פורום אולפניסטיות (עמוד 182)

ילדה- היזהרי בדברייך!!

סתם. אני, מוזמנת

יש בעיה?

למה להיזהר?

היא (או את) תאכל אותי?

שיהיה בהצלחה..

בס"ד

את תביני שעם הזמן זה לא מסתדר-ושעוברים מסגרת,משנים סביבה...החברויות הקודמות מתפרקות והחדשות מתחזקות...אמנם זה נשמע לא טוב וזה מאוד קשה-אבל הזמן עושה את שלו,ותאמיני לי-הוא יעשה הם לא מוכנות לקבל את המעבר שלך-ולכן הן מתייחסות אלייך בקרירות...אל תתרגשי מזה ותתני לזה תשומת לב-תתרכזי בלפתח חברויות חדשות באולפנה שלך...לדעתי זה הדבר הנכון מותק מותק מותק!!זה מה שאת...!!אל תעלבי מזה-כי זה באמת לא שווה להתייחסות שלך ואשרייך שחשוב לך ואיכפת לך מהחברות הישנות-שלפי מה שאת אומרת הן דווקא מעדיפות להזניח את החברות..-מה שנראה הגיוני דרך אגב... תחייכי חיוך ענק לעולם והוא יחייך בחזרה...

דבר ראשון ישמצב שזה התלהבות ראשונה והכל...

דבר שני באול' שהם נמצאות (...) - היה השבוע על ההתחלה סמינריון עמוס וכו' וכו' ולכן ישמצב שדווקא השבוע הם התלהבו יותר...

דבר שלישי תנסי למצוא דווקא את המשותף - דברו על הסניף, על החיים בכללי... לא חייבים דווקא לדבר על הדברים שכל אחת חווה בנפרד...

נראה אותך בשבת טרמחיות

תקשבי נשמה אני באתי גם לבהרן ובאנו חמולה ממש..בטח את מנחשת מאיפה אני אבל תאמיני לי שזה גם ממש קשה לבוא ולהפתח ולבנות שאתה עם בעצם מהגן ופתאום עעכשו לה]תח לבנות אחרות..!!

ונשמה גם אנחנו בסניף תמיד הבנות של בהרן מתלהבות ומסתפרות חוייות ובנות מאולךנות אחרות פחות כי אנחנו הרוב אבל זה באמת רק ההתחלה בסופו של דבר כולם זה אותו דבר לא משנה מיפה את ואם את בבהרן רעיה חלוצה אבן שמואל.. וויהיה טוב כל ההתחלות קשותת..!!(לכולם)..

בס"ד

זה קורה.

כמה שזה מבאס...

אני שביעיסטית. השארתי הרבה חברות בבי"ס הקודם, עוד מכיתה ח'..להגיד ששמרתי על קשר? בימי חמישי בתחילת חמישית הייתי קופצת אליהן לאול' ואומרת שלום...אחרי חודשיים זה נגמר..

אז אני רואה את חלקן ביישוב, אם וכשאני יוצאת בליל שבת. חלק לא גרות פה, אז אני לא רואה..

זה נשמע ממש מדכא, אה?!

אז זה לא מדוייק. שמרתי על קשר עם החברות הטובות, האמיתיות שלי. וגם אם נפגשים רק פעם ב.., ברור שאנחנו חברות ממש טובות!!!

אז כן הייתי ממליצה לך לשמור על קשר עם חברות טובות. אולי אם הרבה חברות שלך באותה אולפנה אז לקפוץ לבקר. הרעיון של אריאל רמב"ש טוב-אם את בתנועת נוער, תקפידי לבוא. אסמסים לחברות, טלפון למישי אחרת כל כמה ימים- זה שומר על קשר.

אבל מדובר בקשר רופף. לך יהיו באול' חברות חדשות, וגם להן.. רק תשמרי על קשר ידידותי+...מנסיון, בעוד כמה זמן (עד פסח סתם, בסביבות חנוכה...) כבר יהיו לך את החברות שלך- אלה שאת חיה איתן 24/5, ולחברות בבית..תיהי ידידה, מלבד לבודדות.

מוזמנת באישי.

