פורום אולפניסטיות (עמוד 182)

כתבתי אולפנות באיזור ירושלים לא פנימיה מלאה..

-צביה מעלה אדומים

-עופרה (נראלי..)

-רעיה 

-צביה אומנויות (ירושלים)

 זה מה שעלה לי עכשיו.. מקוה שעזרתי! בהצלחה מותק!

   שבת שלום! 

אבל היא ניסתה בערך את כל מה שרשמת ומא"ד מהניסיון שלי לא יתאים לה. קצת קשה לה עם מסגרות...

(לא אומנויות) אני לא חושבת שזה כזה דוסי אבל היא יכולה לנסות...

די דוסי בירושלים בלי פנימיה בכלל

הצוות דוסי והחצאיות שמה עד הרצפה אבל מקבלים לשם כל מיני סוגי בנות אז יש את היותר דוסות ויש את הפחות...

(וואו, איזה משפט רוסי יצא לי..) והמבין יבין..

אולפנה שהיא מצד אחד מאוד דוסית ומצד שני רמתה הלימודית נמוכה. בפועל אני רואה יותר הליכה לשני קצוות - א. אולפנה שמסננת ובוחרת את הטובות (עד כמה שניתן) הן ברמה הדתית (מבחינה חיצונית) והן ברמה הלימודית, ב. אולפנה שמקבלת כל אחת הן ברמה הדתית והן ברמה הלימודית.

זה חבל כי למעשה יש קשת רחבה של בנות ואין שום קשר בין רמה דתית לרמה לימודית. מה שיש הוא מוסדות אליטיסטיים שרוצים לקבל מן המוכן ולא לעבוד, ולכן הם עושים סינונים ובוררים. 

לא בטוחה שיש גם עכשו

קוראים לזה חמ"ל - חכמת הלב.

וכבר אין את זה.

חחח.

כמו שכתבת- היא ברמה לימודית ממש גבוהה והיא טובה והיא די דוסה... 

וגם באיזור ירושלים וחצי פנימיה.

בהצלחה!!

לכל אחת יש את ה"דוסי" שלה

נשמע הזוי,אבל דווקא ישמצב שזה מתאים..

בהצלחה!!

אני בטוחה שזה ממש מתסכל אבל תסתכלי על מה שטוב, תסתכלי על זה שטוב לך עם הבנות ואת נהנית.. בנוגע למורות יכול להיות שאת פשוט לא מכירה אותן והן לא מכירות אותך, לדוגמא אני שישיסטית,ושהיינו ברביעית הייתה לנו מדריכה ממש ממש טובה שממש התחברתי אליה וכשהיא עזבה בסוף הרביעית ממש היה לי קשה להיפרד ממנה.. ואני זוכרת כשהגעתי לחמישית הגיעה אלינו מדריכה חדשה.. ואני יגיד לך את האמת.. לא סבלתי אותה!! הייתי בטוחה שהיא סתם רעה (אני לא יפרט פה למה..), אבל בסופו של דבר עם הזמן הכרנו יותר ויותר אחת את השנייה והיום אני יכולה להגיד לך שאנחנו חברות ממש ממש טובות וגם שסיימתי חמישית והיא עזבה אנחנו שומרות על קשר טוב .. מאז אני ממש משתדלת לא לחשוב על מורה מסויימת או מדריכה מסויימת שהיא מורה רעה,אלא אני חושבת עליה כעל בן אדם.. כמו שאני רוצה שיתייחסו אליי כאל בנאדם אני צריכה להסתכל על אותה מורה ולא משנה כמה רע היא התייחסה אלייך כעל בן אדם כי תכלס אינלי כזה מושג עליה..  אני לא חושבת ששווה לך לעבור לאולפנה אחרת בגלל זה כי בכל מקום יהיו יתרונות וחסרונות בנוגע לצוות, גם אם את מרגישה ככה לגבי רוב הצוות.. אולי עם הזמן זה ישתפר..? שיהיה לך המונמונמון ב"הצלחה ואם באמת יהיה לך קשה תחשבי על מה שטוב!!

