א׳. ויהי בימים הרבים ההם. ב׳. אמר בנות לא לריב בליבו, חשקה נפשי להתחזות בשנית לאחד מהניקים וגם כי זמן רב עבר. ג׳. ובנות לא לריב היה איש תם ירא אלוקים מנעוריו וילך לדרוש באורים ותומים. ד׳. כה יאמר בלכתו, ה׳ אלוקי האתחזה לאחד הניקים בשנית ויאמר אליו ה׳, תתחזה. ה׳. וישאל בנות לא לריב בשנית לאמר התצליח דרכי ויאמר אצליח. ו׳. וירא האלוקים כי מתאמץ הוא וישלחהו ה׳ להתחזות. ז׳. וכבוא בנות לא לריב למצוא שם חדש אשר בו יתחזה ויעל על לבו שם אחד מהניקים נשמה כללית שמו. ח׳. ויאמר בנות לא לריב בליבו החינם אתחזה אליו והוא את חובו שילם לא אעשה כן. ט׳. ולא עשה בנות לא לריב כדבר אשר חשב לעשות וינחם על הדבר אשר חשב לעשות ולא עשה ויחשבה לו לצדקה. י׳. ויעל על ליבו שם ניק אחר, אשר גם בו חפץ להתחזות לו תורם דם שמו. יא׳. ויהי תורם דם מסתלבט עליו בכל עת ויקראהו טרול למען התל בו. יב׳. ויאמר בנות לא לריב בלבו, למי יחפוץ האלוקים שאתחזה אם לא אליו? וילך בנות לא לריב ויפתח את חלון ההרשמה ויהי כהפתחו וירא אליו מלאך ה׳ ונוגה נגה סביבו. יג׳. ויאמר אליו מלאך ה׳ לאן פניך מועדות בני ויען ויאמר להתחזות ואם לא טוב בעיניך אסגור החלון ואלך להכין קפה. יד׳. ויאמר אליו המלאך אם חשקה נפשך לא אמנעך אך ראה כי רעה נגד פניך ויאמר בנות לא לריב בלבו מי הוא זה ואיזה הוא. טו׳. ויִדע המלאך את אשר הוא חושב בלבו ויאמר המנהל אשר מחק אותך ואת כל ניקיך מחפשך ועתה דע וראה מה תעשה . טז׳. ויתחכם, ויתכס עצה, וילך וישאל בכל הטרולים החל בגדול ובקטן כלה. יז׳. ויאמר אליו הקטן אשר היה מבני נביאי הטרולים, אם ימ״ל הוא אשר החלות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפל תפול לפניו. יח׳. ויאמר לו בנות לא לריב, הצחקתני במה יוכל זה להזיקני ויבזהו. יט׳. וישוב ויפתח את חלון ההרשמה ויחל כותב תורם דם (חדש) ויעש סיסמא וידלג מעל המייל ויחרבש תאריך וגם מגדר לא ציין. כ׳. וילחץ על מקש ההרשמה והינה שגיאה לפניו לא יותר מעשרים ואחת תיבות. כא׳. ויתעצב בנות לא לריב וירא כי סר מעליו ה׳ וגם עצת הקטן נעשתה לו. כב׳. וידע כי אחת עשרה תיבות בשם הניק ולא יותר ויבין כי סר מעליו. ב,א׳. ויפול וירדם כדבר אשר דיבר אליו הנער לאמר נפול תפול לפניו והינה תבנית יד שלוחה אליו. ב,ב׳. ויאמר קום האכל את הטרול כי רב ממך הדרך ויתעורר בבהלה. ב,ג׳. ויקם ויצעק מי אתה קראת אל המלך וילך וירדם שנית. ב,ד׳. והינה זה מלאך ה׳ נוגע בו ויאמר קום לך האכל את הטרול ויבין בנות לא לריב כי הגיע שעת ארוחת הצהריים. ב,ה׳. וירא בנות לא לריב כי האריך בכתיבה וילך להכין לו קפה עם וופל. ב,ו׳. ולא סר מכל תעלוליו אשר עשה ומחשבותיו אשר זמם להתחזות לכל ניק וניק. ב,ז׳. ובכל פורום מפורומי ערוץ שבע אשר יזכר שמו שם אימה נפלה עליהם ופחד רב. ב,ח׳. ויאמרו הרי זה הוא הניק המתחזה לכל הניקים ויכם בשרשורים. ב,ט׳. אז ראו והבינו כי מוטב הוא להם אשר לא יתגרו בו למען יטב להם ולבני בניהם עד עולם.
ספר דברי ימי הטרולים/ חלק א׳בנות רבות עלי
וואוזוזיק העכבר
ממש משעמם.לך
מוזמן לבוא אליי לעשות כמה טלפונים לביטוח לאומי ולארנונה שאני דוחה כבר שנתיים
מוזמן לבוא אליי לעשות כמה טלפונים לביטוח לאומי ולארנונה שאני דוחה כבר שנתיים
חחחחחפרצוף כרית
סבבה בכיף אחיבנות רבות עלי
כמה אתה משלם לשעת שיחה?
בוא נראה כמהזוזיק העכבראחרונה
כסף תצליח לגרד מהקלגסים האלו... לפי זה נדע כמה מתפנה לשלם לך. אל תדאג לא תקופח
מת מצחוקהיית רוקד אית
https://www.inn.co.il/news/537454
לא משנה שהכל מלא שקרים.
חייבים לראות
אבל מעבר, מה אתם חושבים על המצב בארץ, נכונה ההנהגה?
מה הייתם עושים אחרת?
אני מרגיש כי התחושה היא יאללה תמותו.
יש פורום בשביל פוליטיקה...פשוט אני..אחרונה
איזה בר מים לשבת הכי מומלץ?Lia
הבנתי שלנעם1 יש הרבה תקלות
זה שאני מפתחאליסף א
לצערי, עדיין לא ניתן להשיג
בהצלחה. זקוקים לזה ממשLia
בקבוק מים במקרר למים קרים, מיחם למים חמיםפשוט אני..
הכי פחות תקלות, הכי הרבה מים
ומה עם הנחת שהמיחם מחמם את עצמו לפני שבתאליסף א
בזמן שלו.
בלי להדרש לזה בעצמך?
עונג שבת...
(בבית שלי זה עדיין כמו בימים הטובים. מיחם רגיל לשבת. ומים קרים במקרר)
בעבודה - זה כבר משהו אחר.
לא דיי נמאסLia
אני לא שוטפת עוד פעם את המיחם ימות העולם
זה נכון אבל יש סיכון במיחם מה שאין בבר מיםאילתי
עבר עריכה על ידי אילתי בתאריך ח' בשבט תשפ"ב 22:32
צריך לנגן אותו רציני..מס' הבקבוקים מוגבל אז לא יותר מים בקרבוריסאחרונה
וגם בחם תלןי בגודל המיחם והמיני בר
סיר עם מים רותחים על הפלטה. הפתרון הכי טוב שמצאתיהמקורית
ניסיתי. בבוקר המים נגמרו והסיר כמעט נשרףLia
אני עושה את זה כבר מלא זמן וניסיתי עם כמה סוגיהמקורית
סירים ומעולם לא קרה. אולי היה חור קטן במכסה? של אידוי?
אם הסיר סגור טוב, זה מוזר
אם הסיר סגור טוב, זה מוזר
יפה שיש לך מקום 😊אור123456
אני עם פלטה של 6 סירים וזה לא מספיק..
הפלטה שלי לא יותר גדולה משלך בטוחהמקורית
סיר חמין, סיר למים,. סיר דגים עם רוטב ודגים אפויים בתבנית מניחה על הסירים ומכסה בערב שבת וזה מספיק.
...שכחתי את
עבר עריכה על ידי שכחתי את בתאריך ט' בשבט תשפ"ב 06:50
אנחנו מאוד נהנים מנעם1בוריס
קהילות צעירים דתיים באזור אור עקיבא-חדרה-פרדס חנהסתרי המדרגה
מכירים? יש כאלו?
אנחנו לא רוצים חריש, אלא משהו קרוב לרכבת/ נגיש לתל אביב.
צעירים אני מתכוונת 20-30, לא 40+
מקום שגם זוג צעיר (נשואים כמה חודשים), יוכל למצוא את עצמו מבחינה חברתית
חשוב לנו:
רמה דתית (דוס אבל פתוח, ביינישים אקדמאיים) + חיי חברה
כפר סטודנטים ו/או מחירים לא בשמיים - יתרון עצום
אם אתם מכירים, נשמח מאוד לשמוע!
אנחנו לא רוצים חריש, אלא משהו קרוב לרכבת/ נגיש לתל אביב.
צעירים אני מתכוונת 20-30, לא 40+
מקום שגם זוג צעיר (נשואים כמה חודשים), יוכל למצוא את עצמו מבחינה חברתית
חשוב לנו:
רמה דתית (דוס אבל פתוח, ביינישים אקדמאיים) + חיי חברה
כפר סטודנטים ו/או מחירים לא בשמיים - יתרון עצום
אם אתם מכירים, נשמח מאוד לשמוע!
קפיץ קפוץסתרי המדרגהאחרונה
אירועים משפחתייםפצלשונת לרגע
לא יודעת אם חכם להשוות, אבל תוהה לעצמי איך זה אצל אחרים...
מבחינתי (ומבחינת התפיסה שגדלתי עליה) - במשפחה צריך להשקיע. אם אין סיבה ממש טובה, לא מבריזים מאירוע משפחתי.
מבחינת בעלי - אם אין כוח לא חייבים להגיע. לא תמיד זה שווה את המאמץ. לא חושבת שזו התפיסה של ההורים שלו, לפי מה שאני מכירה אותם (למרות שהם קצת יותר משחררים בנושא מאשר ההורים שלי...).
מודה שזה קצת חורה לי. אני משתדלת שלא להטיף בנושא אלא לשכנע (לא בטוחה שתמיד עובד לי). קצת נמאס לי מזה שהוא מתלונן הרבה לפני כל אירוע (לא משנה אם מהצד שלי או מהצד שלו), מתייחס לזה כאל מפגש חברתי כפוי שבו צריך להיות נחמדים לכולם. הוא כן מסכים איתי שזו הזדמנות להיפגש ולשמח אנשים אהובים, פשוט לא אוהב להתאמץ במיוחד... וגם נהנה להתלונן ומודה בזה (שזו נקודה מעצבנת אחרת, אבל אנחנו משתדלים להתייחס לזה בהומור כל עוד לא עלה לאחד מאיתנו הסעיף... מעניין מתי יימאס לי לחלוטין).
(וזה גם בלי קשר לחששות מהקורונה)
אז אחרי החצי-פריקה הזו - איך זה אצלכם?
מבחינתי (ומבחינת התפיסה שגדלתי עליה) - במשפחה צריך להשקיע. אם אין סיבה ממש טובה, לא מבריזים מאירוע משפחתי.
מבחינת בעלי - אם אין כוח לא חייבים להגיע. לא תמיד זה שווה את המאמץ. לא חושבת שזו התפיסה של ההורים שלו, לפי מה שאני מכירה אותם (למרות שהם קצת יותר משחררים בנושא מאשר ההורים שלי...).
מודה שזה קצת חורה לי. אני משתדלת שלא להטיף בנושא אלא לשכנע (לא בטוחה שתמיד עובד לי). קצת נמאס לי מזה שהוא מתלונן הרבה לפני כל אירוע (לא משנה אם מהצד שלי או מהצד שלו), מתייחס לזה כאל מפגש חברתי כפוי שבו צריך להיות נחמדים לכולם. הוא כן מסכים איתי שזו הזדמנות להיפגש ולשמח אנשים אהובים, פשוט לא אוהב להתאמץ במיוחד... וגם נהנה להתלונן ומודה בזה (שזו נקודה מעצבנת אחרת, אבל אנחנו משתדלים להתייחס לזה בהומור כל עוד לא עלה לאחד מאיתנו הסעיף... מעניין מתי יימאס לי לחלוטין).
(וזה גם בלי קשר לחששות מהקורונה)
אז אחרי החצי-פריקה הזו - איך זה אצלכם?
המון גברים כאלו..עדיעד
אצלי הוא לא רוטן , אבל יודעת שברוב המקרים היה לו ממש סבבה להישאר בבית...
הוא מכבד ומגיע וגם נהנה בסוף..אבל בגדול, היה ממש שמח לוותר על זה
הוא מכבד ומגיע וגם נהנה בסוף..אבל בגדול, היה ממש שמח לוותר על זה
זה תלוי אופיLia
יש אנשים שלא אוהבים להיות במקומות עם מלא אנשים ובטח כשזה מצריך מהם להיות נחמדים, לחייך ולקשקש עם אנשים ששואלים אותך שאלות.. קוראים להם introverts
הוא באמת כזה, בגדול, אבל -פצלשונת לרגע
הוא כן בחור משפחתי שנהנה עם המשפחה, וכן יצור חברתי במובן מסוים (אמנם פחות ממני, ועדיין)...
..הללויה~
האמת שאין לנו הרבה ארועים משפחתיים, גם לא מפגשים משפחתיים
כך שלא יודעת להגיד מנסיון
מה שכן, אם זה על בסיס שבועי/חודשי הייתי מבינה למה לא לכל דבר הוא רוצה להגיע.. כשיש הרבה ארועים ומפגשים זה יכול להתיש ממש
כך שלא יודעת להגיד מנסיון
מה שכן, אם זה על בסיס שבועי/חודשי הייתי מבינה למה לא לכל דבר הוא רוצה להגיע.. כשיש הרבה ארועים ומפגשים זה יכול להתיש ממש
אני כמו בעלך.לא מחוברת
יש לבעלי משפחה ענקית, 11 אחים מלא בני דודים.
