נניח שבקיץ יש רצף בין 0 ל-10. 0 זה שנעים, יש רוח, הכל סבבה, לא חם ולהדליק מזגן זה פשוט מיותר. ו-10 זה חום לוהט ולח בטירוף שבלי מזגן אפשר להשתגע.
אז השאלה היא האם אתם מדליקים מזגן גם כשהרמה 2 או 3 או 4? כלומר שבלי מזגן חם, אבל לא נורא? או שמהרגע שקצת חם כבר מדליקים? ואם זו האפשרות השניה, עד כמה זה מייקר את חשבון החשמל? כמובן שזה משתנה לפי סוג מזגן וכל מיני פרמטרים, אבל ככה באופן כללי, כמה זה בערך מייקר בחודש?
תודה
לפעמים מספיק בחדר קטן מאוורר.
לא רואה סיבה למשוך עוד חצי שעה ואז להדליק.
בית זה מקום שצריך להיות נח בו.
לא שווה את הכמה שקלים בחשבון חשמל אח"כ.
חם - מדליקים.
שבוע טוב
אין לי הרבה מילים. זה כואב וקשה.
מצרף פה קישור לסיפור די טרי. מכיר את האנשים אישית, הבחורה בת 34, והבחור בן 28.
מקווה שהסיפור יעודד ויזכיר לנו כמה שהחיים שלנו מתהפכים ברגע ושום דבר אינו מובן מאליו. גם כמרגישים שאין מוצא והכל תקוע.
1 - היכנס/י לפייסבוק
2 - https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10222678486964349&id=1038669312¬if_t=comment_mention¬if_id=1634285246914514&ref=m_notif
וגם כאן:
סיפור שכזה | ערוץ ７
"ישועת ה' כהרף עין"
די לפסימיות הזאת, לביקורת סביב נושא הגיל.
28 זה צעיר וכל החיים עוד לפניך, וככה גם בגיל 30 או אחרי
אין מה להרגיש רע בגלל הגיל והסטטוס רווק
את צריכה איכשהוא להרים את עצמך,
את בנאדם כמו כולם בעולם ומגיע לך להיות מאושרת ולשמוח
וזה שהתחתנת יותר מאוחר או יש לך פחות ילדים - לא אומר שאת שווה פחות
האווירה הטובה שאת מקרינה סביבך, בעיניי היא ה"פונקציה" כביכול לשווי שלך (וגם זה, לא הפרמטר היחידי , כמובן, אלא רק בעיקר )
מה שכן, נסי לעשות חושבים עם עצמך - אולי הציפיות שלך מדי גבוהות? אולי את מדמינת מישהו שלא קים?
אולי יש מישהו שנפגשת איתו בעבר ולא רצית, ואת רוצה אולי להפגש איתו שוב ולחדש את הקשר ואולי להתחתן איתו?
ויותר מהכל תפילות, אל תאשימי את עצמך, זה קשה להיות במצב הזה , את לא אשמה שטרם מצאת את זיווגך ומאחלת לך שתמצאי ממש בקרוב אמן
לבנתיים תפתחי את עצמך ברמה האישית, וכמובן להמשיך לעשות השתדלות מצידך.
לבנתיים תזכרי שיש לא מעט דברים שאת יכולה לשמוח בהם בחיי הרווקות.
(אמי שתחיה התחתנה בגיל 36
ואבי ז"ל בגיל 37...)
ולא רק שלא הרגשנו כילדים (3 ב"ה) שהם מבוגרים או שיש איזשהו עניין עם הגיל שלהם, אלא שכ-ל החברים שלנו וגם אנחנו הרגשנו תמיד שהם הכי צעירים, כיפים ומדהימים שיש...
ב"ה שהקב"ה הטוב והמטיב ישלח לך במהרה ובהמון אהבה וחסד את המיועד לך
בשורות טובות יקרה 
יוצאת עם מישהו תקופה, וטוב לנו ביחד.
אממה, הוא שונה מה'תבנית' שיצרתי לעצמי בראש- איזה בעל אני רוצה.
ורציתי לשמוע מניסיונכם ומאנשים ש'עשו את זה', האם גם אתם הייתם צריכים לשנות את התבנית שיצרתם לעצמכם כדי לקבל את הבן זוג שה' זימן לכם?
אם כן, איך הצלחתם לשנות?
האם כיום אתם שלמים את ההחלטה או שזה עדיין מציק לכם לפעמים ואתם אומרים לעצמכם 'חבל שוויתרתי על זה..'?
