הגיע הזמן לטבעת אירוסין ב"ה! חנויות מומלצות במחיר שפוי בירושלים?
טיפים ודגשים?
תזכו למצוות והרבה ברכה!
אזז טבעתלהתפצלהגיע הזמן לטבעת אירוסין ב"ה! חנויות מומלצות במחיר שפוי בירושלים?
טיפים ודגשים?
תזכו למצוות והרבה ברכה!

שתזכו לבנות בניין עדי עד, מרגש ממש
🤗
אצל חרדים בכלל מביאים שעון זהב באירוסין, ולא טבעת
מנהג השעון גם הוא בשנים האחרונות הוחלף לרוב, בשעון מותג
וואלה, אני חרדית ולא לובשת בכלל זהב
חוץ מזה שיש באמת הלכה לקנות משהו לחג לאישה
משום מה, גברים אצלינו מעדיפים להשקיע את הכסף באתרוג, או במצות מסוימות,ולא במה שההלכה במפורש אומרת.
נתחילמחדשלי למשל בעלי קונה תכשיטים לחגים גולדפילד או מצופים כסף, ממש יפים
ככה אפשר לקנות סט במחיר שפוי, במיוחד אם מצליחים לקנות במבצעים
אני נשואה כ"כ הרבה שנים ששכחתי
קיבלתי מסבתא אחת שרשרת פנינים
מחמותי שעון צמיד שרשרת וטבעת יהלום ,מזהב.
ועוד טבעת זהב מתנה מדודות
וטבעת נישואין מבעלי
אבל זה לא תכשיטים מפוצצים זהב, ממש עדין
אז כל אחת מקבלת בערך את הנ"ל, תלוי כמה סבתות יש, ככל שיש יותר סבתות יש סיכוי ליותר תכשיטים.
אז זה הרבה?
ודרך אגב חוץ מהעגילים, לא אהבתי אף תכשיט שחמותי הביאה לי, כי היא סיכמה עם החנות עד מחיר מסוים, והכול היה מכוער!!!!!
שנאתי את התכשיטים
החלפתי אחרי כמה שנים
יום חמישי
חבר שואל: "איפה אתם השבת"?
אתם עונים: "בבית"
בית.
לעצור רגע.
*יש לנו בית*!
בנינו בית
תודה לך ה' הטוב.
"אשתי".
אשתי!
יש לי אישה!
אשתי כאן מתעוררת לצידי יום יום
כמה בר מזל אני
תודה לך ה' הטוב.
"בעלי" (כמובן גם "אישי הולך
)
בעלי!
יש לי איש!
הגבר שלי כאן איתי יום יום
כמה ברת מזל אני
תודה לך ה' הטוב.
ברית.
כרתנו ברית יחד.
איזה כיף לעצור רגע ולהיזכר
איך עמדנו שם תחת החופה
רק אני והיא,
רק אני והוא,
כל העולם עצר מלכת
ועכשיו גם אנחנו עוצרים רגע להיזכר ולהתמלא בכך.
ראיתי אותה בכסא כלה, נרגשת
קידשתי אותה תחת החופה
ראיתי אותו בא לקראתי, מכסה ועוטף
נהיינו קדושים ומקודשים אחד לשניה
"הרי את" - ורק את
"מקודשת לי" - ורק לי
"בטבעת זו, כדת משה וישראל"
וכולם צעקו: "מקודשת! מקודשת! מקודשת!"
נתנו יד, והתחלנו לבנות את הבית שלנו.
והשבת, השבת נשב באותו הבית.
הבית ששנינו בנינו
הבית שנוספו אליו אורות יקרים, ילדינו, פרי אהבתנו,
הבית שלנו ❤
יום שישי
אתה רואה את אשתך היקרה מתזזת לקראת שבת קודש, מבשלת, מקלפת, מנקה, שוטפת, משקיעה, משתדלת, מתפללת
עצור רגע.
תסתכל עליה רגע. לתוך העיניים שלה. לתוך הנשמה שלה.
תגיד לה: "אשתי!
איזה יופי את!"
זהו.
4 מילים,
5 שניות
ואינסוף אושר שהכנסת לליבה בזה הרגע.
ואינסוף אושר שהכנסת ללב ילדיך הרגע.
ואינסוף אהבה שהרבית ביניכם הרגע.
