אם היא מדברת חופשי על בן הזוג שלה ולא מוכנה לעדכן, האם לא לגיטימי בסיטואציה הזאת כן לקחת את המחשב ולעבור על ההתכתבויות באין דרך אחרת?

כי זה לא עובד עם עקשן

ולכן כתוב תתפתל, לעשות דברים בתחבולה.

בעיניי חמור מאוד שהיא מדברת עם אחרים על הזוגיות שלהם, אותי אישית מגעיל לשמוע על זוגיות של אנשים שאני מכירה. קצת פרטיות שיהיה לאנשים.  

לא משנה אם זה גבר או אישה

אבל לקחת את המחשב כשהיא יודעת מזה, זה סתם נשמע כמו נקמה או קטנוניות, יכולת לבדוק דברים בלי שתדע, אם כ"כ היה חשוב לך לדעת את הפרטים.

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

קשה לי מאוד כשמדברים עלי ואני אפילו לא יודע מה(כמו שאמרתי אני אחרי זה הולך אליהם לסעודות שבת בלי לדעת שהם יודעים עלי הכול), ניסיתי לתת לה 2 אפשרויות כשאם אין ברירה אסתכל בעצמי.

אני שוב חוזר על הבקשה לנסות לחשוב איך היית מגיב אם אני הייתי האישה והוא הגבר...

היא לא בסדר, זה לא אומר שגם אתה צריך להיות כזה..

ומה שהיא עשתה זה חמור מאוד מאוד, 

נשמע שאתם תופסים זוגיות בצורה עקומה

מישהו צריך להיות הבוגר ולהפסיק את כדור השלג הזה

אם לא, זה רק ימשיך ויגדל

וכן, צריך לוותר קצת הרבה על האגו בשביל זוגיות טובה

רק שפה זה טריגר להמשך התדרדרות...

כשהיא עושה משהו לא בסדר - זה באמת לא בסדר.

כשאתה עושה משהו לא בסדר - זה בתוך מרכאות, כלומר הפגיעה לא אמיתית.

אתה "נוגע במחשב שלה".

אתה לוקח את המחשב "שלה".

אני יכול רק לתאר לעצמי, שאם היא הייתה מנסחת את זה - הניסוח היה בדיוק הפוך.

כלומר יכול להיות שיש כאן בעיה משותפת לשניכם: אתם לא מספיק רגישים לדברים שמפריעים לצד השני, כל אחד מכם חושב שמה שהוא עושה זה סבבה והשני סתם "מתבכיין".

הייתי מציע לשניכם להתחזק בנקודה הזאת, ולא לעשות דברים שפוגעים בצד השני. אפילו אם זה נראה מטופש או קנטרני, אפילו אם לא מבינים מה כ"כ פוגע בזה. 

ואהבת לרעך כמוך, ואידך זיל גמור.

שהיא מאוד רגישה שלא יגעו לה בדברים ובדרך כלל אני מאוד מקפיד, אבל פה זה הרגיש לה קצת עזות מצידה לבכות שאני נוגע במחשב שלה כשאני סה"כ רוצה לדעת מה היא עושה מאחורי הגב, כך שבמקרה הזה בלבד הרגיש לי מתאים לשים את זה בתוך מרכאות...

זה ממש קשה

וזה אפילו נורא ואיום 

אני גם היתי נפגעת מאוד במקומך

מה שכן, אם תשפר איתה את הקשר 

ותסביר לה ברוגע למה זה ממש פוגע בקשר ביניכם, תדבר בכנות מכל הלב ותסביר שאלו דברים אישיים - ושזה פוגע בך עד עמקי נשמתך - 

אם היא באמת אוהבת אותך - רוב הסיכויים שזה יחלחל לה והיא תבין, ותפסיק עם זה

גם בעלי פעם סיפר משהו לאנשים עלי שלא ידעתי מזה, זה מאוד מאוד פגע בי והסברתי לו את זה....זה דבר שקורה, אני אומרת כדי לנרמל

אבל גם אתה חיב לעצור את זה, בדרך עדינה (ולא לתקוף אותה ), תשבו בנחת ותסביר לה למה זה כל כך פוגע בה ושהלב של הזוגיות זה אמון ולא לספר דברים אישיים וכו' ולתת הרגשה שהיא מסתכלת עליך כבנאדם חיובי ולא שלילי חלילה 

וכך...

