מה עושים במצב של שיער שומני באופן חמור? (לגבר)
כמובן שעושה חפיפה יומיומית אך נשאר באותו מצב גרוע ולא אסתטי
תודה!
ממש מדכא את ענין המשיכה לצערי..
מה עושים במצב של שיער שומני באופן חמור? (לגבר)
כמובן שעושה חפיפה יומיומית אך נשאר באותו מצב גרוע ולא אסתטי
תודה!
ממש מדכא את ענין המשיכה לצערי..
כדאי לחשוב למה דווקא עכשיו הביטחון העצמי שלך מתערער ולתקן את זה
א. קודם כל הדבר הכי חשוב זו המהות של הנישואין שלכם,
שהיא כפי שאמרת חיובית, טובה, מיטיבה ומשמחת מאוד ב"ה!
את מרגישה שיש לך בעלך מהמם ב"ה
שיש לכם קשר פתוח, מכל הבחינות
שיש לכם קשר אוהב, מכל הבחינות
שגם לפני החתונה ידעת למה את נכנסת ולא הייתה כאן איזושהי הסתרה או בגידה חלילה,
שבעלך עשה תהליך התחזקות *עמוק*
*ומשמעותי*
כדברייך,
שאכן - "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד..."
ואכן, זה היה מזמן
ואכן, זה כבר לא רלוונטי
ויחד עם זאת:
ב. התחושות שזה מעלה בך לאחר שהעמקת בזה יותר והרחבתם את השיח על זה.
שכל התחושות הללו לגיטימיות וטבעיות לחלוטין!
זה אפילו לא עניין של "ראשונה" או "שניה", אלא זה עניין של הרצון הכה טהור ואמיתי של להיות ***יחידה*** (וכמובן גם להיפך, של האיש לאישתו וגם האישה לבעלה).
הערך של *הבלעדיות* בנישואין ביהדות הוא אכן ערך עליון ועומד בפני עצמו.
ולא צריך שום "הצדקות" לרגש טבעי ונכון - הרצון להיות יחידה לבעלי,
הרצון להיות יחיד לאשתי.
זה הכל.
לכן תני לעצמך גם לגיטימציה לרגשות שעולים,
וגם מקום וזמן לעכל הכל.
ולאט לאט תוכלי לעבור, תוכלו לעבור, תהליך שאחריו תרגישי בחזרה טוב, ואפילו בשלמות יותר ב"ה.
אבל זה לא בא ברגע, והנפש אומרת ודורשת את שלה.
אז כן, לתת מקום גם לרגשות הקשים כעת.
ג. יחד עם אותה לגיטימציה לאובדן החלום של הבלעדיות (אפילו שאולי ידעת אותו לפני, עצם העניין שעכשיו פתחתם בשיח נרחב ובפירוט יותר על העניין יכול להעלות את הדברים הללו,
יכול להעלות חששות או פחדים
או שלל רגשות קשים אחרים,
וחשוב לשים על כך את הדעת ולא "להתעלם", אלא לזהות מה הפחדים המסתתרים בפנים?
ממש לפרוט אותם *ולהקשיב* להם.
ואז לראות כיצד ניתן גם לענות עליהם ולראות איך להעלים אותם.
להקשיב גם לצרכים שעולים לנו כאן, וגם כאן - לראות איך ניתן למלא אותם בשלמות.
ד. ב"ה אתם נשואים כעשור ועם ילדים מתוקים והקמתם משפחה לתפארת.
זהו מצב שונה לגמרי מאשר מציאות של התלבטות על הנ"ל לפני חתונה,
או חלילה מצב שזה קרה לאחר החתונה,
או אפילו מצב שהייתה הסתרה לפנינ החתונה -
בכל המקרים הללו יש התייחסות שונה,
אך במקרה הזה - אתם ב"ה נשואים וטוב לכם מאוד יחד, לכן הכיוון צריך להיות לענ"ד איך *צומחים מזה יחד*,
איך מתעלים ומעמיקים את הקשר שלנו אפילו עוד יותר!
ה. בהמשך לסעיף ג' - נסי רגע להקשיב לעצמך בלי שיפוטיות ועם המון חמלה ואהבה -
מה קורה איתך כעת אחרי שאת יודעת הכל לרמת אותו הפירוט?
מה מתחולל בך בעקבות זה?
מה מפחיד אותך בזה אולי?
האם קיימים חששות מהשוואה של אותן נשים אלייך?
האם קיימים חששות או פחדים על העתיד? אולי פחד לאבד אותו? את הקשר הטוב ביניכם? את כל הטוב שבניתם?
מה עוד מפחיד אותך?
ו. ואחרי שעשית את כל זה, זה הזמן לחשוב *יחד*, את ובעלך כיצד ניתן להפיג את כל החששות הללו.
וכאן זה יהיה תהליך דו כיווני:
מהכיוון שלך: להתחזק *עם עצמך* בכמה את שווה, ראויה, מדהימה, יפייפיה וטובה בפני עצמך!
ואינך ברת השוואה אפילו לאף אחת אחרת שהיא כקליפת השום לעומתך עבור בעלך!
להתחזק שבעלך נשא *אותך ורק אותך* לאישה
בך הוא בחר לחיות את כל חייו
אותך הוא קידש
אותך הוא אוהב
ואיתך זה בשלמות של נישואין ואהבה על כל רבדיה.
להתחזק גם בביטחון העצמי ובדימוי העצמי שלך
להכיר בערך שלך שהוא הכי מדהים שיש ללא עוררין!
ומהכיוון של בעלך: עליו לנסות להעביר אלייך עד כמה שידו משגת *עד כמה את משמעותית ויחידה עבורו*
עד כמה הוא אוהב אותך ורק אותך
עד כמה מציאות כפי שהייתה בעבר לא יכולה ולא תקרה עוד אף פעם
עד כמה הוא חש צער עמוק על הדרך הקלוקלת שהלך בה בצעירותו
עד כמה אין ולא תהיה שום השוואה אלייך, זה אפילו לא בר השוואה עבורו - ואת אשתו היחידה ומדהימה תמיד
וממש לחזק בך את זה, שלא רק תשמעי את זה, אלא ממש *תרגישי* את זה בשלמות.
שאת מקום ראשון אצלו.
שאת יחידה בלבו.
שאת מדהימה בעיניו.
ואז אחרי העבודה הדו-כיוונית הזו - הקשר ביניכם יכול להעמיק ולגדול אפילו עוד יותר!
תוכלו כמובן להמשיך לצמוח ולפתח את הביחד הזוגי שלכם בכל התחומים, גם בפן הנפשי, הגופני, הרגשי, השכלי, הרוחני, הכל!