אצלי הסיפור הוא מראה חיצוני. בכוונה לא כותבת מה בדיוק, אבל נניח שהבחור שמן מידי/ רזה מידי לטעמכם, ובמצב 'רגיל', לולא האישיות שלו שמקסימה אותכם- לא הייתם ממשיכים בכלל,
ובכל זאת, לפעמים זה מציק לי ועולה שוב. ואני רוצה להגיע למצב שאני שלמה בקשר, גם עם זה.
ומישהי אמרה לי שזה משהו שאני צריכה להחליט בצורה מודעת שאני 'מוותרת' עליו ולא לצפות שזה ישתנה. (כמובן לא בכוח..), ואני רוצה לנסות לוותר על זה.
ורוצה לשמוע מניסיונכם עצות או שיתופים לכאלה שכבר עשו את זה או כל דבר אחר שיכול לעזור בנושא.
שלא נגיע למצב בו אנחנו "מכריחים" את עצמנו להתאים בכוח לאותה תבנית או "בכוח" דוחפים את עצמנו לרצות משהו שאנחנו לא וכן הלאה...
ויש כאן שאלות עדינות-עדינות שחשוב להתייחס אליהן בכובד ראש.
מצד אחד, לא להפסיד חלילה בחור טוב שיכול להיות החצי השני ולשמח מאוד ולחיות באהבה רבה,
ומצד שני לשים לב כאמור שלא מכריחים את עצמנו לחצות קווים וגבולות של עצמינו שאנחנו לא צריכים לחצות.
לכן השאלה שלך היא מאוד מאוד סובייקטיבית בסופו של דבר.
צריך להבין מי את, מהם רצונותייך, שאיפותייך,
מי הבחור, וכנ"ל לגביו,
מהו הדבר שמפריע,
האם יש דרך כן להגיע לשלמות איתו (עם אותו הדבר שמפריע),
ואם לא - לברר עם עצמך בצורה אמיתית האם את יכולה לחיות כך לאורך שנים, בידיעה שלא מתחתנים עם בן/בת זוג על מנת שישתנו ביום מן הימים?
האם תוכלי להיות מאושרת כך?
האם תוכל להתקיים משיכה כך?
ולהמשיך לשאול ולברר עד לדקויות הנצרכות כאן.
ובאם תגיעי למסקנה שכן *בשלמות* - לנסות לעבוד על זה או לבד או בעזרת איש מקצוע.
כך או כך - עשי את הצעד הבא רק לאחר שתגיעי לאותה שלמות ובהירות בהחלטה מכל הצדדים.
הצלחה רבה וכל הטוב
(יקר אבל איכותי מאוד)
תהנו! איזה כיף
קיבלתי הבוקר הודעה כ-זאת משמחת שהייתי חייבת לשתף:
"תשמעי *** אני מאוהבת בו! אני פשוט מאוהבת בו!"
וצירוף של צילום מסך הכי משמח שראיתי,
צילום מסך שמראה את כתובת המייל שלה, שולחת הודעה באימייל לכתובת המייל שלו, של בעלה, ובו כתוב: רק רציתי להגיד שאני מאוהבת בך. זהו."
זהו!
אין יותר נחת מזו, אין!
וכמה כמה הזוג הזה עבר!
וכמה כמה אתה הקב"ה ברחמיך הרבים שלחת להם את הנחת העצומה הזו!
וכמה כמה המשפט הזה נכון "ברגע קטון עזבתיך" - אומנם היינו רחוקים, כ"כ רחוקים,
והיה כ"כ קשה
אבל -
"וברחמים גדולים אקבצך" - כמות הטוב, האושר, הנחת, שיש לנו עכשיו, ודווקא מתוך הקושי והעמל והיזע והדמעות שעברנו - העוצמה הזו של הטוב שבנינו לא תסולא בפז!
יש בכוחנו!
יש!
לבחור בחיים
לבחור אחד בשנייה
לבחור באהבה
"ובחרת בחיים"
או אז "וראה חיים עם האישה אשר אהבת"
גם בגאולה הפרטית שלנו,
וגם בגאולה הכללית של כל העם היקר שלנו, זה תמיד יהיה נכון - הכאב יהיה רק לרגע קטון ב"ה לעומת כל הטוב והיופי שעוד מחכים לנו
וזה כ"כ כ"כ כ"כ שווה את זה, אי אפשר להעביר במילים למה וכמה אנחנו יכולים להגיע,
לכמה אהבה ועוצמות מפעימות נוכל ליצור בינינו, כן, גם אם אנחנו עכשיו רחוקים, גם אם עוד לא רואים את האופק, גם אם כואב וקשה עכשיו
וזה יהיה מצב שאנחנו אוהבים ומאוהבים אחד בשנייה.