-----------------------------
ערב שבת,
את רואה את בעלך חוזר מבית הכנסת / עושה קידוש / מדבר שיחת עומק עם אחד הילדים / אומר דבר תורה / מחייך / כל דבר אחר שאת אוהבת ומוצא חן בעינייך בו באותו הרגע.
תסתכלי עליו רגע.
תביטי לו בעיניים, תביטי לתוך הנשמה הטובה שלו,
ותאמרי בקול: "איזה אבא מדהים יש לנו!"
זהו.
5 מילים
5 שניות
ואינסוף גאווה והערכה שהכנסת לליבו באותו הרגע.
ואינסוף הערכה ושמחה, מודל זוגי של אהבה וכבוד שהכנסת ללב ילדייך הרגע.
ואינסוף אהבה שהרבית ביניכם הרגע.
שבת שלום ומבורך, כן כבר מעכשיו,
ותחזרו לספר על הרגע הזוגי, על הנחת הזוגית שלכם ❤🙏❤
(ואם יש כאן חבר'ה משם מוזמנים להירשם... יהיה מעניין)
טעימה מההרצאה שלי על השקעות חסכונות ומה שבניהם ביום רביעי הקרוב לגברים של מעלה חבר... שני זוגות שחסכו לילדים. הזוג הראשון חסך 500 ש''ח לחודש מרגע שהילד נולד למשך 20 שנה. הזוג השני חיכה שהמצב הכלכלי יתבסס קצת וחסך 1000 שח בחודש למשך 10 שנים. שניהם הפקידו את אותו הסכום

ישר כוחנגמרו לי השמותגילוי נאות, אני לא.
ב שימי לב. 500 בחודש כרבע מיליון שקלים בסוף התקופה. שימי חמישית מ500 שח כל חודש (100 לילד) ותשקיעי אותם מהרגע שהוא נולד יהיה לך קצת יותר מ50,000 שקלים. מספיק לחתונה.
את רוצה להיות לארג'ית שימי 200 שח לחודש. יהיה לך גם לתת לו כמה עשרות אלפים כשהוא יתחתן.
רוצה להיות ממש מפנקת? שימי 250 שקלים לכל ילד. יהיה לך 130,000 שח בחתונה
אז נכון הרווחים חייבים במס... אבל בעיקרון המסר היה שאת רוצה להיות ב500 לכל ילד ולא ב1000
ולמה? כי זה לטווח ארוך. ה1000 זה רק אחרי שהילד בן 10. ה500 זה מגיל לידה. אז תפקידי כמה שאת יכולה, אבל כמה שיותר מוקדם
צריך רק לדאוג שזה במסלול הנכון לכם
(החישוב שהצגתי הוא של מסלול 100% מנייתי)
אני יכול לספר שהכספים של החיסכון לכל ילד שלי מופקדים אצל אינפיניטי במסלול הלכה (לא כי הוא מסלול הלכה אלא כי הוא המסלול היחיד שמחקה מדד מבין כל האפשרויות)
ואת הכספים שמעבר לכך אני מפקיד בקרן השתלמות (בגלל הפטור ממס) אצל מיטב דש (כי יש לי שם דמי ניהול מצויינים) במסלול מחקה מדד
אני לא הייתי שם שם
אם רוצים מנייתי והלכה אז זה רק אינפיניטי
בגלל הרבית דריבית הפער הוא עצום
כי בסופו של יום אנחנו עובדים עם תזרים חודשי. כסף נכנס כל חודש
לא במכה אחת ב20 שנה לכן זה יותר קשה
אבל זה אפשרי אם עובדים נכון
ולכן הרבה הורים בוחרים לחכות עם ההפקדות עד שהמצב הכלכלי ישתפר
ומה שאני מנסה להעביר הוא שזה לא נותן את אותו אפקט בכלל
ועד גיל 10 לא הפקידו כלום כי המשכורת היתה נמוכה ועכשיו היא כבר גבוה ואין מעונות וכו
חד משמעית. ככל שמתחילים מוקדם יותר יש לכסףיותר זמן לעבוד
מה הכי משתלם, תלוי גיל, סיבולת סיכון, צורך בכסף וכו'
בגדול תשואה - רווח מקבלים כפיצוי על סיכון
לכן התנודתיות עולה ככל שהולכים על מסלולים מסוכנים ורווחיים יותר
אם נמצאים בשוק הרבה זמן הסיכון נחלש עד שהוא כבר לא רלוונטי
בגדול יש לי סדנת זום על זה במחיר ממש זול אם מעניין (3 מפגשים של שעה ורבע כל אחד ב30 שח) ובמפגש השלישי אני מדבר בדיוק על איך לבחור את המסלולים ולהתאים לצרכים שלך
אם רוצה מוזמנת בפרטי
כתבתי כאן על זה גם הרבה... אני שם במסלול מחקה מדד S&P500
מסכימה איתך לגמרי שכדאי כמה שיותר מוקדם.
