מי יכול להקפיץ לי אותו?
או מי מבין בניהול חסכונות?
או מי מבין בניהול חסכונות?
קראתי כאןבעבר שרשור על ניהול כספי וחסכונותאנייי88
שמעתי על השרשור הזה...פשוט אני..
קראתי מה שכתבתאנייי88
למי היית ממליץ לי לפנות לגבי חסכון חודשי.
כל חודש 250 שח לילד.
וחסכון עצמי של כ1000 שח בחודש.
יש לי כרגע בבנק ממה שחסכתי כבר לילדים ביםץן 10 אשח ל20 אשח.
ובחסכון העצמי 20 אשח.
יש קופות גמל להשקעה בהפקדות חודשיות?
בקרנות הלכתיות.
כל חודש 250 שח לילד.
וחסכון עצמי של כ1000 שח בחודש.
יש לי כרגע בבנק ממה שחסכתי כבר לילדים ביםץן 10 אשח ל20 אשח.
ובחסכון העצמי 20 אשח.
יש קופות גמל להשקעה בהפקדות חודשיות?
בקרנות הלכתיות.
יש אפשרות להפקדות חודשיות, זו לא בעיהפשוט אני..אחרונה
ואפשר גם להפקיד בהתחלה את כל מה שכבר יש לך כסכום חד פעמי
"על קבר בנו" פשוט לא נותן לי מנוח. זה תפס אותי איך שהוא.די שרוט
מה הוא הרגיש? למה הלך לקבר בנו?
אולי הוא זעק "מה עשיתי????? איך יכולתי?????"
מכל המקומות בעולם דווקא על קבר בנו.
האם בשניה הזאת האחרונה הוא התחרט? רצה לבקש סליחה מהבן שלו? על זה שהוא יצא אבא כזה? אדם כזה?
עצוב לי.
אבל יותר עצוב לי שעצוב לי עליו. כי לא מדברים על הקושי של הנפגעות. לא מתארים לנו את הכאב שלהן. אז אולי העצב מתועל אליו במקום אליהן בגלל זה? בגלל חוסר השקיפות?
על קבר בנו. זה מהדהד לי בראש.
על קבר בנו.
אולי הוא זעק "מה עשיתי????? איך יכולתי?????"
מכל המקומות בעולם דווקא על קבר בנו.
האם בשניה הזאת האחרונה הוא התחרט? רצה לבקש סליחה מהבן שלו? על זה שהוא יצא אבא כזה? אדם כזה?
עצוב לי.
אבל יותר עצוב לי שעצוב לי עליו. כי לא מדברים על הקושי של הנפגעות. לא מתארים לנו את הכאב שלהן. אז אולי העצב מתועל אליו במקום אליהן בגלל זה? בגלל חוסר השקיפות?
על קבר בנו. זה מהדהד לי בראש.
על קבר בנו.
לפי התורה לפעמיים כן צריך להוציא להורגנשוי שמח
גם אם לא.
הוא יתאבד והוא בחר את זה מדעת עצמו, זה בעיה שלו ולא של אף אחד אחר.
בית דין היה חייב להזהיר מפניו כדי שלא יפגעו ממנו
הוא יתאבד והוא בחר את זה מדעת עצמו, זה בעיה שלו ולא של אף אחד אחר.
בית דין היה חייב להזהיר מפניו כדי שלא יפגעו ממנו
מחפשת יישוב תורני מובהקנוי נועה
היי
אני ובעלי חוזרים בתשובה , אפשר גם לא לזהות שבאנו מבתים חילונים D:
מחפשים לקנות בית ( הכלכלה משחקת תפקיד אז אולי פחות באיזור המרכז ) ביישוב קהילתי תורני מובהק
שיש מסביב בתי ספר , ישיבות , אולפנות ברמת חינוך תורנית מובהקת
שאין טלויזיות בבתים
שללכת עם חצאית ארוכה וגרביים זה לא חייזרי
והכי חשוב שיהיה מקום חם , אוהב , מקבל , מכיל ומארח !
עדיפות לנגב עד אשדוד כזה
אשמח להמלצות / דיס המלצות
תבורכו מפי עליון
אני ובעלי חוזרים בתשובה , אפשר גם לא לזהות שבאנו מבתים חילונים D:
מחפשים לקנות בית ( הכלכלה משחקת תפקיד אז אולי פחות באיזור המרכז ) ביישוב קהילתי תורני מובהק
שיש מסביב בתי ספר , ישיבות , אולפנות ברמת חינוך תורנית מובהקת
שאין טלויזיות בבתים
שללכת עם חצאית ארוכה וגרביים זה לא חייזרי
והכי חשוב שיהיה מקום חם , אוהב , מקבל , מכיל ומארח !
עדיפות לנגב עד אשדוד כזה
אשמח להמלצות / דיס המלצות
תבורכו מפי עליון
אכן. נחליאל נשמע ממש ממש מתאים בולתהילה 4
אבל כאמור זה לא בדרום.
יצירתיים לפה - פעילות 7 ברכות שניתן לעשות רק בין אחיםנתנאל וייס
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך ב' בשבט תשפ"ב 21:19
הודו לה' כי טוב אחותי הקטנטנה התחתנה בשבוע שעבר,
בעלה הוא גם כן בן הזקונים במשפחה -
ואנחנו עושים הערב 7 ברכות מסכם רק של כל האחים בלי כל האחיינים.
בגלל שכל השבוע חפרו להם עם משחקים נדושים יותר ונדושים פחות,
אנחנו רוצים לעשות איזשהו משחק או פעילות מגבשת,
שניתן לעשות רק עם האחים מתוקף ההיכרות העמוקה והקרובה,
ועל הדרך להכיר עוד יותר ולהתגבש.
בסופו של דבר יש דברים שרק אחים יודעים זה על זה.
האם יש לכם רעיונות לפעילות שכזו?
כל האחים משני הצדדים או רק מהצד שלכם? עם הבני זוג שלהם?באר מרים
של שתי המשפחות, בלי ההוריםנתנאל וייס
עם הבני זוג?באר מרים
כי אם כן - אפשר לעשות פעילות של משימות בזוגות..
או גברים נגד נשים
או אחי החצן מול אחי הכלה
עם כל מיני שאלות בסגנוו של היכרויות מהעבר..
או גברים נגד נשים
או אחי החצן מול אחי הכלה
עם כל מיני שאלות בסגנוו של היכרויות מהעבר..
אנחנו כותבים עיצות לזוג הצעירניקיתוש
אם מכירים עוד יותר טוב
ואחכ מישהו מקריא את כל הפתקים
אבל חייב הומור...
ואחכ מישהו מקריא את כל הפתקים
אבל חייב הומור...
אפשר רביעיותשחרית*אחרונה
עם בדיחות פנימיות מצד החתן ומצד הכלה
שאלהרק שאלה
איך עברה עליכם תקופת האירוסין??
זה רק אני או שזה פשוט סיוט?מבחוץ נראה ככ זוהר שמח וכיף..
מרגישה חרדה, עצבנית, מצבי רוח משתנים..תוהה לעצמי אם זה נורמלי או שאנשים פשוט מעמידים פנים ומבפנים הם באמת מרגישים כמוני??
זה כולם ככה.ruthi
זאת התקופה הכי לחוצה שיש
להכליל במקרה הזה לא נכון לדעתיבסדר גמור
ברורפרצוף כרית
תמיד אומרים שכלות ככה......
זה ידוע ממש........
שרואים מבחוץ את הבלונים וכו' ומבפנים קשה, דמעות על הכרית....
פתאום יכולות להיות התלבטויות או שמתגעגעים ומפחדים שהשני עדיין זוכר אותך, כי נפגשים כבר בתדירות יותר נמוכה לאחר האירוסין בדרך כלל......... מאשר בתקופת הפגישות שזה יותר צפוף הפגישות....
תרגישי בנוח, ומצד שני אם יש התלבטות מעשית על צורת התנהגות שלו - לנסות להתיעץ עם מישהי שאפשר לסמוך עליה - אמא/אחות גדולה / מורה וכו'
תודה לכן!רק שאלה
אז מה עושים?
אין משהו בהתנהגות שלו שהשתנה, להפך הוא עוד יותר קשוב ומכיל..פשוט עולות לי לפעמים ספקות אם אני אוהבת אותו מספיק?אם לא מיהרתי להחליט מתוך לחץ?הקטע שעכשיו אני לא באמת מצליחה לחשוב בהיגיון ומרגישה שאני נמצאת באיזה רכבת הרים..וזה שנפגשים פעם בככ הרבה זמן עוד יותר מקשה...אני מרגישה שאני מפחדת מזה שזה קשר רציני ראשון שלי ואני לא יודעת מה אמורים להרגיש וגם מפחדת מהחיים שאחרי..כולם אומרים לי שהאהבה מתעצמת אחרי החתונה ואני לא יודעת אם להאמין לזה או שעכשיו אני אמורה להיו בעננים ואני בעצם עושה טעות??
אוף.
אם יש מישהו שיש לו דרך להרגיע אני ישמח..
תנסי לרשום על דף באופן הגיוני , שכלי ושקולפרצוף כרית
מה מפריע לך בו / בקשר שלכם?
ואז תראי שיש מחשבות שסתם געגוע - להפך זה טוב, אם את מתגעגעת אליו - זה לא ספק, אלא להפך מראה כמה את קשורה אליו, למשל
ואז כשתבואי עם כמה נקודות מסודרות על דף ממוקדות,
יכולה להתיעץ פה או עם אמא / אחות בנוגע לספקות ספציפיים - כל מקרה לגופו
אי אפשר להכליל -יש דברים שיכולים להיות תמרור אזהרה לכך שאינכם מתאימים , ויש דברים שלא
בסוגריים, אם נפגשתם וחשבתם ושקלתם - רוב הסיכויים שאתם סופר מתאימים!
בדרך כלל בנאדם לא סוגר אירוסין עם מישהו שלא סובל אותו! מי שאת לא מתחברת אליו - מרגישים ישר.... קל להרגיש...אז כנראה שיש ביניכם התאמה כלשהיא!
ואומרים ש "זוג מתאים יש רק בחנות נעליים" - לכל זוג יש דברים שפחות מתאימים ביניהם ומנסים למצוא פתרונות
אף זוג לא מתאימים באופן מושלם בכל הבחינות...
בהצלחה יקרה!
וואי את נשמעת ממש כמונינועה גבריאל
הייתי ממש לחוצה, ועמוסהההה, היה לי ים של דברים לעשות מה שלפעמים גרם לי להיות עצבנית ולא נעימה..
לפעמים בוכה לפעמים מתרגשת..הרבה מאורסות חוות את זה ככה..
תנסי כמה שיותר להנות למרות שזו תקופה הזויה, כי היא לא תחזור, ויש לה גם הרבה יתרונות שכשהייתי בתוך העומס והלחץ לא ראיתי אותם.
תזכרי שזו תקופה והיא תעבור, ושאת עומדת לקראת היום הכי מיוחד בחיים שלך..
לפעמים בוכה לפעמים מתרגשת..הרבה מאורסות חוות את זה ככה..
תנסי כמה שיותר להנות למרות שזו תקופה הזויה, כי היא לא תחזור, ויש לה גם הרבה יתרונות שכשהייתי בתוך העומס והלחץ לא ראיתי אותם.
תזכרי שזו תקופה והיא תעבור, ושאת עומדת לקראת היום הכי מיוחד בחיים שלך..
זו תקופה מאתגרתמשמעת עצמית
כי זה קצת לא פה ולא שם.
לרוב אנשים שאוהבים דברים ברורים ומוחלטים מתקשים להתמודד עם מצב ביניים.
לי ממש לא היה סיוט
ולהרבה מסביבי גם.
בלבול קל ולחץ הם הגיוניים
אבל -
אם זה ברמה שממש מפריעה לתפקוד
ואת לא מצליחה לשמוח בכלל
לחכות
לרצות
ולהתרגש
בתוך כל הבלגן
זו נקודה אדומה שכדאי לבדוק.
לרוב אנשים שאוהבים דברים ברורים ומוחלטים מתקשים להתמודד עם מצב ביניים.
לי ממש לא היה סיוט
ולהרבה מסביבי גם.
בלבול קל ולחץ הם הגיוניים
אבל -
אם זה ברמה שממש מפריעה לתפקוד
ואת לא מצליחה לשמוח בכלל
לחכות
לרצות
ולהתרגש
בתוך כל הבלגן
זו נקודה אדומה שכדאי לבדוק.
את מלחיצה אותירק שאלה
זו לא המטרהמשמעת עצמית
הכל עניין של יחסיות.
רוצה לבוא לפרטי?
רוצה לבוא לפרטי?
סורי,אבל אין לך מה להילחץנועה גבריאל
זה תלוי אופי של הבן אדם.
חברה שלי גם התחתנה איתי באותה תקופה ושתינו עברנו תקופה הזויה, עם מצבי רוח הזויים, היינו בוכות, וכו וכו..
אני חושבת שזה עניין של אופי.
אני פרפקציוניסטית ורציתי שהכל יהיה מושלם-החתונה, הבית, שהכל כבר יעמוד דום.
ולכן הייתי לחוצה, כי רציתי שהכל יתקתק ברמה הזויה בזמן שזה לא היה ככה, כי אלו החיים..
תנסי להבין למה את לא מצליחה כל כך להתרגש ולשמוח ואת יותר בלחץ?
אם את שלמה ושמחה בבעל שבחרת, ואת יודעת שהמצבי רוח, הלחץ וכו באים ממקומות אחרים שלא קשורים לבחירה בו, אני ממש לא רואה בזה נקודה אדומה..
ואני הייתי מאוד מאושרת בחתונה עצמה, ובאמת שמחתי עם כל הלחץ והמצבי רוח שהיו לי לפני, זה בכלל לא קשור..
אני יכולה גם להילחץ לפני מבחן ולפני כל דבר, זה עניין של אופי, כל אחת מכירה את עצמה..(וגם אנשים בסביבה תמיד אמרו לי שזה האופי שלי וגם אני בעצמי ידעתי, אז ממש לא ראיתי את זה כנקודה אדומה)
מה שכן, אם את בלחץ כי את חוששת מהבחירה בו ובגלל זה את חסרת מצב רוח וכו וכו, זו נקודה אדומה..
חברה שלי גם התחתנה איתי באותה תקופה ושתינו עברנו תקופה הזויה, עם מצבי רוח הזויים, היינו בוכות, וכו וכו..
אני חושבת שזה עניין של אופי.
אני פרפקציוניסטית ורציתי שהכל יהיה מושלם-החתונה, הבית, שהכל כבר יעמוד דום.
ולכן הייתי לחוצה, כי רציתי שהכל יתקתק ברמה הזויה בזמן שזה לא היה ככה, כי אלו החיים..
תנסי להבין למה את לא מצליחה כל כך להתרגש ולשמוח ואת יותר בלחץ?
אם את שלמה ושמחה בבעל שבחרת, ואת יודעת שהמצבי רוח, הלחץ וכו באים ממקומות אחרים שלא קשורים לבחירה בו, אני ממש לא רואה בזה נקודה אדומה..
ואני הייתי מאוד מאושרת בחתונה עצמה, ובאמת שמחתי עם כל הלחץ והמצבי רוח שהיו לי לפני, זה בכלל לא קשור..
אני יכולה גם להילחץ לפני מבחן ולפני כל דבר, זה עניין של אופי, כל אחת מכירה את עצמה..(וגם אנשים בסביבה תמיד אמרו לי שזה האופי שלי וגם אני בעצמי ידעתי, אז ממש לא ראיתי את זה כנקודה אדומה)
מה שכן, אם את בלחץ כי את חוששת מהבחירה בו ובגלל זה את חסרת מצב רוח וכו וכו, זו נקודה אדומה..
אהה רק עכשיו קראתי את ההודעה למעלהנועה גבריאל
אז פחות רלוונטי מה שרשמתי
נורמאלי לחלוטין!!!דבריםבעלמא
מספר הסיוטים שחלמתי באותה תקופה על איך שהחתונה נהרסת עבר את ה10...
היימחפש עצמי
יש לי חבר שמאוד סובל מצד אחד. כולנו רואים את זה עליו. אבל זו תקופה נפלאה בוודאי. הוא גם חווה בה דברים מאוד מיוחדים ומשמחים.
ובכלל שמעתי עצה חשובה. עצרי לכמה רגעים מכל העבודה והמטלות והמחשבות המדאיגות... נסי לקחת קצת אויר לנשימה ולהתרפק על עולם הנישואים ההולך ובא ;)
בהצלחה רבה בכל !
ובכלל שמעתי עצה חשובה. עצרי לכמה רגעים מכל העבודה והמטלות והמחשבות המדאיגות... נסי לקחת קצת אויר לנשימה ולהתרפק על עולם הנישואים ההולך ובא ;)
בהצלחה רבה בכל !
כדאי לבררנגמרו לי השמות
האם הלחצים והחרדות והעצבים וכו' הם מעצם ההחלטה להתחתן, השינוי הגדול וכל מה שהוא מביא איתו וכן הלאה,
או מעצם הבחירה עצמה בבחור עצמו.
אישית ממליצה לתת לעצמנו מקום, ומרחב, ולהקשיב לעצמנו, גם לפחדים, לראות מה הם אומרים לנו?
ולענות להם.
להגיע מתוך כמה שיותר בהירות ושלמות לחתונה.
עדיף לעצור רגע וללבן את הדברים עם עצמך או עם בן זוגך או מול גורם מקצועי בתהליך ממוקד ולהגיע שלמה ורגועה לחתונה, מאשר לחשוש שמא היו או ישנם דברים מהותיים שלא נתת עליהם את הדעת ויכולים "להתפרץ" מאוחר יותר
(או כמובן לפוגג את החששות הנ"ל ולהגיע רגועים שהכל בסדר והבחירה טובה ועם עבודה נכונה והשקעה חיי הנישואין שלנו יהיו מתוקים וטובים ב"ה...)
הצלחה רבה ובשורות טובות 
יפה כתבת. כעת ראיתי, אחרי שכתבתיד.
במשפט אחד בסוף דברי משהו בכיוון,
מעבר לדברים אחרים, פשוטים, שיכולים להיות.
חח.... יש כאלה ויש כאלהד.
זה ממש לא משהו שיש בו כללים.
[שלא לדבר על בנות שלוקחות כדורים, שגם זה לעיתים משפיע]
העיקר כמובן שלא משהו שהוא ממש מהותי לגבי עצם הענין. ש"פתאום מתברר" שהאדם הוא ממש אחרת.. או משהו כזה.
אצלי דווקא תקופת האירוסים עברה טוביוני כמוני
יכול להיות שהזמן בין האירוסים לחתונה אצלך הם קצרים? נניח באיזור חודש? זה יכול להסביר למה יש לחץ. אצלי ההכנות לחתונה התנהלו בנחת ולא היינו לחוצים כי תקופת האירוסים הייתה יחסית ממושכת. אז הלחץ של הדברים הטכניים מתחבר עם הלחץ / ההתרגשות הטבעיים שיש לפני החתונה וזה לא תמיד פשוט...
