היי כולם,
עברתי קורונה.
ב"ה הכל בסדר אבל השיעול לא עוזב..
אשמח לעצות מה לעשות.
יש לציין ששיעול אצלי תמיד לוקח הרבה זמן עד שהוא מפסיק ( ברמה של כמה חודשים)
פתרונות לשיעולחדשה לשאלה
קורניתנפש חיה.
בדיוק שמעתי על בצל ודבשחדקרן
לחתוך בצל ולהוסיף 4 כפות דבש.
לשים בקופסה אטומה ולחכות כמה שעות. לשתות את הנוזל שנוצר.
לא ניסיתי בעצמי אבל שמעתי מאחרים שעזר להם מאוד.
הרבה בריאות!
לשים בקופסה אטומה ולחכות כמה שעות. לשתות את הנוזל שנוצר.
לא ניסיתי בעצמי אבל שמעתי מאחרים שעזר להם מאוד.
הרבה בריאות!
זה טוב לשיעול עם לחה*אשתו של בעלי*
על שיעול יבש זה פחות עובד..
המליצו לי על משהו שעבד כמו קסםלב אוהב
כף דבש עם שמן זית ולימון.
פעמיים ביום
פעמיים ביום
סמבוקנפש חיה.
יש כאן כמה פתרונותנפשי תערוג
קורנית או טננבלוטבסדר גמור
להוריד כמויות של חלבי ודברים לא בריאיםהיום הוא היום
להיות בחוץ ולנשום אוויר טוב. כמה שיותר
לעשות פעילות גופנית בקביעות.
וזה דורש סבלנו אצלך ועוד יותר כי קורונה זה ארוך
לעשות פעילות גופנית בקביעות.
וזה דורש סבלנו אצלך ועוד יותר כי קורונה זה ארוך
חלב ומוצרי חלב הם בריאים מאוד וחשובים להתפתחות תקינהפשוט אני..
ולמרות זה הם גורמים לליחות לחלק גדול מאד מהאוכלוסיהאניוהוא
אני חושב שזה גורם לכולם, רק לא ברמה מפריעהפלונפון מירוסלב
זה פשוט לא נכון מחקרית..nobody
ראיתי מחקר שטועןאניוהוא
שאסור להאמין למחקרים
כל מחקר תלוי מי מממן אותו...
כל מחקר תלוי מי מממן אותו...
ומי מממן אותך?nobody
גם ברמה האישית לא שמתי לב למשהו כזה אף פעם...
נו נואניוהוא
בטחינה יש כמעט פי 4 יותר סידן מאשר בחלבנעמי28
ועדין בקירות הקופת חולים יש שלטים של כמות מוצרי החלב שצריך לצרוך כל יום (בחסות תנובה כמובן).
לא ראיתי כזה שיווק לטחינה או דגים או הרבה מקורות טבעים אחרים שמכילים הרבה יותר סידן..
לא ראיתי כזה שיווק לטחינה או דגים או הרבה מקורות טבעים אחרים שמכילים הרבה יותר סידן..
בגדולזוזיק העכבר
מסכים, רק שימי לב שלצרוך טחינה בכמות של כוס חלב אחת זה משימה לא קלה. המדד הוא לא רק הכמות אלא גם מה הסיכוי שיצרכו את זה בהיקפים גדולים.
לכן גם שתיה קלה גורמת להרבה יותר נזק משוקולד למרות שבשוקולד יש הרבה יותר סוכר - אנשים שותים קולה בכמות הרבה יותר גדולה מאשר אכילת שוקולד.
לכן גם שתיה קלה גורמת להרבה יותר נזק משוקולד למרות שבשוקולד יש הרבה יותר סוכר - אנשים שותים קולה בכמות הרבה יותר גדולה מאשר אכילת שוקולד.
מתי בפעם האחרונה ניגבת חלה טעימה עם טחינה? 😂מיואשת******
הרבה יותר מכוס חלב!
לא הבנתי מה הקשר לטחינהפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך א' באדר תשפ"ב 00:29
א. טחינה מאוד בריאה אבל גם מפוצצת בשומן, למרות שהוא בריא אסור לצרוך ממנו יותר מדי (ככל שומן אחר), קל וחומר אנשים עם אתגר במשקל.ב. הגוף סופג סידן וחלבון בצורה מיטבית ממזון מן החי, וסופג פחות טוב ממזון מהצומח.
ג. מבחינה פרקטית, אפשר להכין הרבה הרבה יותר מאכלים מחלב מאשר מטחינה, ואפשר לאכול מהם הרבה יותר (כוס חלב/שוקו, פנקייקים חלביים, גבינה/קוטג'/צהובה על הלחם, מעדן חלב, בלי לשים לב מגיעים לכמות מכובדת שכמעט לא אפשרי להגיע אליה עם טחינה).
ד. בגבינה לבנה למשל יש יותר חלבון מאשר בטחינה, עם שליש מכמות הקלוריות (גם בקלוריות וגם בחלבון לקחתי חצי מהערכים של 100 גרם טחינה גולמית, כי בדרך כלל מערבבים אותה עם מים בשביל שתהיה ראויה לאכילה ועל כן ב-100 גרם מזון מוכן יש בערך חצי מהערכים של טחינה גולמית).
בגבינה צהובה *שמנה* עם 28% שומן, את תקבלי בערך את אותה כמות קלוריות ל-100 גרם כמו בטחינה, אבל *פי 3* חלבון.
חלב אישה לא פרהאיש השקים
גם חלב פרהפשוט אני..
או פירות הדר.מוריה
כדאי לשים לב לצריכת המיםפלונפון מירוסלב
אם זה מצב קבוע אצלך, כנראה שלגוף אין מספיק נוזלים כדי לפנות מהר את מה שהוא מנסה להוציא מהריאות
לא כל שיעול נובע מגורם זרnobody
ולמיטב ידיעתי צריך להיות ממש מיובשים כדי שלא תהיה אספקת נוזלים תקינה לריאות...
אם הריאות מפרישות ליחה זה בד"כ כי הן מגורותפלונפון מירוסלב
לא יודע לגבי מקרי קיצון כמו פגיעה, דלקת וכו' (למרות שדלקת זה גם מגוף זר, לפחות לפעמים)
אבל בכל מקרה יותר קל להשתעל כשלא חסרים נוזלים בגוף.
לא אמרתי שאין נוזלים, הליחה פשוט סמיכה יותר כשלא רוויים מספיק, וזה מקשה על השיעול
אבל בכל מקרה יותר קל להשתעל כשלא חסרים נוזלים בגוף.
לא אמרתי שאין נוזלים, הליחה פשוט סמיכה יותר כשלא רוויים מספיק, וזה מקשה על השיעול
תרופת קסם לשיעולגפן36
אגס חתוך+כפית קינמון+מים רותחים
לשתות כמו תה.
לשתות כמו תה.
פךךך יש לי משהו יותר מההמצאה השטוטית הזאתדי שרוט
לוקחים ציפורן של קואלה אדומה.
קווצת שיער מבית שחי של גבר אשכנזי.
זיעה קרה של נקבת אינדיאני מילודה שלישית.
גור חתולים בכור לאבא ילוד שני ואמא ילידה חמישית.
מערבבים הכל יחד עם מים מזוקקים (אפשר גם מהברז אבל זה סתם לא בריא).
מתים במקום.
קווצת שיער מבית שחי של גבר אשכנזי.
זיעה קרה של נקבת אינדיאני מילודה שלישית.
גור חתולים בכור לאבא ילוד שני ואמא ילידה חמישית.
מערבבים הכל יחד עם מים מזוקקים (אפשר גם מהברז אבל זה סתם לא בריא).
מתים במקום.
ומפסיקים להשתעל😅גפן36
נכון. זאת הייתה המטרה.די שרוט
אף אחד לא אמר משהו אחר אז הנחתי שלמות זו גם אופציה
יש דרכים יותר קלות למותאניוהוא
ויטמין סי די ואבץ, הפתרון שעזר למלא אנשיםדובדובהאחרונה
שסבלו אחרי הוירוס למרות שעבר.
תנסי גם את
תנסי גם את
בעקבות החייםפשוט אני..
רציתי לכתוב בכותרת ''בעקבות האירועים האחרונים'', אבל זה לא נכון.
לא מדובר רק באירועים האחרונים.
מדובר באירועים שמלווים אותנו מהיום שבו הפכנו מילדים לנערים, והתחלנו להבין את מה שאומרים בחדשות. מהיום שבו למדנו תנ״ך בלי שהמורה דילגה על חלקים לא נוחים.
אני מדבר על יצר המין.
על כך שהוא כל כך אכזרי.
על כך שמיליוני נערים בעולם שונאים את עצמם בגלל שהם לא מצליחים להתמודד איתו.
על כך שמיליוני אנשים צופים בסרטי מין ואחר כך מקללים את הרגע שבו הם נולדו.
על כך שמיליוני זוגות נפרדו בגלל שיצר המין הוביל את אחד מהם לעשות דברים לא שפויים בגלל דחף רגעי.
על כך שמיליוני נפשות נפגעו בגלל אנשים שנתנו ליצר המין שלהם דרור, תוך התעלמות בוטה מהצד השני.
על כך שאין שבוע בלי תחקיר על עוד מפורסם שפגע.
עוד מורה.
עוד מנהיג.
עוד אדם שהיה לו הכל אך הוא בחר להרוויח הנאה רגעית וחולנית על פני עתיד מזהיר ומעורר הערכה.
עוד פוסט בפורום על כך שיש כאן ציידים שמנסים למצוא טרף קל בהודעות אישיות.
האם זה שווה את זה?
לא היה עדיף לעוור את המנוול?
אפשר להביא ילדים גם מתוך תועלתנות או רצון להיטיב, לא חייבים בשביל זה לתת לנו את הכוח הכ''כ חזק הזה. כוח שלפעמים אין עליו שליטה, כוח שמפיל אחריו חללים כה רבים.
די, אין לי כוחות לשמוע על השטן שנמצא אצל כולנו בראש. אין לי כוחות לראות עוד ועוד מקרים שבהם אנשים נכנעים לו. אין לי כוחות להתמודד עם הפחד מכך שאני או אחד מילדיי ניכנע לו. או שניפגע ממישהו אחר שנכנע לו...
הלוואי שהייתה דרך פשוטה להעלים אותו מהעולם. אנחנו נכשלנו, איננו מסוגלים להתמודד איתו. הרוע גובר על הטוב.
טאטע, רחם.
לא מדובר רק באירועים האחרונים.
מדובר באירועים שמלווים אותנו מהיום שבו הפכנו מילדים לנערים, והתחלנו להבין את מה שאומרים בחדשות. מהיום שבו למדנו תנ״ך בלי שהמורה דילגה על חלקים לא נוחים.
אני מדבר על יצר המין.
על כך שהוא כל כך אכזרי.
על כך שמיליוני נערים בעולם שונאים את עצמם בגלל שהם לא מצליחים להתמודד איתו.
על כך שמיליוני אנשים צופים בסרטי מין ואחר כך מקללים את הרגע שבו הם נולדו.
על כך שמיליוני זוגות נפרדו בגלל שיצר המין הוביל את אחד מהם לעשות דברים לא שפויים בגלל דחף רגעי.
על כך שמיליוני נפשות נפגעו בגלל אנשים שנתנו ליצר המין שלהם דרור, תוך התעלמות בוטה מהצד השני.
על כך שאין שבוע בלי תחקיר על עוד מפורסם שפגע.
עוד מורה.
עוד מנהיג.
עוד אדם שהיה לו הכל אך הוא בחר להרוויח הנאה רגעית וחולנית על פני עתיד מזהיר ומעורר הערכה.
עוד פוסט בפורום על כך שיש כאן ציידים שמנסים למצוא טרף קל בהודעות אישיות.
האם זה שווה את זה?
לא היה עדיף לעוור את המנוול?
אפשר להביא ילדים גם מתוך תועלתנות או רצון להיטיב, לא חייבים בשביל זה לתת לנו את הכוח הכ''כ חזק הזה. כוח שלפעמים אין עליו שליטה, כוח שמפיל אחריו חללים כה רבים.
די, אין לי כוחות לשמוע על השטן שנמצא אצל כולנו בראש. אין לי כוחות לראות עוד ועוד מקרים שבהם אנשים נכנעים לו. אין לי כוחות להתמודד עם הפחד מכך שאני או אחד מילדיי ניכנע לו. או שניפגע ממישהו אחר שנכנע לו...
הלוואי שהייתה דרך פשוטה להעלים אותו מהעולם. אנחנו נכשלנו, איננו מסוגלים להתמודד איתו. הרוע גובר על הטוב.
טאטע, רחם.
היינגמרו לי השמות
האמת שעל פוסט כזה הייתי רוצה לכתוב ארוך ומפורט וכו',
אבל עצם הנושא הזה כ"כ קשה לי, בפרט בשל ההתפתחויות האחרונות שגרמו לי לכתוב את הפוסט האחרון שלי כאן, שממש מרגישה חסרת כוחות...
אז אנסה כן להגיב, לפחות בקצרה על מה שהעלית:
אז לא. לענ"ד ממש לא עדיף להעלים את היצר, וכבר ניסו גדולים וחכמים לבטלו וראו שאין העולם מתקיים (ולא רק במשמעות של הולדה שזה המשך החיים, אלא גם באיכות החיים עצמה, כשזה בקדושה ובטהרה ובשמחה בין איש לאשתו בלבד כמובן).
אז לבטלו וליצור מצב של ביטול המשך החיים, או ביטול איכות החיים - ודאי שלא.
מה כן?
עם כמה שזה כואב,
(וזה הכי הכי כואב שיש, הכי.
אני באמת שבורה מזה כבר כמה ימים, כולל בלילות שלא מצליחה לישון ועד כדי כאבים פיזיים בגוף, בחילות, הקאות ומה לא...)
- עדיין אני מאמינה *ובטוחה* שהטוב גובר על הרע!
חד משמעית!
יש הרבה הרבה יותר טוב בעולם.
ובאמת באמת "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך".
מאמינה בזה בכל ליבי,
וב"ה גם רואה את זה, כן, גם במצבים ומקומות חשוכים - זה עדיין נוכח ושם ב"ה.
ולא, אנחנו לא נכשלנו!
ולא, אנחנו לא לא מסוגלים להתמודד - אנחנו כן מסוגלים להתמודד!
בטח ובטח
ולפחות נאמין בכוחה של התשובה, שקדמה לעולם
ובכוח שלנו לקום וליפול ושוב לקום
ובכוח של הטוב שהוא גובר על הרע
ובכוחו של הקב"ה שהוא כל יכול, ואם הוא ברא כל אחד מאיתנו איך שהוא ברא - הוא ברא אותנו גם עם חולשות ומקומות אנושיים - זה רק מוכיח שאנחנו יכולים להם!
ואם לא מצליחים לבד - ללכת לאנשי מקצוע. ללכת לטיפול.
לא לחכות שזה יגיע חלילה חלילה לכדי פגיעה באחר.
ועוד משהו חשוב - אני ממש לא חושבת שעכשיו כל ילד וכל נער וכל גבר צריך לחשוש שמא הוא מפלצת.
ממש ממש לא.
ואפילו באותו פוסט כתבתי שלא כיוונתי לרוב רובו של הפורום שהינם אנשים טובים טובים
לצערנו יש רוע בעולם. לצערנו.
אבל ממש ממש לא כולם!
אל תיפול רוחך פשוט אני!
תאמין גם בטוב,
יש הרבה הרבה טוב
הבט סביבך ותראה גם אותו.
ושוב, אומרת לך את כל הנ"ל מהמקום הכי מזדהה ומבין וכואב את הפוסט שלך כי הכאב הוא כ"כ טרי והנפש ממאנת להאמין שקיים גם כזה רוע בעולם... באמת...
אבל יחד עם זאת יש לנו את הקב"ה!
ויש לנו את הטוב!
ויש לנו את התשובה!
ויש לנו את הכלים
ואת האנשים שיכולים לעזור
וטיפולים שונים
ותקווה
ואמונה
ואותנו - את האנשים הטובים שאנחנו ב"ה.
חזק חזק ותתחזק, אתה וילדיך וכולם.
(וזה כמובן מיועד לא רק לגברים אלא גם לנשים, להתחזק ולהמאין שאנחנו טובים, וזה שיש רע בעולם - לא לחשוב חלילה ולהיחלש שמא ידבק בנו וגם אנו רעים ויכולים להיות מפלצות - לא וחס וחלילה, והדרך לפגיעה חס ושלום באחר היא ענקית,
וגם מי שחלילה נפל - שיתקן.
שיחזור בתשובה.
שלא ימשיך עם זה.
שנזכה 🙏
יכול מאד להביןזוזיק העכבר
את מה שאתה אומר אבל חושב שזה לא נכון. ה' מאמין בנו ונתן לנו חיים שיש בתוכם את האור שלו.
אם היינו בלי יצרים- היינו חיים באופן חלקי ואור ה' שמופיע בתוך החיים שלנו היה חסר
מספיק לראות מה קרה לנו כשאבד היצר של ע"ז - כשאני קורא בספר ישעיהו או את הפרקים על שמואל הנביא - אני מבין שמשהו מאד מאד יקר בחיים שלי חסר לגמרי - יחד עם ביטול היצר גם נעלמה הנבואה וירד הרבה חושך לעולם.
יצר המין הוא יותר קיומי והוא אחוז בהרבה מקומות קיומיים בנפש שלא מודעים אליהם של פיוט ויצירה ושל תשוקת חיים - אני לא חושב שאנחנו מוכנים לאבד את המקומות האלו אצלנו.
אם כבר היית מתלונן על הבחירה החופשית - על החירות שיש לאדם להרוס. כנראה שה' יודע שזה בכל זאת הכי טוב שיש
אם היינו בלי יצרים- היינו חיים באופן חלקי ואור ה' שמופיע בתוך החיים שלנו היה חסר
מספיק לראות מה קרה לנו כשאבד היצר של ע"ז - כשאני קורא בספר ישעיהו או את הפרקים על שמואל הנביא - אני מבין שמשהו מאד מאד יקר בחיים שלי חסר לגמרי - יחד עם ביטול היצר גם נעלמה הנבואה וירד הרבה חושך לעולם.
יצר המין הוא יותר קיומי והוא אחוז בהרבה מקומות קיומיים בנפש שלא מודעים אליהם של פיוט ויצירה ושל תשוקת חיים - אני לא חושב שאנחנו מוכנים לאבד את המקומות האלו אצלנו.
אם כבר היית מתלונן על הבחירה החופשית - על החירות שיש לאדם להרוס. כנראה שה' יודע שזה בכל זאת הכי טוב שיש
..פרפריתי
.
הלוואי שלפיל היו כנפיים...מופאסה
כשאתה תברא את העולם בטוח שתעשה את זה יותר טוב מרבש''ע...
הכל ברחמים גדולים בלי סוף, גם יצר המין שהוא יצר החיים.
הוא יצר נפלא שאין מספיק מילים לספר כמה הוא נפלא .
בפן המעשי, צריך ללמד את עצמנו ואת הילדים שלנו מיומנויות בסיסיות כמו לשלוט על האימפולסיביות הרגשית ולהתגבר ולהתמיר את האנרגיה המינית.
הכל ברחמים גדולים בלי סוף, גם יצר המין שהוא יצר החיים.
הוא יצר נפלא שאין מספיק מילים לספר כמה הוא נפלא .
בפן המעשי, צריך ללמד את עצמנו ואת הילדים שלנו מיומנויות בסיסיות כמו לשלוט על האימפולסיביות הרגשית ולהתגבר ולהתמיר את האנרגיה המינית.
^^^ כל מילהמיואשת******
מופי, התגעגעתי אליך ולמילים שלך 😄די שרוט
הלוואי שהוא היה קיים רק בין בני זוגחולת שוקולד
וואוו ממש!!!*אשתו של בעלי*
למי שיש פייסבוקתילי חורבות
ממליץ בחום על הקבוצה "הורים מדברים מיניות בריאה עם ילדינו"
ולהכיר ולחוות מיניות מהצד הבריא.
לא נכשלנוירוק בעיניים
רוב האנשים טובים ב"ה, ומשתמשים בזה לטוב.
הנצרות מאוד מאמינה במה שאתה מתאר - היהדות לא. אפשר להבין מאיפה הרגשות שלך באות, אבל בואו נתחזק ולא ניפול לייאוש.
עכשיו אני מבינה למה השיחה של אילה ברנע עם סיון רהב מאיר על מוגנות לילדים מתחילה דווקא מהתובנה הזאת. שהעולם הוא טוב.
אגב ממליצה על כולם לראות עם הילדים, זה נמצא ביוטוב.
הנצרות מאוד מאמינה במה שאתה מתאר - היהדות לא. אפשר להבין מאיפה הרגשות שלך באות, אבל בואו נתחזק ולא ניפול לייאוש.
עכשיו אני מבינה למה השיחה של אילה ברנע עם סיון רהב מאיר על מוגנות לילדים מתחילה דווקא מהתובנה הזאת. שהעולם הוא טוב.
אגב ממליצה על כולם לראות עם הילדים, זה נמצא ביוטוב.
אפשר קישור?תילי חורבות
אהה זאת ממש שיחה שלמה...תילי חורבות
לאיזה גילאים מיועד? בנים או בנות?
זו שיחה שניתנה לבנות , אך לא קשורה לבנות דווקאירוק בעיניים
גם הבנים הקטנים שלי ראו ביחד לפי כוחם. שיחה מעצימה.
תודה!!!תילי חורבות
יש קישור גם לשיחה המקבילה לבנים?באר מרים
אני לא יודעתירוק בעיניים
נח לו לאדם שנברא או לא נח לו נחלקו חז"לבחור זהבאחרונה
מעכשיו שנברא יעסוק בתורה ומצוות
תיק לרכב- של car bag אשמח להמלצות.yosefin
שבוע טוב! כולם מכירים את התיק של צימיגג לגג הרכב ויש לו המלצות מצויינות, אשמח לשמוע דעתכם על הקאר באג שמציע אותו דבר ואף יותר במחיר יותר זול.
תודה רבה ושבוע טוב!
תודה רבה ושבוע טוב!
מקפיץyosefin
יש לי אותו מהקיץ האחרון השתמשתי בו פעמיים. הוא מעולהאניוהוא
תודה רבה, חיפשת ביקורות? איך שמעת עליו?yosefin
לא זוכר בדיוק .אניוהואאחרונה
נראה לי התייעצתי עם ידידי@נחשון מהרחברון מה יש לו ומה האיכות וכו'
מפה לשם הוא שלח לי כמה לינקים
ואמר שזה נראה טוב, אבל קצת יקר.
קראתי הרבה מידע באינטרנט, ובאמת היה נראה שהאיכות היא באמת שונה מהזולים שיש בשוק
אחרי כמה ימים קיבלתי קופון הנחה, נראה לי של כ80₪
אז הזמנתי...
מפה לשם הוא שלח לי כמה לינקים
ואמר שזה נראה טוב, אבל קצת יקר.
קראתי הרבה מידע באינטרנט, ובאמת היה נראה שהאיכות היא באמת שונה מהזולים שיש בשוק
אחרי כמה ימים קיבלתי קופון הנחה, נראה לי של כ80₪
אז הזמנתי...
סימנים לגבר אלים ???תקווה2
שלום לכולם,
היה וורט אך עדיין עם ספקות בגלל דברים שראיתי..שגורמים לי לחשוד בבעיתיות בקשר. או בסימני אלימות של הגבר..
שיתפתי את המאמנת זוגית בנושא.
סליחה על האריכות..
אני מאוד חוששת ואומרת בזהירות רבה
אבל יש סימנים של גבר אלים.
1. למשל משהו לא הולך - הוא אומר לי זה ... ( אומר את הרחוב שבו אני גרה .אני גרה באזור קצת לא קל במבחינת אנשים.שכונת מצוקה לשעבר).
2. אמרתי לו שאעשה אירוסין. למה אין צורך. חבל על הכסף. שהוא יודע שמשפחתי עושה ..מנסה להניע אותי מזה . רב איתי על זה .רבתי עם אחותי בגלל שכביכול היא משתלטת ומציע חתונה .חינה אירוסין .
3. פתאום אימא שלו מתערבת ואומרת בשביל מה תעשו חינה חבל על הכסף.או הפרשת חלה. שהיא ישבה עם הורי .אמרה להם מה שאני .. רוצה שאעשה..
4. בכלל לא לקח אחריות על אולמות. אני חיפשתי לבד !
הלכתי לבד לאולמות..הוא רק ראה תפריטים.
כל דבר אומר אין לי זמן אני עובד. אני גם עובדת .לבד עם 6 ילדים של חינוך מיוחד.
הוא סוג של מזלזל : מה את עושה איתם כדורי שוקולד ואני עובד אין לי זמן כמוך.( אני סייעת חינוך מיוחד ובית הספר אמור להביא מורה אבל לא מביא.וגם שאני מורה רגילה לא מוכנים לשלם לי על הימים שאני מחליפה את המורה בחינוך מיוחד .גם לא על רביעי. זאת אומרת שאני אחראית עליהם על כל דבר שקורה
בגלל שהילדים על אחריותי אני צריכה להעסיק אותם).
5. סוג של הפניית אצבע כלפיי הכוונה מצביע עלי.
6. אומר לי שאני לא מתארגנת לחתונה . שהוא בכלל לא בדק דירות. אולמות .לא הלך לראות .כאילו כלום ושום דבר.לא לוקח אחריות.
7. פתאום אומר די איזה לחץ.
יכולנו להיות נשואים לפני 4 שנים.
ממש לא.
מאז היה הפסקה. אחרי שהוא פגע בי אני זאת שבחרתי לסלוח ולהחזיר אותו.
8. סתם למשל. אתמול חזרנו מאוחר בגלל הארגונים. אבא שלי התקשר.הבחור
אמר לי לא נעים .אבא שלי התקשר לא עניתי לו .רק כתבתי בהודעה אני בדרך.
ואז שוב התקשר ואז אמרתי שהלכתי לטפל בטבעת .
הלכתי באמת לטפל בטבעת..
הוא מתחיל לי ;"אל תגידי לאבא שלך שאת איתי אני מתבייש "שכך את חוזרת ב9 בערב.
9. על תאריך לחתונה אומר שאני אשמה ,שעדיין אין אולם כי אני לא מחליטה. אם זה חשוב לו שיקח החלטה וילך לראות אולמות. שיתקשר .יברר...
10. כל שניה אני משנה דעות כאילו בגללו.
11. איים אפילו בשני שאם לא הוא עוזב את הקשר כי נמאס לו.שיקח אחריות
החליט לקחת הפסקה.
זה מראה על חוסר רצינות.
12. שני היינו במסעדה
אפילו לא הציע לשלם חשבון של 110 שח..
למה כי הוא קנה לי טבעת אירוסין ב450 שח שכמעט עמד להתעלף מהסכום.
13. היה מצב שבאמת התעצבנתי ואמרתי לו קח אחריות. הוא הרים עלי את הקול באוטו.
14. תמיד שיש ויכוח האשמה עלי .כביכול אני תמיד אשמה והוא שום דבר !
אני מבינה את אחי שכביכול אומר ברגע שתחיי איתו הכל ישתנה.
אבל אם יש סימנים שמעידים על בעיתיות בקשר על אלימות גם שהיה וורט זה חשיבה מחודשת על המצב הזה.
כתבתי כי זה יעזור יותר
15. כל דבר חבל לבזבז. חבל על הכסף..
אין לו דעה משלו משנה אותה לא יודע לקחת אחריות.
16.לא מוכן להתפשר - יש לו 5 רבנים שיבואו לחתונה
רוצה מחיצה גם באוכל.
אתה דתי. אני דתיה המשפחות. לא נוהגים הפרדה באוכל.
רק בריקודים !
המשפחות דתיות למה אני צריכה להזיז את כולם בשביל 5 אנשים.
תעשה לרבנים מחיצה מסביבם וזהו. לא מוכן לשמוע כלל חשוב לו שהחתונה תהיה קדושה.
רצה בהתחלה חתונה באולם בית כנסת בא לקראתי באולם..
אדם מתחתן פעם אחת בחיים שלו גם על החתונה שלו יתקמצן. לא כל היום אבא מחתן בת.
17.כל הזמן אומר לי לכי תחפשי לך גבר שיגיד לך קוצי מוצי.
ואחכ ירביץ..
שיגיד תודה שבכלל אני יוצאת איתו.
ומסתירה שהוא האדם שפגע בי גם בגלל שרב אמר לו לעשות את זה אבל עדיין.
וגם מסתירה שהוא צולע ברגל מכולם.
אשמח לתגובות..
אני ממש בצומת דרכים.
תודה
היה וורט אך עדיין עם ספקות בגלל דברים שראיתי..שגורמים לי לחשוד בבעיתיות בקשר. או בסימני אלימות של הגבר..
שיתפתי את המאמנת זוגית בנושא.
סליחה על האריכות..
אני מאוד חוששת ואומרת בזהירות רבה
אבל יש סימנים של גבר אלים.
1. למשל משהו לא הולך - הוא אומר לי זה ... ( אומר את הרחוב שבו אני גרה .אני גרה באזור קצת לא קל במבחינת אנשים.שכונת מצוקה לשעבר).
2. אמרתי לו שאעשה אירוסין. למה אין צורך. חבל על הכסף. שהוא יודע שמשפחתי עושה ..מנסה להניע אותי מזה . רב איתי על זה .רבתי עם אחותי בגלל שכביכול היא משתלטת ומציע חתונה .חינה אירוסין .
3. פתאום אימא שלו מתערבת ואומרת בשביל מה תעשו חינה חבל על הכסף.או הפרשת חלה. שהיא ישבה עם הורי .אמרה להם מה שאני .. רוצה שאעשה..
4. בכלל לא לקח אחריות על אולמות. אני חיפשתי לבד !
הלכתי לבד לאולמות..הוא רק ראה תפריטים.
כל דבר אומר אין לי זמן אני עובד. אני גם עובדת .לבד עם 6 ילדים של חינוך מיוחד.