לא להוא מהעבודה ולא להיא השכנה נשלח הודעה של אני מאוהב/ת, אלא לאשתי/בעלי, גם אחרי 20 שנות נישואין,
והאהבה הזאת תהיה כ"כ שלמה, חזקה, עוצמתית, נכונה, יקרה, אמיתית, קדושה, משמחת, מפעימה ומרגשת שזה פשוט שווה את הכל
שנזכה 🙏❤
ויש לך כתיבה נפלאה. אשרייך.
לא ידעתי שיש אנשים שמרגישים כך
כל הכבוד שמכבד אותה למרות זאת
מענין לשמוע סיפורי חיים של אנשים...
תשאלי רב
את לא חייבת להעריך אותו בשביל לכבד
לעשות מהשפה ולחוץ
בתור אחת שדי משוגעת על אמא שלה ומעריצה אותה , קשה לי לשמוע שכך את מרגישה כלפי אמא שלך
ושתדעי לך - כל הכבוד שאת מתמודדת עם הקושי/אתגר הזה, כי גם לך קשה
ועוד את מאשימה את עצמך בכך שאת לא מספיק מעריכה /מכבדת אותה ,
באיזו גדלות את נמצאת!
א. תפסיקי להאשים את עצמך, גדלת בצורה פחות טובה מבחינה מסוימת , וזה באמת מקשה עליך להעריך אותה, זה טבעי וזה אמיתי וכנה ואי אפשר להתכחש למציאות, זכותך לקבל את העובדה בלבך (לא להגיד לאמא או למישהו בקול , אבל בלב) שאת רוצה להיות הפוכה מאמא שלך, יותר חמה ולבבית ומפרגנת
(אמא שלי טיפוס אחר - יותר שמחה, לא דורשת כלום, עוזרת ונותנת, מייעצת, מקשיבה, זורמת - רוב רוב הזמן - -אז ברור שיותר קל לי לכבד אותה באופן טבעי! אל תאשימי את עצמך...)
ב. למעשה, תכבדי אותה במה שאפשר בפעולות אקטיביות - היא רוצה הערכה ומחמאות? תני לה, היא רוצה "צומי" או הזמנה או מתנה ליומולדת ? תני לה ותשתדלי לשמח אותה,
כי היא גידלה אותך בכל זאת היא אמא ונתנה לך אוכל ובית ופרנסה מן הסתם, אז כן מגיע לה כבוד והערכה אפילו על הדברים הבסיסיים, זה עבודה לגדל ילדים ומשפחה
ג. לא להגיד לה שאת לא מעריכה אותה, זה מאוד פוגע ולהשתדל להסתכל על הטוב שבה
ד. לזכור שכולנו לא מושלמים, וזה החסרון שלה, ולמרות החסרון את אוהבת אותה מאוד בזכות היתרונות שלה (יכולה לעשות רשימת יתרונות/מעלות)
בהצלחה וחיבוק, את אישה יקרה שרוצה רק לעשות טוב, אני מאוד מעריכה את הלך החשיבה שלך
את לא פסיכיאטרית (שזה מה שהיא צריכה)
את האנרגיות האלה תשמרי למשפחה שלך
תשמרי על קשר מינימלי, אם זה לא יזיק לך
כאב עצום
ואת צודקת בהחלט שהיא לא בסדר
מה אפשר לעשות?
א. לחשוב על הנושא כמה שפחות, היא לא בשליטתך וזה לא אשמתך, זה רק עושה לך רע
ב. לצמצם מפגשים איתה , במידה וזה עושה לך טוב
ג. כשמגיעים/נפגשים- להגיע בגישה של להסתדר/לכבד
ולהשתדל ממש לא להוציא שום מילת טענה/ביקורת/האשמה/חסרונות-שלה
היא אישה מסכנה, רק תרחמי עליה ...... (מצד שני בריונית לדברייך- אבל נובע מהמסכנות שלה, זה ברור....אדם נורמלי לא מתנהג כפי שתיארת את התנהגותה)
לא יודעת אם עוזר... לא מתאים לך אל תקחי, רק הצעתי כיוון מסוים, בהצלחה וחיבוק ענקקק, לא פשוט בכלללל
את החלק המשמעותי בסיפור הבנת.