מה שכן, אצלי הלחץ והחרדה הגיעו מיד אחרי החתונה, זה שינוי מאוד גדול ולא תמיד מרגישים שהקרקע יציבה, במיוחד בתקופה הראשונית אבל בעזרת ה' מתגברים
מה שכן, אצלי הלחץ והחרדה הגיעו מיד אחרי החתונה, זה שינוי מאוד גדול ולא תמיד מרגישים שהקרקע יציבה, במיוחד בתקופה הראשונית אבל בעזרת ה' מתגברים
האמתקפה הפוךאחרונה
שזה לא משנה איך עברה עלינו התקופה, כי אנחנו אנשים שונים... (וגם לא איך שזה נראה מבחוץ או מה אומרים עליה)
אישית,
אני מאמינה שזאת תקופה מהממת, ולא סתם על הקשר עם הקב"ה נאמר "וארסתיך לי לעולם",
הפוטנציאל שאנחנו רואים בעתיד, האהבה הבוסרית הקטנה, יחד עם חוסר מחויבות ממש וגם עוד לא חיים ממש ביחד (גם עם הקישקע של החיים) הופך לתקופת מעבר מהממת, יש כבר משהו, אבל זה רק הכיף...
אבל - צריך להיות מודעים "לברות" בתקופה ולהזהר לא למעוד בהם.
אנסה לכתוב לך כמה טיפים
א. תזכרי מה המטרה - לחיות ביחד. להיות ביחד 24/7. לא השמלה, לא האוכל, לא האולם וגם לא הלהקה. הם לא במקום הראשון. אם לדוגמא בחירת להקה גורמת לריב ענק - משהו כאן לא נכון, וצריך לשנות סדרי עדיפויות. אני לא אומרת לא לעשות מה שאוהבים, אבל לזכור תמיד שזה ערב של 4 שעות ואז כל החיים ביחד- להשקיע שם.
לזכור את זה דקה לפני שאומרים דברים שיכולים לגרום לפיצוץ - ולנסח עדין, ולהבין מה עיקר ומה טפל.
ב. חתונה זה ערב אחד ש6 אנשים שונים מארגנים - החתן, הכלה וההורים. לזכור שצריך לגשר בין כולם, וזה לא פשוט.
ג. הכלל הידוע - את מול ההורים שלך, הוא מול ההורים שלו. לכל משפחה יש שפה משלה, ולא תמיד שמה שאנחנו מפרשים שההורים אומרים זה מה שהכרח מתכוונים ותפקיד בן הזוג לגשר (לדוג' ההורים שלו אמרו לנו לקנות משהו. אני ממש התעצבנתי שמכריחים אותי, ובעלי הסביר שהם רק מציעים, וככה הם מדברים...)
ד. אם את כבר לוקחת גלולות/כדורים, יש מצב שהם גם משפיעות. אז להיות מודעת ולצחוק על זה...
ה. וכן, יש מלא החלטות שצריך לקבל, וזה סיוט, וצריך כל הזמן להתבחבש עם דברים. אבל ככה זה בעולם, בשביל דברים טובים (כמו הזוגיות ולהתחתן) צריך גם לעשות עבודות שחורות. להיות מודעים ולעשות את זה בשמחה.
ו. צאו להתאוור. צאו לדייטים, והרבה, בלי לדבר על החתונה, אלא סתם, על תוכניות לעתיד, חלומות, וכו'. תהפכו גם דברים טכניים לדברים כיפיים.
לדוגמא - שהיינו צריכים לבחור צלם וכד' הלכנו לבית קפה עם מחשב נייד וישבנו שם הרבה שעות עד שסגרנו... ככה העברנו את זה בכיף
ז. בסוף זאת תקופה שצריך לעבור. תמיד תזכרי - איך את רוצה להזכר בה? וככה תפעלי בפועל.
מובן, שאם יש חששות בכללי לקשר, ואת לא בטוחה בו וכו' - חשוב לברר, לבדוק ולהתיעץ עם אנשים קרובים או אנשים לא אוביקטיבים שיכולו לעזור.
בהצלחה רבה! ומזל טוב
פיצויי פיטורין - מישהו מבין בזה?רק שאלה לי
כשמקבלים פיצויים בעקבות פיטורים/סיום חוזה העסקה, מאיפה הכסף יוצא?
זה על חשבון המעסיק או שהכסף יוצא מכספי הפנסיה שלי?
זה על חשבון המעסיק או שהכסף יוצא מכספי הפנסיה שלי?
זה כמו שמישהו ישאל מתי לוקחים חיסון שני, ואתה תשלח לו קישורפשוט אני..
לאימונולוגיה 😜
שלחת דף עם כ''כ הרבה מידע, שיהיה מאוד קשה למצוא בו את השאלה הספציפית שהבחור שאל.
שלחת דף עם כ''כ הרבה מידע, שיהיה מאוד קשה למצוא בו את השאלה הספציפית שהבחור שאל.
תשובהפשוט אני..
כספי הפיצויים הם 8.33% מהשכר שלך, כפול מספר החודשים שעבדת.
8.33%*12 זה 100%, כלומר על כל 12 חודשים אתה מרוויח פיצויים של חודש 1.
דוגמה מספרית להמחשת העניין:
אם השכר שלך הוא 10,000 בחודש ועבדת שנה, אז פיצויי הפיטורין הם 833 ש''ח כפול 12 (מספר החודשים שעבדת), שהם 10,000 ש''ח (בקירוב) - כלומר משכורת חודשית אחת.
עכשיו, יש שתי אפשרויות:
*המעסיק הפקיד עבורך כל חודש 8.33% לפיצויים, ישירות לקרן הפנסיה - במקרה הזה אתה לא תקבל ממנו שקל נוסף ביום העבודה האחרון, כי הוא כבר שילם הכל לאורך כל התקופה שעבדת אצלו.
אם תרצה אתה תוכל למשוך את הפיצויים מקרן הפנסיה שלך, אבל זה מאוד מאוד מאוד לא מומלץ כי אתה תפגע בצורה אנושה בקצבה שתהיה לך כשתהיה פנסיונר.
*המעסיק הפקיד עבורך כל חודש 6% לפיצויים - במקרה הזה הוא יצטרך לשלם את ההפרש, כלומר 2.33% כפול מספר החודשים שעבדת.
את הכסף הזה הוא יוכל להעביר ישירות לחשבון שלך או ישירות לקרן הפנסיה שלך, לבחירתך.
כאמור קודם, ההמלצה היא לשים הכל בפנסיה. ככה הכסף צובר תשואה פטורה ממס שתשמש אותך כשתהיה מבוגר.
כדי לבדוק כמה המעסיק הפקיד לך עד היום, פשוט תראה בתלוש השכר כמה פיצויים הופקדו ותחלק את זה בשכר שלך (לא כולל נסיעות, בונוסים וכו'). התוצאה צריכה להיות 6%/8.33%, ואז תדע לאיזו קטגוריה למעלה אתה משתייך.
8.33%*12 זה 100%, כלומר על כל 12 חודשים אתה מרוויח פיצויים של חודש 1.
דוגמה מספרית להמחשת העניין:
אם השכר שלך הוא 10,000 בחודש ועבדת שנה, אז פיצויי הפיטורין הם 833 ש''ח כפול 12 (מספר החודשים שעבדת), שהם 10,000 ש''ח (בקירוב) - כלומר משכורת חודשית אחת.
עכשיו, יש שתי אפשרויות:
*המעסיק הפקיד עבורך כל חודש 8.33% לפיצויים, ישירות לקרן הפנסיה - במקרה הזה אתה לא תקבל ממנו שקל נוסף ביום העבודה האחרון, כי הוא כבר שילם הכל לאורך כל התקופה שעבדת אצלו.
אם תרצה אתה תוכל למשוך את הפיצויים מקרן הפנסיה שלך, אבל זה מאוד מאוד מאוד לא מומלץ כי אתה תפגע בצורה אנושה בקצבה שתהיה לך כשתהיה פנסיונר.
*המעסיק הפקיד עבורך כל חודש 6% לפיצויים - במקרה הזה הוא יצטרך לשלם את ההפרש, כלומר 2.33% כפול מספר החודשים שעבדת.
את הכסף הזה הוא יוכל להעביר ישירות לחשבון שלך או ישירות לקרן הפנסיה שלך, לבחירתך.
כאמור קודם, ההמלצה היא לשים הכל בפנסיה. ככה הכסף צובר תשואה פטורה ממס שתשמש אותך כשתהיה מבוגר.
כדי לבדוק כמה המעסיק הפקיד לך עד היום, פשוט תראה בתלוש השכר כמה פיצויים הופקדו ותחלק את זה בשכר שלך (לא כולל נסיעות, בונוסים וכו'). התוצאה צריכה להיות 6%/8.33%, ואז תדע לאיזו קטגוריה למעלה אתה משתייך.
כמה דגשים בנושאמקופלת
יש הבדל אם העובד חתום על סעיף 14 או לא.
במידה והוא חתום, סביר להניח שאכן הפרישו לו לאורך תקופת עבודתו 8.33% ואז הוא יוכל למשוך את החלק שנצבר לו (לרוב גם ללא מס, צריך טופס 161 מאושק ע"י פקיד שומה).
אם העובד לא חתום על סעיף 14, ככל הנראה הפרישו לו לאורך תקופת עבודתו 6%, ואז במקרה של פיטורים (או התפטרות בנסיבות המאושרות בחוק) המעסיק ידרש להשלים את הפיצויים בגובה משכורת אחרונה פר כל שנת עבודה.
כך שזה לא בדיוק 2.33%.
כי במידה והעובד עבד כמה שנים וקיבל העלאות וכד', המעסיק יצטרך להשלים לו את הפיצויים לפי שכר עבודה *אחרון*, ואם בתחילת העסקתו המשכורת היתה נמוכה יותר - אזי סכום הפיצויים לפי 2.33% שיפרישו לו בגין משכורות ראשונות, לא יהיה שווה ערך למשכורת פר כל שנת עבודה.
ואז המעסיק יצטרך לשלם יותר מ2.33%.
לגבי האם משתלם או לא, אני בגישה של תלוי מתי אתה צריך את הכסף.
זה יפה וטוב להגיד תשמור לפנסיה כי חבל, אבל אם אתה צעיר ויש לך עוד שנים בעז"ה לעבוד, ואתה צריך את הכסף עכשיו - אני הייתי מושכת.
אם אתה עובד מסודר ומתפתח מקצועית, סביר להניח שהמשכורת שלך עם השנים תעלה, וסביר להניח גם שתתפתח כלכלית ואז לא בטוח שכשתצא לפנסיה תזדקק לכספים האלה כמו שתזדקק להם עכשיו.
במידה והוא חתום, סביר להניח שאכן הפרישו לו לאורך תקופת עבודתו 8.33% ואז הוא יוכל למשוך את החלק שנצבר לו (לרוב גם ללא מס, צריך טופס 161 מאושק ע"י פקיד שומה).
אם העובד לא חתום על סעיף 14, ככל הנראה הפרישו לו לאורך תקופת עבודתו 6%, ואז במקרה של פיטורים (או התפטרות בנסיבות המאושרות בחוק) המעסיק ידרש להשלים את הפיצויים בגובה משכורת אחרונה פר כל שנת עבודה.
כך שזה לא בדיוק 2.33%.
כי במידה והעובד עבד כמה שנים וקיבל העלאות וכד', המעסיק יצטרך להשלים לו את הפיצויים לפי שכר עבודה *אחרון*, ואם בתחילת העסקתו המשכורת היתה נמוכה יותר - אזי סכום הפיצויים לפי 2.33% שיפרישו לו בגין משכורות ראשונות, לא יהיה שווה ערך למשכורת פר כל שנת עבודה.
ואז המעסיק יצטרך לשלם יותר מ2.33%.
לגבי האם משתלם או לא, אני בגישה של תלוי מתי אתה צריך את הכסף.
זה יפה וטוב להגיד תשמור לפנסיה כי חבל, אבל אם אתה צעיר ויש לך עוד שנים בעז"ה לעבוד, ואתה צריך את הכסף עכשיו - אני הייתי מושכת.
אם אתה עובד מסודר ומתפתח מקצועית, סביר להניח שהמשכורת שלך עם השנים תעלה, וסביר להניח גם שתתפתח כלכלית ואז לא בטוח שכשתצא לפנסיה תזדקק לכספים האלה כמו שתזדקק להם עכשיו.
ריבית על הלוואה תהיה הרבה הרבה יותר זולה לעומת משיכהפשוט אני..
ויתור על תשואה פטורה ממס למשך עשרות שנים זה פשוט בזבוז משווע.
אבל לא תמיד מתאים לקחת הלוואהמקופלת
בהנחה שהחשבון נמצא במינוס שאין לך דרך להשתחרר ממנו - ומאזן ההוצאות וההכנסות שלך מתנדנד על ה0 במקרה הטוב...עדיף לשלם לבנק ריבית משיכת יתר של קרוב ל10% שנתי?
או לקחת הלוואה ולחרוג משמעותית מהמאזן החודשי בגלל החזר הלוואה?
בעיני עדיף לשחרר פיצויים (כמובן גם כשאתה יודע שהמינוס הזה הוא בד"כ משהו חד פעמי ולא דפוס התנהגות כלכלי שחוזר על עצמו)
ידוע שכלכלה זה פסיכולוגיה.
בסופו של דבר זה לא מדע מדויק, והחוקים לגמרי משתנים על כל מקרה לגופו.
כלומר, ישנם מקרים שבהחלט עדיף לשמור לפנסיה. וישנם מקרים שזה פחות נכון כלכלית.
או לקחת הלוואה ולחרוג משמעותית מהמאזן החודשי בגלל החזר הלוואה?
בעיני עדיף לשחרר פיצויים (כמובן גם כשאתה יודע שהמינוס הזה הוא בד"כ משהו חד פעמי ולא דפוס התנהגות כלכלי שחוזר על עצמו)
ידוע שכלכלה זה פסיכולוגיה.
בסופו של דבר זה לא מדע מדויק, והחוקים לגמרי משתנים על כל מקרה לגופו.
כלומר, ישנם מקרים שבהחלט עדיף לשמור לפנסיה. וישנם מקרים שזה פחות נכון כלכלית.
תודה על הפירוט!רק שאלה ליאחרונה
א. אני בת;)
ב. אז באמת משיכת פיצויי פיטורים היא ישירות מהפנסיה שלי, הבנתי נכון? אם כך, באמת לא אמשוך אותם.
אבל תודה על ההסבר, אני יודעת שהופרשו לי רק 6% אז זה באמת הזמן לבקש את ה2.33% הנוספים.
ב. אז באמת משיכת פיצויי פיטורים היא ישירות מהפנסיה שלי, הבנתי נכון? אם כך, באמת לא אמשוך אותם.
אבל תודה על ההסבר, אני יודעת שהופרשו לי רק 6% אז זה באמת הזמן לבקש את ה2.33% הנוספים.
לא רואה...shay1987
אישה שלא רואה את בעלה יש לזה פתרון?
טיפול זוגי?אור123456
רופא עינייםפתחו לי פתח
שבוע טוב!
אם הכוונה היא שהאשה איננה רואה את הצרכים של בעלה,
טיפול זוגי יכול לעזור.
האם יש אהבה ביניכם?
אם הכוונה היא שהאשה איננה רואה את הצרכים של בעלה,
טיפול זוגי יכול לעזור.
האם יש אהבה ביניכם?
חחחח רופא עיניםפרצוף כרית
כפי שכתבו - טיפול זוגי יכול להיות יעיל וטוב במקרה הזהנגמרו לי השמות
לשפר את הקשר ביניכםפרצוף כריתאחרונה
לדבר איתה על זה, להסביר מה מפריע לך , ברוגע
לתת לה אהבה בחזרה - מתנות, מחמאות, לשאול אותה מה יפנק אותה שאתה רוצה לפנק אותה - מחמאות? שתתקשר אליה יותר? שתקנה לה אוכל או מתנה או פרחים?
עבודת חיים, בהצלחה
אם מיצית ופינקת אותה עד אין קץ והיא עדיין לא "רואה" אותך - קטונתי (רופא עינים.. כפי שכתב פה מישהו..)
רוב הסיכויים שלהשקיע בלתת לה - תקבל פידבק בחזרה
פער ביחסי אישותshay1987
שלום חברים...
רוב המריבות שלנו בבית זה על היחסי אישות...
שאני ) הגבר רוצה יותר(
ואישתי כמה שפחות...
למשל בשבוע שהיא טובות מספיק לה פעמיים
שבוע אחרי זה פעם אחת זה נורמלי לזוג עם 2 ילדים? או שהבעיה אצלי?..
אני עוזר לה בבית עושה הכול הכול!!! זה לא העניין..
רוב המריבות שלנו בבית זה על היחסי אישות...
שאני ) הגבר רוצה יותר(
ואישתי כמה שפחות...
למשל בשבוע שהיא טובות מספיק לה פעמיים
שבוע אחרי זה פעם אחת זה נורמלי לזוג עם 2 ילדים? או שהבעיה אצלי?..
אני עוזר לה בבית עושה הכול הכול!!! זה לא העניין..
צריך להבין למה היא לא רוצה?אור123456
אתה דואג שהיא תהנה?
היא אמורה להנות לא פחות ממך
היא אמורה להנות לא פחות ממך
יועיל לך יותר אם זה יהיה בפורום גברים.אניוהוא
איך אני מגיע לפורום הזה?shay1987
כן זה נורמליסוסה אדומה
תמיד יש פערים בין בני זוג, כמו בכל נושא.
אם יש פער כלשהו שמפריע לנו, אפשר לעבוד לגשר עליו.
באופן עקרוני הייתי קודם כל מציעה לכם להפסיק לריב על הנושא הזה.
ובמקום לריב הייתי מציעה לנסות להבין ממה נובע הפער.
במקביל הייתי אומרת לך שיש לך יכולת השפעה גדולה ביחס לחשק של אישתך.
כל זה בהנחה שהיא לא בהריון או על כדורים הורמונליים.
על קצה המזלג אני אומר,
אישה צריכה להרגיש אהובה כדי לרצות בזה.
לפני, אחרי ותו"כ.
אם יש פער כלשהו שמפריע לנו, אפשר לעבוד לגשר עליו.
באופן עקרוני הייתי קודם כל מציעה לכם להפסיק לריב על הנושא הזה.
ובמקום לריב הייתי מציעה לנסות להבין ממה נובע הפער.
במקביל הייתי אומרת לך שיש לך יכולת השפעה גדולה ביחס לחשק של אישתך.
כל זה בהנחה שהיא לא בהריון או על כדורים הורמונליים.
על קצה המזלג אני אומר,
אישה צריכה להרגיש אהובה כדי לרצות בזה.
לפני, אחרי ותו"כ.
נורמלי לגמרי.מיקי מאוס
כמובן כל מה שכתבו נכון-
צריך שהקשר הרגשי שלכם יהיה טוב ונעים
שיהיה יחס אינטימי ואוהב גם מחוץ למיטה
והכי חשוב שהיא גם תהנה מיחסי האישות ותהיה מסופקת
ועדיין כנראה שתמיד יהיו פערים בחשק, אין כמעט זוגות ששניהם רוצים בדיוק באותה מידה ובאותם זמנים.