שמנו בקופת גמל להשקעה אבל חושבת לפתוח חשבון במסחר עצמאי כדי לחסוך עלויות דמי ניהול.
אתה עושה את זה במסחר עצמאי או בקופת גמל להשקעה?
ומה הסכום הכולל
כי בחשבון עצמאי יש עמלה על כל הפקדה ואם את עושה כל חודש הפקדות קטנות והסכום הכולל נמוך זה לא משתלם יותר
אני בקרן השתלמות בגלל פטור ממס רווחי הון
אבל העיקרון של השקעה במדד היא שהמדד מפוזר דיו. והעלות זולה
אפשר לבנות תיק מורכב יותר (ולתת חשיפה מסויימת למדדים ישראלים וחשיפה מסוימת למדדי אג''ח (כדי שאם כן תצטרכו כסף נזיל ותהיה נפילה בדיוק תמשכו את האג''ח שירד קצת ולא את המניות שירדו הרבה)
אני עשיתי 'אול אין' על הS&P500
ז''א הכסף לא יגדל (וחבל לשים שם) אבל אם תתרגלי לחסוך כל חודש קצת כשירווח תוכלי לשים יותר
אאלא התקופה הארוכה נותנת הרבה יותר רווח
ועדיף לחסוך פחות לאורך זמן גדול יותר מאשר הרבה כל חודש לתקופה קצרה יותר
תמיד קשה לחסוך לא משנה אם אתה מכניס 5000 או 20,000 תמיד תרצה להוציא. וכשמרגילים את עצמנו לחסוך מהתחלה בסוף נחסוך יותר
ואם מתרגלים לא לחסוך אח''כ יותר קשה לחסוך
אבל הכי עדיף לחסוך ולהשקיע
@נגמרו לי השמות ביקשה ממני לעשות שרשור ממים, ועכשיו שהיא המנהלת אסור לי לסרב.
אממה?
רצה הגורל ואני בתקופה מאוד חשוכה ועצובה, מכריח את עצמי לצאת מהמיטה בבוקר.
לכן - קבלו את שרשור הממים העצובים!
כלומר הממים מתייחסים לאירועים שמעציבים אותי באופן אישי. אם מישהו מוצא בהם נגיעה של שעשוע או של קלות ראש רח"ל, זה על אחריותו בלבד.
מוזמנים להגיב בצחוק או בעצב או בשעמום, מה שעולה לכם לראש באותו הרגע.
בברכת הדיכאון שלך יכול להיות השכרון של חברך...





נגמרו לי השמותהרבה הרבה כוחות...
וב"ה הלוואי שיהיו גם הרבה סיבות בקרוב לחייך באמת מכל הלב, ואף לעשות ממים מצחיקים - משמחה 🙏
אדר א' בעיצומו וחודש אדר ב' בפתח ואיתו כמובן פורים ✨
הכן עצמך לפורים!
הפורום דורש את חוש ההומור שלכם, של כולכם!
