פורום סופרים וספרים (עמוד 43)

מקום אחר ובשנת 2011  היא הוציאה ספר בשם לפרוש כנפיים.

ויש עוד כמה- ביניהם משהו לילדים על ילד בלש (לא זוכרת בדיוק)

אבל שאר הספרים שלה הרבה פחות טובים מאיסתרק ומהללאל, הם לא עומדים בהשוואה בכלל.

(חוץ מספר אחד שברח לי השם שלו, ושהיא כתבה אותו יחד עם אסתר קווין ועוד סופרת, שהוא גם נחמד ממש)

ספר מותח, נהנתי לקרוא בסוכות

דברים שעיצבנו אותי בדרך אבל זה משהו אחר...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t493392#5644660

מתקיימת הצעה לחוק שעל פי הכותרת נועדה כמובן  למנוע בדידות...(לא צפוי, הא?!)

הדמות הראשית היא רווק שמתנגד לחוק הזה ולכן הוא יוצא במחאה נגדו...בדרך כמובן הוא עובר כל מיני דברים כמו בכל דמות ראשית בספר...

יהיה לך יותר פשוט לרשום החוק למניעת בדידות באינטרנט ולקרוא את התקציר של הספר (שמן הסתם הרבה יותר טוב מזה המעפן שלי...)

בגדול ספר נחמד, בלי שום קשר יש לי כמה טענות ומענות כלפיו...

אומנם לא יצא לי לקרוא באמת את כל הספר

רק קראתי בדילוגים חלקים נבחרים מתוכו

כשהייתי בשבת אצל חברה...

 

אישית התאכזבתי גם מהסוף וגם מכל הספר

לא יודעת,משהו שם היה לי מוזר

ואני עוד אחת שבדר"כ אוהבת לקרוא ספרים של שיינפלד

 

במחשבה שניה,נזכרתי עכשיו בחברה שהתלהבה ונשארה ערה איזה לילה שלם

כדי לסיים את הספר

זה בטח עניין של טעם

'אסורה', עם מגע וכו'. ועוד סופר רווק... גם זה גרם לכך שממש לא נהניתי מהספר.

חברה המליצה לי...

וממש התאכזבתי מהסוף...

(וגם כמו שירושלמית אמרה...הענין של המגע וכו...)

לא כל סוף חייב להיות שמח..

ספרי מיה קינן (מ. קינן).

מחלק התמונים/יעל רועי.

 

זה מה שעולה לי בראש כרגע.

לך לך בני \ חיים שפירא - ספר מאוד אהוב עליי על קורותיו של המחבר ברוסיה הקומוניסטית בשנות מלה"ע השניה. כתוב בהומור, מעניין וסוחף. (אולי ההתחלה פחות, אבל אחר-כך יותר. ההתחלה גם עצובה יותר מההמשך.)

 

כתבו למעלה יעל רועי - אהבתי את הספר שלה "החלום על המגבעת" -משעשע וחמוד.

 

כתבו למעלה חיה הרצברג - ממנה קראתי "הנערים מביתן שלוש" - נחמד ביותר (קראתי מזמן).

"מתוך ההפיכה" \ פועה שטיינר - על ירושלים במלחמת השחרור, ספר מרתק.

עריסת הבמבוק. האמת היא שקראתי את הספר הזה ממש מזמן, ואני לא זוכרת יותר מדיי, אבל לפי מה שאני כן זוכרת הוא כתוב נהדר. בכל אופן, נראה לי שנחשב ל"קלסיקה" בספרות החרדית.

אבל המוח שלי יבש ואני נזכרת לאט.

 

ספר שמיועד לילדים, ואהבתי מאוד - נראה לי שגם נוער ומבוגרים יכולים להנות ממנו: "אי שם הרחק מן הבית" \ שרה שליימר (אאל"ט) - על ילדי הקינדרטרנספורט (שנשלחו מאירופה לאנגליה למשפחות מאמצות, ועברו לכפרים בזמן ההפצצות). הסיפור לא אמיתי, וזה קצת הורס בספר מסוג זה, אבל כתוב טוב מאוד.