וצריך ללמוד לקבל את זה, לא להיפגע מכל דחיה, וללמוד איך להתנהל כזוג ולטפח את התשוקה למרות הפערים
ממליצה מאוד על אפרת צור- תשוקה בנישואין.
אם מתאים לכם כזוג ללמוד קורס אינטרנטי
ואם אתם לא בעניין, אז לך לבד- ללמוד, לקרוא, בטוח יש גם דברים שמותאמים לגברים ודווקא לגבר דתי אבל אני לא מכירה ממש
בהצלחה!
אתם נורמלים לגמרי.
אבל לריב לא יקדם אתכם לשום מקום דווקא להפך... צריך ללמוד כלים להתמודד עם זה נכון ולהפוך את זה למנוע לתשוקה שלכם
צריך שהקשר הרגשי שלכם יהיה טוב ונעים
שיהיה יחס אינטימי ואוהב גם מחוץ למיטה
והכי חשוב שהיא גם תהנה מיחסי האישות ותהיה מסופקת
ועדיין כנראה שתמיד יהיו פערים בחשק, אין כמעט זוגות ששניהם רוצים בדיוק באותה מידה ובאותם זמנים.
וצריך ללמוד לקבל את זה, לא להיפגע מכל דחיה, וללמוד איך להתנהל כזוג ולטפח את התשוקה למרות הפערים
ממליצה מאוד על אפרת צור- תשוקה בנישואין.
אם מתאים לכם כזוג ללמוד קורס אינטרנטי
ואם אתם לא בעניין, אז לך לבד- ללמוד, לקרוא, בטוח יש גם דברים שמותאמים לגברים ודווקא לגבר דתי אבל אני לא מכירה ממש
בהצלחה!
אתם נורמלים לגמרי.
אבל לריב לא יקדם אתכם לשום מקום דווקא להפך... צריך ללמוד כלים להתמודד עם זה נכון ולהפוך את זה למנוע לתשוקה שלכם
שבוע טובזוזיק העכבר
מכיר את הקושי היטב
קודם כל זה באמת יכול להיות מאד מאד לא קל. כדאי לקבל את הקושי והכאב, לחיות איתו בשלום
מציע לך כמה דברים -
לא להיות שיפוטי כלפי עצמך ולא כלפי אשתך בדבר הזה כי יהיה לך קשה מאד להתקדם ממקום כזה.
גם צריך להיזהר לא להיכנס יותר מדי להשוואת בין המצב אצלכם לבין המצב הממוצע אצל "כולם", אני יודע שזה ממש מתבקש אבל השוואות יכולות מאד להחליש ולמנוע תהליך אמיתי
מריבות על הנושא הזה בטוח רק ירחיקו. בסוף אם אשתך תקיים יחסים בעיקר כדי לרצות אותך וללכת לקראתך זה ירחיק אותך מאד ממה שאתה רוצה לטווח הארוך. ההתקרבות אחד לשני לגשר קצת על הפער תהיה חייבת לבוא ממקום של אהבה , מקום שרוצה להתקרב ולעשות טוב אחד לשני ובטח לא ממקום של לכופף אחד את השני
יכול להיות שיש כל מיני קשיים שאפשר לפתור - משהו ביחסים עצמם , אולי איזה קושי שיש לאשתך מול עצמה או שלך יש מול עצמך בנושא של מיניות - שווה לבדוק ולפתור את זה, אבל תיזהר מלהסתכל בצורה שאשתך "מקולקלת" וצריך לתקן אותה
קודם כל זה באמת יכול להיות מאד מאד לא קל. כדאי לקבל את הקושי והכאב, לחיות איתו בשלום
מציע לך כמה דברים -
לא להיות שיפוטי כלפי עצמך ולא כלפי אשתך בדבר הזה כי יהיה לך קשה מאד להתקדם ממקום כזה.
גם צריך להיזהר לא להיכנס יותר מדי להשוואת בין המצב אצלכם לבין המצב הממוצע אצל "כולם", אני יודע שזה ממש מתבקש אבל השוואות יכולות מאד להחליש ולמנוע תהליך אמיתי
מריבות על הנושא הזה בטוח רק ירחיקו. בסוף אם אשתך תקיים יחסים בעיקר כדי לרצות אותך וללכת לקראתך זה ירחיק אותך מאד ממה שאתה רוצה לטווח הארוך. ההתקרבות אחד לשני לגשר קצת על הפער תהיה חייבת לבוא ממקום של אהבה , מקום שרוצה להתקרב ולעשות טוב אחד לשני ובטח לא ממקום של לכופף אחד את השני
יכול להיות שיש כל מיני קשיים שאפשר לפתור - משהו ביחסים עצמם , אולי איזה קושי שיש לאשתך מול עצמה או שלך יש מול עצמך בנושא של מיניות - שווה לבדוק ולפתור את זה, אבל תיזהר מלהסתכל בצורה שאשתך "מקולקלת" וצריך לתקן אותה
ככל שתרבה באהבה כלפיה ככה הפער יצטמצםשם פשוט
ואז כשתהיו קרובים, גם אם ישאר פער קטן יהיה אפשר לדבר על זה
ממש לא מדוייק...הולך לאיבוד
לא בכל המקרים ניתן לגשר על הפער!
אם תלכו לטיפול זה לא ישנה את התדירות אלא רק יכוון אותך להכיל את הפער עצום ככל שיהיה...!!!
מנסיון אישי שלי בעניין או שיש להת הזוג את זה או שאין לה!
זה לא משהו שאם תקנה לה תכשיט או נופש אז תוכל לצפות לתמורה ויהיו כאלה שיגידו לך שמראש זו חוצפה לעשות במטרה לקבל...
לדעתי אתה צריך להסביר לה את הצורך שלך שמבטא לא רק עניין פיזי אלא גם צורך נפשי להרגיש שייך...
אם היא לא מספיק נבונה לראות את התמונה המלאה, ובהנחה שאתה לא כופה את עצמך עליה בכל פעם מחדש - אתה לא בכיוון הנכון וחבל לנסות משהו אבוד מראש.
על רוב פשעים תכסה אהבה - ואם אין לה את ההבנה בצורך שלך תחפש טוען רבני איכותי או שתבלע את הצפרדע שגם ככה בבוא היום אתה בעצמך תקיא
אם תלכו לטיפול זה לא ישנה את התדירות אלא רק יכוון אותך להכיל את הפער עצום ככל שיהיה...!!!
מנסיון אישי שלי בעניין או שיש להת הזוג את זה או שאין לה!
זה לא משהו שאם תקנה לה תכשיט או נופש אז תוכל לצפות לתמורה ויהיו כאלה שיגידו לך שמראש זו חוצפה לעשות במטרה לקבל...
לדעתי אתה צריך להסביר לה את הצורך שלך שמבטא לא רק עניין פיזי אלא גם צורך נפשי להרגיש שייך...
אם היא לא מספיק נבונה לראות את התמונה המלאה, ובהנחה שאתה לא כופה את עצמך עליה בכל פעם מחדש - אתה לא בכיוון הנכון וחבל לנסות משהו אבוד מראש.
על רוב פשעים תכסה אהבה - ואם אין לה את ההבנה בצורך שלך תחפש טוען רבני איכותי או שתבלע את הצפרדע שגם ככה בבוא היום אתה בעצמך תקיא
אוי ואבוי, התגובה שלך גם לא נכונה וגם לא מטיבה כללנגמרו לי השמות
כתבת "מניסיון אישי שלך" - וחשוב להדגיש זאת - שאכן דבריך הם מניסיונך האישי בלבד.
צר לי מאוד שחוויותיך היו שליליות ועל כל שאר הכאב שאתה עובר, אבל חשוב לכתוב שהדברים שכתבת אינם נכונים ויכולים חלילה להחליש ויתרה מכך...
המשפט "או שיש לבת הזוג את זה או שאין לה" - הוא פשוט לא נכון.
ואני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל ולהסביר, ובנוסף כמובן שהפורום הוא לא הבמה המתאימה או האפשרית לכך - אבל זה לא כך.
ודאי שזה "לא משהו שאם תקנה לה תכשיט או נופש אז תוכל לצפות לתמורה" כמו שכתבת, על כך אין עוררין.
גם המשפט הבא שלך - "... להסביר לה את הצורך שלך שמבטא לא רק עניין פיזי אלא צורך נפשי להרגיש שייך" - גם איתו אין כל בעיה,
אבל לכתוב לו שזה אבוד מראש - לא ולא.
לכתוב לו שאו "שיש לה את זה או שאין לה את זה" - לא ולא.
לכתוב לו שטיפול רק יכוון אותו להכיל את הפער - לא ולא
להגיד לו שיחפש טוען רבני - לא ולא
להגיד לו שיבלע את הצפרדע - לא ולא
ועוד לומר לו שבבוא היום הוא עצמו יקיא את אותה הצפרדע - לא ולא.
שוב, צר לי על כל מה שחווית ושולחת לך את כל התפילות והכוחות ותקווה רק לבשורות טובות ב"ה ובקרוב, הלוואי שתראה ישועה שלמה בכל התחומים!
אבל הכיוון הנכון כאן במקרה של הפותח הוא חד משמעית לנסות ולשפר ולצמוח *יחד* מכך,
ואם אינם מצליחים לבד - להיעזר באנשי מקצוע.
יש היום ב"ה כל כך הרבה אנשי מקצוע מדהימים וטובים שמומחים ומוסמכים בדיוק לכך,
יש כ"כ הרבה ידע וכלים - שזה פשוט עוול למנוע את זה מהם, ובטח שלמנוע את זה מהם מראש לפני שבכלל ניסו
לכן פותח השרשור היקר, @shay1987, ממליצה לכם בחום למצוא איש מקצוע המומחה בתחום יחסי האישות, ובגישור על הפערים בכך, ואם שייך גם בפן הזוגי/רגשי (זוכרת מהודעות אחרות שלך) - אז גם שם.
זו תורה שלמה...
ולימוד היא צריכה.
גם זוגיות
גם מיניות
גם פערים בזוגיות
וגם פערים במיניות -
כל אלה דורשים לימוד,
ועם ידע וכלים נכונים - השמים הם הגבול (בשניהם)
המון המון ב"הצלחה
שוב... מנסיוני האישי.הולך לאיבוד
היו לי בחיי מספר לא מועט של בנות זוג.
אני יכול להגיד בצורה כמעט כוללנית כי החיים מתחלקים ל 3...
א) לפני החתונה
ב) אחרי החתונה
ג) אחרי הילד/ה הראשונים
ברור שאחרי הריונות יורד הרצון מצד האישה שלפעמים מרגישה מעט דחויה ו/או לא רצוייה אולם שיא הטימטום הוא שככל שהגבר מפציר באישה הרצון שלה בורח עוד יותר עד לכדיי שהיא "מסכימה" בגבול האונס למהלך...
מנגד - כאשר איננו מראה סימן או רצון כלל וכלל עולות 2 אפשרויות.
האחת - האישה תנסה להחזיר את התשוקה והשליטה ביחסי הזוגיות והבית ותשאף בסופו של עניין להחיות את הנושא.
השנייה - שסטטיסטית מובילה לצערי היא שהאישה בטוחה שאתה כבר לא בעניין שלה ושבטוח יש לך אלטרנטיבה לאוכל מחוץ לבית.
מה שבטוח הוא שמעטות הן הנשים שהשכילו לדעת כי אין זה "מאתגר" לבקש יום יום שבוע שבוע את אותה הבקשה ולקבל דחיה פעם אחרי פעם...
אל תנסו להטיף לנו שזו לא מכונת פחיות ושכל מטבע חייב להניב מוצר כי לא זאת הגישה שלי מלכתחילה....
אולם אם אתן הייתן מבקשות פעם אחרי פעם יום יום שלא נשאיר את המקרר פתוח כי כל האוכל יתקלקל ואנו לא היינו סוגרים את דלת המקרר כי לא בא לנו... גם לכן היה עולה הסעיף בסופו של יום...!
בהנחה שיש קשר בריא
בהנחה שגם האשה יודעת מה עושה לה טוב
בהנחה שהגבר לא מבטל את רצונות אשתו
בהנחה שאפשר למצוא סידור לילדים
בהנחה שלא מדובר בדירת שותפים עם קירות גבס
בהנחה ששני בני הזוג רוצים סוג של איפוס
בהנחה שאין ריב על מה אמא של מי מהם שאמרה כך וכך
אין הנחות !!!!!!!!!!!!!!
נאה דורש נאה מקיים!!!
זו לא חוכמה לבקש בן זוג בזמן שהאשה מבטלת את עצמה מנשיותה!
ולא, אני לא מחשיב תקופות משבר כאלה ואחרות
ולא, אני לא מחשיב שבועיים בחודש "נקיים"
ולא, אני לא מחשיב תקופות הריון או לאחריו
ולא, אני לא מחשיב יום לחוץ בעבודה או בבית
ולא.... אני לא מחשיב חולי או חולשה רגעית כזו או אחרת...
אבל, וכאן האבל...
אם כואב לך הראש כבר שנה או יותר
אם אין לך חשק שנה או יותר
אם אין לך רצון שנה או יותר
אם לא "מגיע לו" שנה או יותר
שחרר אחי כי בטוב זה לא יגמר ולא משנה כמה כסף תשפכו על טיפול זוגי או על מתנות איש לרעייתו ולהפיך....
אתם בני זוג לכל הרוחות!!!! לא שותפים לדירה או שותפות גורל....!!!
סליחה אם זה נשמע קיצוני פשוט בואו נקרא לילד בשמו
אני יכול להגיד בצורה כמעט כוללנית כי החיים מתחלקים ל 3...
א) לפני החתונה
ב) אחרי החתונה
ג) אחרי הילד/ה הראשונים
ברור שאחרי הריונות יורד הרצון מצד האישה שלפעמים מרגישה מעט דחויה ו/או לא רצוייה אולם שיא הטימטום הוא שככל שהגבר מפציר באישה הרצון שלה בורח עוד יותר עד לכדיי שהיא "מסכימה" בגבול האונס למהלך...
מנגד - כאשר איננו מראה סימן או רצון כלל וכלל עולות 2 אפשרויות.
האחת - האישה תנסה להחזיר את התשוקה והשליטה ביחסי הזוגיות והבית ותשאף בסופו של עניין להחיות את הנושא.
השנייה - שסטטיסטית מובילה לצערי היא שהאישה בטוחה שאתה כבר לא בעניין שלה ושבטוח יש לך אלטרנטיבה לאוכל מחוץ לבית.
מה שבטוח הוא שמעטות הן הנשים שהשכילו לדעת כי אין זה "מאתגר" לבקש יום יום שבוע שבוע את אותה הבקשה ולקבל דחיה פעם אחרי פעם...
אל תנסו להטיף לנו שזו לא מכונת פחיות ושכל מטבע חייב להניב מוצר כי לא זאת הגישה שלי מלכתחילה....
אולם אם אתן הייתן מבקשות פעם אחרי פעם יום יום שלא נשאיר את המקרר פתוח כי כל האוכל יתקלקל ואנו לא היינו סוגרים את דלת המקרר כי לא בא לנו... גם לכן היה עולה הסעיף בסופו של יום...!
בהנחה שיש קשר בריא
בהנחה שגם האשה יודעת מה עושה לה טוב
בהנחה שהגבר לא מבטל את רצונות אשתו
בהנחה שאפשר למצוא סידור לילדים
בהנחה שלא מדובר בדירת שותפים עם קירות גבס
בהנחה ששני בני הזוג רוצים סוג של איפוס
בהנחה שאין ריב על מה אמא של מי מהם שאמרה כך וכך
אין הנחות !!!!!!!!!!!!!!
נאה דורש נאה מקיים!!!
זו לא חוכמה לבקש בן זוג בזמן שהאשה מבטלת את עצמה מנשיותה!
ולא, אני לא מחשיב תקופות משבר כאלה ואחרות
ולא, אני לא מחשיב שבועיים בחודש "נקיים"
ולא, אני לא מחשיב תקופות הריון או לאחריו
ולא, אני לא מחשיב יום לחוץ בעבודה או בבית
ולא.... אני לא מחשיב חולי או חולשה רגעית כזו או אחרת...
אבל, וכאן האבל...
אם כואב לך הראש כבר שנה או יותר
אם אין לך חשק שנה או יותר
אם אין לך רצון שנה או יותר
אם לא "מגיע לו" שנה או יותר
שחרר אחי כי בטוב זה לא יגמר ולא משנה כמה כסף תשפכו על טיפול זוגי או על מתנות איש לרעייתו ולהפיך....
אתם בני זוג לכל הרוחות!!!! לא שותפים לדירה או שותפות גורל....!!!
סליחה אם זה נשמע קיצוני פשוט בואו נקרא לילד בשמו
סליחה, אבל לא.נגמרו לי השמותאחרונה
מצטערת, הצגת חיי האישות כמשהו שאפשר לכמת לסעיפים או הגדרות כאלה ואחרות חוטאות לאמת...
זה מהות
זה חיים
זה עולם שלם
זה גופני
וזה נפשי
וזה אישי
וזה זוגי
וזה רוחני
וזה רגשי
וזה מחשבתי
וזה הכל ביחד.
צריך לכתוב ספר כדי להתחיל לענות על כל טענה וטענה שהעלית...
ושוב, אין כאן המקום ולא הפלטפורמה המתאימה לעשות כך.
רק לזכור שזוג שנמצא בקשיים בתחום זה, או פערים, יש ויש מה לעשות.
זה יכול לגעת ולהיות קשור בהרבה מאוד תחומים
כמובן שגם התחום הרגשי ושל הזוגיות עצמה
האם יש קירבה נפשית?
האם יש חברות?
חיבור עמוק?
אהבה?
הערכה?
יציבות?
בקשר עצמו, ממש לפני המגע הגופני.
רק על בסיס זה ניתן להמשיך ולעבוד רובד רובד
החל מתפיסות
דרך חינוך
עבר, הווה,
הפן ההלכתי הדתי
דימוי עצמי
משיכה
וכן הלאה עוד דברים רבים שאין כאן המקום לפרטם
וכמובן לימוד על מה זו בכלל מיניות טובה ובריאה.
לא, לא נולדים יודעים.
לא נולדים יודעים זוגיות ולא נולדים יודעים מיניות - זה מצריך למידה. וזה עמוק מני ים ורחב ומקיף נושאים ותחומים רבים ועמוקים בנפש האדם ובחייו!
ביטול חוזה שכירותשושנושי
היי,
אשמח לעזרתכם עבור חברה קרובה - התשובה לא קריטית לפני שבת.
יעזור לנו מאוד כדי לדעת להתקדם.
הם חתמו על חוזה שכירות ב 05/2020
עולים חדשים מארה"ב
לפני כמה חודשים הבעל ישן בדירה, ובעלת הדירה שגרה בוילה מעליהם דפקה מס' פעמים משלא נענתה נכנסה עם מפתח שברשותה.