הוא סוג של מזלזל : מה את עושה איתם כדורי שוקולד ואני עובד אין לי זמן כמוך.( אני סייעת חינוך מיוחד ובית הספר אמור להביא מורה אבל לא מביא.וגם שאני מורה רגילה לא מוכנים לשלם לי על הימים שאני מחליפה את המורה בחינוך מיוחד .גם לא על רביעי. זאת אומרת שאני אחראית עליהם על כל דבר שקורה
בגלל שהילדים על אחריותי אני צריכה להעסיק אותם).
5. סוג של הפניית אצבע כלפיי הכוונה מצביע עלי.
6. אומר לי שאני לא מתארגנת לחתונה . שהוא בכלל לא בדק דירות. אולמות .לא הלך לראות .כאילו כלום ושום דבר.לא לוקח אחריות.
7. פתאום אומר די איזה לחץ.
יכולנו להיות נשואים לפני 4 שנים.
ממש לא.
מאז היה הפסקה. אחרי שהוא פגע בי אני זאת שבחרתי לסלוח ולהחזיר אותו.
8. סתם למשל. אתמול חזרנו מאוחר בגלל הארגונים. אבא שלי התקשר.הבחור
אמר לי לא נעים .אבא שלי התקשר לא עניתי לו .רק כתבתי בהודעה אני בדרך.
ואז שוב התקשר ואז אמרתי שהלכתי לטפל בטבעת .
הלכתי באמת לטפל בטבעת..
הוא מתחיל לי ;"אל תגידי לאבא שלך שאת איתי אני מתבייש "שכך את חוזרת ב9 בערב.
9. על תאריך לחתונה אומר שאני אשמה ,שעדיין אין אולם כי אני לא מחליטה. אם זה חשוב לו שיקח החלטה וילך לראות אולמות. שיתקשר .יברר...
10. כל שניה אני משנה דעות כאילו בגללו.
11. איים אפילו בשני שאם לא הוא עוזב את הקשר כי נמאס לו.שיקח אחריות
החליט לקחת הפסקה.
זה מראה על חוסר רצינות.
12. שני היינו במסעדה
אפילו לא הציע לשלם חשבון של 110 שח..
למה כי הוא קנה לי טבעת אירוסין ב450 שח שכמעט עמד להתעלף מהסכום.
13. היה מצב שבאמת התעצבנתי ואמרתי לו קח אחריות. הוא הרים עלי את הקול באוטו.
14. תמיד שיש ויכוח האשמה עלי .כביכול אני תמיד אשמה והוא שום דבר !
אני מבינה את אחי שכביכול אומר ברגע שתחיי איתו הכל ישתנה.
אבל אם יש סימנים שמעידים על בעיתיות בקשר על אלימות גם שהיה וורט זה חשיבה מחודשת על המצב הזה.
כתבתי כי זה יעזור יותר
15. כל דבר חבל לבזבז. חבל על הכסף..
אין לו דעה משלו משנה אותה לא יודע לקחת אחריות.
16.לא מוכן להתפשר - יש לו 5 רבנים שיבואו לחתונה
רוצה מחיצה גם באוכל.
אתה דתי. אני דתיה המשפחות. לא נוהגים הפרדה באוכל.
רק בריקודים !
המשפחות דתיות למה אני צריכה להזיז את כולם בשביל 5 אנשים.
תעשה לרבנים מחיצה מסביבם וזהו. לא מוכן לשמוע כלל חשוב לו שהחתונה תהיה קדושה.
רצה בהתחלה חתונה באולם בית כנסת בא לקראתי באולם..
אדם מתחתן פעם אחת בחיים שלו גם על החתונה שלו יתקמצן. לא כל היום אבא מחתן בת.
17.כל הזמן אומר לי לכי תחפשי לך גבר שיגיד לך קוצי מוצי.
ואחכ ירביץ..
שיגיד תודה שבכלל אני יוצאת איתו.
ומסתירה שהוא האדם שפגע בי גם בגלל שרב אמר לו לעשות את זה אבל עדיין.
וגם מסתירה שהוא צולע ברגל מכולם.
אשמח לתגובות..
אני ממש בצומת דרכים.
תודה
לא מחייב אלימות, אבל נשמע קשר לא נעים בכללפלונפון מירוסלב
אולי גם הוא מרגיש ככה. צריך לבדוק דבר כזה לעומק.
למה מתחתנים אם המצב כל כך לא נעים?
זה לא שצריך פה להוריד את האגו או הראש קצת, נשמע שהיסוד בעייתי מלכתחילה.
לא רק אלימות צריכה למנוע חתונה, ואולי גם הבחור מרגיש שמעיק לו משהו בקשר.
כדאי להתייעץ עם גורם מקצועי ולהבין מה קורה כאן. נשמע מוזר מאוד
למה מתחתנים אם המצב כל כך לא נעים?
זה לא שצריך פה להוריד את האגו או הראש קצת, נשמע שהיסוד בעייתי מלכתחילה.
לא רק אלימות צריכה למנוע חתונה, ואולי גם הבחור מרגיש שמעיק לו משהו בקשר.
כדאי להתייעץ עם גורם מקצועי ולהבין מה קורה כאן. נשמע מוזר מאוד
בעלי לא ג'נטלמןמעיינית
אז הייתי רוצה לדעת אם יש כאן מישהי שגם חווה את זה או אפילו סתם מה דעתכן.
אני באה מבית שאבא ואחים שלי לא היו מעורבים בעבודות הבית כמו נקיונות בישולים וכו, מצד שני הם כן מתנהגים בג'נטלמניות בדברים כמו עזרה בקניות, הרמה של דברים כבדים (אין מצב שאלך עם אבא לסופר והוא יתן לי להרים שקית ריקה אפילו).
ואז התחתנתי, ובעלי שיחיה הוא לא הכי כזה. אם נוסעים לטיול זה ברור לו שכל אחד מרים את התיק שלו, אם עושים קניות ברור לו שכל אחד מרים כמה שקיות ולא משנה אם הן כבדות. וזה מתבטא בעוד מגוון סיטואציות שבגדול פשוט סוג של מורידות לי ממנו בתור גבר ובעל. אם אני לא אשאל אותו אם הוא יכול להרים את הדברים הוא לא יעשה זאת לבד. בהתחלה הייתי מאוד מתעצבנת על זה ומתבשלת עם עצמי עד שהתחלתי לדבר איתו על הנושא, יש שיפור די מועט, באמת שכבר דיברתי איתו על העניין המון פעמים ואני אובדת עצות. האם אני מגזימה? אשמח לשמוע מה אתן חושבות
אני באה מבית שאבא ואחים שלי לא היו מעורבים בעבודות הבית כמו נקיונות בישולים וכו, מצד שני הם כן מתנהגים בג'נטלמניות בדברים כמו עזרה בקניות, הרמה של דברים כבדים (אין מצב שאלך עם אבא לסופר והוא יתן לי להרים שקית ריקה אפילו).
ואז התחתנתי, ובעלי שיחיה הוא לא הכי כזה. אם נוסעים לטיול זה ברור לו שכל אחד מרים את התיק שלו, אם עושים קניות ברור לו שכל אחד מרים כמה שקיות ולא משנה אם הן כבדות. וזה מתבטא בעוד מגוון סיטואציות שבגדול פשוט סוג של מורידות לי ממנו בתור גבר ובעל. אם אני לא אשאל אותו אם הוא יכול להרים את הדברים הוא לא יעשה זאת לבד. בהתחלה הייתי מאוד מתעצבנת על זה ומתבשלת עם עצמי עד שהתחלתי לדבר איתו על הנושא, יש שיפור די מועט, באמת שכבר דיברתי איתו על העניין המון פעמים ואני אובדת עצות. האם אני מגזימה? אשמח לשמוע מה אתן חושבות
מבינה אותךפרצוף כרית
כל אחד מה שהתרגל מהבית
אצלי למשל זה בדיוק הפוך, לפני החתונה היתי מרימה בדיוק כמו כולם ואף אחד לא ריחם עלי
ומאז החתונה בעלי יותר מרים ואני מרגישה יותר כמו מלכה בקטע של לסחוב ... שהוא כמעט לא נותן לי
אני לא חושבת שאת מגזימה, פשוט זה הרגלים מהבית, וההרגשה שלך מאוד מובנת ולגיטימית,
אבל מה אפשר לעשות? נראה לי כדאי לך לקבל את המצב..... לשנות אנשים לא תמיד מצליח...... קשה מאוד
ורק במקרים שאת ממש נניח בהריון או ספק הריון שאסור לך לסחוב - רק אז להתעקש עם בעלך בעדינות שיסחב במקומך... בכל שאר המקרים לנסות לקבל את המצב ולהרים כמו כולם....
ביקשתן שוויון לא ????הולך לאיבוד
...פרצוף כרית
עבר עריכה על ידי פרצוף כרית בתאריך כ"ה בשבט תשפ"ב 16:50
.....
ממש לא קשור לפמיניזםמעיינית
אני לא מתמיירת להיות איזה פמיניסטית גדולה, ברור שאני חושבת שלנשים כוח עצום, בעיקר מנטלי, יחד עם זאת מכירה במגבלות האישה מעצם היותה אישה! וזו לא בושה להכיר במגבלות של עצמך.
אני לא התכוונתי לדבר על הנושא מתוך איזה רצון להיות פרינססה, באמת רציתי לדעת מה נשים אחרות חושבות על הסיטואציה בגלל שאני ממש לא מתחברת לזה. לדעתי הבעל מראה על הכבוד והאהבה לאישה גם בדברים האלו, של להרים לה את התיק הכבד שהיא ארזה לטיול או לסחוב את הקניות. ושלא יצא מצב שאני חושבת שאני לא צריכה להרים סיכה, ברור שלא מתכוונת לזה
אני לא התכוונתי לדבר על הנושא מתוך איזה רצון להיות פרינססה, באמת רציתי לדעת מה נשים אחרות חושבות על הסיטואציה בגלל שאני ממש לא מתחברת לזה. לדעתי הבעל מראה על הכבוד והאהבה לאישה גם בדברים האלו, של להרים לה את התיק הכבד שהיא ארזה לטיול או לסחוב את הקניות. ושלא יצא מצב שאני חושבת שאני לא צריכה להרים סיכה, ברור שלא מתכוונת לזה
הגבתי לתגובה שלו, בלי קשר לפתיחת השרשור, סליחהפרצוף כרית
סתם בדרך אגב, לא קשור לדבריך, אני מבינה אותך וזה לא סותר
סתם בדרך אגב
ברור שבאופן טבעיפרצוף כרית
זה נחמד שהגבר מרים ונותן לאישה הרגשה טובה של קצת מלכה שלא תרים, בפרט שבוודאי שבמצבים מסוימים כדאי שלא תרים ולא תתאמץ , וגם סתם הרגשה טובה לאשתו
אבל...... אני יכולה להבין שיש גברים שלא כאלה ולמרות זאת הם בעלים מצוינים, פשוט יש להם קטע עם הדבר הספציפי הזה שכך הם מתנהגים.... ככה למשל אצל הוריי, אמא שלי מרימה הכל כמעט כמו גבר והכל בסדר איתם ויש להם קשר מעולה 
לעומת זאת בעלי מתיחס אלי יותר כמו מלכה בקטע של לסחוב, לא בכוונה ככה זה
אז לדעתי פשוט תקבלי את זה, יש מספיק בעיות שיכולות לצוץ בזוגיות, זה אמנם באסה קצת אבל לא ממש נורא ותשמחי אם בשאר הדברים הוא בעל טוב ומכבד, כי יחסית זה "בקטנה" וחבל שזה יעיב לכם על הזוגיות
וכפי שכבר כתבתי בתגובה אחרת, במצבים שאסור או לא כדאי לך להרים מבחינה בריאותית, בוודאי ובוודאי שתבקשי ממנו להרים
אבל בשאר המצבים הרגילים , לא כדאי "לפתוח חזית" על הנושא הזה... לעניות דעתי... וחיבוק על המצב..
אני צוחק אשת אישהולך לאיבוד
אל תקחי אותי ברצינות בתגובה של שורה אחת...
ברור שגם אני בעד שוויון אולם מה שאת מתארת איננו קשור כלל להיותו גנטלמן או לא...
עליו להיות ערני לסביבה ובמקרה הפרטני שלך עליו להיות קשוב וערני בכל הנוגע אליכם כזוג.
יקח זמן עד שנגיע למצב שגבר יעבור על יד הכיור ויחליט לשטוף כלים כי "זה מפריע לו בעין" אבל לעזור לך עם משאות כבדים או קניות זה מאסט אנושי שאיננו קשור בשום צורה כזו או אחרת לגנטלמניות....
זו דעתי האישית
ברור שגם אני בעד שוויון אולם מה שאת מתארת איננו קשור כלל להיותו גנטלמן או לא...
עליו להיות ערני לסביבה ובמקרה הפרטני שלך עליו להיות קשוב וערני בכל הנוגע אליכם כזוג.
יקח זמן עד שנגיע למצב שגבר יעבור על יד הכיור ויחליט לשטוף כלים כי "זה מפריע לו בעין" אבל לעזור לך עם משאות כבדים או קניות זה מאסט אנושי שאיננו קשור בשום צורה כזו או אחרת לגנטלמניות....
זו דעתי האישית
אני חושבת שפה יש לך טעותמיקי מאוס
כל אדם, גבר או אישה, מראה אהבה בדרך שונה לגמרי.
וכמובן לחברה והתרבות בה גדל יש השפעה מטורפת
וגם לאופי
יש גבר שלימדו אותו שלהראות אהבה לאישה זה לסחוב לה ולפנק אותה בפרחים
יש גבר שראה מודלים אחרים
כמו שיש נשים שיראו אהבה בלבשל ולקפל יפה את הכביסה
ויש כאלה שיש להן מודל אחר
וגם בהקשר של אופי- יש כאלה שמראים אהבה במעשים, יש במילים, יש במתנות מיוחדות ויש כאלה שזה שמפנים ערב לדייט
אפשר ללמוד עוד המון על הנושא- שפות לאהבה
מניחה שנתקלת בזה
אז גם כאן- אני אישית ממש לא חיפשתי גבר שיסחב במקומי איפה שלא קשה לי, זה מקטין אותי.
כמובן שאני שמחה שהוא מפנק אותי כשזה מתאים לי ונכון שזה יוצא יותר במעשים כאלה כמו שאני יותר אפנק בקניות ובישולים- כי לכל אחד מאיתנו חוזקות שונות
אבל זה לא מדד לאהבה או לגבריות.
ואם את רוצה משהו כזה- הכי טוב ונכון לבקש במפורש - אני רוצה שתתן לי תחושה שאני הליידי שלך ותציע לי לקחת ממני דברים כבדים
ועדיין לא בטוח שזה יקרה בקרוב
זה טוב וחמוד שאת רוצה, זה רגש לגיטימי. אבל זה שהוא לא נותן לך לא אומר שהוא לא גברי או שהוא לא אוהב מספיק- אלא פשוט שהמח שלו עובד אחרת.
וכמו כל זוג- אתם צריכים ללמד אחד את השני את השפות שלכם
ללמוד את השפה של השני כמה שמצליחים
ולהבין שאהבה לא נמדדת במדדים אוביקטיבים אלא רק במדדים שמתאימים ספציפית לכם
בטוחה שגם את לא תוותרי כל כך מהר ברגש על התפיסות שגדלת עליהם, אבל לפחות בהבנה- תשכנעי את עצמך שהמשוואה בין ג'נטלמן לבנזוג אוהב לא נכונה
וכמובן לחברה והתרבות בה גדל יש השפעה מטורפת
וגם לאופי
יש גבר שלימדו אותו שלהראות אהבה לאישה זה לסחוב לה ולפנק אותה בפרחים
יש גבר שראה מודלים אחרים
כמו שיש נשים שיראו אהבה בלבשל ולקפל יפה את הכביסה
ויש כאלה שיש להן מודל אחר
וגם בהקשר של אופי- יש כאלה שמראים אהבה במעשים, יש במילים, יש במתנות מיוחדות ויש כאלה שזה שמפנים ערב לדייט
אפשר ללמוד עוד המון על הנושא- שפות לאהבה
מניחה שנתקלת בזה
אז גם כאן- אני אישית ממש לא חיפשתי גבר שיסחב במקומי איפה שלא קשה לי, זה מקטין אותי.
כמובן שאני שמחה שהוא מפנק אותי כשזה מתאים לי ונכון שזה יוצא יותר במעשים כאלה כמו שאני יותר אפנק בקניות ובישולים- כי לכל אחד מאיתנו חוזקות שונות
אבל זה לא מדד לאהבה או לגבריות.
ואם את רוצה משהו כזה- הכי טוב ונכון לבקש במפורש - אני רוצה שתתן לי תחושה שאני הליידי שלך ותציע לי לקחת ממני דברים כבדים
ועדיין לא בטוח שזה יקרה בקרוב
זה טוב וחמוד שאת רוצה, זה רגש לגיטימי. אבל זה שהוא לא נותן לך לא אומר שהוא לא גברי או שהוא לא אוהב מספיק- אלא פשוט שהמח שלו עובד אחרת.
וכמו כל זוג- אתם צריכים ללמד אחד את השני את השפות שלכם
ללמוד את השפה של השני כמה שמצליחים
ולהבין שאהבה לא נמדדת במדדים אוביקטיבים אלא רק במדדים שמתאימים ספציפית לכם
בטוחה שגם את לא תוותרי כל כך מהר ברגש על התפיסות שגדלת עליהם, אבל לפחות בהבנה- תשכנעי את עצמך שהמשוואה בין ג'נטלמן לבנזוג אוהב לא נכונה
"להכיר במגבלות האישה" זה שהיא לא תסחב שקית ריקה?דריה פלג
נשמע שקצת נסחפים עם זה, לא?..
היא אישה אחתמדייקאחרונה
ואני לא יודע מה היא ביקשה או לא.
ובכל מה שקשור לקטע זוגי אין "הגברים נגד נשים" יש שני אנשים שאוהבים אחד את השני ורוצים לעשות את הטוב לבן/בת זוג
ובכל מה שקשור לקטע זוגי אין "הגברים נגד נשים" יש שני אנשים שאוהבים אחד את השני ורוצים לעשות את הטוב לבן/בת זוג
נשואה טריה?מחושלת
תבקשי ממנו בכל פעם מחדש עד שהוא כבר מעצמו לא יתן לך להרים כבד.
ג'נטלמן זה רק בסרטים5+
ההוא שפותח לך את הדלת של הרכב. אני הייתי מוותרת על השטות הזאת. מעדיפה שישתוף כלים, יבשל, יקלח ילדים עייפים...
צריך יותר מידות טובות. יש משהו כבד, תעזור לאשתך להרים כי ואהבת לרעך כמוך. כשאתה מתקשה במשהו היית שמח שיעזרו לך, אז לאשתך קשה או לא בריא להרים דברים כבדים, תעזור לה.
ולא רק בזה, יכול להיות שקשה לה לעשות את כל עבודות הבית לבד, אז כדאי שתשתתף במשימות.
צריך גם הדדיות, גם אשה צריכה לעזור לבעלה במה שהיא יכולה והוא צריך עזרה.
לא כלכך הבנתי את הקטע של הקניות, למה זה רק הגבר צריך להרים שקיות אם הן לא כבדות? מצד שני אם הוא גם בקניות שיהיה שותף במשימה .
אצלינו בגלל שאני בד"כ עושה קניות, כי בעלי שונא את זה וגם אין לו זמן, אני גם מרימה לבד את השקיות. אם כבד לי אני מחלקת את הקניות ליותר שקיות... והבנות שלי בכלל מתחרות מי מסוגלת להרים כמה שיותר שקיות. שיהיה להן לבריאות.
לדעתי האישית גבר גבר הוא אחד שרוצה לעזור ולהתחשב בך באמת. לא לתת לאישה להרים שקית ריקה, זה הצגה ריקה שלא נראה שיש מאחוריה איזשהי אמת, חוץ מהרגלים משונים בעיני. (ולא מתכוונת חלילה לפגוע או לזלזל באביך, ככה נראה לי) גבר שמבין שגם אישתו עבדה היום וניגש לשתוף כלים וכדו', זה גבר אמיתי.
צריך יותר מידות טובות. יש משהו כבד, תעזור לאשתך להרים כי ואהבת לרעך כמוך. כשאתה מתקשה במשהו היית שמח שיעזרו לך, אז לאשתך קשה או לא בריא להרים דברים כבדים, תעזור לה.
ולא רק בזה, יכול להיות שקשה לה לעשות את כל עבודות הבית לבד, אז כדאי שתשתתף במשימות.
צריך גם הדדיות, גם אשה צריכה לעזור לבעלה במה שהיא יכולה והוא צריך עזרה.
לא כלכך הבנתי את הקטע של הקניות, למה זה רק הגבר צריך להרים שקיות אם הן לא כבדות? מצד שני אם הוא גם בקניות שיהיה שותף במשימה .
אצלינו בגלל שאני בד"כ עושה קניות, כי בעלי שונא את זה וגם אין לו זמן, אני גם מרימה לבד את השקיות. אם כבד לי אני מחלקת את הקניות ליותר שקיות... והבנות שלי בכלל מתחרות מי מסוגלת להרים כמה שיותר שקיות. שיהיה להן לבריאות.
לדעתי האישית גבר גבר הוא אחד שרוצה לעזור ולהתחשב בך באמת. לא לתת לאישה להרים שקית ריקה, זה הצגה ריקה שלא נראה שיש מאחוריה איזשהי אמת, חוץ מהרגלים משונים בעיני. (ולא מתכוונת חלילה לפגוע או לזלזל באביך, ככה נראה לי) גבר שמבין שגם אישתו עבדה היום וניגש לשתוף כלים וכדו', זה גבר אמיתי.
מסכימה ^^אחת פשוטה
כדאי להתחיל פעילות גופניתמופאסה
לבנות שרירים,
אישית מאוד ממליץ טיפוס קירות.
תלכו ביחד, את תהיי חזקה והוא יהיה חתיך
אחרי זה תשמחי שהוא לא ג'נטלמן
פתרתי לך את הבעיה...
אישית מאוד ממליץ טיפוס קירות.
תלכו ביחד, את תהיי חזקה והוא יהיה חתיך
אחרי זה תשמחי שהוא לא ג'נטלמן
פתרתי לך את הבעיה...
איך זה אצל ההורים שלו?יוני כמוני
הרבה פעמים באופן אוטומטי מחקים אחד לאחד או עושים ההפך המוחלט ממה שקורה בבית ההורים (תלוי איך ההתנהגות המסוימת השפיעה על בן הזוג ומה הוא חשב עליה בזמן אמת). בהרבה מהמקרים האלה דרך האמצע היא הדרך הטובה ביותר וכיוון שזה נעשה בצורה אוטומטית לא שמים לב לזה. הייתי נותן את הלב שלי לנקודה הזאת ואם היא אכן רלוונטית פותח עליה דיון ומשם להגיע למקרה הפרטי של הג'נטלמניות.
ושאלה נפרדת - האם בעלך כן עוזר ומשתתף במטלות הבית בניגוד לנהוג אצל הגברים במשפחתך?
ושאלה נפרדת - האם בעלך כן עוזר ומשתתף במטלות הבית בניגוד לנהוג אצל הגברים במשפחתך?
תלוי בדוגמא הורית, ועוד דבריםהעני ממעש
תפתחי מולו. אחרי שאת חושבת עם עצמך היטב. האם נובע כי כך מתאים לך, או כי כך ראית בבית. או בגלל סיבה אחרת.
אגב. גם לו עלול להיות משהו מקביל.
אגב. גם לו עלול להיות משהו מקביל.
את באה מעולםסוסה אדומה
עבר עריכה על ידי סוסה אדומה בתאריך כ"ה בשבט תשפ"ב 21:31
שהכתיב לך ערכים מסויימים, ואת מצפה שהגבר שלך יעמוד בערכים האלה, אחרת את מגדירה אותו כלא ג'נטלמן, וממילא, אם הגברים בבית שלך היו ג'נטלמנים, אז הוא לא גבר.קודם כל תהי מודעת לזה שיש לך תפיסת עולם שגבר חייב להיות ג'נטלמן. (אחרת הוא לא גברי בעינייך, יורד לך ממנו וכו') כמובן שזה בסדר גמור,
אבל זה משהו בפני עצמו שאת צריכה להתבונן בו - ולהבין שזה שלך.
הוא לעומת זאת, בא מעולם ערכים שונה משלך, ויש בעיניו למשל ערכים נשיים בעיניו שאולי את לא עומדת בהם, האם זה הופך אותך ללא נשית?
לא.
אולי זה הופך אותך ללא מספיק נשית בעיניו.
למה אני אומרת את זה?
כי כבר עשינו את הבחירות שלנו,
התחתנו.
כדאי שבמקום שנתמרמר על זה שהאישה שלי "לא נשית" בעולם המושגים שלי,
שאבין שאני יכול להרחיב את עולם המושגים שלי, ואם יש לי משהו שמפריע לי ספציפית, א. זה יפריע לי הרבה פחות, כי זה כבר לא הופך את אישתי ללא נשית בעיניי, או במקרה שלך את אישך ללא גברי בעינייך, אלא אני רק צריך לבקש ממנה בצורה חיננית את אותו עניין ספציפי.
ברגע שתעבדי על תפיסת העולם שלך,
תצליחי לבקש ממנו יפה "מאמי אתה יכול להרים את זה בבקשה? כבד לי
"הוא ירים, ועם הזמן הוא ילמד מה כבד לך ומה פחות.
העיקר שאת לא תעשי דברים שלא מכבדים אותך כאישה, וגם שלא תריבי איתו על זה, גם בשביל השלום בית ;) וגם כי בסוף אני מניחה שזה לא הופך אותך לנשית ומושכת בעיניו כשאת דורשת שיראה אותך כאישה. פשוט תהי.
במקום להרים משהו כבד בעצמך ולהתעצבן, תחליטי שזה לא מתאים לך ואל תרימי.
אם הוא לא ירים, תבקשי ממנו יפה, ואם לא יסכים, תעזרי במישהו אחר אם מתאים לך. העיקר תכבדי את הגוף שלך ואת עצמך כפי שנראה לך.
הכעס שלנו הוא ברובו על עצמנו.
אנחנו מצפים שמישהו יתן לנו את מה שאנחנו לא נותנים לעצמנו, אבל זה לעולם לא יהיה ככה.
ברגע שתתני לעצמך כבוד כאישה, הגבר שלך יתן לך את הכבוד הזה ובאהבה.
גם אם זה יהיה בדרך שלו.
קבלי את הג'נטלמניות היחודית שלו,
ותלמדי אותו להיות גם ג'נטלמן בעינייך, באהבה.
אבל בעיקר בעיקר תזכרי, מה שלא תתני לעצמך, הוא לעולם לא יתן לך.
תאהבי, תעריכי ותכבדי את עצמך.
ותעשי רק מה שבכוחות שלך, כמו שהיית מצפה שאף אדם שאת אוהבת לא יעשה מעבר לכוחותיו.
כתבתי קצת מבולגן, מקווה שהמסר הובן...
יש פתק החלפה לא?בסדר גמור
נדרשת פה עבודה לגשר
את לא צודקת ולא טועה.
תעשו תהליך יחד ותראו ברכה בע"ה
נ.ב יכול להיות שיש לו ראש קוקוס והוא לא הבין בכלל את עומק הפער שיש לך.
שיחה זוגית קבועה אתם עושים?
את לא צודקת ולא טועה.
תעשו תהליך יחד ותראו ברכה בע"ה
נ.ב יכול להיות שיש לו ראש קוקוס והוא לא הבין בכלל את עומק הפער שיש לך.
שיחה זוגית קבועה אתם עושים?
לא שאני חושבת שרמת הגנטלמניות היא מדדקופצת
לגבריות שלו.
אבל מבינה על מה את מדברת...
אצלי זו היתה בעיה שלי שלא ידעתי להיות נזקקת לעזרה. להיות חלשה. לאפשר לעצמי להיות לידו קצת אישה.
אם תגידי לו בסוף הקניה - וואו איזה שקית כבדה!! אתה יכול להרים אותה אתה?
תבואי את מתוך המקום ה"חלש" שלך. סביר מאוד להניח שהוא ירצה לצאת הגבר המושיע שלך...
הצלחת להבין אותי?
הרי איני אישית אין לי בעיה טכנית להרים כבד. וכל זמן שהמשכתי להרים כבד ולצפות שהוא ייזעק ויבוא לקחת ממני - זה יצר תסכול.
ברגע שאני באה אליו מהמקום הנשי שלי, שקשה לי להרים את השקית הזו, זה יכול להיות אגב גם קושי רגשי - לא נותן לי הרגשה נשית לידך - הוא אוטומטית בא מולי עם הצד הגברי שלו : מה פתאום, תעזבי. אני ארים את זה...
עם הזמן ההתנהגות שלי ושלו התקבעה כהרגל.
מקווה שהצלחת להבין על מה אני מדברת. כי מרגישה שלא הייתי רהוטה כ"כ...
אבל מבינה על מה את מדברת...
אצלי זו היתה בעיה שלי שלא ידעתי להיות נזקקת לעזרה. להיות חלשה. לאפשר לעצמי להיות לידו קצת אישה.
אם תגידי לו בסוף הקניה - וואו איזה שקית כבדה!! אתה יכול להרים אותה אתה?
תבואי את מתוך המקום ה"חלש" שלך. סביר מאוד להניח שהוא ירצה לצאת הגבר המושיע שלך...
הצלחת להבין אותי?
הרי איני אישית אין לי בעיה טכנית להרים כבד. וכל זמן שהמשכתי להרים כבד ולצפות שהוא ייזעק ויבוא לקחת ממני - זה יצר תסכול.
ברגע שאני באה אליו מהמקום הנשי שלי, שקשה לי להרים את השקית הזו, זה יכול להיות אגב גם קושי רגשי - לא נותן לי הרגשה נשית לידך - הוא אוטומטית בא מולי עם הצד הגברי שלו : מה פתאום, תעזבי. אני ארים את זה...
