פורום חיסכון השקעה וצריכה (עמוד 33)

אם כן תצטרך לברר על היתר עיסקא בדרך כלל.
אני גם לא חושב שזה נכון להשקיע בזה כי האנשים שפונים לקבל הלוואות מהאינטרנט אלה בדרך כלל אנשים שאינם יכולים לקבל הלוואות מבנקים או מחברות אשראי וכנאה שיש סיבה טובה למה הם מסרבים לתת להם.
יחד עם זאת ככלל זה טוב שיש אלטרנטיבה לבנקים, אני רק לא מציע להכנס לתחום כאדם פרטי כשאין הכרות עם הלווה.

תעשי גוגל.
איך יודעים איזה מסלול הוא המשתלם? בודקים, מעריכים כמה אתם מרוויחים עכשיו וכמה אתם צפויים הרוויח בשנים הקרובות בערך, או שתתיעצי עם יועץ מקצועי.

בודקים תשואות ומאזנים לאורך השנים של הקרנות. לכל קרן יש רמת סיכון שונה ושאלת ההתאמה תלויה במידת הסיכון שהאדם מעוניין לקחת. אפשר לעשות את זה עצמאית אבל בוודאי שניתן וכדאי גם להתייעץ עם יועץ השקעות.

 

לגבי הבעייתיות ההלכתית, אז זה נושא מעניין שכדאי ללמוד אותו ובמרכזו איסורי ריבית. יש דעות השוללות לחלוטין מקצה אחד, אך מקצה שני יש שסוברים שכל איסור ריבית לא נוגע בשום צורה שהיא במקרה של חברה בע"מ (וכל קרנות הפנסיה למינהן הן מסוג זה). מומלץ במקרה זה להתייעץ עם מורה הוראה מוסמך בענייני ריבית המבין בתחומי כלכלה בת ימנו (הכרחי).

ממה שהצלחתי להבין מהדוחות שהראל שולחים התשואה הגבוהה ביותר היא במסלול "גלעד כללי" שהוא גם בחירת המחדל, התשואה הממוצעת בשנים האחרונות היא 11% בערך. זה המון, לא? זה הגיוני?

במסלול הכשר התשואה נראית טובה גם כן, 8%

 

ואם יש לכם כוח להסביר- מה הקשר בין גובה ההכנסה לעדיפות של מסלול כזה או אחר?

(אם זה עוזר, אני מורה עובדת משרד החינוך, כך שדי קל לדעת מה תהיה המשכורת בשנה ובשנים הבאות)

רצוי לשאול את הרב שלך או את מכון כת"ר כי יש הרבה סוגי כשרויות, בדצים ודעות בהלכה...

אבל נראה לי שדעתו של גדול כמו הרב אריאל מאוד משמעותית.

על טעויות משלמים מה לעשות?

כל אחד בוחר לעשות את השיקולים שלו, יתכן שיצחק ורבקה נהגו נכון יותר כלכלית בהחלטה זו אבל הם שכרו דירה במשך שנים רבות במקום שהוא לא בית חלומותיהם, גם זה שיקול.
ויתכן שרבקה כל כך שנאה את המקום ואת הדירה שבה היא גרה עד שהחליטה יום אחד להתגרש, מה שגרם לבור כלכלי אדיר גם אצל יצחק וגם אצל רבקה.
ויתכן שבכלל בית חלומותיהם של אברהם ושרה יקבל תשואה של 7000 אחוז פשוט כי נבנה פתאום בית מקדש במרחק של עשר דקות נסיעה?
ועוד ועוד...
הכסף זה לא הכל בחיים גם אם יש לו חלק משמעותי בחיים.

הכתבה הזאת מתארת תמונת מצב ששמה דגש בעיקר על היתרון שבהשכרת דירה והשארת חסכונות בצד...
וכי עדיף לקנות דירה זולה להשקעה ולהמשיך להשכיר. זה מצריך הרבה כאב ראש וגם כן כרוך לפעמים בהוצאות לא צפויות במקרה של תקלות למיניהן בדירה...
גם לא כל זוג מתחיל את חייו עם הון התחלתי של 400,000 ש"ח. הרוב מתחילים עם הון של כמה עשרות אלפי שקלים אם בכלל.
ככה שרכישת דירה זולה להשקעה תצריך אכן להשקיע את כל הכספים ואז גם הם יישארו בלי כלום וימשיכו לגור בשכירות בלי תשואה של תיקי השקעות למיניהם..

