ובלי שמץ ציניות,
מה מצאתם באלכימאי?
ובלי שמץ ציניות,
מה מצאתם באלכימאי?
יש בסך הכל כמה "משפטים לחיים", אבל בחייאת ספר מייגע.
על כמה עמודים אפשר למרוח משהו ללא עלילה?
שנראה שהספר נגע לליבם, אבל ביטאת היטב את מחשבותיי.
[חוץ מעניין העמודים. זה לא שהסיפור מרוח. הוא פשוט... מיותר. ריק. חסר.]
עכשיו תגידו שפספסנו משהו, שלא ראינו את האור.
סבבה. קיבלתי. מאמין לכם. הספר הזה הצליח הרבה מעבר למה שהיה אמור, לכן אני מקבל את העובדה שפספסתי משהו.
מישהו יכול להאיר את עיניי?
הצלחה מעידה על איכות?
עומר אדם מצליח... (לך תבין ישראלים)
אם המטרה של אמן היא לגעת באנשים
והרבה אנשים אכן מרגישים שהוא נגע בהם
אז כן, הוא אמן מוצלח. גם אם אתה לא מתחבר אליו.
אני ממש לא מתחבר אל עומר אדם, אבל אם הוא מצליח לגעת במיליונים ולשמח אותם, אני בהחלט מסוגל להעריך אותו מהצד.
במקרה של פופ ים תיכוני השלמתי בכיף עם העובדה שאני לא מתחבר לזה. לא 'פספסתי', פשוט לא מחפש את זה. כששמעתי על אדם, עוד לפני ששמעתי אותו, כבר יכולתי לתאר לעצמי איך הוא ישמע [וצדקתי] וידעתי שהוא לא יעניין אותי [וצדקתי].
לעומת זאת כששמעתי על הספר הזה כבר חשבתי שזה 'הנסיך הקטן 2' ופשוט התאכזבתי.
אני פשוט מעלה את האפשרות שהבעיה לא במושג - אלא במשיג [דווקא אליך זה אמור לדבר
]
Resisteאנשים לא שומעים רק מה שטוב, אלא גם מה שזורם. נקרא לזה ככה.
לומר לך ש"הופההה איזו מסיבה... טנהטנהטנהנה... כמה אהבה... כולם יפים כולם עפים... אין אחד שלא רוקד כאן מעתונה עד אילת!" זה מוזיקה? לא.
מצליח? כן.
הדיון הוא לא על מוזיקה מזרחית, זו רק דוגמא שתוכיח את הטיעון שלי.
הספר הזה הוא לא הצלחה מסחררת, המון ספרים גרועים הם רבי-מכר.
הוא לא בהכרח מעניין וסוחף. לעומת אחרים...
חסרים ספרים טובים, שלא הצליחו? חסרים יוצרים מוכשרים שמנסים לפרוץ, ולא מצליחים?
הצלחה היא עניין של כסף, לא של איכות.
ולא שלך.
כמו שהשפיות נקבעת על פי הרוב, כן הנורמה.
אני לא אומר שמה שלא נורמלי לא איכותי. הפואנטה שלי היא שאתה לא יכול לומר "מה שלא מתאים לי פשוט לא טוב". לא אחרי גיל 4.
זה מוזיקה? לא. דעה.
זה מצליח? כן. עובדה.
Know the difference
כואב לשמוע אה?
דניאלה .ד.Baby you can drive my car
Yes I'm gonna be a star
Baby you can drive my car
And maybe I'll love you
או
Oh yeah, I'll tell you something
I think you'll understand
When I'll say that something
I wanna hold your hand
I wanna hold your hand
I wanna hold your hand
ועכשיו:
אני בחור פנוי ואת
אצלי בלב מספר אחת
אז רק תגידי לי
מתי תהיי שלי
מצא את ההבדלים...
