פורום אולפניסטיות (עמוד 182)

מגמות: פסיכולוגיה, ביולוגיה, תיאטרון.

הכי שווה שיש. באמת.

ואם ישלך עוד שאלות, אני כאן 

ותאמיני לי, בהתחלה זה נראה שיא הבאסה והכל.

אבל לומדים להעריך את זה. ואפילו לאהוב.

אחיות שלי בפנימיה, ואני רואה כמה לי פשוט הרבה יותר טוב. יש זמןן. וביתתתת.

ב"ה.

אולפנא מטורפת. באמת. אין דברים כאלהה.

לא יודעים אם זאת אחת כותבת הכל או כמה!!!

וזה אפילו לא מצחיק.

ונראלי אני יודעת מי את (מתלבטת בין 3..), ואת פשוט לא מצחיקה אפילו.

לא אומרת איזה אולפנה!! ויש לנו מנהל (:

אולפנא: צביה (לא משנה איפה)

ויש מנהל...

יש מנהל, ראש אולפנה.

 

ויש מנהלת תיכון..

כפר פינס (שליטעעע! )

רב- הרב צהר!

 

[זה המקום להזכיר שיש פורום סגור לאולפנה

למעונינות,שלחו לי מסר..]

ויש לנו ראש אולפנא|בת.|

ומנהל חופר רצאאאחחח |בן| שנדחף לנו ואין לו גבולות |מבואססס|.

 

יש ראש אולפנא

מנהלת תיכון ומהלת חטיבת ביניים

היית במעיינות א'?

ויש לנו מנהל....

צביה מעלה אדומים- שלוש מנהלות, ומנהל... רב.

הוא דוד שלי!! אחלה גבר ;)

וניצלו"ש: יש פורום לאול' אז מי שמשם...
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f150
[שווה הקלקה]

איך צחקנו על הנעלי עקב שלה (:

רבינו נוימן

צביה ויש לי מנהל

רעיה כבווווווווד

ויש לנו ראש אולפנה אחד ה-שפיצים!

ראשת אולפנה בת (פשוט נורית)
ובעלה הוא הרב של האולפנה זה דיי ביחד כזה..
אגב-אולפנת מעלה לבונה כבוד

האולפנה הכי משפחתית שיש אולפנת אמנה כפ"ס כבוד!!!!!!!

יש לנו ראש אולפנה ומנהלת תיכון ומנהלת חטיבה....

זהבביי.. כמוני כמוך..

אולפפנת רעיה!!

ורב פשווט ששפפיץ!!=]

 

פרטים פרטים פרטים...

 

זה אנונימי-ממי נבקש פרטים???

 

וצריך לפרסם גם בבתי ספר...

20121027215349.doc

נשמח מאד אם תוכלו להפיץ אותה בבתי ספר. 

כי ישלי טלוויזיה בבית...

אבל לא באלי.

אני יבוא בעיקר בשביל לפגוש בנות מסוימות מאוד מאוד מאוד...

בתהילה, אז למה לבדוק?

 

אבל-מישי הזמינה אותנו,קרובת משפחה שלי.אבל לאנראלי שאני באה.

 

והזוי שזה עכשו!!

משו פה לא הגיוני, ילדונית.

"חמשושית חמשושית תני לי יד...

לא אני לבד לבד....."

(איזה שטיות ברעיה לא כותבים הרבה........ואמאמ כבר היה ההשבעה מה את רוצה להגיד בזה???)

כתבה משו לא נכון...

וואי.... איך שנהנתי !!!

איזה שמינסטיות שפיציות! 

ואיייי הייתהה השבעה מטורפתתת!!! אין דברים כאלה

מילה שנהנתי..

אין עלינו חמשיתשע"ג..!!!

האולפנסיות וזה מרגיש שזה רק שלי בהרן..

ומי שיודע למה אני צוחקת,

יודע.

 

ידעתי שתביני

בכ"מ, נראלי אריאל לירושלים ומשם לאב"ש.

או אריאל לת"א ומשם אב"ש?

אוולי אם אין מירושלים לאבן שמואל תסעי ממירושלים לבאר שבע ומשם  לאבן שמואל (מבאר  שבע יש בטוח... חברות שלי נוסעות בו) אבל תכנסי פשוט לאגד...

יש גם מתל אביב קו לבאר שבע לא ישיר והוא עוצר בדר באבן שמואל...