שחשוב שהצוות יהיה טוב ותומך. חברות זה מאוד חשוב, ומורות זה לא במקום חברות, אבל - יש גבול למה שבנות בגיל צעיר מסוגלות להתמודד איתו, וחברות לא יכולות לתת מענה לכל בעיה. יש מצבים שהטוב ביותר לעשות בהם הוא להתעייץ עם מבוגרים. פנייה לחברות בעניינים כאלה, יכולה להתגלות כהחלטה מוטעית. ברור שלא כל מבוגר הוא כתובת עבור עניין כזה, אלא רק אדם שיש לך קשר טוב איתו ושברור לך שאכפת לו ממך.

ואני לא מדברת דווקא על מצבים קיצוניים, אלא גם ובעיקר על מצבים רגילים שכמעט לכל אחד יוצא להתמודד איתם. הדבר נכון שבעתיים כאשר הבת נמצאת בפניימיה, וצוות האולפנה בעצם די ממלא את מקום הבית. מי לא רוצה לדעת שיש מישהו שנמצא שם בשבילה תמיד, שיעזור לה בכל מה שתצטרך, שאכפת לו ממנה ושהיא יכולה ללכת לישון בשקט, כי יש מי שאחראי על העניינים, גם כאשר היא רחוקה כמה שעות מהבית שלה. כאשר זה לא קורה - לא רק שזה חבל (כי תקופת האולפנה היא הזדמנות לרכוש אמון בבני אדם - דבר שחשוב מאוד לחיים אחר כך), זה גם יכול להיות בעייתי. אחותי, למשל, לומדת באולפנה גרועה עם מורות מזעזעות, והיא לא רוצה לעבור כי היא אוהבת את החברות. אני חושבת, והלוואי שאני טועה, שבעוד ממש מעט זמן, כשתסיים ללמוד, היא תצטער על תקופה שלא תחזור לעולם, ושהייתה יכולה להיות הרבה יותר טובה. כשאני נזכרת באולפנה שלי (סיימתי לפני 7 שנים) יש לי זכרונות נפלאים, יש לי סיפורים מקסימים ורגעים בלתי נשכחים. חבל לי שלאחותי לא יהיה את זה. 

אני אישית לא הלכתי, אבל חברות שלי אמרו שהיה ממש טוב..

זה פרוייקט שמוביל להפעלת המוח בצורה יותר יעילה או משהו כזה..

להשתמש יותר בשכל שלנו מאשר מה שאנחנו משתמשים בו..

לדוגמא: אם מביאים לך דף עם 50 מילים, ואחרי דקה כשלוקחים לך את זה את יודעת נגיד 15, אז בקורס מיכאל

המטרה היא ליזכור את כל ה50 מילים.. אבל זה רק משו קטן.. יש עוד הרבה דברים, ומחקרים הוכיחו שהתוכנית הזאת

מאוד מועילה. לנו בבית ספר זה היה חינם, אבל בעיקרון זו תוכנית שעולה הרבה כסף..

מקווה שעזרתי..

אם יש עוד שאלות אז בכיף

פרויקט ייחודי, זה בטוח. יש תמיד תגובות לכאן ולכאן, על כל דבר בחיים, אבל בהתחשב בעובדה שבית הספר במתכונתו הנוכחית לא ממש מפתח את החשיבה והיצירתיות, אולי כן יש מקום לשקול לנסות תכנית כזאת, למרות העלויות, שהן אכן לא מבוטלות. 

רק דבר קטן לגבי ה-50 מילים, כל אחד יכול לזכור 50 מילים ואף יותר, אם רק ילמד את השיטה לכך שהיא מאוד פשוטה. מכאן ועד לזכור 50 מילים תוך דקה הדרך ארוכה מאוד, והיא דורשת אימון רב והשקעה גם הרבה אחרי שקורס מיכאל מסתיים.

את יכולה ללמוד על זה פה-

אני לא הולכת אבל חברות שלי אומרות שזה ממש אחלה!