בעזהי"ת

|חש ת'צמו נוראא גדול|

שתדעי רק-

שבאיזשהו שלב, אחרי התיכון, אחרי האולפנא [כן, גמני בוגרת בהר"ן כידוע]- קשה מאווווווד לשמור על קשר עם הבנות מהאולפנא.
כי גרים רחוק, וכל אחת עסוקה בשירות לאומי שלה, והחיים ממשיכים..

ואז פתאום חוזרים לחברות ילדות, החברות מהצ'כונה, מהיישוב..

וזה הכי כיף בעולם

אוהבת -

מכירה את שבט לביא של השכונה?

הקיצר, הם שבט ממש פעיל שהם התחילו עם זה בערך בשנה אחרי הש"ל...

למרות שהרוב שם כבר נשואות אז הם ממש ממש שומרות על קשרים ואפילו יוצאות לכיכר בשבת...

אני בסניף, ואני חולה על הסניף שלי, באה כל הזמן!!!!!!!! אני מסתמסת, מתקשרת וגם נפגשת.......

ובעז"ה יהיה טוב! תודה לכן

הכיתה שלנו התפרקה לגמרי, נפוצה לכל רוח, ומדובר בסך הכול ב-7 שנים לאחר סיום האולפנה. אף אחת כמעט לא חברה של אף אחת, אבל כשאני מסתכלת על זה לעומק ברור לי לגמרי למה זה קרה. חברויות של תיכון הן לרוב לא חברויות מבחירה. האולפנה שיבצה 30 בנות בכיתה אחת, דחסה אותן ביחד 7 שעות ביום 4-6 שנים, הוציאה אותן לאין ספור פעילויות, לבלי סוף שבתות, לטיולים ביחד, אבל..........ברגע שהמשטר נגמר, האנגלים יצאו מהארץ...סתם ,

האולפנה נגמרה - הכול נגמר!!!

ולמה? כי הן אף פעם לא היו באמת חברות ולא רצו להיות באמת חברות. היינו חברות רק כי האולפנה "שידכה" בינינו באופן מלאכותי ותחזקה את ה"שידוך" הזה במשך 6 שנים. זו לא הייתה חברות אמיתית, ולכן היא לא החזיקה מעמד. זה מה שקורה ברוב המחזורים אחרי סיום הלימודים, גם כאשר בזמן הלימודים נראה שהחברות אמיתית, הרבה פעמים זה לא כך.

לדוג' - אמא שלי למדה אח"כ וגרה עם החברות מהאולפ'...

אז הכל תלוי לאן מפתחים את זה!

אצלנו באולפנא כל הזמן מדברים על זה שהחברות של האולפנא הן לכל החיים,

שדווקא בגלל שחיינו יחד 24\7 הקשר הוא בל ינתק ושלא משנה אם לא מדברים כמה שנים כשנפגשים מרגישים הכי בבית בעולם.

עוד לא סיימתי את האולפנא ונפוצתי לכל רוח, אבל דווקא זכור לי שחברה שעזבה באמצע החמישית (!!)

באה בשישית לבקר, וכששאלתי אותה איך לה בבית, כי היא חשבה שיהיה לה יותר טובה לחזור לחברות ילדות האלו,

היא אמרה שנורא קשה לה, כי חברות שיש לה עם בנות מהבית כל החיים לא תמיד שווה לחברות שהיתה לה עם בנות שהיא היתה איתן 7 חודשים.

וגם המחנכות מעידות, ואין צורך להוסיף..

אבל בואו נגיד שאפשר גם לומר שטוב, נו, כשנגדל ונבנה בית אז תכלס מי שומר על קשר עם החברות, סוף האנשים שאנחנו הכי נפגשים איתם הם השכנים. נו באמת,,

ברור שיש ערך לחברות של ילדות ושל בית, אבל גם אין שווה לחברות שגודלים בה צמוד צמוד יחד.

(ואולי, אולי זה רק כי זה כפר פינססס ,

סתם!  כולם חמודים.)

אחת נשארנו לבד וזה גם שיא המעצבן.. אבל תאמת חשבתי שיהיה יותר גרוע..

כילו עד שנפגשים זה שיחה שלמה על האולפנה וזה רק מבאס אותי יותר..