הגלגל מסתובב.. וכמו שאת לא אוהבת את אמא שלך ככה יש סיכוי גדול שהיחס של הילדים שלך יהיה כלפיך. ואת לא רוצה את זה.
בעיניי- הזדמנות לתיקון. הרי את לא באמת יכולה לברוח מהמערכת יחסים שלך עם אמא. או שאת פוגשת את זה בבעל, או בילדים או בבני משפחה אחרים.
זו דרך ללא מוצא..
אומרת את זה כאחת שגם עברה עם ההורים..
מציעה לך בחום לקחת קורס (כן, יש דבר כזה!) לשיפור מערכת יחסים עם ההורים.
אני גם לקחתי אותו והחיים שלי התשתנו רק לטובה בזכותו!
אני לא מקבלת אחוזים על זה, תאמיני לי שמשתפת אותך נטו כי אני יודעת כמה זה זיפט להיות במקום הזה.
השקעה קטנה- משתלמת לך לכל החיים.
מצרפת קישור: https://estersultan.com/kibud/
בהצלחה!
בלי חפירות.
רק סקר קצר, לדעת מה הממוצע וה'נורמה'.
היי לכולם
אני חדש כאן וראשית מוכרח להחמיא על פורום יעל, מחכים ונותן מקום חם לשתף ולהתייעץ.
ברשותכם, אשתף במצוקה ובהתלבטות שמלווה אותי בשנים האחרונות.
אני בשנות השלושים המאוחרות ונשוי 15 שנה + ילדים משותפים ב''ה. לאורך כמעט כל שנות נישואי (למעט השנים הראשונות שבהם כנראה הייתי ב''האי'' ולא בחנתי את הדברים בצורה מפוקחת ובוגרת) אני מרגיש שפספסתי בבחירה של בת זוגי... ומגיע לי יותר.
אם נמקד את האכזבה שלי לנקודה ספציפית אז אני מרגיש שאשתי הרבה פחות מוכשרת וחכמה ממני. אולי זה נשמע שאני מתגאה (ואולי אני אכן..) אבל זו ההרגשה שלי. שאין לי שותפה לשיחות עמוקות ברמה גבוהה ואת הגירויים האינטלקטואלים אני צריך לספק בשיחות עם חברים בעבודה..
אני אוכל את עצמי מרגשי החמצה על פזיזותי בתקופת השידוכים ובעיקר מתסכלת אותי המחשבה שנאלץ לחיות כך במשך שנים ארוכות לאחר שהילדים יתחתנו בע''ה ויצאו לדרכם..
אין יום שאני לא חושב על זה והופך במחשבתי את האפשרות לפרק את הקן ולמצא מישהי מעניינת יותר..
אני מניח שאתם שואלים ''אתה אוהב את אשתך''? האמת.. לא יודע להגדיר אהבה.. אני מניח שבגדול יש משהו כזה לפחות איך שאני מבין את המושג אהבה. אבל קשה לאהוב מישהו שלא מעריכים אני מניח.
מאוד אשמח לשמוע את חוות דעתכם
יפתה אתכם יותר ויותר ופשוט שעות המסך יתרבו. ממש לא כדאי. וגם אני אומרת את זה גם לעצמי.
מניסיון
בעלי ואני 2 הפכים
לכאורה הכי לא מתאימים
וזו ממש עבודה למצוא את הדומה ולא את השונה
הכי קל זה לכאורה להתלונן, איך נפלתי, אנחנו לא מתאימים
אבל הדרך הכי שווה, היא לעבוד קשה, שתיכם תצאו מורווחים
ומה שמעליי רשם, אנשים שמחפשים את השונה ימצאו את זה גם בזיווג הבא
לסבול זה תוצאה או של חוסר עבודה או של חוסר רצון לעבוד מצד אחד מכם
אני לא יודעת מה הסיפור שלכם
בהתחלה הייתה משיכה? אם כן, אז וודאי שאפשר לחזור לזה
מה היועצים אמרו?
ולא מספיק ללכת ליועץ, צריך לעשות את מה שהוא אומר
לשמוע הרצאות
לשבת ולשוחח
לפרוק מהלב
אני לא מכירה את הסיפור שלך
אתה בא לפה כל כמה זמן
פורק
מתלונן
והולך
מה אתה עושה בין לבין למען הזוגיות?
מצטרפת לכל מילה שלך בשרשורנגמרו לי השמותהתחתנת עם אישה שאתה לא אוהב או לא אוהב מספיק?