כי בית הספר לא מלמד בסגנון כזה בכלל. למעשה, הסגנון של מיכאל הוא ייחודי, ואני יכולה לומר שגם אם ניתן ללמוד את הדברים גם בהזדמנויות אחרות (לדוגמה, כשלמדתי הוראה מתקנת נחשפתי ללא מעט מהטכניקות שנלמדות בשיטת מיכא"ל), עבור אנשים רבים זו תהיה אחת ההזדמנויות הבודדות ללמוד שיטות כאלה, וסביר שההזדמנות היחידה ללמוד שיטות כאלה בזמן התיכון, שהן, כאמור, שיטות מאוד יעילות.

פרוייקט ממש טוב זה מפתח כזה את החשיבה אבל זה לא רק לימודים זה גם לפתח דרך חשיבה מסוימת, סיימתי את הפרוייקט לפני שנה וחצי בערך ואני עד עכשיו זוכרת שיטות וכאלה דברים קיצר אני ממליצה  אבל רק דבר אחד שחשוב לדעת זה שאם את באה לפרוייקט את מתחייבת לבוא לכל המפגשים ולעשות את כל המטלות שנותנים לך.. יש בזה חוקים די נוקשים (זה חלק מהפרוייקט) שאסור לאחר, חובה לבוא לכל המפגשים וכולי וכולי וכולי... אבל למרות זאת אני ממליצה כי זה שווה את זה (:

הייתי בזה,זה נחמד, אבל היה לי די משעמם במפגשים..

זה באמת עוזר בחלק מהדברים,הצלחתי לקרוא בערך 1500 מילים בדקה בגלל זה..

השיטה שהם מלמדים לקריאה מהירה זה קשור לתנועות עיניים? או שזה משהו אחר?

אבל לא הכי השקעתי.. כי זה היה די חופר וגם היה פעמיים בשבוע(דבר שהם לא נוהגים לעשות פשוט זה היה באולפנא ולא רצו כ"כ שזה יהיה על החופש... יש פלוסים ומינוסים.. יש שיעורים ממש יפים וזה, אבל בכללי זה 4 שעות רצוף עם הפסקה אחת של רבע שעה ואתה פשוט מתחרפן כי הם יכולים לעשות לך 3 שעות ורק אז הפסקה... יש לי חברות ששיא ההתקדמו מזה.. אני לא יכולה  להגיד על עצמי כי לא השקעתי -וחבל.. תלוי מרצה.. לי באופן אישי היה בזבוז של זמן כי אני לא כ"כ זוכרת( הם מצפים שתתאמני גם כשגמרת את הקורס..), יש להם כל מיני שגעוות- איחרת בדקה אז את לא יכולה להכנס לשיעור וכו'..

ם זה חינם או במחיר סימלי לכי על זה, אבל תשקיעי!! בהצלחה! מקוה שעזרתי ושלא  י

-מכנסים לבנות כאלה עם תחרה עבה בלמטה..

-עליונית יפה לשבת (לא של ביסיק יו..)

זה מול גזית בעיר

חצאיות ארוכות, יפות, נוחות.. ולא יקרות.. זה לא קיים!!

אני גיליתי שבשבת יותר עובד למצוא חצאיות לא ארוכות שיפות עם תחתית.. ויש לי 2 תחתיות יפות.. [אחת עם רקמה יפה כזו.. של פרחים.. ואני חורשת עליה..]

וליוםחול זאת באמת בעיה[ג'ינסים יענו..] כי אני גם בגודל בעייתי.. במידת אמצע [בין 38 ל40.. ככה ש38 קטן עלי אבל 40 גדול..] וגם אני יחסית נמוכה.. אז כ-ל החצאיות ארוכות מידי עלי..

ועטרת- את יכולה למצוא מכנסיים בבתעין והעין ה3..

ועליוניות לבנות יפות ראיתי מלאא בתמנון.. בסופעונה.. אבל מינהסתם כבר הרוב נגמרו..