הבעל שהתעורר עלה על זה ונשאר בחדרו, היא הסתובבה קצת ויצאה (לא יודעים מה בדיוק היא עשתה)
שלחו לה הודעה נזעמת על כך, התנצלה.. והמשיכו הלאה
לאחר כחודש זה קרה שוב, פה זה כבר היה קצת מוגזם
והם החליטו לעבור לדירה אחרת, כי ממש לא מתאים להם בדירה כזאת.
האם ניתן לעשות "ביטול חוזה" ובכך הם לא ישלמו שכירות עד 05/22?
אם כן, איך עושים את זה? מול עורך דין?!
הם עזבו לפני 8 חודשים ועכשיו הם רוצים החזר כספי?פשוט אני..
או שהתבלבלת בתאריכים?
לאשושנושי
הם נכנסו ב 05/2020
לפני יומיים הם עזבו. כי הפריע להם שנכנסים לבית ללא רשות.
כעת הם צריכים להמשיך לשלם עד 05/2022 או למצוא שוכר אחר - וזה דיי מאתגר בשכונה שבה הם גרים
באמת טעיתי בתארך - סליחה. תיקנתישושנושי
כניסת בעל הבית ללא רשות יכולה להוות הפרה יסודית של ההסכםפשוט אני..
אשר מלמדת כי הנכס למעשה לא הושכר מעולם, שהרי הרשות להשתמש בו מתי שרוצים נשארה בלעדית של בעלי הבית.
מצאתי ברשת כמה תביעות בהן שוכרים תבעו בעל בית שנכנס בלי רשות, וניצחו.
אני הייתי דורש מיידית את ביטול החוזה והשבת הצ'קים שניתנו מראש, ואם זה לא יעזור אז כמובן לאיים בתביעה.
חשוב שיהיה תיעוד לכך שהיא נכנסה לבית ללא רשות.
אני לא עו''ד, הכל מהידע שלי ואין אחריות על הנאמר.
ואולי עם כזה משפט סיום, אני דווקא כן יכול להיות עו''ד😬
מצאתי ברשת כמה תביעות בהן שוכרים תבעו בעל בית שנכנס בלי רשות, וניצחו.
אני הייתי דורש מיידית את ביטול החוזה והשבת הצ'קים שניתנו מראש, ואם זה לא יעזור אז כמובן לאיים בתביעה.
חשוב שיהיה תיעוד לכך שהיא נכנסה לבית ללא רשות.
אני לא עו''ד, הכל מהידע שלי ואין אחריות על הנאמר.
ואולי עם כזה משפט סיום, אני דווקא כן יכול להיות עו''ד😬
אין להם תיעוד מצולםשושנושי
אבל אולי זה שהיא התנצלה על כך שנכנסה לדירה מהווה תיעוד?
כי הרי היא לא הכחישה את זה
טוב, אפנה אותם לעו"ד וזהושושנושי
תודה ממש על המענה
התכתבות עם הודאה היא בהחלט תיעודפשוט אני..
אם זה קרה בהודעה זה יכול להיות תיעוד קביל שווה לנסותמיקי מאוס
אני הייתי מחליף צילנדרנפשי תערוג
ואם היו פותחים בכל מקרה (על ידי פריצה) מזמינים משטרה.
לעזוב ככה באמצע חוזה במיוחד שהציקים אצל המשכיר מזמן אותם לכאב ראש לא קטן.
גם אם הם יהיו צודקים בסוף
זה כנראה יתברר בבית משפט, שזה כידוע הרבה זמן, כאב ראש
ולפעמים הצדק לא יוצא לאור, כל שזה גם הפסד כספי
לעזוב ככה באמצע חוזה במיוחד שהציקים אצל המשכיר מזמן אותם לכאב ראש לא קטן.
גם אם הם יהיו צודקים בסוף
זה כנראה יתברר בבית משפט, שזה כידוע הרבה זמן, כאב ראש
ולפעמים הצדק לא יוצא לאור, כל שזה גם הפסד כספי
צודקשושנושי
חבל שלא כולם חכמים כמוך
הם החליטו מהרגע להרגע לעזוב ויהי מה
לפני כל דברזוזיק העכבר
שעושים - להתייעץ עם עו"ד שמבין בתחום הזה, וכמובן לתעד מה שאפשר.
על פניו נראה שיש להם עילה להפר חוזה. את הצ'קים הם יכולים לבטל בעצמם מול הבנק שלהם. במקרה כזה הם לא צריכים לתבוע אף אחד אלא בעלת הבית צריכה לתבוע אותם ולפנות להוצאה לפועל - אולי היא תבין שהיא נהגה שלא כדין ותפסיד בתביעה ואז תוותר מראש על כל הפרוצדורה.
על פניו נראה שיש להם עילה להפר חוזה. את הצ'קים הם יכולים לבטל בעצמם מול הבנק שלהם. במקרה כזה הם לא צריכים לתבוע אף אחד אלא בעלת הבית צריכה לתבוע אותם ולפנות להוצאה לפועל - אולי היא תבין שהיא נהגה שלא כדין ותפסיד בתביעה ואז תוותר מראש על כל הפרוצדורה.
היא יכולה להעביר את הצ'קים לגורם שלישינפשי תערוג
שלא תובע.
אלא מטביע
חוץ מזה שחוקית אסור לבטל צ'ק
אלא מטביע
חוץ מזה שחוקית אסור לבטל צ'ק
אי אפשר להעביר אם כתוב ''למוטב בלבד''פשוט אני..
וזאת ברירת המחדל בצ'קים אישיים...
מותר לבטל צ'קים, אם הסיבה מוצדקת. אפשר לחפש באינטרנט מה נחשב לסיבה מוצדקת, למשל כשלון תמורה.
מותר לבטל צ'קים, אם הסיבה מוצדקת. אפשר לחפש באינטרנט מה נחשב לסיבה מוצדקת, למשל כשלון תמורה.
ספר את זה לגובי החובותנפשי תערוג
זה שכתוב מוטב בלבד לא מפריע להם.
והם לא צריכים הוצאה לפועל כדי לגבות את החוב,
יש להם שיטות מהירות יותר.
חוץ מזה שאפשר גם שכתוב למוטב בלבד.
תוסיף פשוט "או _________" והבנק יכבד.
והם לא צריכים הוצאה לפועל כדי לגבות את החוב,
יש להם שיטות מהירות יותר.
חוץ מזה שאפשר גם שכתוב למוטב בלבד.
תוסיף פשוט "או _________" והבנק יכבד.
ולכן כותבים ''יוסי כהן בלבד'', כך אי אפשר להוסיף כלוםפשוט אני..
אפשר למצוא 100 יוסי כהן...😉אניוהוא
בעידן האפליקציה אפשר לקלות לשנות את הפרטים של הצקנפשי תערוג
אפשר ללכת עם צ'ק מבוטל ישירות להוצאה לפועל, לא צריך משפטפשוט אני..
ואז האדם שביטל את הצ'ק יכול לשלם או להסביר למה ביטול הצ'ק היה מוצדק. אם הסיבה הגיונית, הולכים למשפט
את כל הנ"לזוזיק העכבר
שכדאי לבטל את הצ'ק וכו' שמעתי מעו"ד שמתמחה בעניין. בשורה התחתונה כמו שכתבו כבר הכי כדאי להתייעץ עם עו"ד שסומכים עליו
בפעם הבאה תשאל מומחה, לא מתמחהפשוט אני..
סתם, פשוט ראיתי שיש המון עורכי דין שמציגים את עצמם בתור ''מתמחה ב...'', במקום ''מומחה ב...''.
או שהם מאוד ענווים ורוצים לרמוז שכל החיים הם למידה ושיפור (כמו ''תלמיד חכם'', כלומר תואר כבוד שמזכיר שבעצם אף פעם לא מסיימים ללמוד),
או שהם פשוט לא כ''כ שמים לב להבדל בין מומחה למתמחה...
למשל הבחור הזה - הוא לא נראה מבוגר מדי בשביל להיות מתמחה?
או שהם מאוד ענווים ורוצים לרמוז שכל החיים הם למידה ושיפור (כמו ''תלמיד חכם'', כלומר תואר כבוד שמזכיר שבעצם אף פעם לא מסיימים ללמוד),
או שהם פשוט לא כ''כ שמים לב להבדל בין מומחה למתמחה...
למשל הבחור הזה - הוא לא נראה מבוגר מדי בשביל להיות מתמחה?
לא יודע אם שאלת ברצינות...זוזיק העכבר
בכל מקרה הטרמינולוגיה בעולם שמחוץ לרפואה היא מתמחה= מומחה
כמן שאמרו כדאי תמיד להחליף צילינדרמרק מוקרם
זה עשינו בכל דירה ששכרנו.
וזאת לאחר שגלינו שבעל הדירה בדירה הראשונה ששכרנו נכנס ללא רשותנו, ברגע שגילנו שנכנס והיו לנו הוכחות הודענו לו שאנחנו עוזבים וחתם לנו על זאת שאין לו כל תביעה . במקרה זה אם החברים שאת בודקת עבורם חתמו חוזה מסודר זה היה אמור להיות כתוב בו,
נוסח משו כמו: "המשכיר יכול להיכנס לנכס בתאום מראש עם המשכיר...".
וזאת לאחר שגלינו שבעל הדירה בדירה הראשונה ששכרנו נכנס ללא רשותנו, ברגע שגילנו שנכנס והיו לנו הוכחות הודענו לו שאנחנו עוזבים וחתם לנו על זאת שאין לו כל תביעה . במקרה זה אם החברים שאת בודקת עבורם חתמו חוזה מסודר זה היה אמור להיות כתוב בו,
נוסח משו כמו: "המשכיר יכול להיכנס לנכס בתאום מראש עם המשכיר...".
כשהבעל דירה שלי נכנס לדירה בלי רשות הוצאתי לו מכתב מעורך דיןרוממה
קרה לנו משהו דומהעלמא22
זה היה בסוף החוזה, אז לא היינו צריכים לבטל, אבל כן עברנו אח''כ.
ממליצה להתייעץ עם עו"ד שמבין בתחום
ממליצה להתייעץ עם עו"ד שמבין בתחום
איזה סיפורי זוועה יש פה...פלונפון מירוסלב
ברוך שנתן לנו בעלי דירה צדיקים 🤷
מצטרף להפנייה לעו"ד. לא כל כך פשוטכלכלן
לפי התיאור כאן לא ברור בככל שיש כאן הפרה יסודית של ההסכם. צריך יותר פרטים.
אם בעל הבית דפק מספר פעמים, אולי חשב שהבית ריק. תלוי למה נכנס. אולי חלק ממערכות הבית בדירה המושכרת? ומה כתוב בהקשר זה בחוזה? האם נדרש תיאום מראש או לא? לא כל החוזים דומים.
ותמיד כדאי להגיע לפתרון בהסכמה. גם אם זה אומר להתפשר קצת. החלופה של מאבק יכולה להיות מאוד לא נעימה.
צ'ק מבוטל שמופקד יכול לפגוע בהמון דברים כגון דירוג אשראי ועוד..
בהצלחה
בית ריק הוא בפירוש לא תירוץ לכך שבעל הבית נכנספשוט אני..
להפך,
דווקא אם הבית ריק אז הכניסה חמורה פי כמה.
נכס מושכר = אין לבעלים זכויות שימוש בנכס בזמן ההשכרה, למעט אם נאמר אחרת בחוזה.
זה לא כמו חדר במלון שבו אתה משלם על הזכות לישון ולאכול. בשכירות אתה משלם על זה שהבית כולו יהיה לרשותך, ורק לרשותך, בתקופת השכירות
דווקא אם הבית ריק אז הכניסה חמורה פי כמה.
נכס מושכר = אין לבעלים זכויות שימוש בנכס בזמן ההשכרה, למעט אם נאמר אחרת בחוזה.
זה לא כמו חדר במלון שבו אתה משלם על הזכות לישון ולאכול. בשכירות אתה משלם על זה שהבית כולו יהיה לרשותך, ורק לרשותך, בתקופת השכירות
נכוןנפשי תערוג
בחלק מהחוזים לבעל הבית יש זכות לבקר בנכס בתנאים מסויימיםכלכלן
לרוב, תוך יידוע או תיאום ביקור.
אבל, יש הסכמות שונות. לפי התיאור זו יחידת משנה בבית. לפעמים יש שם לוחות חשמל/מים של כל הבית וכו. או שיש תקלה שם שמשפיעה בבית כגון סתימה. ובמקרה כזה לא ברור בכלל מה הדין. לכן הצטרפתי להפנייה לעו"ד. כי זה תלוי נסיבות.
ברור שאם נכנס סתם לבית זה לא מקובל בשום דרך.
אף אחד לא כתב עדיין לשים איזה דלי סיד מעל הדלת? 😁מיואשת******
חחחחחחשושנושי
שיעשו לו ''שכחו אותי בבית''...הָיוֹ הָיָה
..הללויה~
הם צריכים לעבור על החוזה ולראות מה כתוב בסעיף של ביטול חוזה, בדרך כלל או הודעה 40 יום לפני העזיבה, או להביא מישהו במקומם, או לשלם סכום כספי כלשהו (אבל לא את כל פרק הזמן שנשאר)
בהצלחה~
בהצלחה~
אם יש להם הוכחות, הם יכולים לתבוע אותה לדעתיים...אחרונה
לא יודעת אם יש חוק מפורש (נראה לי שכן) אבל לבעלת הבית אסור להיכנס לדירה כאשר המשכיר לא שם או ללא אישור.
כיוון שיש הפרת הסכם מצד הבעלים אפשר לדרוש את ביטול הסכם השכירות בבית דין והחזר על תשלומי השכירות מרגע שיצאו.
כדאי לברר עם עורך דין
כיוון שיש הפרת הסכם מצד הבעלים אפשר לדרוש את ביטול הסכם השכירות בבית דין והחזר על תשלומי השכירות מרגע שיצאו.
כדאי לברר עם עורך דין
חם וכלה, יחסים חמיםחמי כבד עלי
היי, אשמח לעזרה.
אפתח בזה שאני נשואה כבר כמה שנים ואוהבת את בעלי מאוד מאוד.
חמותי אישה עדינה ומקסימה, מאוד משתדלת שארגיש בנוח ואני מעריכה אותה על זה.
חמי, הוא קצת טיפוס. ויש לו רף ציפיות גבוהה מאוד מאוד.
הוא מצפה שבעלי יגיע אליו פעם בשבוע לעזור לו בדברים שונים.
בעלי עושה מאמצים שזה לא יפגע בי, אך מנסה להצדיק אותו (לדון לכף זכות) .
כל פעם יש עוד משהו קטן ועוד משהו, זה הגיע למצב שאני לא סובלת את הבן אדם.
ויש ציפיה, למשל שאתקשר אליו פעם בשבוע (מבעלי הוא מצפה שיתקשר פעם ביום אחרת הוא נעלב)
בגלל איך שאני מרגישה, כל דבר עוד יותר מרגיז אותי..
והוא כנראה גם נעלב ממני שוב ושוב ומבין ש " אני מנותקת מימנו ריגשית"
אני ובעלי אוהבים מאוד, אבל זה גורם לויכוחים חוזרים אצלינו (אציין שבעלי לא מצדיק את אביו על פני, אבל כן מנסה לשנות לי את צורת ההסתכלות על המציאות ולנסות לחשוב בצורה חיובית יותר)
עצות טיפים?
אפתח בזה שאני נשואה כבר כמה שנים ואוהבת את בעלי מאוד מאוד.
חמותי אישה עדינה ומקסימה, מאוד משתדלת שארגיש בנוח ואני מעריכה אותה על זה.
חמי, הוא קצת טיפוס. ויש לו רף ציפיות גבוהה מאוד מאוד.
הוא מצפה שבעלי יגיע אליו פעם בשבוע לעזור לו בדברים שונים.
בעלי עושה מאמצים שזה לא יפגע בי, אך מנסה להצדיק אותו (לדון לכף זכות) .
כל פעם יש עוד משהו קטן ועוד משהו, זה הגיע למצב שאני לא סובלת את הבן אדם.
ויש ציפיה, למשל שאתקשר אליו פעם בשבוע (מבעלי הוא מצפה שיתקשר פעם ביום אחרת הוא נעלב)
בגלל איך שאני מרגישה, כל דבר עוד יותר מרגיז אותי..
והוא כנראה גם נעלב ממני שוב ושוב ומבין ש " אני מנותקת מימנו ריגשית"
אני ובעלי אוהבים מאוד, אבל זה גורם לויכוחים חוזרים אצלינו (אציין שבעלי לא מצדיק את אביו על פני, אבל כן מנסה לשנות לי את צורת ההסתכלות על המציאות ולנסות לחשוב בצורה חיובית יותר)
עצות טיפים?
שאת.תתקשרי אליו פעם בשבוע?משמעת עצמית
קצת תמוה.
תשלחי הודעה
רק בשם הנימוס.
תשלחי הודעה
רק בשם הנימוס.
לדעתי צריך וחייבים להציב גבולותתורם דם (חדש)
ברגע שזה פוגע בקשר הזוגי שלכם, ואת מרגישה שזה בא על חשבונך- זה אומר שנחצה פה גבול שאסור שיחצה.
יתרה מכך- אם לא תציבו כבר עכשיו את הגבול
זה רק ילך ויהיה גרוע עוד יותר.
יתרה מכך- אם לא תציבו כבר עכשיו את הגבול
זה רק ילך ויהיה גרוע עוד יותר.
להציב גבולות. יחד עם בעלך. לדבר בנחת על כוסקפה מה הגבולותחצילוש
שלכם כזוג.. שזה יבוא משניכם, שיהיה גיבוי אם תחליטי שלא מתאים לך. אני באופן כללי חושבת שכל אחד שגריר מול ההורים שלו.. בעלך יסביר בנועם לאבא שלו לפי מה שתסכמו שמתאים לך ולכם (קודם כל לך, כי הדרישה היא ממך..). תעשי את מה שמתאים לך בנועם, אפילו אם ישמח אותם שתהיי קצת פעילה בווצאפ ותשלחי מדבקות של חודש טוב, חורף בריא ו- היום יומחמישי, יומחמישי!, ככה שירגיש קצת תשומת לב..שזה לא דורש הרבה, או שהילדים/בעלך מאחלים לסבא שבת שלום ביום שישי, את דקה לוקחת את הפלאפון "איציק, מה שלומך? איך הרגל? יותר טוב? יופי. אני שמחה לשמוע, שתהיה שבת שלום. תמסור גם לצילה.." או לא יודעת.. תגדירו מה מתאים לך ולא יעיק, ותהיו מסונכרנים על זה. את לא מספקת הסברים לאבא שלו.. מה שאת חייבת בכבודו את מכבדת, אם יש טענות ומענות, עם זה בעלך מתעסק..
נגמרו לי השמות
"היום יום חמישי חמישי!" חחח צחקתי בקול 
❤
הייתי יוצאת מדעתיLia
אם היו מפילים עליי תפקידים של להתקשר פעם בשבוע או לשלוח הודעה פעם בשבוע רק כדי לסמן וי..
אני לא בבית ספר ולא צריכה שיסמנו לי נוכחות ויחלקו לי ציונים.