ושלא תהיה לך טעות: כשאני שומע ליאור נרקיס אני מקבל כאב ראש, לעומת זאת ברגעים הכי קשים בחיי התנחמתי בנחמתו של ג'וד שיש לי את מה שצריך.
אבל בעוד אני ממפה את האנשים על קו אופקי, או מישור, במקומות שונים אבל שווים, אתה מדרג אותם בקו אנוכי, X מעל Y
הביטלס הוציאו לאור סגנון חדש.
מה שליאור נרקיס עושה זה כמה חרוזים טובים, ומוזיקה ממוחשבת. מה פה באת איכותי ומה פה לא?
פה אני מצטרפת לresiste למה יש המון דברים איכותיים שלא פרצו ולהפך, דברים שהם זבל שכן מצליחים.
איכות זה לא דעה. איכות זה גם עובדה
אבל בהנחה שהוא נכון, אין פה כ"כ סתירה עם מה שאמרתי. בעיקר לגבי האיכות במוזיקה
שהביטלס לא סלסלו כביכול זאת תפילה נרגשת, הם בסה"כ שרו כמו חמודים, אז גם אם המילים פשוטות נורא - זה יפה כי זה לא מתיימר להיות משהו יותר מזה.
הרי המילים של I wanna hold your hand
ואכן לא ברור איך הבן אדם הזה מצליח... לא נורא, יש גם כאלה ששומעים מזרחית...
המתיקות שבשכחההזקן בן המאה הוא אחד הספרים הגאוניים שהומצאו! השילוב של אלן בכל האירועים ההיסטוריים, הדמות של אלן, כל השתלשלות העניינים שם...
נכון - על הכריכה כתוב איפהשהו "מצחיק עד דמעות"- והוא לא - אבל הוא ממש משעשע.
אבל גם אני קראתי אותו בחוסר עניין הולך וגובר מרגע לרגע..
כך שאני לא לגמרי זוכרת את העלילה. אבל נראה לי שהמיוחד בו אלה האמונות שהוא מבטא.
אני זוכרת שבזמנו די הוקסמתי. אך היום לא אקרא אותו שוב, וגם לא ספרים אחרים של פאולו קואלו, כי אין לי עניין לחפש אמונות במקום אחר מאשר ביהדות.
אבל בשביל גויים - זה נפלא.
זה מעניין, זה פנטזיה טובה ועוד
בס"ד
דווקא די אהבתי 
זה בכלל לא פנטזיה, אין בזה כוחות על טבעיים, או יצורים או חייזרים או קסמים
זה סיפור די מבדח על חייו של אלן קרלסון.
שהספר בנוי בערך כך-- הווה---עבר---הווה--עבר.
בהתחלה לקח לי כמה פרקים כדי להבין את זה, אבל כשהתחלתי למקם את הזמנים בסיפור
מאוד נהניתי!
זה מתחיל בהווה שאלן קרלסון בורח מהחלון ל... ל... ל... ועשה.... ועושה....(אני לא רוצה להביא לכאן ספויילרים!)
ואז בפרק השני או השלישי, פתאום מסופר מנקודת המבט של אלן-אבל מהעבר,
"הסיפורים" האלו מסופרים במקביל לאורך הספר עד שהעבר הופך להווה: שאלן בורח מהחלון של בית האבות.
במקום לכתוב את "סיפור חייו" המבדח ברצף כרנולוגי,
מספרים על ההווה של אלן, שבהתחלה הוא נראה לנו זר, ולאט לאט מגלים עליו פרטים מעניינים ומשעשעים.
אני מציעה, תנו לזה צ'אנס!!! תקראו לפחות עד האמצע!! באמת!
אני כל כך שמחה שנתתי לזה סיכוי, כי אם לא הייתי נותנת לזה סיכוי הייתי מפסידה ספר
שנכתב בצורה גאונית ומשעשעת!
והיה די חריג כשהוא יצא.
בעקבות הצלחתו, המחבר עצמו
ועוד כמה כתבו עשרות ספרים
באותו סגנון.