בקיצור, לא התחברתי לכתבה ואם נודה על האמת היא אפילו גורמת ללחץ לאלו שרוצים לקנות וכביכול לקחת את הסיכון.
זה לקפוץ למים, כמעט בשום צעד גדול בחיים אין אפשרות ללכת על בטוח. לפעמים צריך לקחת סיכונים ולהתפלל שזה יצליח בעזרת ה'.


ואשמח לשמוע את חוות דעתם של חברי הפורום הנוספים!

אם משרד השיכון מתכנן לבנות פרויקט של מחיר למשתכן בדיוק ממול ויוריד את ערך הדירה ב15-20 אחוז?

מה זה לקנות דירה להשקעה? בטח שזו אפשרות פיננסית נחמדה אבל צריך ללמוד את התחום, ללמוד את השוק וללמוד את הסביבה קודם, מה שאני חושש שזוג צעיר בדרך כלל לא מתעסק בזה לצד ההכנות לחתונה.

שב10 שנים האחרונות מחירי הדירות רק עולים. וגם אם תהיה ירידה, לא יודעת עד כמה תהיה משמעותית ברמה של בר השגה.
ועם כל הכבוד לדיור למשתכן, הוא עוזר לחלק מועט מאוד ממבקשי הדיור. והוא בכלל לא פייר...
בתור אחת שניגשה להגרלה ושילמה כסף של כמה מאות שקלים (בין 200-400 ש"ח במצטבר, לא זכור לי בדיוק). ועוד כמוני ניגשו מאות אלפים. ואולי זה כיסה באופן מלא או חלקי את הכסף שהמדינה לכאורה "הפסידה".
וכואב לי הלב שמנצלים את התקווה שלנו ובסוף זוכים כמה עשרות אנשים.
וממה ששמעתי מדובר בהרבה פרובוקציות וקשרים.
אם המדינה רוצה לעזור שלא תגזור עלינו קופון כדי לקזז את ההפסד שלה..

יוצא שהאנשים שזכו, ההוזלה ברכישת הדירה אולי חלקה או כולה מומנה על ידי כל אותם אנשים כמוני שניגשו ושילמו על כך כסף יקר...

ובהקשר של מחירי הדירות, בערים בהן קיים מחיר למשתכן, נראה כי מחירי הדירות האחרים עלו עוד יותר. וזה רק הרע את השוק...

ויש הרבה מאוד סיבות להיות אוטימיםמשהם ירדו בקרוב (או סימים, תלוי אם יש לך דירה).
אני מסכים שמחיר למשתכן הוא פריקט לא הגיוני במיוחד.
בנוגע לפיסקה האחרונה, אשמח לראות את המקורות שלך.

לגבי איזה פסקה אחרונה ? על מה שדיור למשתכן גרם למחירי הדירות באותן ערים?

מצרפת כתבות על מחירי הדיור למשתכן בערים שבהן הפרוייקטים כבר שווקו, שים לב מה מחירים הדירות (כמובן שהסטדנדרט צריך להיות זהה, כשמדובר בדירה חדשה, מספר חדרים זהה כולל מרפסת וכו') ותעשה השוואה עם מחירי הדירות הנוכחיים.
*הרעיון בדיור למשתכן היה להוזיל את עלות הדירות בכ30% ממחירי השוק. אך מחירי השוק כרגע יקרים ביותר מ30%.
קל לזהות שהמחירים התייקרו.

לצורך העניין, דירה שעלותה בפרויקט למשתכן הינה 800 אלף, מחירה המקורי היה אמור להיות 1,150,000. אם תשווה את המחיר הזה מול מחיר הדירה שמוצע כיום - הוא לא 1,150,000...הוא קפץ ל1,250,000 במקרה הטוב.
*שוב אדגיש שמדובר בדירות באותו סטנדרט. ההשוואה לא כוללת את המחירים המוצעים בבניינים ישנים ללא מעלית ומרפסת, או בשכונות מצוקה וכד'. אלא לדירות שהסטדנדרט ביניהן זהה פחות או יותר.