לא חשבתי על זה מעולם. לא למדתי בפנימייה. בתום כל יום לימודים, כל אחת מאיתנו הייתה חוזרת הביתה ובאה שוב לאולפנה בבוקר למחרת. ובאמת מה ההבדל בין זה לבין קורסים באוניברסיטה?

שלום חמשושיות חמודות.

אני בוגרתשל הואלפנא, וגם הייתי מדריכה שם לםני כמה וכמה שנים אז ראיתי כמה דברים ואני רוצה להגיד כמה דברים:

. לא- לא - לא לוותר על הקשרים איפה שאת גרה!! זה החברות ילדות שלך, וכמו שפלספנית אמרה אליהם חוזרים.

פשוט צריך ללמוד מיומנות חדשה  בחיים- שילוב קוראים לזה. לשלב גם אולפנא וגם מקום מגורים.

ברור שהדגש בשנים האלו הוא באולפנא, וזה טוב ויפה, אבל זו לא סיבה לוותר על קשרים טובים שיש לך.

צריך ללמוד לפנות גם לזה את הזמן.

החברות מהמקום שאת גרה בו לא פחות חשובות. ובסופו של דבר אליהם תחזרי אחרי האולפנא.. עד החתונה בע"ה אחרי לא הרבה שנים

תשקיעי בהם!!!

ועוד משו- שאני לא מסכימה עם פלספנית- הקשרים עם החברות באולפנא ממשיכים גם הרבה שנים אחרי.. ב"ה..... ברור שאני לא שומרת על קשר עם 120 בנות, אבל בהחלט יש כמה וכמה וכמה חברות טובות ומחזקות ומשמחות!

וזה כ"כ יפה, אבל, לצערי, יש גם מקרים הפוכים. מהשכבה שלי, למשל, (לא בהר"ן) לא נשאר כלום. אין קשרים, לא רק לי, כמעט לאף אחת. 

אם אני יהיה מדריכה תזכירו את זה לחניכות שלי, טוב?

איזה כיף למדריכה שלכם

ואיזה חניכות חמודות אתם.

בין מאתיים ל-ארבע מאת תלוי בסוג. אם הגיטרה טובה? זה תלוי באיזה מצב אתן קונות ואיזה מחיר..

יש גם גיטרות חדשות שכן שוות משו באיזה 300/400.... אבל עדיף יד שניה..

אני לא ממליצה על גיטרה יקרה עבור מישהי שרק התחילה ללמוד, למשל, כי בשלב הזה גם כך המיומנות נמוכה וגם עדיין לא ברור האם תבחר להתמיד בנגינה. אבל, כן, יש גיטרות מאוד יקרות - של אחי עלתה 2400 ש"ח, והיא, לטעמי, שווה כל שקל, בייחוד ברמת נגינה גבוהה כמו שלו.

300..... מחנות מוזיקה... רוצה ת'מספר?????

יש גיטרות (קלאסית) של חברת caraya ב200 שקל כל מיני צבעים.. אפשר להשיג בכמה מקומות.. יש בתחנה המרכזית בתל אביב (דוכן כזה) וגם יש בסינמה סיטי ראשון לציון גיטרות באמת טובות (יחסית ל200 שקל כן..?!! ;) ) את התמונות את יכולה להדביק רגיל עם דבק 3 שניות או דבק חזק אחר רק את צריכה לשים לב שהם לא יפריעו לה לנגן איתה.. כדאי לכם לקחת בת שיודעת לנגן ולראות אם היא תצליח לנגן בלי שהתמונות יפריעו (:

ואם את רוצה יש לי עוד הצעה פשוט קחו את התמונות ותהפכו אותם למדבקות (אין לי מושג איך עושים אתך זה אבל אפשר לברר) ואז תהיי בטוחה שזה לא יפריע לה לנגן ((((:

הצליל. בגיטרה פחות חשובות התמונות והמראה, ויותר חשוב הצליל. היא חייבת לאהוב את הצליל, אחרת סביר שלא תנגן בה. אם גיטרה שיש לה צליל טוב ושהיא איכותית, היא גם לא זולה, בדרך כלל. מה גם שסביר שכבר יש לה גיטרה. הדבקת תמונות על גיטרה הורסת אותה וחבל. למרות הרעיון המקורי (כל הכבוד!) הייתי ממליצה ללכת על פורמט אחר של מתנה ולא גיטרה, כי כאמור זה מסובך לשלב את זה עם הדבקת תמונות, כי זה יקר, וכי היא ורק היא צריכה לנסות אותה ולראות אם היא אוהבת את הצליל. לשמור גיטרה בבית כשהיא לא בשימוש (לדוגמה, אם לא תאהב את הצליל) זה מאוד חבל וגם תופס הרבה מקום, וחשוב שהיא תשמח במתנה ולא תראה בה עול.