"הודיה עיצובים"!!!!!!!!!!!!

יש בחור בקיר.ובאוטנטי

בס"ד

יש קרוב לחור בקיר, לכיכר ציון.. ממש מול מזרחי טפחות,

ואמרו לי שיש עוד חנות במלך ג'ורג'..

בחנות סינדרלה מול מחנה יהודה חצאיות יפות אבל קצת סמרטוטיות אבל כולןם מסתובבות איתם..וזה עולה 30 ש''ח

יעל-- החנות הזאת השתנתה..עכשיו כבר אין שם..[נראלי..]

יש שם גם פרינס-חצאיות ארוכות, תלוי למי, אבל תמיד יש תחתית,ומכנסים כאלה עם תחרה..

(ד"א זה חנות שלמה של פרינס.. )

יש בת עין, אוטנטי(טוב לעליוניות..)

יש הודיה עיצובים, שגם שם יש חצאיות ארוכות, אבל זה לא באותו איזור..

תהנו!!

חצאיות מהממות וארוכות(יש גם קצרות) של פרינס ועוד מלאאא חברות בערך 100 ש"ח...

כי אני מזה בעיתית!  וכל החצאיות גדולות עלי.. |נמוך| אפילו מידה אחד של פרינס ואלה זה כזה רואים שזה ארוך וגדול יותר..

קיצור..

אני תמיד מסתובבת בירושלים ואף פעם לא ראיתי הבירה! איפה זה? ליד מה?

אבל תודה

רחוב קינג גורג (נראלי...)בצד עם הפחות חנויות... מעליו אין חנויות  לבערך 50 מ'...

בהצלחה...

אני כאילו מזה לא מכירה..רק תחנה מרכזית..קצת מחנה יהודה...

יש שם חצאיות בחמישים שח ב100 שח וב130 שח

איפה יש חצאיות לא ג'ינס ארוכות? (לשבת וליום חול)

יש מלא... פשוט צריך לדעת לחפש...

אבל זה ג'ינסים כעע?!

זה במרכז העיר, חנות עמוסה בבגדים.

אגב, יש שם חצאיות שעוברות את הברך ב10 סנטימטר בערך(פשוט לא ידעתי למה אתן מתכוונות ארוך)

הרוב ג'ינס.

בעזהי"ת

בחובבי ציון.

בחנות ג'ינגי, שיש מעליה באמת שלט של 'אופנת קטי' 

ובבת מלך, כמה חנויות ליד.

ילדה- היזהרי בדברייך!!

סתם. אני, מוזמנת

יש בעיה?

למה להיזהר?

היא (או את) תאכל אותי?

שיהיה בהצלחה..

בס"ד

את תביני שעם הזמן זה לא מסתדר-ושעוברים מסגרת,משנים סביבה...החברויות הקודמות מתפרקות והחדשות מתחזקות...אמנם זה נשמע לא טוב וזה מאוד קשה-אבל הזמן עושה את שלו,ותאמיני לי-הוא יעשה הם לא מוכנות לקבל את המעבר שלך-ולכן הן מתייחסות אלייך בקרירות...אל תתרגשי מזה ותתני לזה תשומת לב-תתרכזי בלפתח חברויות חדשות באולפנה שלך...לדעתי זה הדבר הנכון מותק מותק מותק!!זה מה שאת...!!אל תעלבי מזה-כי זה באמת לא שווה להתייחסות שלך ואשרייך שחשוב לך ואיכפת לך מהחברות הישנות-שלפי מה שאת אומרת הן דווקא מעדיפות להזניח את החברות..-מה שנראה הגיוני דרך אגב... תחייכי חיוך ענק לעולם והוא יחייך בחזרה...

דבר ראשון ישמצב שזה התלהבות ראשונה והכל...

דבר שני באול' שהם נמצאות (...) - היה השבוע על ההתחלה סמינריון עמוס וכו' וכו' ולכן ישמצב שדווקא השבוע הם התלהבו יותר...