עם הזמן ההתנהגות שלי ושלו התקבעה כהרגל.
מקווה שהצלחת להבין על מה אני מדברת. כי מרגישה שלא הייתי רהוטה כ"כ...
אני מתכוונתקופצת
שתבואי מולו כאישה מול גבר.
לא ממקום שוויוני.
לא ממקום שוויוני.
ואיי אצלנו הפוךמלאת אושר
אני באה מבית בול כמו שלך- ולכן חיפשתי את הבעל ההפוך .
גם הוא לפעמים מנסה להיות גברי ולמנוע ממני לסחוב דברים כבדים וכזה (שזה נשמע לי הכי מיושן, ואני דווקא לא פמינסטית, ואני הכי נרתעת מזה, כאילו נכון אני בת אבל כל חיי סחבתי דברים ואני חזקה ואסרטיבית מול כל העולם, או לפחות משתדלת- אז למה רק מול בעלי אני אהיה חלשלושה ותלותית?
הגיוני, שכל אחת אוהבת משהו שונה. יכול להיות שבעיניו את אישה חזקה, אז אין צורך שהוא יעשה לה הנחות רק כי את בת. בעיני נשמע דווקא אידאלי...
גם הוא לפעמים מנסה להיות גברי ולמנוע ממני לסחוב דברים כבדים וכזה (שזה נשמע לי הכי מיושן, ואני דווקא לא פמינסטית
, ואני הכי נרתעת מזה, כאילו נכון אני בת אבל כל חיי סחבתי דברים ואני חזקה ואסרטיבית מול כל העולם, או לפחות משתדלת- אז למה רק מול בעלי אני אהיה חלשלושה ותלותית? הגיוני, שכל אחת אוהבת משהו שונה. יכול להיות שבעיניו את אישה חזקה, אז אין צורך שהוא יעשה לה הנחות רק כי את בת. בעיני נשמע דווקא אידאלי...
מצטרף ל @פרצוף כריתהיום הוא היום
זה משהו שמגיע מהבית. אפשר לדבר על זה ולתאם עמדות. זה מנהג יפה לא לתת לאשה לסחוב אבל לא כולם רגילים בו ולפעמים יש צורך. אז תתאמו מה מבחינתכם מקובל ומוסכם.
וככה גם על שאר הדברים שלך ברורים כי ככה גדלת והוא גדל בצורה אחרת. זה הרבה מהזוגיות לגשר על הפערים האלה
בהצלחה
וככה גם על שאר הדברים שלך ברורים כי ככה גדלת והוא גדל בצורה אחרת. זה הרבה מהזוגיות לגשר על הפערים האלה
בהצלחה
תודה תודהפרצוף כרית
להמשיך לדבר...ד.
אבל בלי ללחוץ או "לנדנד".
תביאי בחשבון שכנראה אינו רואה או חש את זה.
את רוצה שינוי? זה בסדר.
אבל תגרמי לעורר לו גם כן רצון בשינוי.
למשל, תסבירי לו, שאם הוא מרים עבורך משהו כבד, זה נותן לך הרגשה ממש טובה - הנה, יש לי בעל, יש לי מי שיכול להרים דברים שלי כבד... תאמרי בחיוך, לא בתלונה. ותגיבי בתודה לבבית כשזה קורה. בד"כ, איש שמח לחוש שהוא הגבר במשפחה.. שאשתו גם "נשענת" עליו.
עם זה, אל תצפי לחיקוי בכל דבר של מה שהיה אצלך בבית. הוא לא בא מהבית שלכם, אתם בונים בית חדש.
אין הגזמה פה, יש חוסר תיאום ציפיותהמקורית
בבית שהוא מגיע ממנו ומהמנטליות שהוא מגיע ממנה - זה לגיטימי שתרימי את התיק שלך בטיול, וגם שתרימי איתו קניות. ואצלך הפוך.
תתחילי בלהבין את זה
לגבי איך לנהוג - תסכמו ביניכם בשיחה. או שתבקדי מדי פעם עזרה עד שהוא יבין.
מהצד, לא רואה שום בעיה בלהרים תיק שלי בטיול או בלעזור לסחוב קניות. אבל כאמור, זו מנטליות
תתחילי בלהבין את זה
לגבי איך לנהוג - תסכמו ביניכם בשיחה. או שתבקדי מדי פעם עזרה עד שהוא יבין.
מהצד, לא רואה שום בעיה בלהרים תיק שלי בטיול או בלעזור לסחוב קניות. אבל כאמור, זו מנטליות
פורום חוזרות בתשובה/ דור שניstarry night
צהריים טובים דיירים ודיירות נכבדים,
יש כאן בערוץ פורום ייעודי כזה (אולי סגור),
או קבוצות פייסבוק שאפשר להפנות אותי אליהן?
לשם עבודה כלשהי, אני צריכה להגיע לנשים דור שני לחוזרים בתשובה.
אשמח להפניות ופניות מתאימות בנושא . ואתן כמובן את הפרטים הנדרשים.
רוב תודות!
רעיון יפההיום הוא היוםאחרונה
אולי בהידברות.
נראה לי שיש מגזין יפה לחוזרים בתשובה שבטח יש שם התייחסות לזה. לא זוכר את השם
נראה לי שיש מגזין יפה לחוזרים בתשובה שבטח יש שם התייחסות לזה. לא זוכר את השם
איפה אני ואיפה אנשים כמו הקצינים האלה שנפלו?די שרוט
אני, שיושב עמוק על כיסא הבורגנות המעמד ביניימי והם, שעושים דברים גדולים.
להם יש
ערכים. הקרבה. נתינה. אמונה. ההגעה לטופ של הטופ. הסתפקות במועט גשמית ושאיפה למרובה ערכית.
לי יש
עוד עליה בשכר. עוד כסף. עוד ערב נינוח בבית. עוד חיפוש עקר אחר משמעות. אחר השכלה. אחר המיצוי העצמי. אחר הריגושים.
איפה אני ואיפה הם?
איך מגדלים ילדים כאלה?
להם יש
ערכים. הקרבה. נתינה. אמונה. ההגעה לטופ של הטופ. הסתפקות במועט גשמית ושאיפה למרובה ערכית.
לי יש
עוד עליה בשכר. עוד כסף. עוד ערב נינוח בבית. עוד חיפוש עקר אחר משמעות. אחר השכלה. אחר המיצוי העצמי. אחר הריגושים.
איפה אני ואיפה הם?
איך מגדלים ילדים כאלה?
שאלה טובה...יהי זכרם ברוך... סיפור עצוב..מקופלת
בדיוק אני יושבת וחושבת על זהסמיילי12
מה אני משאירה מאחור.
מה אני תורמת לעולם.
החיפוש האינסופי אחר נוחות וכסף, מה ישאר לנו מזה? כלום.
באנו לפה לעשות משהו. לשנות. להשפיע. ואנחנו נשאבים, אני נשאבת. לשגרה לעבודה.
הלוואי והיו לי את הכוחות לצאת קצת מעצמי.
מתנחמת בזה שבעלי אחד כזה מיוחד. והלוואי שהכוחות חיים שיש לו יעברו לילדים שלנו. ושהשם ישמור לי עליו תמיד.
יום קשה מאד. ממש. אני באופן אישי מפורקת.
אלוקים בוחר אליו את הטובים ביותר. זה ממש זה.
מה אני תורמת לעולם.
החיפוש האינסופי אחר נוחות וכסף, מה ישאר לנו מזה? כלום.
באנו לפה לעשות משהו. לשנות. להשפיע. ואנחנו נשאבים, אני נשאבת. לשגרה לעבודה.
הלוואי והיו לי את הכוחות לצאת קצת מעצמי.
מתנחמת בזה שבעלי אחד כזה מיוחד. והלוואי שהכוחות חיים שיש לו יעברו לילדים שלנו. ושהשם ישמור לי עליו תמיד.
יום קשה מאד. ממש. אני באופן אישי מפורקת.
אלוקים בוחר אליו את הטובים ביותר. זה ממש זה.
כולנו טובים ביותר. פתאום כשמישהו הולך רואים את זה כל כך ברורכתבתנו
מול העיניים. ממש עצוב. שה' ישלח ליורה חסד ורחמים שישאר שפוי וידע שמה שקובע זה שהוא פעל להגנת עמו וארצו
נכוןסמיילי12
כואב הלב עליו.
כולנו מבחינת צלם אלוקים שבאדם אבל לא מבחינת המעשיםבסדר גמור
כמה מוכנים להקריב ולתת לעומת כמה מוכנים לקבל
שני צדדים למטבעהעני ממעש
כשמתמקדים פנימה במקום החוצהתיתי2
מגלים כמה אומץ
גבורה
מסירות נפש של ממש
גמישות ויכולת השתנות
כנות
מאמץ
נדרשים בשביל עבודת המידות הפנימית האישית.
בשביל לבנות יראת שמיים
בשביל לבנות זוגיות איתנה
בשביל לגדל ילדים
כל הדברים ה"מובנים מאליהם" דורשים אומץ וגבורה.
כשרועי קליין קפץ על הרימון, חבריו ומוריו בעלי מיד הדגישו שמדובר בחיים שלמים של מסירות נפש, של עבודה פנימית, שהובילו לאותה נקודה.
ולרוב לא מגיעים לנקודת שיא שיוצרת אתוס.
אבל זה לא משנה,
כי מי שבוחר בהתמקדות פנימה ובעבודה פנימית, כבר לא צריך (או לאט לאט לא צריך) את הרושם החיצוני, את הקומפלימנט החברתי.
אלא הולך ונעשה מחובר לאמת כפי שהיא מול ריבונו של עולם, אל האמת כפי שהיא בחדרי חדרים של ביתו וליבו.
כמה גבורה צריך בשביל להיות אמיתי וישר שם, במקום הלא נראה.
כמה קל להיות גיבור בתארים החיצוניים, ב"מקצוע", בעשיה הנראית לעין.
איך מגדלים ילדים כאלה? רק, רק, רק בעבודה פנימית.
כי ילדים רואים ומרגישים הכל. אי אפשר לעבוד עליהם, מי שמנסה להציג להם הצגות רק מרחיק אותם מהגבורה מהיושר מהאמת.
כמה מסירות נפש יש בקביעת עיתים לתורה.
כמה מסירות נפש יש בטהרת המשפחה. במיוחד בדור שלנו. כמה רגעים יש בחיים של גבורה עילאית בנושא הזה, כל אחד ועניינו. גבורה נסתרת, סודית, כזו שלא מקנה לך צלשים וכפיים.
כמה מסירות נפש יש בגידול ילדים בשלווה ובנוכחות הורית. ברגעי גבורה אינסופיים על מידותנו מול הילדים, בנגיעה בכל המקומות הכואבים שההורות מעוררת, כמה גבורה לטפל, להיות, להשקיע, לבנות את הקשר כל הזמן כל הזמן.
כמה מסירות נפש על העמקת הקשר הזוגי, ההקשבה הפנימית לבן הזוג, בניית אחדות עמוקה ואמיתית. כמה פיתוי יש לברוח, לברוח לכל מיני מקומות, אפילו רק להזניח את עבודת האחדות הכי בסיסית של הקיום. כמה כוחות נפש צריך כדי להכיל באמת את בן הזוג, ולחיות בשניים.
כמה מסירות נפש יש בחיי בורגנות ישרים, בעבודה ישרה, בהתנהלות כלכלית וחברתית ישרה.
כמה מסירות נפש יש בשמירה על הלכות לשון הרע.
כמה מסירות נפש יש לאדם שבוחר, כל הזמן נמצא בבחירה, מה לעשות במתנת חייו, למי להקשיב, אחרי מי ללכת, מה המציאות מבקשת ממני עכשיו. ולעשות ויתורים קשים כדי להיות נאמן לעצמי, לאמת.
במקום לחפש רחוק, תחפש מתחת לגשר.
כן, זה הכי הכי הכי קשה בעולם.
גבורה
מסירות נפש של ממש
גמישות ויכולת השתנות
כנות
מאמץ
נדרשים בשביל עבודת המידות הפנימית האישית.
בשביל לבנות יראת שמיים
בשביל לבנות זוגיות איתנה
בשביל לגדל ילדים
כל הדברים ה"מובנים מאליהם" דורשים אומץ וגבורה.
כשרועי קליין קפץ על הרימון, חבריו ומוריו בעלי מיד הדגישו שמדובר בחיים שלמים של מסירות נפש, של עבודה פנימית, שהובילו לאותה נקודה.
ולרוב לא מגיעים לנקודת שיא שיוצרת אתוס.
אבל זה לא משנה,
כי מי שבוחר בהתמקדות פנימה ובעבודה פנימית, כבר לא צריך (או לאט לאט לא צריך) את הרושם החיצוני, את הקומפלימנט החברתי.
אלא הולך ונעשה מחובר לאמת כפי שהיא מול ריבונו של עולם, אל האמת כפי שהיא בחדרי חדרים של ביתו וליבו.
כמה גבורה צריך בשביל להיות אמיתי וישר שם, במקום הלא נראה.
כמה קל להיות גיבור בתארים החיצוניים, ב"מקצוע", בעשיה הנראית לעין.
איך מגדלים ילדים כאלה? רק, רק, רק בעבודה פנימית.
כי ילדים רואים ומרגישים הכל. אי אפשר לעבוד עליהם, מי שמנסה להציג להם הצגות רק מרחיק אותם מהגבורה מהיושר מהאמת.
כמה מסירות נפש יש בקביעת עיתים לתורה.
כמה מסירות נפש יש בטהרת המשפחה. במיוחד בדור שלנו. כמה רגעים יש בחיים של גבורה עילאית בנושא הזה, כל אחד ועניינו. גבורה נסתרת, סודית, כזו שלא מקנה לך צלשים וכפיים.
כמה מסירות נפש יש בגידול ילדים בשלווה ובנוכחות הורית. ברגעי גבורה אינסופיים על מידותנו מול הילדים, בנגיעה בכל המקומות הכואבים שההורות מעוררת, כמה גבורה לטפל, להיות, להשקיע, לבנות את הקשר כל הזמן כל הזמן.
כמה מסירות נפש על העמקת הקשר הזוגי, ההקשבה הפנימית לבן הזוג, בניית אחדות עמוקה ואמיתית. כמה פיתוי יש לברוח, לברוח לכל מיני מקומות, אפילו רק להזניח את עבודת האחדות הכי בסיסית של הקיום. כמה כוחות נפש צריך כדי להכיל באמת את בן הזוג, ולחיות בשניים.
כמה מסירות נפש יש בחיי בורגנות ישרים, בעבודה ישרה, בהתנהלות כלכלית וחברתית ישרה.
כמה מסירות נפש יש בשמירה על הלכות לשון הרע.
כמה מסירות נפש יש לאדם שבוחר, כל הזמן נמצא בבחירה, מה לעשות במתנת חייו, למי להקשיב, אחרי מי ללכת, מה המציאות מבקשת ממני עכשיו. ולעשות ויתורים קשים כדי להיות נאמן לעצמי, לאמת.
במקום לחפש רחוק, תחפש מתחת לגשר.
כן, זה הכי הכי הכי קשה בעולם.
את חושבת שהיה להם קל להיות גיבורים בתארים חיצוניים?סמיילי12
לא רואים את הבית בכלל.
ישנים בחוץ.
עובדים קשה על חשבון הבית והמשפחה בשביל שאנחנו נוכל לישון בשקט.
נשמע שאת מנסה להפוך את החיים הבורגנים שלנו למשהו עילאי. אז לא. יש אנשים שחיים כמוך וכמוני. באמת ביושרה פנימית ובעבודת המידות, אבל הם מוסיפים לעצמם עוד מדרגות. באהבת העם והארץ. אם זה בבחירת מקצוע ואם זה בבחירת מקום מגורים ואם זה בהתנדבות.
אני יכולה להיות בן אדם מדהים. אבל הקומה הזו חסרה אצלי.
הלצאת מעצמי.
ולא, לגדל ילדים זה לא לצאת מעצמי.
כמו שאמרתי אני מכירה את אחד מהם.
החיצוניות היא כלום לעומת מה שהיה בפנים.
איך הגדירה אותו חברה שלי? האדם הטוב ביקום. צניעות נועם הליכות ועוד מידות טובות.
אישית? אני לא מכירה הרבה אנשים כאלה.
אני מכירה אנשים מדהימים. באמת.
אבל כמוהו? ספורים. ותודה לאל שזיכה אותי להכיר את הגדלות של האנשים האלה בעודם בחיים. ועד 120 בע"ה.
ישנים בחוץ.
עובדים קשה על חשבון הבית והמשפחה בשביל שאנחנו נוכל לישון בשקט.
נשמע שאת מנסה להפוך את החיים הבורגנים שלנו למשהו עילאי. אז לא. יש אנשים שחיים כמוך וכמוני. באמת ביושרה פנימית ובעבודת המידות, אבל הם מוסיפים לעצמם עוד מדרגות. באהבת העם והארץ. אם זה בבחירת מקצוע ואם זה בבחירת מקום מגורים ואם זה בהתנדבות.
אני יכולה להיות בן אדם מדהים. אבל הקומה הזו חסרה אצלי.
הלצאת מעצמי.
ולא, לגדל ילדים זה לא לצאת מעצמי.
כמו שאמרתי אני מכירה את אחד מהם.
החיצוניות היא כלום לעומת מה שהיה בפנים.
איך הגדירה אותו חברה שלי? האדם הטוב ביקום. צניעות נועם הליכות ועוד מידות טובות.
אישית? אני לא מכירה הרבה אנשים כאלה.
אני מכירה אנשים מדהימים. באמת.
אבל כמוהו? ספורים. ותודה לאל שזיכה אותי להכיר את הגדלות של האנשים האלה בעודם בחיים. ועד 120 בע"ה.
לגדל ילדים זה הכי, אבל הכי, לצאת מעצמך שיש בעולם.תיתי2
עבורי, ילדי, גורמים לי לתהליכים הכי קשוחים שיש של שינוי פנימי. של לצאת מעצמי. של לקחת את הבאגים הכי בסיסיים שלי ולעבוד עליהם מהשורש כי ילדים יודעים לדרוך בול בנקודה! זו המתנה שהם מביאים איתם. דרבון בלתי פוסק לעבודה פנימית למענם. רק למענם.
לא כתבתי שום דבר בהשוואה לנפטרים ז"ל, כי זה לא העניין.
העניין הוא שכל אחד יש לו יכולת לקיים את תפקידו עלי אדמות בקטנות, בבינוניות, או בגדלות.
וכל אחד קיבל כשרונות אחרים ובעיקר תנאי חיים אחרים להתמודד איתם.
סתם בשביל הדוגמא, יש ביננו אנשים רבים עם התמודדות נפשית יומיומית, משהו שאי אפשר שלא להיות גיבורים בו מרוב התובענות, האינטנסיביות,
התמודדות של בני משפחתם, של בני הזוג, גבורה עמוקה ונסתרת.
הם לא בחרו בזה, אין להם הילה, ולא הערכה, אלא בעיקר הרבה ביקורת מהסביבה ובדידות.
הייתי רוצה להרים להם.
אתם גדולים מהחיים, אולי לא מתתם על קידוש ה' אבל אתם חיים על קידוש ה' והחיים.
לא כתבתי שום דבר בהשוואה לנפטרים ז"ל, כי זה לא העניין.
העניין הוא שכל אחד יש לו יכולת לקיים את תפקידו עלי אדמות בקטנות, בבינוניות, או בגדלות.
וכל אחד קיבל כשרונות אחרים ובעיקר תנאי חיים אחרים להתמודד איתם.
סתם בשביל הדוגמא, יש ביננו אנשים רבים עם התמודדות נפשית יומיומית, משהו שאי אפשר שלא להיות גיבורים בו מרוב התובענות, האינטנסיביות,
התמודדות של בני משפחתם, של בני הזוג, גבורה עמוקה ונסתרת.
הם לא בחרו בזה, אין להם הילה, ולא הערכה, אלא בעיקר הרבה ביקורת מהסביבה ובדידות.
הייתי רוצה להרים להם.
אתם גדולים מהחיים, אולי לא מתתם על קידוש ה' אבל אתם חיים על קידוש ה' והחיים.
כותרת השרשור עוסקת בקצינים שנפלו.סמיילי12
להשוות אנשים שתורמים מעצמם ואת עצמם למדינהולעם לאנשים שמגדלים ילדים זו לא השוואה נכונה.
כי אותם אנשים שתורמים מעצמם הם גם מגדלים ילדים וגם נותנים לסביבה.
אז, גידול ילדים זה לא הכי לצאת מעצמך. זו עבודת המידות,נכון. אבל אתה עדיין בתוך עצמך והמשפחה הקטנה שלך.
יש מדרגות. וכל אחד יודע איפה הוא נמצא.
ואני יודעת מה זה התמודדויות בנפש. מהסביבה המאד מאד קרובה שלי.
ונכון, כל אחד והשק שלו.
ועדיין, זה לא הזמן והמקום להרים להם. כי אנשים פה מתו.
והם היו גיבורים גם כלפי חוץ וגם מבפנים.
ולכתוב 'קל להיות גיבורים בתארים חיצוניים' בשרשור שנפתח מתוך הערכה לקצינים שנפטרו, ורצון לגדל ילדים כאלה, זה לא במקום. אבל בכלל.
ולא משנה לי מה ההקשר.
כי אותם אנשים שתורמים מעצמם הם גם מגדלים ילדים וגם נותנים לסביבה.
אז, גידול ילדים זה לא הכי לצאת מעצמך. זו עבודת המידות,נכון. אבל אתה עדיין בתוך עצמך והמשפחה הקטנה שלך.
יש מדרגות. וכל אחד יודע איפה הוא נמצא.
ואני יודעת מה זה התמודדויות בנפש. מהסביבה המאד מאד קרובה שלי.
ונכון, כל אחד והשק שלו.
ועדיין, זה לא הזמן והמקום להרים להם. כי אנשים פה מתו.
והם היו גיבורים גם כלפי חוץ וגם מבפנים.
ולכתוב 'קל להיות גיבורים בתארים חיצוניים' בשרשור שנפתח מתוך הערכה לקצינים שנפטרו, ורצון לגדל ילדים כאלה, זה לא במקום. אבל בכלל.
ולא משנה לי מה ההקשר.
בתור קצין נשוי אני נוטה מאוד להסכים איתךישי .א.
1. קודם כל בתור אחד שכבר כמה שנים טובות במערכת יש קצינים שהם אנשים על הפנים, יש משהו במערכת הצבאית שמשאיר אותך גם בגלל הנוחות, השכר, החופשות, ההטבות, הקידומים, ובעיקר הכח בידיים, יש משהו משכר בזה. לצערי לא כולם נשארים בגלל ערכים נטו..
2. קשה להיות רחוק מהבית, קשה לא לראות את הילד ואת האשה, אבל בכנות מתרגלים להכל, ככה גדלנו, אני ואישתי לא מכירים משהו אחר. מבחינתנו לחזור פעם בשבוע זה צופר. כי אנחנו רגילים לפעם בשבועיים.
3. אני תמיד מסתכל על החבריי האברכים בישיבה, בלי גרוש על הנשמה לומדים תורה מהבוקר עד הלילה, מנקים את המרצפות בבית ספר הסמוך, חיים מהיד לפה בשביל ללמוד תורה, זה תמיד נראלי יותר ערכי ממה שאני עושה.
4. כל אדם שנפטר יגידו שהוא היה משהו מיוחד במינו, לא בא להוריד או משהו להפך. אבל אני חושב שדמותו של יהודה דימנטמן לא נופלת מדמותו של אלחרר, שניהם אנשים גדולים כל אחד בתחומו, כל אחד מסר נפשו במקום שבו היה, כל אחד עשה קידוש השם.
5. אין ספק שהצבא (ובדגש על היחידות הקרביות) זאת המערכת הטוטלית והדורשת ביותר, כוחות גוף ונפש והקרבה שאין בשום מקום אחר. אבל גם כאן אפשר לשכוח מי אנחנו ומאין בנו, גם כאן אפשר בקלות להתבלבל, לשכוח מה השליחות ולמה אנחנו פה. בעיני כל אדם שחי בתודעת שליחות, שכל יומו מוקדש למעשים טובים הוא אדם גדול, וזה לא משנה איפה הוא נמצא. יש לי אפילו כמה ראיות לזה מהתלמוד (מי שמכיר את הספור על אבא אומנא בתענית).
6. לפעמים אני חושב שדווקא זה שאתה נמצא בתוך מקום כזה זה תובע ממך להיות ערכי, וזה יותר קל ממקומות אחרים. כל היום 24 זוגות עיניים (במקרים אחרים יותר) נעוצות עליך, מספיק טעות קטנה וכולם מתלחששים מאחוריך, כל פעולה בוחנים אותך, קשה לא להיות ערכי במצב כזה, אתה חייב להיות מושלם כי אתה המודל שלהם. וזה מתעצם ככל שעולים בסולם הדרגות..
יש גם משהו בעצם המציאות של הצבא שהכל ערכים ושליחות וקל להיות ערכי. לדעתי אנשים בחוץ שחיים את העולם, הרבה יותר קשה להם להישאר בלבל הגבוה. אנשים שאין משהו בולט ונוצץ במה שהם עושים, והם עדין נשארים גומלי חסד וטוב..
7. לסיום, הדבר הראשון שקפץ לי לראש כששמעתי על אלחרר, זה איזה בן אדם טוב הוא היה, אני יקח משהו אחד טוב על עצמי, בשביל להתקדם ולהיות טוב יותר. והלוואי ונצליח כל אחד להיות טוב יותר לעולם ולסביבה במה שאנחנו עושים ובזה עשינו את שלנו...
2. קשה להיות רחוק מהבית, קשה לא לראות את הילד ואת האשה, אבל בכנות מתרגלים להכל, ככה גדלנו, אני ואישתי לא מכירים משהו אחר. מבחינתנו לחזור פעם בשבוע זה צופר. כי אנחנו רגילים לפעם בשבועיים.
3. אני תמיד מסתכל על החבריי האברכים בישיבה, בלי גרוש על הנשמה לומדים תורה מהבוקר עד הלילה, מנקים את המרצפות בבית ספר הסמוך, חיים מהיד לפה בשביל ללמוד תורה, זה תמיד נראלי יותר ערכי ממה שאני עושה.
4. כל אדם שנפטר יגידו שהוא היה משהו מיוחד במינו, לא בא להוריד או משהו להפך. אבל אני חושב שדמותו של יהודה דימנטמן לא נופלת מדמותו של אלחרר, שניהם אנשים גדולים כל אחד בתחומו, כל אחד מסר נפשו במקום שבו היה, כל אחד עשה קידוש השם.
5. אין ספק שהצבא (ובדגש על היחידות הקרביות) זאת המערכת הטוטלית והדורשת ביותר, כוחות גוף ונפש והקרבה שאין בשום מקום אחר. אבל גם כאן אפשר לשכוח מי אנחנו ומאין בנו, גם כאן אפשר בקלות להתבלבל, לשכוח מה השליחות ולמה אנחנו פה. בעיני כל אדם שחי בתודעת שליחות, שכל יומו מוקדש למעשים טובים הוא אדם גדול, וזה לא משנה איפה הוא נמצא. יש לי אפילו כמה ראיות לזה מהתלמוד (מי שמכיר את הספור על אבא אומנא בתענית).
6. לפעמים אני חושב שדווקא זה שאתה נמצא בתוך מקום כזה זה תובע ממך להיות ערכי, וזה יותר קל ממקומות אחרים. כל היום 24 זוגות עיניים (במקרים אחרים יותר) נעוצות עליך, מספיק טעות קטנה וכולם מתלחששים מאחוריך, כל פעולה בוחנים אותך, קשה לא להיות ערכי במצב כזה, אתה חייב להיות מושלם כי אתה המודל שלהם. וזה מתעצם ככל שעולים בסולם הדרגות..
יש גם משהו בעצם המציאות של הצבא שהכל ערכים ושליחות וקל להיות ערכי. לדעתי אנשים בחוץ שחיים את העולם, הרבה יותר קשה להם להישאר בלבל הגבוה. אנשים שאין משהו בולט ונוצץ במה שהם עושים, והם עדין נשארים גומלי חסד וטוב..
7. לסיום, הדבר הראשון שקפץ לי לראש כששמעתי על אלחרר, זה איזה בן אדם טוב הוא היה, אני יקח משהו אחד טוב על עצמי, בשביל להתקדם ולהיות טוב יותר. והלוואי ונצליח כל אחד להיות טוב יותר לעולם ולסביבה במה שאנחנו עושים ובזה עשינו את שלנו...
יפה מאוד...כלכלן
מדגישה שלא התכוונתי להשוות כלל וכללתיתי2
אין לי עניין בהשוואות, הן הפך מהתמקדות פנימה.
באתי להאיר, מתוך מותם של אנשים גדולים, במקום ליפול לחולשה ולקטנות בגלל המפגש איתם, יש מקום לקחת מהם ולהתעצם.
לא בדרך של חיקוי חיצוני
אלא במילוי תפקידי בעולם באופן משמעותי ואמיתי יותר. לעשות את מה שיש לי מתחת לגשר - בגדלות.
ומשם לחפש משימות נוספות. לא צריך לחפש, הן נמצאות מתחת לאף של כל אחד ואחת.
ושום דבר, אבל שום דבר, לא שווה, אם כלפי בן הזוג והילדים אתה מזניח.
זו האחריות הבסיסית
והכי הכי הכי קשה שיש בעולם.
כי היא מפגישה אותנו עם המקומות הכי פנימיים שלנו, עם המידות הכי לא מתוקנות, עם החולשות הכי גדולות
ופעמים רבות מאוד אנשים בורחים החוצה למשימות שיש בהן הערכה חברתית, במקום להתמודד פנימה.