ולהגיע לעומקים ועוצמות שאפילו לא הכרתם 
ז. לחדד גם עבור עצמך, וגם לשדר זאת אח"כ לבעלך את אותו המקום בדיוק אותו כתבת של בעלי התשובה -
ב"ה הקב"ה ברא לנו את התשובה.
וכאשר אדם חוזר בתשובה מאהבה, כל עוונותיו נהפכים לו לזכויות
והקב"ה יכול ממש להשכיח את כל הנ"ל ולגרום לודאות בליבו ולבלעדיות שלמה אך ורק אלייך לאחר חזרה בתשובה באמת ובתמים.
וב"ה כתבת שהוא לא סתם עשה תהליך, אלא תהליך משמעותי ועמוק וניכר שהוא ממש לא האדם שהיה אז,
שהוא אכן חזר בתשובה שלמה,
אותו התשובה שקדמה לעולם והקב"ה הביט בה וברא את עולמו...
אז ממש להמשיך להתחזק בכך, להתחזק באמונה, שדברי ה' קיימים ושרירים,
להתפלל לה' על שלמות הקשר ביניכם, על בלעדיות במחשבה, דיבור ומעשה ביניכם, כולל העבר ההווה והעתיד,
וב"ה גם מבחינה רוחנית תגיעו לגבהים חדשים ב"ה!
ב"הצלחה רבה יקרה!
תתחזקו בכל הטוב ביניכם,
נצלו את העצירה הזו לבירור, להעמקה, להקשבה פנימה, ומתוך כל אלו - להגיע לעומק נוסף ומבורך בזוגיות שלכם ב"ה
את ההרגשה שלך לגמרי אפשר להבין.
אשרייך שגדלת בצורה נורמלית - ואין לאף אחד רשות לשלול את הלגיטימיות של זה שקשה לך כעת, אחרי הדיבור הזה.
אולי זה שמדובר בבלבולים של גיל ההתבגרות, סוג של קלות דעת מטומטמת לתקופות קצרות - וזה משהו אחר לגמרי ממה שאיתך, שזה כבר מתוך התהליך העמוק של ההתחזקות והחזרה אל עצמו; וזה רק ודווקא מתוך ביטוי של זה שאתם נשואים, איש ואשתו, בקביעות וקדושה, אחרת לא היה מתקרב אלייך.. וזה מה שגם יוצר את הקשר הפתוח והאוהב - אולי זה יוכל לעזור לך לראות את מה שאיתך בפאזה אחרת לגמרי.
גם הידיעה, שאצל בחור כזה, זו לא המשמעות שאצלך, דהיינו כאילו ביטוי רגשי עמוק, אלא "השתגעות" של יצריות קלת-דעת באותו זמן - כאשר איתך כבר הכל ביטוי של משפחתיות, איש ואשתו, אהבת אמת - אולי גם זה יעזור.
אני מקוה שה' ישלח עזרך מקדש, ותתנחמי מצערך באופן הנכון והמתאים לך.
איזו הסתכלות יפה ובריאה יש לך
בתקופה האחרונה אנחנו נתקלים במציאות מורכבת, אם אתה רוצה להיות ירא ה', עובד ה', אתה חייב להיות מבוטל, לגמרי, לציית לכל הוראה תמוהה ככל שתהיה היוצאת מאת מעבירי השמועה. אין מקום למחשבה עצמאית כמעט, אם אתה לא מקבל מרות בצורה מוחלטת – אתה כבר לא חלק ממסורת העברת התורה. המשמעות היא ציות טוטאלי – או להיות בחוץ
הצד השני של אותו מטבע מצביע על התעלמות מוחלטת ממעבירי המסורת, להיות בחוץ, לגמרי. לקבל את כל ההחלטות לבד אך ורק על סמך התחושות וההבנות הפרטיות בלי לתת שום משמעות לשושלת מסירת התורה שעוברת מדור לדור אלפי שנים. אמנם יש בזה יתרון גדול שבו האדם מגיע למסקנות ותובנות ע''י עבודה ובירור פנימיים ומעמיקים, אך יש חשש גדול שהמסקנות אליו יגיע אינם נכונות שהרי הוא הולך בדרך לבדו.
לפני כחודש וחצי בסעודה שלישית שהתמשכה לה עד שעה לאחר צאת השבת לרבינו תם שרנו ודיברנו בבית, בשלב מסויים הגיע השיר 'אנא ה' כי אני עבדך' ואשתי אמרה לי אולי נקרא לילד עובדיה? לאחר מחשבה קצרה אמרתי לה שאני יודע כבר מה הדבר תורה שאני הולך להגיד בברית שלו.
רשי בתחילת פירושו לספר עובדיה מביא את דברי חזל "מאי שנא עובדיה לאדום ולא ניבא נבואה אחרת אמרו חכמי' עובדיה גר אדומי היה אמר הקב"ה מהם ובהם אביא עליהם יבא עובדיה שדר בין שני רשעים אחאב ואיזבל ולא למד ממעשיהם ויפרע מעשו הרשע שדר בין שני צדיקים יצחק ורבק' ולא למד ממעשיה'
חזל אומרים שאותו עובדיה הנביא הוא הוא אותו עובדיה אשר על בית אחאב.
האבן עזרא מקשה וטוען שלא יכול להיות, שהרי בספר מלכים מתואר אותו עובדיה בתור "עֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת ה' מְאֹד." ולא יכול להיות שיקרא לו בתואר ירא ה' אם היה נביא שהרי נביא גדול מירא ה'.
אך נראה שמדרגתו של עובדיה ביראת ה' היתה כלכך גדולה שהיה אחד מארבעה שנקראו יראי השם. וגם מבין כולם מעלתו גדולה כמו שמובא בתרגום בתוספתא על הפסוק ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את יהוה והנשה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים. התרגום מביא לנו את הסיפור כולו:
עוד מאתן ושתין וחמשא זמנין צווחת איתת עובדיה כהאי גוונא ולא הווה משגח ולא ידעה מה למעבד עד דאזלא לבי קיבריה וצווחא דחלא דה' דחלא דה' ואשתמע לה קלא מביני מיתיא מאן הדין דחלא דה' דקא בעית ארבעה איקרו דחלא דה' אברהם ויוסף ואיוב ועובדיה אותיבה ואמרה לא בעינא אלא האי דכתיב ביה דחלא דה' לחדא וכד אודעוה קבריה הווה קא מתפלשא בקבריה וקא צווחא ואמרה מרי מרי היכא רוחצניך לי בשעתא די דמכתא ודמותא כד אמרית לך למאן את שביק לי וית תרין בניי ואתיבתני דרבון דעלמא רחצן לי ואמרת לי שבוק יתמך ואנא אקיימינון וארמלתך עליי תתרחץ וכדו לא נהשכח משזיב ויתמי נמי צווחי ואמרי קבלן אבא קבלן אבא אתיב עובדיה ואמר לה זילי לגבי אלישע בפורתא דמשחא דאשתאיר גביך ולברכיך ביה דאנא כי אטמרתינהו למאה נביאיא וזנתיהו במערתא בלחמ' ובמיא לא איטפיין בוציניה דמשחא מינייהו לא ביממא ולא בליליא לידכר ליה נבייא מילי דידי לקודשא בריך הוא וישלים לכו מאן דאוזפיניה דהכי אמר קרא דמוזיף למרי עלמא ה' כל מאן דרחים על עניא ועל מסכינא ובכן אזלת ואודעתיה לאלישע כולי האי.