http://m.globes.co.il/news/m/article.aspx?did=1001115877

http://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3698491

ויש ארבעה משרדי ממשלה (האוצר, השיכון, הכלכלה והמשרד לפיתוח הפריפריה) שעיקר עיסוקם הוא הורדת מחירי הדיור, בין היתר כדי לגרוף מצביעים.
שנית, השוק כבר מזמן הגיע לרוויה, הוא לא רותח כמו ב2008-2009 והעליות הרבה יותר מתונות, בעיקר במרכז ובירושלים, משקיעים מתחילים לאבד עניין בהשקעה בנדלן בארץ.
שלישית, תוכנית המס על דירה שלישית, רעיון לא רע בכלל שאני מקווה שייטיב עם הזוגות הצעירים חסרי הדירות (בין היתר כי אני כזה).
רביעית, עושה רושם שאולי, בעזרת ה' נראה בקרוב גם העלאת ריבית.
ויש עוד כמה סיבות קטנות יותר להיות אופטימיים, בין היתר כי זו תכונה יהודית.

ולקוות שהעליה תתמתן, או שהמחירים ירדו קצת, ויהיה סיכוי לקנות דירה.

אבל נפילה דרמטית לא תהיה, בגלל שהמציאות נשארה אותה מציאות - 100 אלף מחוסרי דיור כל שנה, 

ואין פתרון שידביק את הקצב, 

ולכן , גם לזוג שלא מבין במיוחד בנדלן זו השקעה די פשוטה בלי הרבה סיכונים (אלא אם כן קונים דירה בבנין שעלול ליפול או סיכון חריג אחר)

הנה הרצאה של שלמה מעוז בין היתר על מחירי הדירות צפו בהרצאה החל מדקה 3:55 בערך:

 

ובקצרה?

מה קרה מאז?

 

היו גם המון תחזיות כלכליות נוספות. יש קשר ביניהן לבין המציאות?

יש למקש הזה רגישות מיוחדת? כי גם שלי הלך...

כי הם לצד ההכנות לחתונה הם לא לומדים שוק ההון, לא נדל"ן לא ניהול חשבונות ומנהל עסקים וכו...

וכמובן שלפני לידה זה לא הזמן ללמוד וכשיש ילדים קטנים בבית וכו...

ובהתחלה חייבים משכורת דופקת כל חודש ואין בכלל מאיפה להשקיע וכו וכו

 

אבל אם במקום ללמוד את כל התחומים הולכים ליועץ,

ואם מחפשים יחד אתו השקעה ברמת סיכון שאפשר לעמוד בה

ואם לדוגמא הזוג מחליט שעדיף להפסיד סכום מסוים מאשר להפסיד את הסיכוי לרווח כלכלי בהמשך וכו וכו

 

אז למה שזוג צעיר לא יקנה דירה להשקעה?

 

(לאו דווקא שאני בעד לקנות, לא מומחית ולא בטיח והמיסים בארץ גבוהים וכו... אבל אם זו אפשרות פיננסית נחמדה כמו שכתבת, אז אין סיבה שזוג צעיר לא ילך על זה)

 

חסר רק שיכתוב "אם יפלו טילים על הבית שהזוג קנה ביישוב אז בכלל ההשקעה הלכה"
נראה יותר כמו פירסומת

אחת הסיבות(ככה אומרים...) העיקריות לאיסור הבניה (ליהודים כמובן) בשטחים המשוחררים היא הממשל האמריקאי הנוכחי. מעניין אם ישתנה משהו לטובה, אולי זה יעזור
אשרי המאמין...

צבאית וכלכלית. כל דבר שקורה שם משפיע בישירות או בעקיפין על מה שקורה בעולם

התוכניות הכלכליות של המועמדים - אקטואליה וחדשות

מה היתרון של הברירת מחדל?

היתרון הוא חיסכון בדמי ניהול.

אבל זה בתנאי שלא תברח מהבורסה ביום שבו היא תקרוס (והיא תקרוס, כמה פעמים בחיים שלך).

קלסר רגיל עם ניילונים מחולקים לפי נושא
אוכל, נסיעות, קניות וכו'
וכל שבוע או כשיש עומס מרוקן את הקבלות מהארנק לניילון בקלסר. פעם בחודש מסכם את כל הקבלות על דפי דפדפת בקלסר.