להיות אמא
זה להרות, מסע כומתה מתמשך של תשעה חודשים ביום ובלילה, בכל לבבך בכל נפשך בכל מאודך
זה ללדת
לעבור ייסורים, להיות בקרב על החיים, לעבור בשער החיים והמוות, ולהביא יצירה חדשה שלא היתה כמוה לעולם. כמה מובן מאליו.
לידה היא קרב. קרב לחיים ולמוות. 10% יוצאות עם ptsd לרמותיו השונות בדומה להלומי קרב.
ומיד אחרי הלידה?
טירונות פסיכית של "חופשת" לידה. אין לך יום ואין לך לילה, עם גוף שבור ונפש מפורקת, את מוצאת כוחות ומחזיקה את עצמך, מעניקה לתינוקך, מייצבת את ביתך. איזה תעצומות. לא פחות ממפקד בצבא.
ומשם החיים רק מתחילים, והכל רק נהיה יותר דורש ומאתגר יכולות נפשיות, יכולות הוריות, רגישות, אחריות, נוכחות, תובנה,
לדעת לוותר, לדעת להתגמש, לדעת להכיר בחולשה שלי ולהתגבר עליה, לדעת לשים פס על הסביבה, לדעת לפנות לייעוץ,
כוח התמדה אינסופי של מיליארדי משימות קטנטנות ותשומת לב מתמדת לגידול של ילד אחד עלי אדמות, כך שיצא בריא בגופו ושלם בנפשו.
כל זה מובן מאליו ולצערי לא נחשב כדבר גדול, כחסד גדול, כמשימה גדולה.
אה, ותוך כדי רובנו גם מורות (40 זוגות עיניים שנעוצות בך בהערכה ואתה המנהיג שלהן), עובדות סוציאליות (לגעת בנפש הרכה בידיים חשופות ובעדינות של מנתח על), אחיות (חיים ומוות במערכת אינטנסיבית), סתם כאלה מקצועות בנאליים, מובנים מאליהם, לא כמו להיות מפקד בצבא חס ושלום, בכלל אין מקום להשוואה.
להיות הורה טוב - לא מובן מאליו
להיות עובד טוב - לא מובן מאליו
להיות אדם ישר וערכי - לא מובן מאליו
לשמור על מתח רוחני ויראת שמיים - ממש לא מובן מאליו
להיות שכן נחמד, להיות חבר קהילה תורם ואכפתי - לא מובן מאליו
וכל זה מתחיל, כמו שאמרתי, בהתמקדות פנימה ובנאמנות לעצמי ולביתי. להתבונן פנימה ולשאול את עצמי איפה אני יכול להתקדם במשימות חיי ולא לחפש משימות של אחרים.
והיות ואני לא יכול לעשות משימות של אחרים (כי כנראה זה לא תפקידי בעולם) אז להשאר בתחושת קטנות וחולשה
שמורידות עוד יותר את המוטיבציה למשימות שלי.
ולכן לא כתבתי, שוב מדגישה, ביחס לנופלים, אלא ביחס לתחושה העולה בראש השרשור ואני מבינה אותה, יכולה להזדהות איתה לפעמים.
באתי להאיר, מתוך מותם של אנשים גדולים, במקום ליפול לחולשה ולקטנות בגלל המפגש איתם, יש מקום לקחת מהם ולהתעצם.
לא בדרך של חיקוי חיצוני
אלא במילוי תפקידי בעולם באופן משמעותי ואמיתי יותר. לעשות את מה שיש לי מתחת לגשר - בגדלות.
ומשם לחפש משימות נוספות. לא צריך לחפש, הן נמצאות מתחת לאף של כל אחד ואחת.
ושום דבר, אבל שום דבר, לא שווה, אם כלפי בן הזוג והילדים אתה מזניח.
זו האחריות הבסיסית
והכי הכי הכי קשה שיש בעולם.
כי היא מפגישה אותנו עם המקומות הכי פנימיים שלנו, עם המידות הכי לא מתוקנות, עם החולשות הכי גדולות
ופעמים רבות מאוד אנשים בורחים החוצה למשימות שיש בהן הערכה חברתית, במקום להתמודד פנימה.
להיות אמא
זה להרות, מסע כומתה מתמשך של תשעה חודשים ביום ובלילה, בכל לבבך בכל נפשך בכל מאודך
זה ללדת
לעבור ייסורים, להיות בקרב על החיים, לעבור בשער החיים והמוות, ולהביא יצירה חדשה שלא היתה כמוה לעולם. כמה מובן מאליו.
לידה היא קרב. קרב לחיים ולמוות. 10% יוצאות עם ptsd לרמותיו השונות בדומה להלומי קרב.
ומיד אחרי הלידה?
טירונות פסיכית של "חופשת" לידה. אין לך יום ואין לך לילה, עם גוף שבור ונפש מפורקת, את מוצאת כוחות ומחזיקה את עצמך, מעניקה לתינוקך, מייצבת את ביתך. איזה תעצומות. לא פחות ממפקד בצבא.
ומשם החיים רק מתחילים, והכל רק נהיה יותר דורש ומאתגר יכולות נפשיות, יכולות הוריות, רגישות, אחריות, נוכחות, תובנה,
לדעת לוותר, לדעת להתגמש, לדעת להכיר בחולשה שלי ולהתגבר עליה, לדעת לשים פס על הסביבה, לדעת לפנות לייעוץ,
כוח התמדה אינסופי של מיליארדי משימות קטנטנות ותשומת לב מתמדת לגידול של ילד אחד עלי אדמות, כך שיצא בריא בגופו ושלם בנפשו.
כל זה מובן מאליו ולצערי לא נחשב כדבר גדול, כחסד גדול, כמשימה גדולה.
אה, ותוך כדי רובנו גם מורות (40 זוגות עיניים שנעוצות בך בהערכה ואתה המנהיג שלהן), עובדות סוציאליות (לגעת בנפש הרכה בידיים חשופות ובעדינות של מנתח על), אחיות (חיים ומוות במערכת אינטנסיבית), סתם כאלה מקצועות בנאליים, מובנים מאליהם, לא כמו להיות מפקד בצבא חס ושלום, בכלל אין מקום להשוואה.
להיות הורה טוב - לא מובן מאליו
להיות עובד טוב - לא מובן מאליו
להיות אדם ישר וערכי - לא מובן מאליו
לשמור על מתח רוחני ויראת שמיים - ממש לא מובן מאליו
להיות שכן נחמד, להיות חבר קהילה תורם ואכפתי - לא מובן מאליו
וכל זה מתחיל, כמו שאמרתי, בהתמקדות פנימה ובנאמנות לעצמי ולביתי. להתבונן פנימה ולשאול את עצמי איפה אני יכול להתקדם במשימות חיי ולא לחפש משימות של אחרים.
והיות ואני לא יכול לעשות משימות של אחרים (כי כנראה זה לא תפקידי בעולם) אז להשאר בתחושת קטנות וחולשה
שמורידות עוד יותר את המוטיבציה למשימות שלי.
ולכן לא כתבתי, שוב מדגישה, ביחס לנופלים, אלא ביחס לתחושה העולה בראש השרשור ואני מבינה אותה, יכולה להזדהות איתה לפעמים.
וואו. תודה על זההָיוֹ הָיָה
כתבת מדהים, כתמיד❤️בארץ אהבתי
הפסקה האחרונה שלך זה פשוט ואווווחולת שוקולד
כ"כ נכון וכ"כ עצוב
מול עולם האמת, למה עצב? שמחהתיתי2
בכוחות הנפש המתגלים
באמת שיש בתהום
בגבורה של עוד בוקר ועוד רגע של חיים
במתנות העמוקות שבאות לעולם דרך ההתמודדות
בערך החיים המתברר
בבשורה של הרגישות והעומק
בתיקון הפגיעות, צעד צעד
רושם עמוק עמוק בעולם.
גם אם לא נראה ולא מוערך.
אני מעריכה וכמוני עוד רבים...
באהבה!
(ותודה למפרגנים כאן למעלה)
באמת שיש בתהום
בגבורה של עוד בוקר ועוד רגע של חיים
במתנות העמוקות שבאות לעולם דרך ההתמודדות
בערך החיים המתברר
בבשורה של הרגישות והעומק
בתיקון הפגיעות, צעד צעד
רושם עמוק עמוק בעולם.
גם אם לא נראה ולא מוערך.
אני מעריכה וכמוני עוד רבים...
באהבה!
(ותודה למפרגנים כאן למעלה)
אממ, אני רואה בזה יותר עצב משמחהחולת שוקולד
ואת כותבת מעלף
את פשוט פלא של אדםנגמרו לי השמות
וואו, אין לך מושג עד כמה ריגשת אותי ונגעת בי ❤️
את נשמעת אדם כ"כ כ"כ מדהים ועמוק ומאיר וטוב
תודה לך יקרה על מה שכתבת לאורך השרשור הזה, כמה חוכמה ועומק ורגישות יש במילותייך
מרגישה שממש צריך להתעכב על כל מילה ולקרוא אותה שוב ושוב
ממש כל משפט עם כוחות חיים עצומים
מדהימה את, תודה 🙏
את נשמעת אדם כ"כ כ"כ מדהים ועמוק ומאיר וטוב
תודה לך יקרה על מה שכתבת לאורך השרשור הזה, כמה חוכמה ועומק ורגישות יש במילותייך
מרגישה שממש צריך להתעכב על כל מילה ולקרוא אותה שוב ושוב
ממש כל משפט עם כוחות חיים עצומים
מדהימה את, תודה 🙏
תודה נשמה, ורפואה שלימה!תיתי2
תודה רבה יקרהנגמרו לי השמות
ואני הרבה יותר טוב עכשיו ב"ה ב"ה 🙏🙏🙏
כתבת ממש יפהאחד מכולם
הן כאן והן בתגוּבה הקודמת שלך.
תודה על מילים מיוחדות שמאירות את הנפש
תודה על מילים מיוחדות שמאירות את הנפש
אתה בטוח שהם לא הלכו לשם כי הם ילדים שמחפשים אקשן?הָיוֹ הָיָה
אה, משמח לשמוע שעלית על זה שיש אנשים שיש להם אידיאלים, שאכפת להם, ברבאק.
שלא חיים רק סביב עליית שכר ואוכל טוב.... אלא סביב המון המון השקעה ואידיאלים, לא בשביל האקשן, בשביל הערכים!
איך מגדלים ילדים כאלו אתה שואל?
מחנכים לאידיאליסטיות.
ולא לועגים לאידיאליסטים. כי הילדים ילמדו את היחס...
שלא חיים רק סביב עליית שכר ואוכל טוב.... אלא סביב המון המון השקעה ואידיאלים, לא בשביל האקשן, בשביל הערכים!
איך מגדלים ילדים כאלו אתה שואל?
מחנכים לאידיאליסטיות.
ולא לועגים לאידיאליסטים. כי הילדים ילמדו את היחס...
סליחה, אתה יודע איזה אוכל טוב יש במנות קרב??די שרוט
החיילים של היום עשויים מסוכר!
בזמן שאני טחנתי לוף בצבא, להם יש עלי גפן!
בזמן שאני טחנתי לוף בצבא, להם יש עלי גפן!
הו, חזרת לעצמך..הָיוֹ הָיָה
עדיף לוף.אניוהוא
אין בו חרקים...
הוא לא נוהג את המצוה הזו...הָיוֹ הָיָה
אני אוכל חרקים סתם ככה. באופן ישיר.די שרוט
כינים
תיקנים
פרעושים
קרדיות אבק
🤮
תיקנים
פרעושים
קרדיות אבק
🤮
איכס קרדית האבק! היום הולכים על תיקנים!הָיוֹ הָיָה
כל דבר שהקב"ה אסר לנוזוזיק העכבראחרונה
הוא נתן לנו גם היתר , לקח חזיר נתן שיבוטא וכו' לקח שרצים והתיר לנו לאכול עלי גפן בצבא
זה מה שאתה חושב שצה"ל?בעל בחירה
כי אני שירתתי שלוש שנים בקרבי ואני מכיר סיפור לגמרי לגמרי שונה ממה שהצגת. ולא מאמין שזה רק איפה שאני הייתי.
האם יש מצבי קיצון? יש.. האם מלאי הקרבה ואיזה טוב עליון וקודש? לא...
תפיסות כמו שלך גורמות לחברה לשכוח את כל הבוגרי צבא שמוצאים את עצמם אבודים לגמרי באזרחות. שזה הרבה יותר נורא.
האם יש מצבי קיצון? יש.. האם מלאי הקרבה ואיזה טוב עליון וקודש? לא...
תפיסות כמו שלך גורמות לחברה לשכוח את כל הבוגרי צבא שמוצאים את עצמם אבודים לגמרי באזרחות. שזה הרבה יותר נורא.
לא בטוח שהבנתי למה התכוונת.די שרוט
התכוונתיבעל בחירה
התכוונתי שהעלאת ערך הצבא עושה הרבה יותר נזק מתועלת. והנזק הוא כלפי המשתחררים.
גם אני הייתי 3 שנים קרבי.די שרוט
וגם במילואים אני עדיין קרבי.
אבל התכוונתי ספציפית לקצינים האלה.
אבל התכוונתי ספציפית לקצינים האלה.
''האדם מחפש משמעות''מופאסה
כל התשובות במשפט הזה...
זה מה שהנחה את ההורים שלי (במיוחד שאבי היה תלמיד של ויקטור פרנקל זי''ע)
זה מה שהנחה את ההורים שלי (במיוחד שאבי היה תלמיד של ויקטור פרנקל זי''ע)
מקווה שהתכוונת גם לטייסים היקרים שנהרגו לאחרונהתות סגול
ולא רק ללוחמי אגוז היקרים!!!
..די שרוט
לעניות דעתי במצב כזה אין ברירה - אתם חייבים ייעוץ זוגיפשוט אני..
חחח. סליחה, פשוט רשמתי משהו וביצעתי פעולה כל שהיא תוך כדידי שרוט
שיכל לגרום לי לאאוטינג רציני חחח
אז מחקתי מהר מהר.
אז מחקתי מהר מהר.
פעם עשיתי לעצמי פה את האטוטינג של החייםפשוט אני..
כשאני כותב מיילים בעבודה אני חותם במילים:
בברכה,
*השם שלי*.
פעם כתבתי כאן תגובה באיזה שרשור, ובלי לשים לב חתמתי אותה בדיוק ככה... עם השם שלי. מזל שאחרי כמה רגעים ראיתי והספקתי לערוך...
בברכה,
*השם שלי*.
פעם כתבתי כאן תגובה באיזה שרשור, ובלי לשים לב חתמתי אותה בדיוק ככה... עם השם שלי. מזל שאחרי כמה רגעים ראיתי והספקתי לערוך...
זה היה רק שם פרטי, לא כזה אאוטינג...הָיוֹ הָיָהאחרונה
כנראה זה לא מספיק מורכב.אניוהוא
כי אחרת היו מציעים לו ישר להתגרש.
זה לא מסלול הנינגההולך לאיבוד
כאן הלחיצה על הבאזר היא המוצא האחרון באמת.
ולא, היא לא מוסיפה כבוד או שטמון בצידה פרס כזה או אחר...
הלחיצה על הבאזר רק עוצרת הכל ומאפשרת חישוב מסלול מחדש לכל מי שטעה בצורה קיצונית מהמסלול.
ולא, היא לא מוסיפה כבוד או שטמון בצידה פרס כזה או אחר...
הלחיצה על הבאזר רק עוצרת הכל ומאפשרת חישוב מסלול מחדש לכל מי שטעה בצורה קיצונית מהמסלול.
הריוןאבי130
טוב אז הסיפור שלי קצת ארוך
התחתנו לפני 3 שנים, החלטנו שנמתין קצת עם ילדים
לאחר שנה החלטנו שמתאים לני להכנס להריון, נכנסנו בכיף, תקופת ההריון היתה מורכבת ולעיתים כך ולעיתים כך, אבל אפשר להגיד שברובה היתה מעולה, כל זה עד ללידה עצמה, בשבוע 41, לאחר שלא הלך בצורה טבעית, היא רצה לעשות זירוז, אני התנגדתי, גם מבחינה הלכתית וגם רפואית, לא היתה כלל המלצה,
אני יכול לומר שהלידה היתה בשבילי חוויה לא נעימה
אין ספק באושר לראות את הילד גדל, אבל עדיין בלידה ציפיתי ליותר הרגשה שאני שותף
כמה חודשים לאחר הלידה אישתי רצתה עוד הריון בטענה כי היא רוצה גם הריון וגם זה כיף שיש יחסי מין באופן מלא במשך 9 חודשים,
מה שקרה בפועל, זה תקופת הריון לא טובה מבחינת היחסים ביננו, יחסים על בסיס שבועי בערך, פעם כי היא סתם עצבנית פעם כי היא עייפה
כרגע אנחנו בשבוע 40 ושוב מתחילים זמירות של זירוז, שמבחינתי זה נורא מאכזב:
א. הלכתית
ב. השותפות שלי
ג. היכן טובת הילד? שהסיכויים לסיכונים בהריון
ד. אוקיי, אז תגידו לי היא יולדת לא אתה, אני אשאל את נכנסת להריון כדי לעשות קיצורי דרך והקלות?
מה נראה לכם?
התחתנו לפני 3 שנים, החלטנו שנמתין קצת עם ילדים
לאחר שנה החלטנו שמתאים לני להכנס להריון, נכנסנו בכיף, תקופת ההריון היתה מורכבת ולעיתים כך ולעיתים כך, אבל אפשר להגיד שברובה היתה מעולה, כל זה עד ללידה עצמה, בשבוע 41, לאחר שלא הלך בצורה טבעית, היא רצה לעשות זירוז, אני התנגדתי, גם מבחינה הלכתית וגם רפואית, לא היתה כלל המלצה,
אני יכול לומר שהלידה היתה בשבילי חוויה לא נעימה
אין ספק באושר לראות את הילד גדל, אבל עדיין בלידה ציפיתי ליותר הרגשה שאני שותף
כמה חודשים לאחר הלידה אישתי רצתה עוד הריון בטענה כי היא רוצה גם הריון וגם זה כיף שיש יחסי מין באופן מלא במשך 9 חודשים,
מה שקרה בפועל, זה תקופת הריון לא טובה מבחינת היחסים ביננו, יחסים על בסיס שבועי בערך, פעם כי היא סתם עצבנית פעם כי היא עייפה
כרגע אנחנו בשבוע 40 ושוב מתחילים זמירות של זירוז, שמבחינתי זה נורא מאכזב:
א. הלכתית
ב. השותפות שלי
ג. היכן טובת הילד? שהסיכויים לסיכונים בהריון
ד. אוקיי, אז תגידו לי היא יולדת לא אתה, אני אשאל את נכנסת להריון כדי לעשות קיצורי דרך והקלות?
מה נראה לכם?
אני חושב שבזמן הריון אנחנו צריכים להעריץ, לתמוך ולפנקפשוט אני..
גם בכל שאר הזמן כמובן, אבל בהריון זה חשוב עוד יותר מהרגיל.
יחסים פעם בשבוע? מעולה, אצל הרבה הריוניות זה 0. שילוב של הורמונים+כאבים+לא נוח בגוף+אלף דברים אחרים, אנחנו לעולם לא נבין.
לגבי זירוז,
ברור שהרופאים מתחשבים ברצון היולדת ברמה זו או אחרת, אבל אף רופא לא ייתן לה זירוז אם לדעתו זה יסכן אותה או את העובר. טובת הילד היא להיוולד בריא ושלם, להורים אוהבים שיש להם המון כוח וסבלנות עליו.
תהיה שותף בלתמוך בה ולחזק אותה, תבין שמאוד קשה לה ההריון, ובעיקר תראה לה כמה אתה אוהב אותה.
יחסים פעם בשבוע? מעולה, אצל הרבה הריוניות זה 0. שילוב של הורמונים+כאבים+לא נוח בגוף+אלף דברים אחרים, אנחנו לעולם לא נבין.
לגבי זירוז,
ברור שהרופאים מתחשבים ברצון היולדת ברמה זו או אחרת, אבל אף רופא לא ייתן לה זירוז אם לדעתו זה יסכן אותה או את העובר. טובת הילד היא להיוולד בריא ושלם, להורים אוהבים שיש להם המון כוח וסבלנות עליו.
תהיה שותף בלתמוך בה ולחזק אותה, תבין שמאוד קשה לה ההריון, ובעיקר תראה לה כמה אתה אוהב אותה.
למה אתה לא יכול להיות שותף כשיש זירוז?כלכלן
נהפוך הוא, אתה צריך ממש להיות שותף עם יש זירוז. אל תיקח את זה כמשהו נגדך. ובעניין ההלכה, לך תתייעץ עם רב שמכיר את התחום, אולי הרב בורשטיין. תגיד לו מדוע הרופאים אומרים שאפשר/כדאי ומה אשתך רוצה. נראה לי שירגיעו אותך..
וזירוז לידה זה לא קיצור דרך או הקלות.
ביום שאתה תסחב תינוק 9 חודשיםLia
וגם תלד אותו, תחליט מה לעשות!
בינתיים תנשק לה תרגליים שהיא מביאה לך ילד... ממש מסכן שלא "מתחשבים" בך.
8 חודשים אבל שיהיה ..בסדר גמור
מה הכוונה?רקלתשוהנ
שיהיה גם שבוע. אותו דברLia
מתחנן אליךהולך לאיבוד
שתמצאי ביטוי נוח יותר מלנשק לה את הרגליים...
גם במועדוני סאדו כבר הפסיקו להשתמש בביטוי הזה להערצה נשית
גם במועדוני סאדו כבר הפסיקו להשתמש בביטוי הזה להערצה נשית
סליחה, אבל נראה שאתה מערבב פה קצת דברים לא קשוריםחצילוש
1. אתה לעולם כנראה לא תבין את התסכול של אישה שנמצאת בסוף ההריון, סובלת בצורה איומה, ומתה כבר ללדת. לא תבין. אז אם לא תבין, תנסה להפנים שזה קשה, מאוד מאוד מאוד, ולהעריך. רפואית, ממליצים לאישה על זירוז לידה כבר משבוע 41+3, כל אישה. בלי סיבה רפואית ספציפית (מצוקה עוברית/סכרת/מיעוט או ריבוי מי שפיר וכו' סיבות קלאסיות לזירוז לידה) למה? כיוון שהשליה כבר מזדקנת, ורפואית סוברים שעדיף לתינוק להיות כבר בחוץ, כי הוא בשל ומוכן. הלכתית כמובן, אין שום בעיה לזרז בשבוע 41. מוזמן להתייעץ עם מכון פוע"ה גם, שהם המומחים. כמובן שאישה שהכל תקין ומגיעה למעקבים יכולה לבחור שלא לזרז.
2. הלידה לא אמורה להיות חוויה נעימה בשבילך, היא סובלת בשביל להגדיל את המשפחה שלכם ולהביא חיים משותפים לעולם, והיא במרכז. אתה על תקן התומך. ככל שתתמוך יותר- ככה תהיה יותר שותף. ואם לתמוך בשבילה זה לתת ספייס- אז זה מה שתעשה. ואם לתמוך זה שאמא שלה תהיה-כנ"ל. ואם לתמוך זה להיות קרוב, להחזיק לה את היד כשמותרים ולהקל בצירים- כנ"ל. רק מה שטוב לה. זה נקרא להיות חלק.
3. להיות מותרים 9 חודשים, זה לא סיבה או שיקול להביא ילד לעולם. זה אולי נחמד, אבל לא פרמטר. ואם לאחד מבני הזוג כרגע עדיין אין אפשרות להתקדם לעוד ילד- לא מתקדמים לשם. צריך רצון והסכמה הדדית, ויכולת הדדית לשאת בעול של עוד ילד.
4. פעם בשבוע זה מאוד מכובד לאישה בהריון. להיות בהריון זה קשה. ההורמונים משבשים, הכאבים, הכבדות, הבחילות, הצרבות, ההקאות, ורידים בולטים, בצקות.. קיצור, הבנת. לא פיקניק. יש נשים שבכלל לא מסוגלות להתקרב לאף אחד, כולל הבעל.. חודשים. פעם בשבוע זה מדהים. אני לא יכולתי 4 חודשים להריח אף אחד ברדיוס של מטר ממני. לא יכולתי. ברמה קיומית אני אומרת לך.
5. זה לא "זמירות" של זירוז. זה קושי. וההלכה מתחשבת מאוד גם במצבה של האישה ובמסוגלות שלה. ממליצה לך לפנות למכון פוע"ה ולהתייעץ על זה.
זהו. באמת אני קוראת אותך, ומרגישה קצת אטימות כלפי אשתך. תנסה יותר לראות אותה, ולהכיל את הקושי שלה, ולהבין את הצער העצום של "בעצב תלדי בנים", כמה קושי, כמה כאב וייסורים, ופשוט תעריך את הדבר הקדוש הזה. אישה בהריון מגדלת בתוכה חיים, תחשוב איך כל מערכות הגוף שלה עובדות מסביב לשעון. פעימות הלב, הנשימות, הכל נהיה פי 2. תנסה להסתכל עליה בחמלה, להכיל ולהעניק. ופשוט להיות שם. אל תיתפס על זוטות, הזוגיות והאחווה ביניכם צריכים להיות מעל הכל. בע"ה מאחלת לכם לידה קלה וטובה בידיים מלאות, שמחה ואושר יחדיו.
2. הלידה לא אמורה להיות חוויה נעימה בשבילך, היא סובלת בשביל להגדיל את המשפחה שלכם ולהביא חיים משותפים לעולם, והיא במרכז. אתה על תקן התומך. ככל שתתמוך יותר- ככה תהיה יותר שותף. ואם לתמוך בשבילה זה לתת ספייס- אז זה מה שתעשה. ואם לתמוך זה שאמא שלה תהיה-כנ"ל. ואם לתמוך זה להיות קרוב, להחזיק לה את היד כשמותרים ולהקל בצירים- כנ"ל. רק מה שטוב לה. זה נקרא להיות חלק.
3. להיות מותרים 9 חודשים, זה לא סיבה או שיקול להביא ילד לעולם. זה אולי נחמד, אבל לא פרמטר. ואם לאחד מבני הזוג כרגע עדיין אין אפשרות להתקדם לעוד ילד- לא מתקדמים לשם. צריך רצון והסכמה הדדית, ויכולת הדדית לשאת בעול של עוד ילד.
4. פעם בשבוע זה מאוד מכובד לאישה בהריון. להיות בהריון זה קשה. ההורמונים משבשים, הכאבים, הכבדות, הבחילות, הצרבות, ההקאות, ורידים בולטים, בצקות.. קיצור, הבנת. לא פיקניק. יש נשים שבכלל לא מסוגלות להתקרב לאף אחד, כולל הבעל.. חודשים. פעם בשבוע זה מדהים. אני לא יכולתי 4 חודשים להריח אף אחד ברדיוס של מטר ממני. לא יכולתי. ברמה קיומית אני אומרת לך.
5. זה לא "זמירות" של זירוז. זה קושי. וההלכה מתחשבת מאוד גם במצבה של האישה ובמסוגלות שלה. ממליצה לך לפנות למכון פוע"ה ולהתייעץ על זה.
זהו. באמת אני קוראת אותך, ומרגישה קצת אטימות כלפי אשתך. תנסה יותר לראות אותה, ולהכיל את הקושי שלה, ולהבין את הצער העצום של "בעצב תלדי בנים", כמה קושי, כמה כאב וייסורים, ופשוט תעריך את הדבר הקדוש הזה. אישה בהריון מגדלת בתוכה חיים, תחשוב איך כל מערכות הגוף שלה עובדות מסביב לשעון. פעימות הלב, הנשימות, הכל נהיה פי 2. תנסה להסתכל עליה בחמלה, להכיל ולהעניק. ופשוט להיות שם. אל תיתפס על זוטות, הזוגיות והאחווה ביניכם צריכים להיות מעל הכל. בע"ה מאחלת לכם לידה קלה וטובה בידיים מלאות, שמחה ואושר יחדיו.
תגובה ממש נכונהזוזיק העכבר
תגובה טובה !קפה הפוך
ממש ככה. כל מילהאביול
הוצאת לי את המילים מהפה רק בצורה יותר יפה...אמ פי 5אחרונה
אני לא מבינה את צורת ההסתכלות שלך על כל הענייןרקלתשוהנ
מה הבעיה לעשות זירוז? שבוע 41 זה הרבה פעמים המלצה רפואית.
מה הבעיה להיות נוכח בלידה כשיש זירוז? טכנית אני לא מבינה מה המסקנה הזאת ומאיפה היא מגיעה.
וכמו שכתבה חצילוש, להיות נוכח ושותף בלידה זה סך הכל אומר לתמוך באשתך. הרי היא יולדת. יש לך כוח עצום לתת לה כוח, ביטחון, שותפות. תוציא את עצמך לחלוטין מהסיפור, אתה לא במרכז. היא יולדת, אתה תומך, היא סובלת ועובדת ומתאמצת, אתה איתה. זה הכל.
אם תצליח להיות איתה בצורה הזאת, זה יכול לתת לה המון כוחות, וככה גם יהיה לך את הרווח של להרגיש שותף.
אבל הרווח הזה שלך הוא רק פלוס מהצד...
מטרת הלידה היא תינוק בריא בעזרת השם, יולדת בריאה. וזה הכל.
לגבי ההיריון והיחסים
כל היריון זה שונה, לכל היריון יש תופעות אחרות.
לא ממש מבינה את השיקול של להיכנס להיריון בשביל להיות מותרים...
אבל מעכשיו תוכלו לדעת שהיריון זה לא הבטחה ליחסים צפופים. ממש לא...יש שלל תופעות לא נחמדות בכלל שיכולות להפריע ליחסים, ככה שבאופן טבעי יכולה להיות ירידה בתדירות. לא חייבת, אבל הגיוני שתהיה.
בכל אופן פערים ביחסים זה דבר שצריך לדבר עליו, זה מאד קשה כשיש פער ברצון, בטח כשהיתה מראש ציפיה משותפת שתהיה תדירות גבוהה...