אפשר להפוך משבר להזדמנות לצמיחה

ע"י שאתה פותח את הלב ומסביר שזה כואב לך והיא חשובה לך 

היא מבינה עד כמה היא חשובה לך, וזה גורם בסוף אחרי שהמשבר עובר - לשיפור הקשר ביניכם

בעז"ה מאחלת שהזוגיות שלכם תחזור למסלול טוב ויציב ומשמח  

העניין הוא שכמו שכתבתי, ככה או ככה הזוגיות שלנו במשבר, והיא כנראה לא אוהבת אותי כרגע. השאלה היא רק איך להתייחס לטריגר הזה להתדרדרות, כי זוגתי מנסה לצייר אותי כ"אלים" ו"רשע" שאי אפשר לחיות אתו ככה בשום אופן..., בעוד להבנתי היא אלימה הרבה יותר...

זה ממש כואב שהיא מתארת אותך כ"רשע" , אין מילים לתאר,

אבל אל תדאג היא לא באמת חושבת ככה לעניות דעתי, עובדה שהיא לא התחילה להתגרש בפועל,

היא פשוט מנסה לרמוז לך שהיא מאוד פגועה מההתנהגות שלך

שהיא רוצה שתתיחס אליה יותר יפה או משהו אחר שמפריע לה

זה לא בוגר מצידה, במקום להסביר נקודתית מה מפריע לה בך ולבקש להשתפר או לשנות -היא מכנה אותך בכאלו כינויים? זה נורא.... אבל ניתן לתקן....

אז אתה צריך לעצור את הגלגל בטרם ידרדר.....

אם היא ב MODE הזה של מלחמה - 

מישהו מכם צריך לתפוס את הענינים בידים

אין לך אפשרות לשלוט עליה, אז תהיה אתה הבוגר מבין שניכם ותתפוס את הענינים בידים "במקום שאין אנשים תהיה איש".. -

מה אתה צריך לעשות?

לשבת איתה לשיחה רגועה , לבקש ממנה מראש לפנות זמן, כמובן כשהילדים ישנים או ביביסיטר, 

במקום שקט בלי ששומעים אתכם,

בזמן רגוע שאף אחד לא ממהר לעבודה/לתפילה/וכו'

ו - 

להגיד לה שזה ממש פוגע בך שהיא קוראת לך ככה

ואתה ממש מצטער, ואם היא קוראת לך "רשע" אתה רוצה להבין מה מפריע לה ולתקן

ותגיד לה שהיא חשובה לך ואתה אוהב אותה מאוד

(אולי תשתמש אפילו במילים רומנטיות ביניכם

אולי תקנה לה מתנה או שוקולד או משהו שהיא אוהבת...)

ותגיד שזה ישמח אותך שהיא תגיד לך בדיוק נקודתית במה (או - באלו דברים) היא רוצה שתשתפר או תשתנה ואתה מוכן לתקן ולעבוד על הדברים שמפריעים לה כי היא חשובה לך,

וזה ממש עצוב לך שהיא אומרת שאתה "רשע" ....ושאתה לא מוכן שהיא תקרא לך ככה כי היא חשובה לך וזה כואב לך שהיא תופסת אותך כשלילי ושאתה מבקש שהיא לא תקרא לך ככה אלא תגיד לך נקודתית מה מפריע לה ושאתה תשמח לבוא לקראתה ולנסות לדבר על זה או לתקן או לשפר מה שאפשר....

בהצלחה וכואב מאוד, אל תתיחס היא סתם כאובה ולכן מתבטאת ככה, לדעתי

(או במילים שלך או בסגנון שלך... )

אני מסכים בעיקר עם זה שהיא פועלת מתוך כאב, אבל ה"זוגיות" שלנו ככה או ככה במצב מאוד לא טוב, אני מדבר על כך שמבחינתה מה שעשיתי אתמול עם המחשב שלה כדי בסה"כ לקבל מידע, זה הדבר הכי גרוע ו"אלים" בעולם (בלי לשים לב לחלק שלה כאן).

לכן אני מתוייג לדעתה כ"רשע", וזה גם מה שהיא תגיד במקרה של פגישה

אבל את צודקת שהזוגיות קצת בגסיסה, ושצריך לחשוב אם יש עוד סיכוי להציל משהו...