כל קו לא ישיר לב"ש  נראלי עובר דרך אבן שמואל..

כבר מחפשת דרך? קודם תבדקי תאולפנה! ותשאלי את אחותך...

כתבתי אולפנות באיזור ירושלים לא פנימיה מלאה..

 

-צביה מעלה אדומים

-עופרה (נראלי..)

-רעיה 

-צביה אומנויות (ירושלים)

 

 זה מה שעלה לי עכשיו.. מקוה שעזרתי! בהצלחה מותק!

   שבת שלום! 

אבל היא ניסתה בערך את כל מה שרשמת ומא"ד מהניסיון שלי לא יתאים לה. קצת קשה לה עם מסגרות...

(לא אומנויות) אני לא חושבת שזה כזה דוסי אבל היא יכולה לנסות...

די דוסי בירושלים בלי פנימיה בכלל

הצוות דוסי והחצאיות שמה עד הרצפה אבל מקבלים לשם כל מיני סוגי בנות אז יש את היותר דוסות ויש את הפחות...

(וואו, איזה משפט רוסי יצא לי..) והמבין יבין..

אולפנה שהיא מצד אחד מאוד דוסית ומצד שני רמתה הלימודית נמוכה. בפועל אני רואה יותר הליכה לשני קצוות - א. אולפנה שמסננת ובוחרת את הטובות (עד כמה שניתן) הן ברמה הדתית (מבחינה חיצונית) והן ברמה הלימודית, ב. אולפנה שמקבלת כל אחת הן ברמה הדתית והן ברמה הלימודית.

 

זה חבל כי למעשה יש קשת רחבה של בנות ואין שום קשר בין רמה דתית לרמה לימודית. מה שיש הוא מוסדות אליטיסטיים שרוצים לקבל מן המוכן ולא לעבוד, ולכן הם עושים סינונים ובוררים. 

לא בטוחה שיש גם עכשו

קוראים לזה חמ"ל - חכמת הלב.

וכבר אין את זה.

חחח.

כמו שכתבת- היא ברמה לימודית ממש גבוהה והיא טובה והיא די דוסה... 

וגם באיזור ירושלים וחצי פנימיה.

 

בהצלחה!!

לכל אחת יש את ה"דוסי" שלה

הצוות דוס אבל הבנות הולכות עם ארוך (ממש) רק בבצפר אחרי זה.. מכנסיים, מיני.. אני לא רוצה להכליל ע״י יש שם גם דוסות! ו ובנות טובות.. מבחינה דוסית בכללי לא לוחצים.. ורמה לימודית.. נחמד בסך הכל..
כל זה מיניסיון אישי!
שיהיה בהצלחה!
יש לך את צביה מא״ד , צביה אומנויות, אור תורה, עופרה.. וכו׳...

נשמע הזוי,אבל דווקא ישמצב שזה מתאים..

בהצלחה!!

אני חומדת במעלה לבונה ואני יכולה להעיד שאני לא הזויה בכלל . (תודו שעכשיו השתכנעתן) סתם.. יש לאולפנה פלוסים ומינוסים כמו כל מקום אחר. בכללי אני שם כבר 3שנים ועדיין לא נתקלתי במשהו שממש גרם לי לא לאהוב את האולפנה. אבל כל אחת וגישתה. ממ פרטים שאולי תרצי לדעת:
יש מלא סגנונות של הבנות ברמות שונות (ברסלב, פרחי, מתנחל, עירוניסטי, ונורמלי)
הרמה הלימודית לא בעננים אבל גם לא נמוכה. יש קטע דל משמעת עצמית. אם את לא רוצה ללמוד, אף אחד לא יגרור אותך לזה. בעיה שלך.. הצוות הוא הדבר הכי מדהים בעולם ויש לנו קשר פשוט מעולה! וגם למדריכות השפיציות! לא מעירים לנו על צניעות (כן כן מה ששמעתן..). זה בא מהבנות עצמן. כל אחת עם הצניעות שמדברת אלי. (יש בנות עם שאלים ויש בנות עם חולצה קצרה. וזה לא מגבלה שגורמת לפערים חברתיים).
בסה׳כ אולפנה קטנה
ומשפחתית, אה-חצי פנימיה (חוזרים שלישי וחמישי ויש איזה 4 שבתות בשנה) במרחק 3/4 שעה מירושלים לכיוון השומרון (בנימין) ויש הסעות אם זה קריטי. אפשר סתם כך לבוא ביום בהיר לראות תאולפנה. אני מבטיחה שיתייחסו יפה. אם זה דיבר אלייך ואת רוצה עוד פרטים ונגיד תמס׳ פלאפון שלי לתאם דברים אז בכיף תמיד אה, ואם את באה לאולפנה בגלל התנאים-אז אל תבואי..אנחנו חיות עם זה בסבבה אבל תלוי איזה בנאדם את.. 