ומה רע בספרם ישנים?

אפשר גם את טעות אופטית זה גם שלו

של אותו מחבר אנילא זוכר איך קוראים לו

תיק מכסיקו יותר טוב

הספרים של אסתר קווין מעולים, ממליצה על כל הספרים שלה (הספרים שאני זוכרת- שלט רחוק, לקטוף כוכבים, כמו פרח בר (נדמה לי), שרים הדחלילים)

גם הספרים של יעל רועי טוב (רובם) ומצחיקים- בית עם גג אדום, אפילו לא שש, חלום על המגבעת, אי אפשר

חיה הרצברג היא סופרת מעולה וכל הספרים שלה שווים קריאה (צומת הדרורים, הפרש, לנה וכו')

ספרים נוספים מומלצים:

עת לקרוע ועת לתפור, פרח בר ופרחי קקטוס של הסופרת רחל פומרנץ

הדרן (מעולה, ברח לי שם הסופרת)

ספרי חיים ולדר

הספרים של א.מ.אמיץ

לחם חסד (לא זוכרת את שם הסופרת) יותר לילדים, אבל כתוב יפה וגם אני נהנתי ממנו

איסתרק ומהללאל של מ.קינן

יש עוד, אבל אני לא זוכרת כרגע...

מרתק ומרגש

חיים ולדר,קובי לוי(העיתונאי,קוטף סיפור)ועוד ספרים איסתרק ,ומהללאל של מ.קינן[ניראלי]

אהבתי מאוד מאוד מאוד (עד כדי לקחת מהספריה פעם שניה ושלישית) את הספר "פריחת החבצלת". אני לא זוכרת מי הסופר/ת, אבל הוא בהחלט יפה ושווה.

אהבתי גם את "אפשר לקרוא לך אמא", של לאה פריד כמדומני

וגם את "בית מנייר". יפה מאוד!! מרתק ממש.

וגם את הספרים של גיטי הר טוב. "שתי צדדים למטבע", "טובים השניים" ו"גשרים".

לא הלכתי רחוק- לאה פריד

השלמה-??? בר

 

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%97_%D7%91%D7%A8_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)

 

הנה^

הזכרתם לי ספרים ישנים ואהובים..
וגם נתתם רעיונות לחדשים שעוד לא קראתי. איזה כייף

בכל מקרה לי יש הרמטי, ובמקביל יש לי רשימה לבנה, אליה הכנסתי אתרים שאני רוצה , והם עולים בלי בעיה מלבד פרסומות(כיף!)

אז תעדכנו אותי במה שקורה שם, ואל תתגנבו

ספר חמוד

 

גם שאר הספרים של קורנל מקושינסקי (שקראתי).

 

לגבי תחילת הפסקה השניה - ספרי ילדים ונוער הם מלכתחילא הטובים ביותר. זה ברור.

את מתכוונת ל"נקיות" או בכלל?

יותר נקיים, יותר תמימים, יותר אופטימיים ו"מוארים", הרבה פעמים יותר יצירתיים...

לפי התאור שלכם זה הספר. 

 

קורנל מקושינסקי הוא סופר ענק! מלא הומור דק ודמויות נהדרות!

 

קראתי את הספרים הבאים שלו:

 

הנערה מהבית הלבן

השד מכיתה ז'

איגרת מעולם האמת

מסע בסימן כלב

בתיה

 

לא זוכרת עוד..

 

האם יש עוד ספרים של שתורגמו לעברית?

 

הספרים הנ"ל!! (זה השתמע אגב אורחא בדבריך...)

 

נראה כי אמא שלך היתה אלופה בהשגת ספרות יפה לילדיה, לא פחות מאמא שלי...

 

איזה כייף לדעת שיש עוד ספר... אני אנסה להשיג אותו בספריה.

מסע בסימן כלב, והשערוריות של באשה..

 

אם קראת משהו עם בת'יה אז פיספסת מן הסתם את הציור שעל הכריכה של התרגום שאני קורא.

והוא חזק מאד...