זה באמת נהיה משעמם.
אם כי,
אני הרבה יותר אהבתי את ריצ'ארד באך
וג'ונתן ליווינגסטון השחף,
שהקדים אותו בסגנון הזה וגם
הרבה יותר טוב לדעתי.
(וגם באך בעקבות הצלחת השחף
כתב עוד חמישה ספרים לפחות
באותו סגנון...)
עם הסופרת יעל רועי (כתבה את "העולם שמתחת לספריה העירונית", "מי מפחד מאנשי הבד" ועוד)?
בבקשה. למי שיש איזשהו מידע, אשמח לשמוע,
תודה.
יש מישו ??
ספרי פסיכולוגיה?
ספרים שגורמים לך להסתכל בצורה שונה על חייך?
משהו אחר?
בשם "הזהו אדם " של פרימו לוי. למיטב זכרוני זה ספר חזק,אבל לא יודעת אם זה בסגנון של "האדם מחפש משמעות"
בס"ד
ממה שזכור לי ספר קצת מזעזע...
נדמה לי שהוא נקי. השאר פחות...
מי קרא?
חברה שלי המליצה לי עליו. האמת שלא היה לי מושג על הספר יותר מדי אבל באתי לספריה ובקשתי אותו. מההתלהבות של הספרנית שמישו סוף סוף גואל את הספר מהאבק שהוא התכסה הבנתי שזה כנראה ספר טוב, מהסוג של הספרים הטובים שאף אחד לא קורא היום..
בקיצור התחלתי לקרוא.. ואין ספק שמיד בתחילת הקריאה מרגישים שמי שכתב את הספר הזה יודע לכתוב.
קשה להגיד שתחילת הספר הלאה אותי אבל גם אי אפשר לומר שקראתי אותו בנשימה עצורה. לקח לי שבוע להגיע לאמצע הספר. (כשבדר"כ מס' עמודים כזה אני גומרת תוך שעה וחצי בערך..)
אבל מאמצע הספר כבר לא יכולתי להפסיק לקרוא. ממש נהניתי לקרוא אותו.
מעניין אותי לדעת אם עוד מישו קרא ומה הוא אומר על הספר..
למי שלא קרא את הספר-
תקציר(מופיע בגב הספר)-פרשת אהבתם של נער כפרי מחבל נורמנדי שבצרפת ונערה בת אצילים פולניה, אהבה רצופה תהפוכות ופרידות על רקע מאורעות מלחמת העולם השניה בצרפת הכבושה. סיפור מרתק ממיטב יצירתו של הסופר המהולל.
הספר מיועד לנוער או מבוגרים?
(או אמיל אז'אר...)עין הקוראהספר הוא בהחלט ספר למבוגרים.
והוא באמת ספר ממש טוב, אני מאוד אוהב אותו!
מהספרים שהגעתי לסוף וחזרתי להתחלה...
מעביר היטב גם את הבדלי המעמדות לפני מלחה"ע ה2,
גם את התחושה של האזרחים בצרפת הכבושה,
וגם סיפור טוב.
אגב, הסופר אוהד יהודים במובהק.
ובסוף הספר (אם אנחנו קוראים את אותו תרגום)
יש סיפור נפלא ומרתק על הסופר שביצע את
ההונאה הספרותית הגדולה ביותר במאה ה 20.
אזהרה קלה: למיטב זכרוני יש שם כמה עמודים בעייתיים.
אהבתי מאד את חרדתו של המלך סלומון שכתב בשם אמיל אז'אר.
עין הקוראבאמת קשה לקרוא אותו.ולא נראה לי שעדיין הבנתי את זה עד הסוף. וזה ספר כ"כ טוב שאני חייבת לקרוא אבל ככ קשה לי. כמו שקשה לי לקרוא קטעים שלי. וזה ספר מצויין. קראתי את זה לפני איזה חצי שנה בערך.. אז אני חושבת שרק עוד חצי שנה ואפילו כמה שנים אני אצליח להגיע אליו שוב.