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

מה שכן, נראה לי שהיא מתביישת לספר לחברה שלה שהיא לא טובלת ומספרת רק מה שנוח לה...

לגבי ייעוץ זוגי- כן הלכנו כמעט שנה, אבל לא כל כך הצליח, כמו שפרטתי כאן:

מחפש טיפול זוגי - רגע לפני ייאוש | ערוץ ７

אחרי תחושת "חוסר אונים" וכו'?

שהיא יצרה, כי כבר יותר מחצי שנה לא טובלת...

ממוצע של אחת לכמה חודשים...

כמו שלדעתי פרטתי כאן:

מחפש טיפול זוגי - רגע לפני ייאוש | ערוץ ７

פעמים שלפחות תעדכן אותי כשהיא עושה את זה ולא עדכנה, אני חווה את ההתעלמות והזלזול שלה בצרכי כאלימות לא פחותה...

אם היא רוצה לדבר עם חברה, זכותי לבקש שזאת תהיה חברה שלא מכירה אותי (כמו שפה אני משתף אותכם בלי שאתם מכירים אותנו) או שזאת גם חוצפה מצידי?

לספור אותי בכלל...

אחרי הכול, יש לנו 3 ילדים בלעה"ר...

בנוסף, היועץ אליו הלכנו טען טענה לא בלתי מאתגרת והיא שהקשיים שיש לנו עכשיו ככל שלא נעבוד עליהם דווקא בזוגיות הזאת, הם בעצם ילוו אותנו בכל מקום ואז לא נרוויח כלום, אני באמת תוהה כמה הוא צודק, כי אמנם ברור שלכולנו יש "דפקטים" כאלו ואחרים שחשוב לעבוד עליהם, אבל עדיין יש דפקטים שמתנגשים כנראה יותר מידי, אבל כנראה אתה צודק, יום אחד אולי אאזור אומץ...

אגב, גם על השאלה הזאת פתחתי אשכול בעבר:

איך מחליטים מתי "לחתוך"? - נשואים טריים

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

על הומור שחור שמעת?

אני חושבת שצריך להביט במבט-על על כל הזוגיות שלכם.

אתה מתאר דברים לא פשוטים, מצד שניכם, והם לא באו ב"פוף", אלא ככל הנראה יושבים על רבדים יותר עמוקים ביניכם...

- אתה כותב שהזוגיות שלכם לא במצב טוב בלשון המעטה

- אתה כותב שאשתך מדברת עליך מאחורי הגב ללא הסכמתך

- אתה כותב שאשתך  לא כבדה את בקשתך המפורשת כמה פעמים לפחות לספר לך כאשר משתפת

- אתה כותב שלקחת לה בכוח את המחשב

- אתה קורא לאשתך "גברת", שזה כבר מראה על ריחוק (לא כינית אותה פעם אחת אשתך אלא זוגתך, גברת וכו')

- כתבת שאשתך חטפה קריזה ו"התקף" וממש נתנה לך מכות 

- אתה מתאר מצבים שקרתה בהן אלימות מובהקת שחצתה מזמן כל קו אדום

עכשיו נסה להביט על כל זה "מהצד", כאילו זה לא אתה - אתה ודאי מביןשנדרשת כאן עבודת עומק, ומול איש מקצוע רציני ומוסמך ולא מתגובות כאן בפורום. זה מצב מאוד מורכב וצריך לראות כיצד יוצאים ממנו.

האם בכלל יש לכם רצון להישאר יחד?

אתה אוהב אותה? אתה רוצה להישאר נשוי לה? אתה בוחר בה? אתה רוצה לחיות את חייך יחד איתה?

האם היא אוהבת אותך? האם היא בכלל רוצה להישאר יחד איתך?

רק אם *שניכם* עונים בחיוב על כל השאלות - מקום של טיפול זוגי מן השורש יוכל להועיל ולראות איך אתם מתקדמים לעבר המטרה המשותפת הזו.

אך אם שניכם, או אחד מכם בכלל לא שם ברצון, הכיוון יכול להיות מחשבה על מה עושים מכאן והלאה, ואם מחליטים להיפרד אז לפנות לגישור אצל מגשר מוסמך ומומלץ,

ולנסות כמה שפחות מלחמות, בתי משפט והמון כאב לב לכולם...