השכמות, כיבוי אורות, שחנ"שים שעת מדריכה, פעם בשבוע פעולה(בד"כ שלישי) נראלי גם טיפה עבודות משרדיות(משו בקטנה), לארגן חלק מהפעילויות באול' ונראלי זהו..

להיות עם הבנות, סחנשים (והרבה!!) , פעולות ,לעזור קצת בלימודים ונראה לי גם קצת עבודה משרדית אבל ממש בקטנה.. קיצר בעיקר להיות עם הבנות

אבל בדרך כלל זה בר"ח וגם זה לא תמיד..

כילו בפנימיה זה הרבה הרבה יותר! אבל מינסתם הם עושות גם דברים שאחנו לא יודעות עליהם

מה קורה..ודי זהו~~~

המדריכה שלנו עוזרת לבנות בלימודים, סחנ''שים, פעילויות, שעת מדריכה, היא ושאר המדריכות אחראיות לארגן את רוב הפעילויות באולפנה  וזהו נראלי   

לשחנש.להיות איתנו.לעזור בלימודים.לארגן פעילויות לאולפנה.ופעולות בשני ורביעי.ופשים בבוקר.

אני אישית לומדת באולפנה בלי פנימייה ואנחנו ממש מחוברות למדריכות באמת!! (חחחחח אבל האמת הרבה בנות נשארות גם שנגמרים הלימודים )

נגיד השנה יצאנו עם מדריכה שממש מממש לא קשורה אלינו, אבל בכללי- בעיקר להיות עם הבנות.. שחנשים וכל אלה, ולארגן פעיליות...

והיא מכירה כמעט את כל הבנות בשכבה (אני מספרת לך עפ"י מה שהיא סיפרה לי) אבל ביא סוג של טיפוס כזאת...חברמנית...זורמת עם כוולם...אז זה גם תלוי מי את...

אפשר להדביק מלא מלא סמיילים..אפשר תמונות שלך ושל חברות......משפטים יפים....

אפשר תמונות שלכן

מזכרות מפעולות באול' או בסניף

ציורים שציירתן

תמונות נוף שאתם אוהבות

מילים של שירים שאתן אוהבות

טפטים יפים

לצבוע קירות בצבע מסויים (אם מרשים לכן...)

לא עולה לי עכשיו עוד אבל אם את צריכה עוד רעיונות אז תכתבי ואני אכתוב עוד

תודה, לא צריך עוד רעיונות....

ממש ממש תודה..(:

מענייין איך יצא....

=/

דבר כ"כ קטן ומשמעותי בשביל פולארד-למה לא?

חגיגיים מאוד. כאילו מה עוד כבר אפשר??

מזל טוב

תיכנסי ל camelon  במדרחוב  ראיתי טוניקה וחצאית בסיס רחבה 

ממש יפה .

חשבתי שאת כותבת את זה רק לפני שבתות והופתעתי לגלות את זה פה!

זה ממש מאיר את החיים!

אבל בוא נגיד ככה , יום יבוא ותמותו לחזור כבר הבייתה ..

זה סתם ההתלהבות של שבוע ראשון

שבוע סיוטי... על ההתחלה לימודים וחפירות...

אני שביעסטית ועדיין בכמעט אותה התלהבות..

ושבעז"ה, שזה לא יעבור לך.. 

וומבחנים...(שישיסטית בדיכאון...)

זה ממש יפה שאת כותבת ככה בהתמדה...

תנאי קבלה וכו'....

יש בכל חנות שנייה. [לפחות באזור שליד ממנה... יש שם "נוצצים" ו"נוצץ", בשתיהם בטווח יש.]

יום כיפור נכנס רק בשש ורבע,לפחות אצלנו באיזור!