שחשוב שהצוות יהיה טוב ותומך. חברות זה מאוד חשוב, ומורות זה לא במקום חברות, אבל - יש גבול למה שבנות בגיל צעיר מסוגלות להתמודד איתו, וחברות לא יכולות לתת מענה לכל בעיה. יש מצבים שהטוב ביותר לעשות בהם הוא להתעייץ עם מבוגרים. פנייה לחברות בעניינים כאלה, יכולה להתגלות כהחלטה מוטעית. ברור שלא כל מבוגר הוא כתובת עבור עניין כזה, אלא רק אדם שיש לך קשר טוב איתו ושברור לך שאכפת לו ממך.

ואני לא מדברת דווקא על מצבים קיצוניים, אלא גם ובעיקר על מצבים רגילים שכמעט לכל אחד יוצא להתמודד איתם. הדבר נכון שבעתיים כאשר הבת נמצאת בפניימיה, וצוות האולפנה בעצם די ממלא את מקום הבית. מי לא רוצה לדעת שיש מישהו שנמצא שם בשבילה תמיד, שיעזור לה בכל מה שתצטרך, שאכפת לו ממנה ושהיא יכולה ללכת לישון בשקט, כי יש מי שאחראי על העניינים, גם כאשר היא רחוקה כמה שעות מהבית שלה. כאשר זה לא קורה - לא רק שזה חבל (כי תקופת האולפנה היא הזדמנות לרכוש אמון בבני אדם - דבר שחשוב מאוד לחיים אחר כך), זה גם יכול להיות בעייתי. אחותי, למשל, לומדת באולפנה גרועה עם מורות מזעזעות, והיא לא רוצה לעבור כי היא אוהבת את החברות. אני חושבת, והלוואי שאני טועה, שבעוד ממש מעט זמן, כשתסיים ללמוד, היא תצטער על תקופה שלא תחזור לעולם, ושהייתה יכולה להיות הרבה יותר טובה. כשאני נזכרת באולפנה שלי (סיימתי לפני 7 שנים) יש לי זכרונות נפלאים, יש לי סיפורים מקסימים ורגעים בלתי נשכחים. חבל לי שלאחותי לא יהיה את זה. 

פרויקט ייחודי, זה בטוח. יש תמיד תגובות לכאן ולכאן, על כל דבר בחיים, אבל בהתחשב בעובדה שבית הספר במתכונתו הנוכחית לא ממש מפתח את החשיבה והיצירתיות, אולי כן יש מקום לשקול לנסות תכנית כזאת, למרות העלויות, שהן אכן לא מבוטלות. 

רק דבר קטן לגבי ה-50 מילים, כל אחד יכול לזכור 50 מילים ואף יותר, אם רק ילמד את השיטה לכך שהיא מאוד פשוטה. מכאן ועד לזכור 50 מילים תוך דקה הדרך ארוכה מאוד, והיא דורשת אימון רב והשקעה גם הרבה אחרי שקורס מיכאל מסתיים.

זה כמה שבועעת נפגשים פעמיים בשבוע ולומדים שיטות יעילות לזיכרון וללמידה למבחנים...יש גם דרך לימוד של הבנה אחרת במתמטיקה ובאנגלית...את יכולה להיות בזה ולפרוש מתי שאת רוצה. אני אישית לא ממש התחברתי לשיטת לימוד, נשארתי כמעט עד הסוף ואז הבנתי שבשבילי זה לא מתאים ..זה תלוי ..תנסי ותבדקי מקסימום את יכולה לפרוש!

את יכולה ללמוד על זה פה-

על לימודי אנגלית
ני חושבת שזה בזבוז זמן וכסף.

אני לא הולכת אבל חברות שלי אומרות שזה ממש אחלה!