זה נראה לי הכי יעיל והכי קל.
כל מה שצריך זה פשוט לאסוף קבלות..
קנית גלידה? קח קבלה, קנית ספר? קח קבלה, קנייה שבועית במכולת? קח קבלה, נסיעה באוטובוס? שמור קבלה...
בדרך כלל זה בדיוק עוד חצי שניה והקבלה הולכת לפח של המוכר, במקום זה הייתי דוחף אותה לארנק ופעם בשבוע מרוקן לקלסר, זה די פשוט.. פעם בחןדש מתיישב על כל הקבלות ורושם הכל.
היו לי חודשים של עומס בעבודה שאז אפילו הייתי דוחה את החשבון בחודשיים, אבל עדיין הייתי שומר קבלות ועושה חשבון בסוף.

תכלס, אני יכול לומר לכם מה ממוצא ההוצאות שלי בחודש, כמה אני אוכל וכמה אני נוסע, כמה קניות שוטפות וכמה סתם כי בא לי לקנות משהו..

וזה גרם לי להבין שההוצאות שלי לא גדולות ואני חוכך הרבה כסף.

וכשמגיע פרוט אשראי אני עוברת ומסמנת V על כל הוצאה שיש לי עליה קבלה,

כדי לבדוק שלא חויבתי בטעות.  (וקרה שגיליתי טעויות!)

אחרי הבדיקה- מעיפה לפח.

איזה למשל?

או שקניתי מוצר ב50 שח וראיתי חיוב של 100.

ו וואו כל הכבוד
אני בזבזנית מקצועית ואפעם לא זוכרת לכתוב

יש לנו את האפליקציה של הבנק שם רואים צקים וגיהוצים, קבוצת הווצאפ הזו גם מהווה אישור למה שכתוב שם וגם ניהול ההוצאות במזומן, פעם בכמה ערבים אנחנו מעלים את זה למחברת הוצאות והכנסות ועושים סיכום חודשי ושנתי.
הסימון של הדף והעיפרון שם בקבוצה זה תזכורת שעד כאן הגעתי בסימון במחברת.

וגם הקופ"ח זה לשנינו, אבל רעיון נחמד.

עוברת על הבנק ועל כרטיסי האשראי ועושה

רשימות של:

הכנסות

מעשרות 

הוצאות קבועות

הוצאות משתנות

חסכונות

 

וסיכום.

 

 

מחכה עדיין שבעלי יבנה לי תוכנה פשוטה,

שתקל עלי בכך שתחלק אוטומטית את הארנונה ל2 ואת הביטוח ל12 וכד'.

(מן הסתם אפשר באקסל...)

 

ועוקב אחרי כל חיוב.

וכל ההוצאות עוברות דרך הבנק כך שאני לא מפספסת כלום

ומוציאה דוחות חודשיים/שנתיים וכו..

בנוסף אפשר להוסיף צילומי קבלות + ניהול של תקציב
https://play.google.com/store/apps/details?id=mediavision.handwallet

 

 

אקסל מפורט, לכל חודש כרטיסיה וכרטיסיה אחת כללית ל2016 (הוצאות והכנסות חד"פ כמו מעבר דירה\ לידה)

בנוסף קבוצת וואטסאפ לבני הזוג לרשום הוצאות שנוטים לשכוח כמו לחמניה\חלב ואחכ מעבירים לאקסל

ופעם בחודש השוואה עם אתר הבנק והויזה כשמקבלים את החשבון למייל

כבר הרבה זמן אני רוצה להפוך אותה לפתוחה לציבור אבל לא מצליח להגיע לזה. (יש כל מני 'אטרקציות' תכנותיות אחרות שתופסות אותי קודם).

בעבר בניתי קובץ אקסל שמרכז הכל, מחשב סכומים תרומות ומעשרות לתוך עמוד מסודר אחד ומציג גרפים.
כשאהיה מול מחשב אשתדל לחפש האם יש לי קובץ כזה ריק.

20161025112925.xlsx

 

מי שקצת מסתבך עם הטבלה, מוזמן להסבר באישי.

עכשיו ראיתי שכדאי להתאים את זה יותר למשפחות (עם שדה הוצאות לחינוך וכד'.)
אם חושב על התאמות שיועילו לציבור שלם- מוזמן להעלות ואשתדל להענות לבקשה.
 

אשנה בשביל מה שמתאים לנו... כבר מלא זמן אני מסתבכת בכל מיני טבלאות אחרות ואז מתחרטת שבניתי אותן.

 

רק שאלה- בפירוט החודשי יש לך נוסחה שמסכמת הכל בצד או שאתה עושה את זה ידני?