מאחלת לכם ב"הצלחה רבה בכל, החלטות טובות, שליחים טובים, והרבה אהבה, שלום ושלווה ב"ה 🙏

מהדיון שפתחתי במקום אחר שגם בו נהניתי מאוד מהתגובות שלכם, לכן פתחתי ניק נפרד לדיון בשאלת האלימות נטו, אבל הארתם את עיני שאי אפשר לקחת דבר מסוים ולבודד אותו מהזוגיות בכללה, אז כאן המקום לחדד שאני אותו בעל מהאשכול הזה:

מחפש טיפול זוגי - רגע לפני ייאוש | ערוץ ７

תודה יקרה,

ואת כותבת פשוט נפלא ומדויק כ"כ

כאן:

מחפש טיפול זוגי - רגע לפני ייאוש | ערוץ ７

וכאן:

איך מחליטים מתי "לחתוך"? - נשואים טריים

אין כאן עניין של מי צודק. אתם לא ילדים בגן שצריכים שהגננת תתערב.

יש לך משהו שמפריע לך, תדבר בצורה מכובדת ועניינית.

אתה לא יכול להכריח אותה להענות לבקשה שלך, אתה רק יכול להחליט מה אתה עושה עם זה שהיא לא נענית לה.

אותו הדבר לגבי אלימות. זה דבר שלא אמור להיות בזוגיות כלפי אף אחד מהצדדים, אז מפעילים כלפיך אלימות ואתה פותח דיון אם זה מוצדק או לא, וגם חשוב לך להפריד בין הצדקות של גברים או נשים.

גם לקיחת המחשב, זה אקט כל כך ילדותי ולא מועיל. אתה לא נותן בה אמון ומנסה להוכיח לה שאתה צודק והיא הלא בסדר..? 

אחי אתה חייב להתעורר על עצמך, איבדתם כל פיסה של כבוד אחד כלפי השני.

אני לא חושב שאתם באמת מתאמצים לשפר, לי זה נראה שאתם יותר מתאמצים לכופף אחד את השני, והמקרה שאתה מתאר בעיניי הוא קיצוני בחוסר הגבולות שלו.

אבל אני באמת מנסה להבין, נכון המצב שלנו כרגע מאוד קשה, אבל באופן נקודתי חוץ מהקשיים האחרים שלנו, מאוד מפריע לי שהיא מדברת עלי עם אנשים בלי שאני אפילו יודע על זה, והיא לא מוכנה לספר לי מה, האם לא מובן שארצה לראות בעצמי? איך זה קשור לאמון או להוכחה?...

כי כשיש אמון מלא - אין צורך לבדוק/לבלוש/לחקור/לחפש הוכחות וכו'

מצד שני ברור שזה מובן שאתה רוצה לבדוק אחריה, כי היא באמת לא אמינה - שהיא מספרת עליך דברים מאחורי הגב...

זה קורה ואין זוג מושלם לצערנו

אבל זה ממש כואב 

ולדעתי הפתרון זה להגיד לה בכאב רב ובכנות שאתה רוצה קשר איתה ושתפסיק עם זה , 

זה פוגע בך

ושהיא חשובה לך

ושאתה אוהב אותה

פשוט לשנות MODE 

אולי לעשות לה הפתעה מיוחדת יוצאת דופן כדי לנסות להחליף את האווירה בבית?

(כמו בלונים או מכתב או מלא שוקולדים, משהו מוגזם כיפי כזה) 

היא תקבל את זה ?

או שתלעג לזה?

היא לא אוהבת קיטש ומחפשת רק דברים מאוד עמוקים או כלום...

אני אגב לא חושב שהיא לא אמינה, פשוט היא מעולם לא הכחישה שמדברת עלי מאחורי הגב, רק טוענת שזה "לצורך" ולא מסכימה לשתף עם מי היא מדברת ומה, ככה שאני לא "בולש אחריה", להיפך- אמרתי לה במפורש שיש לה אפשרות לשתף אותי מה היא מדברת או שאיאלץ לראות בעצמי....

אז אתה יודע מה היא מחפשת, זה כבר חצי פתרון!

אתה יכול לדבר איתה בשפה שלה - מלב אל לב בצורה עמוקה?

יש גברים שזה בלתי אפשרי עבורם... נשמע שאתה דווקא טיפוס יחסית עמוק לגברים... שזה אפשרי לך, לא?