 

 

 

 

 

 

בסוף צילמתי במצלמה..

 

לא יודע אם תביני עכשיו, כשקראתי את הספר זה היה מוצלח מאד.

בתמונה רואים אותה ברכבת, אחרי שאמא שלה מתה, כשהיא נשלחה לבד לוורשה, ומישהו הרים אותה לראות את האנשים נפרדים ממנה.

 

פרצוף כזה של אחת ששעה קודם בכתה שהיא רוצה את אמא, (המתה) אבל היא ילדה קטנה - אז מאז היא כבר שכחה ועכשיו יש דברים אחרים שמעניינים אותה.

ממש רואים את החוסר אחריות על הפנים המאושרות בטירוף, מתלהבת והרוח על השיער... כולה אושר מתפרץ.

ציור אדיר... הופך אותה לילדה כל כך כובשת...

 

יאא. את מה שקראתי מהרשימה + השניים שגנבו את הירח, חיבבתי כל אחד בנפרד בילדותי, אבל לא זכרתי שהם כולם של אותו סופר! איזה יופי.

 

 

את חלקם קראתי במצוד אחר כל ספרי מרגנית שהיו בספריה (למי עוד המצוד הזה מוכר? )

חוץ מ"השד מהשביעית" (מעדיפה את התרגום הזה) שהוא אגדה מהלכת בבית שלנו...

זה קצת כמו לצוד ספרי אופוס בתחום המד"ב והפנטזיה.

להם זר פרחים ענק!

 

לגבי מד"ב אני לא כזאת מומחית בכלל. אבל שמתי לב שאפוס טובים. חבל, שבוע שעבר ראיתי בספריה איזה ספר חדש יחסית בהוצאת אופוס, התלבטתי ובסוף לא לקחתי.

 

אני אשמור את ההצהרה שלך לפעם הבאה בע"ה.

אבל זה תלוי ברגישות.

כן יש שם קצת שפה לא נקיה, במונחים של, נניח, הפרשות גופניות? אבל בד"כ לא כקללות. יש שם כמובן אלימות, אבל לא בוטה (שוב, עניין של רגישות).

זה לא ממש פנטזיה לדעתי, אלא פנטזיה מד"בית (בטח יש לזה שם מקצועי שאני לא מכירה).

בסדרה יש ככל הידוע לי ששה ספרים בעברית:

ארטמיס פאול, התקרית בקוטב הצפוני, צופן הנצח, המזימה של אופאל, המושבה האבודה, פרדוקס הזמן

ויש עוד שניים שלא תורגמו.

אני מאווד אהבתי..!! 

כן, זה נקי. אני לא מצאתי שם שום דבר רע.... 

זה הוא (סופר).

והוא מחבר מותחנים וספרי הרפתקאות מצליחים (זה ציטוט, לא דעה שלי..)

מה שכן הוא די עתיק...נולד ב-1922

את האמת אני אישית אף פעם לא שמעתי עליו כך שאסור לי לבטא דעה רק להביא מידע...

כותב ספרי מתח גאוניים למדי (לפעמים לוקח זמן להבין אותם עד הסוף..) הוא כותב סיפורים עם הגיון.

אבל לא כל הספרים שלו נקיים (ויצא לי לקרוא אחד שממש לא)

עד כמה שראיתי, הספרים שהוא כתב כאנגלי נקיים יותר באופן יחסי מאשר הספרים שהוא כתב כאמריקאי (רואים לפי הדמויות- הם אנגליות בחלקם ואמריקאיות בחלק אחר). 

יש לו גם הרבה אלימות ורצח בספרים (הגיוני, כי הוא כותב על מלחמות, מרגלים, סוכנים כפולים ודברים כאלה)

אני אישית אוהבת כמה מהספרים שלו (אם כי הפסקתי לקרוא חדשים מאז שנתקלתי בספר שלא נקי בכלל).

אם אני זוכרת נכון, הספר "תחנת זברה אינה עונה" נקי מבחינת צניעות (אין שם בנות בכלל).