כי בית הספר לא מלמד בסגנון כזה בכלל. למעשה, הסגנון של מיכאל הוא ייחודי, ואני יכולה לומר שגם אם ניתן ללמוד את הדברים גם בהזדמנויות אחרות (לדוגמה, כשלמדתי הוראה מתקנת נחשפתי ללא מעט מהטכניקות שנלמדות בשיטת מיכא"ל), עבור אנשים רבים זו תהיה אחת ההזדמנויות הבודדות ללמוד שיטות כאלה, וסביר שההזדמנות היחידה ללמוד שיטות כאלה בזמן התיכון, שהן, כאמור, שיטות מאוד יעילות.

הייתי בזה,זה נחמד, אבל היה לי די משעמם במפגשים..

זה באמת עוזר בחלק מהדברים,הצלחתי לקרוא בערך 1500 מילים בדקה בגלל זה..

השיטה שהם מלמדים לקריאה מהירה זה קשור לתנועות עיניים? או שזה משהו אחר?

-מכנסים לבנות כאלה עם תחרה עבה בלמטה..

 

-עליונית יפה לשבת (לא של ביסיק יו..)

 

 

זה מול גזית בעיר

חצאיות ארוכות, יפות, נוחות.. ולא יקרות.. זה לא קיים!!

 

אני גיליתי שבשבת יותר עובד למצוא חצאיות לא ארוכות שיפות עם תחתית.. ויש לי 2 תחתיות יפות.. [אחת עם רקמה יפה כזו.. של פרחים.. ואני חורשת עליה..]

 

וליוםחול זאת באמת בעיה[ג'ינסים יענו..] כי אני גם בגודל בעייתי.. במידת אמצע [בין 38 ל40.. ככה ש38 קטן עלי אבל 40 גדול..] וגם אני יחסית נמוכה.. אז כ-ל החצאיות ארוכות מידי עלי..

 

 

 

ועטרת- את יכולה למצוא מכנסיים בבתעין והעין ה3..

 

ועליוניות לבנות יפות ראיתי מלאא בתמנון.. בסופעונה.. אבל מינהסתם כבר הרוב נגמרו..

"הודיה עיצובים"!!!!!!!!!!!!

יש בחור בקיר.ובאוטנטי

בס"ד

יש קרוב לחור בקיר, לכיכר ציון.. ממש מול מזרחי טפחות,

ואמרו לי שיש עוד חנות במלך ג'ורג'..

בחנות סינדרלה מול מחנה יהודה חצאיות יפות אבל קצת סמרטוטיות אבל כולןם מסתובבות איתם..וזה עולה 30 ש''ח

יעל-- החנות הזאת השתנתה..עכשיו כבר אין שם..[נראלי..]

יש שם גם פרינס-חצאיות ארוכות, תלוי למי, אבל תמיד יש תחתית,ומכנסים כאלה עם תחרה..

(ד"א זה חנות שלמה של פרינס.. )

יש בת עין, אוטנטי(טוב לעליוניות..)

יש הודיה עיצובים, שגם שם יש חצאיות ארוכות, אבל זה לא באותו איזור..

תהנו!!

 

חצאיות מהממות וארוכות(יש גם קצרות) של פרינס ועוד מלאאא חברות בערך 100 ש"ח...

 

כי אני מזה בעיתית!  וכל החצאיות גדולות עלי.. |נמוך| אפילו מידה אחד של פרינס ואלה זה כזה רואים שזה ארוך וגדול יותר..

קיצור..

אני תמיד מסתובבת בירושלים ואף פעם לא ראיתי הבירה! איפה זה? ליד מה?

אבל תודה

רחוב קינג גורג (נראלי...)בצד עם הפחות חנויות... מעליו אין חנויות  לבערך 50 מ'...

בהצלחה...

 

אני כאילו מזה לא מכירה..רק תחנה מרכזית..קצת מחנה יהודה...

יש שם חצאיות בחמישים שח ב100 שח וב130 שח

איפה יש חצאיות לא ג'ינס ארוכות? (לשבת וליום חול)

יש מלא... פשוט צריך לדעת לחפש...

אבל זה ג'ינסים כעע?!

זה במרכז העיר, חנות עמוסה בבגדים.

אגב, יש שם חצאיות שעוברות את הברך ב10 סנטימטר בערך(פשוט לא ידעתי למה אתן מתכוונות ארוך)

הרוב ג'ינס.

בעזהי"ת

 

בחובבי ציון.