לא יכולה להבין מאיפה החוצפה לבוא למישהו ולומר לו שהוא מצפה ממנו משהו פעם בשבוע לצורך העניין. למה שמישהו אחר ינהל לי את החיים? גם אם זה לוקח 2 דקות. זה עניין של עיקרון.
יש מקרים יוצאי דופן כמו קרובי משפחה עם קשר דם - הורים וילדים, אחים, דודים, סבא וסבתא ואפילו חברים ממש טובים וכו'.. פה יש משהו טבעי שמתאווה להישאר בקשר וזה בד"כ הדדי, וזה אחד הדברים היפים..
אבל בואו.. גם פה אף אחד לא שם לך שעון ועוד מתלונן בקטע רציני ואשכרה נעלב.
מה שאת מתארת מזכיר לי סוג של אובססיביות או צורך תינוקי לצומי..
לחתוך ומהר. שיעלב. הוא יתגבר, הוא ילד גדול. שאישתו תתן לו צומי, מה את קשורה? אין זה לא אמיתי הדברים האלה
תשני כיוון מחשבה....ד.
את אומרת שאת ובעלך מאד מאד אוהבים,
שיש לך חותנת טובה ועדינה,
אלא מה? חמיך לא הכי מוצא חן בעינייך. לא חבל בגלל זה להגיע לויכוחים עם בעלך?..
הרי מתוך קריאה בדברייך, עולה שעיקר הקושי שלך אינו בעובדות ה"טכניות".
הוא רוצה שבעלך יגיע פעם בשבוע, בעלך משתדל שזה לא יהיה על חשבונך. פעם בשבוע, סביר שאינו אמור להפריע לך.
הוא מצפה שבעלך יתקשר אליו יום-יום. יש נשים שמנהלות כל יום שיחות ארוכות עם אימותיהן, ובעליהן לוקחים את זה בחיוך, "היא צריכה את זה"...
אלא מה? מה שנראה שמפריע לך, זה שבעלך מנסה לדון אותו לכף זכות - וגם לנסות שתסכלי על המציאות בצורה חיובית יותר...
צריך לשמוח על זה...
איזה בעל נפלא יש לך. כזה כיבוד הורים, כזו עין טובה, לא מקטר על ה"דרישות", ומנסה שגם לך יהיה מבט חיובי על כך.
תראי את האור שבכך.
יתכן שאם לא היה כזה מתחשב באביו, גם לא היה כזה מתחשב בך.. אופי טוב.
ויש להניח, שלאבא שלו יש חלק בעיצוב האופי הטוב הזה. ובכלל, הכרת הטוב כלפי מי שגידל את בעלך..
לכן, אני ממש מציע לך: תשני מבט (את עצמך אומרת, שבגלל איך שאת מרגישה, זה מחריף את ה"התעצבנות". אז צריך לשנות כיוון הרגשה, גם לטובתך..).
תחשבי איזה בעל טוב יש לי, שהוא כ"כ מכבד את הוריו. איזו עין טובה יש לו. כמה חשוב לו שגם אני לא אהיה במרירות אלא אראה את הטוב. זה רק יגרום לך לאהוב אותו יותר במקום לריב...
אם היה הולך פעם בשבוע, לאותו פרק זמן, לקבל מליון דולר, מניח שהיית שמחה. הוא הולך לקיים מצות כיבוד הורים שעליה נאמר שהקרן קיימת לו לעולם הבא והפירות בעוה"ז..
אכן, לדרוש ממך שתתקשרי פעם בשבוע - אי אפשר. הלואי שיגיע מצב שזה יהיה לך חיובי גם מעצמך.
כל זמן שלא מדובר בדרישות שטכנית מקלקלות לבית (שיבוא כל יום ללא צורך דחוף... וזו לא המציאות שתיארת), וכל ה"בעיה" שלך, שבעלך מסתכל בעין טובה, מכבד ולא מתרגז - זו לא בעיה אלא ברכה. ולמרות שהכוונה טובה מן הסתם - לא הייתי מציע לשמוע לעצות "להציב גבולות לבעלך"... הוא אינו ילד קטן, ואם הנקודה היא שאינו מסתכל כמותך אלא מלמד זכות - דומני שהמאמץ צריך להיות בכיוון השני דווקא..
אם יהיו פרטים שמטרידים באופן מעשי. טכנית. אי אפשר. אז תדברו ביניכם איך אומרים בנעם שזה לא אפשרי, והאבא יקבל תחושה עד היכן סביר במצב שבנו נשוי.
אבל בעיקרון - אשרייך שזה בעלך.
איזו תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
ומשמח מאוד שחזרת לכתוב כאן, כתבת דברים חשובים מדויקים ונפלאים
איזו תגובה מושלמתbinbin
אני לא מסכימה עם זה שרק אמרו לך "גבולות תציבי גבולות"
צריך גם לזכור שזה אדם קרוב, אבא של בעלך, אהובך, צריכה להיות אמפתיה. אני לא יודעת מה זה "טיפוס" כהגדרתך, אני מקווה ובטוחה שהוא לא אדם רע. נכון?
צריך גם לזכור שזה אדם קרוב, אבא של בעלך, אהובך, צריכה להיות אמפתיה. אני לא יודעת מה זה "טיפוס" כהגדרתך, אני מקווה ובטוחה שהוא לא אדם רע. נכון?
גבולות לא אומר שהוא בן אדם רעחצילוש
אומר שיש קו אחיד של בני הזוג, ושהיא בוחרת כמה היא מוכנה להשתדל בשמחה מצד אחד, ולא למחוק את רצונה מצד שני..
נראה לי שהבעיה היא לא חמיךבת 30
אלא ההתנהלות של בעלך.
כלומר, בין השורות וגם לא ביניהן, אני קוראת שמה שהכי מעצבן אותך זה שבעלך מצדיק אותו, דן אותו לכף זכות, ושאת בעצם לא מקבלת ממנו הבנה ואישור לכך שזה בסדר שהציפיות האלה מעצבנות אותך וקשות לך.
כאילו הוא בצד של אבא שלו במקום להיות בצד שלך.
אני צודקת?
אם לא, אז עזבי...
אם כן, אז על פניו נראה שהכי טוב קודם כל לנהל שיחה מלב אל לב ולהסביר לו כמה שחשוב לך קודם כל לקבל ממנו הבנה ולגיטימציה לרגשות שלך.
יש הבדל עצום בעיני אם הוא אומר לך ''אל תכעסי עליו, זה בגלל שכך וכך וכד'. לבין לשמוע ממנו ''אני ממש מבין אותך. זה באמת מרגיז שאנחנו צריכים לעמוד באיזושהיא ציפיה כל הזמן, ואני רואה שזה פוגע בך'' ורק אח''כ לשמוע איך דנים לכף זכות.
מעבר לזה, אתם כנראה צריכים למצוא את האיזון העדין בין להתנהל לפי הרצון שלכם ולא לפי ציפיות של אחרים, לבין הנסיון לקיים מצוות כיבוד הורים ולהתחשב במה שחשוב להם.
(לפעמים אני חושבת שבגלל מצבים כאלה יש מצווה לכבד את ההורים...כי למרות שזה נראה משהו אנושי והגיונית, לפעמים צריך ציווי מלמעלה שיכריח אותנו לזה...)
כלומר, בין השורות וגם לא ביניהן, אני קוראת שמה שהכי מעצבן אותך זה שבעלך מצדיק אותו, דן אותו לכף זכות, ושאת בעצם לא מקבלת ממנו הבנה ואישור לכך שזה בסדר שהציפיות האלה מעצבנות אותך וקשות לך.
כאילו הוא בצד של אבא שלו במקום להיות בצד שלך.
אני צודקת?
אם לא, אז עזבי...
אם כן, אז על פניו נראה שהכי טוב קודם כל לנהל שיחה מלב אל לב ולהסביר לו כמה שחשוב לך קודם כל לקבל ממנו הבנה ולגיטימציה לרגשות שלך.
יש הבדל עצום בעיני אם הוא אומר לך ''אל תכעסי עליו, זה בגלל שכך וכך וכד'. לבין לשמוע ממנו ''אני ממש מבין אותך. זה באמת מרגיז שאנחנו צריכים לעמוד באיזושהיא ציפיה כל הזמן, ואני רואה שזה פוגע בך'' ורק אח''כ לשמוע איך דנים לכף זכות.
מעבר לזה, אתם כנראה צריכים למצוא את האיזון העדין בין להתנהל לפי הרצון שלכם ולא לפי ציפיות של אחרים, לבין הנסיון לקיים מצוות כיבוד הורים ולהתחשב במה שחשוב להם.
(לפעמים אני חושבת שבגלל מצבים כאלה יש מצווה לכבד את ההורים...כי למרות שזה נראה משהו אנושי והגיונית, לפעמים צריך ציווי מלמעלה שיכריח אותנו לזה...)
אם זה כמו שאמרת,ד.
[וגם לי היה נראה כך]
אז אני באמת לא חושב שהוא צריך - או אולי אפילו מותר לו - לתת "לגיטימציה" להרגשות האלה.. בדיוק בשביל זה יש מצוות כיבוד הורים ומוראם.
הרי אם אין משהו שמפריע מעשית (חוץ מהבקשה שכתבה, של חמיה ממנה) - כלומר, הדברים מסתכמים בביקור שבועי של בעלה אצל אביו, לא על חשבון הבית והאוירה ביניהם, ובטלפון יומי - והיא חושבת שהאבא מצפה מבנו ליותר מידי, ומתרגזת "בשביל בעלה", ובעלה אומר לה שמבחינתו זה בסדר, ומנסה שגם היא תיקח את זה בעין טובה, יפה מאד. איזה היתר יש לבן לומר על אביו, "זה באמת מרגיז"?..
יש הבדל גדול בין מצב שדברים באים באמת "על חשבון האשה", לבין מצב שמצד האמת זה לא כך.
יכול כמובן לומר לאשתו בחיוך שהיא אשה טובה שדואגת לו שצריך כביכול לעמוד ב"דרישות".. אבל שהוא עושה את זה בשמחה והכרת הטוב. כנראה, מתוך דבריה, כך הוא נוהג גם ביחס אליה. איש טוב.
לא מסכימהבת 30
אם יש רגשות קשים, אז הצעד הראשון זה לשמוע, להבין, ולתת להם מקום. אז לא נקרא לזה לתת לגיטימציה. לא כ''כ משנה הניסוח.
כי נשמע שזה מה שחסר לה.
כי נשמע שזה מה שחסר לה.
יש הבדל גדולד.
בין להבין מה מפריע לה בכך - נניח - שהאבא "מטריח אותו" בעיניה, להודות בחיוך על הדאגה ולהסביר שזה בסדר גמור מבחינתו. אדרבה, מצוה -
לבין לתת לגיטימציה, או אפילו "לתת מקום" לזה שמפריע לה שהוא דן אותו לכף זכות.
נהיתה היום אופנה כזו, שלכל דבר צריך "לתת מקום". זה לא נכון. לשמוע בסבלנות, כן. להבין שמפריע לה מה שהיא חושבת שאביו מטריח אותו יותר מידי - כן. להסביר למה ראוי לדון לכף זכות, כן (זה מה שהוא עושה). "לתת מקום" לרגשות הקשים שלה ביחס לכך שהוא דן את אביו לכף זכות - לא. גם אם "זה מה שחסר לה". במקרה כזה, היא זו שצריכה לשנות גישה. בשביל זה היא כתבה כאן, בשביל זה היא מקבלת עצה. נשמעת מספיק מיושבת כדי לעמוד בהסברה כזו..
[אגב, גם האיש בן אדם. סביר שגם לו "קשה" עצם התלונה על כך שרואה את הטוב באביו. ובוודאי אינו מעונין אפילו לרגע אחד לשים עצמו במקום ש"מבין" שאין לדונו לכף זכות.. לא רוצה לקלקל את אופיו ורגישותו הטובים אפילו לרגע. לא מדובר כאן בפסיכולוג שבא מבחוץ ואין לו נגיעה בדבר]
להתקשר פעם בשבוע לחם/לשווער??לא מעניין
זה משהו שמקובל אצליכם?
זה לא מעלה קצת נורות אדומות?
בעלך חייב בכיבוד אב, אבל את? מה הקשר?
סתם אם את רוצה אשמח אם תעני לי לשאלה אם קשר בין חם לכלה זה דבר שמקובל אצליכם או לא. כי אצלינו זה ממש ממש לא!!
זה לא מעלה קצת נורות אדומות?
בעלך חייב בכיבוד אב, אבל את? מה הקשר?
סתם אם את רוצה אשמח אם תעני לי לשאלה אם קשר בין חם לכלה זה דבר שמקובל אצליכם או לא. כי אצלינו זה ממש ממש לא!!
דעתי גם כךפרצוף כרית
מסכים שזה מאוד מוזרפלונפון מירוסלבאחרונה
רק נדייק שכבוד החם והחמות הם נגזרת של מצוות כיבוד אב ואם
נראה לי שיש משהו בדברייךפשוט אחד
האם זה מקובל שכלה תתקשר לחמה כל שבוע ? נראה מאוד מאוד תמוהה...
הגיוני שהילדים התקשרו להורים מידי שבוע או מידי יום, אם אפשר גם לחמים/לחמות [כאשר הם/הן מאותו מין].
לדעתי זו ממש נורה אדומה.
את ממש חייבת להבהיר את דעתך מול בעלך, וליצור קשר עם חמותך [בתקווה שהיא חיה], ובכך לפטור את עצמך.
סליחה על הקיצוניות - אבל רוב הבעיות [בלשון עדינה] מגיעות מהמשפחה. ומחר הוא עלול לבקש שהנכדות יכבדו אותו בהתאם...
מקווה שלא פגעתי, אבל אני פשוט מזועזע מהגישה של חמיך.
את גם יכולה להגיד לבעלך שלא נעים לך, ריגשית. זה גם נכון, גם צנוע, וגם בריא.
בהצלחה
וואוואחת פשוטה
קצת מוגזם לא?
יש תרבויות שזה סופר מקובל קשר בין כלה וחם שהוא לבבי וכו' שלא מדליק שום נורה אדומה ..
זה עניין של נורמה תרבותית..
יש תרבויות שזה סופר מקובל קשר בין כלה וחם שהוא לבבי וכו' שלא מדליק שום נורה אדומה ..
זה עניין של נורמה תרבותית..
טלפונים שבועיים? לא נשמע תקין בשום צורה.נפש חיה.
חד פעמי או לעיתים רחוקות נשמע יותר סביר.
ומאד מובן ההרגשה הלא נעימה של הפותחת.
ומאד מובן ההרגשה הלא נעימה של הפותחת.
ברור שזה לא סביראחת פשוטה
וברור שאם היא לא בעניין צריך להסביר לו את זה .. אבל אולי זה מראה שהחם הוא יותר מידי חם (סטיגידיש) תלותי או אנא עארף... אבל לא קשור בעיניי להיבהל ולחשוב שזה נורה אדומה בהקשר של הטרדה מינית, אם הבנתי נכון את הזעזוע המדובר.
תמיד יש מקרי קיצון שזה נכון ורק פותחת השרשור יכולה לדעת את הסיפור במלואו..
אז אפשר להסב את תשומת ליבה שתשים לב לעניין.. אבל מפה ועד להזעזע ולאמר שזה מדליק מלא נורות אדומות וכו' ..הדרך ארוכה.
תמיד יש מקרי קיצון שזה נכון ורק פותחת השרשור יכולה לדעת את הסיפור במלואו..
אז אפשר להסב את תשומת ליבה שתשים לב לעניין.. אבל מפה ועד להזעזע ולאמר שזה מדליק מלא נורות אדומות וכו' ..הדרך ארוכה.
לפעמים הנורה האדומה מתבררת כשום דברנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"ט בטבת תשפ"ב 11:06
ולפעמים לצערינו ההפך. בעיניי ההרגשה חשובה פה ולא כדאי להקל בה.
הפותחת לא כתבה על משהו גרוע שנובע מהשיחות הנ"ל
אלא רק שמגיע למצב ש"היא לא סובלת אותו" כנראה בגלל הפעילות של השיחה הזו שלא תמיד נעימה לה.
ולכן אולי כדאי לה לראות איך למנוע את ההרגשה הזו ולהיטיב אותה.
ואיך לקדם את התקשורת הטובה בין בני המשפחה.
"לא תקין"?.... זו הגזמה לדעתיד.
למה "לא תקין"?
אדרבה, אדם שמבחינתו מצפה שכלתו-כבִיתו, ורואים שמהבן הוא מצפה לקשר הרבה יותר אינטנסיבי, אז סביר שאצלו זה "חלום" כזה, החתנים והכלות יתקשרו גם... דווקא דבר שיש בו צד יפה.
אלא מה? שמה שמפריע לה לפי הנראה מדבריה, זה לא הענין הזה. אלא בהיות שמצטייר אצלה כבעל-דרישות, ממילא גם זה לא בא בטוב, וכמובן כמשהו לא בא בטוב, אז אי אפשר "בכח"..
אבל בעיקרון... כלה שמורגשת כאחת הבנות, זה ממש יופי. כמובן, בגדרי הצניעות הנאותים.
הרב קוק זצ"ל, קדוש עליון, פונה במכתב לבנו וכלתו, אליה - אחרי שרוב המכתב מוסב לרצי"ה זצ"ל, ושואל מדוע חדלה לכתוב לו "בפרטיות" (דהיינו, בפני עצמה). מסביר שהוא כותב לשניהם ביחד, כשיטתו "בענין זכויות הנשים".. דהיינו, שהאיש ואשתו זה ענין אחד.. אבל לא שבגלל זה "תגמול" לו אותו דבר. ניכר לגמרי שרוצה לתת לה הרגשה כבת.
כנראה שאני לא מסכימה בעניין הזה.נפש חיה.
נורה אדומה למה?בת 30
'
הגזמתנפשי תערוג
לכל אלו ש"התלוננו" על הנורה האדומה...פשוט אחד
אולי זה נשמע מעט או הרבה מוגזם.
אך - האם אתם בעצמכם הייתם מוכנים להיות באותה נקודה ? להתקשר לשווגרים [שאינם בני מינכם] מידי שבוע, ב"הכרח" ? גם כאשר עוברת תקופה לא קצרה כזו, ולהתלונן על כך, ולא לאהוב את זה, ועדיין להמשיך, כי "מכריחים" אתכם ?
לדעתי - אין אחד/אחת כזו בפורום. ולא - אין קהילות שזה נהוג. בטח לא כשזה בא מכפיה כלשהיא.
אפשר לקרוא לזה מנורה ירוקה או ורודה או לבנה ... או כל שם אחר. משהו פה לא תקין. והיא קובלת על כך. ועדיין נאלצת להתקשר, הגם שזה גורם לה בעיות בשלום בית.
עדיף להסתכל על זה כנורה אדומה, מאשר להשאר בלי בית, ולקרוא לזה מנורה עם נצנצים יפים.
וסליחה אם נשמעתי רע מידי.
זו אכן זכות האישה לבקש מחמה/בעלה, לא לדרוש מה שמעבר לכוחותיה הנפשיים.