וגם לא הבנתי מה הכוונה שהיא נכנסת להיריון בשביל קיצורים והקלות? לא הבנתי איזה הקלה בדיוק יש בלהיות בהיריון.
לסיכום
אני לא מצליחה להבין את צורת ההסתכלות שלך, כאילו כל הדברים הצדדיים במרכז במקום המהות עצמה...
יש לכם מעט זמן עד הלידה, כדאי לנסות להגיע לזה יחד, מנקודה משותפת, מריבות על זירוז ממש לא מומלצות עכשיו. אם אתה רוצה להיות שותף ולהרגיש שותף - זה בדיוק הזמן שלך לעשות סוויצ'
מה הבעיה להיות נוכח בלידה כשיש זירוז? טכנית אני לא מבינה מה המסקנה הזאת ומאיפה היא מגיעה.
וכמו שכתבה חצילוש, להיות נוכח ושותף בלידה זה סך הכל אומר לתמוך באשתך. הרי היא יולדת. יש לך כוח עצום לתת לה כוח, ביטחון, שותפות. תוציא את עצמך לחלוטין מהסיפור, אתה לא במרכז. היא יולדת, אתה תומך, היא סובלת ועובדת ומתאמצת, אתה איתה. זה הכל.
אם תצליח להיות איתה בצורה הזאת, זה יכול לתת לה המון כוחות, וככה גם יהיה לך את הרווח של להרגיש שותף.
אבל הרווח הזה שלך הוא רק פלוס מהצד...
מטרת הלידה היא תינוק בריא בעזרת השם, יולדת בריאה. וזה הכל.
לגבי ההיריון והיחסים
כל היריון זה שונה, לכל היריון יש תופעות אחרות.
לא ממש מבינה את השיקול של להיכנס להיריון בשביל להיות מותרים...
אבל מעכשיו תוכלו לדעת שהיריון זה לא הבטחה ליחסים צפופים. ממש לא...יש שלל תופעות לא נחמדות בכלל שיכולות להפריע ליחסים, ככה שבאופן טבעי יכולה להיות ירידה בתדירות. לא חייבת, אבל הגיוני שתהיה.
בכל אופן פערים ביחסים זה דבר שצריך לדבר עליו, זה מאד קשה כשיש פער ברצון, בטח כשהיתה מראש ציפיה משותפת שתהיה תדירות גבוהה...
וגם לא הבנתי מה הכוונה שהיא נכנסת להיריון בשביל קיצורים והקלות? לא הבנתי איזה הקלה בדיוק יש בלהיות בהיריון.
לסיכום
אני לא מצליחה להבין את צורת ההסתכלות שלך, כאילו כל הדברים הצדדיים במרכז במקום המהות עצמה...
יש לכם מעט זמן עד הלידה, כדאי לנסות להגיע לזה יחד, מנקודה משותפת, מריבות על זירוז ממש לא מומלצות עכשיו. אם אתה רוצה להיות שותף ולהרגיש שותף - זה בדיוק הזמן שלך לעשות סוויצ'
כמה אטימות רגשית...שם פשוט
אמרת הרבה דברים לא קשורים.
אין הבדל בתפקיד הגבר בלידה עם זירוז או בלידה בלי זירוז.
אין הבדל בתפקיד הגבר בלידה עם זירוז או בלידה בלי זירוז.
הגבת לי בכוונה?רקלתשוהנ
ממש לא. זה בטעות.שם פשוט
הגבתי לאבי ולא יודעת איך זה קרה...
סליחה.
סליחה.
בשליפההעני ממעש
אתם ילדים. תקחו צד ג שיסייע לכם.
ב. תרגיע לגבי הלידה וזירוז תוריד הילוך.
ב. תרגיע לגבי הלידה וזירוז תוריד הילוך.
אני אומרת שאתה צריך להתבגר. ממש ממש אבלקופצת רגע
הרבה פעמים אני חושבת את זה לגבי שרשורים שנפתחים כאן, אבל לא נראה לי שכתבתי את זה ממש ככה למישהו. אבל אצלך זה ממש ממש נצרך.
( האם בעצם אתה כותב כאן שהסיבה היחידה ש'הסכמת' להריון היא כדי לקיים יחסים במשך תשעה חודשים? אתה רציני? כשאתה קורא את זה מהצד, זה כשלעצמו לא רומז לך שאתה צריך להתבגר דחוף???)
( האם בעצם אתה כותב כאן שהסיבה היחידה ש'הסכמת' להריון היא כדי לקיים יחסים במשך תשעה חודשים? אתה רציני? כשאתה קורא את זה מהצד, זה כשלעצמו לא רומז לך שאתה צריך להתבגר דחוף???)
אני מבינה אותךסוסה אדומה
במקום הזה שאתה רוצה להרגיש שותף. כאילו אתה רוצה להרגיש שלמרות שאישתך בפועל עוברת את ההריון, גם לך יש איזשהו סיי כאבא של הילד.
לצד זה, אתה חייב בינך לבין עצמך קודם כל לתת לאישתך את הקרדיט.
באמת באמת להבין שאתה לעולם לא תבין את הקושי הפיזי והנפשי שהיא נתונה בו במיוחד בשלב הזה של ההריון.
וכשאתה דן איתה על הדבר הנכון לעשות, אתה חייב לקחת ולהראות לה שאתה לוקח בתוך השיקולים שלך בחשבון, גם (או קודם כל!) את הקשיים הפיזיים שלה, את החרדות שלה בנושא.
לא סתם ממליצים על זירוז.
אתה צודק שעדיין יש את הפן ההלכתי והסיכונים הבריאותיים בזה, אבל זה משהו שצריך לשקול.
וכן צריכה להיות לך שם אמירה והרגשה שאתה שותף ושאתם מקבלים יחד את ההחלטות.
מציעה לך להיות קשוב. לא רק להלכה ולדעות שלך, אלא גם לאישתך (למצבה, לרגשותיה) ולדעות שלה.
ומתוך זה לדבר על הצורך שלך להיות שותף.
כי יתכן שאמרת את הדברים בצורה כל כך לא מתחשבת, שהיא נאלצה להעמיד אותך במקומך כביכול ולבחור את מה שנכון עבודה מבלי שהגעתם להסכמה בנושא, ומשם התגלגל שיצאת עם תחושה כאילו לא סופרים אותך כאבא. וזה לא נעים.
בקיצור, לתקן את זה. תדברו על הנושא על החלק שלך ועל הבקשה שלך ממנה.
ולזכור כמובן, שגם אם בסוף תחליטו לעשות מה שאישתך בחרה, זה לא הופך אותך ללא שותף כל עוד דנתם בזה והגעתם להחלטה משותפת. גם לכבד אותה בהחלטה שלה זו שותפות.
ועדיין יש מקום לבקש ממנה לדון איתך בדברים האלה.
לגבי תדירות קיום היחסים,
אני לא מבינה את התלונה שלך כל כך...
מפריע לך שהיא עשתה את זה בשביל היחסים?
מפריע לך שהיא "עבדה עליך"?
מפריע לך שהתדירות שלכם נמוכה בעינך?
בינתיים מה שיש לי לענות על זה-
זה שהסכמת על זה בשביל יחסים, זו תלונה שצריכה לבוא גם כלפיך.
היא לא עבדה עליך. אף אישה לא יכולה לצפות את הכוחות שלה במהלך ההריון.
פעם בשבוע בהריון זה מהמם. הלוואי שהיא לא עושה את זה ממקום של "טובה" בשבילך. זה לא בריא לשניכם.
לצד זה, אתה חייב בינך לבין עצמך קודם כל לתת לאישתך את הקרדיט.
באמת באמת להבין שאתה לעולם לא תבין את הקושי הפיזי והנפשי שהיא נתונה בו במיוחד בשלב הזה של ההריון.
וכשאתה דן איתה על הדבר הנכון לעשות, אתה חייב לקחת ולהראות לה שאתה לוקח בתוך השיקולים שלך בחשבון, גם (או קודם כל!) את הקשיים הפיזיים שלה, את החרדות שלה בנושא.
לא סתם ממליצים על זירוז.
אתה צודק שעדיין יש את הפן ההלכתי והסיכונים הבריאותיים בזה, אבל זה משהו שצריך לשקול.
וכן צריכה להיות לך שם אמירה והרגשה שאתה שותף ושאתם מקבלים יחד את ההחלטות.
מציעה לך להיות קשוב. לא רק להלכה ולדעות שלך, אלא גם לאישתך (למצבה, לרגשותיה) ולדעות שלה.
ומתוך זה לדבר על הצורך שלך להיות שותף.
כי יתכן שאמרת את הדברים בצורה כל כך לא מתחשבת, שהיא נאלצה להעמיד אותך במקומך כביכול ולבחור את מה שנכון עבודה מבלי שהגעתם להסכמה בנושא, ומשם התגלגל שיצאת עם תחושה כאילו לא סופרים אותך כאבא. וזה לא נעים.
בקיצור, לתקן את זה. תדברו על הנושא על החלק שלך ועל הבקשה שלך ממנה.
ולזכור כמובן, שגם אם בסוף תחליטו לעשות מה שאישתך בחרה, זה לא הופך אותך ללא שותף כל עוד דנתם בזה והגעתם להחלטה משותפת. גם לכבד אותה בהחלטה שלה זו שותפות.
ועדיין יש מקום לבקש ממנה לדון איתך בדברים האלה.
לגבי תדירות קיום היחסים,
אני לא מבינה את התלונה שלך כל כך...
מפריע לך שהיא עשתה את זה בשביל היחסים?
מפריע לך שהיא "עבדה עליך"?
מפריע לך שהתדירות שלכם נמוכה בעינך?
בינתיים מה שיש לי לענות על זה-
זה שהסכמת על זה בשביל יחסים, זו תלונה שצריכה לבוא גם כלפיך.
היא לא עבדה עליך. אף אישה לא יכולה לצפות את הכוחות שלה במהלך ההריון.
פעם בשבוע בהריון זה מהמם. הלוואי שהיא לא עושה את זה ממקום של "טובה" בשבילך. זה לא בריא לשניכם.
לידה זה חוויה קודם כל ובעיקר של האישה. איך שלא תסתכל על זהמיקי מאוס
זה יפה ומדהים שבני זוג הפכו לחלק מהתהליך אבל עד לפני כמה עשורים הם קיבלו תינוק ליד. במקרה הטוב ישבו ליד חדר הלידה ושמעו משהו , וזה לא סתם.... זה מאורע נשי, עוצמתי, ובכלל לא פשוט
אז יש לזה יתרונות אדירים, אני לגמרי בעד, אבל זה בכלל לא ברור מאליו וזה משהו שצריך לקרות בזהירות...
זה נכון שהתינוק של שניכם אבל מה לעשות הקב"ה בחר שכל התהליך קורה בגוף של האישה. אז ההריון והלידה הם באוטוריטה שלה.
תפקידך להיות שותף שעוזר, שנותן תמיכה, שמתעניין בפרטים- כמה שטוב לשניכם ואיך שטוב לשניכם
אבל לזכור שכרגע התהליך בגוף שלה. זה לא נותן לך זכות להתערב לה בגוף!
לא איזה בדיקות היא תעשה או לא תעשה, לא איך היא תלד, לא אם היא תיקח אפידורל או לידה במים, וכמובן לא אם היא תעשה זירוז או לא. זה לא עניינך! בחרת בה לשאת את הילד שלך ושם נגמרה השליטה שלך
כמובן שיש לך מילה - ראוי וטוב שתדברו על ה-כל, ראוי וטוב שתביע את דעתך, שתבטא את התחושות שלך ותגיד כל מה שאתה מרגיש וחושב כמו שראוי בזוגיות
אבל- לא מתוך מחשבה שבהכרח דעתך תתקבל
אתם עדיין שני אנשים שונים, וכמו שהיא לא יכולה להחליט עבורך אם תעשן או לא (והיא לא!) למרות שיש לזה השלכה ישירה על הבריאות שלה ושל הילדים ועל הפוריות שלך, ככה אתה לא יכול להחליט עבורה על שום תהליך בגוף שלה, אפילו שיש לו השלכה ישירה על הילד שנמצא בבטן שלה
כל דבר ראוי לנסות לפתור יחד, להגיע להבנות, לקבל החלטות שמוסכמות על שניכם מתוך שיח והידברות אבל אם לא תצא מנקודת מוצא שדעתך יכולה גם לא להתקבל וזה בסדר יהיה קשה מאוד להגיע לזוגיות יציבה
והערה אחרונה- אין בעיה הלכתית עם זירוז. כל עוד הרופאים מלווים את התהליך זה אומר שאין בזה סיכון (ובשבוע 40 כבר יש ממש סיכון שווה להשאיר בבטן, זה סוגיה מורכבת ולא חד משמעית) ולכן זה שאלה לרופא ולא לרב. הדיון ה"הלכתי" הוא קבלי. אתה לא יכול לצפות ממנה להתחשב בשיקולים קבליים אם היא לא מתחברת אליהם, זה לא הלכה
אז יש לזה יתרונות אדירים, אני לגמרי בעד, אבל זה בכלל לא ברור מאליו וזה משהו שצריך לקרות בזהירות...
זה נכון שהתינוק של שניכם אבל מה לעשות הקב"ה בחר שכל התהליך קורה בגוף של האישה. אז ההריון והלידה הם באוטוריטה שלה.
תפקידך להיות שותף שעוזר, שנותן תמיכה, שמתעניין בפרטים- כמה שטוב לשניכם ואיך שטוב לשניכם
אבל לזכור שכרגע התהליך בגוף שלה. זה לא נותן לך זכות להתערב לה בגוף!
לא איזה בדיקות היא תעשה או לא תעשה, לא איך היא תלד, לא אם היא תיקח אפידורל או לידה במים, וכמובן לא אם היא תעשה זירוז או לא. זה לא עניינך! בחרת בה לשאת את הילד שלך ושם נגמרה השליטה שלך
כמובן שיש לך מילה - ראוי וטוב שתדברו על ה-כל, ראוי וטוב שתביע את דעתך, שתבטא את התחושות שלך ותגיד כל מה שאתה מרגיש וחושב כמו שראוי בזוגיות
אבל- לא מתוך מחשבה שבהכרח דעתך תתקבל
אתם עדיין שני אנשים שונים, וכמו שהיא לא יכולה להחליט עבורך אם תעשן או לא (והיא לא!) למרות שיש לזה השלכה ישירה על הבריאות שלה ושל הילדים ועל הפוריות שלך, ככה אתה לא יכול להחליט עבורה על שום תהליך בגוף שלה, אפילו שיש לו השלכה ישירה על הילד שנמצא בבטן שלה
כל דבר ראוי לנסות לפתור יחד, להגיע להבנות, לקבל החלטות שמוסכמות על שניכם מתוך שיח והידברות אבל אם לא תצא מנקודת מוצא שדעתך יכולה גם לא להתקבל וזה בסדר יהיה קשה מאוד להגיע לזוגיות יציבה
והערה אחרונה- אין בעיה הלכתית עם זירוז. כל עוד הרופאים מלווים את התהליך זה אומר שאין בזה סיכון (ובשבוע 40 כבר יש ממש סיכון שווה להשאיר בבטן, זה סוגיה מורכבת ולא חד משמעית) ולכן זה שאלה לרופא ולא לרב. הדיון ה"הלכתי" הוא קבלי. אתה לא יכול לצפות ממנה להתחשב בשיקולים קבליים אם היא לא מתחברת אליהם, זה לא הלכה
לא מסכימה חלקיתפליונקה
מצד אחד מסכימה שבעל לא יכול להגיד אל תעשי זירוז, אל תעשי בדיקה. מצד שני אם בעל רואה שאשתו מתכוונת לעשות לידת סולו באמבטיה הוא כן צריך לעשות משהו. אומנם גוף שלה אבל בריאות של הילד לא שייכת לה וגם הוא יצטרך להתמודד עם השלכות.
הבאת דוגמא מאוד קיצונית של סיכוןמיקי מאוס
ועדיין - הוא לא אמור "לעשות משהו". מה?? לגרור אותה בניידת לבית חולים?
הוא יכול להזמין רופא פרטי או אמבולנס שיחכה בחוץ... (סתם זורמת עם הדוגמא שלך)
אני הדגשתי- זה לא שהוא צריך לשתוק. הם בזוגיות וראוי וצריך שיביע את דעתו ואפשר לנסות לשכנע. אבל להבין - שבסוף הם לא עיסה דביקה, הם שני אנשים בוגרים וכל אחד מהם עדיין אחראי על גופו במאה אחוז
(זה בעיקר בעיקר בתפיסה שמשפיעה על השיח והשדר וכו. ברור שהוא בפועל לא עושה כלום נגדה ולא מכריח אותה בכח, אבל כל עוד הוא מצפה שהיא בהכרח תקבל את דעתו הם יישארו בלופ של מרמור מריבות וכעסים וזה לא ייגמר טוב)
הוא יכול להזמין רופא פרטי או אמבולנס שיחכה בחוץ... (סתם זורמת עם הדוגמא שלך)
אני הדגשתי- זה לא שהוא צריך לשתוק. הם בזוגיות וראוי וצריך שיביע את דעתו ואפשר לנסות לשכנע. אבל להבין - שבסוף הם לא עיסה דביקה, הם שני אנשים בוגרים וכל אחד מהם עדיין אחראי על גופו במאה אחוז
(זה בעיקר בעיקר בתפיסה שמשפיעה על השיח והשדר וכו. ברור שהוא בפועל לא עושה כלום נגדה ולא מכריח אותה בכח, אבל כל עוד הוא מצפה שהיא בהכרח תקבל את דעתו הם יישארו בלופ של מרמור מריבות וכעסים וזה לא ייגמר טוב)
פרקטית - קח אבטיח בינוני, קשור לבטן. לא להוריד גם בלילהמיואשת******
גם בשירותים. תסתובב, תישן, לך לשירותים ככה עד שאשתך יולדת.
מניחה שתבקש זירוז אחרי 24 שעות ובא לציון גואל (ועל יחסים אני לא אדבר בכלל!)
מניחה שתבקש זירוז אחרי 24 שעות ובא לציון גואל (ועל יחסים אני לא אדבר בכלל!)
גדול 
די שרוט
האבטיח לא בועט בצלעותרקלתשוהנ
בעייתי :-/
ועדיין לפני ההרייון זה בערךיהודה224
יואו כמה אני רוצה הריון יואווו אוף
נווווו באלי הריון...
יאוו אני מרגישה בועות בבטן
יאוו הוא בגודל אפון.
היום הוא גדל להיות שעועית
יאוו היום תות
ואווו הוא כבר תפוז...
ובסוף מגיע האבטיח והמכות רצח
נווווו באלי הריון...
יאוו אני מרגישה בועות בבטן
יאוו הוא בגודל אפון.
היום הוא גדל להיות שעועית
יאוו היום תות
ואווו הוא כבר תפוז...
ובסוף מגיע האבטיח והמכות רצח
אמת 😁רקלתשוהנ
חנקת שם פשוט
אבטיח זה עוד כלום...יצא בזול.
נראה לי שאתה צריך את הניעור הזה שקיבלת פהשוקולד פרה.
א. הלכתית- ההלכה לא אוסרת על זירוז
ב. השותפות שללך- נראה שאתה בהחלט *צריך להיות יותר שותף*
ג. טובת הילד? לגמרי לטובתו. השלייה כבר מזדקנת ויש הרבה יותר סיכונים אם אשתך תמשיך בהריון עוד ועוד
ד. איזה קיצורי דרך ואיזה הקלות?? אתה מבין מה זה להיות בהריון??
לך עכשיו ותקנה לה הפתעה+ממתק+מכתב יפה.
זה מה שהיא צריכה!
לא ביקורת שלך על "הזמירות" לגבי הזירוז!!
ואתה חושב שהפרצוף החמוץ שלך עוזר במשהו?
ואתה חושב שללדת זה קל? או להיות אחרי לידה זה קל??
אתה מזה לא מחמיא לעצמך בהודעה הזו.
טוב מניסיון זירוז זה הדבר הכי כואב בעולםהודו להשם
לידה ראשונה שלי הייתה ללא אפידורל הגעתי לבית חולים וישר ילדתי
לידה שניה ההריון היה ארוך מהרגיל הקושי עם ילד בבית היחסים שלי ושל בעלי באותה תקופה לא היו וואו ממש שרדתי והגעתי למצב שלא רציתי לראות את בעלי היו לי צירים שיכולתי לשרוד בבית אבל הקושי לראות את בעלי מולי לא תומך לא מםרגן היה קשה מנשוא שהחלטתי ללכת ולעשות זירוז שגם ככה 3 רופאים המליצו לעשות בגלל מיעוט מי שפיר והכל ביחד ללא תמיכה היה טו מאץ
אז תהיי איתה תפרגן לה תנסה להבין למה היא עושה את זה מבטיחה לך שתמצא תשובה שתזדה איתה
לידה שניה ההריון היה ארוך מהרגיל הקושי עם ילד בבית היחסים שלי ושל בעלי באותה תקופה לא היו וואו ממש שרדתי והגעתי למצב שלא רציתי לראות את בעלי היו לי צירים שיכולתי לשרוד בבית אבל הקושי לראות את בעלי מולי לא תומך לא מםרגן היה קשה מנשוא שהחלטתי ללכת ולעשות זירוז שגם ככה 3 רופאים המליצו לעשות בגלל מיעוט מי שפיר והכל ביחד ללא תמיכה היה טו מאץ
אז תהיי איתה תפרגן לה תנסה להבין למה היא עושה את זה מבטיחה לך שתמצא תשובה שתזדה איתה
תראה...ד.
אמנם לא ברור לי מדוע אשתך מבקשת זירוז - בד"כ זה דבר שבא מהמלצה של הרופאים. יתכן שכבר ממש קשה לה.
וגם לא ברור לי מה הבעיה ההלכתית שאתה רואה בכך.
אבל בכללי, אכן ההרגשה שלך ניתנת להבנה, כי באת מנקודת מבט של ציפיות מסויימות. סה"כ, גם נענית לרצונה.
על כן, אינני חושב שתגובות של סתם "להוכיח אותך" הן תגובות נכונות. בוודאי לא נכון שתיענה בתגובות של נשים שתשפוכנה את תיסכולן מה"בעצב תלדי בנים" של עצמן - עליך... (לא קראתי. כך שלא מדבר ספציפית על משהו). אתה לא עושה כאן משהו רע במזיד.
אבל, יש מקום להתבונן בכמה דברים, שאני חושב שיוכלו קצת לשנות לך את המבט, וממילא לגרום לתחושה טובה יותר:
א. אתה אבא צעיר. קשה לך עדיין לתפוס שיש אכן נשים שאצלן ההריון עובר בקלות, אבל יש כאלה שלא. והנה - ראית בעצמך: הריון ראשון רובו "מעולה". שני - "פעם עצבנית פעם עיייפה"... (תיאור קלאסי להריון שאינו כ"כ קל - וכנראה עוד יצאת בזול... יש כאלה שמקיאות, בחילות, שוכבות כמעט 9 חודשים וכו' וכו'...).
אז כל אחד מכם יכול לקחת מזה לימוד כלשהו: האשה שהביאה בתור שיקול להריון את זה שתשעה חודשים לא תהיה אסורה.. (כמעט מעלה חיוך..), למדה כנראה שזו לא בדיוק סיבה להריון.. אם כי ניתן להבין אותה.
ואתה יכול לקחת לימוד, שאכן זה יכול להיות כך בזמן הזה. זו לא ממש "בחירה" שלה. הרי היא ציפתה לאחרת. באמת תקופה שיכולה להיות קשה. גם הורמונאלית. גם פיזית. ממילא גם נפשית.
אז ברור שגם אתה בן אדם - וגם אתה רוצה לחוש בטוב. אבל אם תדע שזה דבר שאכן יכול להיות ואכן קשה - אז פשוט תחליט "להיות טוב"... זו הזדמנות לשדרוג מעלת האישית מצידך. הזדמנות לשדרוג היחס. תרחם, תתמוך, תהיה אמפתי. תראה שאתה תגדל מזה - וזה גם יחזור אליך בסוף. כשאחד תומך בשני - אז אם השני בן אדם הוא יזכור לו את זה.
לגבי "חווית הלידה". נכון שאם היית יוצא מהלידה הראשונה בחוויה טובה - זה היה יותר משמח (אגב, לא כ"כ ברור לי. מה ה"חוויה" שציפית? ה"חוויה" העיקרית שיכולה להית לגבר בלידה, היא שהוא תומך באשתו כשיש לה צירים, מעודד, כואב איתה. אח"כ - אחרי שנולד התינוק, לשמוח שנולד. לשמוח יחד עם אשתו. זהו. מה ציפית מעבר לזה?).
אבל באמת, לידה זה דבר כל כל גדול, מבחינה זו שיש לך ילד חדש. שה"חוויה" זה ממש לא הענין.
מצד האמת, אתה צריך מראש לצפות לכך שתפקידך לקראת לידה הוא לעודד בזמן הצירים, לשמוח עם אשתך אח"כ, להקל כמה שאפשר, ולשמוח מאד שנולד תינוק. אם זה מה שתצפה - סביר שזה מה שתקבל.
אם תצפה לכל מיני "חוויות" אחרות - אז זה בערך כמו ציפיה שבדיוק אז יודיעו לך על זכיה בלוטו. אין קשר...
אשתך יולדת, כואב לה, זה בשביל שניכם. ידידי היקר, באמת זה לא הזמן ל"חוויות".... העיר שיש ילד בריא. העיר לשמוח בו. ביחד. העיקר לעזור אח"כ לאשתך. תן לה כמה ימים מנוחה, שאתה עושה בערך הכל - תראה כמה זה גם ישתלם אח"כ, חוץ מזה שזה סתם אמיתי.
לגבי הזירוז. עצתי היא שתניח לה. כבד את רצונה.
תסכמו שאתם שואלים את הרופאים אם זה בסדר ובטוח. אם אומרים שכן - הולכים על מה שהיא רוצה. הרי היא זו שמרגישה מה קשה ומה לא. אם יש לך ספק כלשהו, אתה יכול לשאול במכון פוע"ה כדי להירגע מבחינה הלכתית.
נכון שאתם שותפים, זה חשוב מאד. אבל מבחינת הנטל הפיזי - היא כרגע זו שנושאת בו.
הצלחה רבה חביבי, שנה מבט. תסתכל בעין טובה, תומכת, מפרגנת, אוהבת. תראה שיצא לכם מזה רק טוב.
שיהיה במזל טוב.
תוריד את הטיעון ההלכתיים...
שזה לא נכון ועדיף לפנות לרב שיסביר לך.
הסחיבה בסוף היא נוראית ובאופן כללי לא טוב למשוך הריון מעבר לזמן ולכן כשהתאריך עובר עושים מעקב להריון עודף ומעבר לזמן מסוים ההנחייה היא ליילד.
בלידה כך או כך אתה שותף. אני רגילה לשמוע מהצד הנשי על חווית הלידה הרצויה והרבה שמתבאסות על שהלך שונה ממה שציפו. והנה מגיע הצד הגברי של זה. אין מה לעשות, בחיים קורים דברים לא צפויים ובמיוחד לידה יכולה להיות לא צפוייה וצריך ללמוד לקבל ולהכיל. (כמו הודעה באמצע הלילה "הורים יקרים" וכל המעון בבידוד...). בסופו של דבר הלידה היא אירוע קיצוני וספציפי מאוד שעובר והחיים הם בהתנהלות השותפת.
רק לגבי ההלכתית, שאלת רב לפני שהתנגדת?פה לקצת
אני שאלתי רב והייתי בטוחה שיגיד לי לא לזרז אם הכל בסדר והרב פשוט אמר לי 'להקשיב לרופא'
אז הרופא אמר לזרז כי אין למה להמשיך לסחןב (הסיבה היחידה) והלכתית זה מה שהיה נכון למרות שאני חשבתי אחרת
אז הרופא אמר לזרז כי אין למה להמשיך לסחןב (הסיבה היחידה) והלכתית זה מה שהיה נכון למרות שאני חשבתי אחרת
שאלה לגבי קבלת דרגה במעון תמ"תנוטלה
היי,
אני עובדת משרה מלאה, ובעלי לומד באוניבסריטה הפתוחה (התחיל ללמוד השנה). בגלל שזו ההתחלה הוא לקח רק 2 קורסים, ובמקביל עובד 7-8 שעות בשבוע. ביררנו קצת ומסתבר שבגלל שחסר לו קורס אחד לא נהיה זכאים לקבל דרגה בכלל
עכשיו רציתי לשאול אם יש דרך אולי כן לקבל בכל זאת? אולי שעות העבודה מצטרפות או אם יש ועדת חריגים?
ממה שאני יודעת אפשר לצרף שעות לימודים ועבודהבוקר אור
אבל אז צריך יותר שעות
תבררי איתם כמה בדיוק צריך
תבררי איתם כמה בדיוק צריך
זה לא מצטרף, בדקתינוטלה
יש איזה עניין שאם עובדים מעל 24 שעות אז הלימודים מצטרפים, אבל אם עובדים 24 שעות בשבוע כבר אז זכאים לדרגה.
בקיצור טמטום
להבנתי אם שתיהם ביחד 36 שעות מקבלים גם אם כל אחד פחות מ24ירא שמים!
שיקח עוד קורסמישהו כל שהוא
יותר זול להכשל בקורס מאשר לשלם מחיר מלא בתמת
בדקתי מול האוניברסיטה זה גם בלתי אפשרינוטלה
מוזר ...מישהו כל שהוא
זה סוף סמסטר א עכשיו
לכאורה אמורה להיפתח הרשמה לסמסטר ב.
קיצור אם אי אפשר אז אי אפשר
לכאורה אמורה להיפתח הרשמה לסמסטר ב.
קיצור אם אי אפשר אז אי אפשר
אפשר להירשם לסמסטר בנוטלה
הבעיה שבתמ"ת רוצים 3 קורסים בסמסטר א לפחות, ויש לו רק 2
ואי אפשר לקבל החל מסמסטר ב' לפחות?כלכלן
הם מחשבים את הדרגה כל חודש בפני עצמוירא שמים!