מכאן נראה שלעובדיה היתה מדרגה ביראת ה' שהיא מעבר לאברהם ויוסף ואיוב. היחיד שנאמר בו היה ירא את ה' מאד.
את ההפטרה הזו אנו קוראים כל שנה בפרשת וירא, לאחר שכתב הלבוש באורח חיים סימן תרסט
"לפרשת וירא, אהבה וכו', ומפטירין ואשה אחת (מבני) [מנשי בני] הנביאים וגו', משום דכתיב בה ויאמר למועד הזה כעת חיה את חובקת בן וגו', שהוא מעין ענין מה שכתוב בפרשה."
וקשה, הרי הדימוי בין פרשת וירא להפטרה זו הוא מעניין האשה השונמית שמגיע בהמשך הפרק ומדוע מתחילים באותו סיפור על אשת עובדיה? וכדי להבין את הקשר העמוק יותר בין המעשה באשת עובדיה לפרשת וירא צריך לבין מה היתה אותה יראת ה' מופלגת של עובדיה ואיך אותה מדרגה מתבטאת אצל אברהם בפרשת וירא
עובדיה לא היה 'ירא ה' קלאסי' כמו שאנחנו רגילים לחשוב היום. הוא היה מאד ביקורתי, דעתן, עומד על שלו... נכנס לבית המלכות של אחאב ואיזבל הרשעים ומשתף איתם פעולה, למרות שבאותה עת אליהו 'מחרים' את בית אחאב, גוזר בצורת ונעלם עד כדי כך שאחאב השביע את כל המלכים ושאלם היכן אליהו. אליהו – מתנתק. המצב בעם קטסטרופה. אין מקום ליראי ה' בניהם – אליהו הולך לו.
עובדיה לא מוכן לקבל את הנתק הזה. הוא נכנס ללוע הארי, הוא המנכ''ל של בית אחאב, הוא לא מוותר על החיבור לעם. יתירה מזאת. עובדיה מציל ומפרנס 100 נביאים – מכספו של יהורם בן אחאב. הוא לוקח את פרנסת נביאי ה' מבית המלוכה אשר נלחם בהם וגוזר עליהם כליה.
עובדיה מבין שהמאבק בדרדור הרוחני שתופס את העם הוא מתוך נקודות ההשפעה הרמות ביותר. מתוך בביתו של אחאב ומכספו הוא מציל את נביאי ה'.
עובדיה חי את החיבור הגדול, גם כשמורכב, גם כשקשה. הוא מחבר. לא מפריד.
לא בכדי הוא זה שמפגיש בסופו של יום את אחאב – עם אליהו. את המלכות עם הרוחניות.
אבל אז, כשאליהו מצווה עליו ללכת לקרוא לאחאב – עובדיה במהלך תמוה מתנגד לציווי הנביא "אולי תיעלם לי, ואחאב יהרוג אותי" עובדיה לא מתבטל במובן הקלאסי שעושה כל מה שציווי עליו בלי הבנה. כשיש לו שאלות או השגות – הוא מקשה, שואל וחוקר. ועד שאליהו לא נשבע לו שהוא לא יסכן אותו הוא לא מוכן לשמוע לו. אך עם כל הקושיות על אליהו, עם כל הביקורת עליו על שזנח את העם לבדו בעת ההיא עובדיה מכבד את אליהו בצורה יוצאת דופן כמובא באגדת בראשית " ועובדיה כיבד למי שלא היה אביו, שנאמר ויהי עובדיה בדרך והנה אליהו לקראתו ויכרהו ויפול על פניו וגו'
מדברים אלו ניתן לראות שעובדיה נהג בדומה לפירושו של הגר''ח מוולוזין על המשנה הווי מתאבק בעפר רגליהם והווי שותה בצמא את דבריהם: " הנה הלימוד נקרא מלחמה , כמו שאמרו " מלחמתה של תורה , " אם כן גם התלמידים לוחמים יקראו ] ... [ ואסור לו לתלמיד לקבל דברי רבו כשיש לו קושיות עליהם , ולפעמים יהיה האמת עם התלמיד ] ... [ זה שאמר : "יהי ביתך בית ועד לחכמים והוי מתאבק , " מלשון "ויאבק איש עמו" ( בראשית לב , כד , ( שהוא ענין התאבקות מלחמה , ] ... [ וניתן לנו רשות להתאבק וללחום בדבריהם ולתרץ קושייתם , ולא לישא פני איש , רק לאהוב האמת . אבל עם כל זה יזהר בנפשו ] התלמיד החולק על רבו [ מלדבר בגאוה וגודל לבב , באשר מצא מקום לחלוק , וידמה כי גדול הוא כרבו ] ... [ וידע בלבבו כי כמה פעמים לא יבין דבריו וכוונתו , ולכן יהיה אך בענוה יתירה ] ... [ וזהו שאמר : " הוי מתאבק" ] ... [ אך בתנאי – " בעפר רגליהם , " רוצה לומר בענוה והכנעה ולדון לפניהם בקרקע"
כך נהג עובדיה כלפי אליהו. וכך נהג אברהם כלפי קוב''ה בסדום. ה' יורד לדון את העיר ואברהם מתווכח איתו, לא מקבל את דבריו, לא מתבטל מנסה שוב, ושוב, ושוב, במילים חריפות 'הגוי גם צדיק תהרוג' 'השופט כל הארץ לא יעשה משפט'
אותו מאבק, מול הסמכות בניסיון לעמוד אחר האמת והצדק יכול להיות מכשיל, יכול להביא לטעויות, לחלישות באמונה ולרפיון בקיום מצוות ומעשים שמורכבים וקשים לנו.
הנביא העיד על עובדיה שכל מעשיו היו מתוך יראת ה'. עובדיה היה ירא את ה' מאד.
עד כדי כך שכשהוא הבין שהוא זה שיכול להציל את הנביאים הוא סיכן את חייו, לווה כסף שלא היה לו והוא ידע שבשלב מסויים לא יהיה לו להחזיר. אבל עכשיו אין זמן לחשבונות. צריך לפעול והוא פועל!