בהרבה משפחות מקובל להתקשר להורים לפני שבתשם פשוט
להגיד שבת שלום וכמה מילים
יש הרבה הורים שלחוץ להם קשר חם עם הכלה והחתן.
אבל לא שמעתי על לחייב להתקשר לשווער באמצע שבוע לשחנש...
יש הרבה הורים שלחוץ להם קשר חם עם הכלה והחתן.
אבל לא שמעתי על לחייב להתקשר לשווער באמצע שבוע לשחנש...
נשמע שהוא בודדפרצוף כרית
שצריך לחפש בכיוון אחר,
שבעלך צריך לקחת אחריות להוציא אותו לשמח אותו, אולי לטייל
או לחפש שעור תורה קבוע
אולי חברותא (או חברותא או מיתותא )
או התנדבות
קבוצת אופנים וכדו'
משהו שימלא אותו
וממילא לא יצטרך "לקבץ פירורי צומי" מכל קרוב משפחה הכי לא קשור כמו כלה..........
מצטרף בענייהעני ממעש
למעירים
להתקשר לפני שבת מקובל.
שחנש שבועי לא מקובל.
להתקשר לפני שבת מקובל.
שחנש שבועי לא מקובל.
מחפש להקההעני ממעש
שלום לכולם
מחפש להקה צעירה- חדשה, כלומר עם מחירים מוזלים על מנת שיכירו אותם.
תודה רבה
מחפש להקה צעירה- חדשה, כלומר עם מחירים מוזלים על מנת שיכירו אותם.
תודה רבה
להקת שכינת'ה אלופים היו בחתונה של חברה טובהההה שלישנה טובה ומתוקהאחרונה
הם לדעתי די חדשים אפשר לבדוק מחירים
אתם עושים משהו שלא על מנת לקבל פרס, אבל רצה הקב"ה ומישהו שםבסדר גמור
לב להשקעה שלכם והחליט לתגמל אתכם.
איך תרגישו?
האם זה משנה באיזה תחום בחיים זה קרה?
שמחהפרצוף כרית
וגם הרגשה שה' שם לב לכל מעשה שלי והחליט לתגמל אותי ע"י המישהו/בנאדם ששם לב..
(באיזה תחום? מה כבר יכול להיות?)
יכול להיותבסדר גמור
שזה הורס את הלשם שמיים שבעשייה
יפה שמחשבתך טהורהפרצוף כרית
אבל לדעתי לא קשור
כי לא דרשת/ביקשת את התגמול , אלא זה הגיע לך מעצמו כביכול
אם עשייתך נבעה כדי לקבל את זה - אולי
אבל אם לאחר מעשה תגמלו אותך בלי שביקשת - לא בנית על זה ולכן לכאורה כיוונת לשם שמיים 100% לדעתי
נכון אבל מה יהיה בפעם הבאה?בסדר גמור
עכשיו יש צד להגיד שזה נעשה לפי התגמול.
או שחס וחלילה המעשה מתומחר בתגמול הזה בלבד
או שחס וחלילה המעשה מתומחר בתגמול הזה בלבד
אז תסרבפרצוף כריתאחרונה
אם אנשים אחרים יודעים מזה - עלול להיות מעט מביך, צודק
למעשה, אתה יכול להגיד חצי בצחוק 'אל תקח ממני את המצווה' או 'אם אתה משלם לי, מה יישאר לי לעולם הבא? את הכסף תשאיר אצלך'...
למעשה, אתה יכול להגיד חצי בצחוק 'אל תקח ממני את המצווה' או 'אם אתה משלם לי, מה יישאר לי לעולם הבא? את הכסף תשאיר אצלך'...
קרה לי מקרה כזהפלונפון מירוסלב
הצלחתי לשכנע את הצד ששם לב שעדיף שלא, בפלפול הומוריסטי
קרה לי השבועצע
משהו עזר לי בחינם,אז קניתי לו משהו בתמורה.
היה ניכר שהוא היה מעדיף שלא אביא לו כלום כי הוא עשה את זה שלא על מנת לקבל פרס..
אני עוד תוהה לעצמי האם פעם הבאה שיקרה דבר כזה צריך לכבד את רצונו לא לקבל תמורה.. או שיותר חשוב להכיר טובה גם בניגוד לרצונו.
מחדד שאני הבנתי מצוין שהוא עוזר לי לשם שמיים..
ובכל זאת נתתי לו..
היה ניכר שהוא היה מעדיף שלא אביא לו כלום כי הוא עשה את זה שלא על מנת לקבל פרס..
אני עוד תוהה לעצמי האם פעם הבאה שיקרה דבר כזה צריך לכבד את רצונו לא לקבל תמורה.. או שיותר חשוב להכיר טובה גם בניגוד לרצונו.
מחדד שאני הבנתי מצוין שהוא עוזר לי לשם שמיים..
ובכל זאת נתתי לו..
המקרה שלך ושל מעלך היה אותו מקרה? 😉אור123456
לאבסדר גמור
למרות שזה קרה לי יותר מפעם אחת וביותר מתחום אחד
מבוכה מאוד גדולהשם פשוט
מאוד מתבישת
לא משנה באיזה תחום, בכל תחום.
לא משנה באיזה תחום, בכל תחום.
לא יודע אם התפשרתירציונלי
אני נשוי 3 חודשים אחרי שגרנו ביחד כבר שנה וקצת, לפעמים אני קצת מרגיש שהתפשרתי, שאנחנו לא באותו ראש ושהיא לא תמיד מבינה את העולם הפנימי שלי.
היא הייתה נשואה כמה שנים וזה נראלי השפיע על העולם הפנימי שלה, אני בשנים האלו טיילתי עבדתי בהרבה עבודות והכרתי הרבה סגנונות, וכתוצאה מזה אני מרגיש שהעולם הפנימי שלנו שונה אחד מהשני.
זה גורם לי לפעמים להרגשת בדידות.. ולתחושות של איך התפשרתי ככה?
יש גם רגעים טובים, אבל יש הרבה מחשבות של איך מתמודדים עם זה? היא כבר לא תשתנה בעולם הפנימי שלה ולא יודע איך אני אמשיך לסחוב ככה.
זה קצת לפרוק אבל גם כדי לבקש טיפים איך אפשר להסתכל אחרת על כל המצב.
תודה לעונים
היא הייתה נשואה כמה שנים וזה נראלי השפיע על העולם הפנימי שלה, אני בשנים האלו טיילתי עבדתי בהרבה עבודות והכרתי הרבה סגנונות, וכתוצאה מזה אני מרגיש שהעולם הפנימי שלנו שונה אחד מהשני.
זה גורם לי לפעמים להרגשת בדידות.. ולתחושות של איך התפשרתי ככה?
יש גם רגעים טובים, אבל יש הרבה מחשבות של איך מתמודדים עם זה? היא כבר לא תשתנה בעולם הפנימי שלה ולא יודע איך אני אמשיך לסחוב ככה.
זה קצת לפרוק אבל גם כדי לבקש טיפים איך אפשר להסתכל אחרת על כל המצב.
תודה לעונים
אין זוג מושלםפרצוף כרית
תמיד אחרי החתונה שאתם כבר ב"כיס" אחד של השני, מתגלים הבדלים ביניכם
מצד שני, אם יש לך ספקות ספציפיים - כדאי להעלות אותם - להתיעץ כאן או עם אמא/חבר/יועץ וכו'
שנה גרת איתה ביחד ולא חשת את התחושות הללו??יהודה224
?
בדיוק השאלה שעלתה לי לראש...פשוט אני..
יש הטוענים שאצל הדתיים השיטה דפוקה, כי אתה מתחתן עם מישהו בלי שאתה "באמת מכיר אותו".
ובכן, גם אנשים שמכירים היטב וכבר גרו ביחד ולפעמים ממש ניהלו משק בית משותף - לא תמיד מסתדרים אחרי החתונה...
יש עוד צדדיםרציונלי
כשגרנו ביחד היה לי איזה קושי שהוא נפתר.
ואחרי זה הוא נפתר ואז גיליתי שיש דברים שגם לא כזה ייחסתי להם חשיבות, וגם חשבתי שדברים קצת ישתנו.
לא חשבתי שזה ישפיע עליי.
ואחרי זה הוא נפתר ואז גיליתי שיש דברים שגם לא כזה ייחסתי להם חשיבות, וגם חשבתי שדברים קצת ישתנו.
לא חשבתי שזה ישפיע עליי.
התחושות הגיוניותהיום הוא היום
והן נשמעות חלק מקשיים רגילים של הסתגלות לנישואים. זה דורש עבודה אבל אפשרי.
לפי מה שאתה מתאר
לפי מה שאתה מתאר
הסתגלותבשורות משמחות
קושי שכיח בהתחלה.
אם מבינים את העניין אז מיישמים בהבנה לפעלים זה לא קל-
יש אני ויש אנחנו.
אני זה עולמי הפנימי ולא בהכרח הוא דומה לעולם הפנימי של אשתך וזה בסדר יהיו גם דברים שבכלל לא תסכימו עליהם או תסכימו חלקית.
את עולמך הפנימי תעמיק מרצונך, תצמיח את עצמך, תתקדם כדי שהנפש שלך יהיה לה טוב. וכמובן שגם היא צריכה להשקיע בעולמה הפנימי בכל מה שמעניין אותה בלי קשר אלייך.
לעומת זאת יש -אנחנו-
אלו בדיוק הרגעים שאתה חווה איתה רגעים יפים. זה העולם הזוגי שלכם, שם תשקיעו בתקשורת טובה ביצירת חוויות משותפות, בתשוקה זוגית על מנת להעמיק את הקשר ולחזק אותו.
שים לב- שעולמך הפנימי כבר בנוי יחסית לעומת זאת, עולמכם הזוגי רק בתחילתו וזו עבודה והשקעה של שנים, עכשיו בוודאי לא תרגישו ותחוו אותו בעוצמה כמו שהיית רוצה.
סבלנות והשקעה מתמדת, וגם אם קשה להבין את הסוגיה ממליצה ללכת לטיפול זוגי לא כי לא טוב לנו-כי אנחנו רוצים לבנות פה את הבית הכי טוב!
שיהיה לנו טוב ביחד ולכל אחד לחוד!
ככה כל המשפחה מרוויחה.
אם מבינים את העניין אז מיישמים בהבנה לפעלים זה לא קל-
יש אני ויש אנחנו.
אני זה עולמי הפנימי ולא בהכרח הוא דומה לעולם הפנימי של אשתך וזה בסדר יהיו גם דברים שבכלל לא תסכימו עליהם או תסכימו חלקית.
את עולמך הפנימי תעמיק מרצונך, תצמיח את עצמך, תתקדם כדי שהנפש שלך יהיה לה טוב. וכמובן שגם היא צריכה להשקיע בעולמה הפנימי בכל מה שמעניין אותה בלי קשר אלייך.
לעומת זאת יש -אנחנו-
אלו בדיוק הרגעים שאתה חווה איתה רגעים יפים. זה העולם הזוגי שלכם, שם תשקיעו בתקשורת טובה ביצירת חוויות משותפות, בתשוקה זוגית על מנת להעמיק את הקשר ולחזק אותו.
שים לב- שעולמך הפנימי כבר בנוי יחסית לעומת זאת, עולמכם הזוגי רק בתחילתו וזו עבודה והשקעה של שנים, עכשיו בוודאי לא תרגישו ותחוו אותו בעוצמה כמו שהיית רוצה.
סבלנות והשקעה מתמדת, וגם אם קשה להבין את הסוגיה ממליצה ללכת לטיפול זוגי לא כי לא טוב לנו-כי אנחנו רוצים לבנות פה את הבית הכי טוב!
שיהיה לנו טוב ביחד ולכל אחד לחוד!
ככה כל המשפחה מרוויחה.
תודה על התגובהרציונלי
אני מבין שיש לי את העולם הפנימי שלי, אבל אם אני רוצה להעמיק את העולם הפנימי שלי ביחד איתה ולא לבד?
הרי בסוף אני רוצה שהיא תהיה חלק מהעולם הפנימי שלי, ולא לבנות לי כל הזמן משהו פנימי שהיא לא תהיה חלק ממנו- זה רק ירחיק אותנו יותר.
הרי בסוף אני רוצה שהיא תהיה חלק מהעולם הפנימי שלי, ולא לבנות לי כל הזמן משהו פנימי שהיא לא תהיה חלק ממנו- זה רק ירחיק אותנו יותר.
תקשיב, ברגע שיהיו ילדים הרצון ב"עולם פנימי משלי" יתחלף בדי שרוט
"אני רק רוצה לישון damn it ולעזאזל עם עולמות פנימיים"
וואי כתבת את מה שחשבתי..." עולמות פנימיים"..מה??😁אור123456
😂 בול בפונימיואשת******
מי אמר שלא תשתנה כבר? כדאי לעבוד על בניית חיבור עמוקפלונפון מירוסלב
כל מיני תרגילי אמון, אינטימיות וכו'.
שיחות עמוקות (אפילו מונחות על ידי קלפי שיחה וכאלה) הם כלי טוב לזה.
לפעמים זה לוקח זמן, בעיקר כשהצד השני לא מבין את הצורך, אבל זה אפשרי. רק צריך קצת (הרבה
) סבלנות והכלה.
שיחות עמוקות (אפילו מונחות על ידי קלפי שיחה וכאלה) הם כלי טוב לזה.
לפעמים זה לוקח זמן, בעיקר כשהצד השני לא מבין את הצורך, אבל זה אפשרי. רק צריך קצת (הרבה
) סבלנות והכלה. חתן יקר!נגמרו לי השמותאחרונה
רוצה מאוד לכתוב לך מסודר ובאריכות (וגם לקרוא את כל השרשורים האחרים כאן אבל זה כבר בגדר חלום רחוק כרגע ), ולצערי לא מגיעה לזמן אפילו בשביל לקרוא הודעה אחת...
לכן ממש "גונבת" חמש דקות כדי לנסות ולפחות להגיב בקצרה...
כתבת: "אנחנו לא באותו ראש"
ו"היא לא תמיד מבינה את העולם הפנימי שלי" -
ובכן אתם שני אנשים נפרדים שונים ומזל שכך
ולכל אחד מכם יש עולם פנימי משלו.
נסה רגע להפוך תפקידים -
האם *אתה* מרגיש שאתה *תמיד* מבין את העולם הפנימי *שלה*?
האם מבחינתה *אתה* תמיד באותו הראש *שלה*?
האם זה אומר שהיא התפשרה עליך אם לא?
או האם זה אומר ששניכם שני בני אדם שונים?
האם אתה *תמיד* תבין את העולם הפנימי של אישה אחרת גם אם תתחתן פעם אחר פעם?
והיא את שלך?
האם תמיד תהיו באותו ראש?
בנוסף,
מצרפת לך תגובה שכתבתי בנושא בתקווה שתמצא בה עוד הרחבה ועומק על מהות השאלה ששאלת:
האם אפשר להגיע לאהבה גדולה גם אחרי החתונה? - נשואים טריים
המון המון בהצלחה!
דע שהכל בסדר ולא צריך להילחץ כלל, אלא אלו דברים טבעיים שהם ממש חלק בלתי נפרד מחיי הנישואין ומהשלבים שצריכים לעבור בדרך.
כמובן שעבודה על הזוגיות, השקעת אנרגיה במודע וכל היתר - אלו דברים חשובים והכרחיים לצמיחה טובה ונכונה של הזוגיות לאורך ימים ושנים ב"ה
היי, קפיצה חד"פ לשאלה חשובה...נ נח מאומן
חברה שלי מתחתנת ואני המלווה שלה,
(פעם ראשונה שלי)
מישהי פה יכולה לתת לי טיפים איך לבוא? מה להביא איתי? ומה אני יכולה לעשות איתה ביום הזה שישמח אותה?
תודה.
(אגב, אני בת 15 וחצי, אז משו קליל)
..הללויה~אחרונה
היי נשמה~
דברי איתי בפרטים♡
דברי איתי בפרטים♡
למה מחקו שרשור שלי?פריחתקיץ
העליתי נקודה למחשבה שאת הפרשיות של משי זהב, ציפי דינר, חיים ולדר ועוד
העלו העיתונים ה"חילונים" ה"שמאלנים" כמו ידיעות אחרונות והארץ.
מה כזה גרוע בהודעה הזאת שבגלל זה זה נמחק בלי שום הסבר או הודעה פרטית אלי להסביר????
ממש לא מובן, מה לא בסדר???? ואם מוחקים לפחות שישלחו הודעה פרטית להסביר
תלוי אצל מי...חצילוש
שאלה מרווק. ילדים ועבודה.צע
בס"ד.
נניח שגם אני וגם הבחורה לומדים תארים/מתכננים לעסוק במקצוע ששעת סיום העבודה בו מאוחרת.
מי שומר על הילדים? (אני מניח שמעון זה לכל המאוחר עד 16:00 .. אז מה הפתרון אם שני בני הזוג מסיימים ב17:00 וצפונה?)
אולי בניסוח כללי יותר מה השיקולים שיש לקחת בחשבון?..
מרגיש לי שזה נושא שאני פחות מבין את ההשלכות שלו..
נניח שגם אני וגם הבחורה לומדים תארים/מתכננים לעסוק במקצוע ששעת סיום העבודה בו מאוחרת.
מי שומר על הילדים? (אני מניח שמעון זה לכל המאוחר עד 16:00 .. אז מה הפתרון אם שני בני הזוג מסיימים ב17:00 וצפונה?)
אולי בניסוח כללי יותר מה השיקולים שיש לקחת בחשבון?..
מרגיש לי שזה נושא שאני פחות מבין את ההשלכות שלו..
יש מטפלות.סמיילי12
יש ילדים שגדלים עם בייביסיטר. בתור בת שרות הייתי מוציאה תינוק קטן כל יום מהמעון ושומרת עליו עד שההורים חוזרים.
אישית? אני מעדיפה להיות בבית באיזור 16 ולאסוף את הילדים מאשר עוד כמה מאות שקלים במשכורת.
וזה מה שאני עושה.
אישית? אני מעדיפה להיות בבית באיזור 16 ולאסוף את הילדים מאשר עוד כמה מאות שקלים במשכורת.
וזה מה שאני עושה.
נעזרים בבייביסיטר או משפחה קרובהצפורה
יש מעונות וגני עירייה שמסיימים את הצהרון ב-16:30-16:45 וזה משמעותי.
אני אישית לא אוהבת לאסוף הרבה אחרי 16:00. צריכים להיות בשמחה ובכיף עם הילדים כמה שעות. צריך לגדל אותם ולא רק להקפיץ ממסגרת למסגרת עד לסוף היום.
בד"כ במקצועות 9 שעות עבודה יש גמישות בשעות ואפשר לעבוד חלק מהימים מהבית או להשלים בערב. אפשר להתחיל מוקדם בבוקר, אפשר שאחד מבני הזוג יקח משרה של 80%-90%.
בכללי לומדים בכל שנה את הלו"ז מחדש ומחלקים בין בני הזוג את הפיזור והאיסוף.
