואל את עצמי, אבל מרגיש שיש לכל הפחות איזו שהיא בחירה גם בנושא זה...

מאוד אינדבדואלישבורת,לב

אני אישית לא הייתי מתחתנת ככה בשום אופן וגם לא הייתי מתקדמת.

אבל זה לא משנה מה כל אחד אחר מרגיש, משנה רק מה שאתה.

אם הייתי במקומך הייתי משקיעה בבירור עם מטפל לפני הכרעה כזאת גורלית.

צריך להיזהר עם מטפלים..קל"ת

לבדוק לפני ולפנים למי הולכים..יש כאלה שרק עושים נזק..

צודקת. ורק אעיר בהקשר זההברדיצ'בר

שגם מטפלים תותחים ומומחים עלולים לטעות לפעמים.

ובוודאי שאפשר גם לטעות ביישום של ההדרכות/ העצות שלהם.

דוגמה מהמקרה שלי:

התסביך אליו אני נקליתי כחודש לפני שבחרתי להתארס התעצם פי כמה בעקבות הרצאת זום בו אמרה מטפלת ותיקה ובעלת מוניטין דברים לא מדוייקים בנוגע להבדל בין משיכה אצל בנים ובנות: שאצל בנים זה כביכול ברור ודיכוטומי, ומתברר בצורה ברורה תוך פגישות ספורות. בעוד אצל בנות - זה נזיל ומשתנה וכדאי לתת צ'אנס וכיוצא בזה.

כמה סרטים אכלתי בגלל הדברים האלה, ממטפלת שלמען הסר ספק - אני עדיין מחזיק מאד ממנה וחושב שהיא תותחית על בתחום שלה. אגב גםם קיבלתי ממנה (לא באופן פרטני) הרבה מאד כלים טובים ותובנות חשובות בתקופה שיצאתי.

סקרנת אותי, פניתי אליך באישי ברשותך.מתוך סקרנות

מאוד להזהר. נכון.🍀שבורת,לב

זאת שאלה לגבריםנעמי28

אני מניחה שזה שונה מנשים

מהצד שלי הספיק לסמן וי על משיכה בדייטים,

לא הגדרתי כמה ומה החוזק שלה, לי זה עבד.

וזה לשני המינים- גם לזוגות אוהבים עם כימיה טובה המשיכה משנה צורה כל הזמן וצריכה תחזוק, שלב הפרפרים והצפת ההורמונים מוגדר בערך כ3-4 חודשים. לאחר מכן המשיכה תלויה באיכות הקשר מבחינה רגשית ופסיכולוגית

צודקת בהחלטהברדיצ'בר

משיכה היא נדבך חשובשוקולד פרה.

אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.

אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?

זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.

לכן, השאלה צריכה להיות,

ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-

היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.

עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.

זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.

אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.

זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.

זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.

ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...

מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.

יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.

יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.

מקווה שהועלתי

לא חושבת שבחורה בהכרח יכולה לדעת על עצמהפצלושון

לפני החתונה, כשהיא עוד לא הייתה בקשר זוגי

זה אפשרי, בוודאישוקולד פרה.

אפילו אפשר להרגיש בזה. אבל זו באמת שאלה של בשלות.

חבוטנפש חבוטה

מרגיש כל כך חבוט

מכל הבחינות.

נפש

גוף.

ורוח.

זוגיות בסימן שאלה ענק

תפקוד בסימן שאלה ענק

איך קמים כל בוקר?

לא מרגיש אבא

לא מרגיש בן זוג

לא מרגיש.

פרקתי.

דבר אלינו איש יקרדי שרוט

בתרגום לעברית שלימשה

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

בהחלטנפש חבוטה

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

מנקודת המבט שלך או שלהם?משה

מתי זה התחיל?משה

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

לא אמרתינפש חבוטה

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

אז בסדר. חבוט וכושלמשה

והכי חשוב

בהצלחה !

תודהנפש חבוטה

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

שתדע שיש עוד כליםמשה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

אם יש יכולותשבורת,לבאחרונה

אפשר לחזור אליהם,

זה מצב הרבה יותר טוב מאחד שאין לו יכולות.

יש זמנים כאלה של עייפות.

מותר להיות מותש ולנשום לרגע מהכל.

טוב שאתה מדבר על זה.

איזה כאב.שוקולד פרה.

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

תודהנפש חבוטה

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

הייתי שםוהנה חלום

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

כמה כואב וקשה נגמרו לי השמות

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

תודה רבהנפש חבוטה

מעריך את המילים

כמה זמן זה ככה? נשמע קשה ממשלאחדשה

יודע לומר נק' מפנה?

מספרנפש חבוטה

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

מה קרה? ומה קורה?shindov

הרבה דברים קרונפש חבוטה

כרגע בעיקר דעיכה נפשית.

צריכה עזרה עם סינון מחשב לילדיםירדנית

משהו פה לא עובד לי כמו שצריך

מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.

הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.

איך אני משגיחה על כל זה?

שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.

כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.

AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..

אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.

מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח

אני טכנופובית פלוס פלוס אז אם אפשר בהסבר למתקשיםירדנית

שום דבר רע בצנזורה במקרה הזהחושבת בקופסא

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שולחים שם שורטים וכל מיני שירים/זמרים/קליפיםירדנית

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אם יש שירים ספציפיים שהם שומעיםהשם שלי

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

באזור האישי ברימון אפשר לחסום\לפתוח אתרים מסוימיםפתית שלג

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כל כל פתרוןמסתתר

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

יש תוספים בחנות כרום לדפדפן במחשבנקדימון

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

תודה, אנסה לשבת על זהירדנית

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

בשמחהנקדימון

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

אלוף אתהפתית שלג

בשביל שירים הייתי עושה ספוטיפיי וחוסמת את יוטיובמרגולאחרונה

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

מה קרה לפאות?פשוט אני..

כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:

פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.

פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.

וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.

בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.

אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?

איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?

תמונה מתוך AI לשם המחשה

חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

חולשה בחינוךנקדימון

הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג

אינטרסטינגימח שם עראפת

איך הילדים שלך מסופרים?

מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov

היום לא שואלים.

אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

יש לי רעיוןנפשי תערוג

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

גיל 12רקאני

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

תלוי איזה תספורתנפשי תערוג

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

מסכימהרקאני

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

בגדול ההלכה היאנפשי תערוג

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

רקה, לא רכהירושלמית טרייה

הכל תלוי במזלזוזיק העכבראחרונה

אפילו ספר תורה שבהיכל.

יש הרבה דוגמאות בהסטוריה להלכות שפשוט לא הקפידו עליהם בתקופות מסויימות. בדרך כלל זה חלף.

למשל, יש הרבה עדויות שבליטא לפני השואה גם נשים של גדולי ישראל לא הקפידו על כיסוי ראש.

גם היום, נראה לי שמקפידים הרבה יותר מפעם על שירת נשים אבל הרבה פחות על חצאיות לפי ההלכה.

לא יודע מה גורם לזה...

בעיות שכניםggg

יש לנו שכן מבוגר שגר לבד, בן אדם נחמד וגם נדיב עם הרבה חסד. אלא שבזמן האחרון הוא התחיל לשמוע פודקסטים או שאולי זה טלוויזיה בתוכניות של דיבורים, לא יודעת מה, הוא שומע ממש חזק עד שזה נכנס לנו לסלון ואני משתגעת מהרעש הזה. זה כמה שעות ביום לפעמים ואני פשוט מתחילה לסגור חלונות מרוב יאוש (אבל זה לא לגמרי עוזר).

ממש לא נעים לי לגשת ולדבר איתו. אולי הוא יעלב, אולי הוא לא שומע כל כך טוב. אני לא יודעת מה הסיבה לשמוע כלכך חזק. מה עושים?

מן הסתם, לדבר איתו זה השלב הראשוןפשוט אני..

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אם הוא אדם טוב ונעיםמתואמת

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אם הוא מבוגרמתיכון ועד מעון

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

ננסה לדבר איתו. בטח אשלח את בעלי..ggg

השאלה היא כמה מבוגר..קל"ת

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

נראה לי מעל 80ggg

יש לנו שכנה מבוגרת ששרה עם הגברהחושבת בקופסא

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

כמורה לליקוי שמיעהחיוך2019אחרונה

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

מחפשים ישוב תורני כייפי,קהילתי וחם לגור בו.מכירים?עינב66

אחרי כחמש שנים, שגרים במקום שלא ממש שמחה בו, מחפשים את המקום הבא..

רוצה מאד ישוב, חם, קהילתי, מחבק.

תורני

עדיף באזור לא מאותגר מידי ביטחונית

לא צפון.

חשבנו על מבואות יריחו, עשהאל...

אבל רוצים לחשוב על עוד כיוונים בסגנון.

יש לכן רעיונות?

אשמח מאד שתחלקו איתי, ואולי תרוויחו שכנה כייפית;)

תורני וכייפי, היילכו שניהם יחדיו? 😉פשוט אני..

יהודית ודמוקרטיתאריק מהדרום

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&oזוזיק העכבראחרונה

עדי רן כבר חשב על זה

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמשaibrainora

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

היישובים החדשים זה נשמע מדהיםפתית שלג

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

מה ההגדרה של כייפי?לאחדשה

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

כייפי מבחינתי קהילתי וחם, מקבל.עינב66

חושבת שבעיקר כל ההתיישבות הצעירה היישובים החדשיםלאחדשה

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישוaibrainora

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

מומלץ מאוד - עטרת.רייצ'וש

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

אני גר באדוריים. היישוב בתמונה ששמו בערוץנחשון מהרחברון

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

מבואות ועשאל לא מאותגרים ביטחונית?ggg

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.