כל שנה יש לנו אירוסין, חתונה, שבת חתן/שבע ברכות,יש 3-4 לידות 2 אזכרות קבועות (אנשים שמתו לפני יותר מ25 שנה), יום נישאין להורים, מליוןןןן ימי הולדת. כמעט כל חודש יש איזה אירוע. אבל למדנו להגיד לא.
אני מתחרפנת מזה!!! לפני כמה זמן אשכרה נסעתי לבת מצווה של בת דודה שלו.. לא מבינה את זה, באמת.
ברור שמעדיפה לעשות ערב זוגי/ סתם להתבטל.
אבל אצלנו המרחק זה בעיקר מה שמקשה.
המשפחה שלי גרים יותר קרוב ואנחנו כמעט חצי מהם כולם קטנים יש אירוע פעם בשנתיים ככה שזה יותר זורם
כל שנה יש לנו אירוסין, חתונה, שבת חתן/שבע ברכות,יש 3-4 לידות 2 אזכרות קבועות (אנשים שמתו לפני יותר מ25 שנה), יום נישאין להורים, מליוןןןן ימי הולדת. כמעט כל חודש יש איזה אירוע. אבל למדנו להגיד לא.
אני מתחרפנת מזה!!! לפני כמה זמן אשכרה נסעתי לבת מצווה של בת דודה שלו.. לא מבינה את זה, באמת.
ברור שמעדיפה לעשות ערב זוגי/ סתם להתבטל.
אבל אצלנו המרחק זה בעיקר מה שמקשה.
המשפחה שלי גרים יותר קרוב ואנחנו כמעט חצי מהם כולם קטנים יש אירוע פעם בשנתיים ככה שזה יותר זורם
בהחלטפאזאחרונה
תלוי בקשר למשפחה ובנורמות המשפחתיות.
לא רואה טעם להלחם בזה
אם דחוף לך שיבוא איתך לאירועים שלך- תבקשי שיבוא בשבילך
אם לא שחררי אותו
על האירועים של הצד שלו אם לא דחוף לשניכם אפשר לוותר.
מקסימום אם יבואו אליו בטענות ויתחרט לאירוע הבא כן תבואו
לא רואה טעם להלחם בזה
אם דחוף לך שיבוא איתך לאירועים שלך- תבקשי שיבוא בשבילך
אם לא שחררי אותו
על האירועים של הצד שלו אם לא דחוף לשניכם אפשר לוותר.
מקסימום אם יבואו אליו בטענות ויתחרט לאירוע הבא כן תבואו
איפה אתם גרים??דבריםבעלמא
מחפשים כבר המון זמן יישוב שיתאים לנו-
סביבה צעירה וכיפית.
אנחנו זוג דוסים אבל מחפשים יישוב "דוס אבל פתוח"😜ממש חזרנו לדייטים.
בעיקר חשוב לנו סביבה של צעירים.
ויישוב - שיהיה ירוק בעיניים. לא רוצים עיר.
אין הגבלה מבחינת איזור, אולי חוץ מצפון צפון.
(ראיתי שהיה כאן שרשור על יישובים, אבל זה היה ספציפית יישובים נורא דוסים. לא הכיוון שלנו)
סביבה צעירה וכיפית.
אנחנו זוג דוסים אבל מחפשים יישוב "דוס אבל פתוח"😜ממש חזרנו לדייטים.
בעיקר חשוב לנו סביבה של צעירים.
ויישוב - שיהיה ירוק בעיניים. לא רוצים עיר.
אין הגבלה מבחינת איזור, אולי חוץ מצפון צפון.
(ראיתי שהיה כאן שרשור על יישובים, אבל זה היה ספציפית יישובים נורא דוסים. לא הכיוון שלנו)
ליד בנט לא בא לי לגור... כל הזמן הפגנותנחשון מהרחברון
ליד סמוטריץ גם לא בא לי... כל הזמן ישלח מגילות חופרות בוואצאפ היישובי
מהיום, כשיצעקו שאני מחרים רבנים, אענה שאני נסמך על הגרר"פהָיוֹ הָיָה
הרב פוירשטיין: "הוצאתי את ספרי הרב טאו מהספרייה" - סרוגים
וברצינות: מתברר שיש איזה דבר בעולם שבו אנחנו חושבים אותו דבר 😅
אבל זה באמת וואו, מתברר שאפילו הוא חושב שמותר להחרים רבנים...
וברצינות: מתברר שיש איזה דבר בעולם שבו אנחנו חושבים אותו דבר 😅
אבל זה באמת וואו, מתברר שאפילו הוא חושב שמותר להחרים רבנים...
רק רבנים מהכיוון הנכוןיהודה224
לא האילן הכי גדול להתלות בו...נחשון מהרחברון
כן אמרתי לחברים שלו היה לי ספרי הרב טאו בבית הייתי מוציא אותם כמחאה
אתה מזלזל ברבנים! גיוואלללדדד!!! מי אתה שתקבע מי אילן גדול??הָיוֹ הָיָה
ואשריך שלא היה לך מה להוציא 
וואי איזה הגזמהזוזיק העכבר
מאד הפריע לי הדברים של הרב טאו, אבל מכאן ועד להחרים ולהוציא ספרים מהבית הדרך ארוכה מאד.
אולי גם תוציא את הספרים של מי שתומך ברב טאו ואולי גם באלו שתומכים ברבנים שתומכים בו?
צריך להיזהר באופן כללי לא להשוות בכלל בין מישהו שעשה דברים נוראיים לבין מי שתומך בו וחושב שהוא חף מפשע
אולי גם תוציא את הספרים של מי שתומך ברב טאו ואולי גם באלו שתומכים ברבנים שתומכים בו?
צריך להיזהר באופן כללי לא להשוות בכלל בין מישהו שעשה דברים נוראיים לבין מי שתומך בו וחושב שהוא חף מפשע
האמת, שאני לא מצליח להבין את האמירה פה.אניוהוא
האם הספרים הם האג'נדה הבעייתית? .האם הספרים הם גורמים לזה או קשורים לזה?
האם דברי הרב טאו, (שאני הקטן חולק עליהם מכל וכל)
גורמים ש הוא כבר לא אחד מגדולי הדור?
האם דברי הרב טאו, (שאני הקטן חולק עליהם מכל וכל)
גורמים ש הוא כבר לא אחד מגדולי הדור?
לא יודע אם שמעת את מה שאמר הרב יהושע שפיראנחשון מהרחברון
(על ספרי וולדר, לא על ספרי הרב טאו)
https://www.inn.co.il/news/536784
תקשיב, אל תקרא את הכותרת רק
בגדול הוא מסביר על אותם אנשים שנפגעו מינית מולדר ואחרים שיבואו אליך הביתה ויראו את הספרים ויפגעו בלי שתדע...
אני כתבתי (לפני שראיתי את זה) למי שאחראית על הספריה ביישוב שלנו את הדברים הבאים:
בעיני מזעזע להשאיר.
האמירה בהשארת הספרים לדעתי היא לא שהספרים בסדר.
כיום הספרים שלו הם טריגר לאנשים ונשים שנפגעו.
שבאים ורואים שנותנים לו את המקום המכובד של להמשיך לחנך וללמד ילדים למרות מה שהוא עשה.
זה לא האם יש בספרים פסול.
זה פשוט התחשבות באנשים ונשים שאין לנו מושג שעברו פגיעה וכל פעם שהם יראו את הספרים במקום ציבורי בבמה מכובדת הם חוטפים עוד דקירה בלב.
כן. גם אנשים שנפגעו מאחרים, לאו דווקא ממנו
אותו דבר גם לגבי הרב טאו. כשהוא קורא למתלוננות שקרניות ושתולות שבאות לרצוח ולחסל מישהו, כשהוא משמיץ את בית הדין שנועד לתת את הגב הציבורי לנפגעות, כשהמציאות לא משנה לו כי הוא מחליט מה קרה או לא קרה על בסיס תאוריות קונספירציה - הספרים שלו והאמירות שלו גורמות לאותו טריגר בדיוק
(ויש הבדל ענק בין מי שחושב ככה ואומר את זה למי ששואל אותו לבין מי שמפרסם את זה בכוח ולא מוכן להתנצל על כך)
חזק מה שכתבת לספריהמנגואית
אפשר להשתמש בזה לשלוח לספרנית אצלנו?
תודה
תודה
בשמחהנחשון מהרחברון
תודהמנגואית
'מחרים רבנים'אילתי
זה חסר משמעות שמישהו קטן מחרים מישהו גדול.
לא מתחבר לרב טאו, לא במה שהוא אמר אבל לא מתיימר להכניס את עצמי בין הגדולים שמדובר עליהם פה (הרבנים טאו ואליהו)
קצת ענווה בתקופה הזו לא תזיק לאף אחד.
לא מתחבר לרב טאו, לא במה שהוא אמר אבל לא מתיימר להכניס את עצמי בין הגדולים שמדובר עליהם פה (הרבנים טאו ואליהו)
קצת ענווה בתקופה הזו לא תזיק לאף אחד.
חוצפעעע! מי קובע מי רב גדול ומי רב קטן?? יש לך גדולומטר?הָיוֹ הָיָה
אני מאוד אהבתי הספרים שלו למבוגרים וילדיםתאיר בן דוד
(חוץ מהסיפורים המפחידים) ובעיקר את התוכניות רדיו שלו שעדיין חסרות לי מאוד..
ברור שהמעשים שלו נוראיים אבל מי שקצת הכיר אותו ואת החברה החרדית כנראה יסכים איתי שהוא האדם היחיד שכבר לפני 30 שנה העלה בחברה את המודעות לפגיעות מיניות.
קצת מצחיק לאמר אבל לדעתי היחיד שהביא לכך שהפרשה התפוצצה בסוף זה ולדר עצמו שהעלה את המודעות לנושא והעביר אין סוף הרצאות על הלב הוא לא מחסן וכמה סוד יכול להיות מסוכן.
ולדר עבר על עבירות קשות והרס את חייהם של משפחות ואנשים רבים אבל זה לא אומר שהבן אדם היה גוש של רוע שרק מחפש בכל מעשיו איפה לפגוע באחרים.
יצר העריות הוא יצר חזק, לצערינו וגם לצערו הוא לא הצליח להתגבר על ייצרו.
עצוב שולדר לא שלט בייצרו.
עצוב שלא קיבל דרך תשובה ובחר לסיים ככה את הפרשה.
אבל זה שנחשף אצלו צד של רוע לא מבטל את הטוב!
אני מאמינה שולדר כתב את ספריו מתוך מטרה אמיתית וטובה לעזור לילדים ומבוגרים.
אולי אפילו זעקה של אדם שמבקש שיצילו אותו מעצמו ורצון כנה לעזור לאחרים שלא יפלו בבורות בהם נפל.
אישית זרקתי את כל הספרים שהיו לי שלו כדי שלא לחנך את הילדים לכך שאני מוכנה להכיל פגיעות מיניות, פגיעה היא קו אדום ואסור לשתוק עליה!
לדעתי להשאיר את הספרים זה להעביר מסר שהסטייה לגיטימית, ילד שיגדל על ספרים של פדופיל לא ירוץ ככל הנראה לספר להוריו אם חלילה יפגע כי ישתרש אצלו שהוריו מוכנים להעריך ולהכיל אדם שפוגע.
אבל חשוב לי לאמר, אני זורקת את הספרים בצער, כואב לי שספרים טובים עם עצות בריאות שיכולים לחנך את הילדים למידות טובות ולהתמודדות עם מצבים מורכבים צריכים למצוא את מקומם בפח.
ברור שהמעשים שלו נוראיים אבל מי שקצת הכיר אותו ואת החברה החרדית כנראה יסכים איתי שהוא האדם היחיד שכבר לפני 30 שנה העלה בחברה את המודעות לפגיעות מיניות.
קצת מצחיק לאמר אבל לדעתי היחיד שהביא לכך שהפרשה התפוצצה בסוף זה ולדר עצמו שהעלה את המודעות לנושא והעביר אין סוף הרצאות על הלב הוא לא מחסן וכמה סוד יכול להיות מסוכן.
ולדר עבר על עבירות קשות והרס את חייהם של משפחות ואנשים רבים אבל זה לא אומר שהבן אדם היה גוש של רוע שרק מחפש בכל מעשיו איפה לפגוע באחרים.
יצר העריות הוא יצר חזק, לצערינו וגם לצערו הוא לא הצליח להתגבר על ייצרו.
עצוב שולדר לא שלט בייצרו.
עצוב שלא קיבל דרך תשובה ובחר לסיים ככה את הפרשה.
אבל זה שנחשף אצלו צד של רוע לא מבטל את הטוב!
אני מאמינה שולדר כתב את ספריו מתוך מטרה אמיתית וטובה לעזור לילדים ומבוגרים.
אולי אפילו זעקה של אדם שמבקש שיצילו אותו מעצמו ורצון כנה לעזור לאחרים שלא יפלו בבורות בהם נפל.
אישית זרקתי את כל הספרים שהיו לי שלו כדי שלא לחנך את הילדים לכך שאני מוכנה להכיל פגיעות מיניות, פגיעה היא קו אדום ואסור לשתוק עליה!
לדעתי להשאיר את הספרים זה להעביר מסר שהסטייה לגיטימית, ילד שיגדל על ספרים של פדופיל לא ירוץ ככל הנראה לספר להוריו אם חלילה יפגע כי ישתרש אצלו שהוריו מוכנים להעריך ולהכיל אדם שפוגע.