הדריכני
הדריכניתודה לכל מי שהמליץ
הנסיך הקטן.את השני אני שומרת לראש השנה. שיהיה מה לעשות בין התפילות והארוחות
מי זו אדית פריור או משו כזה???
אהה!!
סופרת גאונה!
זה מישי שקשורה לטריס...בטח סבתא שלה
שלה...
שולחת את בעלי מחר לבני ברק....
היה פה המון שירשורי חידות על הארי פוטר, אז הנה אחד על אראגון.
1) שמות של חמישה ממנהיגי הווארדן. והסדר.
2) כמה (לפחות) יצורי צל הסתובבו באלגזיה? (התשובה היא לא 4)
3) מה ציבעו של להט כפור?
4) כיצד נוצר בלואגדן?
5) מהו הקסם הראשון בספר?
6) איזה חיות מיוחדות יש בהרי הביור?
7) כיצד הגיעה הביצה של ספירה לאראגון?
אשמח לשאלות נוספות
1, נאסואדה, אורין, אזיהוד, ג'רמונדור, זה מה שאני זוכרת
2. אני יודעת על שתיים שנהרגו: דורזה והצל שאריה הרגה
3. לבן
4. תזכיר לי מה זה בלודאגדן, זה חרב?
5. לא יודעת
6.דובים שהאורגלים נלחמים בהם וזאבים מיוחדים
7. כשדורזה לכד את אריה היא שלחה אותה בקסם ליד הכפר של אראגון ואראגון ששוטט שם מצא אותה
באמת יש לי בעיה, אני קוראת ספרים ממש ממש מהר ולכן אני לא שמה לב לכל הפרטים הקטנים
1. אורין לא. ג'רמונדור לא.
4. עורב
6. יש דובים, אבל הם לא קשורים לאורגלים, זאבים יש, ויש עוד
7. חלקי מאוד
אש להבה
בס"ד
5) נראה לי "בריסינגר", לא? (אש)
5)בריסינגר
6)יש גם את הנגארה
6) דובים גדולים. חזירי בר גדולים (נאגרה). זאבים גדולים. מן חיות מעופפות חומות הדומות לדרקונים. עיזים גדולות (פלסט...משהו)
3) לבן
4) אביה של אריה נלחם באורגל, איבד את נישקו, וכשהאורגל בא להורגו הגיע עורב וניקר את עיניו, בתור תודה הוא ברכו בחיים ארוכים.
5) בריסינגר (ברום)
7) אריה שלחה אותה לברום, והללבות שהיו במערת הנשמות גרמו לה להגיע לאראגון.
2) 5. אחד שאראגון הרג, אחד שאריה. עוד שלוש שאריה מספרת לאראגון שרק שניים - רוכב ואלף, הרגו צל ושרדו. (2 שרדו, אז יש כמנ שלא שרדו, ולכן זה לפחות 5)
1) הראשון ברום - 20 שנה
לאחר מכן העביר את זה למישהו שמוזכר פעם אחת כשאורומיס מספר לאראגון על ברום. לא זוכר את שמו
אולי מישהו נוסף. לא מוזכר
דיינור(מי שקיבל את התאומים לווארדן.)
אזיהוד
נסואדה
אם יש לי ספר אני קורא אותו עד שאני גומר אותו כמעט בלי להפסיקוככה אני גומר כל ספר שיש לי באותו יום ואין לי גם כלכך הרבה ספרים אז זה יוצא שאני קורא קצת אבל כשאני קורא אני לא עושה כלום עד שאני גומר תספר
גומר ספר בתוך יום... אבל אין לו הרבה זמן לקרוא, כך שהוא לא צריך ערימות של ספרים.
המלצתי: תעשה מנוי משפחתי לספריה (יש מקומות שנותנים אפילו שמונה ספרים), וכל שבוע תלך להחליף.