בחנות ג'ינגי, שיש מעליה באמת שלט של 'אופנת קטי' 

ובבת מלך, כמה חנויות ליד.

 

ילדה- היזהרי בדברייך!!

 

סתם. אני, מוזמנת

יש בעיה?

למה להיזהר?

 

היא (או את) תאכל אותי?

 

והיא גם למדה בבהרן..

שיהיה בהצלחה..

 

בס"ד

את תביני שעם הזמן זה לא מסתדר-ושעוברים מסגרת,משנים סביבה...החברויות הקודמות מתפרקות והחדשות מתחזקות...אמנם זה נשמע לא טוב וזה מאוד קשה-אבל הזמן עושה את שלו,ותאמיני לי-הוא יעשה הם לא מוכנות לקבל את המעבר שלך-ולכן הן מתייחסות אלייך בקרירות...אל תתרגשי מזה ותתני לזה תשומת לב-תתרכזי בלפתח חברויות חדשות באולפנה שלך...לדעתי זה הדבר הנכון מותק מותק מותק!!זה מה שאת...!!אל תעלבי מזה-כי זה באמת לא שווה להתייחסות שלך ואשרייך שחשוב לך ואיכפת לך מהחברות הישנות-שלפי מה שאת אומרת הן דווקא מעדיפות להזניח את החברות..-מה שנראה הגיוני דרך אגב... תחייכי חיוך ענק לעולם והוא יחייך בחזרה...

דבר ראשון ישמצב שזה התלהבות ראשונה והכל...

דבר שני באול' שהם נמצאות (...) - היה השבוע על ההתחלה סמינריון עמוס וכו' וכו' ולכן ישמצב שדווקא השבוע הם התלהבו יותר...

דבר שלישי תנסי למצוא דווקא את המשותף - דברו על הסניף, על החיים בכללי... לא חייבים דווקא לדבר על הדברים שכל אחת חווה בנפרד...

נראה אותך בשבת טרמחיות

תקשבי נשמה אני באתי גם לבהרן ובאנו חמולה ממש..בטח את מנחשת מאיפה אני אבל תאמיני לי שזה גם ממש קשה לבוא ולהפתח ולבנות שאתה עם בעצם מהגן ופתאום עעכשו לה]תח לבנות אחרות..!!

ונשמה גם אנחנו בסניף תמיד הבנות של בהרן מתלהבות ומסתפרות חוייות ובנות מאולךנות אחרות פחות כי אנחנו הרוב אבל זה באמת רק ההתחלה בסופו של דבר כולם זה אותו דבר לא משנה מיפה את ואם את בבהרן רעיה חלוצה אבן שמואל.. וויהיה טוב כל ההתחלות קשותת..!!(לכולם)..

 

 

בס"ד

 

זה קורה.

כמה שזה מבאס...

 

אני שביעיסטית. השארתי הרבה חברות בבי"ס הקודם, עוד מכיתה ח'..להגיד ששמרתי על קשר? בימי חמישי בתחילת חמישית הייתי קופצת אליהן לאול' ואומרת שלום...אחרי חודשיים זה נגמר..

אז אני רואה את חלקן ביישוב, אם וכשאני יוצאת בליל שבת. חלק לא גרות פה, אז אני לא רואה..

 

זה נשמע ממש מדכא, אה?!

אז זה לא מדוייק. שמרתי על קשר עם החברות הטובות, האמיתיות שלי. וגם אם נפגשים רק פעם ב.., ברור שאנחנו חברות ממש טובות!!!

 

אז כן הייתי ממליצה לך לשמור על קשר עם חברות טובות. אולי אם הרבה חברות שלך באותה אולפנה אז לקפוץ לבקר. הרעיון של אריאל רמב"ש טוב-אם את בתנועת נוער, תקפידי לבוא. אסמסים לחברות, טלפון למישי אחרת כל כמה ימים- זה שומר על קשר.

אבל מדובר בקשר רופף. לך יהיו באול' חברות חדשות, וגם להן.. רק תשמרי על קשר ידידותי+...מנסיון, בעוד כמה זמן (עד פסח סתם, בסביבות חנוכה...) כבר יהיו לך את החברות שלך- אלה שאת חיה איתן 24/5, ולחברות בבית..תיהי ידידה, מלבד לבודדות.

 

מוזמנת באישי.