אבל חשוב לי לאמר, אני זורקת את הספרים בצער, כואב לי שספרים טובים עם עצות בריאות שיכולים לחנך את הילדים למידות טובות ולהתמודדות עם מצבים מורכבים צריכים למצוא את מקומם בפח.
הודעה חכמה ומדוייקת.הָיוֹ הָיָה
אני תוהה לפעמיםמופאסה
מה יוצא לאנשים לדון בדברים מיותרים שבטוח יביאו אותם ללשון הרע...
לא מבין
לא מבין
מממממשמעת עצמית
מה שגורם לאנשים לעשות דברים רעים בכללי:
שיעמום 🤷♀️
שיעמום 🤷♀️
אולי הם חושבים שזה לא מיותר....הָיוֹ הָיָהאחרונה
לא יודעת מה לעשות 😕מיס
אני קוראת כאן לפעמים אבל מעולם לא כתבתי כאן קודם לכן.
אנחנו זוג צעיר עם כמה ילדים קטנים ומתוקים. אוהבת מאוד את בעלי ורוצה להאמין שגם בעלי אוהב אותי. הוא איש מקסים וטוב לב, מצחיק, חכם ואחראי. אבא מדהים. יש לנו גם השקפות דומות על החיים.
כל זה נפלא ואני באמת מרגישה ברת מזל להיות נשואה לו, אבל יש משהו מהותי שחסר לי נורא שם, שגורם לי לצער רב. החלק הפיזי במערכת יחסים ביננו בשנים האחרונות כמעט ולא קיים. בעבר, לפני שהגיעו הילדים, היה לו חשק רב והרגשתי שהוא נהנה בחברתי (וזה כמובן היה הדדי). אבל מאז שנולדו הילדים, אני מרגישה שהוא איבד את החשק. 😕 לפעמים הוא מנסה, כי הוא יודע כמה זה חסר לי, אבל זה כמעט אף פעם לא ביוזמתו ותמיד מרגיש לי שהוא עושה את זה כדי לא לצער אותי ושהוא לא באמת רוצה להיות שם. היו לנו שיחות ארוכות על כך והוא יודע איך אני מרגישה, והוא באמת רוצה לשמח אותי אבל בפועל, המצב נשאר אותו הדבר. אין לו חשק או שאולי אני כבר לא מושכת אותו יותר. יכולה לעבור גם חצי שנה מבלי שיקרה ביננו משהו ונדמה שזה לא מפריע לו בכלל. זה גם לא כל כך מעניין אותו מתי אני צריכה לטבול, וכל פעם כזאת גורמת לי למועקה נוראית. בשלב כלשהו הפסקתי לטבול לגמרי, כי הוא ממילא לא שואל, וממילא לא יקרה שום דבר.
גם אין שום יוזמה מצידו לשום מגע, אפילו כזה שאיננו מיני, כמו חיבוק או נשיקה. הוא יזרום אם אני אזום, אבל זה אף פעם לא יגיע ממנו. ואת האמת, זה די מתיש אותי ושובר אותי כל פעם מחדש. אני מרגישה לא מושכת, לא אהובה. כמו איזה פרח נבול. זה מדכא אותי נורא. זה גם הופך אותי לקצרה ועצבנית וזה עוד יותר מעכיר את האווירה. אני בוכה מזה כמעט כל יום. במשך שנים. יש עליות ומורדות אבל בעיקר מורדות. התקופות הקשות הן בעיקר בהריונות ולאחר מכן בזמן ההנקה. הוא אומר שזה גורם לי לחוסר חשק. וגם שהוא פשוט עייף כל הזמן. הוא באמת עובד נורא קשה, אבל, כל המצב הזה מתסכל אותי ממש.
אני מרגישה שאנחנו רוב הזמן יותר כמו שותפים לדירה שגם מגדלים ילדים. הגעתי ממשפחה שההורים במערכת יחסים חמה ואוהבת. הוא הגיע ממשפחה שאני אוהבת מאוד אבל ההורים שלו לא ממש מתפקדים כזוג ורוב הזמן זה מרגיש שהם בקושי סובלים אחד את השני. לפעמים אני תוהה אם הוא בקושי סובל גם אות ואם זה העתיד שצפוי לנו.
לאחרונה אני מבינה שזה פשוט לא הולך להשתפר וזה גורם לי לצער נוראי וסוג של אבל על מערכת היחסים שהיתה ביננו ושכנראה לא תחזור יותר. אני מדוכאת מזה נורא. לא יודעת מה לעשות ואיך אני אשרוד ככה לאורך זמן.
אני חושבת שלמרות שאני צריכה עוד להוריד קצת במשקל מאז הלידה האחרונה (שהיתה לפני חודשים ספורים) שאני בסך הכל נראית טוב וזה גם מה שאני שומעת מהסביבה, אבל זה כנראה לא מספיק ואני לא בטוחה אם המצב ישתפר גם אחרי שאחזור לעצמי, כי זה לא ממש קרה גם בעבר.
הוא באמת משתדל והוא טוב אליי, אבל נראה שהוא מעדיף להדחיק את המצב הנוכחי מאשר לטפל בו. וככה יום ועוד יום עוברים להם ואני בעיקר אוכלת את עצמי מבפנים. כל מצב הזה מכאיב לי מאוד ואני לא רואה איך זה הולך להשתפר בהמשך או איך יוצאים מזה.
הוא לא מאמין בטיפול, אני כן חושבת שזה יכול לעזור אבל אין לנו כסף או זמן לזה כרגע. 😕
אנחנו זוג צעיר עם כמה ילדים קטנים ומתוקים. אוהבת מאוד את בעלי ורוצה להאמין שגם בעלי אוהב אותי. הוא איש מקסים וטוב לב, מצחיק, חכם ואחראי. אבא מדהים. יש לנו גם השקפות דומות על החיים.
כל זה נפלא ואני באמת מרגישה ברת מזל להיות נשואה לו, אבל יש משהו מהותי שחסר לי נורא שם, שגורם לי לצער רב. החלק הפיזי במערכת יחסים ביננו בשנים האחרונות כמעט ולא קיים. בעבר, לפני שהגיעו הילדים, היה לו חשק רב והרגשתי שהוא נהנה בחברתי (וזה כמובן היה הדדי). אבל מאז שנולדו הילדים, אני מרגישה שהוא איבד את החשק. 😕 לפעמים הוא מנסה, כי הוא יודע כמה זה חסר לי, אבל זה כמעט אף פעם לא ביוזמתו ותמיד מרגיש לי שהוא עושה את זה כדי לא לצער אותי ושהוא לא באמת רוצה להיות שם. היו לנו שיחות ארוכות על כך והוא יודע איך אני מרגישה, והוא באמת רוצה לשמח אותי אבל בפועל, המצב נשאר אותו הדבר. אין לו חשק או שאולי אני כבר לא מושכת אותו יותר. יכולה לעבור גם חצי שנה מבלי שיקרה ביננו משהו ונדמה שזה לא מפריע לו בכלל. זה גם לא כל כך מעניין אותו מתי אני צריכה לטבול, וכל פעם כזאת גורמת לי למועקה נוראית. בשלב כלשהו הפסקתי לטבול לגמרי, כי הוא ממילא לא שואל, וממילא לא יקרה שום דבר.
גם אין שום יוזמה מצידו לשום מגע, אפילו כזה שאיננו מיני, כמו חיבוק או נשיקה. הוא יזרום אם אני אזום, אבל זה אף פעם לא יגיע ממנו. ואת האמת, זה די מתיש אותי ושובר אותי כל פעם מחדש. אני מרגישה לא מושכת, לא אהובה. כמו איזה פרח נבול. זה מדכא אותי נורא. זה גם הופך אותי לקצרה ועצבנית וזה עוד יותר מעכיר את האווירה. אני בוכה מזה כמעט כל יום. במשך שנים. יש עליות ומורדות אבל בעיקר מורדות. התקופות הקשות הן בעיקר בהריונות ולאחר מכן בזמן ההנקה. הוא אומר שזה גורם לי לחוסר חשק. וגם שהוא פשוט עייף כל הזמן. הוא באמת עובד נורא קשה, אבל, כל המצב הזה מתסכל אותי ממש.
אני מרגישה שאנחנו רוב הזמן יותר כמו שותפים לדירה שגם מגדלים ילדים. הגעתי ממשפחה שההורים במערכת יחסים חמה ואוהבת. הוא הגיע ממשפחה שאני אוהבת מאוד אבל ההורים שלו לא ממש מתפקדים כזוג ורוב הזמן זה מרגיש שהם בקושי סובלים אחד את השני. לפעמים אני תוהה אם הוא בקושי סובל גם אות ואם זה העתיד שצפוי לנו.
לאחרונה אני מבינה שזה פשוט לא הולך להשתפר וזה גורם לי לצער נוראי וסוג של אבל על מערכת היחסים שהיתה ביננו ושכנראה לא תחזור יותר. אני מדוכאת מזה נורא. לא יודעת מה לעשות ואיך אני אשרוד ככה לאורך זמן.
אני חושבת שלמרות שאני צריכה עוד להוריד קצת במשקל מאז הלידה האחרונה (שהיתה לפני חודשים ספורים) שאני בסך הכל נראית טוב וזה גם מה שאני שומעת מהסביבה, אבל זה כנראה לא מספיק ואני לא בטוחה אם המצב ישתפר גם אחרי שאחזור לעצמי, כי זה לא ממש קרה גם בעבר.
הוא באמת משתדל והוא טוב אליי, אבל נראה שהוא מעדיף להדחיק את המצב הנוכחי מאשר לטפל בו. וככה יום ועוד יום עוברים להם ואני בעיקר אוכלת את עצמי מבפנים. כל מצב הזה מכאיב לי מאוד ואני לא רואה איך זה הולך להשתפר בהמשך או איך יוצאים מזה.
הוא לא מאמין בטיפול, אני כן חושבת שזה יכול לעזור אבל אין לנו כסף או זמן לזה כרגע. 😕
אחותי זה יתן לך כוחותלקחת הכל בטוב
תתקשרי חינם אין כסף יש יועצות דקדושה כל ערב. 02-6515050 הם יתדרכו אותך. אל תשארי עם זה לבד.
שבתות וחגים אצל ההוריםנילי 34
אני יוצאת עם בחור בן 38, יוצאים כבר שנה..
בכל פעם שעולה נושא שבתות וחגים אצל המשפחה שלי, הוא מתחמק בכך שלא נח לו, והכי נח לו זה בבית הפרטי שלו ולא אצל אחרים, שבתות וחגים פחות זורם לו להתארח.. חשוב לציין שהמשפחה שלי מאד חמה ואוהבת..
דבר נוסף, שחשוב לציין שאני מאד קשורה ומחוברת למשפחה שלי..
אני חוששת שאחרי הנישואים זה ירחיק אותי מהמשפחה או שבכל פעם שארצה הוא לא יזרום..
אני מממש בספק אם להמשיך..
בכל פעם שעולה נושא שבתות וחגים אצל המשפחה שלי, הוא מתחמק בכך שלא נח לו, והכי נח לו זה בבית הפרטי שלו ולא אצל אחרים, שבתות וחגים פחות זורם לו להתארח.. חשוב לציין שהמשפחה שלי מאד חמה ואוהבת..
דבר נוסף, שחשוב לציין שאני מאד קשורה ומחוברת למשפחה שלי..
אני חוששת שאחרי הנישואים זה ירחיק אותי מהמשפחה או שבכל פעם שארצה הוא לא יזרום..
אני מממש בספק אם להמשיך..
תשאלי אותו מה יהיה אחר כך..אור123456
אני זוכרת שאותי מאד מאד הלחיץ ללכת למשפחה (הבאמת מקסימה) שלו.
אבל עד היום..נשואים מעל 20 שנה..שונאת לסוע שבתות מחוץ לבית וזה לא משנה איזה משפחה...יכול להיות שהוא טיפוס רגיש שצריך את המקום שלו כדי להרגיש נוח
אבל עד היום..נשואים מעל 20 שנה..שונאת לסוע שבתות מחוץ לבית וזה לא משנה איזה משפחה...יכול להיות שהוא טיפוס רגיש שצריך את המקום שלו כדי להרגיש נוח
ממליצה לבדוק את זה טובאם ל2
שלא יגיע למצב של ניתוק מהחברה שלך
תשאלי אותו מה יהיה אחר כך..אור123456
אני זוכרת שאותי מאד מאד הלחיץ ללכת למשפחה (הבאמת מקסימה) שלו.
אבל עד היום..נשואים מעל 20 שנה..שונאת לסוע שבתות מחוץ לבית וזה לא משנה איזה משפחה...יכול להיות שהוא טיפוס רגיש שצריך את המקום שלו כדי להרגיש נוח
אבל עד היום..נשואים מעל 20 שנה..שונאת לסוע שבתות מחוץ לבית וזה לא משנה איזה משפחה...יכול להיות שהוא טיפוס רגיש שצריך את המקום שלו כדי להרגיש נוח
מציעה לפתוח את זה מולו, בכנות ובישירותחדקרן
לשאול אותו איך הוא רואה את זה
האם בכלל לא?
מדי פעם אפשר?
אולי הוא הבין ממך שכל שבת את רוצה להיות אצל ההורים ןזה מרגיש לו "כבד" מדי?