אבל שימי לב שחישוב השדות- הוא לפי הטקסטים שאני קבעתי לו, כך שאם תשני אותם- זה לא יחשב לך בצורה אוטומטית. (נניח, החישוב האוטומטי של התשלומים על 'מזון' מחפש דווקא את המילה 'מזון'. שינוי של מילת המפתח ידרוש להחליף אותה בכל הטבלאות).

כלומר- איך עושים שזה יקח שדות של מילים מסויימות ויסכם לי?

 

א'- לא לגמרי זוכר
אבל נראה לי שצריך פשוט לשנות את כל שדות החישוב בכל הטבלאות + בטבלה הראשית.
כשלוחצים על ריבוע שעושה חישובים- יש למעלה שורת טקסט שאפשר לשנות אותה.
מומלץ לגבות לפני... זה עלול לשבור דברים..

 

המערכת לא נבנתה בשביל דברים כאלה.

שכחתי את שמה.. משהו בעברית, ממש לא מסובכת.

ופעם לפני כן היתה לי תוכנה במחשב

לאחרונה- באקסל

עכשיו- בדיוק החלטתי שחייב לחזור לזה.

 

הייתי חוסך בחודש משהו כמו 1500-2000 שקל
אמרתי ננסה לראות אם אפשר לחסוך עוד ועשיתי רשימה. מאז כל ההוצאות הלא הגיוניות נפלו עלי ולא הצלחתי לחסוך ככה
מסקנה: כל הסמוי מן העין יש בו ברכה

אני אותך לפעמונים!

http://www.hasolidit.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%9D

בשופרסל אונליין ותר נוח.
במחסני השוק יותר זול ויותר קרוב.

יתרונות: הכשרים מתאימים לנו.
אריזות ענק המתאימות למשפחות גדולות.
מגוון מוצרים שעונה על הצרכים שלי בכל תחום.

לאדם שונא קניות  כמוני ועוד יותר שונא קניות ברשת, הצרכניה מאד נוחה. כי:

1. אני שולחת פקס (או יונת דואר בעת הצורך) עם רשימה של המוצרים שצריכה. שונאת לבחור.

2. הכל שם הכשרים שמתאימים לנו.

3.מגיע במשלוח מסודר עד פתח הבית.

4. לרב מחירים סבירים.

 

רשת יש:

1. לא רחוק מהבית

2. שרות משלוחים

3. בד''כ מחירים סבירים.

 

 

בעזהי"ת

 

גדול, זול, מבחר, כשרות.

זול, מבחר, בשר טרי במרחק נסיעה שפוי

היום היינו ברמי לוי והופתעתי לטובה
המחירים היו טובים והמותג הפרטי נתן אלטרנטיבה ראויה

א. לא מעסיקים ערבים. ב. זול. ג. מקומות נוחים (בשבילנו).

אין ערבים. אולי בסניפים אחרים יש

ואם אין. אז יש אריטראים

אז אם יש ערביות באושר עד אחר בסופו של דבר פירנסת גם אותן. למרות שברשתות זה לא משנה אם אתה ספציפי תקנה או לא כי הם יחזיקו אותן גם ככה.

 

הערבים נמצאים כאן ואיכשהו אתה תתן להם פרנסה. גם אם אין שמה ערבים אז הנהג שמביא את הסחורה ערבי

קצת יקר אבל זה מה יש. אין רכב...

אם יש טרמפ בדיוק כשאני צריכה אז נוסעת לסופר יותר זול במעט.

 

רכב לא עולה כ"כ יקר כמו שההוצאות השוטפות שלו יקרות.
ממוצע ההוצאות השוטפות לרכב הן כ2000 בחודש,
וזה בלי תיקונים מיוחדים ותאונות ל"ע.

זה באמת נשמע לא משתלם

אני מזדעזעת מספיק מהכמויות שנזרקות אצלי...

שליש מהמזון שמיוצר בעולם מושלך לפני שימוש; תראו מה אנחנו זורקים

 

על פי נתוני סוכנות המזון של האו"ם, אנו משליכים מדי שנה 1.3 טריליון ק"ג של מזון טוב למאכל, לעתים קרובות בגלל מראהו. זה לבד היה מספיק להאכיל 2 מיליארד בני אדם ולפתור לחלוטין את בעיית הרעב בעולם

 

מדי שנה נזרק לזבל מזון טוב לאכילה בהיקף של 1.3 טריליון ק"ג - שליש מייצור המזון העולמי. במונחים יומיים מדובר על 3.6 מיליון ק"ג של מזון מושלך. על פי נתוני סוכנות המזון של האו"ם יש כיום כ-800 מיליון איש בעולם החיים בתנאי רעב. המזון הנזרק לזבל יכול היה להאכיל כ-2 מיליארד בני אדם ולפתור בקלות את בעיית הרעב בעולם.