 

בעזהי"ת

 

|חש ת'צמו נוראא גדול|

 

שתדעי רק-

שבאיזשהו שלב, אחרי התיכון, אחרי האולפנא [כן, גמני בוגרת בהר"ן כידוע]- קשה מאווווווד לשמור על קשר עם הבנות מהאולפנא.
כי גרים רחוק, וכל אחת עסוקה בשירות לאומי שלה, והחיים ממשיכים..

 

ואז פתאום חוזרים לחברות ילדות, החברות מהצ'כונה, מהיישוב..

 

וזה הכי כיף בעולם

אוהבת -

 

מכירה את שבט לביא של השכונה?

הקיצר, הם שבט ממש פעיל שהם התחילו עם זה בערך בשנה אחרי הש"ל...

למרות שהרוב שם כבר נשואות אז הם ממש ממש שומרות על קשרים ואפילו יוצאות לכיכר בשבת...

 

אני בסניף, ואני חולה על הסניף שלי, באה כל הזמן!!!!!!!! אני מסתמסת, מתקשרת וגם נפגשת.......

ובעז"ה יהיה טוב! תודה לכן

הכיתה שלנו התפרקה לגמרי, נפוצה לכל רוח, ומדובר בסך הכול ב-7 שנים לאחר סיום האולפנה. אף אחת כמעט לא חברה של אף אחת, אבל כשאני מסתכלת על זה לעומק ברור לי לגמרי למה זה קרה. חברויות של תיכון הן לרוב לא חברויות מבחירה. האולפנה שיבצה 30 בנות בכיתה אחת, דחסה אותן ביחד 7 שעות ביום 4-6 שנים, הוציאה אותן לאין ספור פעילויות, לבלי סוף שבתות, לטיולים ביחד, אבל..........ברגע שהמשטר נגמר, האנגלים יצאו מהארץ...סתם ,

האולפנה נגמרה - הכול נגמר!!!

 

ולמה? כי הן אף פעם לא היו באמת חברות ולא רצו להיות באמת חברות. היינו חברות רק כי האולפנה "שידכה" בינינו באופן מלאכותי ותחזקה את ה"שידוך" הזה במשך 6 שנים. זו לא הייתה חברות אמיתית, ולכן היא לא החזיקה מעמד. זה מה שקורה ברוב המחזורים אחרי סיום הלימודים, גם כאשר בזמן הלימודים נראה שהחברות אמיתית, הרבה פעמים זה לא כך.

 

לדוג' - אמא שלי למדה אח"כ וגרה עם החברות מהאולפ'...

אז הכל תלוי לאן מפתחים את זה!

אחת נשארנו לבד וזה גם שיא המעצבן.. אבל תאמת חשבתי שיהיה יותר גרוע..

כילו עד שנפגשים זה שיחה שלמה על האולפנה וזה רק מבאס אותי יותר..

לא חשבתי על זה מעולם. לא למדתי בפנימייה. בתום כל יום לימודים, כל אחת מאיתנו הייתה חוזרת הביתה ובאה שוב לאולפנה בבוקר למחרת. ובאמת מה ההבדל בין זה לבין קורסים באוניברסיטה?

וזה כ"כ יפה, אבל, לצערי, יש גם מקרים הפוכים. מהשכבה שלי, למשל, (לא בהר"ן) לא נשאר כלום. אין קשרים, לא רק לי, כמעט לאף אחת. 

אם אני יהיה מדריכה תזכירו את זה לחניכות שלי, טוב?

איזה כיף למדריכה שלכם

ואיזה חניכות חמודות אתם.

בין מאתיים ל-ארבע מאת תלוי בסוג. אם הגיטרה טובה? זה תלוי באיזה מצב אתן קונות ואיזה מחיר..

יש גם גיטרות חדשות שכן שוות משו באיזה 300/400.... אבל עדיף יד שניה..

אני לא ממליצה על גיטרה יקרה עבור מישהי שרק התחילה ללמוד, למשל, כי בשלב הזה גם כך המיומנות נמוכה וגם עדיין לא ברור האם תבחר להתמיד בנגינה. אבל, כן, יש גיטרות מאוד יקרות - של אחי עלתה 2400 ש"ח, והיא, לטעמי, שווה כל שקל, בייחוד ברמת נגינה גבוהה כמו שלו.

300..... מחנות מוזיקה... רוצה ת'מספר?????