ולספר מה את מרגישה - כמו שכתבת כאן, שחשוב לך, שהמשפחה שלך חמה ואוהבת, שאת נהנית לבלות במחיצתם ותרצי להמשיך בכך גם אחרי הנישואין.
תשמעי ותחושי איך הוא מגיב.
הגיוני בעיניי שבחור שלא התחתן עד גיל כזה ישמח מאוד לעשות שבתות בבית שלו, בקן המשפחתי שהוא בנה, אחרי שאולי במשך השנים לא היה לו את המקום הקבוע הזה והיה הרבה אצל ההורים / לבד / נע ונד בין חברים ומשפחה.
וזה בסדר שהצרכים והרצונות שלכם יהיו שונים, רק צריך לוודא שאתם יכולים לשוחח על הנושא בפתיחות ושיש נכונות (משני הצדדים) להתגמש מדי פעם לרצות של השני.
אם את מרגישה שהוא לא מוכן לדבר על זה גם כשאת מעלה את הנושא באופן ישיר, או שתחושת הבטן שלך לא טובה אחרי שיחה כזו, הייתי נזהרת...
חשוב גם לשים לב מה טיב הקשר שלכם אחרי פרק זמן ארוך כזה, את מרגישה פתיחות איתו? נוח לך איתו?
פגשתם כבר את המשפחות אחד של השניה?
בהצלחה ובבהירות בע"ה!
האם בכלל לא?
מדי פעם אפשר?
אולי הוא הבין ממך שכל שבת את רוצה להיות אצל ההורים ןזה מרגיש לו "כבד" מדי?
ולספר מה את מרגישה - כמו שכתבת כאן, שחשוב לך, שהמשפחה שלך חמה ואוהבת, שאת נהנית לבלות במחיצתם ותרצי להמשיך בכך גם אחרי הנישואין.
תשמעי ותחושי איך הוא מגיב.
הגיוני בעיניי שבחור שלא התחתן עד גיל כזה ישמח מאוד לעשות שבתות בבית שלו, בקן המשפחתי שהוא בנה, אחרי שאולי במשך השנים לא היה לו את המקום הקבוע הזה והיה הרבה אצל ההורים / לבד / נע ונד בין חברים ומשפחה.
וזה בסדר שהצרכים והרצונות שלכם יהיו שונים, רק צריך לוודא שאתם יכולים לשוחח על הנושא בפתיחות ושיש נכונות (משני הצדדים) להתגמש מדי פעם לרצות של השני.
אם את מרגישה שהוא לא מוכן לדבר על זה גם כשאת מעלה את הנושא באופן ישיר, או שתחושת הבטן שלך לא טובה אחרי שיחה כזו, הייתי נזהרת...
חשוב גם לשים לב מה טיב הקשר שלכם אחרי פרק זמן ארוך כזה, את מרגישה פתיחות איתו? נוח לך איתו?
פגשתם כבר את המשפחות אחד של השניה?
בהצלחה ובבהירות בע"ה!
שאלה...שם פשוט
למה בגיל 38 יוצאים שנה?
שאלה לא פשוטהפרצוף כרית
במחשבה ראשונה היתי אומרת לך שתסתכלי רק על הבחור, כשתתחתני תחיי איתו ולא עם המשפחה
אבל מתוך החיים , רואים שדווקא יש צורך חשוב להיות בקשר עם המשפחה ועם החברות מקודם , החיים שלך בתור בנאדם לא נמחקו מהרגע שהתחתנת.... יש מצב שישתנה אחרי החתונה אבל לא בטוח.... יש לי חברה שבעלה כזה ואכן משעמם לה בשבתות שקשה לו ליסוע לצד שלה , אבל אולי אם תחליטי מראש שהוא שווה את זה? לא פשוט.. לא קל להחליט, רק תזכרי שבכל גבר יש חסרון, אז אם את יודעת מראש, אולי זה יותר קל!? תלוי כמה זה מפריע לך.... לא קל... אפשר אולי "למזער" את הנזק בכך שתפגשי עם המשפחה/חברות שלך בימי חול בלי בעלך, נגיד לגור קרוב למשפחה או לאחות או להורים וכו', וכך אולי קצת יצמצם לך את חוסר הקשר בשבתות ובחגים... מובן ממש הצורך להפגש עם החבר'ה בשבתות ובחגים, זה באמת הווי משפחתי נחמד וחשוב, בהצלחה רבה יקרה
חשש נכון. תבדקי היטבהעני ממעשאחרונה
הלוויא שליברמן יצליח בזה. הלוואי!!!!נחשון מהרחברון
עבר עריכה על ידי נחשון מהרחברון בתאריך כ"ה בטבת תשפ"ב 16:56
https://www.themarker.com/misc/themarkersmartphoneapp/1.10498962
נכון. חד משמעית צריך את המסגרת הזאתנפשי תערוג
אבל אם לפני כמה שנים לא ידעו איך לאכול את זה שהמורים ישבתו ויהיו חודש בבית
היום זה כבר לא איום. כי חווינו כבר יותר זמן עם סגרים וכו'
היום זה כבר לא איום. כי חווינו כבר יותר זמן עם סגרים וכו'
מכירים דירות ארוח במצב טוב לייד מעייני הישועה?אור123456
חייבת לשבת
שמח לשתף אתכם בתגלית מתחום סינון האתרים בסדר גמור
Wizmage Image Hider
ממליץ לכולם להוריד את התוסף הזה - מטשטש תמונות מייד ואפשר לשלוט עליו בקלות מדהימה.
והתוצאה לשיפוטכם:
למה לטשטש אם אפשר חוסם פרסומות שמעלים אותן לחלוטין?יהודה224
כי יש אתרים שנלחמים חזרה וחוסמים + לא רק הפרסומות הן בעיהבסדר גמוראחרונה
מחשבה אחת שלא עוזבת אותי מאז המקרה עם חיים ולדר.יהודה224
איפה הפיתרון?
אני חושב שאנשים מגיעים למקום כזה זה לא מתחיל רק בזמן היותו אדם מוערך ונחשב אלא הרבה לפני.. כשהיה קטן כשהתבגר מינית.
בתור אחד שגדל בציבור החרדי. ומכיר טוב מאד את הציבור הדתי לאומי אני חושב שהכישלון הוא נמצא ביכולת לדבר את הקשיים והנפילות שלך.
אנחנו חיים בעולם שנפילות וכשלונות אינן לגיטימיים ואדם שנפל הופך באופן אוטומטי למוקצה מחמת מיאוס
ניקח את נקודת ההתחלה של כל פוגע בפעם הראשונה ההנחה הבסיסית שלי היא שיש לו מצפון וקושי על מה שעשה ואם היה מרגיש מספיק בנח הוא היה מתוודה איפה שהוא למישהו על זה שאולי היה מציע לו טיפול כל שהוא והיה עוזר לו לא ליפול בפעם הבאה ועושה לו סייגים כלשהם.
אבל המצפון נשאר לו תקוע בבטן ללא הפקת שום לקח עד הפגיעה הבאה וחוזר חלילה עד שעבר ושנה נעשית לו כהיתר...
מכאן הדרך חזרה כבר קשה וכמעט בלתי אפשרית והפגיעות ממשיכות וממשיכות
אולי הלקח הגדול שהייתי לוקח מזה
זה שאני הכי אתאמץ בעולם להיות החבר הכי טוב של ילדי לתת להם את ההבנה שאבא סופג הכל. ותמיד יש דרך חזרה, רק כדי שלא יגיעו למחוזות שכאלה
אני כותב בתור אחד שידע לשתף את אביו בהרבה נפילות בקדושה שהיו לי בגיל צעיר(לא ברמות האלו אבל כמו שציינתי זה מתחיל משם)
מקווה שיהיו הדברים לתועלת
אני חושב שאנשים מגיעים למקום כזה זה לא מתחיל רק בזמן היותו אדם מוערך ונחשב אלא הרבה לפני.. כשהיה קטן כשהתבגר מינית.
בתור אחד שגדל בציבור החרדי. ומכיר טוב מאד את הציבור הדתי לאומי אני חושב שהכישלון הוא נמצא ביכולת לדבר את הקשיים והנפילות שלך.
אנחנו חיים בעולם שנפילות וכשלונות אינן לגיטימיים ואדם שנפל הופך באופן אוטומטי למוקצה מחמת מיאוס
ניקח את נקודת ההתחלה של כל פוגע בפעם הראשונה ההנחה הבסיסית שלי היא שיש לו מצפון וקושי על מה שעשה ואם היה מרגיש מספיק בנח הוא היה מתוודה איפה שהוא למישהו על זה שאולי היה מציע לו טיפול כל שהוא והיה עוזר לו לא ליפול בפעם הבאה ועושה לו סייגים כלשהם.
אבל המצפון נשאר לו תקוע בבטן ללא הפקת שום לקח עד הפגיעה הבאה וחוזר חלילה עד שעבר ושנה נעשית לו כהיתר...
מכאן הדרך חזרה כבר קשה וכמעט בלתי אפשרית והפגיעות ממשיכות וממשיכות
אולי הלקח הגדול שהייתי לוקח מזה
זה שאני הכי אתאמץ בעולם להיות החבר הכי טוב של ילדי לתת להם את ההבנה שאבא סופג הכל. ותמיד יש דרך חזרה, רק כדי שלא יגיעו למחוזות שכאלה
אני כותב בתור אחד שידע לשתף את אביו בהרבה נפילות בקדושה שהיו לי בגיל צעיר(לא ברמות האלו אבל כמו שציינתי זה מתחיל משם)
מקווה שיהיו הדברים לתועלת
נכון מאוד...הָיוֹ הָיָה
ולא רק זה, יש הרבה פרמטרים שעוזרים בבירור, לדוגמה-
*האם ההתנהלות היא כמו כת? כולם חסידים של המנהיג?
*האם האדם מטפח חשיבות עצמית, לא במובן של סתם גאווה אלא של ''אני נעלה וקדוש'' כזה?
*האם מדובר באדם תלמיד חכם ''עם ראיות'' (יודע ש''ס, יודע לפסוק, מלמד ברצינות ''נגלה'', וכו') או ב''מקובל'', ''מלמד פנימיות'' ו''בעל אמונה''?
*האם ההתנהלות היא כמו כת? כולם חסידים של המנהיג?
*האם האדם מטפח חשיבות עצמית, לא במובן של סתם גאווה אלא של ''אני נעלה וקדוש'' כזה?
*האם מדובר באדם תלמיד חכם ''עם ראיות'' (יודע ש''ס, יודע לפסוק, מלמד ברצינות ''נגלה'', וכו') או ב''מקובל'', ''מלמד פנימיות'' ו''בעל אמונה''?
קראתי כאןבעבר שרשור על ניהול כספי וחסכונותאנייי88
מי יכול להקפיץ לי אותו?
או מי מבין בניהול חסכונות?
או מי מבין בניהול חסכונות?
שמעתי על השרשור הזה...פשוט אני..
קראתי מה שכתבתאנייי88
למי היית ממליץ לי לפנות לגבי חסכון חודשי.
כל חודש 250 שח לילד.
וחסכון עצמי של כ1000 שח בחודש.
יש לי כרגע בבנק ממה שחסכתי כבר לילדים ביםץן 10 אשח ל20 אשח.
ובחסכון העצמי 20 אשח.
יש קופות גמל להשקעה בהפקדות חודשיות?
בקרנות הלכתיות.
כל חודש 250 שח לילד.
וחסכון עצמי של כ1000 שח בחודש.
יש לי כרגע בבנק ממה שחסכתי כבר לילדים ביםץן 10 אשח ל20 אשח.
ובחסכון העצמי 20 אשח.
יש קופות גמל להשקעה בהפקדות חודשיות?
בקרנות הלכתיות.
יש אפשרות להפקדות חודשיות, זו לא בעיהפשוט אני..אחרונה
ואפשר גם להפקיד בהתחלה את כל מה שכבר יש לך כסכום חד פעמי
"על קבר בנו" פשוט לא נותן לי מנוח. זה תפס אותי איך שהוא.די שרוט
מה הוא הרגיש? למה הלך לקבר בנו?
אולי הוא זעק "מה עשיתי????? איך יכולתי?????"
מכל המקומות בעולם דווקא על קבר בנו.
האם בשניה הזאת האחרונה הוא התחרט? רצה לבקש סליחה מהבן שלו? על זה שהוא יצא אבא כזה? אדם כזה?
עצוב לי.
אבל יותר עצוב לי שעצוב לי עליו. כי לא מדברים על הקושי של הנפגעות. לא מתארים לנו את הכאב שלהן. אז אולי העצב מתועל אליו במקום אליהן בגלל זה? בגלל חוסר השקיפות?
על קבר בנו. זה מהדהד לי בראש.
על קבר בנו.
אולי הוא זעק "מה עשיתי????? איך יכולתי?????"
מכל המקומות בעולם דווקא על קבר בנו.
האם בשניה הזאת האחרונה הוא התחרט? רצה לבקש סליחה מהבן שלו? על זה שהוא יצא אבא כזה? אדם כזה?
עצוב לי.
אבל יותר עצוב לי שעצוב לי עליו. כי לא מדברים על הקושי של הנפגעות. לא מתארים לנו את הכאב שלהן. אז אולי העצב מתועל אליו במקום אליהן בגלל זה? בגלל חוסר השקיפות?
על קבר בנו. זה מהדהד לי בראש.
על קבר בנו.
לפי התורה לפעמיים כן צריך להוציא להורגנשוי שמח
גם אם לא.
הוא יתאבד והוא בחר את זה מדעת עצמו, זה בעיה שלו ולא של אף אחד אחר.