אני רוצה לקרוא מידי פעם הבעיה זה שאני נכנס למתח ואז אני לא מפסיק
וסיפריה לא כלכך אפשרי מסיבות שונות
שאין לי ברירה אלא לקבוע לי זמן להפסיק- אחרת אני אהיה מנותקת מהעולם ולא אעשה כלום ממה שאני צריכה לעשות..(וזה קורה, תלוי עד כמה הספר טוב...)
אין לי באמת עצה שיכולה לעזור לך יותר מידי, אולי שתנסה לקבוע לך גבול של זמן ותעיף את ספר לעזאזל כשיגיע הזמן הזה.
אבל מנסיון, זה לא באמת עוזר...
תקרא, תהנה ותנסה לשלב בין הדברים.
ו...למה אתה לא יכול לקחת ספרים מהספריה????? אתה קונה את כל מה שאתה קורא??? (הלוואי עלי....)
אממ.. אני אנצל את התגובה הזו לצרכים אישיים במקביל
- יש לך המלצה לספרים טובים שקראת לאחרונה?? אני כבר לא מוצאת ספרים מעניים שלא קראתי...תודה (אני אוהבת את כל הסגנונות כך שאין לך איך להתחמק...)![]()
בס"ד
מי היה/ הייתה היום בכנס מיתופיה? (והמבין או המבינה- יבין/ תבין)?
טוב, אז שירשור מצב הרוח לאיך היה הכנס!
אני מאוד נהניתי למרות שהייתי בערך רק בשלוש הרצאות, (לצערי לא יכלותי להשאר למופע בסיום, "הארץ התיכונה בטיפול").
לחובבי ספרים, בעיקר של הארי פוטר וספרי טולקין, אבל גם דיברו שם על ספרי טרי פארצ'ט ועליסה בארץ הפלאות,
זה בעיקרון, לוקחים ספר ובעזרתו מקדמים רעיון כולשהו, נגיד הייתה מרצה שבעזרת "עולם הדיסק" של טרי פארצ'ט פיתחה רעיון על תהליכי מחשבה, זה היה ממש נחמד ומעניין,
והיו שם גם דברים שמוקדשים לספרים כמו
מפגש קהילת טולקין ומפגש קהילת הארי פוטר,
חידון הנשר והמטאטא,(חידון) מופע הסיום,(מופע קומי) שהם לא היו הרצאות אלא דברים נוספים.
בס"ד
זה היה אתמול! מתי? פעם בשנה, השנה זה היה אתמול, אין לכנס הזה תאריך קבוע, אבל זה בערך בסביבות אוגוסט, השנה זאת הייתה השנה התשיעית שהכנס הזה מתקיים, והוא במודיעין. יש שם אנשים ממגוון גילאים, אנשים מבוגרים, 40 פלוס,
ילדים, 7,8,9,1,0 נוער 11- 19, אנשים בגיליאי עשרים, עשרים פלוס, בני שלושים פלוס....
הרהוריש לי פורום חדש של כתיבת שירים, סיפורים, מוזיקה ועוד....
אני ממש אשמח אם תצטרפו! http://the-stories-of-life.tomply.co.il/
אפשר קצת פרטים?
לאיזה טווח גילאים?
יפה?
נקי?
איזה סגנון הוא?
נמרח?(עם הרבה תיאורים)
מותק של ילדה=Pאחרונהופרשתי.
|mjsi232
ניגונים(באמת, אני לא מבינה איך הצלחתם לסבול את הספר הזה!)
והמון מוסר השכל חיובי שבא בדרך נעימה, לדעתי
בסיעתא דשמיא!!
ואחרי שנה קראתי שוב, ודווקא מאיפה שהפסקתי התחיל החלק המעניין... במהללאל כבר נכנסתי ישר לקטע.. =C
אפילו לא עד 200 ![]()
הנורמלית האחרונהבין הספר הראשון לשני היו 4 שנים... אני ממש מקווה שהפעם זה לא יהיה כל כך ארוך...