קודם כל, צברנו כל כך הרבה כעסים אחד על השני כך שזה מאוד קשה...

בנוסף, היא אוהבת עומק אבל פחות "שיחות עמוקות" (שאותם אני דווקא אוהב) אלא יותר הרגשת שותפות עמוקה, ביטחון ויציבות בסגנון ספציפי מאוד.

גם בזמנים פחות גרועים כשעוד היו לי כוחות לפעמים לנסות לספק לה את זה, הרבה פעמים הספיק משהו קטן בו קצת כעסתי/הייתי לחוץ/לא דברתי והתנהגתי "בדיוק" בצורה שספרה כדי שהיא תיסגר....

באמת לא אמרתי עד עכשיו, אבל יש לה נטייה די משמעותית להתנהגות של פאסיב-אגרסיב שלמי שמכיר מאוד קשה לחיות בצורה כזאת ולספק את רצונה, יש כל הזמן מתח וכבדות באוויר גם כשאני מנסה לפרוץ אותו בצורות כאלו ואחרות (אני מדבר גם על העבר לפני שיחסינו התדרדרו למריבות חוזרות ונשנות...).

אחד מכם צריך לתפוס ת'ענינים בידים....

אחרת זה עלול להדרדר כל הזמן יותר ויותר....

אם אתה בקטע לרצות את הזוגיות איתה ולבוא לקראתה, ולהתאמץ בשביל

אתה צריך לבוא לקראתה בלב שלם ולוותר לה 

עד שהיא תתרכך ותתן בך אמון

כלומר, 

אם היא "נעלבת" מדברים - לזרום איתה ולספק את רצונה (במידת האפשר, כמובן תלוי מה היא מבקשת)

ואז היא תראה שאתה לטובתה,

והיא תיפתח אליך

והכל יחזור ללופ חיובי

כמובן שאני מבינה שזה יותר מורכב ממה שאני מתארת, ולא בטוח זה יעבוד ,

אבל הרעיון הוא-

לא להתקטנן על שטויות , וכל אחד רוצה שהשני יחזיר את הקשר ביניכם למצב טוב (=כל אחד מצפה מה*שני/ה* לתקן ולהשתפר - במקום לתקן את *עצמו* * )- 

אלא אחד מכם לפחות צריך לעשות מאמץ מקסימלי ע"מ להשיב את השלום והאהבה אליכם

וכשיש אמון ושניכם רגועים, הכל יותר זורם....

כלומר אם בשלב שאתה מנסה לבוא לקראתה

אתה רק שופט אותה ומחפש מה לא בסדר *בה* - זה לא ילך

(ברור שאם זה משהו קיצוני מותר לך לעצור את זה, מדובר על דברים שאפשר להחליק ולוותר)

ככה היא תפתח אמון כלפיך והקשר ביניכם ישתפר לאט לאט ויעלה לכיוון חיובי וטוב

(אם לא מתאים לך - תזרוק הכל לפח, רק הצעתי רעיון וכיוון , תבדוק אם מתאים לך ...)

בהצלחה 

ואהבתי גם את הזהירות מפסקנות...

ותצא עם משהו מעשי ביד.... 

לי לקבל משהו אחד "כזה ראה וקדש"...

וגם כשטובלת לא רוצה שיתקרבו אליה...

גם כשכן טבלה...

בו התנהגות לא תקינה אחת גורמת להתנהגות לא תקינה אחרת, חשבתי לפתוח פה דיון ספציפי לגבי השאלה מה בדיוק מוגדר כאלימות ומה בסך הכול התנהגות נואשת של הגנה עצמית (גם אם מישהו חזק יצליח להתבר גם במצב כזה),

אבל אתם צודקים שאי אפשר לדון בזה במנותק מעצם קשר הנישואין ושהוא בעצם צריך להיות האישיו כאן ולא התחרות שאני נגרר אליה "מי יותר אלים" (מה לעשות, וכמעט בכל ויכוח קטן זוגתי מנסה לאיים במשטרה)...

לא מצליח להבין איך מחליטים מה בדיוק מוגדר אלימות, במיוחד שאלימות פיזית בוצעה דווקא על ידה...

נראה לי שיש לך הרבה רצון טוב לבנות ולשפר את הזוגיות, אבל משברי המידע שאתה כותב פה הרשת נטוות סביבך ואתה תוקע את הראש באדמה. 