השנייה יצא יום כיפור,תנסי לדון לכף זכות קצת ולבדוק דברים!!

ובאמת שלא כדי לפגוע,אלא כי מצבנו גרוע וכל עוד אנחנו לא דנים לכף זכות יהיה קצת קשה לדון אותנו למעלה לכף זכות!

יום כיפור נכנס בשעה 5:10..

ובאמת, לא כדאי לשפוט.יש פה אנשים מחו"ל..

תכלת, נוצצים וכו'

וגם מחוץ תחנה מרכזית יש מלא חנויות כאלה

אני יכולה למכור לך כמה(סתם לא!אהובות חיי) יש לי איזה 20!

תפרטי קצת.. למה לא טוב לך, מה את מחפשת, איפה, איזה סוג..

אי אפשר ככה..

וכל החבירות שלי הטובות ואלה שהתחברתי איתם הם לא מהכיתה שלי, אני לבד.. אני איתם בהפסקה, טיולים אבל זה לא אותו דבר..

אני חבירה של כל הכיתה שלי אבל לא חברות טובות, כי הם ממש לא כמוני, אנחנו לא כיתה דוסית ואני יותר ככה אולפניסטית דוסית.

הצוות מקסים מקסים.. יש פוול פעילויות ושיחות, הרקדות וצחוקים אבל זה לא שווה אם אין לך את החבירות הטובות ליד..

ולא ממש מרשים לי לעבור כיתה.

קיצר אני תקועה..

אני מחפשת אולפנה די דוסית עם חבירות לחיים, צוות כמו שכל אחד רוצה, וגם שהשכבות יהיו מגובשות כזה

ממש תודה אני לא כל כך מכירה אולפנות..

וטיולים לא יהיה לך חברות?

נראה לי שעדיף לך להישאר..

אם תראי שזה מאוד חשוב לך..בד"כ מעבירים רק אחרי החגים..כי בהתחלה כולם רוצות לעבור..

ומובן זה לא כ"כ פשוט כמו שזה כתוב..

יש כאן שירשור של אולפנות, תחשבי מה את רוצה ואם שווה לך בכלל לעבור..(אפשרי וכדאי לעשות בעד ונגד רשום על דף-ממש עוזר כשרואים הכל מול העיינים) ובנות שישמחו לעזור..

קודם כל למה לעבור? אולי זה בעצם לא כדאי ואפשר להתגבר אכשהו?

מה את רוצה בכלל? פנימיה או לא?

דוסי? רמה גבוהה? (שנהים ביחד?) וכו'..

ב"הצלחוס

את מתקשרת למזכירות אומרת שאת רוצה לעבור- מזמינים אותך לראיון וכו' וכו' כמו שעוברים לאולפנה מהיסודי..

כילו לפני זה פשוט ניסיתי רק אולפנה אחת ולא התקבלתי..

ולא היה לי זמן לנסות עוד כי פיתום נגמר החופש.. קיצור..

אז נראלי אני יעבור שנה הבאה.. לאן? לוידעת!

כילו אני חושבת אבל לא יודעת!

אני ממש צריכה ורוצה פנימיה...

ואני מכירה את האולפנה שאני לומדת בה עכשיו..אני לומדת שם מכיתה ז'..

אני יודעת שהיא לא מתאימה לי..אבל אמרתי שכדאי לנסות..וגם ההורים רצו שקודם אבדוק שם..

תודה לכולם!

ספרים, דמי כיס, הנחה בתשלום, חוג אחד חינם, אבקת כביסה ונראלי זהו..

סטודנטיות אחרי הלימודים. לא תמיד זה פלוס, כי איפה שעבדתי זה היה חובה, והבנות היו נשארות עד 7 בערב עם סטודנטיות שעוזרות להן בלימודים, אבל חסרות הכשרה. בזמן הזה הבנות היו יכולות לחזור הבייתה וליהנות מכמה שעות חופשיות של אור לפני החשיכה ויום הלימודים של מחר.

כילו חברה שלי אמרה שהיא לא בעליית הנוער ועכשיו פוול חברות שלה קיבלו דמי כיס כילו??

זה לא שבבית מקבלים ככה כל חודש.. הקיצר.. וואי סטלן להיות בעליית הנוער!!