 

 

 

 

 

תופעת המזון הטוב המושלך לזבל מתרחשת בכל שלבי הייצור והצריכה, משדות ומטעי הגידול, דרך רשתות השיווק ועד לצלחת בשולחן האוכל שלנו. לעתים קרובות מושלך מזון טוב לאכילה רק בגלל שהמראה שלו אינו מושלם. בשדות, תוצרת מכוערת למראה אינה נקטפת ונשארת להירקב באדמה. ברשתות השיווק עובדי מחלקת הירקות והפירות מסננים ומשליכים תוצרת בשלה מדי (אך עדיין אכילה), ובבית אנו משליכים בלי לחשוב פעמיים שאריות מהצלחת וזורקים מזון שלא השתמשנו בו עם תום, עוד בטרם פג תוקפו, או כי שכחנו מקיומו במדף האחורי בארון או במקרר.

 

 

 

 

 

השלכת מזון יש אינה רק בזבוז כלכלי. יש לה השלכות כבדות גם על הסביבה. ייצור מזון שאיש אינו צורך כרוך בבזבוז אדיר של משאבי טבע  - אדמה, מים, דלק, גרעינים, דשנים וחומרי הדברה. כשמדובר בשליש מיותר מכלל הייצור של מזון, הבזבוז של אמצעי ייצור הוא ענק - הייצור של מזון מבוזבז צורך למשל את כל כמות המים השנתית הזורמת בנהר הוולגה, הנהר בעל כמות המים הגדולה ביותר באירופה. אם מזון מבוזבז היה מדינה, היא היתה השלישית בגודלה, אחרי ארה"ב וסין, בתרומה השלילית לפליטת גזי החממה בעולם.

 

מגזין "נשיונל ג'יאוגרפיק" בדק את המחקרים של סוכנות המזון של האו"ם, ומצא כי מספר סוגי מזון מושלכים לזבל יותר מאחרים. הנה הם לפניכם אלופי הבזבוז במזון. האחוזים מציינים את שיעור המזון הנזרק לזבל בכל קטגוריה.

אגב, נראה לי שלא רק אשכנזיות יזעזעו, אבל זה ניחוש פרוע...

המסדר ירקות בסופר זורק את מה שאנשים לא יקנו ופוגע בשאר הסחורה
הוא רק מרוויח עוד תוצרת (שלא נפגעת מהרקבון) בזכות הסינון והזריקה שלו
והחקלאי לא קוצר כי אם הוא יצטרך להתעסק בסחורה שאין לה לקוחות אז הסחורה שכן נמכרת תרד באיכותה ויכולה להיפגם.

מי שבאמת זורק אוכל ראוי למאכל אלו חברות הקייטרינג.
לא מדבר איתך על תפוחים שלא נקטפו או גזרים שנרקבו במכולת, זה אוכל מבושל וטוב לאכילה שנזרק טונות לפח כל יום, בגלל תנאים מחמירים (מדי) של ארגוני הבריאות
ככה שאם קייטרינג של חברת תעופה הכין אוכל לטיסה שבוטלה, 300 מנות הולכות לפח כי אסור להקפיא את זה למחר... וזה דבר יומיומי שקורה במפעלי קייטרינג האלה, טונות של אוכל מבושל אכיל ומוכן שהולך לפח

שבושל באותו יום ולזרוק את כל האוכל שנשאר בסוף הארוע (ארגונים כמו "קרן הצדיק" אוספים את האוכל שמיועד לפח לבתי התמחוי).
אבל חברות ה2ייטרינג הם מיעוט שבמיעוט, החלק העיקרי הוא ככל הנראה מה שנזרק מבתים פרטיים ומוסדות ציבוריים.