על החודשים של סמסטר א לא תקבלו.. אם יהיו לכם מספיק שעות בסמסטר ב תקבלו על החודשים שלו
עכשיוסלילאחרונה
בטוח לא תוכלו לקבל על סמסטר א.
כי אי אפשר בדיעבד לתת הנחה על שעות שלא היו.
אתם כן יכולים להוסיף קורס / שעות עבודה לקראת סמסטר ב, ככה תוכלו לקבל הנחה על החודשים הבאים
כי אי אפשר בדיעבד לתת הנחה על שעות שלא היו.
אתם כן יכולים להוסיף קורס / שעות עבודה לקראת סמסטר ב, ככה תוכלו לקבל הנחה על החודשים הבאים
המלצות על מקומות מגוריםרק מתייעצת
שלום,
אשמח ממש לשמוע המלצות על מקומות מגורים שיש שם ישיבה וגם קהילה.
תודה רבה!
אשמח ממש לשמוע המלצות על מקומות מגורים שיש שם ישיבה וגם קהילה.
תודה רבה!
איזור בארץ? סגנון ישיבה?רקלתשוהנ
כל איזוררק מתייעצת
אשמח לשמוע מגוון רחב מאוד.. המלצות מכל הסוגים.
תודה גדולה!
אילת..אילתי
יש בכל מקום בארץ. תמדדי מה אתם מחפשים בדיוק
מצפה רמון, אשקלון, הר המור הר חומה, מרכז ירושליםרחפת..אחרונה
ישיבת הכותל, קרני שומרון, הוד השרון, רמת גן, יד בנימין, הר ברכה, בית אל, שבי חברון, אלון מורה, עכו, לוד, שדרות ועוד..
ב''ה יש בלי סוף
אני יכולה להמליץ לך על הישיבה/ קהילה שאנו חיים בה בשמחה בפרטי..
ב''ה יש בלי סוף
אני יכולה להמליץ לך על הישיבה/ קהילה שאנו חיים בה בשמחה בפרטי..
שאלת דיור אשמח לחוות דעתכםשאלתדיור
פתחתי ניק לצורך השאלה. מתייעצת אתכם. בכוונה לא כותבת איפה אני בעניין.
משפחה בת 4 נפשות:
ילדה בכורה נשואה מעל עשור. היא ובעלה עובדים בעבודה מסודרת.
ילדה שניה נשואה שנתיים. היא ובעלה זוג סטודנטים.
ילדה שלישית מתחתנת השנה. היא וארוסה עובדים בעבודה מסודרת.
ילדה רביעית רווקה.
הנשואה הבכורה גרה ביחידת דיור של ההורים ולא שילמה שכד במשך כל השנים.
השניה גרה ביחידה של שכנים, ההורים שילמו לה בשנתיים האלו את השכר דירה, השנה הם עוברים ויצטרכו לכאורה לשלם שכד בעצמם.
השלישית תגור בעיר אחרת, תשלם לעצמה שכר דירה. קיבלה סכום כסף גדול מאוד מההורים בעבר.
מה נראה לכם הדבר הנכון וההוגן לעשות במצב הזה?
שואלת בעיקר מבחינת המצב בין הנשואים.
בכוונה לא מציעה אופציות
תודה לעונים!!!
משפחה בת 4 נפשות:
ילדה בכורה נשואה מעל עשור. היא ובעלה עובדים בעבודה מסודרת.
ילדה שניה נשואה שנתיים. היא ובעלה זוג סטודנטים.
ילדה שלישית מתחתנת השנה. היא וארוסה עובדים בעבודה מסודרת.
ילדה רביעית רווקה.
הנשואה הבכורה גרה ביחידת דיור של ההורים ולא שילמה שכד במשך כל השנים.
השניה גרה ביחידה של שכנים, ההורים שילמו לה בשנתיים האלו את השכר דירה, השנה הם עוברים ויצטרכו לכאורה לשלם שכד בעצמם.
השלישית תגור בעיר אחרת, תשלם לעצמה שכר דירה. קיבלה סכום כסף גדול מאוד מההורים בעבר.
מה נראה לכם הדבר הנכון וההוגן לעשות במצב הזה?
שואלת בעיקר מבחינת המצב בין הנשואים.
בכוונה לא מציעה אופציות
תודה לעונים!!!
טובדבריםבעלמא
בגלל שאני באה באמת באמת ממקום נקי לחלוטין,
ובגלל שאני שומעת סיפורים הפוכים ,
על סכסוכים ואי נעימויות,
אני מתקשה לסמוך על האידליה שאת מתארת,
ולא הייתי מסתכנת ותולה את זה על עבודת המידות של אנשים...כסף זה עניין רגיש מסתבר. לצערי הרב
ובגלל שאני שומעת סיפורים הפוכים ,
על סכסוכים ואי נעימויות,
אני מתקשה לסמוך על האידליה שאת מתארת,
ולא הייתי מסתכנת ותולה את זה על עבודת המידות של אנשים...כסף זה עניין רגיש מסתבר. לצערי הרב
כמה עולה להחזיק בית?בינונית
אשמח לשמוע מכם כמה עולה לכם להחזיק בית, בערך, לחודש
זוג צעיר בלי ילדים, בלי רכב (תחבורה ציבורית), לא כולל שכד כי זה משתנה ממקום למקום
בערך?
זוג צעיר בלי ילדים, בלי רכב (תחבורה ציבורית), לא כולל שכד כי זה משתנה ממקום למקום
בערך?
עכשיו לא אברךאילתי
וחיים הרבה יותר רגוע למרות ששנינו עוד סטודנטים
2 ילדים בה וההוצאות החודשיות עצומות, הרוב על המעון.
שוב אני אומר לא חיינו בצמצום אבל כל הזמן הייתי בלחץ ..
2 ילדים בה וההוצאות החודשיות עצומות, הרוב על המעון.
שוב אני אומר לא חיינו בצמצום אבל כל הזמן הייתי בלחץ ..
תגידו, אם לפני בערך חודש הייתי חולהדי שרוט
ולא ייחסתי את זה לקורונה. ואני מחוסן 3 פעמים.
ופתאום אמרתי לעצמי אולי כן חליתי בקורונה?
יש דרך לבדוק את זה?
ופתאום אמרתי לעצמי אולי כן חליתי בקורונה?
יש דרך לבדוק את זה?
לא... אתה יכול לבדוק נוגדניםמישהו כל שהוא
אבל לא יהיה ניתן לדעת האם זה מהחיסון או ממחלה.
לפחות לפי מה שאני מבין
לפחות לפי מה שאני מבין
הבנתי. תודהדי שרוט
יש בדיקה סרולוגית אנטי Nיוני כמוני
לפי מה שאני מכיר היא נועדה בדיוק לזה, היא מסוגלת להבחין בין נוגדנים שהתפתחו מחיסון לכאלה שהגיעו ממחלה. תבדוק
הוא לא יוכל לדעת אם זה מלפני חודש או שנה וחציפשוט אני..
אפשר אולי להעריך לפי הכמות, אבל זה לא מדע מדויק.
לפחות הוא יודע שהוא לא היה חולה בכלל אם התוצאה שליליתיוני כמוני
מלפני שנה וחצי יכול להיות שכבר אין נוגדנים...פאז
לפי מה שאני יועדת אפשר לצאת חיוביים עד 4 חודשים אחריאור123456
אם לא אכפת לך להכנס לבידוד תעשה בדיקת קורונה עכשיו
נדיר מאוד מאוד מאודפשוט אני..
אני מזכיר שבתחילת המגפה, חולה קורונה היה חייב לצאת שלילי בבדיקה בשביל לצאת מבידוד (ולא פחות מ-14 יום).
כמעט כל החולים שמצבם לא הצריך אשפוז, קיבלו תוצאה שלילית באותה בדיקה של יציאה מבידוד.
כמעט כל החולים שמצבם לא הצריך אשפוז, קיבלו תוצאה שלילית באותה בדיקה של יציאה מבידוד.
אפשר לבדוק אם חלית בעזרת בדיקת דםפשוט אני..
יש אותה בשיבא, אולי גם בעוד מקומות
https://www.sheba.co.il/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA-%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99-n
https://www.sheba.co.il/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA-%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99-n
כןשירוש16
בדיקת נוגדנים פשוטה עם תוצאה מאוד גבוה (מעל 5,000) מעידה על הדבקה ולא חיסון.
למיטב ידיעתי זה הפוךפאז
יש הרבה יותר נוגדנים מחיסון מאשר מהדבקה.
על כל פנים יש סוגים של נוגדנים שנוצרים מחיסון ויש כאלה שנוצרים מהחלמה ובדיקה מותאמתמבדילה ממה הם נוצרו.
על כל פנים יש סוגים של נוגדנים שנוצרים מחיסון ויש כאלה שנוצרים מהחלמה ובדיקה מותאמתמבדילה ממה הם נוצרו.
למיטב ידיעתישירוש16
אין בדיקה שמאפשרת לקבוע בוודאות האם הנוגדנים מהדבקה או מהחיסון. מערכת החיסון יוצרת אותו סוג של נוגדנים. אין לגוף נוגדנים שונים.
אפשר לבדוק את כמות הנוגדנים או לבצע תרבית קורונה (שזה דבר נדיר ועושים אותו במקרים מועטים בלבד), אבל אין נוגדנים שונים אחרי חיסון או אחרי הדבקה.
הנוגדנים בחיסון שורדים לאורך זמן ארוך יותר אבל הכמות מייד אחרי הדבקה לעומת מייד אחרי חיסון היא שונה.
אפשר לבדוק את כמות הנוגדנים או לבצע תרבית קורונה (שזה דבר נדיר ועושים אותו במקרים מועטים בלבד), אבל אין נוגדנים שונים אחרי חיסון או אחרי הדבקה.
הנוגדנים בחיסון שורדים לאורך זמן ארוך יותר אבל הכמות מייד אחרי הדבקה לעומת מייד אחרי חיסון היא שונה.
יש. זה יותר בדיקה לחלבונים אבל מבדילה.פאז
מוזמנת לקרוא פה לדוגמא
בדיקה סרולוגית - אנטי – N
בדיקה סרולוגית - אנטי – N
זו בדיקהשירוש16
כל כך לא אמינה שלא ניתן לסמוך עליה באופן כללי ולכן היא לא בשימוש קבוע. אם בכלל.
אגב, היא לא בודקת נוגדנים כלל. אלא חלבון ספציפי. שהוא כאמור נוצר ונעלם לאחר תקופה יחסית קצרה.
כמו שאמרתי, הנוגדנים הם אותו דבר ולא ניתן להבדיל בניהם.
אגב, היא לא בודקת נוגדנים כלל. אלא חלבון ספציפי. שהוא כאמור נוצר ונעלם לאחר תקופה יחסית קצרה.
כמו שאמרתי, הנוגדנים הם אותו דבר ולא ניתן להבדיל בניהם.
לא נכוןיהודה224
כשאומרים שנוצרים כמות גדולה של נוגדנים לא הכוונה למספר הנוגדנים אלא לסוגי הריצוף החלבוני שלהם
ויש כאלה שיש להם מאות ויש כאלה שיש להם אלפי סוגי נוגדנים כל אחד ומערכת החיסון שלו
ויש בדיקה שאפשר להבדיל בין נוגדן מחיסון לבין נוגדנים שהתפתחו כתוצאה מהדבקה
ויש כאלה שיש להם מאות ויש כאלה שיש להם אלפי סוגי נוגדנים כל אחד ומערכת החיסון שלו
ויש בדיקה שאפשר להבדיל בין נוגדן מחיסון לבין נוגדנים שהתפתחו כתוצאה מהדבקה
למה את אומרת שהבדיקה לא אמינה?יוני כמוני
אמנם תוצאה שלילית בבדיקת אנטי N לא מצביעה לכאן או לכאן, אבל תוצאה חיובית משמעותה בוודאות גבוהה של 99.9% על נוגדנים ממחלה טבעית.
המקורות הם רבים - אתרי משרד הבריאות ובתי החולים. משרד הבריאות אף מכיר בה לתו ירוק (בתנאים מסוימים).
שימי לב כי אינני טוען שתוצאה חיובית משמעה הגנה כלשהי מהנגיף אלא בסך הכל שמשמעותה שהנבדק חלה בעבר ובדיקה זו עשויה להבחין בכך גם אם הוא מחוסן. כמו כן אינני טוען שכל מי שנדבק יקבל תוצאה חיובית בבדיקה (למעשה 19% יקבלו תוצאה שלילית גם אם נדבקו בעבר).
סוגי הבדיקות
https://www.assuta.co.il/services/serology/
הקריה הרפואית רמב
מחקר:
https://www.medscape.com/viewarticle/961933
מתוך אתר ה-CDC:
Current vaccines distributed in the United States induce antibodies to S protein. Thus, the presence of antibodies to N protein indicates previous infection regardless of a person’s vaccination status, while presence of antibodies to S protein indicates either previous infection or vaccination.
Labs
המקורות הם רבים - אתרי משרד הבריאות ובתי החולים. משרד הבריאות אף מכיר בה לתו ירוק (בתנאים מסוימים).
שימי לב כי אינני טוען שתוצאה חיובית משמעה הגנה כלשהי מהנגיף אלא בסך הכל שמשמעותה שהנבדק חלה בעבר ובדיקה זו עשויה להבחין בכך גם אם הוא מחוסן. כמו כן אינני טוען שכל מי שנדבק יקבל תוצאה חיובית בבדיקה (למעשה 19% יקבלו תוצאה שלילית גם אם נדבקו בעבר).
סוגי הבדיקות
https://www.assuta.co.il/services/serology/
הקריה הרפואית רמב
מחקר:
https://www.medscape.com/viewarticle/961933
מתוך אתר ה-CDC:
Current vaccines distributed in the United States induce antibodies to S protein. Thus, the presence of antibodies to N protein indicates previous infection regardless of a person’s vaccination status, while presence of antibodies to S protein indicates either previous infection or vaccination.
Labs
אז יש לך פה בדיקהשירוש16אחרונה
שהיא רלוונטית רק בטווח זמן מסוים לאחר המחלה, הסיכוי לטעות היא מהגבוהים שיש.
היא לא נגישה לציבור (בגלל המחיר ומיקום הבדיקה).
כך שהיא לא יכולה להיות יעילה כעת. ייתכנו בה טעויות שניתן לבדוק רק בשימוש נרחב.
קיצור, בדיקה מאוד לא אמינה בשימוש נרחב בכלל האוכלוסייה.
היא לא נגישה לציבור (בגלל המחיר ומיקום הבדיקה).
כך שהיא לא יכולה להיות יעילה כעת. ייתכנו בה טעויות שניתן לבדוק רק בשימוש נרחב.
קיצור, בדיקה מאוד לא אמינה בשימוש נרחב בכלל האוכלוסייה.
זה לא נכוןעדיין טרייה
בחיסון הגוף מייצר נוגדנים לחלבון שמציגים לו בגלל שמציגים לו רק חלבון מסויים מהווירוס הוא יפתח נוגדנים רק לחלבון הנ"ל (ספייק) לעומת זאת במחלה הגוף מייצר נוגדנים לחלקים שונים בווירוס ולכן יהיו לו נוגדנים מסוגים שונים (גם לספייק אבל גם לאחרים)
החיסון יוצר רק נוגדנים מנטרלים מה שנקרא תאי tיהודה224
אבל כנראה שלא מספיק לייצר זיכרון חיסוני ארוך טווח
לכן מחלימים הרבה יותר מחוסנים ממחוסנים בחיסון
כי הזיכרון החיסוני שלהם חזק הרבה יותר
לכן מחלימים הרבה יותר מחוסנים ממחוסנים בחיסון
כי הזיכרון החיסוני שלהם חזק הרבה יותר
אני לא יודעת מהיכןשירוש16
אתה שואב את המידע שלך
מחוסנים מוגנים הרבה יותר ממחלימים. ברוב המקרים.
חברה שלי חלתה בדלתא לפני פחות מ6 חודשים וכעת חלתה שוב באומיקרון.
היא לא יכולה להתחסן כעת למרות שהיא מעדיפה את החיסון על פני המחלה עצמה.
אתה מתבלבל בין סוגי הנוגדנים ופה הבעיה.
זיכרון תאי שונה לחלוטין ממנגנון זיכרון חיסוני.
מה שאתה אומר לגבי סוג הנוגדנים שנוצרים בעת חיסון פשוט לא נכון.
מחוסנים מוגנים הרבה יותר ממחלימים. ברוב המקרים.
חברה שלי חלתה בדלתא לפני פחות מ6 חודשים וכעת חלתה שוב באומיקרון.
היא לא יכולה להתחסן כעת למרות שהיא מעדיפה את החיסון על פני המחלה עצמה.
אתה מתבלבל בין סוגי הנוגדנים ופה הבעיה.
זיכרון תאי שונה לחלוטין ממנגנון זיכרון חיסוני.
מה שאתה אומר לגבי סוג הנוגדנים שנוצרים בעת חיסון פשוט לא נכון.
אני שואב את המידע שלייהודה224
מכל הרשומות הרפואיות בעולם.
מחוסנים פחות והרבה פחות מוגנים ממחלימים.
חברה שלך לא מלמדת אותנו כלום.
כי לדוגמא גיסי וכל משפחתו חלו בדלתא. ועכשיו רק אחת הבנות בביתו חלתה שוב
לעומת זאת אני מכיר מחוסנים במנה שלישית וגם רביעית שכל המשפחה חלתה ורק מי שחלה כבר לא חלה שוב
תשאלי כל רופא מי יותר מחוסן הוא יסביר לך...
מחוסנים פחות והרבה פחות מוגנים ממחלימים.
חברה שלך לא מלמדת אותנו כלום.
כי לדוגמא גיסי וכל משפחתו חלו בדלתא. ועכשיו רק אחת הבנות בביתו חלתה שוב
לעומת זאת אני מכיר מחוסנים במנה שלישית וגם רביעית שכל המשפחה חלתה ורק מי שחלה כבר לא חלה שוב
תשאלי כל רופא מי יותר מחוסן הוא יסביר לך...
לדעתי אתה צריך לבדוק היטב את המקורות שלך...פשוט אני..
רק לפני זמן לא רב, כתבת שיש בחיסון רכיב מסוים (רעיל) - אך זה היה מידע מוטעה שפורסם אך ורק באתרים של חובבי קונספירציות קיצוניים.
תתיחס למה שכתבתי עכשיויהודה224
לא למה שכתבתי לפני ארבעה חודשים.
חוץ מזה שגם חומרי שימור למיניהם הם רעילים
גם לגרפן אוקסיד במינונים קטנים יש השפעות חיוביות
אני אפילו לא יודע אם וכמה הוא רעיל
וכן שמעתי מדענים שאמרו שהוא נמצא שם
והאמת אין לי שום גישה אמיתית לפייסבוק ולאתרים של מתנגדי חיסונים כך שטענתך ממש לא נכונה.
חוץ מזה שגם חומרי שימור למיניהם הם רעילים
גם לגרפן אוקסיד במינונים קטנים יש השפעות חיוביות
אני אפילו לא יודע אם וכמה הוא רעיל
וכן שמעתי מדענים שאמרו שהוא נמצא שם
והאמת אין לי שום גישה אמיתית לפייסבוק ולאתרים של מתנגדי חיסונים כך שטענתך ממש לא נכונה.
מענייןשירוש16
איך יש לך גישה לרשומות רפואיות אישיות של אנשים.
לי יש מתוקף תפקידי בבית חולים.
מעניין מאיפה לך יש אישור.
בכל אופן, לגבי 'רשומות רפואיות מכל העולם' אני די בספק. אולי את המתכוון לסטטיסטיקה מכל העולם וגם כן - צריך לדעת איך להסתכל על זה לפני שיוצאים בהצהרות כאלה ואחרות.
החיסון לא מגן מהדבקה אלא ממחלה קשה ופה הטעות שלך.
לך תבדוק כמה מתו בגל דלתא האחרון, כמה מהם היו מחוסנים?
לי יש מתוקף תפקידי בבית חולים.
מעניין מאיפה לך יש אישור.
בכל אופן, לגבי 'רשומות רפואיות מכל העולם' אני די בספק. אולי את המתכוון לסטטיסטיקה מכל העולם וגם כן - צריך לדעת איך להסתכל על זה לפני שיוצאים בהצהרות כאלה ואחרות.
החיסון לא מגן מהדבקה אלא ממחלה קשה ופה הטעות שלך.
לך תבדוק כמה מתו בגל דלתא האחרון, כמה מהם היו מחוסנים?
מכיר אנשים מומחים ביותר שעובדים במערכתיהודה224
מכורח אי אלו נסיבות אני נמצא בקשר ישיר ואישי עם רופאי ריאות מהטובים ביותר בתחומם בבית חולים שניידר והדסה עין כרם
כולל שיחות שניהלתי לפני שבוע עם אחד הרופאים
כולל שיחות שניהלתי לפני שבוע עם אחד הרופאים
האומיקרון כנראה כ''כ שונהבת 30
עד שאין הבדל בהדבקה בין מחוסנים, מחלימים וכאלו שלא זה ולא זה.
אצלינו, המוווווון תלמידות מחוסנות ומורות מחוסנות חולות.
וגם המוווון מחלימים מהדלתא חולים. כולל אנחנו, שחלינו בדלתא בסוכות, כולנו נדבקנו עכשיו שוב באומיקרון.
וגם כל מי שלא נדבק אף פעם ולא חוסן.
בקיצור, כולם נדבקים.
אצלינו, המוווווון תלמידות מחוסנות ומורות מחוסנות חולות.
וגם המוווון מחלימים מהדלתא חולים. כולל אנחנו, שחלינו בדלתא בסוכות, כולנו נדבקנו עכשיו שוב באומיקרון.
וגם כל מי שלא נדבק אף פעם ולא חוסן.
בקיצור, כולם נדבקים.
אבל אומרים שהוא הרבה יותר קליהודה224
אפילו בתשקורת המינסטריםםם
אצל רוב מוחלט של האנשים אכן קל יותרבת 30
למרות, שילדה בת שש אצלי היתה חולה ממש ליום וחצי. כולל כאבי גב.
זה משנה?ים...
שואלת גם כאן - מנעולן רכב בירושליםחיים של
אני צריכה המלצות.
מה קרה?נפשי תערוג
אם זה רכב שננעל עם מפתח בפנים.
ידידים יודעים לטפל
ידידים יודעים לטפל
לאאחיים של
אני פשוט לא מצליחה להוציא את המפתח מהסוויץ.
היו לי בעיות להוציא את המפתח, ניסיתי לשמן את הסוויץ וזה לא עזר.
המפתח יצא אבל בקושי.
ועכשיו הוא לא יוצא בכלל...
היו לי בעיות להוציא את המפתח, ניסיתי לשמן את הסוויץ וזה לא עזר.
המפתח יצא אבל בקושי.
ועכשיו הוא לא יוצא בכלל...
כנראה המפתח עקוםנפשי תערוג
שהכנסת היה קשה להכניס?
ההגה נעול במקרה?
ההגה נעול במקרה?
ההגה לא נעולחיים של
ובהכנסה אינלי בעיה.
הבעיה היא רק בהוצאה.
וזלזלתי כשהבעיה הייתה קטנה...
ועכשיו הוא לא יוצא בכלל.
הבעיה היא רק בהוצאה.
וזלזלתי כשהבעיה הייתה קטנה...
ועכשיו הוא לא יוצא בכלל.
יכול להיות שנפסו הפינים של הצילנדרנפשי תערוג
משחק (בעדינות) של המפתח למעלה למטה ולצדדים.
פנימה החוצה.
עוזר?
ממליץ גם להעביר לדריבר ולהחזיר לפרקינג.
לפעמים זה מנגנון בידית הילוכים ולא המפתח
פנימה החוצה.
עוזר?
ממליץ גם להעביר לדריבר ולהחזיר לפרקינג.
לפעמים זה מנגנון בידית הילוכים ולא המפתח
לא עוזר 
חיים של
בתחילה המפתח נתקע בחצי הדרך,
עכשיו הוא לא יוצא אפילו חצי דרך.
הרכב עכשו במצב נהיגה,(לא אני נוהגת)
אז אולי בבית זה יצא.
עכשיו הוא לא יוצא אפילו חצי דרך.
הרכב עכשו במצב נהיגה,(לא אני נוהגת)
אז אולי בבית זה יצא.
עקרונית ממה שאני מכיר (מהתתנדבות בידידים)נפשי תערוג
זה או שהמםתח עקום.
או שהשיניים של הצילנדר תקועות
או שהמיקרוסוויץ של ידית הילוכים לא מזהה שאת הפקארקינג.
מאמין שיש עוד סיבות.
לא מכיר עוד
או שהשיניים של הצילנדר תקועות
או שהמיקרוסוויץ של ידית הילוכים לא מזהה שאת הפקארקינג.
מאמין שיש עוד סיבות.
לא מכיר עוד
נשמע שזה האפשרות השניהחיים של
במקרה כזה קצת שמן wd40 לחורנפשי תערוג
ומשחק עם המפתח.
(מה שאני מכיר)
(מה שאני מכיר)
תודההחיים של
ממש קצת שמןנפשי תערוג
המטרה היא לשחרר את הפינים בפנים.
לפני זה
ממליץ לשחק עם ידית הילוכים לוודא שזה לא זה
לפני זה
ממליץ לשחק עם ידית הילוכים לוודא שזה לא זה
אז זה כנראה לא ידית ההילוכיםחיים של
תודה!!
שמח לשמוע שעזרנפשי תערוג
איזה ניסאן זה?
Noteחיים של
דגם פחות מצוי
כן. באמת פחות רואים אותהנפשי תערוגאחרונה
זה קרה לי.די שרוט
זה קורה כיש מנגנון של פקודה מתיבת ההילוכים למערכת הסוויץ.
תיבת ההילוכים שולחת פקודה למערכת הסוויץ כשהתיבה מגיעה לפארקינג.
לפעמים המנגנון נדפק וזה לא שולח את הפקודה.
אני הייתי צריך להחליף את תיבת ההילוכים.
תיבת ההילוכים שולחת פקודה למערכת הסוויץ כשהתיבה מגיעה לפארקינג.
לפעמים המנגנון נדפק וזה לא שולח את הפקודה.
אני הייתי צריך להחליף את תיבת ההילוכים.
לא מחלפים תיבה שלמהנפשי תערוג
רק את המיקרוסוויץ
אני הייתי צריך להחליף את כל הידיתדי שרוט
מוזרנפשי תערוג
אולי יש לך רכב מיוחד
למבורגיני. אולי בגלל זהדי שרוט
למה זרקת את הבוגאטי?simple man
דווקא חשבתי שהוא חמוד
ותודה על הניסיון לעזור!!!חיים של
צימר באזור ירושלים ממולץ?אונמר
תודה רבה!
מחפשת ממש.
לא יקר מידי... או בתוך ירושלי אם יש דבר כזה בכלל, או מסביב, אזור עמק האלה או בית מאיר וכל אלה..
או כל מקום באזור שעולה על דעתכם.
היינו השבת ב'אתנחתא' בבת עין מהמםנחשון מהרחברוןאחרונה
(לפני חתונה) צריך עזרה דחוף, עדיף ממשהילאחדמאלה
אזהרת טרוליהודה224
נא לפקוח עיניים
סעו בזהירות
הדברים נכתבים בעקבות בעיות שקרו בפלטפורמה הנוכחית
ואם הכותב הנל ישר דרך עמו הסליחה.
סעו בזהירות
הדברים נכתבים בעקבות בעיות שקרו בפלטפורמה הנוכחית
ואם הכותב הנל ישר דרך עמו הסליחה.
שים לב שזה ניק ותיק, 5 שנים...פשוט אני..
בדרך כלל זה לא הפרופיל של הטרול הטיפוסי.
עם זאת כמובן תמיד יש לנהוג בזהירות.
עם זאת כמובן תמיד יש לנהוג בזהירות.
זה מה שעשיתייהודה224
הזהרתי
אפשר אצלי.מקום בעולם
רק מודיעה מראש,
אין איתי משחקים. אני מבקשת מכר משותף לפני שיחות שכאלה..
אין איתי משחקים. אני מבקשת מכר משותף לפני שיחות שכאלה..
כל הכבוד! גם עוזרת גם נזהרת...ד.
גם אצלי אפשרחולת שוקולדאחרונה
כשאתה משחק דמקה - עם מישהו שמשחק שחמטהולך לאיבוד
וואו, אני לא יודע מאיפה להתחיל.
ואומנם מי שקורא את הפתיח יכול מייד לחשוב שבמצבי הנתון אני בא להצהיר שאני משחק בכלל משחק ואולי מתלונן על החוקים אבל לא כך הדבר.
ההבדל בין דמקה לשחמט הוא לא רק בצורת חיילי המשחק אלא באופן התנהלותו...
בדמקה הכל זורם ואילו בשחמט כל צעד מונע ממליון אסטרטגיות כאלה ואחרות שלמי שלא מכיר את חוקיי המשחק וצופה מהצד יתכן וחוש הסבלנות והציפייה יעלמו במהירות רבה.
היום היה הדיון הראשון שלי בבית הדין.
וואו עדים שמיים כמה חיכיתי ליום הזה (שלושה חודשים של ציפייה ממושכת שהרגישו לי לא פחות מתשעה ירחיי לידה).
ואומנם, כבר אתמול בערב התבשרתי במייל שעוד דיין אחד יגרע מההרכב שנקבע לנו לצורך הדיונים בבית המשפט ורק דיין אחד בלבד יוכל לקבל אותנו בתאריך שנקבע אבל בגלל שלא יהיו שלושה דיינים אלא רק אחד בלבד לא יתקבלו החלטות גורליות לכאן או לכאן...
הזוי שבעידן שנת 2022 גם אם דיין נחשף לחולה מאומת או שהוא חולה בעצמו לא נמצא פתרון טכנולוגי של שיחת זום בבית המשפט או דיין מחליף כמו במאות מקצועות אחרים.