בית דין היה חייב להזהיר מפניו כדי שלא יפגעו ממנו
הוא יתאבד והוא בחר את זה מדעת עצמו, זה בעיה שלו ולא של אף אחד אחר.
בית דין היה חייב להזהיר מפניו כדי שלא יפגעו ממנו
מחפשת יישוב תורני מובהקנוי נועה
היי
אני ובעלי חוזרים בתשובה , אפשר גם לא לזהות שבאנו מבתים חילונים D:
מחפשים לקנות בית ( הכלכלה משחקת תפקיד אז אולי פחות באיזור המרכז ) ביישוב קהילתי תורני מובהק
שיש מסביב בתי ספר , ישיבות , אולפנות ברמת חינוך תורנית מובהקת
שאין טלויזיות בבתים
שללכת עם חצאית ארוכה וגרביים זה לא חייזרי
והכי חשוב שיהיה מקום חם , אוהב , מקבל , מכיל ומארח !
עדיפות לנגב עד אשדוד כזה
אשמח להמלצות / דיס המלצות
תבורכו מפי עליון
אני ובעלי חוזרים בתשובה , אפשר גם לא לזהות שבאנו מבתים חילונים D:
מחפשים לקנות בית ( הכלכלה משחקת תפקיד אז אולי פחות באיזור המרכז ) ביישוב קהילתי תורני מובהק
שיש מסביב בתי ספר , ישיבות , אולפנות ברמת חינוך תורנית מובהקת
שאין טלויזיות בבתים
שללכת עם חצאית ארוכה וגרביים זה לא חייזרי
והכי חשוב שיהיה מקום חם , אוהב , מקבל , מכיל ומארח !
עדיפות לנגב עד אשדוד כזה
אשמח להמלצות / דיס המלצות
תבורכו מפי עליון
אכן. נחליאל נשמע ממש ממש מתאים בולתהילה 4
אבל כאמור זה לא בדרום.
יצירתיים לפה - פעילות 7 ברכות שניתן לעשות רק בין אחיםנתנאל וייס
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך ב' בשבט תשפ"ב 21:19
הודו לה' כי טוב אחותי הקטנטנה התחתנה בשבוע שעבר,
בעלה הוא גם כן בן הזקונים במשפחה -
ואנחנו עושים הערב 7 ברכות מסכם רק של כל האחים בלי כל האחיינים.
בגלל שכל השבוע חפרו להם עם משחקים נדושים יותר ונדושים פחות,
אנחנו רוצים לעשות איזשהו משחק או פעילות מגבשת,
שניתן לעשות רק עם האחים מתוקף ההיכרות העמוקה והקרובה,
ועל הדרך להכיר עוד יותר ולהתגבש.
בסופו של דבר יש דברים שרק אחים יודעים זה על זה.
האם יש לכם רעיונות לפעילות שכזו?
כל האחים משני הצדדים או רק מהצד שלכם? עם הבני זוג שלהם?באר מרים
של שתי המשפחות, בלי ההוריםנתנאל וייס
עם הבני זוג?באר מרים
כי אם כן - אפשר לעשות פעילות של משימות בזוגות..
או גברים נגד נשים
או אחי החצן מול אחי הכלה
עם כל מיני שאלות בסגנוו של היכרויות מהעבר..
או גברים נגד נשים
או אחי החצן מול אחי הכלה
עם כל מיני שאלות בסגנוו של היכרויות מהעבר..
אנחנו כותבים עיצות לזוג הצעירניקיתוש
אם מכירים עוד יותר טוב
ואחכ מישהו מקריא את כל הפתקים
אבל חייב הומור...
ואחכ מישהו מקריא את כל הפתקים
אבל חייב הומור...
אפשר רביעיותשחרית*אחרונה
עם בדיחות פנימיות מצד החתן ומצד הכלה
שאלהרק שאלה
איך עברה עליכם תקופת האירוסין??
זה רק אני או שזה פשוט סיוט?מבחוץ נראה ככ זוהר שמח וכיף..
מרגישה חרדה, עצבנית, מצבי רוח משתנים..תוהה לעצמי אם זה נורמלי או שאנשים פשוט מעמידים פנים ומבפנים הם באמת מרגישים כמוני??
זה כולם ככה.ruthi
זאת התקופה הכי לחוצה שיש
להכליל במקרה הזה לא נכון לדעתיבסדר גמור
ברורפרצוף כרית
תמיד אומרים שכלות ככה......
זה ידוע ממש........
שרואים מבחוץ את הבלונים וכו' ומבפנים קשה, דמעות על הכרית....
פתאום יכולות להיות התלבטויות או שמתגעגעים ומפחדים שהשני עדיין זוכר אותך, כי נפגשים כבר בתדירות יותר נמוכה לאחר האירוסין בדרך כלל......... מאשר בתקופת הפגישות שזה יותר צפוף הפגישות....
תרגישי בנוח, ומצד שני אם יש התלבטות מעשית על צורת התנהגות שלו - לנסות להתיעץ עם מישהי שאפשר לסמוך עליה - אמא/אחות גדולה / מורה וכו'
תודה לכן!רק שאלה
אז מה עושים?
אין משהו בהתנהגות שלו שהשתנה, להפך הוא עוד יותר קשוב ומכיל..פשוט עולות לי לפעמים ספקות אם אני אוהבת אותו מספיק?אם לא מיהרתי להחליט מתוך לחץ?הקטע שעכשיו אני לא באמת מצליחה לחשוב בהיגיון ומרגישה שאני נמצאת באיזה רכבת הרים..וזה שנפגשים פעם בככ הרבה זמן עוד יותר מקשה...אני מרגישה שאני מפחדת מזה שזה קשר רציני ראשון שלי ואני לא יודעת מה אמורים להרגיש וגם מפחדת מהחיים שאחרי..כולם אומרים לי שהאהבה מתעצמת אחרי החתונה ואני לא יודעת אם להאמין לזה או שעכשיו אני אמורה להיו בעננים ואני בעצם עושה טעות??
אוף.
אם יש מישהו שיש לו דרך להרגיע אני ישמח..
תנסי לרשום על דף באופן הגיוני , שכלי ושקולפרצוף כרית
מה מפריע לך בו / בקשר שלכם?
ואז תראי שיש מחשבות שסתם געגוע - להפך זה טוב, אם את מתגעגעת אליו - זה לא ספק, אלא להפך מראה כמה את קשורה אליו, למשל
ואז כשתבואי עם כמה נקודות מסודרות על דף ממוקדות,
יכולה להתיעץ פה או עם אמא / אחות בנוגע לספקות ספציפיים - כל מקרה לגופו
אי אפשר להכליל -יש דברים שיכולים להיות תמרור אזהרה לכך שאינכם מתאימים , ויש דברים שלא
בסוגריים, אם נפגשתם וחשבתם ושקלתם - רוב הסיכויים שאתם סופר מתאימים!
בדרך כלל בנאדם לא סוגר אירוסין עם מישהו שלא סובל אותו! מי שאת לא מתחברת אליו - מרגישים ישר.... קל להרגיש...אז כנראה שיש ביניכם התאמה כלשהיא!
ואומרים ש "זוג מתאים יש רק בחנות נעליים" - לכל זוג יש דברים שפחות מתאימים ביניהם ומנסים למצוא פתרונות
אף זוג לא מתאימים באופן מושלם בכל הבחינות...
בהצלחה יקרה!
וואי את נשמעת ממש כמונינועה גבריאל
הייתי ממש לחוצה, ועמוסהההה, היה לי ים של דברים לעשות מה שלפעמים גרם לי להיות עצבנית ולא נעימה..
לפעמים בוכה לפעמים מתרגשת..הרבה מאורסות חוות את זה ככה..
תנסי כמה שיותר להנות למרות שזו תקופה הזויה, כי היא לא תחזור, ויש לה גם הרבה יתרונות שכשהייתי בתוך העומס והלחץ לא ראיתי אותם.
תזכרי שזו תקופה והיא תעבור, ושאת עומדת לקראת היום הכי מיוחד בחיים שלך..
לפעמים בוכה לפעמים מתרגשת..הרבה מאורסות חוות את זה ככה..
תנסי כמה שיותר להנות למרות שזו תקופה הזויה, כי היא לא תחזור, ויש לה גם הרבה יתרונות שכשהייתי בתוך העומס והלחץ לא ראיתי אותם.
תזכרי שזו תקופה והיא תעבור, ושאת עומדת לקראת היום הכי מיוחד בחיים שלך..
זו תקופה מאתגרתמשמעת עצמית
כי זה קצת לא פה ולא שם.
לרוב אנשים שאוהבים דברים ברורים ומוחלטים מתקשים להתמודד עם מצב ביניים.
לי ממש לא היה סיוט
ולהרבה מסביבי גם.
בלבול קל ולחץ הם הגיוניים
אבל -
אם זה ברמה שממש מפריעה לתפקוד
ואת לא מצליחה לשמוח בכלל
לחכות
לרצות
ולהתרגש
בתוך כל הבלגן
זו נקודה אדומה שכדאי לבדוק.
לרוב אנשים שאוהבים דברים ברורים ומוחלטים מתקשים להתמודד עם מצב ביניים.
לי ממש לא היה סיוט
ולהרבה מסביבי גם.
בלבול קל ולחץ הם הגיוניים
אבל -
אם זה ברמה שממש מפריעה לתפקוד
ואת לא מצליחה לשמוח בכלל
לחכות
לרצות
ולהתרגש
בתוך כל הבלגן
זו נקודה אדומה שכדאי לבדוק.
את מלחיצה אותירק שאלה
זו לא המטרהמשמעת עצמית
הכל עניין של יחסיות.
רוצה לבוא לפרטי?
רוצה לבוא לפרטי?
סורי,אבל אין לך מה להילחץנועה גבריאל
זה תלוי אופי של הבן אדם.
חברה שלי גם התחתנה איתי באותה תקופה ושתינו עברנו תקופה הזויה, עם מצבי רוח הזויים, היינו בוכות, וכו וכו..
אני חושבת שזה עניין של אופי.
אני פרפקציוניסטית ורציתי שהכל יהיה מושלם-החתונה, הבית, שהכל כבר יעמוד דום.
ולכן הייתי לחוצה, כי רציתי שהכל יתקתק ברמה הזויה בזמן שזה לא היה ככה, כי אלו החיים..
תנסי להבין למה את לא מצליחה כל כך להתרגש ולשמוח ואת יותר בלחץ?
אם את שלמה ושמחה בבעל שבחרת, ואת יודעת שהמצבי רוח, הלחץ וכו באים ממקומות אחרים שלא קשורים לבחירה בו, אני ממש לא רואה בזה נקודה אדומה..
ואני הייתי מאוד מאושרת בחתונה עצמה, ובאמת שמחתי עם כל הלחץ והמצבי רוח שהיו לי לפני, זה בכלל לא קשור..
אני יכולה גם להילחץ לפני מבחן ולפני כל דבר, זה עניין של אופי, כל אחת מכירה את עצמה..(וגם אנשים בסביבה תמיד אמרו לי שזה האופי שלי וגם אני בעצמי ידעתי, אז ממש לא ראיתי את זה כנקודה אדומה)
מה שכן, אם את בלחץ כי את חוששת מהבחירה בו ובגלל זה את חסרת מצב רוח וכו וכו, זו נקודה אדומה..
חברה שלי גם התחתנה איתי באותה תקופה ושתינו עברנו תקופה הזויה, עם מצבי רוח הזויים, היינו בוכות, וכו וכו..
אני חושבת שזה עניין של אופי.
אני פרפקציוניסטית ורציתי שהכל יהיה מושלם-החתונה, הבית, שהכל כבר יעמוד דום.
ולכן הייתי לחוצה, כי רציתי שהכל יתקתק ברמה הזויה בזמן שזה לא היה ככה, כי אלו החיים..
תנסי להבין למה את לא מצליחה כל כך להתרגש ולשמוח ואת יותר בלחץ?
אם את שלמה ושמחה בבעל שבחרת, ואת יודעת שהמצבי רוח, הלחץ וכו באים ממקומות אחרים שלא קשורים לבחירה בו, אני ממש לא רואה בזה נקודה אדומה..
ואני הייתי מאוד מאושרת בחתונה עצמה, ובאמת שמחתי עם כל הלחץ והמצבי רוח שהיו לי לפני, זה בכלל לא קשור..
אני יכולה גם להילחץ לפני מבחן ולפני כל דבר, זה עניין של אופי, כל אחת מכירה את עצמה..(וגם אנשים בסביבה תמיד אמרו לי שזה האופי שלי וגם אני בעצמי ידעתי, אז ממש לא ראיתי את זה כנקודה אדומה)
מה שכן, אם את בלחץ כי את חוששת מהבחירה בו ובגלל זה את חסרת מצב רוח וכו וכו, זו נקודה אדומה..
אהה רק עכשיו קראתי את ההודעה למעלהנועה גבריאל
אז פחות רלוונטי מה שרשמתי
נורמאלי לחלוטין!!!דבריםבעלמא
מספר הסיוטים שחלמתי באותה תקופה על איך שהחתונה נהרסת עבר את ה10...
היימחפש עצמי
יש לי חבר שמאוד סובל מצד אחד. כולנו רואים את זה עליו. אבל זו תקופה נפלאה בוודאי. הוא גם חווה בה דברים מאוד מיוחדים ומשמחים.
ובכלל שמעתי עצה חשובה. עצרי לכמה רגעים מכל העבודה והמטלות והמחשבות המדאיגות... נסי לקחת קצת אויר לנשימה ולהתרפק על עולם הנישואים ההולך ובא ;)
בהצלחה רבה בכל !