(למעט סלטים, נראה לי)

ואסור לו גם לתרום כי מפחדים מתביעות

פעם היה אסור, היום עושים את זה מבוקר, לקחים אוכל שנשאר עדין חם בטמפרטורה מסויימת לחופיות ששומרות חום, ומביאים את זה לבתי תמחוי. ראיתי את זה בבסיס

תבדוק כמה אנשים עולים על טיסות של מעל 3 שעות של יום
מפעלי הקייטרינג של שדות התעופה זורקים טונות של אוכל מוכן כל יום עוד במטבח, עוד כמה טונות נזרקים משאריות של כל טיסה (ושוב, אוכל מוכן וראוי למאכל שלא נגעו בו)

קרוב שלי שמנהל בית תמחוי רוצה לאסוף שאריות כאלו מאולמות וכדומה אבל יש לו הרבה ביקורות של משרד הבריאות...

אחותי התחתנה (בחתונה שניה) באולם קטן וזול.

ולמנות הבשריות השתמשו כנראה במנות שהקפיאו מארוע קודם.

למחרת כמעט לכל האורחים בחתונה היה קלקול קיבה..

חוץ מאלו שלא נגעו בבשר..

שום דבר בטבע לא הולך לאיבוד: "חוק שימור החומר". מאידך, מאוד לא מומלץ להאכיל אנשים במה שנשאר על הצלחת של מישהו אחר בגלל החיידקים [יש סיבה שבאופן טבעי מגעיל אותנו לאכול דברים אכולים למחצה וכאלה שנראים או מריחים לא טוב.]  גם לא מומלץ "לגמור כל מה שנמצא על הצלחת". זה פשוט לא בריא. ברגע ששבעים צריך להפסיק לאכול. סכרת, לחץ דם גבוה, התקף לב ושבץ מוחי הם רק חלק מהצרות שעלולות לבוא על אלה שבאופן קבוע אוכלים יותר מאשר הם מרגישים צורך לאכול.

 

אז מה עושים עם שאריות האוכל? יזמים צריכים לקחת את העניינים בידיים, למחזר ולעשות מזה ביזנס. זה יכול להיות עסק ריווחי ו"על הדרך" לדאוג לכך שנחיה בסביבה נקייה יותר, בריאה יותר ונעימה יותר. אוכל מוכן [ממסעדות ואולמות של שמחות] שאיש עדיין לא נגע בו, אפשר לחלק לבתי תמחוי ולמשפחות עניות.

העלינו פה בעיה באמת רצינית..
עם שהיה רעב ללחם לא יכול להשחית בארץ כל כך הרבה מזון..בואו ננסה להגיע להחלטה יחד מה אפשר לקדם בנושא:

מזעזע אמהות ואבות מכל העדות

שיזרקו שאריות של אוכל מאשר שייתנו למישהו אחר

למה את מעדיפה שיזרקו מאשר שייתנו למישהו אחר??

שבאה עם סלט קטן.
ביקשנו שלא יביאו לנו את הסלט כי אנחנו לא נאכל אותו (הזמנו סלט גדול בנפרד).
בקיצור לא היה אפשרות...המלצרית אמרה שזה חייב לצאת עם המנה. הסברנו לה שזה סתם יזרק וחבל, אבל זה היה הנוהל...

מה היה קורה אם הייתם אורזים את הסלט ולוקחים למחרת בבוקר לעבודה עם לחם?

יש לנו חברים שקנו כמעט הכל יד שניה ומרוצים בסך הכל מרוב המוצרים.

 

זה מאוד תלוי מה המצב של המכשיר וכמה עולה התיקון שלו (וגם למה הוא נהרס?).

כמה שנים- אצלינו בערך 3

ואצלם הקודמים 5- 7 אולי..

התיקון משערת באיזור 500 1000

מכשירים חדשים לפעמים לא מחזיקים יותר מ-5/6.

שרדנו..

הוא הקפיא במקרר את הכל.

ופתאום הפשיר והרס את כל הדברים שבפריזר.

מענין שבדירה אחרת הוא נהרס פחות

ובדירה השלישית כל הזמן נהרס

פעם בחודש לפחות.

בכל מקרה, לזרוק, די, נגמר.

הם שברו את הכפתור

פעם הוא היה מקרר חזק

הבנתי שכיום הוא לא משהו.

היום שארפ או סמסונג הטובים לא?

אתה יודע מה הכי טוב?כיום.

רוצה משהו חזק וטוב.

וגם לא יקר

רק אם אפשר.

כי לתקן זה לא שווה כבר עדיף להשקיע.

או שזה לא נכון בעידן של היום?

יש את הישנים (בני 10+) שעובדים תקין בלי שום בעיה ועם חלפים זולים ששווה לתקן, ויש את החדשים (7- לדעתי) שלא שווים את זה.