את תוצאות בדיקת ה pcr לא קיבלתי בשעות הבוקר המאוחרות ונאלצתי בלית ברירה ללכת גם לבדיקת אנטיגן מוסדית מהירה לצורך העניין...
כבר שקיבלה את פניי עורכת הדין שלי היה לה מבט של "אמרתי לך" והיא מיהרה להגיש לי מעטפה שמעידה על תביעה חדשה שהוגשה נגדי מטעמה של הפרודה.
"אני עדיין לא מצליחה לפתוח את המסמכים אבל אני משוכנעת שבהמשך היום עוד נדע במה דברים אמורים.
יש תביעה חדשה שמכילה דוח חוקר ואני חושבת שאני כבר יודעת מהנסיון שלי מול עורכת הדין השנייה במה דברים אמורים..."
בחיי שלרגע הרמתי גבה וניסיתי לשאול לפשר החשאיות המוזרה האופפת את הנושא אבל היא מיהרה להוסיף ולשאול - "אני יכולה להיות רגועה שלא עשיתה שטויות בכל התקופה הזו או שיש משהו שתשמח לשתף אותי ???"
שאלתי מייד כמו מה למשל???
"בגידות? עבודה מהצד? " היא קרצה לי בחצי מבט זדוני
משוגעת- כמעט שהורדת לי את הלב אמרתי וכבר התחלתי להיות אולי פחות נעים...
קשה לי לחשוב על בגידות מהמקום שממנו אני מגיע.
אבא שלי בגד באמא שלי אחרי 22 שנות נישואים ולקח להם לא פחות מ 7 שנים לריב על כל מיני דברים ממש ממש אבל ממש ממש מכוערים.
אם יש משהו שהבטחתי לעצמי כל השנים האלה זה שאני יעשה הכל רק כדיי לא להגיע לידיי נסיון דומה לנקודה שבה אבי טעה ונפל.
נשבעתי לעצמי שעליי אף אחד לא יוכל להגיד את המשפט הקלישאתי "התפוח לא נופל רחוק מהעץ" או איך שחבר וותיק שלי היה אומר "הזבל לא מתפזר רחוק מהפח" - בכל זאת הוא היה עובד תברואה.
ואכן, מייד כשניכנסנו לבית הדין ניגשה עורכת הדין של פרודתי לשלי והגישה לה מעטפה גדולה מאוד ומסרה לה עם המון הנאה את המעטפה.
עורכת הדין שלי התגובה מהרה להגיד לה שיש דרך להגיש מקובלת יותר להגיש מסמכים או בקשות לדיון בבית המשפט ושזו הפעם הראשונה שהיא מקבלת כתב תביעה מידיי עורכת הדין בכבודה ובעצמה.
אני לא אחפור לכם את כל השתלשלות העניינים המייגעת אבל אכן פרודתי שכרה חוקר פרטי למעקב צמוד של חודש ימים.
הממצאים של החוקר היו פשוט מצחיקים מאוד אבל גם עצובים מאוד - תלוי בזווית של האור
מאהבת תהיו בטוחים שאין (לצערי - כי זה בטוח היה מקל עליי את כל המשא הנפשי שאני גורר איתי כבר מעל לשלושה חודשים).
מה שכן יש זה תמונה שבה לכאורה אני מבצע "עבודה" פרטית ועל סמך זה טוענת הפרודה באמצעות באה כוחה שאני מרוויח לא פחות מעשרת אלפים שקלים נוספים בכל חודש מלבד עשרת האלפים שאני מרוויח לכאורה בתלוש השכר.
לכל מי ששואל את עצמו מה בדיוק מצחיק ואם כבר מה עצוב כאן בסיפור אז עכשיו מגיעים לחלק האומנותי....
מה שמצחיק הוא שאם באמת הייתי מקבל שכר יומי בגובה של שכר חודשי מה הטעם לעבוד חודש שלם כשכיר ולא להיות עצמאי ???? מה שגם אם היו באמת מתעדים אותי 24/7 מן הראוי שבטענה חמורה כזו של עבודה שאיננה מדווחת יש לצלם תיעוד של תשלום אם כן...
מה שממש עצוב בסיפור הזה הוא שהחוקר הפרטי נשכר עוד טרם פרץ הסיכסוך בנינו ואני מתועד מעמיס על הרכב סכך לסוכה דבר שממש קומם אותי כי אין דרך לתאר את העניין במילים אבל אם זו לא בגידה אינני יודע אם כן מה זו בגידה ???
הדיין בבית הדין מיהר לשאול אם אני יודע מה החשיבות של תהליך גרושין ושאל "אם אליהו הנביא בא ואומר לך שזו האישה הכי טובה בשבילך האם עדיין תרצה להתגרש ?"
הוא אומנם שיעשע אותי שהוא ככה נכנס לנעליים של אליהו הנביא ועוד כאדם מאמין.
אמרתי מייד בהכי ספונטניות שלא הפרודה היא הבעיה אם כי האמא שלה שמנסה בכל דרך להכתיב לי את החיים.
ושכאן אינני יכול עוד לשאת את 2 הנשים בכתובה אחת חוקית במדינת ישראל.
לשמחתי הדיין קיבל את טענותיי שלהיות אבא לילדים 2 פעמים בשבוע ללא שבתות וללא חגים וללא לינה זה לא בדיוק אבא...
אולי חוג קרמיקה או ריקודים סלוניים למתקדמים אבל אבא זה לא!
וברגע שהוא הוסיף לי את הסדריי הראיה לשבתות הפרודה הסכימה באופן הזוי לשלום בית....
אתם קולטים ????????
בשלוש מקרים של נסיונות גישור היא חתמה ויתור ואמרה שאין לה על מה לדון ושהכל יתנהל מול עורכיי הדין ופתאום היא מוכנה לנסות שלום בית...
מוזר ותמוהה ומעלה בי מליון שאלות שספק מי יוכל לענות עליהם....
כמו למשל מה היא באמת זוממת עכשיו כי עורכת הדין שלה מתגאה שהיא לא עורכת דין רגילה אלא "אסטרטגית"...
עכשיו לא מעניין אותי כבר מה היה או מה יהיה...
עכשיו מעניין אותי איך אוכל להפתיע את האוצרות שלי בשבת הקרובה הבאה עלינו לטובה.
עדים שמיים איך ציפיתי ליום הזה שבו אוכל לצחצח להם שיניים ולהשכיב אותם לישון עם סיפור שאני ממציא להם בכל פעם מחדש...
לחבק אותם כשהם עוצמים את העיניים הקטנות ועוטפים אותי עם הזרועות הקטנות שלהם "ורבים" מי יתפרס על יותר אבא...
כבר לא מעניין אותי שאני גר במרכז וכבר שלושה ימים שאני נוסע לנתניה לנסיון עבודה כשכל כיוון נסיעה לוקח כשעה...
כבר לא מעניין אותי שבמהלך הנסיעה האחרונה התחמם המנוע כמה פעמים ונאלצתי לעצור בצד לחכות שיתקרר ולהוסיף מיים לרדיאטור...
כבר לא מעניין אותי שכשכבר הגעתי הביתה גיליתי שהלך המנוע ברכב ושספק איך אוכל להתמיד בנסיעה לעבודה באוטובוסים למרחק הזה...
מה שעניין אותי זה שאוכל סוף סוף לעטוף את הגוזלים שלי בשמיכות החדשות והבתולות שלהם ושסוף סוף מעט מריח הגוף שלהם יספג בשמיכות וכך אוכל להריח אותם גם בימים שאני לא זוכה לראות אותם.
מה שעניין אותי זה שסוף סוף הם יוכלו לחוש את אבא ולראות שלא עזבתי ולא נטשתי אותם וברחתי הלאה כמו שבוודאי סיפרו להם כל מיני דברים שרק הבורא יודע מה הם....
רק המחשבה האלוהית לחבק אותם ולעטוף אותם "כרחם אב על בנים" היא זו שלא יוצאת לי מהראש וגם בשעה זו אינני מצליח להרדם מהצפייה כשמחר עוד צפוייה לי נסיעה לנתניה בתחבורה ציבורית שעתיים לכל כיוון!!!!!
ככה זה שאתה משחק דמקה - עם מישהו שמשחק שחמט...
ואומנם מי שקורא את הפתיח יכול מייד לחשוב שבמצבי הנתון אני בא להצהיר שאני משחק בכלל משחק ואולי מתלונן על החוקים אבל לא כך הדבר.
ההבדל בין דמקה לשחמט הוא לא רק בצורת חיילי המשחק אלא באופן התנהלותו...
בדמקה הכל זורם ואילו בשחמט כל צעד מונע ממליון אסטרטגיות כאלה ואחרות שלמי שלא מכיר את חוקיי המשחק וצופה מהצד יתכן וחוש הסבלנות והציפייה יעלמו במהירות רבה.
היום היה הדיון הראשון שלי בבית הדין.
וואו עדים שמיים כמה חיכיתי ליום הזה (שלושה חודשים של ציפייה ממושכת שהרגישו לי לא פחות מתשעה ירחיי לידה).
ואומנם, כבר אתמול בערב התבשרתי במייל שעוד דיין אחד יגרע מההרכב שנקבע לנו לצורך הדיונים בבית המשפט ורק דיין אחד בלבד יוכל לקבל אותנו בתאריך שנקבע אבל בגלל שלא יהיו שלושה דיינים אלא רק אחד בלבד לא יתקבלו החלטות גורליות לכאן או לכאן...
הזוי שבעידן שנת 2022 גם אם דיין נחשף לחולה מאומת או שהוא חולה בעצמו לא נמצא פתרון טכנולוגי של שיחת זום בבית המשפט או דיין מחליף כמו במאות מקצועות אחרים.
את תוצאות בדיקת ה pcr לא קיבלתי בשעות הבוקר המאוחרות ונאלצתי בלית ברירה ללכת גם לבדיקת אנטיגן מוסדית מהירה לצורך העניין...
כבר שקיבלה את פניי עורכת הדין שלי היה לה מבט של "אמרתי לך" והיא מיהרה להגיש לי מעטפה שמעידה על תביעה חדשה שהוגשה נגדי מטעמה של הפרודה.
"אני עדיין לא מצליחה לפתוח את המסמכים אבל אני משוכנעת שבהמשך היום עוד נדע במה דברים אמורים.
יש תביעה חדשה שמכילה דוח חוקר ואני חושבת שאני כבר יודעת מהנסיון שלי מול עורכת הדין השנייה במה דברים אמורים..."
בחיי שלרגע הרמתי גבה וניסיתי לשאול לפשר החשאיות המוזרה האופפת את הנושא אבל היא מיהרה להוסיף ולשאול - "אני יכולה להיות רגועה שלא עשיתה שטויות בכל התקופה הזו או שיש משהו שתשמח לשתף אותי ???"
שאלתי מייד כמו מה למשל???
"בגידות? עבודה מהצד? " היא קרצה לי בחצי מבט זדוני
משוגעת- כמעט שהורדת לי את הלב אמרתי וכבר התחלתי להיות אולי פחות נעים...
קשה לי לחשוב על בגידות מהמקום שממנו אני מגיע.
אבא שלי בגד באמא שלי אחרי 22 שנות נישואים ולקח להם לא פחות מ 7 שנים לריב על כל מיני דברים ממש ממש אבל ממש ממש מכוערים.
אם יש משהו שהבטחתי לעצמי כל השנים האלה זה שאני יעשה הכל רק כדיי לא להגיע לידיי נסיון דומה לנקודה שבה אבי טעה ונפל.
נשבעתי לעצמי שעליי אף אחד לא יוכל להגיד את המשפט הקלישאתי "התפוח לא נופל רחוק מהעץ" או איך שחבר וותיק שלי היה אומר "הזבל לא מתפזר רחוק מהפח" - בכל זאת הוא היה עובד תברואה.
ואכן, מייד כשניכנסנו לבית הדין ניגשה עורכת הדין של פרודתי לשלי והגישה לה מעטפה גדולה מאוד ומסרה לה עם המון הנאה את המעטפה.
עורכת הדין שלי התגובה מהרה להגיד לה שיש דרך להגיש מקובלת יותר להגיש מסמכים או בקשות לדיון בבית המשפט ושזו הפעם הראשונה שהיא מקבלת כתב תביעה מידיי עורכת הדין בכבודה ובעצמה.
אני לא אחפור לכם את כל השתלשלות העניינים המייגעת אבל אכן פרודתי שכרה חוקר פרטי למעקב צמוד של חודש ימים.
הממצאים של החוקר היו פשוט מצחיקים מאוד אבל גם עצובים מאוד - תלוי בזווית של האור
מאהבת תהיו בטוחים שאין (לצערי - כי זה בטוח היה מקל עליי את כל המשא הנפשי שאני גורר איתי כבר מעל לשלושה חודשים).
מה שכן יש זה תמונה שבה לכאורה אני מבצע "עבודה" פרטית ועל סמך זה טוענת הפרודה באמצעות באה כוחה שאני מרוויח לא פחות מעשרת אלפים שקלים נוספים בכל חודש מלבד עשרת האלפים שאני מרוויח לכאורה בתלוש השכר.
לכל מי ששואל את עצמו מה בדיוק מצחיק ואם כבר מה עצוב כאן בסיפור אז עכשיו מגיעים לחלק האומנותי....
מה שמצחיק הוא שאם באמת הייתי מקבל שכר יומי בגובה של שכר חודשי מה הטעם לעבוד חודש שלם כשכיר ולא להיות עצמאי ???? מה שגם אם היו באמת מתעדים אותי 24/7 מן הראוי שבטענה חמורה כזו של עבודה שאיננה מדווחת יש לצלם תיעוד של תשלום אם כן...
מה שממש עצוב בסיפור הזה הוא שהחוקר הפרטי נשכר עוד טרם פרץ הסיכסוך בנינו ואני מתועד מעמיס על הרכב סכך לסוכה דבר שממש קומם אותי כי אין דרך לתאר את העניין במילים אבל אם זו לא בגידה אינני יודע אם כן מה זו בגידה ???
הדיין בבית הדין מיהר לשאול אם אני יודע מה החשיבות של תהליך גרושין ושאל "אם אליהו הנביא בא ואומר לך שזו האישה הכי טובה בשבילך האם עדיין תרצה להתגרש ?"
הוא אומנם שיעשע אותי שהוא ככה נכנס לנעליים של אליהו הנביא ועוד כאדם מאמין.
אמרתי מייד בהכי ספונטניות שלא הפרודה היא הבעיה אם כי האמא שלה שמנסה בכל דרך להכתיב לי את החיים.
ושכאן אינני יכול עוד לשאת את 2 הנשים בכתובה אחת חוקית במדינת ישראל.
לשמחתי הדיין קיבל את טענותיי שלהיות אבא לילדים 2 פעמים בשבוע ללא שבתות וללא חגים וללא לינה זה לא בדיוק אבא...
אולי חוג קרמיקה או ריקודים סלוניים למתקדמים אבל אבא זה לא!
וברגע שהוא הוסיף לי את הסדריי הראיה לשבתות הפרודה הסכימה באופן הזוי לשלום בית....
אתם קולטים ????????
בשלוש מקרים של נסיונות גישור היא חתמה ויתור ואמרה שאין לה על מה לדון ושהכל יתנהל מול עורכיי הדין ופתאום היא מוכנה לנסות שלום בית...
מוזר ותמוהה ומעלה בי מליון שאלות שספק מי יוכל לענות עליהם....
כמו למשל מה היא באמת זוממת עכשיו כי עורכת הדין שלה מתגאה שהיא לא עורכת דין רגילה אלא "אסטרטגית"...
עכשיו לא מעניין אותי כבר מה היה או מה יהיה...
עכשיו מעניין אותי איך אוכל להפתיע את האוצרות שלי בשבת הקרובה הבאה עלינו לטובה.
עדים שמיים איך ציפיתי ליום הזה שבו אוכל לצחצח להם שיניים ולהשכיב אותם לישון עם סיפור שאני ממציא להם בכל פעם מחדש...
לחבק אותם כשהם עוצמים את העיניים הקטנות ועוטפים אותי עם הזרועות הקטנות שלהם "ורבים" מי יתפרס על יותר אבא...
כבר לא מעניין אותי שאני גר במרכז וכבר שלושה ימים שאני נוסע לנתניה לנסיון עבודה כשכל כיוון נסיעה לוקח כשעה...
כבר לא מעניין אותי שבמהלך הנסיעה האחרונה התחמם המנוע כמה פעמים ונאלצתי לעצור בצד לחכות שיתקרר ולהוסיף מיים לרדיאטור...
כבר לא מעניין אותי שכשכבר הגעתי הביתה גיליתי שהלך המנוע ברכב ושספק איך אוכל להתמיד בנסיעה לעבודה באוטובוסים למרחק הזה...
מה שעניין אותי זה שאוכל סוף סוף לעטוף את הגוזלים שלי בשמיכות החדשות והבתולות שלהם ושסוף סוף מעט מריח הגוף שלהם יספג בשמיכות וכך אוכל להריח אותם גם בימים שאני לא זוכה לראות אותם.
מה שעניין אותי זה שסוף סוף הם יוכלו לחוש את אבא ולראות שלא עזבתי ולא נטשתי אותם וברחתי הלאה כמו שבוודאי סיפרו להם כל מיני דברים שרק הבורא יודע מה הם....
רק המחשבה האלוהית לחבק אותם ולעטוף אותם "כרחם אב על בנים" היא זו שלא יוצאת לי מהראש וגם בשעה זו אינני מצליח להרדם מהצפייה כשמחר עוד צפוייה לי נסיעה לנתניה בתחבורה ציבורית שעתיים לכל כיוון!!!!!
ככה זה שאתה משחק דמקה - עם מישהו שמשחק שחמט...
הרבה כוחותהעני ממעש
לא פעם ראשונה שאליהו הנביא תופס אותךהגיבן מנוטרדהם
בנוסף:הגיבן מנוטרדהם
שיהיה המון הצלחה אחי וכל הכבוד על כוחות הנפש.
ואל תיבהל מהעורכת דין אחי כי היא סתם נרקיסיסטית.
עלאק אסטרטגית
ה׳ מנהל תעולם ולא היא!תעבוד בחכמה ושיקול דעת אח יקר!
בגלל זה ממש הפתיע אותי הביטוי של הדייןהולך לאיבוד
הריי תמיד אני אמרתי שמבחינתי כבר באמת ניסיתי הכל.
פשוט לא יאומן הקלות דעת של הדיינים למשוך זמן כאילו אין ילדים באמצע שסופגים את כל האש.
עלינו ה"בוגרים" אני כבר לא מדבר...
והכסף שנשפך כמו חול בים לא שווה כלום.
פשוט לא יאומן הקלות דעת של הדיינים למשוך זמן כאילו אין ילדים באמצע שסופגים את כל האש.
עלינו ה"בוגרים" אני כבר לא מדבר...
והכסף שנשפך כמו חול בים לא שווה כלום.
מזעזע. שולח חיזוקהיום הוא היום
וואופרצוף כרית
ממש מרעיד ונוגע ללב....
מאחלת המון הצלחה.... אין לי שמץ של מושג אם זה באמת שלום בית אמיתי או תחכום וזממה לנסות להפליל אותך או למצוא דרך להפיל אותך בפח חס וחלילה...
מה שנשמע לי - שכן כדאי שלום בית אם היא הציעה... מה זה אומר? ללכת לייעוץ / טיפול ?
אין לי מושג אם העצה שלי טובה כי באמת לא מבינה בזה, אבל באמת לפעמים אנשים כשמגיעים לרגע האמת , שמעתי סיפור שסיפרו לי מכלי שני, שברגע האמת מישהי התחרטה ובסוף לא רצתה להתגרש... כלומר עברה את כל המשוכות ובסוף לא רצתה... אולי אשתך פתאום ברגע האחרון התגעגעה אליך והתחרטה על מעשיה? אולי כדאי לתת הזדמנות שניה?
אולי הדברים שלי שטויות, רק מציעה כיוון מחשבה..... כי אני באמת לא יכולה להבין לעומק את מצבך וברור שהוא לא פשוט ויש לו המון היבטים וכיוונים........
אז המון כוחות וזה מאוד נוגע ללב איך שאתה מתגעגע לגוזלים, וגם נותן לנו להעריך כל יום עם הילדים ולא להתלונן שקשה לטפל בהם וכדו' ... המון כוחות, הצלחה וברכה אמן..
לא רוצה להאמין שנשמה שפויה היתה נשארתהולך לאיבוד
אם זה היה הפוך לא היינו מוצאים סיבה שלא להמליץ לבחורה לעזוב הכל ולהתחיל מחדש אבל מגבר מצפים לאיפוק ו"להתגבר" על רצונו...
אילו היה זה משהו נקודתי וודאי שהייתי שמח לכל גישור ולכל הסכמה בנושא אבל זה לא יכול להיות שאישה תלין על הגבר שלה כאלה האשמות חאיפות ולא תישא בתוצאות.
לפי דין תורה אם גבר היה טוען כי לא מצא בתולין לנערה והדבר היה זדוני להשמיצה - הוא היה נענש על כן ולא יכול היה לשלחה כל ימי חייו.
אם אישה משמיצה גבר איזה עונש כבר יתנו לה ???
לא קנס כספי ולא עבודות שירות ולא כלום.
הזוייי
מה שגם אם עכשיו היא תבוא חזרה הביתה ועוד שבועיים שלושה תתלונן שכפיתי את עצמי עליה ????
מי יגן עליי מפני שלום בית שכזה ???
יותר בכיוון של שילוח הקן...
אם היא מהיום הראשון מנסה רק להרע לי בכל דרך וצורה אפשרית מה באמת יגן עליי מתלונות שווא נוספות ?????
אילו היה זה משהו נקודתי וודאי שהייתי שמח לכל גישור ולכל הסכמה בנושא אבל זה לא יכול להיות שאישה תלין על הגבר שלה כאלה האשמות חאיפות ולא תישא בתוצאות.
לפי דין תורה אם גבר היה טוען כי לא מצא בתולין לנערה והדבר היה זדוני להשמיצה - הוא היה נענש על כן ולא יכול היה לשלחה כל ימי חייו.
אם אישה משמיצה גבר איזה עונש כבר יתנו לה ???
לא קנס כספי ולא עבודות שירות ולא כלום.
הזוייי
מה שגם אם עכשיו היא תבוא חזרה הביתה ועוד שבועיים שלושה תתלונן שכפיתי את עצמי עליה ????
מי יגן עליי מפני שלום בית שכזה ???
יותר בכיוון של שילוח הקן...
אם היא מהיום הראשון מנסה רק להרע לי בכל דרך וצורה אפשרית מה באמת יגן עליי מתלונות שווא נוספות ?????
ואם יש משהו שבאמת באמת למדתי מכל הסיפורהולך לאיבוד
זה לא לתת חשיבות לכסף כלל וכלל!!!
אושר זה לא משהו שניתן לקנות בכסף!!!
כל יום שעובר - לא חוזר !!!
אושר זה לא משהו שניתן לקנות בכסף!!!
כל יום שעובר - לא חוזר !!!
נקודה חשובה מאודפרצוף כרית
להשקיע יותר באנשים שמסביבנו (אם הבנתי נכון את כוונתך...), תודה על החידוד
חד משמעיהולך לאיבוד
עברתי מ 40 אחוז אבא (בגלל המידור שהפרודה עשתה לי למול הילדים) עברתי ל 140 אחוז אבא !!!
ואני לא מצטער על כלום
ואני לא מצטער על כלום
אשריך!ד.
אוי אוי אויפרצוף כרית
כואב כואב כואב... אין לי מילים... משתתפת בצערך
וזכור שהעולם הזה "עליונים למטה.. וכו'" והקב"ה יודע באמת מי צדיק ומי פחות..... והשם הטוב ישלם לך כפועלך הטוב ויתן לך חיים מאושרים עד מאוד וישמח אותך
מה פתאום?.....ד.
כמה שאת תמימה..
זו תכונה משמחת - אבל לא נכונה להקשר הזה.
היא הרי לא רצתה גישור. כששמעה שהוסיפו ימים או לילות אצלו, פתאום כן....
זה הכל העו"ד. ציניות מרושעת.
מן הסתם רוצה לייצר איזושהי מניפולציה, אולי שתוכל אח"כ להתלונן על אלימות או משהו כזה.
העו"S שלה מעוניינת כנראה שהיא תבל יותר כסף על ה"מזונות", אז צריכה שיהיו פחות אצלו.
ומה עם טובת הילדים - שממש צריכים את אבא לא פחות (לפחות - במקרה כזה..) מאמא?...
לא מענין אותן. זה פשוט מזעזע, הרישעות הזו גועל נפש.
אויפרצוף כרית
נשמע קשה ביותר..
וואי וואירקלתשוהנ
איזה סיפור. ב"ה שהדיין היה מבין עניין למרות כל העיכובים. ב"ה שאתה נפגש עם הילדים שלך בקרוב.
ואתה כותב פשוט מרתק.
ואתה כותב פשוט מרתק.
לצערי אני כותב את הלבהולך לאיבוד
סליחה לא התכוונתי לפגוערקלתשוהנ
זה סתם היה הערה בצד.
אני יודעהולך לאיבוד
לא חשבתי לרגע שדברים אלו נאמרו מחובר רגישות.
ההפך הוא הנכון!
אני מודה לכל מי שכאן שמחבק ומכיל כי לבד אין לי ספק שלא הייתי יכול להגיע אפילו לשלב הזה.
אני כל יום מתנחם ששרדתי עוד יום במסע אל האוורסט ושלא קפאתי למוות מקור.
אני לא ציני.
400 גברים בתהליך הזה מידיי שנה לא מצליחים לצלוח את המסע.
וזה גורם לי להזיל הרבה יותר דמעות שאני יודע שיש כמה מאות של ילדים שלא יזכו להכיר את האבא שלהם בגלל כל הכסף שאוכליי חינם אמיתיים מבקשים לטרוף.
אילו הייתם יודעים כמה אלפים עולה יצוג משפטי לגיטימי בבית הדין / משפט.
אילו הייתם יודעים כמה עולה "לרווחה ולמדינה" שעה של מפגש ילדים עם אבא במרכז קשר (קרוב ל 1000 שקלים לכל ילד ורק תחשבו כמה ילדים נמצאים במקביל בתוך המתקן)
אילו הייתם יודעים כמה מרוויחים השופטים שכר חודשי.
אילו הייתם יודעים מה שכר הקלדניות בבית המשפט.
ממש כמו שכולם אוכלים מהעוגה ביום החתונה - ורק הזוג "המאושר" נשאר רעב בסוף...
ההפך הוא הנכון!
אני מודה לכל מי שכאן שמחבק ומכיל כי לבד אין לי ספק שלא הייתי יכול להגיע אפילו לשלב הזה.
אני כל יום מתנחם ששרדתי עוד יום במסע אל האוורסט ושלא קפאתי למוות מקור.
אני לא ציני.
400 גברים בתהליך הזה מידיי שנה לא מצליחים לצלוח את המסע.
וזה גורם לי להזיל הרבה יותר דמעות שאני יודע שיש כמה מאות של ילדים שלא יזכו להכיר את האבא שלהם בגלל כל הכסף שאוכליי חינם אמיתיים מבקשים לטרוף.
אילו הייתם יודעים כמה אלפים עולה יצוג משפטי לגיטימי בבית הדין / משפט.
אילו הייתם יודעים כמה עולה "לרווחה ולמדינה" שעה של מפגש ילדים עם אבא במרכז קשר (קרוב ל 1000 שקלים לכל ילד ורק תחשבו כמה ילדים נמצאים במקביל בתוך המתקן)
אילו הייתם יודעים כמה מרוויחים השופטים שכר חודשי.
אילו הייתם יודעים מה שכר הקלדניות בבית המשפט.
ממש כמו שכולם אוכלים מהעוגה ביום החתונה - ורק הזוג "המאושר" נשאר רעב בסוף...
אוי אוי אוי כואב הלב לקרוא..פרצוף כריתאחרונה
וואוווו הלב פשוט איתך!!!טרכיאדה
אני עוקבת אחריך כבר הרבה זמן ופשוט נשבר הלב לקרוא אותך!!!
כמה רוע צרוף יכול לצאת מאנשים. הרי היא לא באמת דואגת לילדים שלה עם ההתנהגות האכזרית הזאת! רק פוגעת בהם.
אוףףףף הלוואי שכבר תהיה מאושר!!!
מאחלת מכל הלב
כמה רוע צרוף יכול לצאת מאנשים. הרי היא לא באמת דואגת לילדים שלה עם ההתנהגות האכזרית הזאת! רק פוגעת בהם.
אוףףףף הלוואי שכבר תהיה מאושר!!!
מאחלת מכל הלב
הרוע האמיתי הוא לא של הפרודההולך לאיבוד
ועם כל הכעס שיש לי גם לא כלפי האמא הממורמרת שלה שנותרה לבדה בעולם ומחפשת משמעות וסיבה לחיות...
הכעס האמיתי הוא על הרווחה, בתי המשפט, עורכי הדין, החוקרים הפרטיים וכל אותם ה"נשמות הטהורות" שלעולם לא יבדקו אותם בתוכנית "יצאת צדיק" ויראו ויחשפו את רוע מעלליהם ותאוות הבצע שלהם לכסף ואת השנן שהם תורמים למדורה
הכעס האמיתי הוא על הרווחה, בתי המשפט, עורכי הדין, החוקרים הפרטיים וכל אותם ה"נשמות הטהורות" שלעולם לא יבדקו אותם בתוכנית "יצאת צדיק" ויראו ויחשפו את רוע מעלליהם ותאוות הבצע שלהם לכסף ואת השנן שהם תורמים למדורה
העורכת הדין "האסטרטגית"רוממה
אסטרטגית בלהוציא כסף מאנשים.
גרושתך תפסיד הרבה מההחלטה לשחק כזה משחק. לא בטוח שהיא תבין כמה היא מפסידה.