אני בספק אם אישתך מעוניינת בחיי זוגיות איתך, ולאט לאט יצרה מנגנון שמאפשר לה לנהל זוגיות עם אפס מחויבות כלפיך. 

ככה אתה מוצא את עצמך במצב בו:

- אין לכם יחסי אישות במשך שנים, ובשנה האחורנה אפילו אין מגע בסיסי, וכל זה מהחלטה חד צדדית שלה.

- אישתך מזלזלת בבקשות לגיטימיות שלך כמו לשמור את המשבר הזוגיות שלכם בינכם. חשבת שאולי היא מכינה את הקרקע לגירושין? או שאולי היא מתייעצת גם עם עורכי דין בלי ללא ידיעתך?

- היא מפעילה עליך אלימות. לא משנה כואב או לא זה לא לגיטימי!!!!

- היא מאיימת עליך במשטרה על דברים שאתה עושה. גם אם היא לא מנסה להתניע תהליך של גירושין ברור לך שזה כרטיס שישלף בכל מצב בו חלילה תגיעו לשם.

- הגרוע מכל זה הגלגול החוזר של האשמה עליך כל הזמן. אתה האלים, אתה הלא בסדר, היא רק עושה את הדברים כי היא שואפת לעומק או כלום... (אני מבין שבמילים אחרות אתה לא מספק לי את העומק שאני צריכה, אז אתה הבעיה ולא אני..) 

- אגב אתה באמת מתנהל ומתנהג לא בסדר בסיטואציה.

הייתי רוצה להיות חיובי ואני באמת מאמין שאפשר לשפר ולצמוח מכל מצב, אבל לתחושתי אתה כרגע די לבד, כשאתה אפילו לא נותן אמון בסיסי בצד השני. לדעתי אתה חייב ללכת להתייעץ באופן אישי, אתה עם עצמך ולהבין איפה אתה נמצא בסיטואציה הזאת. 

תשחרר כרגע את המחשבה להציל את הזוגיות, אלא להציל את עצמך. זה אומר קודם כל:

- לחיות בסביבה לא אלימה ומשפילה.

- להתנהל בצורה שהיא לא תלותית בבת הזוג שלך ובתגובות שלה.

- למצוא לעצמך מסגרת שיש בה גבולות ברורים שלא נכנסים אליהם.

- להיות ער ומפוקח למהלכים שייתכן ואשתך מנסה ליזום ולהכין את הקרקע אליהם.  לבנתיים היא מציבה עובדות בשטח ואתה מקבל אותן. לא כדאי שתתנהל ככה אם חלילה תפרקו את החבילה.

בהצלחה.

התחלתי לאחרונה לקרוא הרבה חומר על פאסיב-אגרסיב וכנראה שאשתי עונה על ההגדרות, ומה שאני חווה ממנה זה "קלאסי" למה שבני זוג של אנשים כאלו חווים, עד שהם מפתחים אסרטיביות...

וגם לא מציע לך להתבכבש יותר מדי בתאוריות פסיכולוגיות. אתה צריך ליצור לעצמך דפוסי התנהגות שבהם אתה שולט במצב ולא נגרר ותלותי. 

לדעתי מאמרים וספרים לא יעזרו לך יותר מדי, וגם לא התייעצויות בפורום על כל אירוע כזה או אחר. רק טיפול וייעוץ אישי  מקיף ויסודי.

זה בוודאי מקלקל ומקולקל, לדבר עם סתם כאלה שמכירים אותך, עליך ועל מה שביניכם. 

נכון, שנשים מרגישות לפעמים צורך גדול "לשתף", בפרט כשחשות מצב מעיק.

אם יש לה ייעוץ מקצועי (כתבת שאתם מנסים להתקדם, לא יודע אם זה כלול), אז בוודאי אין מקום לשתף אנשים נוספים.  אם אין לה אפשרות כזו, אפשר בלית ברירה להסכים על חברה אחת שהיא משתפת, בידיעתך, ולא מעבר לזה.

כל הדבר הזה, של עירוב זרים בעניינים שבין איש לאשתו, הוא מתכונת גרועה באופן עקרוני.

יכול לשאול אותה, ללא שמץ קינטור, איך היתה מרגישה אם אתה מדבר עליה ועל ,איך להסתדר איתה" עם אנשים ללא ידיעתה - ואח"כ אתם מבקרים אצלם בלי שהיא יודע מה כבר שמעו עליה.