היתה תקופה לא קצרה שהייתי בולע כל ספר שלו

שהייתי נתקל בו,

ונתקלתי בספר אחד בלבד שלו שהיה לא נקי

אם זכרוני אינו מטעני, זה 'רכבת המוות',

שעד כמה שאני יודע, השלימו אותו לאחר מותו.

 

יש לו ספרים ממש טובים.

המפורסמים שבהם הם 'הלילה הנצחי'

'תותחי נברון' 'תחנת זברה אינה עונה'

אבל רוב הספרים שלו טובים לדעתי חוץ מהאחרונים

כמו 'פרטיזנים' או 'נהר המוות'.

 

הוא היה מלח במלחה"ע השניה ויש לו

המון ספרים על אוניות וכדו'.

אני אישית אהבתי את 'דרומית ליאווה'

ו'הצונחים אל המוות' (אולי ידוע יותר כ'הנשרים פשטו עם שחר')

ובסוף 'סנטוריני' יש סיפור אמיתי -

'כך טובעה ביסמארק' - הטבעתה של אוניית הדגל של הצי הנאצי

במלחה"ע השניה.

 

אז - חפש ומצא בהנאה

רק לא רכבת המוות.

 

גם לי היתה תקופה של אליסטר מקליין בתיכון, אבל קראתי לא הרבה מאוד ספרים עד שהגעתי כנראה לספר שהזכרת (לא זוכרת את השם, אבל בעלילה היתה רכבת), והאמון שלי בסופר נשבר. טוב לשמוע שזו בעיה נקודתית. תודה!

זוכרת שאהבתי את הלילה הנצחי, ואת S.O.S סן-אנדריאס. הסגנון שלו ממה שזכור לי הוא בעיקרון מתח מותח, אבל עם תוספת הנאה של המון מידע ואווירה ממציאות זרה - כמו ב-S.O.S סן אנדריאס שמתרחש באוניה באזור איי שטלנד אאז"נ, הלילה הנצחי שמתרחש באזור גרינלנד, וכו'.

הספר שהתכוונתי אליו היה על קליפורניה עד כמה שאני זוכרת וזה היה חלק משם הספר אם אני לא טועה.

בכל מקרה,זה באמת היה נראה לקראת סוף ימיו,

ולכן אפשר לקרוא את הספרים הראשונים (באנגליה ובמלחמת העולם השניה) בשקט

ויש לו כמה ספרים נקיים לגמרי (אולי אפילו גם למי שקורא רק ספרים חרדים..), 

רק שאני כבר לא זוכרת (קראתי אותם לפני שנים)....

 

הזכרת שני ספרים שקראתי וממש אהבתי!(מחנה הקיץ של אדון הו, ו- סופו של מיסטר ‏Y‏ !(לא כ"כ נקי, אבל אפשר פשוט לקפוץ מעל החלקים האלו בלי להפסיד כלום, נראה שהחלק נוסף רק כדי למשוך את הקוראים, אז אל תתנו לזה להוריד אתכם מקריאת הספר. הספר עלילתי, אבל בקטע של העלאת רעיון, שדרך העלילה הרעיון מוסבר.(ומאוד אהבתי את זה!!!) באמת באמת המלצות חמות על שני הספרים האלו! ובאותה הנשימה ממליצה על טרילוגיית חומריו האפלים(המצפן הזהוב וכ'), למי שלא קרא. חמשת הספרים האלו(מחנה הקיץ של מיסטר הו, סופו של מיסטר ‏Y‏, טרילוגיית חומריו האפלים) הם כפרניים משהו, אבל אם באים בראש פתוח ולא כהתגוננות נגד 'התקפה', אני בטוחה שתאהבו!

(ולומר על ״סופו של מיסטר Y״ ״לא כ״כ נקי״ זה עדין. מאוד. )

ולא אהבתי

ממש לא

אבל זה עניין של טעם אישי. הוא לא ספר סטנדרטי

הספר לא יצא וגם אין מושג מתי זה יקרה....

אני מרגשי מזה לא קשור פה...