גרושתך תפסיד הרבה מההחלטה לשחק כזה משחק. לא בטוח שהיא תבין כמה היא מפסידה.
ידידי היקר..ד.
ראשית, אל תתרשם - טוטאלית - מה"עורכת דין" של הצד השני.
כפי שאתה רואה, העו"ד שלך כבר ידעה מראש מה היא עלולה לעשות.
כלומר, הכל תרגילים, לשקר לא מענין אותה. גועל נפש. הרצי"ה אמר שאם היו עורכי דין ועיתונאים בזמן המשנה, היו מכניסים אותם לרשימת פסולי העדות, "מפני שחשודים לשקר". תסתכל כאילו אתה "מהצד", רואה מישהו שאתה יודע שהוא צדיק - ואיזו אחת שמוכנה בשביל בצע כסף לשקר ולהעליל אומרת "טענות" לטובת מי ששילמ/ה לה.
לגבי ההסכמה לשלום בית - לא צריך להתפעל מידי. תגיד בביה"ד מה שכתבת כאן, שכבר 3 פעמים היא ויתרה העל גישור - ושלכן אתה מניח שזה תרגיל של עורכת הדין. הם הרי מכירים דברים כאלה. מן הסתם היא רוצה לזכות בדמי הכתובה. תעמוד על כך שהיא לא היתה מוכנה לאף גישור - וזה הכל כדי לסחוט כסף כנראה.
לגבי העיקר - שזה הילדים - אכן ראוי שיהיו אצלך בנוכחות כדבעי. ילדים צריכים אבא לא פחות מאמא. אתה יכול גם לדרוש שתהיה "משמורת משותפת" מה שנקרא. חצי חצי.
עורכת הדין שלה, מן הסתם מייעצת כמה שֶפחות - לא מטעמים כ"כ "אימהיים", כמו מטעם זה שרוצה שהיא תקבל כמה שיותר על "מזונות" על הימים שאינם אצלך.
עזוב את כל הזבל הזה בצד, מבחינה מהותית. כלומר, באופן מעשי, אכן ראוי שתראה שלא יסחטו אותך סתם. וגם שהילדים יהיו אצלך כמה שאפשר יותר.
אבל במהות - תהיה אתה. האבא שאוהב את ילדיו, שרוצה לגדלם ולהיטיב להם. תאמר להם שאבא מאד אוהב אותם ורוצה שיהיה להם כמה שיותר טוב. אתה יכול גם להוסיף שאף פעם לא יאמינו אם מישהו יאמר להם אחרת - לא משנה מי. אבא תמיד יעזור להם. זה יספיק.
מאד מצער העסק הדבילי הזה עם "החוקר הפרטי". אבל תיקח את זה לטובה - רק מקל על השלמות עם הצעד שאתה עושה. קשה להאמין למה אנשים מסוגלים להגיע... חבל מאד.
שיהיה בהצלחה. תתגרש לשלום. שמור מרחק ממי שמציקה לך, גדל את הילדים בשמחה ואהבה ואמון - ותזכה להקים את עצמך ואח"כ את בֵיתך מחדש. ויותר טוב.
טוב אני מרגיש מסיונרנחשון מהרחברון
הילדה שלי ממש נהנת לעשות תרגילי חיבור וחיסור במחשבון הפיננסי.
הילד הקטן יותר לומד מספרים עם אמא שלו כדי שהוא יוכל להשתמש במחשבון
ואתמול ב2 בלילה לימדתי את אשתי איך מחשבים ריבית דריבית של סכום נוכחי ושל חיסכון מצטבר כל חודש/שנה
הילדה שלי ממש מחכה לדעת להשתמש טוב ב'מספרים' כדי לעבור להשתמש ב'שחורים' (הפונקציות של המחשבון הפיננסי)
הם חוסכים כסף כדי 'לקנות ספרים קדושים ושיוכלו ללמוד תורה ולתת לילדים שלהם'
רציתי שהם יאספו את המשחקים היום והם התנו את זה בכך שאספר להם פרשת שבוע אח''כ
ממש תורה ועבודה
מקנא בך אח יקרהולך לאיבוד
שבזמנך הפנוי אתה מצליח להשאיש בהם ערכים ושאיפות קדימה...
אני בזמן היקר שלי מתרכז רק בלהיות שם לצידם.
לשחק איתם בלגו, בבובות, לצייר ולקרוא סיפוריי ילדים
אני בזמן היקר שלי מתרכז רק בלהיות שם לצידם.
לשחק איתם בלגו, בבובות, לצייר ולקרוא סיפוריי ילדים
זה ממש ממש לא פחות חשובנחשון מהרחברון
הילדים לרוב אוהבים לעשות מה שאבא אוהב לעשות
הם רואים אותי מתעסק עם המחשבון כשאני עושה חישובים ורצו גם... בהתחלה אמרתי להם לא לגעת זה רק של אבא
אח''כ אמרתי יאללה נלמד אותם. וזה המשחק שלהם
כנ''ל בלימוד תורה. הם רואים אותי לומד. בהתחלה רצו להצטרף ללמוד איתי אמרתי להם לא. זה מפריע לאבא. אח''כ אמרתי וואלה למה לא? אז אני לומד איתם פרשת שבוע ומשניות
הם יושבים לידי ומבקשים שאלמד אותם דף יומי (99% הם לא מבינים אבל מתעקשים שאני אקרא בקול ואסביר להם) יושבים לידי כשאני מעביר שיעורים בזום כי הם אוהבים ללמוד תורה עם אבא ומבקשים פרשת שבוע לפני השינה...
אני בא לספר להם סיפור מהספריה והם אומרים 'אנחנו רוצים פרשת שבוע מהחומש' 'אנחנו רוצים שתלמד הלכות'
לא תכננתי... ככה יוצא שזה מה שהם רוצים ואני מבסוא
ואני מקנא בך שיש לך את הסבלנות לשחק איתם בלגו, בבובות ולצייר. אני מתחרפן מזה
בן פורת יוסףהולך לאיבוד
משמח לקרוא על הקשר שלכם יחד
מעצים ומרגש
מעצים ומרגש
תודה!!!נחשון מהרחברון
טובה תורה מכל סחורהנפש חיה.
הכי טוב גם וגם לא?נחשון מהרחברון
בטח. עובד קובע עיתים זה שילוב מצויין. אבל נהרה ופשטיהנפש חיה.
מה עם- מזונותיו של אדם קצובים לו?...שם פשוט
מה עם השתדלות? זה נמחק?נחשון מהרחברון
(אני אברך) אבל לומדים גם להתנהל עם כסף וגם ללמוד תורה. לא רואה את הבעיה כאן
ה"ערכים" הכי חשובים,ד.אחרונה
שאתה נותן להם כעת - זה את האהבה שלך, האיכפתיות, החום, היחס.
אולי עיקר הערכים שילדים מפנימים, זה מעצם צורת ההתייחסות אליהם. מהדמות שמתייחסת. לא פחות - וכנראה הרבה יותר - ממה ש"מדברים" אליהם.
צריכה המלצה למכונת תספרת טובה לבעלימחושלת
עם כמה מספרים כדי לעשות "מדרגות".
וגם המלצה למכונת גילוח טובה, שלא עושה צלקות, מגלחת מעולה ושניתן להשתמש בה גם כשלא מחובר לחשמל.
צריכה חברה ודגם.
תודה!!
וגם המלצה למכונת גילוח טובה, שלא עושה צלקות, מגלחת מעולה ושניתן להשתמש בה גם כשלא מחובר לחשמל.
צריכה חברה ודגם.
תודה!!
מכונת תספורת פנסוניק מעולהרויטל.
נכון. יש לאבא שלי של פנסוניקסמיילי12
ואחים שלי עושים איתה מדורג.
הייתה לנו ולא אהבנו. איזה דגם?מחושלת
ER1411רויטל.
מכונת תספורת: במילה אחת - אמזוןnick
כשאנחנו קנינו המחירים שם היו זולים הרבה יותר מבארץ, ומכונות טובות וחזקות מאוד, בזול.
אנחנו קנינו את המכונה הזאת של WAHL
https://www.amazon.com/gp/product/B0799FGHCK/ref=ppx_yo_dt_b_asin_title_o08_s01?ie=UTF8&psc=1
ויש שם עוד
אפשר לשאול כמה זמן המכונה מאמזון מחזיקה לכם?אושר כפול
היא חדשה אצלנו אולי שנה אולי פחותnick
ואנחנו לא משתמשים כבדים. אז אולי עדיף שתחפשי עליה ברשת.
לא ממליץ דווקא עליה(אם כי מרוצה מאוד) אבל יש שם לא מעט דברים טובים.
וספציפית המותג הזה משום מה לא כל כך נמצא כאן אבל בארה"ב הוא חזק
אגב, צריך מתאם אמריקאי לחשמל
יש לי עוד מילה- עלי אקספרסאוימיגד
אני קניתי גם בהמלצה של חבר ואני ממש מבסוטאוימיגדאחרונה
קניות אשמח לעצותגלית
טוב זה אולי נובע
מקמצנות אולי מחסכנות
אולי מחוסר פזרנות
ואולי מהאופי של י של לא אוהבת להתאכזב
תראו לזה איך שתרצו ,
אני רוצה להיות יותר קלילה בקניות ושואלת איך??איך אתם קונים ? לא מצפה לתשובה מאנשים שכל שבוע מחליפים מוצרים ...
סתם לצורך הדוגמא,
.נניח אתם רוצים לקנות טוסטר גדול טוב חדש מה אתם עושים ?
נכנסים לאתר איקס ומזמינים ?
הולכים לאיזה חנות סתם נכנסים מה שהיא ממליצה מזמינים?
1.יש טוסטר ב60 ויש ב150 ויש ממש מומלץ 220.
ושוב אני קחי את הכי טוב ה משהו שנשאר ואז טוב אני יחשוב ובזוף נתקענו שבועיים בלי טוסטר ולא קנינו ,
להזמין באתר ואם זה לא יעבוד ..[לא הזמנתי בחיים מאתר כגון מחסני חשמל ..]] אני רוצה לקפוץ למים לא יצא לי לצאת לעיר ונתקנענו בלי ...
2.רציתי לקנות שמיכות חדשות ,
נכנסתי לאתר שהמליצו לי עליו ,
יש פוך סינטטי ב80.
יש חברה יותר ממותגת ב120.
יש נוצות ב130
יש נוצות של חברה איקס ב200.
ואז פלומה כזו ב300 וב500 וגם ב700 שח.
ואז מתחיל לי בלב זה שמיכה זה לישון עם זה כל לילה זה לכמה שנים ... קחי את הכי יקר ,
מצד שני אבל המוכרת אומרת שה200 מספיק נח ..[מה היא מבינה ...אולי אתמול התחילה את העבודה ...]
וזהו עבר שבוע לא החלטתי לא קניתי .....
דווקא במוצרים גדולים כמו ריהוט , מקרר , מכונת כביסה , יותר קל לרכוש ..בדברים הקטנים סיוט שאני חייבת להתשנות !!
ונמאס לי בא לי לקנות יותר מהר בלי מיליון מחשבות ...איך עושים את זה ?
פשוט קונים וזהו.אהבתחינם
כל הכבוד לך על כל המחשבות האלה
אולי אם היתי עושה אותם היתי יותר רגועה מבחינת קניות..
אני יןדעת שצריך אז קונה המחיר לא תפקיד אצלי
גם בקניות של אוכל אני לא מתעכבת על מוצר כי השני יותר זול שמה בעגלה וזהו. לא בודקת אף פעם מחירים. צריך קונים.
האמת שספציפית בפוך קניתי משהו ממש יקר 800 שח ועוד 2 יחיד שכל אחד 250 שח וישלי אותם כבר כמה שנים טובות..
אז כן שווה להשקיע ובדברים כאלה ולקנות קצת יקר.. עובר כביסה כמעט פעמיים בחודש וכעדין חדשים..
אולי אם היתי עושה אותם היתי יותר רגועה מבחינת קניות..
אני יןדעת שצריך אז קונה המחיר לא תפקיד אצלי
גם בקניות של אוכל אני לא מתעכבת על מוצר כי השני יותר זול שמה בעגלה וזהו. לא בודקת אף פעם מחירים. צריך קונים.
האמת שספציפית בפוך קניתי משהו ממש יקר 800 שח ועוד 2 יחיד שכל אחד 250 שח וישלי אותם כבר כמה שנים טובות..
אז כן שווה להשקיע ובדברים כאלה ולקנות קצת יקר.. עובר כביסה כמעט פעמיים בחודש וכעדין חדשים..
הפוך זה סתם היה דוגמא ...אני דברתי באופן כלליגלית
שאני יכולה לא לקנות ..או לדחות קניה ..כי אני לא יודעת מה מרוה הרבה הצע ..
פוך אמיתי? עובר כביסה??קופצת רגע
בטחאהבתחינם
עדינה ממש 15 דק וריח מושלם😍
וואלה. ואיך את מייבשת אותו? חשבתי שזה הורס אותוקופצת רגע
ביום של שמש בחוץ כמובןאהבתחינם
בגשם במייבש
יש לי פונקציה של שמיכות וזה עדין מאוד
יש לי פונקציה של שמיכות וזה עדין מאוד
מה אני אגיד על קניה כזו? הזרימה טובה, אבל לא כדאיכלכלן
כן כדאי לקנות לאחר בדיקה של מחיר. לא לדעת כמה עולה זה אומר שמומחי השיווק והמכירות עושים עלייך קופה בהרבה מקרים...
לבדוק בנחת ושמחה ובזריזות. לא שעה על כל מוצר. (רוב האנשים קונים סלים יחסית דומים שיודעים מהם וכמה המחיר המשוער)
אבל לקנות בלי חשבון? פריווילגיה לעשירים גדולים לדעתי...
לא קשור לעשיריםאהבתחינם
קשור לחוסר זמן שאין לי להתעכב בכל קניה על מוצרים בלי סוף..
למשל- לפני שבועים החלטתי שאני רוצה שואב אבק נכנסתי לחנות שאלתי את המוכר מה הכי מומלץ ולקחתי.
לא בדקתי מחיר, לא בדקתי מה יותר זול
פשוט לקחתי
זה בזבוז זמן מטורף בעיני להתעכב על כל דבר שצריכים לקנות בשביל לחסוך כסף ואז נדפקים בזמן או שבכלל לא קונים את אותו מוצר שצריך כי מתנהלים רק לפי כסף.
צריך=קונים.
זה הכי נכון לי וטוב.
למשל- לפני שבועים החלטתי שאני רוצה שואב אבק נכנסתי לחנות שאלתי את המוכר מה הכי מומלץ ולקחתי.
לא בדקתי מחיר, לא בדקתי מה יותר זול
פשוט לקחתי
זה בזבוז זמן מטורף בעיני להתעכב על כל דבר שצריכים לקנות בשביל לחסוך כסף ואז נדפקים בזמן או שבכלל לא קונים את אותו מוצר שצריך כי מתנהלים רק לפי כסף.
צריך=קונים.
זה הכי נכון לי וטוב.
הלוואי והיה לי את האומץ הזה כך אבל בהסתיגותגלית
צריך את דרך האמצע לבדוק לפחות בגוגל קצת כמה דקות קודם לפני שאתה הולך לחנות....
אבל אני מדברת על מצב שאחרי האמצע...
שזה לא בהכרח עניין כספי של המקום זול או יקר ...כי זה לא בעיה אם יש את הדגם להשוות מחיר ..אני מדברת על החלטה אם לקחת סינטטי , נוצות או פלומה....
קודם כל ברור שנוצות..אהבתחינם
חח, חולה על זה!!!
דבר שני-
תכניסי לך לראש שהיום את קונה וזהו.
ומה שקנית טוב ומושלם עבורך.
ואין יותר טוב מיזה! אין!!!
ותהיי שמחה בזה.
לא לחשוב יותר מדי.
אם את חייבת משהו תעשי סקר קטן בגוגל,
תלכי לחנות
תראי את המוצר
ותחליטי
אבל- תגיעי בגישה שאת קונה. ויהי מה. ושמחה במה שקנית!
דבר שני-
תכניסי לך לראש שהיום את קונה וזהו.
ומה שקנית טוב ומושלם עבורך.
ואין יותר טוב מיזה! אין!!!
ותהיי שמחה בזה.
לא לחשוב יותר מדי.
אם את חייבת משהו תעשי סקר קטן בגוגל,
תלכי לחנות
תראי את המוצר
ותחליטי
אבל- תגיעי בגישה שאת קונה. ויהי מה. ושמחה במה שקנית!
את לא יכולה להגיד שזה לא קשור לעשירים כי למי שאין לו ויתנהלבוריס
ככה תחכה שיחה מהבנק על המינוס המטורף שלו
זה כמו שאני לא יכולה להגיד שכל מיאהבתחינם
שבודק 200 פעם כל דבר קמצן.
זה לא קשור לזה.
זה קשור לקלילות
הרי את הכסף צריך להוציא. אתה יודע שיש לך תקציב איקס תתמקד במוצר טוב בתקציב שלך
כל מה שמעל התקציב פשוט לא מעניין וזהו.
אני בדעה שאפ קונים משהו זול לקחת בחשבון שבעוד זמן מסוים יש מצב שנקנה שוב את המוצר כי יתקלקל וכו..
אז שמה עוד כמה שקלים על איכותי וטוב ויש לי שקט.
זאת דעתי.
זה לא קשור לזה.
זה קשור לקלילות
הרי את הכסף צריך להוציא. אתה יודע שיש לך תקציב איקס תתמקד במוצר טוב בתקציב שלך
כל מה שמעל התקציב פשוט לא מעניין וזהו.
אני בדעה שאפ קונים משהו זול לקחת בחשבון שבעוד זמן מסוים יש מצב שנקנה שוב את המוצר כי יתקלקל וכו..
אז שמה עוד כמה שקלים על איכותי וטוב ויש לי שקט.
זאת דעתי.
קודם כל זה לא מה שאמרת בהודעות הקודמות שלךבוריס
וקחי בחשבון שיותר יקר לאו דווקא אומר יותר טוב לפעמים זה פשוט שם יותר טוב.
לכן כן רצוי להסתכל טיפה על מה קונים זה לא יותר מדי זמן ולפעמים זה גם כיף
לכן כן רצוי להסתכל טיפה על מה קונים זה לא יותר מדי זמן ולפעמים זה גם כיף
ההתנהלות שלךבת 30אחרונה
היא נחמדה למי שיכול להרשות לעצמו...
מי שמחשבן כל שקל וקונה מה שממש צריך וגם את זה דוחה לפעמים, בחיים לא יתנהל ככה.
מי שמחשבן כל שקל וקונה מה שממש צריך וגם את זה דוחה לפעמים, בחיים לא יתנהל ככה.
אז אני כמוך. אבל למדתי ליעל את השיטה.לא מחוברת
אני גדלתי בבית אשכנזי מאוד מחושב, שתמיד קונים את היקר כי זה ישמר.
אז נגיד את צריכה טוסטר
אני אף פעם לא עושה תשלומים, אז דבר ראשון בודקת כמה תקציב. החודש יש לכם את ה300 המיותרים אז הייתי קונה את היקר- אבל רק אם הוא מומלץ.
בדברים שאת יודעת שאת אוהבת להתחדש אז לקנות את הזול..
ושתדעי היום לא מה שיקר הוא בהכרח יותר טוב. לדוג קנינו עכשיו מנשא בהרבה כסף, שיש חיקוי מעולה שלו בעלי אקספרס בשמינית מהמחיר..
ושמעי אסור לבזבז יותר מידי אנרגיות על זה .. באמת! מקסימום עשית טעות הלך קצת כסף כפרה באמת.
אז נגיד את צריכה טוסטר
אני אף פעם לא עושה תשלומים, אז דבר ראשון בודקת כמה תקציב. החודש יש לכם את ה300 המיותרים אז הייתי קונה את היקר- אבל רק אם הוא מומלץ.
בדברים שאת יודעת שאת אוהבת להתחדש אז לקנות את הזול..
ושתדעי היום לא מה שיקר הוא בהכרח יותר טוב. לדוג קנינו עכשיו מנשא בהרבה כסף, שיש חיקוי מעולה שלו בעלי אקספרס בשמינית מהמחיר..
ושמעי אסור לבזבז יותר מידי אנרגיות על זה .. באמת! מקסימום עשית טעות הלך קצת כסף כפרה באמת.
כדברי שתי העונותהעני ממעש
ומוסיף
כדאי לבדוק ממה נובע הקושי. עלול לפתוח דלתות
כדאי לבדוק ממה נובע הקושי. עלול לפתוח דלתות
מימה יכול להיות ?גלית
אולי כי שונאת להתאכזב ..כי אני לא מחליפה מוצרים כל כל מהר ...... כי אני שואפת לשלמות ...מה?
יכול להיות כלום. יכול להיות יותר. בירור עצמיהעני ממעש
אני גם מחפשת פוך עכשיו...שם פשוט
יש לך תובנות?
מגבות ערד ועזרה ואחווה מומלץ מאדאור123456
מגבות שמיכות ומצעים אני ממש מרוצה ומחירים טובים מאד.
אני מהאנשים שצריכים קונים..בעלי הפוך..אור123456
שולחת לו הודעה תקנה x y והוא עושה סקר שוק..צריך זמן והרבה בשביל זה...לי אין את הזמן הזה.
זה לא אפשרי לעשות סקר שוק על כל דברגלית
וגם הדעות שונות , אני דברתי באופן כללי אבל ספיציפית זה היה עכשיו דוגמא ,..
את לא רוצה להתאכזב זה די מובןבוריס
לא בא לך לקנות משהו יקר ובדיעבד לחשוב שסתם בזבזת כסף
או לקנות זול שיהרס ואז להגיד חבל הייתי מוציאה עוד כמה שקלים והיה לי יותר טוב.
העבודה היא יותר עצמית להגיד שאין מושלם וגם אם נפלת במשהו לא נורא נלמד לפעם הבאה .
ובמישור היותר פיזי זה להתייעץ לא עם מיליון אנשים אלא אם אדם שניים שאת סומכת עליהם.
לדוגמא מישהו שמבין בטוסטרים או שבדיוק קנה טוסטר טוב.
או עם המוכרת של הפוכים.
לא חייבים לקנות את הכי זול ולא את ההכי יקר לרוב הפתרון הטוב נמצא איפושהו באמצע
או לקנות זול שיהרס ואז להגיד חבל הייתי מוציאה עוד כמה שקלים והיה לי יותר טוב.
העבודה היא יותר עצמית להגיד שאין מושלם וגם אם נפלת במשהו לא נורא נלמד לפעם הבאה .
ובמישור היותר פיזי זה להתייעץ לא עם מיליון אנשים אלא אם אדם שניים שאת סומכת עליהם.
לדוגמא מישהו שמבין בטוסטרים או שבדיוק קנה טוסטר טוב.
או עם המוכרת של הפוכים.
לא חייבים לקנות את הכי זול ולא את ההכי יקר לרוב הפתרון הטוב נמצא איפושהו באמצע
מוכר... לי עוזר להתייחס לכוחות ולזמן שלי כמשאבים שיקרים ליקמה ש.
בס״ד
כמו הכסף שלנו...
אם לעשות את הקנייה המושלמת מבחינת היחס עלות-תועלת דורשת ממני סך מוגזם של זמן ו/או כוח, בסופו של דבר לא בטוח שזאת הייתה קנייה ״חכמה״.
בסוף זה נראה עניין של לעבוד על ההרגל הזה שלך ולהטמיע הרגל חילופי (אין כמו מעשים כדי להשתנות), אבל יכול להיות שהמחשבה הזאת תעזור גם לך...🙂
בהצלחה!!
כמו הכסף שלנו...
אם לעשות את הקנייה המושלמת מבחינת היחס עלות-תועלת דורשת ממני סך מוגזם של זמן ו/או כוח, בסופו של דבר לא בטוח שזאת הייתה קנייה ״חכמה״.
בסוף זה נראה עניין של לעבוד על ההרגל הזה שלך ולהטמיע הרגל חילופי (אין כמו מעשים כדי להשתנות), אבל יכול להיות שהמחשבה הזאת תעזור גם לך...🙂
בהצלחה!!
מזדהה עם הקושייוני כמוני
לעשות סקר שוק לוקח מלא זמן ותמיד יש התלבטויות לכאן ולכאן. אם אין לך כוח או זמן לזה, לכי לחנות הרלוונטית שיש לה מבחר גדול יחסית, תשאלי מה הטופ 3 או טופ 2 המוצרים המומלצים, ותגידי אוקיי תודה רבה. לכי הצידה, חפשי ביקורת עליהם בגוגל או זאפ, תעשי השוואת מחירים בין מה שמוצע בחנות לאותו המוצר בגוגל שופינג. אם הביקורות לא שליליות ומחיר המוצר לא יקר משמעותית לבין מה שמציעים באינטרנט, זו אינדיקציה טובה לזה שאת עושה בחירה נכונה כשאת קונה אותו.
נכון שזה עדיין תהליך אבל עם קצת מיומנות הוא לא לוקח מעל גג 10 דקות. כמובן שתעשי אותו רק על מוצרים שהם מעל מחיר מסוים, נניח 100₪, ולא על פיצ'יפקס.
נכון שזה עדיין תהליך אבל עם קצת מיומנות הוא לא לוקח מעל גג 10 דקות. כמובן שתעשי אותו רק על מוצרים שהם מעל מחיר מסוים, נניח 100₪, ולא על פיצ'יפקס.
קחי בחשבון שתעשי טעויותפרצוף כרית
ואז מהן תלמדי... אל תבהלי מטעויות.... ככה לומדים בחיים...
הרי את לא יכולה לברר אצל כל השכנים וכל החברות.. תשתגעי בסוף לא תחיי - כל הזמן תבררי ותבדקי...
לא נורא אם קנית חברה לא טובה, בזכות שפעם אחת תטעי - תדעי לא לקנות יותר חברה X
אני בדרך כלל הולכת קודם כל על הכי זול, אלא אם כן משהו נראה איכותי בצורה שמשמעותית לך או פרמטר אחר שחשוב לך כגון - צבע/מראה/איכות/חוזק וכו'
דבר נוסף, קחי לך אדם אחד (בדרך כלל זו אמא !!!) שאת מתיעצת איתו קבוע ומבין בזה, שאת סומכת , ותשאלי אותו - ואם הוא יודע להמליץ לך על משהו - סבבה, ואם לא - אז פשוט תקני וזהו...
לפעמים צריך "לחתוך" ולהחליט וזהו...... ולפעמים קונים מוצר לא טוב ומבזבזים את הכסף בלי להשתמש בו - לא נורא, קורה לכולם, כמו שאם נשבר בטעות אין מה לעשות וזורקים לפח...
בעקרון אני ממש מבינה אותך, יש לי גם נטיה לחשוב הרבה לפני קניות.... בהצלחה רבה יקרה
קראתי את כל התגובות . תודה רבה עשה לי מאוד סדר בראש בענייןגלית
וכמה החלטות בעניין.. בתקוה בעז"ה שאעמוד בזה ....
אנחנו משתדלים לעשות קניות מושכלות5+
ולחשוב על מה הפונקציות שאנחנו צריכים, השוואת מחירים, איזה חברה אנחנו כבר מכירים וסומכים עליה. ולמרות הכל זה לא תמיד יוצא שקנינו בדיוק מה שטוב.
לפני איזה שנה היינו גם צריכים טוסטר, אחרי מלא בירורים הזמנו משהו, הגיע משהו מאוד איכותי אבל כזה שטופס חצי מהשיש. אמרתי שאני לא רוצה אותו, מעדיפה משהו פשוט יותר וקטן יותר. אז מכרנו את הטוסטר חדש באריזה וקניתי בהזדמנות כשהייתי באיזה חנות טוסטר קטן מחברה שאנחנו מכירים.
גם עם שמיכת פוך נפלתי פעם. קניתי בחנות בעלת שם והתאכזבנו. הנוצות יוצאות דרך הבד ציפוי של השמיכה. קניתי פוכים אחרים באיזה חנות פצפונת במאה שערים שמוכרים דברים לנדוניה, שמיכות מעולות ממש.
לא תמיד הבירורים מועילים, אבל לא הייתי מוותרת עליהם לגמרי.
לפעמים כשיש מוצר חשמל רציני ופשוט אין לי כח למחקר מעמיק- אני מפילה את המשימה על בעלי. הוא עושה על זה דוקטורט...
לפני איזה שנה היינו גם צריכים טוסטר, אחרי מלא בירורים הזמנו משהו, הגיע משהו מאוד איכותי אבל כזה שטופס חצי מהשיש. אמרתי שאני לא רוצה אותו, מעדיפה משהו פשוט יותר וקטן יותר. אז מכרנו את הטוסטר חדש באריזה וקניתי בהזדמנות כשהייתי באיזה חנות טוסטר קטן מחברה שאנחנו מכירים.
גם עם שמיכת פוך נפלתי פעם. קניתי בחנות בעלת שם והתאכזבנו. הנוצות יוצאות דרך הבד ציפוי של השמיכה. קניתי פוכים אחרים באיזה חנות פצפונת במאה שערים שמוכרים דברים לנדוניה, שמיכות מעולות ממש.
לא תמיד הבירורים מועילים, אבל לא הייתי מוותרת עליהם לגמרי.
לפעמים כשיש מוצר חשמל רציני ופשוט אין לי כח למחקר מעמיק- אני מפילה את המשימה על בעלי. הוא עושה על זה דוקטורט...
אני עובד לפי אמוןהיום הוא היום
אם המוכר או החברה טובים ואמינים אז אני קונה מוצר שנותן את מה שאני צריך בהכי זול.
גם מתישהו הדברים חוזרים על עצמם.
אני גם לפעמים מסתבך במוצרים או עם מוכרים שאי אפשר לסמוך עליהם. מתסכל.
גם מתישהו הדברים חוזרים על עצמם.
אני גם לפעמים מסתבך במוצרים או עם מוכרים שאי אפשר לסמוך עליהם. מתסכל.