@משמעת עצמית - נא הכיני עצמך וחוש הומורך המשובח לחודש אינטנסיבי של בדיחות! מחכים לך בקוצר רוח 😁
@פרצוף כרית - נא הכיני את עצמך ואת צחוקך המדבק ואווירת שמחת החיים שבתוכך, הפורום זקוק לך! 😁
@פשוט אני.. - נא הכן את הממים ואת חוש ההומור שלך, התגעגענו! 😁
@די שרוט - בתור רב פורים של השנים הקודמות, ובתור אחראי על פצצות צחוק של כל יושבי הפורום (ע"ע הסרטון שהכנת + קטע האודיו שהכנת, [שאגב, מוזמן לצרפם גם השנה ***בנוסף*** ולא במקום (!!!) ] - נא הכן עצמך ובדיחותך! 😁
@נפשי תערוג - כוכב חדש שהתגלה בשרשור של ד"ר אפטה (
) - נא הכן עצמך ובדיחותך! 😁
@כל השאר - שוטו ושרשרו כל הגיג, בדיחה, שיתוף או כל מה שעולה על רוחכם (מיותר לציין בלי הומור רדוד ופוגעני/גס, כן? בדיחות קרש גם הולך 😅) 😁
חודש אדר שמייח ומבדח 😜🎉😜
אני לא מבין דבר בסיסי בקשר לבורסה. אם יקחו 100 מתמטיקאים, סטטיסטיקאים, מתכנתים ושאר מקצועות נדרשים, ויכניסו לתוך תוכנה את כככלללל מה שאי פעם קרה בבורסה מאז תחילתה (אם צריך אז יהיו 1000 שיזינו נתונים), לא יוכלו לבנות תוכנה שתוכל לנבא ב51% מה יקרה? הרי כל מה שצריך זה 51% הצלחה כדי להתעשר?
את אומרת שבמכלול זה אולי לא ככה, אבל "כרגע".... בסדר, פריקה נורמלית של אשה, "כרגע" משהו, אז מתוסכלת ממנו ומכל העולם. בעז"ה יעבור. העיקר לא לתת ל"רגע" להפוך למשהו שמקלקל להמשך.
הרי לפני זמן קצר, התלוננת ההיפך: שאמא שלך מעירה הערות פוגעניות לגביו.
תשתדלו לבנות טוב ביניכם. לכבד את המשפחות, ובכלל לא להגיע למצב של כאילו "צורך שלי מול צורך של המשפחה". כמובן, אנחנו לא יכולים לדעת במה מדובר, והאם זה עד כדי כך, או שרק לך סובייקטיבית נראה כך.
הרגשה לא נעימה. עדיף במקום להתבוסס בדברים כאלה, להשקיע בביניכם. סביר שמתוך כך, גם הפרופורציות יתאזנו.
אנחנו נשואים בינתיים ללא ילדים
יש לנו דירה בפרוייקט ככל הנראה תיהיה מוכנה בסוף השנה.
מי שיודע מתחילת הקורונה המדד בניה עלה מאודד מאודד
ככה שיוצא שאנחנו צריכים לשלם כל תקופה עוד סכום כסף מכובד לחברה..
כמו"כ אנחנו כבר התחלנו לחסוך לריהוט ואיבזור הדירה מאפס.
שבחישוב שלי זה יוצא סכום שלא נמצא בחשבוני כרגע....
אבל גם החיסכון לא ממש יספיק לנו.
אני מתלבטת מה כולם עושים עם התשלומים לדירה/ריהוט וכו
לוקחים הלוואות?
מישהו עוזר?
מצליחים לחסוך הכל?
אשמח לשמוע ממי שחווה וחוווה מקרה דומה.
תודה.
טובת הילדים, אין ספק שהם יתנו לכם את העצה הכי טובה,
בהצלחה רבה רבה אמן.
מה שאנחנו מתכננים זה קודם כל לחסוך כמה שאפשר עד קבלת הדירה (מה שלא קל עם תשלום של שכירות ומשכנתא במקביל) ואז אנחנו מקווים שיהיה לנו את רוב הסכום הרצוי.
אנחנו עשינו רשימה מסודרת של כל ההוצאות שעתידות להיות בכניסה לדירה וממיינים אותם לפי סדר חשיבות. יש דברים שאפשר לדחות להמשך ויש דברים שחייבים לעשות בהתחלה. (מטבח מזגנים סורגים ומדד תשומות הבניה זה מהדברים שחייבים להתחלה אבל למשל ריהוט זה מהאחרונים ברשימה אחרי מקלחונים, ארונות אמבטיה וכ"ו)
אם גם לדברים ההכרחיים הראשונים לא יספיק לנו אנחנו ניקח הלוואה או מההורים (בלי ריבית) או על חשבון קרן השתלמות שם הריביות טובות יחסית. כרגע מאוד מקווה לא להגיע לזה.
אגב בשנה האחרונה המדד עלה המון אבל בשנה לפני כן העליה הייתה ממש קטנה ככה שזה די מתאזן אם אני משווה למדד שחישבתי כהערכה ראשונית יוצא לנו טיפה יותר ממה שתכננתי כמובן שהרוב מהשנה האחרונה.