בסוף יום עבודה מאתגרת וקרייריסטית ככל שתהיה אין סיפוק גדול יותר ממשפחה יפה ומתוקה. אז באמת צריך להיות מפוקסים מה חשוב ומה עוד יותר חשוב בחיים.
צריך לתעדף מה יותר חשוב ולאזן ביו הצרכים והרצונות וזה לגמרי אפשרי.
אני אישית לא אוהבת לאסוף הרבה אחרי 16:00. צריכים להיות בשמחה ובכיף עם הילדים כמה שעות. צריך לגדל אותם ולא רק להקפיץ ממסגרת למסגרת עד לסוף היום.
בד"כ במקצועות 9 שעות עבודה יש גמישות בשעות ואפשר לעבוד חלק מהימים מהבית או להשלים בערב. אפשר להתחיל מוקדם בבוקר, אפשר שאחד מבני הזוג יקח משרה של 80%-90%.
בכללי לומדים בכל שנה את הלו"ז מחדש ומחלקים בין בני הזוג את הפיזור והאיסוף.
בסוף יום עבודה מאתגרת וקרייריסטית ככל שתהיה אין סיפוק גדול יותר ממשפחה יפה ומתוקה. אז באמת צריך להיות מפוקסים מה חשוב ומה עוד יותר חשוב בחיים.
צריך לתעדף מה יותר חשוב ולאזן ביו הצרכים והרצונות וזה לגמרי אפשרי.
מחפשים משרה גמישהרינת 23
אחד יוצא מוקדם בבוקר ומוציא את הילדים מהמסגרות.
השני מכניס אותם למסגרות ועובד עד שעה מאוחרת.
ולמחרת מחליפים…
השני מכניס אותם למסגרות ועובד עד שעה מאוחרת.
ולמחרת מחליפים…
גמישות, גמישות, ושוב גמישותפשוט אני..
צריך למצוא מקומות עבודה שלא אכפת להם אם תבוא לפעמים בשעה 7 ותלך בשעה 15.30, או שתתחבר לעבודה גם בערב אחרי שהילדים ישנים וכו'.
עוד לפני הקורונה יותר ויותר מקומות עבודה אפשרו את הגמישות הזאת, ועכשיו כמובן הקורונה זירזה עוד יותר את המהלך הזה.
בקיצור,
לגמרי אפשרי.
עוד לפני הקורונה יותר ויותר מקומות עבודה אפשרו את הגמישות הזאת, ועכשיו כמובן הקורונה זירזה עוד יותר את המהלך הזה.
בקיצור,
לגמרי אפשרי.
כששני ההורים חוזרים מאוחרLia
זה אומר שהילד גדל בלי הורים בעצם. ככה אתה רוצה שהחיים של הילדים שלך יראו?
אני חושבת שזה מאוד משמעותי לילד לגדול עם הורה ולבלות כמה שעות של זמן איכות שלא באה על חשבון שעות השינה שלו.
לדעתי קודם תסיימו את הלימודים ותמצאו עבודה. ללמוד עם ילדים קטנים זה סיוט. שלא נדבר על זה שאין עבודה ומשכורת נורמלית לפרנס.
אחד ממכם יכול לעבוד במשרת אם. בייביסיטרים למיניהם אפשר בזמני חופשות של משרד החינוך.
כמובן שאפשר לבחור אחרת ולעשות ההפך בדיוק, אבל זה יהיה קשה ומסכנים הילדים.
אחד מתחיל מוקדם יותר לפני 8 ומסיים מוקדם יותראניוהוא
עושים תורנות בימים...
יש גנים עד 20:00נפשי תערוג
אבל למה צריך להביא ילדים אם לא רוצים לגדל אותם?
לפעמים לא יכולים, זה לא תמיד עניין של רצוןפשוט אני..
ולפעמים הברירה השנייה היא פשוט לא להביא את הילדים האלה לעולם, וגם זאת בחירה מאוד מאוד קשה ולא בהכרח נכונה.
הייתה פעם כתבה על גן כזה בבאר שבע, ראו שכמעט כל ההורים הם זוגות ששניהם רופאים או אנשי כוחות הביטחון וכו' (לא זוכר במדויק).
הייתה פעם כתבה על גן כזה בבאר שבע, ראו שכמעט כל ההורים הם זוגות ששניהם רופאים או אנשי כוחות הביטחון וכו' (לא זוכר במדויק).
גם רופא יכול לעבוד חצי משרהנפשי תערוג
וגם שוטר/כבאי
דיברתי על רופאים אמיתיים, לא כאלה של קופת חוליםפשוט אני..
רופאים שנמצאים במשמרות סביב השעון,
רופאים שיש להם כוננות ובכל רגע יכולים להקפיץ אותם לחדר הניתוח,
רופאים שגם בלילות/שבתות/חגים נמצאים בבית החולים ולא עם המשפחה שלהם.
אז ברור שהייתה להם ברירה והם היו יכולים להיות רופאים בקופות חולים וכדומה, אבל בשביל חלקם הגדול - כבר עדיף לעבור מקצוע.
וכן בשני המקצועות האחרים שמנית.
אפשר להיות מישהו זוטר וכו' בחצי משרה, אבל אם אתה רוצה לעשות משהו רציני במקומות האלה - אין לך באמת שעות עבודה מוגדרות, אתה באמת עובד מסביב לשעון.
ברור שבסוף זה עניין של בחירה, וכשכתבתי "לפעמים לא יכולים" אז לא התכוונתי שמבחינה טכנית רופא לא יכול להתפטר ולהיות מורה בבית ספר. אבל בהנחה שהוא כן רוצה להיות רופא או בכיר בצבא או כל מיני אפשרויות אחרות, אז אין לו ברירה אלא להשאיר את הילדים בגן עד מאוחר (אם גם אשתו עוסקת במקצוע כזה).
לכן המשפט "אם לא רוצים לגדל אותם" צרם לי, הוא פשוט לא נכון ברבים מהמקרים האלה.
מח"ט גבעתי לא רוצה לגדל את הילדים שלו?
מתמחה בכירורגית לא רוצה לגדל את הילדים שלו?
חוקר מז"פ לא רוצה לגדל את הילדים שלו?
הם כולם רוצים, אבל העבודה שלהם תובענית ולא מאפשרת להם להוציא את הילדים מהגן בשעה 16.
רוצים... פשוט רוצים יותר את הקריירהנפשי תערוג
זה לגיטימי. זה בסדר.
אבל זה עניין של סדר עדיפויות.
אי אפשר לאכול את העוגה וכו'
אבל זה עניין של סדר עדיפויות.
אי אפשר לאכול את העוגה וכו'
לא תמיד ה"קריירה" היא הערך העליוןפשוט אני..
אנשים מוותרים על חיים נורמליים, על לילות עם שינה רצופה, על שבתות וחגים עם המשפחות, על היכולת לטייל ולכבות את הטלפון - וכל זה בשביל להוסיף טוב בעולם.
יש לי במשפחה כמה וכמה רופאים, כולל בניהול מחלקות. אני יודע על מה אני מדבר, לאנשים האלה אין חיים. אני לא אומר שהם מסכנים, ברור שזאת הבחירה שלהם והם גם מתוגמלים עליה כספית, אבל בסופו של דבר הם מצילים אנשים בזמן שאתה ואני תוקעים עוד מנה של קיגל בסעודת שבת.
אני לא חושב שזה נכון לזלזל בהם כאילו ה"קריירה" יותר חשובה להם מהילדים שלהם.
אם יש זוג שעובד בהייטק "רגיל" ובשביל להרוויח עוד כסף הם משאירים את הילדים עד השעה 20:00 בגן, אז אני לחלוטין מסכים אתך.
לאו דווקא הכסףנפשי תערוג
אבל יש אנשים שרוצים תחושת שליטה.
שיעריכו ויעריצו אותם
ומוכנים להקריב לא מעט בשביל זה
גם את שעות השינה
ולפעמים את הילדים והזוגיות
שיעריכו ויעריצו אותם
ומוכנים להקריב לא מעט בשביל זה
גם את שעות השינה
ולפעמים את הילדים והזוגיות
אם זה מה שאתה חושב על רופאים וקצינים וכו'... צר ליפשוט אני..
בכל מקרה, אתה חי בשלום ובביטחון בזכות אנשים שלא יכולים להיות עם הילדים שלהם,
אם חלילה תצטרך ניתוח מציל חיים באמצע הלילה אז אתה תחיה בזכות אנשים שלא נמצאים עם הילדים שלהם...
אפשר להגיד להם תודה במקום לחשוד ולזלזל בהם
אם חלילה תצטרך ניתוח מציל חיים באמצע הלילה אז אתה תחיה בזכות אנשים שלא נמצאים עם הילדים שלהם...
אפשר להגיד להם תודה במקום לחשוד ולזלזל בהם
לא מזלזל ח"ו בקצינים וברופאיםנפשי תערוג
אבל אם גם הגבר וגם האישה לוקחים על עצמם עבודה של 24/7 זה לא תקין לדעתי.
הילדים הפרטיים שלהם חשובים!
הילדים הפרטיים שלהם חשובים!
אנחנו מנצלשים לו את השרשור אז בוא פשוט נסכם שאני צודקפשוט אני..
סתם סתם
האמת היא שזה נושא מאוד מאוד מורכב, ובאמת לא פשוט שילדים צריכים לשלם מחיר בשביל שההורים שלהם יצילו את העולם. ויש גם שאלה כמה בסופו של דבר אותם ילדים סובלים אם הם כן נמצאים בידיים טובות ואוהבות וכו'.
בקיצור, מסכים שזה לא פשוט כאשר שני ההורים במצב הזה.
דיוק השאלה, למי שיש כח לקרוא שוב..צע
אני מבין שמהשאלה נשמע שאני מחפש קריריה ורק שואל מי ישמור על ילדי.. ניסוח לא מוצלח של השאלה🤦♂️.
השאלה באה מכיוון אחר.
כשמציעים לי משהי שעוסקת במקצוע כמו הייטק וכו אז מצד אחד חשוב לי כמו שכתבתם שיהיה הורה שיהיה עם הילדים כבר בצהריים ולא רק בשעות מאוחרות.
מצד שני לאותן בנות לא ממש מתאפשר לסיים מוקדם בשל המקצוע שבחרו, וכאן אני שואל האם מי שגידול ילדים חשוב לו בהכרח לא יפגש איתן? אין איזה פתרון?
השאלה היא בעיקר שאלה על המצב כיום בשוק העבודה - האם בפועל כיום ישנה גמישות במקומות העבודה לנשים הללו?
ולסיום, האם זה אך ורק תלוי באשה ולא במקצוע שלה כמה היא אמהית ורוצה לדאוג ולהיות עם ילדיה או שעם כל הרצון הטוב עדיין בהכרח יהיו הבדלים הנגזרים מהעיסוק שבחרו?
השאלה באה מכיוון אחר.
כשמציעים לי משהי שעוסקת במקצוע כמו הייטק וכו אז מצד אחד חשוב לי כמו שכתבתם שיהיה הורה שיהיה עם הילדים כבר בצהריים ולא רק בשעות מאוחרות.
מצד שני לאותן בנות לא ממש מתאפשר לסיים מוקדם בשל המקצוע שבחרו, וכאן אני שואל האם מי שגידול ילדים חשוב לו בהכרח לא יפגש איתן? אין איזה פתרון?
השאלה היא בעיקר שאלה על המצב כיום בשוק העבודה - האם בפועל כיום ישנה גמישות במקומות העבודה לנשים הללו?
ולסיום, האם זה אך ורק תלוי באשה ולא במקצוע שלה כמה היא אמהית ורוצה לדאוג ולהיות עם ילדיה או שעם כל הרצון הטוב עדיין בהכרח יהיו הבדלים הנגזרים מהעיסוק שבחרו?
יש גמישות אבל גם אתה תצטרך לפעמים להתגמשאור123456
בהייטק לדוגמא הרבה נשים מתחילות מאד מוקדם ומסיימות מוקדם..או משלימים שעות בלילה מהבית
כמו שכתבו לך אני ואחרים - זה לגמרי אפשרי, יש המון משרותפשוט אני..
שמאפשרות את זה
כל הכבוד לך שאתה מבין את החשיבות של הנושאשם פשוט
מנסיוני, אשה יכולה להשליך את עצמה גם לקריירת הוראה או טיפול.
אני אשאל אותך ההיפך-
האם המקצוע שבחרת לעצמך משפיע על כמה אתה אבהי ורוצה לדאוג ולהיות עם הילדים שלך?
לא שאפשר להשוות בין אבא לאמא, אבל שניהם חשובים לילד.
לא היית רוצה שאשה שלומדת הוראה תסתכל עליך כשאתם בפגישה בחשש שתהיה אבא לא נוכח או בן זוג נעדר ולא תומך ששקוע בקריירה שלו ומזניח את אשתו וילדיו וכל זאת על סמך הבחירה שלך במקצוע.
יש בזה מעט אמת, שגבר או אשה שבוחרים מקצוע תובעני צריכים לשים לב לשים את הזוגיות שלהם וההורות שלהם במקום הרבה יותר גבוה מהקריירה (שכבודה במקומה מונח).
זה תלוי בך ובאשה שתבחר, בשניכם. אם זה חשוב לכם אז תצליחו להתגמש.
ממליצה לך לדבר על זה איתה, ביחד ועם עצמך לבד,
על החשיבות של הורות בחיים שלך ומה זה אומר מבחינתך.
בעז"ה תמצא אשה שזה חשוב לה באותה מידה.
אני אשאל אותך ההיפך-
האם המקצוע שבחרת לעצמך משפיע על כמה אתה אבהי ורוצה לדאוג ולהיות עם הילדים שלך?
לא שאפשר להשוות בין אבא לאמא, אבל שניהם חשובים לילד.
לא היית רוצה שאשה שלומדת הוראה תסתכל עליך כשאתם בפגישה בחשש שתהיה אבא לא נוכח או בן זוג נעדר ולא תומך ששקוע בקריירה שלו ומזניח את אשתו וילדיו וכל זאת על סמך הבחירה שלך במקצוע.
יש בזה מעט אמת, שגבר או אשה שבוחרים מקצוע תובעני צריכים לשים לב לשים את הזוגיות שלהם וההורות שלהם במקום הרבה יותר גבוה מהקריירה (שכבודה במקומה מונח).
זה תלוי בך ובאשה שתבחר, בשניכם. אם זה חשוב לכם אז תצליחו להתגמש.
ממליצה לך לדבר על זה איתה, ביחד ועם עצמך לבד,
על החשיבות של הורות בחיים שלך ומה זה אומר מבחינתך.
בעז"ה תמצא אשה שזה חשוב לה באותה מידה.
אבל גם בהייטקבשורות משמחות
יש משרת אם..ובדרכ יש גמישות לאימהות.
רגע, אתה לא רוצה להיות עם הילדים??מיקי מאוס
מי שגידול ילדים חשוב לו ידאג שגם במקצוע שלו יהיה לו יומיים בשבוע או שלושה שבהם הוא מוציא אותם מהמעון ודואג להם.
ואז ביומיים האלה האמא משלימה שעות בעבודה על הימים שהיא מוציאה. זה פתרון מאוד מקובל בהייטק
זה גם הרבה יותר הגיוני ובריא לכל המשפחה שכל הורה יהיה עם הילדים בשעות הצהריים לפעמים ולא "יהיה הורה" שאיתם.
לא לכל משפחה זה מתאים
לא לכל אחד ולכל מקצוע זה מתאים
אבל יש הרבה פתרונות אם יוצאים מהריבוע של אמא מורה ביסודי או גננת שחוזרת לאסוף את הילדים ב2...
ולשאלתך-לדעתי ממש לא מחפשים בני זוג על בסיס מקצוע. מחפשים בן/בת זוג שמכלול האישיות, הערכים והתכונות שלו מתאימים לי.
אחרי זה- בהחלט זה נושא שחשוב לדבר עליו ולמצוא פתרונות קונקרטיים אבל מקצוע זה דבר גמיש, ואופן התעסוקה זה עוד יותר דבר גמיש (היייטקיסטית גם יכולה לעבוד מהבית ולהיות מאוד זמינה לילדים בשעות שבוחרים)
ואילו נישואין, בעיני לפחות, הם התחיבות חשובה וארוכה הרבה הרבה יותר
ואז ביומיים האלה האמא משלימה שעות בעבודה על הימים שהיא מוציאה. זה פתרון מאוד מקובל בהייטק
זה גם הרבה יותר הגיוני ובריא לכל המשפחה שכל הורה יהיה עם הילדים בשעות הצהריים לפעמים ולא "יהיה הורה" שאיתם.
לא לכל משפחה זה מתאים
לא לכל אחד ולכל מקצוע זה מתאים
אבל יש הרבה פתרונות אם יוצאים מהריבוע של אמא מורה ביסודי או גננת שחוזרת לאסוף את הילדים ב2...
ולשאלתך-לדעתי ממש לא מחפשים בני זוג על בסיס מקצוע. מחפשים בן/בת זוג שמכלול האישיות, הערכים והתכונות שלו מתאימים לי.
אחרי זה- בהחלט זה נושא שחשוב לדבר עליו ולמצוא פתרונות קונקרטיים אבל מקצוע זה דבר גמיש, ואופן התעסוקה זה עוד יותר דבר גמיש (היייטקיסטית גם יכולה לעבוד מהבית ולהיות מאוד זמינה לילדים בשעות שבוחרים)
ואילו נישואין, בעיני לפחות, הם התחיבות חשובה וארוכה הרבה הרבה יותר
אני רוצה.. לפני שענו לי פחות ידעתי שקיימת גמישות כמו שתיארוצע
כאן..
אגב, בהייטק ניחא גי אפשק לתכנת מהבית. מה לגבי מקצועות בתחום הכלכלה חשבונאות ביטוח בהם אפשר לעבוד מהבית?
אגב, בהייטק ניחא גי אפשק לתכנת מהבית. מה לגבי מקצועות בתחום הכלכלה חשבונאות ביטוח בהם אפשר לעבוד מהבית?
ברוב המקצועות המשרדיים יש גם עבודה מהביתמיקי מאוס
ובכל מקרה- יש המון גמישות בין מה שלומדים למה שעוסקים בפועל.
יש גם אופציה להיות עצמאיים
הרבה אנשים עושים הסבה בסיום הלימודים או כמה שנים אחרי...
מה שכן חשוב להבין בשלב הפגישות הוא התכנונים והשאיפות הלא קונקרטיים.
האם *אתה* מוכן לפשרות וגמישות בקריירה שלך כדי להיות שותף פעיל בגידול הילדים ולאפשר לה קריירה, האם היא מוכנה, איפה בסדרי העדיפויות נמצאת הקריירה, הרווח הכלכלי (זה לא אותו דבר...) והבית, עד כמה חשוב לכם לגדל את הילדים בעצמכם.
אלה דברים חשובים שככל שתהיו יותר מסונכרנים בהם ככה יהיה יותר קל למצוא פתרונות בבוא העת
יש גם אופציה להיות עצמאיים
הרבה אנשים עושים הסבה בסיום הלימודים או כמה שנים אחרי...