עובדיה הוא נביא מיוחד, לא רק בין עם ישראל לנביאים הוא חיבר אלא גם בין אומות העולם לישראל.
אך חיבור זה מגיע בדרך שונה מאד, מתוך אמונה ענקית בצדקת הדרך. הוא מתנבא על הגויים ועל אדום – עם מולדתו בצורה חריגה ביותר
עובדיה מבקר את אדום והגויים על מלחמתם בישראל, על חוצפתם, על עונשם ביום ה'. והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי ה' דבר...ומסיים בפסוק הנפלא והמרגש ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה לה' המלוכה
צריך לזכור, עובדיה היה גר אדומי מזרעו של עשיו. נבואתו היא רק לגויים. כי כל עוד אין לנו צדיק כעובדיה – הגויים רגועים. ה'דוסים' יושבים בשקט ולא לוקחים את העניינים לידיים.
עובדיה הוא איש מעשה. לוקח אחריות, על עמו, על ארצו, על כלל ישראל. הוא לא מתנתק מהעם החוטא - הוא מצטרף אליו לקדשו מבפנים ולזככו.
בן יקר שלנו, קראנו לך עובדיה, קודם כל בגלל פשט השם הזה – שתזכה להיות עבד ה'.
אך כדי להבין מה זה עבד ה' אנו מאחלים לך שתתבונן בדמותו של הנביא עובדיה ותזכה ללמוד ממנו יראת ה' מה היא. תחבר בין קודש לחול, אל תירתע מלחלוק ולהיאבק על עמדותיך, לעיתים הצדק אכן עימך. אך אל תשכח שגם אז אתה עפר לרגליהם של מוסרי התורה, תהיה תמיד מחובר לשושלת הדורות הארוכה שאתה רק פסיק קטן בתוכה אבל תשמור תמיד על מחשבה עצמאית.
שתזכה לחיות חיים שלמים של מסירות נפש למען עם ישראל, למען המשכיות התורה, תזכה להיות איש מעשים ולא רק שוכן אוהלים.
והעיקר, להיות ירא את ה' מאד!
אוהבים ומתפללים עליך כל הזמן אבא ואמא

לא הזמנתי כאן... האמת שזה חריג... אבל פשוט היה לי מלא על הראש
תכננתי ושכחתי


הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
נחשון מהרחברון
האיזון הבריא הוא משהו שהדור הזה צריך
(אין בזה להגיד שמה שלדעתי הוא האיזון הבריא הוא באמת כזה)
רק להגיד שחסר לשמוע את האמצע ויותר מידי שומעים את הקצוות
@דנה34 יקרה,
כמובן שזהו מצב לא תקין בשום צורה,
ומתוארת בו אלימות לכל דבר.
אנא פני עוד היום לגורם מקצועי המתמחה באלימות במשפחה, כגון ארגון "בת מלך" שהוצע כאן.
זה הדבר הראשון והיחיד כרגע שצריך לעשות.
לא טיפול זוגי ולא משהו אחר - אלא חד משמעית למגר את האלימות ולדאוג לרווחתך הפיזית והנפשית.
ובמקרים כאלו צריך לפנות אך ורק לאנשי מקצוע *שזהו תחום התמחותם* כאמור.
שיתנו לך ליווי וכלים איך לעשות את הכל בצורה נכונה, ויהוו עבורך קודם כל מקום בטוח איך להתנהל במצב הלא פשוט הזה.
רק אחרי שלא תיתכן שום אלימות בשום מצב - אפשר לשקול הלאה גם דברים אחרים, כמובן תלוי במידת הרצון שלך ועוד גורמים אחרים.
אבל לא כרגע יקרה.
כרגע פני עוד עכשיו למי שיוכל לסייע לך.
עדכני אותנו בבשורות טובות
ושתהיה לך ישועה שלמה בקרוב ב"ה 🙏🙏
מה *לא לעשות*:
לא לענות במסרים אישיים/שיחות אישיות לכל מיני אנשים (שיכולים, אגב, גם להתחזות לנשים) שרוצים לעזור בכך, כי זה מצע פורה חלילה לפגיעות ודברים נוראיים בהמשך, ויש לאותם "נחשים" הרבה מאוד מניפולציות ודרכים עקלקלות, שהדברים נעשים לאט לאט ובצורה מתוחכמת מאוד עד שמגיע "הבום", ואז כבר מאוחר מדי,
לכן יקרה,
פני אך ורק לגורמי מקצוע מוסמכים וידועים *בעולם האמיתי* - כמו אירגון בת מלך. כמו המרכז לאלימות במשפחה. כמו פסיכולוג קליני שמתמחה באלימות במשפחה ומדווח הלאה לגורמים שיכולים לעזור.
שיהיה רק טוב ב"ה
שם.
שתביעי את דעתך כפי שהמצב נראה לך -
אבל בלי לתת "ציונים" למי שאומר אחרת ממך..
צריך להפסיק עם ה"התחממות" הזו, היא בעצמה קצת אלימה, עם כל הכבוד (האמיתי).
[הנה, אני כתבתי כעת בהודעה בהמשך, שאני חושב שאי אפשר לנו לדעת את התמונה האובייקטיבית, בלי להכיר מקרוב מה שקורה שם. אע"פ שאפשר אכן להתרשם שסובייקטיבית היא ממש סובלת. ואני ב"ה, אינני "אלים בעצמי".. וגם מכיר מציאויות שונות בעולם, כולל כשהיה ברור לי, באיזושהי התייעצות של מישהי פעם, לגמרי, שיש אלימות, וממש דחפתי להיפטר מזה]
כשאשה כותבת למה הדברים מגיעים ב"כל ריב", אנחנו באמת לא יכולים לדעת מה היה לפני כן באותו "ריב". מה חווה הצד השני. פשוט לא יודעים.
מה שנכון, שאם אשה משוכנעת סובייקטיבית שבלתי אפשרי לה הלאה, גם את זה צריך לכבד. אחרי הכל, החוויה היא שלה. האם היא משוכנעת כך, אינני יודע. אכן, גם אני נוטה להתרשם כך ממה שנכתב, אבל תמיד צריך זהירות. זה נושא קריטי, אשה בהריון, משפחה. לזרוק "עצות ודאיות" מרחוק בלי היכרות, זה לא טוב. צריכה לפנות למי שיכול לעמוד יותר טוב על מה שקורה. אלא אם כן, מבחינתה מוחלט ואינה רוצה להתייעץ גם לגיטימי. אבל זה לא מה שכתבה כאן..
את כותבת "בעלי מתעלל בי מילולית" - וזה נשמע באמת מאד לא טוב -
אבל המשך המשפט הוא, "כל ריב נגמר בקללות ובהשפלות".