ובכלל שמעתי עצה חשובה. עצרי לכמה רגעים מכל העבודה והמטלות והמחשבות המדאיגות... נסי לקחת קצת אויר לנשימה ולהתרפק על עולם הנישואים ההולך ובא ;)
בהצלחה רבה בכל !
כדאי לבררנגמרו לי השמות
האם הלחצים והחרדות והעצבים וכו' הם מעצם ההחלטה להתחתן, השינוי הגדול וכל מה שהוא מביא איתו וכן הלאה,
או מעצם הבחירה עצמה בבחור עצמו.
אישית ממליצה לתת לעצמנו מקום, ומרחב, ולהקשיב לעצמנו, גם לפחדים, לראות מה הם אומרים לנו?
ולענות להם.
להגיע מתוך כמה שיותר בהירות ושלמות לחתונה.
עדיף לעצור רגע וללבן את הדברים עם עצמך או עם בן זוגך או מול גורם מקצועי בתהליך ממוקד ולהגיע שלמה ורגועה לחתונה, מאשר לחשוש שמא היו או ישנם דברים מהותיים שלא נתת עליהם את הדעת ויכולים "להתפרץ" מאוחר יותר
(או כמובן לפוגג את החששות הנ"ל ולהגיע רגועים שהכל בסדר והבחירה טובה ועם עבודה נכונה והשקעה חיי הנישואין שלנו יהיו מתוקים וטובים ב"ה...)
הצלחה רבה ובשורות טובות 
יפה כתבת. כעת ראיתי, אחרי שכתבתיד.
במשפט אחד בסוף דברי משהו בכיוון,
מעבר לדברים אחרים, פשוטים, שיכולים להיות.
חח.... יש כאלה ויש כאלהד.
זה ממש לא משהו שיש בו כללים.
[שלא לדבר על בנות שלוקחות כדורים, שגם זה לעיתים משפיע]
העיקר כמובן שלא משהו שהוא ממש מהותי לגבי עצם הענין. ש"פתאום מתברר" שהאדם הוא ממש אחרת.. או משהו כזה.
אצלי דווקא תקופת האירוסים עברה טוביוני כמוני
יכול להיות שהזמן בין האירוסים לחתונה אצלך הם קצרים? נניח באיזור חודש? זה יכול להסביר למה יש לחץ. אצלי ההכנות לחתונה התנהלו בנחת ולא היינו לחוצים כי תקופת האירוסים הייתה יחסית ממושכת. אז הלחץ של הדברים הטכניים מתחבר עם הלחץ / ההתרגשות הטבעיים שיש לפני החתונה וזה לא תמיד פשוט...
מה שכן, אצלי הלחץ והחרדה הגיעו מיד אחרי החתונה, זה שינוי מאוד גדול ולא תמיד מרגישים שהקרקע יציבה, במיוחד בתקופה הראשונית אבל בעזרת ה' מתגברים
מה שכן, אצלי הלחץ והחרדה הגיעו מיד אחרי החתונה, זה שינוי מאוד גדול ולא תמיד מרגישים שהקרקע יציבה, במיוחד בתקופה הראשונית אבל בעזרת ה' מתגברים
האמתקפה הפוךאחרונה
שזה לא משנה איך עברה עלינו התקופה, כי אנחנו אנשים שונים... (וגם לא איך שזה נראה מבחוץ או מה אומרים עליה)
אישית,
אני מאמינה שזאת תקופה מהממת, ולא סתם על הקשר עם הקב"ה נאמר "וארסתיך לי לעולם",
הפוטנציאל שאנחנו רואים בעתיד, האהבה הבוסרית הקטנה, יחד עם חוסר מחויבות ממש וגם עוד לא חיים ממש ביחד (גם עם הקישקע של החיים) הופך לתקופת מעבר מהממת, יש כבר משהו, אבל זה רק הכיף...
אבל - צריך להיות מודעים "לברות" בתקופה ולהזהר לא למעוד בהם.
אנסה לכתוב לך כמה טיפים
א. תזכרי מה המטרה - לחיות ביחד. להיות ביחד 24/7. לא השמלה, לא האוכל, לא האולם וגם לא הלהקה. הם לא במקום הראשון. אם לדוגמא בחירת להקה גורמת לריב ענק - משהו כאן לא נכון, וצריך לשנות סדרי עדיפויות. אני לא אומרת לא לעשות מה שאוהבים, אבל לזכור תמיד שזה ערב של 4 שעות ואז כל החיים ביחד- להשקיע שם.
לזכור את זה דקה לפני שאומרים דברים שיכולים לגרום לפיצוץ - ולנסח עדין, ולהבין מה עיקר ומה טפל.
ב. חתונה זה ערב אחד ש6 אנשים שונים מארגנים - החתן, הכלה וההורים. לזכור שצריך לגשר בין כולם, וזה לא פשוט.
ג. הכלל הידוע - את מול ההורים שלך, הוא מול ההורים שלו. לכל משפחה יש שפה משלה, ולא תמיד שמה שאנחנו מפרשים שההורים אומרים זה מה שהכרח מתכוונים ותפקיד בן הזוג לגשר (לדוג' ההורים שלו אמרו לנו לקנות משהו. אני ממש התעצבנתי שמכריחים אותי, ובעלי הסביר שהם רק מציעים, וככה הם מדברים...)
ד. אם את כבר לוקחת גלולות/כדורים, יש מצב שהם גם משפיעות. אז להיות מודעת ולצחוק על זה...
ה. וכן, יש מלא החלטות שצריך לקבל, וזה סיוט, וצריך כל הזמן להתבחבש עם דברים. אבל ככה זה בעולם, בשביל דברים טובים (כמו הזוגיות ולהתחתן) צריך גם לעשות עבודות שחורות. להיות מודעים ולעשות את זה בשמחה.
ו. צאו להתאוור. צאו לדייטים, והרבה, בלי לדבר על החתונה, אלא סתם, על תוכניות לעתיד, חלומות, וכו'. תהפכו גם דברים טכניים לדברים כיפיים.
לדוגמא - שהיינו צריכים לבחור צלם וכד' הלכנו לבית קפה עם מחשב נייד וישבנו שם הרבה שעות עד שסגרנו... ככה העברנו את זה בכיף
ז. בסוף זאת תקופה שצריך לעבור. תמיד תזכרי - איך את רוצה להזכר בה? וככה תפעלי בפועל.
מובן, שאם יש חששות בכללי לקשר, ואת לא בטוחה בו וכו' - חשוב לברר, לבדוק ולהתיעץ עם אנשים קרובים או אנשים לא אוביקטיבים שיכולו לעזור.
בהצלחה רבה! ומזל טוב
פיצויי פיטורין - מישהו מבין בזה?רק שאלה לי
כשמקבלים פיצויים בעקבות פיטורים/סיום חוזה העסקה, מאיפה הכסף יוצא?
זה על חשבון המעסיק או שהכסף יוצא מכספי הפנסיה שלי?
זה על חשבון המעסיק או שהכסף יוצא מכספי הפנסיה שלי?
זה כמו שמישהו ישאל מתי לוקחים חיסון שני, ואתה תשלח לו קישורפשוט אני..
לאימונולוגיה 😜
שלחת דף עם כ''כ הרבה מידע, שיהיה מאוד קשה למצוא בו את השאלה הספציפית שהבחור שאל.
שלחת דף עם כ''כ הרבה מידע, שיהיה מאוד קשה למצוא בו את השאלה הספציפית שהבחור שאל.
תשובהפשוט אני..
כספי הפיצויים הם 8.33% מהשכר שלך, כפול מספר החודשים שעבדת.
8.33%*12 זה 100%, כלומר על כל 12 חודשים אתה מרוויח פיצויים של חודש 1.
דוגמה מספרית להמחשת העניין:
אם השכר שלך הוא 10,000 בחודש ועבדת שנה, אז פיצויי הפיטורין הם 833 ש''ח כפול 12 (מספר החודשים שעבדת), שהם 10,000 ש''ח (בקירוב) - כלומר משכורת חודשית אחת.
עכשיו, יש שתי אפשרויות:
*המעסיק הפקיד עבורך כל חודש 8.33% לפיצויים, ישירות לקרן הפנסיה - במקרה הזה אתה לא תקבל ממנו שקל נוסף ביום העבודה האחרון, כי הוא כבר שילם הכל לאורך כל התקופה שעבדת אצלו.
אם תרצה אתה תוכל למשוך את הפיצויים מקרן הפנסיה שלך, אבל זה מאוד מאוד מאוד לא מומלץ כי אתה תפגע בצורה אנושה בקצבה שתהיה לך כשתהיה פנסיונר.
*המעסיק הפקיד עבורך כל חודש 6% לפיצויים - במקרה הזה הוא יצטרך לשלם את ההפרש, כלומר 2.33% כפול מספר החודשים שעבדת.
את הכסף הזה הוא יוכל להעביר ישירות לחשבון שלך או ישירות לקרן הפנסיה שלך, לבחירתך.
כאמור קודם, ההמלצה היא לשים הכל בפנסיה. ככה הכסף צובר תשואה פטורה ממס שתשמש אותך כשתהיה מבוגר.
כדי לבדוק כמה המעסיק הפקיד לך עד היום, פשוט תראה בתלוש השכר כמה פיצויים הופקדו ותחלק את זה בשכר שלך (לא כולל נסיעות, בונוסים וכו'). התוצאה צריכה להיות 6%/8.33%, ואז תדע לאיזו קטגוריה למעלה אתה משתייך.
8.33%*12 זה 100%, כלומר על כל 12 חודשים אתה מרוויח פיצויים של חודש 1.
דוגמה מספרית להמחשת העניין:
אם השכר שלך הוא 10,000 בחודש ועבדת שנה, אז פיצויי הפיטורין הם 833 ש''ח כפול 12 (מספר החודשים שעבדת), שהם 10,000 ש''ח (בקירוב) - כלומר משכורת חודשית אחת.
עכשיו, יש שתי אפשרויות:
*המעסיק הפקיד עבורך כל חודש 8.33% לפיצויים, ישירות לקרן הפנסיה - במקרה הזה אתה לא תקבל ממנו שקל נוסף ביום העבודה האחרון, כי הוא כבר שילם הכל לאורך כל התקופה שעבדת אצלו.
אם תרצה אתה תוכל למשוך את הפיצויים מקרן הפנסיה שלך, אבל זה מאוד מאוד מאוד לא מומלץ כי אתה תפגע בצורה אנושה בקצבה שתהיה לך כשתהיה פנסיונר.
*המעסיק הפקיד עבורך כל חודש 6% לפיצויים - במקרה הזה הוא יצטרך לשלם את ההפרש, כלומר 2.33% כפול מספר החודשים שעבדת.
את הכסף הזה הוא יוכל להעביר ישירות לחשבון שלך או ישירות לקרן הפנסיה שלך, לבחירתך.
כאמור קודם, ההמלצה היא לשים הכל בפנסיה. ככה הכסף צובר תשואה פטורה ממס שתשמש אותך כשתהיה מבוגר.
כדי לבדוק כמה המעסיק הפקיד לך עד היום, פשוט תראה בתלוש השכר כמה פיצויים הופקדו ותחלק את זה בשכר שלך (לא כולל נסיעות, בונוסים וכו'). התוצאה צריכה להיות 6%/8.33%, ואז תדע לאיזו קטגוריה למעלה אתה משתייך.
כמה דגשים בנושאמקופלת
יש הבדל אם העובד חתום על סעיף 14 או לא.
במידה והוא חתום, סביר להניח שאכן הפרישו לו לאורך תקופת עבודתו 8.33% ואז הוא יוכל למשוך את החלק שנצבר לו (לרוב גם ללא מס, צריך טופס 161 מאושק ע"י פקיד שומה).
אם העובד לא חתום על סעיף 14, ככל הנראה הפרישו לו לאורך תקופת עבודתו 6%, ואז במקרה של פיטורים (או התפטרות בנסיבות המאושרות בחוק) המעסיק ידרש להשלים את הפיצויים בגובה משכורת אחרונה פר כל שנת עבודה.
כך שזה לא בדיוק 2.33%.
כי במידה והעובד עבד כמה שנים וקיבל העלאות וכד', המעסיק יצטרך להשלים לו את הפיצויים לפי שכר עבודה *אחרון*, ואם בתחילת העסקתו המשכורת היתה נמוכה יותר - אזי סכום הפיצויים לפי 2.33% שיפרישו לו בגין משכורות ראשונות, לא יהיה שווה ערך למשכורת פר כל שנת עבודה.
ואז המעסיק יצטרך לשלם יותר מ2.33%.
לגבי האם משתלם או לא, אני בגישה של תלוי מתי אתה צריך את הכסף.
זה יפה וטוב להגיד תשמור לפנסיה כי חבל, אבל אם אתה צעיר ויש לך עוד שנים בעז"ה לעבוד, ואתה צריך את הכסף עכשיו - אני הייתי מושכת.
אם אתה עובד מסודר ומתפתח מקצועית, סביר להניח שהמשכורת שלך עם השנים תעלה, וסביר להניח גם שתתפתח כלכלית ואז לא בטוח שכשתצא לפנסיה תזדקק לכספים האלה כמו שתזדקק להם עכשיו.
במידה והוא חתום, סביר להניח שאכן הפרישו לו לאורך תקופת עבודתו 8.33% ואז הוא יוכל למשוך את החלק שנצבר לו (לרוב גם ללא מס, צריך טופס 161 מאושק ע"י פקיד שומה).