לאחותי היא אמרה לפני חצי שנה "עוד שנה...."
אני בונה על הספר הזה לחופשת לידה... לתכנן משהו אחר?
רוש לילה.הם קצת ארוכים מידי... אבל יפים בכל זאת. מחכה לשלישי!
באמת ההמשך ל"איסתרק" יצא? עבר כל כך הרבה זמן מאז הספר הזה נדפס ומאז קראתי אותו ולא נתקלתי בספר ההמשך שלו, אז חשבתי שאולי הסופרת לא הוציאה ספר נוסף בסוף! בקשר לשאלה שלך אין לי מה להגיד, בהצלחה!
יוזבד כבר יצא???
את הסגנוןן של הארי פוטר![]()
זה אלה שהשתלטו על השלטון נגד מי שמודח.
סגנון הכתיבה?
העלילה?
הרעיונות?
שאני לא מסוקרנת לדעת מה קורה בסוף . אני קוראת אותו מדי פעם כבר שבוע .. עוד לא הגעתי לעמוד 200 אפילו 
רוש לילה.והיא אמרה שזה נמצא כרגע בהדפסה וזה יצא בעז"ה בעוד חודש
אני אהיה בעיר של דוסים וזה יהיה נחמד לקנות לחג....
בכל אופן ברגע שהספר יוצא שמישהו יעדכן [נדאג שישלחו לנו...]
יש לי כמה שאלות על זה...
שלום,
היכן אוכל להשאיל את הספר "גברים ממאדים נשים מנגה" כדי לקרוא ?
תודה ושבת מבורכת 
או משהו כזה?...
(בעלי קרוב משפחה רחוק שלו, ושמע אותו בחתונה מדבר על כך).
גם אני מצפה בקוצר רוח..
עם הרב ליכטנשטיין
תרגם מיפנית – יעקב רז. ספרית הפועלים.
(כן. שוב. יפנים.
)
צדתי את הספר הזה זמן רב.
תקופה ארוכה שמעתי אזכורים שלו, כמו שלא שמעתי לספר שירה מימיי. בכל מיני חורים ברשת, הקלטה של תוכנית רדיו, ציטוטים אקראיים פה ושם. משהו שספר שירה מעולם לא זכה בו (משוררים דווקא כן), בעיקר כי ספרי שירה בדרך כלל מרגישים כמו אוסף אקראי.
בשלוש ספריות שונות הוא לא מופיע בקטלוג, ברביעית, מופיע בקטלוג אך לא על אף אחד ממדפי השירה/תרבות יפן, בחמישית הצלחתי להתייחד עם הספר לחצי שעה נרגשת. הודות לאתר "סימניה", יש לי עותק והצייד הסתיים. חזרתי אל השטיח מול הקמין בלי פציעות מיוחדות מקרני אנטילופות זועמות ואני כאן כדי לספר:
הספר מכיל כ־600 שירי טנקה, בכ־200 עמודים, בכל עמוד שלושה שירים המופרדים באות קאנג׳י קטנטנה מוקפת בשתי טבעות. הטנקה היא מבנה שירי (בעל תוכן אופייני) יפני מסורתי. כמה מילים על הטנקה:
מבנה: הטנקה מכילה 31 יחידות אוֹן, בעברית משתמשים בהברות, שזה דיי קרוב. 31 הברות ב־5 שורות, כך שבשורה הראשונה 5 הברות, בשניה 7, בשלישית 5, ברביעית 7 ובחמישית 7.
בהרבה מהפעמים הטנקה מחולקת לשתי יחידות שיר. החלוקה המסורתית היא:
יחידה 1: שלושת השורות הראשונות (5-7-5)
יחידה 2: שתי השורות הנותרות (7-7)
(המחוזרת)
(אני לא יודעת מי כתב(ו) את השיר הזה. נתקלתי בו בנספח של "הדרך הצרה לאוקו" ואם זכרוני אינו מטעה אותי, גם ב"שירי אהבה יפניים". ב"הדרך הצרה לאוקו" לא צויין המקור, אבל יכול להיות שיהיה ניתן למצוא אותו ב"שירי אהבה יפניים", אך אין לי עותק בהשג יד, עמכם הסליחה.)