משהו השתבש באמצע?
בסוף אתה קיבלת כמה החלטות בדרך שגרמו לך להגיע למקום בו אתה נמצא כעת. להאשים אותה או את הקב"ה או את העולם זה לא מועיל.
מה הביא אותך לשם?
למה התנהגת ככה?
בסוף הגוף והנפש שלנו מביאים אותנו למקום שבו הם חושבים שיהיה לנו טוב. אם הם הביאו אותך לשם, שווה להקשיב למה בחרת אישה שאתה לא אוהב.
איזה פחד יש שם ברקע?
על מה היה צריך להגן?
איפה עוד אתה מתנהג ככה? (בעבודה שלא מתאימה לך לדעתך?)
שב.
תקשיב.
תראה נפלאות.
אבל אם הוא לא יעשה את זה בשביל עצמו
אף אחד לא יעשה את זה בשבילו
בחיים צריך להיות אמיצים
להסתכל לקושי בעיניים
דיסטורשן זה הדבר הזה שאתה מגביר את העוצמה מעבר למה שהרמקולים יכולים לספק ואז יש חריקה. מכיר את זה?
וזה הופך את כל ההאזנה למוסיקה (אם אני ממשיך עם המשל) לצורמת ואת החיים לנראים כמו הבחור פה למעלה שכתב ש"הכל רע".
בדרך כלל כשמתחילים להקשיב מגלים שהחיים הם אף פעם לא "שחור-לבן". כלומר יש נקודות שחורות ולבנות אבל יש גם הרבה דברים באמצע.
והרבה הרבה צעקות קטנות שצריך להקשיב להן.
משהנשמה שבאה לעולם צריכה אבא ואמא אוהבים.
אתה בלופ כואב מאוד שבו כבר בנית לעצמך תאוריה לגבי חוסר ההתאמה שלכם ועליו בנית קומה של תאוריה נוספת שמכיוון שיש לכם ילד אז אתה נעול במסגרת של חוסר התאמה עד סוף ימיך.
שתי התאוריות שבנית לעצמך שגויות לחלוטין:
1. אם התחתנתם מבחירה ואחר כך הבאתם ילד לעולם כנראה שיש בסיס כל שהוא להתאמה.
2. אתה תמיד יכול להפרד גם כשיש ילדים, ואולי אפילו קל יותר כשיש ילדים קטנים מאוד.
עכשיו הבחירה בידך להסתכל על החיים שלך כחיים שנגזלו ולבכות על מר גורלך. מה שיוביל אותך לחיים עם סבל גדול מאוד, והדרדרות אינסופית בחיי הזוגיות שלך שתעצים את הכאב והסבל.
או לקחת את עצמך בידיים ולהביא את השינוי. החלק הראשון חייב לבוא בתפיסה שאתה מגיע לשפר והדבר תלוי אך ורק בך. במקום לבכות על חוסר ההתאמה, תחפש את ההתאמה שבכל זאת קיימת. במקום לחפש את חוסר האהבה וההערכה תחפש את התכונות הטובות שבאישתך ואת התרומה שלך לחיים שלך.
השלב השני לרתום את אישתך לתהליך, צאו למסע של גילוי מחדש והחזרת האהבה בניכם. אף אחד לא מבטיח לכם שתצליחו, אבל מה שבטוח שתוכלו להסתכל על עצמכם ולדעת שעשיתם את כל מה שאפשר.
בהצלחה!
היא אשתי ולכן אני אוהב אותה...
אחת סטנדרטית של 80 ואחת של 120 בשביל כל הקופים שבאים למיטה....
וארגז מצעים, ביקשנו מהחנות שייצרו לנו עם סנדוויץ למטה ולא דיקט או משהו דק אחר, ועשו. יצא חזק מאוד
שמרימים - בסיס המיטה (שעליו המזרונים) עשוי עץ מלא, חזק ויציב - שאר גוף המיטה עשוי סנדויץ או mdf לא זוכרת
(וממליצה - לא סיבית!!!)
ולגבי מצעים - הגדלים הסטנדרטיים מתאימים למיטה של רוחב 90 ס"מ (גם מצעי ילדים ונוער)
סדינים זוגים - באים ב 3 מידות - 140, 160, 180 - שמספיק בהחלט בלי לזוז גם למזרונים בגובה יותר מ20 ס"מ (מיצרים אותם עם השוליים אין מה לדאוג)
זה לא רק ע"י עו"ד?