דבר שלישי תנסי למצוא דווקא את המשותף - דברו על הסניף, על החיים בכללי... לא חייבים דווקא לדבר על הדברים שכל אחת חווה בנפרד...

נראה אותך בשבת טרמחיות

תקשבי נשמה אני באתי גם לבהרן ובאנו חמולה ממש..בטח את מנחשת מאיפה אני אבל תאמיני לי שזה גם ממש קשה לבוא ולהפתח ולבנות שאתה עם בעצם מהגן ופתאום עעכשו לה]תח לבנות אחרות..!!

ונשמה גם אנחנו בסניף תמיד הבנות של בהרן מתלהבות ומסתפרות חוייות ובנות מאולךנות אחרות פחות כי אנחנו הרוב אבל זה באמת רק ההתחלה בסופו של דבר כולם זה אותו דבר לא משנה מיפה את ואם את בבהרן רעיה חלוצה אבן שמואל.. וויהיה טוב כל ההתחלות קשותת..!!(לכולם)..

בס"ד

זה קורה.

כמה שזה מבאס...

אני שביעיסטית. השארתי הרבה חברות בבי"ס הקודם, עוד מכיתה ח'..להגיד ששמרתי על קשר? בימי חמישי בתחילת חמישית הייתי קופצת אליהן לאול' ואומרת שלום...אחרי חודשיים זה נגמר..

אז אני רואה את חלקן ביישוב, אם וכשאני יוצאת בליל שבת. חלק לא גרות פה, אז אני לא רואה..

זה נשמע ממש מדכא, אה?!

אז זה לא מדוייק. שמרתי על קשר עם החברות הטובות, האמיתיות שלי. וגם אם נפגשים רק פעם ב.., ברור שאנחנו חברות ממש טובות!!!

אז כן הייתי ממליצה לך לשמור על קשר עם חברות טובות. אולי אם הרבה חברות שלך באותה אולפנה אז לקפוץ לבקר. הרעיון של אריאל רמב"ש טוב-אם את בתנועת נוער, תקפידי לבוא. אסמסים לחברות, טלפון למישי אחרת כל כמה ימים- זה שומר על קשר.

אבל מדובר בקשר רופף. לך יהיו באול' חברות חדשות, וגם להן.. רק תשמרי על קשר ידידותי+...מנסיון, בעוד כמה זמן (עד פסח סתם, בסביבות חנוכה...) כבר יהיו לך את החברות שלך- אלה שאת חיה איתן 24/5, ולחברות בבית..תיהי ידידה, מלבד לבודדות.

מוזמנת באישי.

בעזהי"ת

|חש ת'צמו נוראא גדול|

שתדעי רק-

שבאיזשהו שלב, אחרי התיכון, אחרי האולפנא [כן, גמני בוגרת בהר"ן כידוע]- קשה מאווווווד לשמור על קשר עם הבנות מהאולפנא.
כי גרים רחוק, וכל אחת עסוקה בשירות לאומי שלה, והחיים ממשיכים..

ואז פתאום חוזרים לחברות ילדות, החברות מהצ'כונה, מהיישוב..

וזה הכי כיף בעולם

אוהבת -

מכירה את שבט לביא של השכונה?

הקיצר, הם שבט ממש פעיל שהם התחילו עם זה בערך בשנה אחרי הש"ל...

למרות שהרוב שם כבר נשואות אז הם ממש ממש שומרות על קשרים ואפילו יוצאות לכיכר בשבת...

אני בסניף, ואני חולה על הסניף שלי, באה כל הזמן!!!!!!!! אני מסתמסת, מתקשרת וגם נפגשת.......