ואינהלציה עם מי מלח
לדעתי השטיפות עוזרות יותר
שמים מי מלח במזרק (אפשר לקנות ואפשר להכין לבד), מזריקים בעדינות בערך חצי CC לכל נחיר, ככה פעמיים/שלוש. (לעשות הפסקה בין הזרקה להזרקה, לחכות ולראות שהוא מסתדר עם זה)
לוקח לנזלת קצת זמן להתייבש
כשהוא יונק תנסי לשים אותו בתנוחה שהראש יהיה גבוה בהרבה מהרגליים , כמה שיותר קרוב לתנוחת עמידה שאפשרי.
כשהוא ישן להגביה לו את הראש הרבה גם כן (לשים שמיכה מתחת למזרן לדוגמא)
"הציעו לי קורס לכתיבת פזמונים, כמה כסף אוכל להרוויח מכתיבת שיר אחד לשבוע?"
שוק ההון הוא עולם ומלואו. כדי לקבל מושגי יסוד, לא צריך קורסים בתשלום. מאידך גיסא, כדי להתחיל להרוויח, צריך להשקיע שעות על גבי שעות בניתוח נתונים וזיהוי מגמות.
ובאמת מי שבעיקר מרוויח מהקורסים אלו המשווקים שלהם..
בסדר גמורראשית, השתתפות בצער. זה באמת קשה.
להשתדל לנתב את המחשבות לכיוון ערכי, אמיתי ועמוק.
ללמוד את הטוב מכל אחד - שזה גם מוסיף זכויות להם.
לחזק את מידת החסד, כמו שכתבת על הרצון לעודד ולנחם.
להוסיף טוב. להודות לה' על מה שיש לנו..
ואמיתי שזה מטלטל. הרי הרמב"ם אומר שמי שאומר שכאשר קורה משהו לא טוב זה "מדרכי העולם" ולא מתעורר מזה, זו "דרך אכזריות".
ה' ירחם וינחם. בשורות טובות, ישועות ונחמות.
בוודאי שאף אחד לא יכול להבטיח ש"אחרי החתונה כל ההרגשות יעלמו"... אלא אם כן מכיר ספציפית נתונים מוחלטים שאנחנו לא יודעים.
ובוודאי גם, שבדרך כלל בסופו של דבר אדם צריך לראות איך הוא מרגיש, ולא מה אחרים אומרים שיהיה.
אין מה לאבד בגלל זה אמון באנשים - אבל צריך להתייעץ עם כאלה שאפשר לסמוך עליהם, כשמתייעצים.
כעת כנראה זה מה שנכון לעשות, בזריזות. להשיח את ליבך בפני מישהו/י שממש מבינים ענין. ולראות מה הלאה.
אולי תפני למי שלקחה כאן כעת במרץ רב את ניהול הפורום ("נגמרו לי השמות") - מבינה ענין, רגישה, ומן הסתם גם תדע למי להפנות אם יהיה לה כבד מידי בפני עצמה - ותבקשי עצה.

חייבים לקבל מקום בהקדם, וכמובן שבעולם האמיתי - כך ייטב לך באמת.
תוכלי לפרט מה כוונתך,
מדוע התחתנת בעצם?
מדוע הלב לא היה שלם, מה היה שם?
מי אלו "שהבטיחו" שאחרי החתונה כל הרגשות ייעלמו?
לאילו אחרים הקשבת?
מדוע אבד האמון באנשים? מה קרה שם?
במה את *בוחרת* כעת לאור כל הנתונים?
מה טוב לך ומה לא טוב לך?
מה נכון לך ומה אינו נכון?
וכמובן איך ממשיכים הלאה מכאן ואילו כלים יוכלו לעזור לך?
את כל אלו ועוד חשוב שתבררי בהקדם מול איש מקצוע בעולם האמיתי ותגיעי להבנות נכונות והחלטות טובות, כי לחיות לא כאן ולא שם זה מתכון לא טוב כלל...
ועד אותו בירור מומלץ למנוע הריון
שיהיו החלטות טובות ובשורות טובות ב"ה 🙏
כמעט ביטלתי יום לפני החתונה.
יכולה להגיד שהיום נישואים באושר ואהבה אמיתית וטובה.
אבל תלוי מה הסיבות, מה קרה ומה היה.