מה שכן חשוב להבין בשלב הפגישות הוא התכנונים והשאיפות הלא קונקרטיים.
האם *אתה* מוכן לפשרות וגמישות בקריירה שלך כדי להיות שותף פעיל בגידול הילדים ולאפשר לה קריירה, האם היא מוכנה, איפה בסדרי העדיפויות נמצאת הקריירה, הרווח הכלכלי (זה לא אותו דבר...) והבית, עד כמה חשוב לכם לגדל את הילדים בעצמכם.
אלה דברים חשובים שככל שתהיו יותר מסונכרנים בהם ככה יהיה יותר קל למצוא פתרונות בבוא העת
הבנתי. תודה!.צעאחרונה
יש הרבה אפשריותעדיין טרייה
וגם מתגמשים ומשתנים בהתאם לחיים.
אפשר שאחד מבני הזוג יתחיל מאוחר (יפזר בבוקר) ובן הזוג השני יתחיל מוקדם ויספיק לחזור לאסוף.
אפשר למצוא מטפלת/בת משפחה קבועה שתאסוף את הילדים בחזור.
ספציפית בהייטק יש הרבה פעמים אופציה לעבוד מהבית (במיוחד אחרי הקורונה ששינתה נהלי עבודה).
אפשר לסיים מוקדם ברוב הימים ולעשות יום אחד או 2 מרוכזים שמשלימים שעות ואז בן הזוג השני אוסף או מטפלת וכ"ו
לכל שלב בחיים יכול להתאים פתרון אחר והדעות שלך גם ישתנו אחרי שיבואו ילדים ותרגיש יותר את הצרכים שלהם.
צימרים טובים ומותאמים לדוסים (לא עם ג'קוזי בחוץ)נחשון מהרחברון
באיזור זכרון יעקב/חדרה/פרדס חנה
יש המלצות/דיס?
יש לי המלצות באיזורים אחרים אם תרצהקשה לי!
מה זה איזורים אחרים? המלצות תמיד טובנחשון מהרחברון
צפון עוזר? יש לי מצוייניםדבריםבעלמא
כן. אבל לא מידי. צריכים להגיע לשם בנחתנחשון מהרחברון
אז-דבריםבעלמא
בדלתון יש את "אחוזת קימונו".
נחמד אבל בלי נוף.
באמירים יש את "נוף10" סוויטת פנורמה- נוף מטריף חושים, משהו משכר באמת, נדיר נדיר נדיר. עולה בהתאם.
בדרום אגב יש פנינה שנראית נחמד - "נוף מדבר" בירוחם.
ובבת עין יש את "אתנחתא" ויש שם גם צימר עם ג'קוזי מוסתר שמתאים לדוסים.
נחמד אבל בלי נוף.
באמירים יש את "נוף10" סוויטת פנורמה- נוף מטריף חושים, משהו משכר באמת, נדיר נדיר נדיר. עולה בהתאם.
בדרום אגב יש פנינה שנראית נחמד - "נוף מדבר" בירוחם.
ובבת עין יש את "אתנחתא" ויש שם גם צימר עם ג'קוזי מוסתר שמתאים לדוסים.
תודה. לא יודע אם יהיה רלוונטי אבל תודהנחשון מהרחברון
יש במושב אביטל אחד מעולה!!מקום בעולם
ממממ זה באיזור?נחשון מהרחברון
אשמח למספר
ליד עפולה..מקום בעולם
זה ליד עפולה, אבל אין שם ג'קוזי למיטב ידיעתיסתרי המדרגה
יש שם בריכה מגודרת, פרטית ואין בעיות של צניעות והצימר עצמו ממש גדול, נעים וכיפי! מצטרפת להמלצה
יש.. בחורףמקום בעולם
בקיץ יש בריכה
וואי שווה!סתרי המדרגהאחרונה
כנראה שנצטרך לצאת שוב לצימר והפעם בחורף 
יש לי צמיר מומלץ באיזור ירושליםרק מתייעצת
יש צימר בבית חורון( יישוב דתי ליד ירושלים), קוראים לזה כפר הנופש בית חורון, הבעלים ממש ממש מקסים!
גם הצימר ממש כייפי ומפנק, הוא נקי יש ג'קוזי בתוך הצימר ויש בריכה מוצנעת מקורה ומחוממת בחוץ זה פרטי לצימר שלכם ואף אחד לא יכול לראות.
ויש נוף מדהים ושקט קסום.
יש גם מכולת ובית כנסת קרוב.
אני ובעלי היינו וממש נהנו, אני ממליצה בחום!
ביטוחים, אשמח לעזרתכם.yosefin
בעבר היה פה שירשור על בטוחים מומלצים למשפחה. אשמח לעצה ממי שמבין, בעבר היה לי ביטוח תאונות אישיות, וכשביקשתי להחליף לביטוח מחלות קשות הסוכן אמר שלא כדאי לבטל את התאונות אישיות כי זה ביטוח שכבר אי אפשר לעשות אותו אלא פשוט להוסיף עליו את המחלות קשות.
מה דעתכם, האם להשאיר רק את המחלות קשות? האם התאונות אישיות באמת כזה מומלץ?
מה דעתכם, האם להשאיר רק את המחלות קשות? האם התאונות אישיות באמת כזה מומלץ?
לגבי תאונות אישיותפשוט אני..
זה הביטוח שחברות הביטוח מרוויחות ממנו הכי הרבה כסף (פרמיות פחות תביעות), בפער גדול משאר הביטוחים. כלומר זה הביטוח הכי פחות משתלם מבחינת הלקוחות.
בכל ביטוח אתה בעצם מהמר נגד עצמך: אם יקרה לי משהו רע, אני אקבל כסף.
ברוב הביטוחים, אותו ''משהו רע'' עלול לגרום לך להוצאות מטורפות, או להשאיר את משפחתך ללא אפשרות לכלכל את עצמה (למשל ביטוחי חיים ומחלות קשות, תרופות, אכ''ע, השתלות ועוד).
בגלל שהביטוח מעניק שקט נפשי ויכול להציל אותך בעת צרה, שווה לך לשלם עליו למרות שרוב הסיכויים הם שתפסיד כסף.
בביטוח תאונות אישיות אתה תקבל כמה אלפי שקלים אם תשבור את היד היד. האם הכסף הזה יציל אותך? האם בזכותו משפחתך לא תיקלע לצרה? האם שווה לשלם כסף בידיעה שרוב הסיכויים שתפסיד, כאשר מהצד השני אין לך שום שקט נפשי או גב כלכלי חזק בעת צרה?
לדעתי לא, לדעת משרד האוצר לא, לדעת המפקח על הביטוח לא (ולכן הם מאוד מאוד הגבילו את היכולת של חברות הביטוח לשווק את הביטוחים האלה, שהיו פשוט תרנגולת מטילת ביצי זהב מבחינת חברות הביטוח).
האם יכול להיות שביטול הביטוח יגרום לך להפסיד כסף? ברור, אם תשבור רגל אז תפסיד כסף אם לא תהיה מבוטח. אבל זה נכון גם לגבי קזינו (אם לא אהמר אולי אפסיד כסף), וזו לא סיבה מספיק טובה לעשות ביטוח.
ובקשר לסוכן:
הוא חושב על האינטרס שלו, לא על שלך. אל תשכח את זה. זה לא רע, הכלכלה מתפקדת בזכות אנשים שחושבים על עצמם ולכן מנסים להרוויח על ידי יצירת ערך למישהו אחר, אבל עדיין זה משהו שחשוב לזכור.
והאמירה שלו שאי אפשר לעשות יותר את הביטוח הזה? שקר וכזב. להפך, אם עשית אותו לפני מספר שנים אז כנראה יש לך ביטוח נחות לעומת אלה שמוצעים כיום, מכיוון שלפני מספר שנים המפקח על הביטוח הורה לחברות הביטוח לשנות את פוליסות התאונות אישיות כך שיכילו הרבה פחות החרגות.
יש על כך שלל כתבות באינטרנט, למשל
https://www.makorrishon.co.il/opinion/338205/
https://www.themarker.com/markets/.premium-1.6177783
בכל ביטוח אתה בעצם מהמר נגד עצמך: אם יקרה לי משהו רע, אני אקבל כסף.
ברוב הביטוחים, אותו ''משהו רע'' עלול לגרום לך להוצאות מטורפות, או להשאיר את משפחתך ללא אפשרות לכלכל את עצמה (למשל ביטוחי חיים ומחלות קשות, תרופות, אכ''ע, השתלות ועוד).
בגלל שהביטוח מעניק שקט נפשי ויכול להציל אותך בעת צרה, שווה לך לשלם עליו למרות שרוב הסיכויים הם שתפסיד כסף.
בביטוח תאונות אישיות אתה תקבל כמה אלפי שקלים אם תשבור את היד היד. האם הכסף הזה יציל אותך? האם בזכותו משפחתך לא תיקלע לצרה? האם שווה לשלם כסף בידיעה שרוב הסיכויים שתפסיד, כאשר מהצד השני אין לך שום שקט נפשי או גב כלכלי חזק בעת צרה?
לדעתי לא, לדעת משרד האוצר לא, לדעת המפקח על הביטוח לא (ולכן הם מאוד מאוד הגבילו את היכולת של חברות הביטוח לשווק את הביטוחים האלה, שהיו פשוט תרנגולת מטילת ביצי זהב מבחינת חברות הביטוח).
האם יכול להיות שביטול הביטוח יגרום לך להפסיד כסף? ברור, אם תשבור רגל אז תפסיד כסף אם לא תהיה מבוטח. אבל זה נכון גם לגבי קזינו (אם לא אהמר אולי אפסיד כסף), וזו לא סיבה מספיק טובה לעשות ביטוח.
ובקשר לסוכן:
הוא חושב על האינטרס שלו, לא על שלך. אל תשכח את זה. זה לא רע, הכלכלה מתפקדת בזכות אנשים שחושבים על עצמם ולכן מנסים להרוויח על ידי יצירת ערך למישהו אחר, אבל עדיין זה משהו שחשוב לזכור.
והאמירה שלו שאי אפשר לעשות יותר את הביטוח הזה? שקר וכזב. להפך, אם עשית אותו לפני מספר שנים אז כנראה יש לך ביטוח נחות לעומת אלה שמוצעים כיום, מכיוון שלפני מספר שנים המפקח על הביטוח הורה לחברות הביטוח לשנות את פוליסות התאונות אישיות כך שיכילו הרבה פחות החרגות.
יש על כך שלל כתבות באינטרנט, למשל
https://www.makorrishon.co.il/opinion/338205/
https://www.themarker.com/markets/.premium-1.6177783
רק חבל שמשרד החינוך חושב שזה הכרחי שכל ההוריםנפשי תערוג
במדינת ישראל ירכשו ביטוח תאונות אישיות לילדים שלהם.
נו טוב. לפחות הוא מסובסד
נו טוב. לפחות הוא מסובסד
זה לגמרי שונהפשוט אני..
הילדים נמצאים באחריות משרד החינוך כשהם בבית הספר או בטיולים וכו', ומשרד החינוך מבטח דואג לביטוח כדי להגן על עצמו מפני תביעות כאשר ילדים נפצעים.
יש גם השתתפות עצמית מאוד מאוד מינימלית של ההורים, 49 ש''ח לשנה, אבל מצד שני הביטוח תקף לא רק בשעות הלימודים אלא 24 שעות ביממה.
אגב, קח בחשבון שזה ביטוח הרבה יותר מצומצם לעומת זה שנמכר בשוק הפרטי.
יש גם השתתפות עצמית מאוד מאוד מינימלית של ההורים, 49 ש''ח לשנה, אבל מצד שני הביטוח תקף לא רק בשעות הלימודים אלא 24 שעות ביממה.
אגב, קח בחשבון שזה ביטוח הרבה יותר מצומצם לעומת זה שנמכר בשוק הפרטי.
אפשר רגע לשאול על זה?בארץ אהבתי
אם הבת שלי שברה את היד, אנחנו היינו יכולים לקבל על זה כסף ממשרד החינוך? (אם זה קרה בתקופה שהיא למדה בגן, גם אם לא בזמן לימודים?)
למי היינו אמורים לפנות בעניין?
(מניחה ששנתיים וחצי אחרי כבר אין סיכוי לקבל משהו. ומקווה מאוד שלא תהיה פעם הבאה, אבל בכל זאת נראה לי שזה מידע שחשוב לדעת...)
למי היינו אמורים לפנות בעניין?
(מניחה ששנתיים וחצי אחרי כבר אין סיכוי לקבל משהו. ומקווה מאוד שלא תהיה פעם הבאה, אבל בכל זאת נראה לי שזה מידע שחשוב לדעת...)
אפשר לתבוע עד 7 שנים אם אני לא טועהנפשי תערוג
היא היתה בגן עירייה?
הביטוח של משרד החינוך מאוד מאוד מאוד בסיסיפשוט אני..
לדעתי, אבל אל תסתמך עליה כי מאוד יכול להיות שאני לא מעודכן, הביטוח מכסה שבר רק אם יש נכות לצמיתות או לפחות לתקופה ארוכה.
הבנתי. ב"ה לא נשארה שום נכותבארץ אהבתי
היא כן היתה צריכה לעבור ניתוח, אם זה משנה. אבל אחרי שהורידו את הגבס חזרה לתפקוד מלא.
ומה עושים אם כן נשאר משהו? למי אמורים לפנות?
הביטוח תקף גם למי שנפצע בחופש הגדול? (בן 4.5, בין גן עיריה לגן עיריה)
איפה יש על זה עוד פרטים?
ומה עושים אם כן נשאר משהו? למי אמורים לפנות?
הביטוח תקף גם למי שנפצע בחופש הגדול? (בן 4.5, בין גן עיריה לגן עיריה)
איפה יש על זה עוד פרטים?
כן תקף גם בחופשיםנפשי תערוג
תודה רבה!בארץ אהבתי
ב"ה לא רלוונטי לנו (כמובן עדיף ככה..) אבל בכל מקרה טובה לדעת.
תודה רבה נשמה! ביטלתי את הביטוח.yosefinאחרונה
מעריך מאוד את ההשקעה!
איזה דברים משאירים כתמי חלודה?עץתאנה
היי,
יש כל מיני כלי מתכת שאם נשארים על הרצפה ויש קצת מים אז נוצרים כתמי חלודה על הרצפה.
אך איך אפשר לדעת מה ישאיר? אין לזה סוף...
יש כסאות עם רגליות ממתכת, יש שרשראות של אופניים שמניחים לפעמים על הרצפה, יש צעצועים עם מתכת, יש מטריות עם חלקים ממתכת וכן הלאה...
אצלנו הכסאותמנגואית
כל מה שלא מגלוון/פלדת אל חלדנפשי תערוג
יחליד במגע עם מים/לחות
תתחיל לעבור עם מגנט, מה שמתמגנט מכיל בתוכו ברזל וממילא מחלידyosefinאחרונה
מה שלא ככל הנראה אלומיניום ולא יחליד.
אהלןראש ברוקולי
רוצה להתייעץ איתכם, אתמול יצאתי עם מישהי שהצהירה שאחרי החתונה היא רוצה לעשות מה שהבנות קוראות בובו? נדמה לי... ולא יודע בעיני זה לא מחמיא..
אז בקיצור... מה הקטע שלכן בנות?
אז בקיצור... מה הקטע שלכן בנות?
חבר אמת?!בונים מגדל
אם על זה הוא ינתק קשר, ההגדרה שלך לחבר אמת לוקה מאוד בחסר...
שאלהפרצוף כרית
מה ההבדל בין פורום ערוץ 7 לפורום כיפה למשל?
פה זה כאילו יותר דתיים חזקים?
לא. שם פשוט משעמם יותרדי שרוט
למה?פרצוף כרית
כי אין שם טרולים? חחחח
סתם
כי בפורום המקביל שם יש אותם בערך 5 אנשים שמתדייניםדי שרוט
על מחשבים בעיקר בינם לבין עצמם.
אשכרה, זה פורום הייטקחבובוש
כן ממש נהיה שם שומם הא?נגמרו לי השמות
(גם אתה היית שם?)
לפי מיטב ידיעתי,כן...*אשתו של בעלי*
אבל תכלס אי אפשר באמת לדעת
פרצוף כרית
תמיד מסקרן אותי לזהות בין כמה ניקים מי זו אותה אחת
או אותו אחד
קשה לזהות
הרי מן הסתם לכל אחד פה יש אלפי ניקים חח
למה שיהיה,?סמיילי12
לי יש אחד בלבד😅
אם צריכה משהו אנונימי יש את האנונימי בהיריון ולידה.
אם צריכה משהו אנונימי יש את האנונימי בהיריון ולידה.
מתי לגברים יהיה פורום היריון ולידה כבר?די שרוט
חחחחחחפרצוף כרית
פורום בית האבות כפי שהציעו כאמור באחד השרשורים הקודמים... חחח
כשתלדו.סמיילי12
חחחחחפרצוף כרית
בא נעשה דיל, כל גבר יולד ילד אחד, ואנחנו גם פותחים לכם פורוםחבובוש
איך??
בעלי כל הזמן אומר לי שהוא רוצה עוד ילד, אני אומרת לו עכשיו תורך😜
דיל. לא מספיק הדילים שלכן בקסטרו, גולף, סופרפארם, ומוצציםדי שרוט
עכשיו גם דיל איתנו?
I don't think so honey
I don't think so honey
בארה"ב זה כבר קורהתורם דם (חדש)
עוד כמה שנים גם אצלינו...
חשבתי על הרעיןו בעקבותפרצוף כרית
הניק "נגמרו לי השמות" היא זכורה לטוב בהחלט, אבל הניק בהחלט עורר בי את המחשבה הזו
זו אני גם שם נגמרו לי השמות
הייתי בפורומי כיפה 13 שנים באותו הניק שלי, "נגמרו לי השמות",
ואז בא אחד, @פשוט אני.. קוראים לו, והעביר אותי לפורום הזה (לא ידעתי עליו עד אז)
ומאז אני פה
ומקסים כאן מאוד 🌷
אז שוב תודה ל@פשוט אני..
ואז בא אחד, @פשוט אני.. קוראים לו, והעביר אותי לפורום הזה (לא ידעתי עליו עד אז)
ומאז אני פה
ומקסים כאן מאוד 🌷
אז שוב תודה ל@פשוט אני..
וואלה!פרצוף כרית
ברוך שכיוונתי לדעתה של נגמרו לי השמות! בלע"ז - נלה רעיתו של סימבה
ובלשון העם - "נגמרו לי"
רולי!!! האישה והאגדה😁משמעת עצמית
מיש ❤️נגמרו לי השמות
את בעצמך!
מי זה רולי??פרצוף כרית
יש לי חור בהשכלה
נגמ*רולי*השמות😉ציפור מתוקה
אהההה חחחחחחח יפהההההההפרצוף כרית
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח ענקבנות רבות עלי
אכן נגמרו לי השמות
וכל הזכויות שמורות ל@משמעת עצמית
😌משמעת עצמית
זכיתי
❤❤נגמרו לי השמות
את משו משו
מיש-משו 🤗