היא מקווה שזה יצא עוד חצי שנה....וגם לא יודעת אם הוא אחרון או שיהיה המשך.

מיה קינן

 

הספר עוד לא יצא,

ואם זה מסקרן אתכם, אז היא גמרה לכתוב 900 עמודים, והביאה לאנשים לקרוא ולא אהבו או משהו כזה והיא כותבת את זה מחדש.

 

(המידע מאחותה)

התחלתי את איסתרק והפסקתי בהתחלה

קראתי בתרגון הנושא את השם הנ"ל.

בהתאם למונח "זקנים" המתייחס לשכבה הבוגרת מבין התלמידים,

ניתן להבין כי הספר, הכתוב לעילא, גדוש ביטויים מסוגננים בסגנון עתיק ונפלא.

 

אשתו = הפלגופא שלו...

צעיר = פג...

מירוץ = תרדפה, או שאני כבר טועה?!

 

בלתי נשכח, נוסטלגיה במיטבה.

זאת גרסה 'עתיקה של הספר'. אלופי ביה"ס בוילובי היא הגרסה העדכנית יותר בהוצאת כתר כמודמני.

 

אכן, ספר משובב בשתי הגירסאות. עם זאת זקני ביה"ס עם מילותיו הארכאיות, משובב יותר...

מושלם, ספר מושלם. פשוט.... אין מילים.

פיסת מציאות שכבר אורגנה, נוקתה וסודרה, מושלמת...)

העברי... ככל הידוע לי לפחות...

חשבתי שאני היחידה בעולם שמכירה את הספר הזה...

 

(קניתי אותו בשלושה שקלים בערך, לפני שנים רבות)

בדיוק השבת הפטרתי משום-מה "העולם כה ענק ואני גרגר דק", באזני אמא שלי ולתדהמתה (כי היא חשבה שהמצאתי את החרוז הנעלה הזה על המקום). מי מזהה את המקור?

אני לא רוצה להגיע למצב שאיאלץ להתחיל לכתוב פה קטעים...

מתעקש ולא מוכן לאיזו הצעה של אובמה... חשבתי שזה דומה לפרלמנט הוילוביי...

 

 

"מה חשבתם??? שאין לנו זכות דיבור????"

"אין לנו זכות דיבור!!!" החרה החזיק הקהל...

"שאנחנו שום דבר???"

"אנחנו שום דבר" החרה החזיק קהל תומכיו של קיוזק.

 

זה היה... "ציטוט חפשי" אפשר לומר...

 חשש סביר ומוחשי לאי דיוקים בדמויות ובנאמר...

אבל לא נעים לי לחזור על זה בפומבי....

אכתוב לך באישי

כבר אין לי הרבה סבלנות לסיפורים.אני בגישה של לקרוא משהו 'מועיל'-כלומר ספר דתי/עיון/אנגלית. אבל אם זה ספר עלילתי ממש טוב,אני אקרא אותו.
בהזדמנות זו,תוכלי להמליץ על ספרי עיון טובים?

אל תצפי שיהיה לי מאגר רעיונות.. אנ'לא תולעת אבל קוראת לעיתים
באופן כללי ספרים לא משכו אותי יותר מידי, רק נושאים שמעסיקים אותי..
אבל אם אשב על סיפור דמיוני או משו אני מאמינה שאשאב ממש...
זה כבר קרה לי חח ואיך הייתי נראית

מאז שאני זוכרת את עצמי אני קוראת כל דבר...

אחרי שהתחלתי ללמוד (לתואר...) הזמן של הקריאה הלך והתמעט...

זה הכריח לנקוט בשיטה אחרת- שיטה שגם היום קשה לי להיגמל ממנה-

אני קוראת את הסוף, אם הוא מעניין או לא ברור ומעורר עניין...

אני נותנת לספר צ'אנס...

 

אם לא...

מחפשים משהו אחר

 

אנציקלופדיה, מילון, וכל ספר ארכאי כזה או אחר שנמצא בבית...

אף-על-פי שהוא כתוב מדהים עם רעיון יפה.