אם כי חסכונית ואמינה.
לא סטיישן (היא גדולה)
הוא לוקח 1 ל12/13 בנהיגה חסכונית זה לא סיריון אבל זה גם לא מאזדה
יש גבול, אי אפשר להשגי ה-כ-ל בתקציב כזה
בדיוק בגלל זה
היום ההשכרה הכי זולה הרבה מעבר לזה.
קצת קטנה ומיושנת, אבל חסכונית בדלק וטובה.
יש המלצות או דיסהמלצות על הישוב?
איזה סגנונות יש שם?
מה יש לישוב להציע מבחינת מסגרות?
ועוד דברים שעולים על דעתכם
תודה
צריכים לקנות
שמתאים לדוסים, שבת וכו
גדול היה יחסית זול מצב שבת מובנה, אפשר להפוך את המקפיא למקרר (שימושי לנו כי יש לנו בנוסף מקפיא מגירות)
לא זוכר את הדגם יכול לבדוק אם מעניין אותך. יש לנו כבר שנתיים ואנחנו מרוצים
מחמירים יותר.
עדיין יש צדדים להקל אבל הם כבר דחוקים הרבה יותר
וזה סופר מורכב כי הם נמצאים במקומות שונים ומשונים (למשל בלמטה של הדלת של המקפיא)
יש חיישנים מגנטיים שאתה לא רואה שום סימן על הפלסטיק
רציתי לסמוך על זה כשקניתי מקרר ביררתי ולא מצאתי משהו מיושב לסמוך עליו
ההורים שלי קנו בלי התקן שבת... ואמרתי להם שיקנו התקן חיצוני. זה יקר אבל לא רואה שיש ברירה אחרת
מלאים חיישני נסתרים
דיברתי גם עם מכון צומת גם עם משמרת השבת המפרטים פשוט מלאים בחיישנים שאתה לא יכול לשים עליהם איזו
אתה לא יודע מה הוא הפעיל...
אני לא צריך. יש לי מצב שבת ב''ה
גרמא
הורדת עטמפרטורה ע''י' פתיחת הדלת היא גרמא אבל חיישן שפותח מעבר אוויר בין המקרר למקפיא כשהדלת נסגרת הוא ישיר לא גרמא
לשיטתך אם יש (ויש) חיישן שאתה עושה לו עם היד 'שלום' והוא מדליק את האור מותר כי זה חיישן?
מה שאתה מדבר עליו זה חיישני טמפרטורה שאתה פותח את הדלת. משתנה הטמפרטורה והמנוע נדלק. זה מה שהיה פעם במקרר ואתה צודק.
היום החיישנים מופעלים מעצם הפתיחה לא מירידת הטמפרטורה.
ולכן זה לא דומה
וזה אפילו חמור יותר מחלק מהמנורות.
זה מעין גוף חימום שפועל מידי פעם למניעת קרח, ומושפע מפתיחה וסגירה. במצב שבת מנותק. לכן צריך מצב שבת (בנוסף לסיבות אחרות)

יש נטיה להתייאש מהשיח שמרגישים שהצד השני לא מבין את הכאב,
אבל כל תגובה של השני, גם אם עדיין לא מכילה בשלב הזה
היא הזמנה לדון על הדברים. וחבל להתייאש באמצע ולנטוש את השיחה
רק בגלל שלא קיבלנו מענה רגשי מייד על ההתחלה...
גם אני מרגישה כך...
כשאני מתאמצת להסביר למרות שזה באמת קשה ולוקח אנרגיות, וזה לא עובד.. זה הרבה יותר קשה...
והבעיה שלי הייתה שיש לי נטייה לרצות לפתור הכל מייד...
מה שעזר לי זה להבין שלפעמים צריך לתת זמן (אפילו שזה לפעמים ממש קשה) ואז הוא בד"כ יותר פתוח לשמוע..
מצטרפת לגמרי לדברי החוכמה שכתבה @רקלתשוהנ המדהימה,
כדאי להמשיך את ההבנה ביניכם כי נראה שהיא נתקעה איפשהו באמצע הדרך עדיין...
את מדהימה איך שככה דיברת את עצמך,
דייקת את עצמך
דייקת מה פגע בך
התייחסת לאמירה ולא לאדם
דיברת בשפת "האני"
ובאמת לא פלא שזה יכול לגמרי לתסכל ולהכעיס כי עד שמנסים כ"כ יש תגובה כזו ש"סותמת" כל אפשרות של הבנה של השני או הרגשה שהבינו אותי וראו אותי...