 

אין לי נסיון עם שארפ, ועם סמסונג יש נסיון אבל לא מספיק שנים כדי להצדיק את זה.

איך אפשר לדעת איזה משניהם?

אבל נתקלתי בשני הדגמים. הישן אצל הוריי (בן הרבה יותר מ-10) עובד חלק, וזה שהיה אצלי כבר אינו והוחלף בחדש בגלל עלות תיקון יקרה מדי.

 

בישנים זה חלקים פשוטים שזול יותר לתקן, בחדשים זה "כרטיס" שצריך לתקן.

החלפתם בסמסונג?

כמה שנים כבר?

אני אשאל עוד אנשים 

לפתוח שרשור חדש ?

כאן או במקום אחר?

איך משרשרים את זה לעצמי להודעת הפתיחה?

 

מקסימום נאחד אותם או נפצל או נערוך או נמחק.

@צריך עיון

איפה הסרטון הזה?

לא ראיתי נראה מסובך

הבנתי לפי ההערה

בסוף נעזרתי בשרשור בנשואים טריים

ניצלשתי שם.

אולי אמשיך כאן.

אם לאזור המרכז אז לא הייתי מתקנת
כי מאוד קל למצוא שם יד שנייה במצב מעולה.

אם אתם לפני מעבר בכלל לא הייתי חושב על תיקון.
אחרי התיקון מי נותן לכם אחריות שזה יהיה באמת מתוקן ונוסף לזה העלות של ההובלה נראה לי מיותר.
תמכרו אותו לאלטע זאכען תמורת עשרים שקל עדיף.

אבל לא הבנתי את סעיף 2
יש להם כיסים יותר עמוקים אז הם מרשים לעצמם להפסיד לתקופה, זה לא חלק מהעניין של שוק חופשי?

של לאומי ופועלים נועדו ליצור מכשול בפני הקמה של בנקים אינטרנטיים עתידיים שצפויים היו להפתח.
כן, העניין הוא שאחת הבעיות המרכזיות שהשוק החופשי נאלץ להתמודד איתה היא בעיית הריכוזיות וזה העניין, הבנקים בישראל נמצאים בשליטה כמעט מלאה של חמשת הבנקים הגדולים לאומי, פועלים, דיסקונט, מזרחי-טפחות והבנק הבינלאומי.

להטיל עליהם הגבלות כדי ליצור תחרות מלאכותית?

אם הממשלה החליטה לפתוח את המשק לתחרות אז היא תפתח אותה, מה הבעיה?

1 הגיוני אבל לאור 2 זה נשמע בעיה ממש קטנה
2 מה קורה אתה מצפה מהמדינה לעשות?
3 מה עושים הבנקים האחרים? כשמעבירים כסף לבנק אחר יש עיקוב של 3 ימי עסקים.
4 רגע, תוכל לספק לעסקים שירות מלא. למה לא?
5 so?

בקיצור מסקנה אחת, וועדה ממשלתית לא עושה כלום.

אחרת מישהו שיש לו הרבה כסף בתחום אחר (ע"ע חברת ביטוח) היה פשוט רץ לפתוח משהו בסיסי.

זה לא חייב להיות מי יודע מה, אבל יכול לתת שירות לא רע בכלל לחלק מהלקוחות שלא צריכים מי יודע מה, וקצת יותר בזול.

 

 

השאלה אם משתלם, לעסק קטן חש סיכוי מאוד גבוה להיסגר בשנתיים הראשונות שלו אם הוא לא מנוהל נכון.
לכן כדאי ללמוד קורס בסיסי בהנהלת חשבונות, ניתן ללמוד בכל הארץ במכללות הפרושות בה וכן אפשר ללמוד את זה גם ביוטיוב.
דבר שני כדאי לקחת את הקורסים של מעו"ף או מט"י, להתחבר לרואה חשבון מוצלח כמו @איש השקים למשל וכן לקרוא ספרים ובלוגים בנושא כסף.
בהצלחה.

למה לא להעלות לראשי?

 

 

לא לקפוץ יות מידי גבוה יותר מידי מהר

ולהיות מוכנים לעבוד חכם וקצת קשה בהתחלה

את שואלת מבחינת מוסדות המדינה או בכלל?

אבל אין לי ראש פרקטי. אני מעולם של אסתטיקה.. החנות בהקשר הזה. לכן רציתי להבין מאיפה בכלל מתחילים