ובעז"ה יהיה טוב! תודה לכן

הכיתה שלנו התפרקה לגמרי, נפוצה לכל רוח, ומדובר בסך הכול ב-7 שנים לאחר סיום האולפנה. אף אחת כמעט לא חברה של אף אחת, אבל כשאני מסתכלת על זה לעומק ברור לי לגמרי למה זה קרה. חברויות של תיכון הן לרוב לא חברויות מבחירה. האולפנה שיבצה 30 בנות בכיתה אחת, דחסה אותן ביחד 7 שעות ביום 4-6 שנים, הוציאה אותן לאין ספור פעילויות, לבלי סוף שבתות, לטיולים ביחד, אבל..........ברגע שהמשטר נגמר, האנגלים יצאו מהארץ...סתם ,

האולפנה נגמרה - הכול נגמר!!!

ולמה? כי הן אף פעם לא היו באמת חברות ולא רצו להיות באמת חברות. היינו חברות רק כי האולפנה "שידכה" בינינו באופן מלאכותי ותחזקה את ה"שידוך" הזה במשך 6 שנים. זו לא הייתה חברות אמיתית, ולכן היא לא החזיקה מעמד. זה מה שקורה ברוב המחזורים אחרי סיום הלימודים, גם כאשר בזמן הלימודים נראה שהחברות אמיתית, הרבה פעמים זה לא כך.

לדוג' - אמא שלי למדה אח"כ וגרה עם החברות מהאולפ'...

אז הכל תלוי לאן מפתחים את זה!

אצלנו באולפנא כל הזמן מדברים על זה שהחברות של האולפנא הן לכל החיים,

שדווקא בגלל שחיינו יחד 24\7 הקשר הוא בל ינתק ושלא משנה אם לא מדברים כמה שנים כשנפגשים מרגישים הכי בבית בעולם.

עוד לא סיימתי את האולפנא ונפוצתי לכל רוח, אבל דווקא זכור לי שחברה שעזבה באמצע החמישית (!!)

באה בשישית לבקר, וכששאלתי אותה איך לה בבית, כי היא חשבה שיהיה לה יותר טובה לחזור לחברות ילדות האלו,

היא אמרה שנורא קשה לה, כי חברות שיש לה עם בנות מהבית כל החיים לא תמיד שווה לחברות שהיתה לה עם בנות שהיא היתה איתן 7 חודשים.

וגם המחנכות מעידות, ואין צורך להוסיף..

אבל בואו נגיד שאפשר גם לומר שטוב, נו, כשנגדל ונבנה בית אז תכלס מי שומר על קשר עם החברות, סוף האנשים שאנחנו הכי נפגשים איתם הם השכנים. נו באמת,,

ברור שיש ערך לחברות של ילדות ושל בית, אבל גם אין שווה לחברות שגודלים בה צמוד צמוד יחד.

(ואולי, אולי זה רק כי זה כפר פינססס ,

סתם!  כולם חמודים.)

אחת נשארנו לבד וזה גם שיא המעצבן.. אבל תאמת חשבתי שיהיה יותר גרוע..

כילו עד שנפגשים זה שיחה שלמה על האולפנה וזה רק מבאס אותי יותר..

לא חשבתי על זה מעולם. לא למדתי בפנימייה. בתום כל יום לימודים, כל אחת מאיתנו הייתה חוזרת הביתה ובאה שוב לאולפנה בבוקר למחרת. ובאמת מה ההבדל בין זה לבין קורסים באוניברסיטה?

שלום חמשושיות חמודות.

אני בוגרתשל הואלפנא, וגם הייתי מדריכה שם לםני כמה וכמה שנים אז ראיתי כמה דברים ואני רוצה להגיד כמה דברים:

. לא- לא - לא לוותר על הקשרים איפה שאת גרה!! זה החברות ילדות שלך, וכמו שפלספנית אמרה אליהם חוזרים.

פשוט צריך ללמוד מיומנות חדשה  בחיים- שילוב קוראים לזה. לשלב גם אולפנא וגם מקום מגורים.

ברור שהדגש בשנים האלו הוא באולפנא, וזה טוב ויפה, אבל זו לא סיבה לוותר על קשרים טובים שיש לך.

צריך ללמוד לפנות גם לזה את הזמן.

החברות מהמקום שאת גרה בו לא פחות חשובות. ובסופו של דבר אליהם תחזרי אחרי האולפנא.. עד החתונה בע"ה אחרי לא הרבה שנים

תשקיעי בהם!!!