צריך לראות כאן מה גרם לבעלך להגיב איך שהגיב,
מה קדם לכך,
מה בא אחר כך
ובכללי על המצב של בעלך בפני עצמו בחיים
וכן על המצב של הדינמיקה הזוגית הכללית ביניכם
ואולי זה יכול לשפוך יותר אור על התמונה הרחבה וניתן יהיה להגיע להבנה יותר שלמה.
למשל, אם בעלך מרגיש *עם עצמו* במקום לא-משהו בחיים,
או אם יש אצל בעלך *בפני עצמו\* צורך להיות בסדר,
צורך לדעת שהוא טוב ובסדר (ובטח שלא פוגע) - אז אמירה כזו ע"י אשתו האהובה שהוא פגע בה - יכולה בתת מודע שלו ממש להתפרש כאיום על אותו הצורך הזה - ואז התגובה שלו תהיה להדוף את זה, להכחיש את זה,
לומר "לא מסכים", כי אז כאילו זה יותר רחוק ממנו, זה לא שייך אליו, לא נוגע בו,
הוא לא פגע,
הוא כן בסדר!
כי אני לא יכול לא יכול להרגיש שפגעתי ולהרגיש שאני לא בסדר (וזה יכול לשבת על דברים מאוד עמוקים...)
אולי אם תחזירי אליו את זה בתור *שאלה*,
ולא בתור פרשנות זה יכול להועיל?
למשל, הוא אמר "לא מסכים" -
את פירשת - אין עם מי לדבר, לא אכפת לו ממה שאני אומרת והכאב שלי שקוף בעיניו ואוף איתו!
אולי תוכלי לשאול:
"מה הכוונה שאתה לא מסכים? עם מה אתה לא מסכים?"
ואז תשובה שלו.....
ואז אפשר עוד שאלה שלך
ועוד תשובה שלו
לשאול ולא לפרש
לעצור רגע להבין את מה שמעבר
אולי זה יתן פתח יותר רחב לשיחה?
בהצלחה רבה יקרה 
יש פה דינאמיקה ביניכם שהולכת ומתעצמת (מכירה מקרוב
ולכן מבינה אותך מאוד!)
את מתעצבנת והוא עוד יותר משתבלל ככל שאת מתעצבנת, וככל שהוא משתבלל - זה מעצבן אותך עוד יותר האדישות שלו - האם אני צודקת? ולכן זה מעגל אינסופי שצריך לשבור אותו
הוא כנראה נבהל מהעצבים שלך ולכן קשה לו להתיחס אליהם בהגיןו אז הוא מתגונן ועונה תשובה לא הגיונית בעליל - "לא מסכים" - מה הקשר לדבריך? אין כל קשר! הוא סתם מתגונן ומדבר בחוסר הגיון מוחלט בעליל,
ואני מבינה אותך שזה כואב שאין עם מי לדבר
וכדי לשנות את הדינאמיקה הזו, את צריכה להגביר אהבה ולא "לדבר על זה" ...
להסבר מפורט יותר פני אלי באישי
סוסה אדומהאשמח לשמוע!
בהנחה ואני רואה ערך ברמת חיים מסוימת והוא ברמת חיים אחרת, ובעקבות כך גם יבחר כנראה מקצוע וההיפך..
מה דעתכם?
חוגים לילדים? גודל של בית? גיל/אם בכלל לקנות דירה? סוג רכב?
אשמח להבין מכם עד איזה רמה חשוב להגיע..

התחתנת עם בעל דוס, לא?
היית דורשת מבעל דוס לאכול חזיר? אם התשובה היא לא..
אז את לא אמיתית, כי לעשות פוזות לבעלך בכדי שייסע למקום פירצות וודאי, זה בדיוק כמו לשכנע אותו לאכול חזיר.
את צריכה להפסיק לקנאות בחברות שלך ולהיות גאה שיש לך בעל כזה, ששומר על העיניים שלו, ונאמן לעצמו.
תסעי לבד, למה הוא חייב לבוא איתך? את רוצה לגרום לבעלך סבל?