שווה לבדוק
ראשית, השאלה החשובה מכל - האם ספק הגז "הישן" קיבל הודעה מכם או מי מטעמם על הפסקת ההתקשרות עימו?
במידה ולא, הרי שהחוזה ביניכם עדיין קיים ואינני רואה כל עילה לפרעון המחאות הפקדון.
במידה ונמסרה הודעה לספק "הישן" על סיום החוזה, מתי נמסרה ההודעה? מדוע הספק לא אסף את הציוד? היכן הוא היה מאז מסירת ההודעה ועד האיומים האלו?
בשלב זה אציע לפנות לספק "הישן", פניה בכתב, ובה לכתוב שאין לו הרשאה מכם להפקיד את המחאות הפקדון והוא מתבקש להמציא אסמכתאות כתובות מהן העילות שבגינן יצר עימכם קשר והודיע שההמחאות ייפרעו.
השתדלו להמעיט במסירת המידע, כולל מדוע הפסקתם לצרוך שירות (ייתכן והוא יפרש זאת כ"הודעת סיום חוזה") ופשוט דרשו הסברים, בכתב.
כתבת: "לפני כמה שנים".
מבלי לדעת מתי ארע המקרה, קשה להתייחס.
תקנות וצווים הנוגעים לשוק הגפ"מ עודכנו ושונו בעשרים+ השנים האחרונות.
נכון להיום, כאשר צרכן בוחר לעבור מחברה אחת לשניה, יש שני מסלולים.
הראשון - הצרכן עצמו עושה את ההתנהלות כולה.
השני - הצרכן מייפה את כוחו של הספק החדש לבצע את כלל הפעולות הדרושות. ביניהן, הודעה לספק הננטש שעליו לאסוף את הציוד ובנוסף ניתן להעביר את הפקדון מהספק הישן לספק החדש (אם יש הפרש בין גובה הפקדון שנמסר לספק הישן ובין גובה הפקדון העדכני, הספק החדש דואג להסדיר עניין זה ישירות מול הצרכן).
נכון להיום, במידה וספק ננטש לא אוסף את הציוד שלו, בהתאם לאפשרויות המוזכרות בתקנות, לאחר כ-6 חודשים הוא מועבר לגריטה.
הדבר נכון למצב בו מודיעים לספק על סיום החוזה עימו בהתאם להוראות התקנות.
כך שמבלי לדעת אם הספק "הישן" קיבל הודעה מסודרת (על ידכם או מי מטעמכם שניתן לו ייפוי כח) ובמידה ונמסרה הודעה, מתי היא נמסרה, אי אפשר לענות על עניין ההמחאה.
בנוסף. בידקו אם מדובר בהמחאה שלא הופקדה או שמא פקדון כספי שכבר הופקד אצל הספק "הישן".
אם מדובר בפקדון - עולה השאלה, מדוע במשך כל התקופה הזו לא דרשתם את השבת הסכום לידיכם.
מידע נוסף להתחיל ממנו ניתן למצוא ב:
תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (משק הגז – החלפת ספק גז), תשנ"א-1991
תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (משק הגז – החלפת ספק גז), תשנ"א-1991
צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת רמת פיקוח ומחירים מרביים לפיקדון בעד ציוד גז), תשע"ו-2015
צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת רמת פיקוח ומחירים מרביים לפיקדון בעד ציוד גז), תשע"ו-2015
הרגולטור האמון על חברות המספקות גפ"מ הוא משרד האנרגיה.
סביר להניח שבאתר המשרד יהיה אפשר למצוא מידע נוסף וכן טופס הגשת תלונה כנגד חברת גז.
(ייתכן אפשר להתלונן על שתי החברות. החברה החדשה, תלוי מתי התחלתם לצרוך ממנה גז, הייתה אמורה לסייע בכל הקשור למעבר מהחברה הישנה לחדשה.)
היי לכולם,
ממה שאני מבינה יש פה הרבה אברכים או נשות אברכים ומי שלא בוודאי מכיר זוג אחד או שניים..
רציתי לשאול האם אתם מכירים עבודות לאברכים בשעות הערב/ אחה"צ המאוחרות?
אשמח לכל ההצעות.. מה אתם מכירים..
איך אברך יכול להכניס סכום כסף חודשי מכובד?
תודה לעונים!!
יכול להיות דבר שקצת מוציא מהלימוד אם מתקשרים בזמן סדרים/לקוח לחוץ וכו'. אבל בעיקרון אפשרי עם משמעת עצמית.