כלומר, יש "ריב". דו-צדדי כנראה.
בוודאי שאין מקום ל"קללות והשפלות" חלילה. אבל אנחנו מכאן - בפרט שלא כתבת - איננו יכולים לדעת האם גם את אומרת משהו, מה הוא מתכוון "ממורמרת". לא שאת לא אומרת אמת, אלא פשוט אי אפשר מכאן לדעת את כל האמת.
את אומרת שהוא אומר שאת "עושה לו רק רע בחיים". יש לזה סיבה? או שהוא פשוט פרא-אדם בצורת דיבורו? איננו יכולים לדעת.
את מתלוננת שהוא "לא שם אותך כאדם החשוב לו ביותר". רק לא כ"חשוב לו ביותר"?.. היה נשמע שיותר גרוע מזה.
הקיצור, בוודאי שלא מגיע לך סבל. ואם את משוכנעת שלך אין יד בכך, אלא כל הענין הוא חד צדדי. את מדברת בצורה טובה, סבירה, לא משפילה אותו - ורק הוא התוקפן והמשפיל וכו', באמת לא יעלה על הדעת.
אבל מכאן באמת שאי אפשר לדעת. הכי טוב היה, אם מישהו שממש מבין ענין, היה שומע את שניכם, ואז היה יכול לומר האם יש סיכוי, או האם הוא פשוט איזה טיפוס מושחת וחסר התחשבות בסיסית.
אז נכון שמישהו כאן כתב שמי שיתן לך עצה ללכת ליעוץ, הוא "פסיכי", אבל אני לא נבהל מזה...
אכן, על פניו המצב הזה נשמע מאד לא טוב. אבל לא פעם, כששומעים צד אחד דברים נראים כך - וכששומעים גם את הצד השני, דברים נראים אחרת. יש מה שגורם להתגלגלות דברים בצורה כזו וכד'.
אינני יודע מה אצלכם. ויתכן שאת באמת כן יודעת. אבל אני לא הייתי נותן עצה במצב כזה, בלי שאני מכיר מקרוב.
כמובן, אנשים יכולים לתת עצות באופן סובייקטיבי. כלומר: לומר לך - אם את מרגישה כך וכך, ומבחינתך אי אפשר להמשיך וכו' וכו', אז בלי שאנחנו מכירים מקרוב, כך וכך עושים אם מוחלט שזה לא יימשך.
אבל אי אפשר לייעץ בלי להכיר במצב כזה. לענות רק "מהבטן" (שזה הרצון הראשוני, וגם אני רציתי בהתחלה לעשות כך..) זו לא חוכמה. משפחה, אשה בהריון, זה דבר יקר מידי מכדי לשלוח "טיל מונחה" ללא הכרת המטרה.
מכל מקום - הצלחה רבה רבה. הלוואי שתרגישי טוב יותר ושמחה.
שווה לנסות להתייעץ איתם.
יש גם את הארגון של הרב אבנר קוואס שליט"א משהו כמו 'בנה ביתך'
ואפשר לנסות.
הרב קוואס, אלוף העולם בתחום!!!
בהצלחה יקרה וחיבוק ענק על התקופה![]()
בעלי טוען רבני ויכול לכוון אותך ולהנחות.
אל תפחדי!!!
הוא נותן שיחות הכוונה וייעוץ להרבה אנשים ונשים, מהלב.
050-5774547
נשמע שאת לא בשלב הזה.
ההחלטה לחתוך היא שלב בפני עצמו, וכל עוד הנר דולק אפשר לתקן,
בכל זאת כתבתי לך למקרה שזה יעזור.
אבא שלך הוא זה שפתח, לדעתי רק הוא יכול למשוך את זה אליו (צריך איזה אישור אבל הבנקק יגיד לו את זה, ואז הוא יוכל להעביר אלייך
תפרון נוסף ומסורבל זה לפתוח קופ''ג להשקעה על שם הילדה, להעביר לשם את הכסף ולמשוך (לוודא איתם מראש איך את יכולה למשוך כאפוטרופוסית)

ישירות (אנימקווב שאת זה הם כן יתנו) ואז למשוך משם עם חתימות של שני ההורים (את זה אפשר בוודאות)
קופות גמל בהגדרתם אינם חלק מהעיזבון.
מה שאומר שהם לא תלויים בצו קיום צוואה שיכול להתעכב גם חודשים ארוכים (אם מישהו מערער או דברים כגון אלו) ואפשר למשוך מיד.
ב מאפשר להעביר את הקופה על שם המוטב בלי למשוך ולהתחייב במס רווחי הון (ובקרן השתלמות זה אמנם בלי מס רווחי הון אבל אפ משכת 150,000 פטורים ממס אתה יכול להפקיד רק 18680 כל שנה)
א אתה רוצה לאפשר חלוקה הוגגנת אתה יכול להתייחס בצוואה לקופת גמל ספציפית (חברה, מספר קופה) ואז הצוואה גוברת על הגדרת המוטבים (בתנאי ששלחת את הצוואה לחברה לפני שהמוטב משך)
ואז אתה יכול להתגבר על שני הדברים
מה זה אומר? שהיא לבד, במחלקת קורונה עם התינוק. אני לא יכול לבוא לתמוך בה ולעזור לה. אני צריך לשמור על הילדים
כאילו, אפשר מלווה שנכנס ונשאר איתה עד השחרור... אבל הילדודס שלנו צריכים אבא. לא כ''כ הרגישו טוב הלילה...
דילמה קשה.
אין לכם מושג כמה ניסינו והשתדלנו לשמור כדי לא להגיע חיוביים ללידה, לא שלחנו ילדים למסגרות שבועיים, נסענו להורים כי ביישוב היה קורונה, לא הלכנו לאירועים שהוזמנו אליהם... הקפדנו ממש על מסיכות...
ועדיין, הגענו לחדר לידה עשו פיסיאר ואנטיגן.
אנטיגן שלילי. אז הלידה היתה רגילה.
ואז הגיע הפיסיאר...
דרעק
זה המנהג היום...
לא לדאוג מידי.
טוב שיש לילדים האחרים אותך, והעיקר שהתינוק נמצא עם האמא. זה הכי חשוב. כבר היו מקומות בשלבים קודמים של הקורונה שזה לא היה כך במקומות מסוימים.
עד החתונה זה יעבור - והרבה הרבה לפני כן..
לניאדו
לפחות עד הברית היא תחשב מחלימה.. שמעתי גם על סיפורים כאלה.
והעיקר שיהיה מזל טוב גדול
מעדיך לא להדבק.
אני גם ככה לא יכול להיות איתה עכשיו...