אם העובד לא חתום על סעיף 14, ככל הנראה הפרישו לו לאורך תקופת עבודתו 6%, ואז במקרה של פיטורים (או התפטרות בנסיבות המאושרות בחוק) המעסיק ידרש להשלים את הפיצויים בגובה משכורת אחרונה פר כל שנת עבודה.
כך שזה לא בדיוק 2.33%.
כי במידה והעובד עבד כמה שנים וקיבל העלאות וכד', המעסיק יצטרך להשלים לו את הפיצויים לפי שכר עבודה *אחרון*, ואם בתחילת העסקתו המשכורת היתה נמוכה יותר - אזי סכום הפיצויים לפי 2.33% שיפרישו לו בגין משכורות ראשונות, לא יהיה שווה ערך למשכורת פר כל שנת עבודה.
ואז המעסיק יצטרך לשלם יותר מ2.33%.
לגבי האם משתלם או לא, אני בגישה של תלוי מתי אתה צריך את הכסף.
זה יפה וטוב להגיד תשמור לפנסיה כי חבל, אבל אם אתה צעיר ויש לך עוד שנים בעז"ה לעבוד, ואתה צריך את הכסף עכשיו - אני הייתי מושכת.
אם אתה עובד מסודר ומתפתח מקצועית, סביר להניח שהמשכורת שלך עם השנים תעלה, וסביר להניח גם שתתפתח כלכלית ואז לא בטוח שכשתצא לפנסיה תזדקק לכספים האלה כמו שתזדקק להם עכשיו.
ריבית על הלוואה תהיה הרבה הרבה יותר זולה לעומת משיכהפשוט אני..
ויתור על תשואה פטורה ממס למשך עשרות שנים זה פשוט בזבוז משווע.
אבל לא תמיד מתאים לקחת הלוואהמקופלת
בהנחה שהחשבון נמצא במינוס שאין לך דרך להשתחרר ממנו - ומאזן ההוצאות וההכנסות שלך מתנדנד על ה0 במקרה הטוב...עדיף לשלם לבנק ריבית משיכת יתר של קרוב ל10% שנתי?
או לקחת הלוואה ולחרוג משמעותית מהמאזן החודשי בגלל החזר הלוואה?
בעיני עדיף לשחרר פיצויים (כמובן גם כשאתה יודע שהמינוס הזה הוא בד"כ משהו חד פעמי ולא דפוס התנהגות כלכלי שחוזר על עצמו)
ידוע שכלכלה זה פסיכולוגיה.
בסופו של דבר זה לא מדע מדויק, והחוקים לגמרי משתנים על כל מקרה לגופו.
כלומר, ישנם מקרים שבהחלט עדיף לשמור לפנסיה. וישנם מקרים שזה פחות נכון כלכלית.
או לקחת הלוואה ולחרוג משמעותית מהמאזן החודשי בגלל החזר הלוואה?
בעיני עדיף לשחרר פיצויים (כמובן גם כשאתה יודע שהמינוס הזה הוא בד"כ משהו חד פעמי ולא דפוס התנהגות כלכלי שחוזר על עצמו)
ידוע שכלכלה זה פסיכולוגיה.
בסופו של דבר זה לא מדע מדויק, והחוקים לגמרי משתנים על כל מקרה לגופו.
כלומר, ישנם מקרים שבהחלט עדיף לשמור לפנסיה. וישנם מקרים שזה פחות נכון כלכלית.
תודה על הפירוט!רק שאלה ליאחרונה
א. אני בת;)
ב. אז באמת משיכת פיצויי פיטורים היא ישירות מהפנסיה שלי, הבנתי נכון? אם כך, באמת לא אמשוך אותם.
אבל תודה על ההסבר, אני יודעת שהופרשו לי רק 6% אז זה באמת הזמן לבקש את ה2.33% הנוספים.
ב. אז באמת משיכת פיצויי פיטורים היא ישירות מהפנסיה שלי, הבנתי נכון? אם כך, באמת לא אמשוך אותם.
אבל תודה על ההסבר, אני יודעת שהופרשו לי רק 6% אז זה באמת הזמן לבקש את ה2.33% הנוספים.
לא רואה...shay1987
אישה שלא רואה את בעלה יש לזה פתרון?
טיפול זוגי?אור123456
רופא עינייםפתחו לי פתח
שבוע טוב!
אם הכוונה היא שהאשה איננה רואה את הצרכים של בעלה,
טיפול זוגי יכול לעזור.
האם יש אהבה ביניכם?
אם הכוונה היא שהאשה איננה רואה את הצרכים של בעלה,
טיפול זוגי יכול לעזור.
האם יש אהבה ביניכם?
חחחח רופא עיניםפרצוף כרית
כפי שכתבו - טיפול זוגי יכול להיות יעיל וטוב במקרה הזהנגמרו לי השמות
לשפר את הקשר ביניכםפרצוף כריתאחרונה
לדבר איתה על זה, להסביר מה מפריע לך , ברוגע
לתת לה אהבה בחזרה - מתנות, מחמאות, לשאול אותה מה יפנק אותה שאתה רוצה לפנק אותה - מחמאות? שתתקשר אליה יותר? שתקנה לה אוכל או מתנה או פרחים?
עבודת חיים, בהצלחה
אם מיצית ופינקת אותה עד אין קץ והיא עדיין לא "רואה" אותך - קטונתי (רופא עינים.. כפי שכתב פה מישהו..)
רוב הסיכויים שלהשקיע בלתת לה - תקבל פידבק בחזרה
פער ביחסי אישותshay1987
שלום חברים...
רוב המריבות שלנו בבית זה על היחסי אישות...
שאני ) הגבר רוצה יותר(
ואישתי כמה שפחות...
למשל בשבוע שהיא טובות מספיק לה פעמיים
שבוע אחרי זה פעם אחת זה נורמלי לזוג עם 2 ילדים? או שהבעיה אצלי?..
אני עוזר לה בבית עושה הכול הכול!!! זה לא העניין..
רוב המריבות שלנו בבית זה על היחסי אישות...
שאני ) הגבר רוצה יותר(
ואישתי כמה שפחות...
למשל בשבוע שהיא טובות מספיק לה פעמיים
שבוע אחרי זה פעם אחת זה נורמלי לזוג עם 2 ילדים? או שהבעיה אצלי?..
אני עוזר לה בבית עושה הכול הכול!!! זה לא העניין..
צריך להבין למה היא לא רוצה?אור123456
אתה דואג שהיא תהנה?
היא אמורה להנות לא פחות ממך
היא אמורה להנות לא פחות ממך
יועיל לך יותר אם זה יהיה בפורום גברים.אניוהוא
איך אני מגיע לפורום הזה?shay1987
כן זה נורמליסוסה אדומה
תמיד יש פערים בין בני זוג, כמו בכל נושא.
אם יש פער כלשהו שמפריע לנו, אפשר לעבוד לגשר עליו.
באופן עקרוני הייתי קודם כל מציעה לכם להפסיק לריב על הנושא הזה.
ובמקום לריב הייתי מציעה לנסות להבין ממה נובע הפער.
במקביל הייתי אומרת לך שיש לך יכולת השפעה גדולה ביחס לחשק של אישתך.
כל זה בהנחה שהיא לא בהריון או על כדורים הורמונליים.
על קצה המזלג אני אומר,
אישה צריכה להרגיש אהובה כדי לרצות בזה.
לפני, אחרי ותו"כ.
אם יש פער כלשהו שמפריע לנו, אפשר לעבוד לגשר עליו.
באופן עקרוני הייתי קודם כל מציעה לכם להפסיק לריב על הנושא הזה.
ובמקום לריב הייתי מציעה לנסות להבין ממה נובע הפער.
במקביל הייתי אומרת לך שיש לך יכולת השפעה גדולה ביחס לחשק של אישתך.
כל זה בהנחה שהיא לא בהריון או על כדורים הורמונליים.
על קצה המזלג אני אומר,
אישה צריכה להרגיש אהובה כדי לרצות בזה.
לפני, אחרי ותו"כ.
נורמלי לגמרי.מיקי מאוס
כמובן כל מה שכתבו נכון-
צריך שהקשר הרגשי שלכם יהיה טוב ונעים
שיהיה יחס אינטימי ואוהב גם מחוץ למיטה
והכי חשוב שהיא גם תהנה מיחסי האישות ותהיה מסופקת
ועדיין כנראה שתמיד יהיו פערים בחשק, אין כמעט זוגות ששניהם רוצים בדיוק באותה מידה ובאותם זמנים.
וצריך ללמוד לקבל את זה, לא להיפגע מכל דחיה, וללמוד איך להתנהל כזוג ולטפח את התשוקה למרות הפערים
ממליצה מאוד על אפרת צור- תשוקה בנישואין.
אם מתאים לכם כזוג ללמוד קורס אינטרנטי
ואם אתם לא בעניין, אז לך לבד- ללמוד, לקרוא, בטוח יש גם דברים שמותאמים לגברים ודווקא לגבר דתי אבל אני לא מכירה ממש
בהצלחה!
אתם נורמלים לגמרי.
אבל לריב לא יקדם אתכם לשום מקום דווקא להפך... צריך ללמוד כלים להתמודד עם זה נכון ולהפוך את זה למנוע לתשוקה שלכם
צריך שהקשר הרגשי שלכם יהיה טוב ונעים
שיהיה יחס אינטימי ואוהב גם מחוץ למיטה
והכי חשוב שהיא גם תהנה מיחסי האישות ותהיה מסופקת
ועדיין כנראה שתמיד יהיו פערים בחשק, אין כמעט זוגות ששניהם רוצים בדיוק באותה מידה ובאותם זמנים.
וצריך ללמוד לקבל את זה, לא להיפגע מכל דחיה, וללמוד איך להתנהל כזוג ולטפח את התשוקה למרות הפערים
ממליצה מאוד על אפרת צור- תשוקה בנישואין.
אם מתאים לכם כזוג ללמוד קורס אינטרנטי
ואם אתם לא בעניין, אז לך לבד- ללמוד, לקרוא, בטוח יש גם דברים שמותאמים לגברים ודווקא לגבר דתי אבל אני לא מכירה ממש
בהצלחה!
אתם נורמלים לגמרי.
אבל לריב לא יקדם אתכם לשום מקום דווקא להפך... צריך ללמוד כלים להתמודד עם זה נכון ולהפוך את זה למנוע לתשוקה שלכם
שבוע טובזוזיק העכבר
מכיר את הקושי היטב
קודם כל זה באמת יכול להיות מאד מאד לא קל. כדאי לקבל את הקושי והכאב, לחיות איתו בשלום
מציע לך כמה דברים -
לא להיות שיפוטי כלפי עצמך ולא כלפי אשתך בדבר הזה כי יהיה לך קשה מאד להתקדם ממקום כזה.
גם צריך להיזהר לא להיכנס יותר מדי להשוואת בין המצב אצלכם לבין המצב הממוצע אצל "כולם", אני יודע שזה ממש מתבקש אבל השוואות יכולות מאד להחליש ולמנוע תהליך אמיתי
מריבות על הנושא הזה בטוח רק ירחיקו. בסוף אם אשתך תקיים יחסים בעיקר כדי לרצות אותך וללכת לקראתך זה ירחיק אותך מאד ממה שאתה רוצה לטווח הארוך. ההתקרבות אחד לשני לגשר קצת על הפער תהיה חייבת לבוא ממקום של אהבה , מקום שרוצה להתקרב ולעשות טוב אחד לשני ובטח לא ממקום של לכופף אחד את השני
יכול להיות שיש כל מיני קשיים שאפשר לפתור - משהו ביחסים עצמם , אולי איזה קושי שיש לאשתך מול עצמה או שלך יש מול עצמך בנושא של מיניות - שווה לבדוק ולפתור את זה, אבל תיזהר מלהסתכל בצורה שאשתך "מקולקלת" וצריך לתקן אותה
קודם כל זה באמת יכול להיות מאד מאד לא קל. כדאי לקבל את הקושי והכאב, לחיות איתו בשלום
מציע לך כמה דברים -
לא להיות שיפוטי כלפי עצמך ולא כלפי אשתך בדבר הזה כי יהיה לך קשה מאד להתקדם ממקום כזה.
גם צריך להיזהר לא להיכנס יותר מדי להשוואת בין המצב אצלכם לבין המצב הממוצע אצל "כולם", אני יודע שזה ממש מתבקש אבל השוואות יכולות מאד להחליש ולמנוע תהליך אמיתי
מריבות על הנושא הזה בטוח רק ירחיקו. בסוף אם אשתך תקיים יחסים בעיקר כדי לרצות אותך וללכת לקראתך זה ירחיק אותך מאד ממה שאתה רוצה לטווח הארוך. ההתקרבות אחד לשני לגשר קצת על הפער תהיה חייבת לבוא ממקום של אהבה , מקום שרוצה להתקרב ולעשות טוב אחד לשני ובטח לא ממקום של לכופף אחד את השני
יכול להיות שיש כל מיני קשיים שאפשר לפתור - משהו ביחסים עצמם , אולי איזה קושי שיש לאשתך מול עצמה או שלך יש מול עצמך בנושא של מיניות - שווה לבדוק ולפתור את זה, אבל תיזהר מלהסתכל בצורה שאשתך "מקולקלת" וצריך לתקן אותה
ככל שתרבה באהבה כלפיה ככה הפער יצטמצםשם פשוט
ואז כשתהיו קרובים, גם אם ישאר פער קטן יהיה אפשר לדבר על זה
ממש לא מדוייק...הולך לאיבוד
לא בכל המקרים ניתן לגשר על הפער!