ועוד משו- שאני לא מסכימה עם פלספנית- הקשרים עם החברות באולפנא ממשיכים גם הרבה שנים אחרי.. ב"ה..... ברור שאני לא שומרת על קשר עם 120 בנות, אבל בהחלט יש כמה וכמה וכמה חברות טובות ומחזקות ומשמחות!

וזה כ"כ יפה, אבל, לצערי, יש גם מקרים הפוכים. מהשכבה שלי, למשל, (לא בהר"ן) לא נשאר כלום. אין קשרים, לא רק לי, כמעט לאף אחת. 

אם אני יהיה מדריכה תזכירו את זה לחניכות שלי, טוב?

איזה כיף למדריכה שלכם

ואיזה חניכות חמודות אתם.

בין מאתיים ל-ארבע מאת תלוי בסוג. אם הגיטרה טובה? זה תלוי באיזה מצב אתן קונות ואיזה מחיר..

יש גם גיטרות חדשות שכן שוות משו באיזה 300/400.... אבל עדיף יד שניה..

אני לא ממליצה על גיטרה יקרה עבור מישהי שרק התחילה ללמוד, למשל, כי בשלב הזה גם כך המיומנות נמוכה וגם עדיין לא ברור האם תבחר להתמיד בנגינה. אבל, כן, יש גיטרות מאוד יקרות - של אחי עלתה 2400 ש"ח, והיא, לטעמי, שווה כל שקל, בייחוד ברמת נגינה גבוהה כמו שלו.

300..... מחנות מוזיקה... רוצה ת'מספר?????

יש גיטרות (קלאסית) של חברת caraya ב200 שקל כל מיני צבעים.. אפשר להשיג בכמה מקומות.. יש בתחנה המרכזית בתל אביב (דוכן כזה) וגם יש בסינמה סיטי ראשון לציון גיטרות באמת טובות (יחסית ל200 שקל כן..?!! ;) ) את התמונות את יכולה להדביק רגיל עם דבק 3 שניות או דבק חזק אחר רק את צריכה לשים לב שהם לא יפריעו לה לנגן איתה.. כדאי לכם לקחת בת שיודעת לנגן ולראות אם היא תצליח לנגן בלי שהתמונות יפריעו (:

ואם את רוצה יש לי עוד הצעה פשוט קחו את התמונות ותהפכו אותם למדבקות (אין לי מושג איך עושים אתך זה אבל אפשר לברר) ואז תהיי בטוחה שזה לא יפריע לה לנגן ((((:

הצליל. בגיטרה פחות חשובות התמונות והמראה, ויותר חשוב הצליל. היא חייבת לאהוב את הצליל, אחרת סביר שלא תנגן בה. אם גיטרה שיש לה צליל טוב ושהיא איכותית, היא גם לא זולה, בדרך כלל. מה גם שסביר שכבר יש לה גיטרה. הדבקת תמונות על גיטרה הורסת אותה וחבל. למרות הרעיון המקורי (כל הכבוד!) הייתי ממליצה ללכת על פורמט אחר של מתנה ולא גיטרה, כי כאמור זה מסובך לשלב את זה עם הדבקת תמונות, כי זה יקר, וכי היא ורק היא צריכה לנסות אותה ולראות אם היא אוהבת את הצליל. לשמור גיטרה בבית כשהיא לא בשימוש (לדוגמה, אם לא תאהב את הצליל) זה מאוד חבל וגם תופס הרבה מקום, וחשוב שהיא תשמח במתנה ולא תראה בה עול.

השכמות, כיבוי אורות, שחנ"שים שעת מדריכה, פעם בשבוע פעולה(בד"כ שלישי) נראלי גם טיפה עבודות משרדיות(משו בקטנה), לארגן חלק מהפעילויות באול' ונראלי זהו..