אבל אני עם הילדים ולא טוב לי להיות בבידוד עכשיו שבוע
בשעה טובה ומבורכת
שתרוו רוב נחת
ובאמת מציאות לא פשוטה כלל הקורונה בעיצומו של השינוי המבורך הזה בחייכם, אבל הקב"ה יתן ויוסיף ויתן כוחות להתמודדות,
נסו מה שאפשר מבחינת תמיכה נפשית ומורלית גם בטלפון / זום / וידאו / מילים מחזקות / משלוחים מפנקים / ביקורים עם מיגון אם מאפשרים וכן הלאה...
שיהיה רק טוב ב"ה!
אספתי את אשתי מבית היולדות, יחד עם הילדים נכנסים לבידוד כולנו בית עד הברית(גם הילד בן ה3 מאומת כרגע)
איחוד מרגש...
אושר גדול
היתה שבת קשוחה בנפרד אבל כמה טוב להיות יחד

רק יכולה לומר לך, שלי מאד מאד חשוב הווי חברתי, ואני שומרת על קשר עם חברות שמאפשרות את זה.
אנסה להסביר בקצרה... חברה מאד טובה שלי, לפני החתונה שלה ומיד אחריה היא פשוט לא התפנתה לשמור על קשר עם חברות, הבנתי שהיא פשוט עובדת המון המון ביום יום ולא יודעת לאזן בין בעל-בית-עבודה (ילדים עוד אין, כן?) והיא לא מאפשרת מרווח נשימה לחברות וקל וחומר לא לעצמה, ויכול להיות שזה אחלה לטיפוסים מסויימים אבל לא לי. לכן לא ראיתי איזה שהיא תועלת מ"חברות" מהסוג הזה, ופשוט הפסקתי להעסיק את עצמי בשאלות של "למה היא מתחמקת ממני", "למה היא לא שומרת על קשר, אני כל כך התאמצתי ומתאמצת ולא מקבלת כלום בתמורה" וכולי.
שחררתי את העול הזה ממני, התפניתי ליצור חברויות חדשות, אם זה שכנות, בעבודה ועוד.
אז כמו שכתבתי, מי שמאפשרת את זה-אני לגמרי שם וממש כותבת לי ביומן נגיד פעם בשבועיים : להתקשר לחברה הזו, לשלוח הודעה לחברה אחרת, לקבוע עם מישהי שלישית. וזה עובד! וכן אני משקיעה ואפילו יוצאת מחוץ לעיר. אמנם זה לא קורה פעם בשבוע ולא בשבועיים. אבל קובעים מראש וזה קורה.
אני עוד בלי ילדים כך שבאמת מקווה שזה יחזיק מעמד גם בהמשך, אבל זה חשוב לי מאד.
וחייבת לומר שמי שבאמת רוצה-מצליחה, יש לי חברות עם ילדים ששומרות על קשר עוד יותר ממני וזה מהמם.
לגבי חברות מהשכונה-לא יודעת איך אצלך, אבל אני בקשר מאד טוב עם הנשים של חברים של בעלי מהכולל, היום זה כבר ברמה של שבתות שמתארחים אצלם. איך יצרתי את הקשר הזה? זה מתחיל מאירוח קטן בחול המועד, ממשיך בטלפון בלידה, טלפון פה טלפון שם, עוגה לשבת, כאלה דברים.... היום זה כבר מאד זורם.
לגבי הגיל-בעיני זה לא משמעותי כל עוד אני נהנית. מצאתי נשים איכותיות מאד, בעלות עולם תוכן עשיר מגוון ומעניין, עם המון נושאי שיחה, לא תמיד הם משותפים אבל הם לרוב מעניינים, והכי חשוב שאני מרגישה שזה תורם לי. כך שהגיל לא משנה
מקווה שעזרתי.
)נראה לי כי החיים שעסוקים בהן אז אין הרבה זמן לחברות,
כמובן זה הבעל, ההיריון, הלידה, התעסוקה בבית, כשיש
ילדים אז הכל משתנה, בהצלחה רבה לך אמן.
יש לי מס' חברות מצומצם מאחרי החתונה, עסוקים בטרדות הטכניות וקשה להשקיע בקשרים.... ופתאום את מוצאת את עצמך עם פחות חברות.... כיף לדעת שאני לא היחידה
היינו חברות מאוד טובות ושמחות,
עם הזמן כמעט אין לנו קשר,שוב
החיים הבעל הילדים הבית משנים
אותנו מהקצה אל הקצה,המון הצלחה
שיהיה לך אמן.
אמן , אם חוזרים לזה מתישהוא... אולי בתקופה בחיים אחרי שהילדים גדלים? או שזהו אבוד?
את חושבת על זה לפעמים - אלו קשרים יהיו לך אחרי שהילדים יגדלו ותהיי שוב "חופשיה" ?
יש כאלה שנשארות עוד טיפה עם קשר טוב,
אבל הרוב ממש לא.
א. על תופעות לוואי כדאי ללמוד מקבוצה רחבה דרך מאמרים וכו', ולא מפורום אינטרנטי.
ב. בניתוחים, לדעתי, תמיד כדאי לחפש מישהו עם ניסיון והמלצות. אין לנו גוף לניתוחים מיותרים...
אנוניימימקווה שזה בסדר שאני שואלת פה,
אשמח ממש לשמוע את דעתכם ומנסיונכם 
(בוודאי שלוקחת הכל בעירבון מוגבל אבל מרגישה שיש לי מה ללמוד מכם)
אני נפגשת עם מישהו זמן יחסית רציני..
הוא בחור ממש טוב עם מידות טובות וסה"כ אני שמחה בו ואנחנו מעריכים אחד את השניה
יש ביננו קשר טוב.. אנחנו מדברים על דברים ומנסים לברר גם את העניינים הקטנים שהם מעבר לשאיפות הגדולות הדומות..
אבל יש כמה דברים שמפריעים לי.. ואני יודעת שאין את ה-מושלם.
אתמול מצאתי משהו שכתבתי לפני שנה, על מה אני חושבת שנכון לי ושאני צריכה באיש שלי, תוך כדי ניסיון לדייק את עצמי...
ויש שם איזה עניין שחסר בבחור שאני נפגשת איתו... זה משהו שעלה דיי לאחרונה אבל זה משהו מהותי שקשור לביטחון שאני מרגישה ממנו
(ידעתי שכתבתי את הדברים שחשובים לי ורציתי לבדוק אם מה שמפריע לי כרגע זה משהו שכתבתי גם אז, ושזה באמת מהותי אצלי או שזה משהו שעולה בגלל אולי איזשהו פחד מלהכנס לחיי נישואים.. אגב- שאר הדברים שכתבתי כן קיימים אצלו)
מצד אחד, זה משהו מהותי ואני מפחדת פשוט לקבל את זה ובהמשך החיים זה עדיין יפריע לי
מצד שני.. זה משהו שקיים יותר בחיכוך שלנו עם הסביבה שבחוץ, כלומר בתוך הקשר שלנו זה משהו שלא כ"כ מפריע, אבל כשאני איתו בחיים שבחוץ- חסר לי ממש את תחושת הביטחון ממנו.