לגבי המחשב. זה חלק מהמצב המקולקל, שיש "המחשב שלה"... אמנם ראוי מבחינה כיבוד עדין הדדי, לבקש רשות טרם עיון במחשב של השני. מבחינה הלכתית, דומני שבהיות שזה לצורך תועלת ובין איש לאשתו, זה לא אסור (לא אומר הלכה-למעשה. סברא).

ברור ש"לתת מכות" על זה, זה לא הכי נורמלי. אני יכול לדמיין מה היו עונים כאן, אם אשה היתה כותבת שבעלה "נתן לה מכות" כי פתחה את המחשב שלו....

אבל כל העסק הזה ביניכם, המציאות שאתה מתאר, היא אכן לא מציאות בריאה. כמו שהקדמת בראשית הדברים. זה לפני כל הפרטים וכנראה גם הגורם להם.

אם אתם רוצים לנסות להציל את המצב - שבו ביניכם, תעמידו דברים על השולחן ללא שמץ האשמות.

תאמר לה, תראי.. הגענו למצב לא כל כך נורמלי.. . התוצאה היא שאתת מדברת עם אחרים עלי ללא ידיעתי, אני מסתכל לך במחשב ללא ידיעת, את מגיבה במיתקפה פיזית..  כל הדברים הללו, משני הצדדים, לא דברים שאמורים להגיע  אליהם.

אם את רוצה שננסה בחד לתקן, בואי ננסה לברר בינינו מה מפריע לכל אחד - בשלוה, בלי האשמות וצעקות - מה כל אחד מציע, איך אפשר להתקדם. מה שיישאר, אם יישאר, אפשר ללכת ביחד לייעוץ - ולהוציא את שאר העולם מהתחום. שאם נצליח לתקן, לא יישארו דברים לא נעימים עם כל מיני מכרים מסביב...

בהצלחה

[אני מדגיש שקראתי רק את הודעת הפתיחה - והגבתי רק עליה. כך שאם התבררו נתונים אחרים תוך כדי  שירשור, אינני מודע להם]

לגבי השאלה האחרונה- משיכה זה דבר דינאמי ויכול להיות מצב שהיה משיכה לפני ואחרי החתונה לא ופחות מזה, וכמובן להיפך.

אם יש דחיה ואפילו אם פשוט אין משיכה אז לא חושבת שאפשר וראוי לבנות על אחרי החתונה אבל אם זה רק לא משיכה חזקה אני לא חושבת שזה נכון להוריד על זה.\

אני רק יכול לשתף שהייתי באותה התלבטות כשיצאתי עם מי שהפכה לאשתי, ושההתלבטות האחרונה שנותרה לי לפני שהצעתי נישאוין היתה סביב השאלה האם רמת המשיכה כלפיה מספיקה. ובפועל - מהר מאד אחרי החתונה כל החששות התפוגגו. וגם כיום, אחרי סך שנים וסך לידות - אני לא יכול לדמיין משיכה חזקה יותר לאשתי. היא בעיניי יפיפייה ומושכת ברמה הגבוהה ביותר.

אז מה עזר לך להחליט שזה מספיק בשביל להתחתן?

קודם כל אני רוצה לענות על שתי שאלותיך האחרונות שהצגת בפתיחת השרשור:

כן, וכן.

לכן מה שעבד לי - לא בהכרח יעבוד לאחרים.

ובכן, מה עזר לי?

קודם כל הרבה תפילות וביטחון ב-ה'.

דבר שני - מוכנות נפשית לתת הכל ולבנות קשר של אהבה ונתינה והתמסרות גם על הצד שהמשיכה תתברר כקטנה ממה שאליו ציפיתי. וזה בנוגע גם לציפייה של המשיכה שלי כלפיה, וגם שלה כלפיי. ברוך ה', לא התאכזבתי.

ודבר שלישי - חישוב הסיכויים, האם במכלול העניינים/תכונות ושיקולים סביר להניח שאצליח למצוא מישהי אחרת טובה ממנה. ועבורי התשובה היתה ברורה שאין כמעט סיכוי לכך.