מה עוד שאת עוד מודיעה מראש שגם אם יבוא הוא יחטוף ממך, כי הוא לא ירצה לבוא למקומות שאת תרצי שיבוא..
את לא אשמה? את התחתנת איתו כשהיה דוס לא? אז וודאי שאת אשמה, רצית בעל שייסע לתאילנד, היית צריכה להתחתן עם אחד כזה
חוץ מזה שיש עוד מדינות חוץ מתאילנד, את יודעת, לא חייבים לעשות את כל מה שהחברות שלך עושות.
אני לא מבינה לפעמים נשים,
יש כאן נשים שבוכות וקוראות לבעל בוגד, על זה שראה פרסומת באינטרנט של אישה לא צנועה
ויש נשים שבוכות וכועסות שהבעל לא רוצה ללכת למקומות זוהמה איתן
אני מבינה שזה ממש לא רק הטיול, זה משהו הרבה יותר עמוק מזה.
הטיול זה רק סימפטום.
נשמע שכדאי לכם ללכת להתייעץ, כי אם יש לך בזוגיות תחושה שאת מוותרת כל הזמן (גם אם לא תמיד זה נכון)
את לא תשרדי ככה לאורך זמן ותהיי אומללה תמיד.
מנגד הוא מרגיש שהוא צריך להילחם על האמת שלו כל הזמן.
בהצלחה

קשה שאת רוצה לצאת לטייל כמו כולם , אבל זה כנראה לחץ סביבתי
את צריכה באמת לשמוח ולרקוד שבעלך לא רוצה לטוס לתאילנד (היית רוצה ההפך? שהית תופסת אותו חלילה.... מסתכל בתמונות וכדו'? ודאי שלא..)
אשריך ואשרי חלקך שבעלך כזה
אני מבינה גם את בעלך, גם אני לא היתי רוצה שבעלי יטוס לבד (ברור שיש הרבה שעושים את זה והכל בסדר, אבל הרגשה קצת לא נעימה להיות בלי החצי כשהוא/את בחו"ל)
אולי תמצאי פתרון ביניים - טיסה למקום צנוע כמו ארה"ב? או אזור אחר כמו שוויץ או פראג?
(מה יש לעשות במדינה הזו באמת - נשמע לי פרימיטיבי..... מה מענין שם?)
כתבת 'שבעלך לומד ומעביר שיעורים ושומר על העיניים' את זכית,
כמעט כל העולם הבא של האישה בזכות הבעל שלומד, תשמחי שזכית
בבעל כזה,רציתי לענות עוד אבל כבר ענתה ממש נפלא @למה לא123
היקרה ישר כוח.
רצית לטוס לפני החתונה, לא עשית את זה. כעת את נשואה למישהו שלא רוצה (סביר למדי), תכבדי את זה.
גם הוא לא יקח אותך "בכח" לאן שאת לא רוצה.
ובוודאי שאין מה "להתעצבן" שהוא לא ירצה ללכת לשום מקום שיש בו פריצות... תשמחי שזה האיש.
אולי תבררי איתו, אם אפשר שתסעי בזמן שהוא בחופשה או כד', וחלק מהילדים יישארו איתו. תבדקו ביניכם.
ואם כל הענין זה חופשה להתאוורר - אפשר לעשות את זה גם בארץ, במקומות טובים וראויים, ביחד. לא חייבים דווקא בחו"ל. ואם לא שבועיים - שבוע..
אלא מה? אשה שכותבת על בעלה "הוא דוס שמעביר כל היום שיעורי תורה"... יתכן שיש קצת בעיה ב"תיאום ציפיות".. אולי קצת צורך לבנות מחדש את היחס והכבוד ההדדי. להעריך. לאהוב.
ואשה שמרגישה "אומללה שתקועה בטיפול בילדים ובעבודה", ולא את השמחה שזכתה בילדים, על אף קושי הטיפול לפעמים - אולי כדאי לעשות ריענון, "ריסרט", על המושגים.
ממש לטובתך, נראה לי שכדאי קצת לתפוס זמן עם עצמך, אולי בהתייעצות, אולי בעזרת בעלך - ולנסות לשנות את ההסתכלות על החיים והבעל והפרופורציות. להמשיך עם מרירות (כנראה לא רק בגלל "הטיול"), ממש לא כדאי. לא בריא. חבל. את יכולה להפוך את העניינים, בתוך הנתונים שיש לך, לממש שמחים.