אני מפחדת לוותר עליו, הוא באמת משהו מיוחד
אבל מפחדת לוותר על צורך כזה גדול שלי...
*נ.ב, ברור לי שמה שגורם ל"חיסרון" הזה- זה משהו שאני רוצה, אבל זה קצת בצורה קיצונית שאני לא יודעת אם היא נכונה לי..
תודה רבה!!

אם את רוצה ייעוץ מהותי את צריכה לכתוב מה הדבר הזה, אחרת זה סתם דיבורים באוויר..
תודה שקראתם.. מנסה לדייקאנוניימימאמינה שזה נתפס בצורה שונה אצל כל אחד,
אבל אני רוצה מישהו עדין, אני גם בחורה יחסית עדינה ועם זאת, אני מרגישה שיש קטעים שאני יודעת גם לפעול כלפי חוץ בביטחון.
הוא בחור עדין ואני אוהבת את זה בסה"כ, אבל כשאנחנו מול העולם, כלומר כשצריך לעשות משהו כלפי חוץ או להיות ברור ואסרטיבי- אני לא כ"כ מרגישה את זה אצלו וחסר לי הביטחון הזה..
העדינות שלו גורמת לי לתחושה שאולי בסוף אני זאת שאצטרך לנהל דברים של הבית בחיים, וזה לא מה שאני רוצה
ולמרות כל זאת, כמו שכתבתי למעלה, העדינות שלו זה משהו שסה"כ אני שמחה בו, אבל מפחדת שאני מפספסת בזה איזשהו צורך גדול שלי..
תלוי בך עד כמה זה מפריע לך
אם באופן כללי את אוהבת את האישיות שלו ונעים לך איתו - לעניות דעתי כדאי לך להתפשר על זה, לא תמיד מקבלים את כל רשימת המכולת.. וזה דבר גדול אם שאר הדברים מסתדרים מעולה
אם את מרגישה שהעדינות שלו מבחינתך כמו "בלתי נסבלת" - אז לא כדאי להמשיך איתו
מבינה אותך ממש, כי גם לי היו שקטים שנפגשתי איתם והיה בלתי נסבל
והיו כאלה ששקטים בסדר...
אז באמת תלוי במכלול האישיות של הבנאדם שמולך.. עד כמה נעים לך איתו ...
ולגבי הנעים-
זה באמת צריך להיות רק נעים? על סמך זה אפשר להתחתן?
ממש נעים לי איתו אבל לפעמים חסר לי את הכיף הזה כמו שיש עם חברות.. או שזה משהו שנבנה ומתפתח?
שלא לבנות על זה שישתנה, אם זה ממש ממש מפריע לך - אז לא..
יש אפשרות נוספת - להמשיך עוד כמה פגישות ולראות עד כמה זה מפריע לך...
בד"כ באיזשהוא שלב את מרגישה שאת יותר החלטית, כשאת מכירה אותו יותר...
לא יודעת - יתכן שאתם יוצאים כבר זמן רב ולכן אין לי מושג...
בעקרון זה ממש תלוי בך ואת צריכה להחליט על חייך, אף אחד לא יכול להחליט לך מה חשוב לך בבעל... לכל אחת יש דברים קריטיים שלא מוכנה להתפשר, ודברים שאפשר להתפשר...
יש אפשרות נוספת, לנסות לעשות הפסקה ולראות עד כמה את "מתגעגעת" אליו, לפעמים זה פרמטר לרמת ההערכה שלך אליו... לפעמים אחרי הפסקה שאת מתגעגעת את יותר החלטית שאת רוצה בו מאוד.. או להפך שיש לך הקלה מהפרידה - כנראה סימן שזה מפריע לך מאוד..
לסיכום שוב, תלוי בך..
בדרך כלל, כשזה מפריע מאוד - זה מורגש ואין שום ספק, את החלטית בכך שאת לא מסוגלת להמשיך להפגש איתו
פה כשיש לך ספק, היתי אומרת לנסות עוד קצת או לעשות הפסקה ולבחון את ההרגשה שלך..
מרגישה שממש עזרת לי לעשות סדר באיך להתקדם מפה.. 
ובוודאי שההחלטה היא שלי, הכוונה בשרשור הייתה בעיקר לשמוע מאנשים נוספים איך הם ראו/ חוו מצב דומה של איזשהו צורך שלא בדיוק מתממש כמו שחשבו, ומתוך כך לגבש לעצמי איזה רעיון שנכון למצב שלנו שבו בע"ה אעמיק ודרכו אפעל 



ממש דייקת..
תודה על השכל הישר והרגישות, וגם על ההכוונה למעשה.. 
מחזקת את הנקודה של האדישות - יש בזה משהו ממש כיף בבעל שהוא אדיש, זה אומר שהוא פחות לוקח קשה, פחות נכנס לפרטים, יותר לוקח בקלות, מכניס לפרופורציות וכמובן מרגיע
(אם כי לא ראיתי בתגובה המקורית שהגבת עליה את האזכור לאדישות... כנראה לא הבחנתי שזהו הנושא..)

ונשארים בישנים, לא לבנות על זה
ביישן עם אנשים בחברה, לא בדברים רשמיים
אנוניימיזה עניין שהעלנו בעבר וכן ב"ה היה דיבור טוב שמתיישב לי בצורה טובה..
אבל כנראה אני צריכה יותר לחוות את זה או להסכים לקבל שזה קיים בו בצורה שונה משחשבתי..
♥️
yosefinאחרונהקשה לי להתמודד עם לחץ וכשלונות (בעבודה ובכלל).
אשמח שתכתבו לי פה או בפרטי המלצות למטפלת אישית באיזור יקנעם-חיפה.
שמשחרות לטרף
ואורבות מעבר לפינה
זה מיועד אך ורק אליכם.
(כל שאר הפורום המקסים הזה, שרובו אנשים פשוט טובים טובים - יכולים לגמרי לעבור הלאה)
תקשיבו ותקשיבו לי טוב!!!
אולי אתם חושבים שאפשר לעבוד ולתמרן ולהיות מניפולטיביים
ולהשתמש בכ"כ הרבה טריקים ושטיקים
אבל על הקב"ה אתם לא תעבדו!!!
יש דין ויש דיין!
ואת כל הגועל שאתם עושים - אתם תתנו על כך את הדין!