גם בכל דבר לא מושלם שראיתי אצלה - ערכתי השוואה בינה ובין דמות דמיונית של האשה המושלמת שאותה כיניתי - 'דמיונה' - וכל פעם הזכרתי לעצמי שדמיונה היא דמיונית והסחתי את דעתי מהנושא.

לא אומר להתחתן בלי רצון, בלי שמרגישים קשר נפשי. אבל לפעמים מרוב התבחבשות בכל מיני הגדרות סתם נתקעים ומסתבכים.

אם אתה מרגיש שיכות, חיבה, טוב לך איתה, יש לך צפיה לפגישות ולשיחות הטלפון - יש את זה. מעולם לא העסקתי את עצמי כרווק בשאלות הללו ויש משיכה, בהחלט.

כמובן, העבודה האמתית היא אחרי החתונה. כשיש מתחים, המשיכה יורדת וכשיש השלמה ושמחה הדדית - גם המשיכה עולה.

הבט על חמותך לעתיד, זו האידיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה בעוד 30 שנה.

הבט על אם חמותך לעתיד, זו האינדיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה עוד 60 שנה.

כשאישתו תהיה בת 60 גם הוא יהיה בן 60 אחרי זוגיות ארוכה וקשר עמוק ואחר.

כרגע הוא מתחתן עם מה שהיא היום, והשאלה שלו סופר לגיטימית וחשובה.

זה באמת נושא שלוקחים עליו סיכון בעולם הדתי ומקווים לטוב.

לנסות להתחבר למכלול של האישיות, ולראות אם זה מגביר משיכה.

אני כמובן לא המומחה הגדול, ואלו שאלות שגם אני שואל את עצמי, אבל מרגיש שיש לכל הפחות איזו שהיא בחירה גם בנושא זה...

אני אישית לא הייתי מתחתנת ככה בשום אופן וגם לא הייתי מתקדמת.

אבל זה לא משנה מה כל אחד אחר מרגיש, משנה רק מה שאתה.

אם הייתי במקומך הייתי משקיעה בבירור עם מטפל לפני הכרעה כזאת גורלית.

לבדוק לפני ולפנים למי הולכים..יש כאלה שרק עושים נזק..

שגם מטפלים תותחים ומומחים עלולים לטעות לפעמים.

ובוודאי שאפשר גם לטעות ביישום של ההדרכות/ העצות שלהם.

דוגמה מהמקרה שלי:

התסביך אליו אני נקליתי כחודש לפני שבחרתי להתארס התעצם פי כמה בעקבות הרצאת זום בו אמרה מטפלת ותיקה ובעלת מוניטין דברים לא מדוייקים בנוגע להבדל בין משיכה אצל בנים ובנות: שאצל בנים זה כביכול ברור ודיכוטומי, ומתברר בצורה ברורה תוך פגישות ספורות. בעוד אצל בנות - זה נזיל ומשתנה וכדאי לתת צ'אנס וכיוצא בזה.

כמה סרטים אכלתי בגלל הדברים האלה, ממטפלת שלמען הסר ספק - אני עדיין מחזיק מאד ממנה וחושב שהיא תותחית על בתחום שלה. אגב גםם קיבלתי ממנה (לא באופן פרטני) הרבה מאד כלים טובים ותובנות חשובות בתקופה שיצאתי.

אני מניחה שזה שונה מנשים

מהצד שלי הספיק לסמן וי על משיכה בדייטים,

לא הגדרתי כמה ומה החוזק שלה, לי זה עבד.

וזה לשני המינים- גם לזוגות אוהבים עם כימיה טובה המשיכה משנה צורה כל הזמן וצריכה תחזוק, שלב הפרפרים והצפת ההורמונים מוגדר בערך כ3-4 חודשים. לאחר מכן המשיכה תלויה באיכות הקשר מבחינה רגשית ופסיכולוגית

אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.

אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?

זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.

לכן, השאלה צריכה להיות,

ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-

היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.

עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.

זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.

אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.

זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.

זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.

ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...

מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.

יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.

יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.

מקווה שהועלתי

לפני החתונה, כשהיא עוד לא הייתה בקשר זוגי

אפילו אפשר להרגיש בזה. אבל זו באמת שאלה של בשלות.

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

והכי חשוב

בהצלחה !

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

מעריך את המילים

יודע לומר נק' מפנה?

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

איך הילדים שלך מסופרים?

היום לא שואלים.

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.