אם תלכו לטיפול זה לא ישנה את התדירות אלא רק יכוון אותך להכיל את הפער עצום ככל שיהיה...!!!
מנסיון אישי שלי בעניין או שיש להת הזוג את זה או שאין לה!
זה לא משהו שאם תקנה לה תכשיט או נופש אז תוכל לצפות לתמורה ויהיו כאלה שיגידו לך שמראש זו חוצפה לעשות במטרה לקבל...
לדעתי אתה צריך להסביר לה את הצורך שלך שמבטא לא רק עניין פיזי אלא גם צורך נפשי להרגיש שייך...
אם היא לא מספיק נבונה לראות את התמונה המלאה, ובהנחה שאתה לא כופה את עצמך עליה בכל פעם מחדש - אתה לא בכיוון הנכון וחבל לנסות משהו אבוד מראש.
על רוב פשעים תכסה אהבה - ואם אין לה את ההבנה בצורך שלך תחפש טוען רבני איכותי או שתבלע את הצפרדע שגם ככה בבוא היום אתה בעצמך תקיא
אם תלכו לטיפול זה לא ישנה את התדירות אלא רק יכוון אותך להכיל את הפער עצום ככל שיהיה...!!!
מנסיון אישי שלי בעניין או שיש להת הזוג את זה או שאין לה!
זה לא משהו שאם תקנה לה תכשיט או נופש אז תוכל לצפות לתמורה ויהיו כאלה שיגידו לך שמראש זו חוצפה לעשות במטרה לקבל...
לדעתי אתה צריך להסביר לה את הצורך שלך שמבטא לא רק עניין פיזי אלא גם צורך נפשי להרגיש שייך...
אם היא לא מספיק נבונה לראות את התמונה המלאה, ובהנחה שאתה לא כופה את עצמך עליה בכל פעם מחדש - אתה לא בכיוון הנכון וחבל לנסות משהו אבוד מראש.
על רוב פשעים תכסה אהבה - ואם אין לה את ההבנה בצורך שלך תחפש טוען רבני איכותי או שתבלע את הצפרדע שגם ככה בבוא היום אתה בעצמך תקיא
אוי ואבוי, התגובה שלך גם לא נכונה וגם לא מטיבה כללנגמרו לי השמות
כתבת "מניסיון אישי שלך" - וחשוב להדגיש זאת - שאכן דבריך הם מניסיונך האישי בלבד.
צר לי מאוד שחוויותיך היו שליליות ועל כל שאר הכאב שאתה עובר, אבל חשוב לכתוב שהדברים שכתבת אינם נכונים ויכולים חלילה להחליש ויתרה מכך...
המשפט "או שיש לבת הזוג את זה או שאין לה" - הוא פשוט לא נכון.
ואני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל ולהסביר, ובנוסף כמובן שהפורום הוא לא הבמה המתאימה או האפשרית לכך - אבל זה לא כך.
ודאי שזה "לא משהו שאם תקנה לה תכשיט או נופש אז תוכל לצפות לתמורה" כמו שכתבת, על כך אין עוררין.
גם המשפט הבא שלך - "... להסביר לה את הצורך שלך שמבטא לא רק עניין פיזי אלא צורך נפשי להרגיש שייך" - גם איתו אין כל בעיה,
אבל לכתוב לו שזה אבוד מראש - לא ולא.
לכתוב לו שאו "שיש לה את זה או שאין לה את זה" - לא ולא.
לכתוב לו שטיפול רק יכוון אותו להכיל את הפער - לא ולא
להגיד לו שיחפש טוען רבני - לא ולא
להגיד לו שיבלע את הצפרדע - לא ולא
ועוד לומר לו שבבוא היום הוא עצמו יקיא את אותה הצפרדע - לא ולא.
שוב, צר לי על כל מה שחווית ושולחת לך את כל התפילות והכוחות ותקווה רק לבשורות טובות ב"ה ובקרוב, הלוואי שתראה ישועה שלמה בכל התחומים!
אבל הכיוון הנכון כאן במקרה של הפותח הוא חד משמעית לנסות ולשפר ולצמוח *יחד* מכך,
ואם אינם מצליחים לבד - להיעזר באנשי מקצוע.
יש היום ב"ה כל כך הרבה אנשי מקצוע מדהימים וטובים שמומחים ומוסמכים בדיוק לכך,
יש כ"כ הרבה ידע וכלים - שזה פשוט עוול למנוע את זה מהם, ובטח שלמנוע את זה מהם מראש לפני שבכלל ניסו
לכן פותח השרשור היקר, @shay1987, ממליצה לכם בחום למצוא איש מקצוע המומחה בתחום יחסי האישות, ובגישור על הפערים בכך, ואם שייך גם בפן הזוגי/רגשי (זוכרת מהודעות אחרות שלך) - אז גם שם.
זו תורה שלמה...
ולימוד היא צריכה.
גם זוגיות
גם מיניות
גם פערים בזוגיות
וגם פערים במיניות -
כל אלה דורשים לימוד,
ועם ידע וכלים נכונים - השמים הם הגבול (בשניהם)
המון המון ב"הצלחה
שוב... מנסיוני האישי.הולך לאיבוד
היו לי בחיי מספר לא מועט של בנות זוג.
אני יכול להגיד בצורה כמעט כוללנית כי החיים מתחלקים ל 3...
א) לפני החתונה
ב) אחרי החתונה
ג) אחרי הילד/ה הראשונים
ברור שאחרי הריונות יורד הרצון מצד האישה שלפעמים מרגישה מעט דחויה ו/או לא רצוייה אולם שיא הטימטום הוא שככל שהגבר מפציר באישה הרצון שלה בורח עוד יותר עד לכדיי שהיא "מסכימה" בגבול האונס למהלך...
מנגד - כאשר איננו מראה סימן או רצון כלל וכלל עולות 2 אפשרויות.
האחת - האישה תנסה להחזיר את התשוקה והשליטה ביחסי הזוגיות והבית ותשאף בסופו של עניין להחיות את הנושא.
השנייה - שסטטיסטית מובילה לצערי היא שהאישה בטוחה שאתה כבר לא בעניין שלה ושבטוח יש לך אלטרנטיבה לאוכל מחוץ לבית.
מה שבטוח הוא שמעטות הן הנשים שהשכילו לדעת כי אין זה "מאתגר" לבקש יום יום שבוע שבוע את אותה הבקשה ולקבל דחיה פעם אחרי פעם...
אל תנסו להטיף לנו שזו לא מכונת פחיות ושכל מטבע חייב להניב מוצר כי לא זאת הגישה שלי מלכתחילה....
אולם אם אתן הייתן מבקשות פעם אחרי פעם יום יום שלא נשאיר את המקרר פתוח כי כל האוכל יתקלקל ואנו לא היינו סוגרים את דלת המקרר כי לא בא לנו... גם לכן היה עולה הסעיף בסופו של יום...!
בהנחה שיש קשר בריא
בהנחה שגם האשה יודעת מה עושה לה טוב
בהנחה שהגבר לא מבטל את רצונות אשתו
בהנחה שאפשר למצוא סידור לילדים
בהנחה שלא מדובר בדירת שותפים עם קירות גבס
בהנחה ששני בני הזוג רוצים סוג של איפוס
בהנחה שאין ריב על מה אמא של מי מהם שאמרה כך וכך
אין הנחות !!!!!!!!!!!!!!
נאה דורש נאה מקיים!!!
זו לא חוכמה לבקש בן זוג בזמן שהאשה מבטלת את עצמה מנשיותה!
ולא, אני לא מחשיב תקופות משבר כאלה ואחרות
ולא, אני לא מחשיב שבועיים בחודש "נקיים"
ולא, אני לא מחשיב תקופות הריון או לאחריו
ולא, אני לא מחשיב יום לחוץ בעבודה או בבית
ולא.... אני לא מחשיב חולי או חולשה רגעית כזו או אחרת...
אבל, וכאן האבל...
אם כואב לך הראש כבר שנה או יותר
אם אין לך חשק שנה או יותר
אם אין לך רצון שנה או יותר
אם לא "מגיע לו" שנה או יותר
שחרר אחי כי בטוב זה לא יגמר ולא משנה כמה כסף תשפכו על טיפול זוגי או על מתנות איש לרעייתו ולהפיך....
אתם בני זוג לכל הרוחות!!!! לא שותפים לדירה או שותפות גורל....!!!
סליחה אם זה נשמע קיצוני פשוט בואו נקרא לילד בשמו
אני יכול להגיד בצורה כמעט כוללנית כי החיים מתחלקים ל 3...
א) לפני החתונה
ב) אחרי החתונה
ג) אחרי הילד/ה הראשונים
ברור שאחרי הריונות יורד הרצון מצד האישה שלפעמים מרגישה מעט דחויה ו/או לא רצוייה אולם שיא הטימטום הוא שככל שהגבר מפציר באישה הרצון שלה בורח עוד יותר עד לכדיי שהיא "מסכימה" בגבול האונס למהלך...
מנגד - כאשר איננו מראה סימן או רצון כלל וכלל עולות 2 אפשרויות.
האחת - האישה תנסה להחזיר את התשוקה והשליטה ביחסי הזוגיות והבית ותשאף בסופו של עניין להחיות את הנושא.
השנייה - שסטטיסטית מובילה לצערי היא שהאישה בטוחה שאתה כבר לא בעניין שלה ושבטוח יש לך אלטרנטיבה לאוכל מחוץ לבית.
מה שבטוח הוא שמעטות הן הנשים שהשכילו לדעת כי אין זה "מאתגר" לבקש יום יום שבוע שבוע את אותה הבקשה ולקבל דחיה פעם אחרי פעם...
אל תנסו להטיף לנו שזו לא מכונת פחיות ושכל מטבע חייב להניב מוצר כי לא זאת הגישה שלי מלכתחילה....
אולם אם אתן הייתן מבקשות פעם אחרי פעם יום יום שלא נשאיר את המקרר פתוח כי כל האוכל יתקלקל ואנו לא היינו סוגרים את דלת המקרר כי לא בא לנו... גם לכן היה עולה הסעיף בסופו של יום...!
בהנחה שיש קשר בריא
בהנחה שגם האשה יודעת מה עושה לה טוב
בהנחה שהגבר לא מבטל את רצונות אשתו
בהנחה שאפשר למצוא סידור לילדים
בהנחה שלא מדובר בדירת שותפים עם קירות גבס
בהנחה ששני בני הזוג רוצים סוג של איפוס
בהנחה שאין ריב על מה אמא של מי מהם שאמרה כך וכך
אין הנחות !!!!!!!!!!!!!!
נאה דורש נאה מקיים!!!
זו לא חוכמה לבקש בן זוג בזמן שהאשה מבטלת את עצמה מנשיותה!
ולא, אני לא מחשיב תקופות משבר כאלה ואחרות
ולא, אני לא מחשיב שבועיים בחודש "נקיים"
ולא, אני לא מחשיב תקופות הריון או לאחריו
ולא, אני לא מחשיב יום לחוץ בעבודה או בבית
ולא.... אני לא מחשיב חולי או חולשה רגעית כזו או אחרת...
אבל, וכאן האבל...
אם כואב לך הראש כבר שנה או יותר
אם אין לך חשק שנה או יותר
אם אין לך רצון שנה או יותר
אם לא "מגיע לו" שנה או יותר
שחרר אחי כי בטוב זה לא יגמר ולא משנה כמה כסף תשפכו על טיפול זוגי או על מתנות איש לרעייתו ולהפיך....
אתם בני זוג לכל הרוחות!!!! לא שותפים לדירה או שותפות גורל....!!!
סליחה אם זה נשמע קיצוני פשוט בואו נקרא לילד בשמו
סליחה, אבל לא.נגמרו לי השמותאחרונה
מצטערת, הצגת חיי האישות כמשהו שאפשר לכמת לסעיפים או הגדרות כאלה ואחרות חוטאות לאמת...
זה מהות
זה חיים
זה עולם שלם
זה גופני
וזה נפשי
וזה אישי
וזה זוגי
וזה רוחני
וזה רגשי
וזה מחשבתי
וזה הכל ביחד.
צריך לכתוב ספר כדי להתחיל לענות על כל טענה וטענה שהעלית...
ושוב, אין כאן המקום ולא הפלטפורמה המתאימה לעשות כך.
רק לזכור שזוג שנמצא בקשיים בתחום זה, או פערים, יש ויש מה לעשות.
זה יכול לגעת ולהיות קשור בהרבה מאוד תחומים
כמובן שגם התחום הרגשי ושל הזוגיות עצמה
האם יש קירבה נפשית?
האם יש חברות?
חיבור עמוק?
אהבה?
הערכה?
יציבות?
בקשר עצמו, ממש לפני המגע הגופני.
רק על בסיס זה ניתן להמשיך ולעבוד רובד רובד
החל מתפיסות
דרך חינוך
עבר, הווה,
הפן ההלכתי הדתי
דימוי עצמי
משיכה
וכן הלאה עוד דברים רבים שאין כאן המקום לפרטם
וכמובן לימוד על מה זו בכלל מיניות טובה ובריאה.
לא, לא נולדים יודעים.
לא נולדים יודעים זוגיות ולא נולדים יודעים מיניות - זה מצריך למידה. וזה עמוק מני ים ורחב ומקיף נושאים ותחומים רבים ועמוקים בנפש האדם ובחייו!