הקב"ה רואה הכל הכל הכל
ממנו אתם לא יכולים לברוח ולהתחבא ולתחמן
תדעו לכם שאם תעזו, רק תעזו לפגוע כאן באישה או איש, נער או נערה - הכל הכל, כל האמת סופה לצאת לאור!
הרבה שליחים לו למקום
והוא מעליכם
הבנתם?
הקב"ה מעליכם! תמיד!
ואת כל הפגיעות שפגעתם - הוא רואה ויודע וכותב
וזה שפגעתם כאן או תכננתם לפגוע כאן באנשים ונשים תמימים - זה יפסק!!!
יש כאן מנהלים ומנהלות שנותנים את הנשמה בשביל הפורום הזה, שיהיה מרחב בטוח עבור כולנו,
יש כאן המון המון אנשים טובים שרק רוצים לעזור ולהיעזר, לתרום ולהיתרם
אז לנצל חולשות,
ולהשתמש במניפולציות מזוויעות כדי לפגוע - מאיפה יש לכם את התעוזה הזו?! אתם פשוט רשעים!
אתם צריכים לא להירדם בלילה ורק לבכות לקב"ה ולהתחנן לסליחה ולחזור בתשובה לאלתר ולהתחנן ולהצטער מכל הלב שלכם ולעשות רק טוב בכל שנייה מהחיים שלכם
ובטח שלא לחשוב על לפגוע בקורבן הבא או בקורבן הנוכחי!!! איך אתם מעיזים?!
ממש הופכים את התורה לסם מוות עבורכם,
טובלים ושרץ בידכם,
משתמשים בקב"ה ובתורה הקדושה ובפורום של אנשים יראי שמים, נשים נשואות - איך אין לכם בושה?!
מה תגידו לילדים שלכם?!
איך אתם בכלל יכולים להסתכל על עצמכם במראה איך?!?!
ורוצה לחזק ולהגיד לכל אותן נשים שנפגעו או רק חוששות להיפגע,
ולכל אותם גברים שנפגעו או חוששים להיפגע -
אני מתחננת מתחננת,
תדווחו!
תגידו!
אתם לא לבד!
אל תאשימו את עצמכם בכך שיש מפלצות בעולם, זה הם, לא אתם!!!
תגידו למנהלים, למנהלות,
תגידו לבעלים שלכן, לנשים שלכן, תשתפו בעולם האמיתי,
תאווררו את הגועל הזה ותוציאו אותו לשמש
סופו של כל רשע להתגלות!
והקב"ה כבר יבוא עמו בדין!
ומי שלא שם ב"ה ותודה לאל - תפקחו לא שבע, שבעים זוגות עיניים
יש כאן פשוט מפלצות ששוחרות לטרף שהורסות חיים שלמים!
בתפילה שהקב"ה יאיר לכולנו את הדרך
שימוגר כל הרע
ושנשמע רק טוב
🙏🙏🙏
פשוט אני..אחרי הלידה הגיעה תוצאת פי סי אר - אשתי חיובית. בבידוד במחלקת קורונה
בעעע

(לגבי הסוף, כן?)
ב"V אנחנו במצב של תקשורת מאד טובה... זה לא היה עול. זה היה כיף. להיות שותף בדרך שלה. לעזור איך שהיא רוצה.לשים את עצמך רגע בצד ולהתמקד 100%בה... זה היתה תחושה כלכך טובה
.שהמטפל אינו מתאים לכם -
אז הסברה הפשוטה היא, שפשוט תחליפו..
תחליטו ביחד ( זה עצמו חלק מה"טיפול"...), שאתם מעוניינים במישהו שיתן לכם הרגשה טובה יותר. ותתקדמו יותר.
זו בעיה לא נדירה לדעתי, שאנשים שהולכים לאיזשהו "טיפול", חושבים שאין מקום לתחושותיהם ביחס לענין, שהרי הם פנו ל"מומחה"..
זה ממש לא צריך להיות כך. לא מדובר בכדורים שאדם לוקח, ואומרים לו מראש שיקח כך וכך זמן לתופעות לוואי.
גם לא בסוגים של טיפול שהם "קשים" בעצם מהותם.
לא טוב לכם, חפשו מטפל נעים יותר.
זו ענ"ד.
[שמעתי טובות מאד על אדם בשם יצחק מנדלבאום מגוש עציון, שעוסק גם בכך, שהוא גם פסיכולוג במקצועו. הבנתי שהוא פשוט איש טוב. אולי כדאי להרים אליו טלפון, לאו דווקא בשביל לטפל אצלו - כנראה עמוס מאד - אלא לשאול אותו מה אמורים לעשות אם חשים כך]
לא "מבטיח"...
אבל אם תחליטו להחליף - תבואו קודם כל למפגש היכרות. כמו עם כל דבר חשוב שרוכשים. הרי אתם משלמים על זה.
תנהלו שיחה. תראו אם מרגישים נוח. אם לא - אז הלאה...
ואפשר קודם לבקש המלצות עם שאלות מפורטות - כלומר, גם על הצד המקצועי וגם על יחסי האנוש.
שבוע טוב,
ראשית אשמח לשתף מבלי לקבל ביקורת.
אני ובעלי בני 30, בעלי תשובה. נשואים כשנתיים, ללא ילדים.
אני מורה ומרוויחה 7 בנטו, בעלי סטודנט ועובד משרה מלאה, מרויח בנטו גם 7. לאחר התואר, השכר שלו יכול לעלות הדרגתית, לא שכר הייטק.
אנו גרים בשכירות בפריפריה חברתית במרכז, משלמים עד דירת 3 חדרים 3200 ש"ח. יש גישושים לקניית דירה.
צברנו הון עצמי בסך 350000 ש"ח. בעלי בא ממשפחה בעלת אמצעים, שלא ממהרים לשחרר כסף. אני מגיעה ממשפחה ללא אמצעים, גדלתי בבית שבו אבי פשט את הרגל ויש לי זכרונות כלכלים לא נעימים.
אני סוחבת פחדים כלכלים בגלל הילדות, ויוקר המחייה, דבר שמונע ממני "לקפוץ" למים ולנסות להרות.
אני רוצה מאוד ילד, אבל אני מפחדת, שלא נעמוד ביוקר המחייה במיוחד בשנים הראשונות של הילד, שניכנס למינוס, המשכורות שלנו לא צפויות לעלות מהותית ב3 שנים הקרובות.
אשמח לשמוע מאמהות צעירות תובנות כלכליות, שירגיעו אותי.

אין מה לחשוש עם תנאים כאלה.
אלו באמת לגמרי פחדי שווא לדעתי.
וילדים זה גם לא דבר שאפשר תמיד "להשלים" אותו דבר...
מה שכן, כדאי שתעבדי קצת על הפחד הזה שנשאר בך. פשוט לא בריא לשלוות החיים.
נפשי תערוג