יש גיטרות (קלאסית) של חברת caraya ב200 שקל כל מיני צבעים.. אפשר להשיג בכמה מקומות.. יש בתחנה המרכזית בתל אביב (דוכן כזה) וגם יש בסינמה סיטי ראשון לציון גיטרות באמת טובות (יחסית ל200 שקל כן..?!! ;) ) את התמונות את יכולה להדביק רגיל עם דבק 3 שניות או דבק חזק אחר רק את צריכה לשים לב שהם לא יפריעו לה לנגן איתה.. כדאי לכם לקחת בת שיודעת לנגן ולראות אם היא תצליח לנגן בלי שהתמונות יפריעו (:

ואם את רוצה יש לי עוד הצעה פשוט קחו את התמונות ותהפכו אותם למדבקות (אין לי מושג איך עושים אתך זה אבל אפשר לברר) ואז תהיי בטוחה שזה לא יפריע לה לנגן ((((:

הצליל. בגיטרה פחות חשובות התמונות והמראה, ויותר חשוב הצליל. היא חייבת לאהוב את הצליל, אחרת סביר שלא תנגן בה. אם גיטרה שיש לה צליל טוב ושהיא איכותית, היא גם לא זולה, בדרך כלל. מה גם שסביר שכבר יש לה גיטרה. הדבקת תמונות על גיטרה הורסת אותה וחבל. למרות הרעיון המקורי (כל הכבוד!) הייתי ממליצה ללכת על פורמט אחר של מתנה ולא גיטרה, כי כאמור זה מסובך לשלב את זה עם הדבקת תמונות, כי זה יקר, וכי היא ורק היא צריכה לנסות אותה ולראות אם היא אוהבת את הצליל. לשמור גיטרה בבית כשהיא לא בשימוש (לדוגמה, אם לא תאהב את הצליל) זה מאוד חבל וגם תופס הרבה מקום, וחשוב שהיא תשמח במתנה ולא תראה בה עול.

השכמות, כיבוי אורות, שחנ"שים שעת מדריכה, פעם בשבוע פעולה(בד"כ שלישי) נראלי גם טיפה עבודות משרדיות(משו בקטנה), לארגן חלק מהפעילויות באול' ונראלי זהו..

הצד הלימודי, וגם החברתי..והמדריכות על החברותי ואם טוב לך באולפנה, מה קשה וכו..P:

להיות עם הבנות, סחנשים (והרבה!!) , פעולות ,לעזור קצת בלימודים ונראה לי גם קצת עבודה משרדית אבל ממש בקטנה.. קיצר בעיקר להיות עם הבנות

אבל בדרך כלל זה בר"ח וגם זה לא תמיד..

כילו בפנימיה זה הרבה הרבה יותר! אבל מינסתם הם עושות גם דברים שאחנו לא יודעות עליהם

מה קורה..ודי זהו~~~

המדריכה שלנו עוזרת לבנות בלימודים, סחנ''שים, פעילויות, שעת מדריכה, היא ושאר המדריכות אחראיות לארגן את רוב הפעילויות באולפנה  וזהו נראלי   

לשחנש.להיות איתנו.לעזור בלימודים.לארגן פעילויות לאולפנה.ופעולות בשני ורביעי.ופשים בבוקר.

נגיד השנה יצאנו עם מדריכה שממש מממש לא קשורה אלינו, אבל בכללי- בעיקר להיות עם הבנות.. שחנשים וכל אלה, ולארגן פעיליות...

 

 

והיא מכירה כמעט את כל הבנות בשכבה (אני מספרת לך עפ"י מה שהיא סיפרה לי) אבל ביא סוג של טיפוס כזאת...חברמנית...זורמת עם כוולם...אז זה גם תלוי מי את...

אפשר להדביק מלא מלא סמיילים..אפשר תמונות שלך ושל חברות......משפטים יפים....

אפשר תמונות שלכן

מזכרות מפעולות באול' או בסניף

ציורים שציירתן

תמונות נוף שאתם אוהבות

מילים של שירים שאתן אוהבות

טפטים יפים

לצבוע קירות בצבע מסויים (אם מרשים לכן...)

 

לא עולה לי עכשיו עוד אבל אם את צריכה עוד רעיונות אז תכתבי ואני אכתוב עוד

תודה, לא צריך עוד רעיונות....

ממש ממש תודה..(:

מענייין איך יצא....