בשירים של "יום השנה לסלט", אין משחק חיזור של ממש, אבל לעיתים יהיה אפשר למצוא חיזור פנימי בין שני חלקי השיר, חיזור שנוצר ע"י אדם אחד, והתוכן השירי בספר סובב בדרך כלל סביב אהבה.
רוש לילה.
הרהורכמה ידע יש לך!!
איפה כדאי ללמוד ספרות? בתל אביב? בבר אילן? במקומות אחרים?
נולאיתאו חורף?
עכבר הכפריש כאן כאלו בכלל?
|תוהה|
רוש לילה.לעבוד קשה...![]()
אבל אני קוראת באנגלית לפעמים (בעיקר עם בעלי).
המממ, גם קראתי את כל סדרת "הארי פוטר" באנגלית.
וביחד עם בעלי כמה מספרי "המדריך לטרמפיסט", ו"המשחק של אנדר".
את\ה דוברי אנגלית?
אילו ספרים אתם בוחרים לקרוא? איך אתם משיגים אותם?
(אני שואלת מתוך סקרנות, וגם מכיוון שאני רוצה לדעת אם יש מקום לדבר על זה בפורום, ואם כן, אז ע
ל אילו ספרים...)
-ממש לא דוברת, אבל אני אוהבת מילים ושפות כך שאני מאוד נהנית לקרוא ולהבין ספר באנגלית.
-בעיקר ספרים שקראתי -והרבה- בעברית . את סדרת "הארי פוטר" למשל, חרשתי בילדות ולכן ממש נהניתי לקרוא את זה באנגלית,והקריאה של זה שיפרה לי את האנגלית מאוד. ספרים באנגלית אני משיגה מהסיפריה העירונית ,יש שם די הרבה מבחר.
הספרים הראשונים שקראתי היו כאלה שקראתי קודם בעברית (הארי פוטר, אן שירלי...). בזכות הקריאה הזו השתפרתי מאוד באנגלית (וגם עליתי הקבצה...), ויכולתי לקרוא גם דברים חדשים (אבל בעיקר ספרי נוער, שהם בשפה קלה יותר).
היום חמותי קונה לי ספרים באנגלית של סופרים אהובים בנסיעותיה לארה"ב (היא אמריקאי במקור). למעשה, אנחנו מזמינות דרך אתר AMAZON, וזה נשלח לחברתה שגרה שם. אחכ היא מגיעה אליה ולוקחת אותם ארצה במזוודות (כך זה יוצא זול יותר).
ועם כל כמה שהבנתי מה שקראתי, אין לי סבלנות לקרוא לאט , ולהתעמק עד שאני מבינה .
עצה למי שמתחיל:
הספר הראשון קשה, השני בערך, לאט לאט הדברים מתחילים לזרום.
תבחרו ספר שמאוד מעניין אותכם.
המוטיבציה?
הרבה משמעויות הולכות לאיבוד בתרגום.
זאת אומרת, לומדת הוראת אנגלית.
וצריכה לקרוא ספרים באנגלית, אבל עוד לא ממש עושה אתזה הרבה (כמעט בכלל...בעוונותיי..).
בגלל שזה הפך למשו שצריך לעשות, איבד את האפקט...
השירשור הזה קצת נותן לי חשק להתחיל, כי תכלס אני אוהבת אנגלית ויודעת את השפה ברמה יחסית גבוהה.
אבל זה ממש ממש מעעייייף לקרוא באנגלית. לא?...
אולי רק בשביל לתרגל אנגלית, אבל זה מעייף לקרוא באנגלית
ויותר מהנה לקרוא לכיף, בשפה שלך.
אי דונט טינק איצ רייט.