להיות עם הבנות, סחנשים (והרבה!!) , פעולות ,לעזור קצת בלימודים ונראה לי גם קצת עבודה משרדית אבל ממש בקטנה.. קיצר בעיקר להיות עם הבנות

אבל בדרך כלל זה בר"ח וגם זה לא תמיד..

כילו בפנימיה זה הרבה הרבה יותר! אבל מינסתם הם עושות גם דברים שאחנו לא יודעות עליהם

מה קורה..ודי זהו~~~

המדריכה שלנו עוזרת לבנות בלימודים, סחנ''שים, פעילויות, שעת מדריכה, היא ושאר המדריכות אחראיות לארגן את רוב הפעילויות באולפנה  וזהו נראלי   

לשחנש.להיות איתנו.לעזור בלימודים.לארגן פעילויות לאולפנה.ופעולות בשני ורביעי.ופשים בבוקר.

אני אישית לומדת באולפנה בלי פנימייה ואנחנו ממש מחוברות למדריכות באמת!! (חחחחח אבל האמת הרבה בנות נשארות גם שנגמרים הלימודים )

נגיד השנה יצאנו עם מדריכה שממש מממש לא קשורה אלינו, אבל בכללי- בעיקר להיות עם הבנות.. שחנשים וכל אלה, ולארגן פעיליות...

והיא מכירה כמעט את כל הבנות בשכבה (אני מספרת לך עפ"י מה שהיא סיפרה לי) אבל ביא סוג של טיפוס כזאת...חברמנית...זורמת עם כוולם...אז זה גם תלוי מי את...

אפשר להדביק מלא מלא סמיילים..אפשר תמונות שלך ושל חברות......משפטים יפים....

אפשר תמונות שלכן

מזכרות מפעולות באול' או בסניף

ציורים שציירתן

תמונות נוף שאתם אוהבות

מילים של שירים שאתן אוהבות

טפטים יפים

לצבוע קירות בצבע מסויים (אם מרשים לכן...)

לא עולה לי עכשיו עוד אבל אם את צריכה עוד רעיונות אז תכתבי ואני אכתוב עוד

תודה, לא צריך עוד רעיונות....

ממש ממש תודה..(:

מענייין איך יצא....

=/

דבר כ"כ קטן ומשמעותי בשביל פולארד-למה לא?

חגיגיים מאוד. כאילו מה עוד כבר אפשר??

מזל טוב

תיכנסי ל camelon  במדרחוב  ראיתי טוניקה וחצאית בסיס רחבה 

ממש יפה .

חשבתי שאת כותבת את זה רק לפני שבתות והופתעתי לגלות את זה פה!

זה ממש מאיר את החיים!

אבל בוא נגיד ככה , יום יבוא ותמותו לחזור כבר הבייתה ..

זה סתם ההתלהבות של שבוע ראשון

שבוע סיוטי... על ההתחלה לימודים וחפירות...

אני שביעסטית ועדיין בכמעט אותה התלהבות..

ושבעז"ה, שזה לא יעבור לך.. 

וומבחנים...(שישיסטית בדיכאון...)

זה ממש יפה שאת כותבת ככה בהתמדה...

תנאי קבלה וכו'....

יש בכל חנות שנייה. [לפחות באזור שליד ממנה... יש שם "נוצצים" ו"נוצץ", בשתיהם בטווח יש.]

יום כיפור נכנס רק בשש ורבע,לפחות אצלנו באיזור!

השנייה יצא יום כיפור,תנסי לדון לכף זכות קצת ולבדוק דברים!!

ובאמת שלא כדי לפגוע,אלא כי מצבנו גרוע וכל עוד אנחנו לא דנים לכף זכות יהיה קצת קשה לדון אותנו למעלה לכף זכות!

יום כיפור נכנס בשעה 5:10..

ובאמת, לא כדאי לשפוט.יש פה אנשים מחו"ל..

תכלת, נוצצים וכו'

וגם מחוץ תחנה מרכזית יש מלא חנויות כאלה

אני יכולה למכור לך כמה(סתם לא!אהובות חיי) יש לי איזה 20!