שפה וביטויים מגעילים ונמוכים, כל מיני סיטואציות לא נעימות עם מילים שעושות רע בנשמה.

(קראתי אותו מזמן, אבל זה הרושם שנשאר לי ממנו).

מה השאלה  בכלל?

שנוטפת מכל מילה שניה בו.

בס"ד

 

כי את פרסי ג'קסון הרב דב ליאור אוסר לקרוא..

 

ואותו רב אמר לי שאת צופן דה וינצ'י אפשר כי זה לא מבוסס על נצרות ועבודה זרה, זה קשור בזה, אבל לא מבוסס על זה...

בפרסי ג'קסון העלילה היא המיתולוגיה, הע"ז זה העלילה..

 

מה שלא כך בצופן דה וינצ'י.

 

אז אני את ההיתר שלי קיבלתי

 

כי לומר על צופן דה וינצי שהוא לא מחובר לנצרות נשמע לי מוזר.

בס"ד

 

זאת עלילה בה נכנסים סממנים נוצריים...

 

והוא אמר שממה שהוא ראה ושמע.

 

לא מאמינה שהרב דב ליאור קרא את פרסי ג'קסון גם..

 

עם כל הכבוד לרב יש לי הרגשה מוזרה שהוא לא.

לא הפריע לכם כל ההתעסקות הזאת בעניינים של מין בכל עמוד שני??

או שלא קראתי את הספר הנכון כי כולם מופתעים כשאני אומרת שלא הייתי מסוגלת לגמור אותו (ולא מסוגלת בקטע של הגעיל אותי לא שחשבתי שזה לא טוב לי..)  

זה התחיל באיזה אחד שנרצח בתוך גלריית תמונות ועשה כל מיני סימנים בשביל להעביר הלאה מסר,

הוא התפשט וכתב על עצמו איזה משהו וגם בתמונה של דה וינצ'י לידו הוא עשה איזה סימן,

אח"כ הייתה איזה מישהי שהייתה נראה לי נכדה שלו ועקבה אחרי כל הסימנים האלה יחד עם מישהו שמומחה בפיענוח וסימנים..

בשלב מסויים היא גילתה על סבא שלה משהו ממש נוראי, הוא הייתה משתתף באיזה טקס מוזר כזה שאני לא חושבת שכדאי לפרט אותו, אני גם לא כ"כ זוכרת איך הוא הלך בדיוק..

אני חושבת ששם עצרתי כי אני לא זוכרת מה עוד קרה אח"כ..

כל הזמן דובר על מריה ועל האישה הקדושה והחיבור הקדוש ובלה בלה (אכן ספר נוצרי אבל לא התכוונתי מהבחינה הזאת) 

 

זה הספר הזה?? 

 

אבל כל עמוד שני דיבר על הטקס המוזר הזה (שאפשר לומר שלא היה על טהרת הצניעות)

והצורה שבה הוא השאיר את הצופן גם מעידה על כך..

וכל הפיענוח עסק בנושא הזה גם..

את/ה בן או בת? כי לדעתי לבנים הרבה פחות אמור להפריע כל הסצנות האלה..

וגם הנצרות.. 

 

לא יודע, למשל, הוא כותב (לא שמישהו לוקח ברצינות) שם גרסה הה... "מעניינת" ולא נורא מכבדת (לא מבחינת הכותב) למה הכהנים והכוהנות היו בעצם עושים בקודש הקודשים. אז זה אמנם רק נקודה.. אבל.. כל האוירה.

מה שכן, הוא לא מתיימר להיות אמין.. אבל כשקראתי אותו בלילה בבין הזמנים אחד בישיבה, לבד, הרגשתי חולה רוח.

 

לא חושב שהוא יכול להיחשב נקי. אבל המנעד של המושג הזה..מאד רחב, מסתבר, אצל אנשים שונים.

 

 

 

בעלילה פשוט נקטעת באמצע!

 

וזה לא כזה נקטע. זה סוגר תדבר שלה ושל אברהם..

אבאא. עשיתם לי חשק לקרוא אותו שובב.