כמה ספרים קראתם בחייכם
(+300 עמודים)?
כמה ספרים קראתם בחייכם
(+300 עמודים)?
אבל מאות... מאות..
הנסיך הקטן.
בלדרית10.000 +
והחלטתי שאני חייבת להמליץ על הספר:"החרב" של דה צ'ן.
אז בגלל שאני לא רוצה לעשות ספויילר אני פשוט אתקצר בקווים כלליים מאוד:
מסופר שם על נערה שיוצאת לנקום את מות אביה בקיסר ופוגשת מישהו חשוב לחיים שלה בלי שהם בכלל מכירים והוא עוזר לה.
סוף מפתיע מאוד.
(תקצור גרוע תמיד ידעתי שאני גרועה בזה.)
בס"ד
אני נתקלת המון(ומן הסתם גם אתם) בשאלה "האם זה צנוע?" כשאני ממליצה על ספר/סרט או כשאני שואלת ממליצים על ספר/ סרט,
לכולנו ברור שכשואלים "האם זה צנוע?" מדברים על היחסים בינו לבינה בסרט או בספר,
כמובן שאנחנו שואלים את השאלה הזאת כדי לא להיחשף לדברים שלא היינו רוצים לקרוא או לראות מפני שככה חונכנו וככה אנחנו
מאמינים שצריך לנהוג וכך זה נכון ולא הורס את הנפש.
אבל האם, סרט אלים, שמראה גופות מושחתות ומעשים נוראיים נחשב "צנוע", האם לסרט כזה
יש היתר מאשר לסרט שמראה בחור ובחורה מתנשקים או חלילה מכך דברים יותר פרטיים?
האם מראות כאלו של מעשי אלימות "נסבלים" או של מעשי אלימות יותר גרועים נחשבים ל"בסדר"?
האם זה ייתכן שאדם דתי ששומר על עצמו מפני מראות של ייחוד ברמות שונות,
יילך ויראה להנאתו מעשי סדיזם?
האם סרטי אימה, לא משחיתים את הנפש?
האם לא ראוי לתייג גם את הסרטים הללו תחת התיוג "לא צנוע"?
האם לדעתכם "אי צניעות של ייחוד" יותר גרועה מ"אי צניעות של אלימות"?
האם שכחנו את המקור של צניעות? "הצנע לכת עם אלוקייך", האם כתוב שם במפורש מה זה אומר? לא.
צניעות היא מידה שקשורה לתחומים נרחבים וביניהם גם אלימות, גסויות ומציאויות שמעוותות את נפש האדם.
האם אדם שצופה בסרט במעשים "פרטיים" "נפגע" יותר רוחנית מאדם שצופה בסרט עם מעשי אלימות?
אני לא בטוחה, והאמת שלדעתי, ההיפך זה הנכון.
דיון מהנה.
מתו"שואת צודקת.
אם לא כך, היית עונה.
...![]()
כמעט התעלפתי:-/
וודאי שזה אסור. אני לא רואה צורך, או הנאה בלראות רצח ודם, ברמות כאלה.
ואני בהחלט חושבת שאם משהו נהנה מזה, אז... זו קצת בעיה![]()
![]()
![]()
מסכים איתך מאה אחוז, ואכן יש פוסקים שאומרים שכל מה שאסור לעשות אסור לראות, א"כ פשוט שאסור להסתכל גם על סרטים מלאי אלימות וכדומה
שיש יצרים שונים לאדם ויצר העריות הוא החזק מכולם .
רובינו לא נרצח במשך חיינו . אבל כשלון ביצר העריות ייתכן שכן .
בכל מקרה ודאי וודאי שלא צריך לראות סרטי אלימות זה משחית את הנפש.
הגרמנים ה'נאורים' גדלו על ברכי כיפה אדומה ודומיה, וזה מה שהכניס להם לראש את הרצח והדם. אם בנ"א נחשף לתכנים של רצח- אז לפח' בתת מודע הוא כבר פחות מזדעזע, ואח"כ עוד פחות וכו' וכו' ח"ו...
יצר הרע של עריות חזק יותר מיצר הרע של אלימות מהסוג שאת מדברת עליו. לכן יותר יש להזהר בפריצות
מאשר מאלימות.
בעתונות החרדית מחרימים את שני הסוגים.
כאילו את רוצה לפתוח דיון אם מי שחושב אחרת ממך, אלא לתת לו בראש...
בסרטים רבים יש נגיעה בנושאים הללו. וזה מה שקובע. סרט שאין בו מהדברים הללו לא במילים ולא במראות. אמור להיות צנוע. וזה עוד לפני שמדברים על סרטים פרברטיים שזה רוב מוחלט של סרטי האימה. שלא מובן למה עושים אותם, ומעניין מה יש בקרביים של מי שצורך אותם. ומשהו עממי לסיום: אין סרט גרוע מהצופה בו.
בס"ד
נכון, באמת זה נראה יותר שאני "נותנת בראש" מאשר דיון, אבל בכול מקרה התפתח כאן סוג של דיון, למרות שלא היה כאן אפילו תגובה אחת שסותרת את הדעה הכללית כאן. כלומר כל מי שהגיב עד עכשיו מסכים על הנקודה הזאת.
#האם יש מישהו או מישהי שלא מסכימים? וחושבים שזה "לא הכי בסדר" אבל לא עד כדי כך שלא יראו את הסרטים האלו?
#האם יש כאן מישהו או מישהי שלא מסכימים עם הדעה שגם סרט אלים או סרט אימה (שלדעתי יש בזה הרבה דברים חולניים)
שהם נכללים תחת הקטגוריה "לא צנוע"?
לאלו שכן מסכימים עם הנקודה שזה לא תקין וזה לא צנוע לראות סרטים כאלו, למה לדעתכם כימעט ברוב ספריות הדי וי די או בחלק גדול מהסרטים שהנוער מהציבור הדתי כן יהיה אלימות או שהסרט יהיה סרט אימה, אבל בכול זאת הם לא יתביישו להגיד את זה,
או האם אי פעם שמעתם דיון בכיתה מפי רב, ר"מ, מחנכך או מחנכת שמדברים על חוסר הצניעות שבסרטים במובן האלים?
או שאפילו מגנים את התופעה?
האם אי פעם כשרציתם להביא או להמליץ על סרטים לכיתה, לשבט, לנוער או משהו כזה, האם רצו לדעת
שזה לא צנוע מהבחינה האלימה?
איך יכול להיות שרוב האנשים הדתיים לאומיים ראו כמה וכמה פעמים סרטי אימה וסרטים אלימים ולא ראו בזה..... בעיה?
אתם לא צריכים לענות לי על הכול, מספיק שתענו לי על הרעיון הכללי של השאלות
או על שאלה אחת ספציפית...
דיון מחכים! (ואם הבאתי על הראש, תסלחו לי
)
אלימות לשם סדיזם נראה לי כדבר בעייתי וחולני.
להגיד לך שכל סרט שיש בו אלימות הוא לא צנוע מבחינתי?
אז לא..
אני אראה, ואני מניחה שגם את תראי.. סרטים על הגירוש למרות שיש שם אלימות.. באותה מידה גם סרטי שואה שרואים בהם דברים מזוויעים הרבה יותר אני אראה (טוב אני אדלג כי אני לא מסוגלת לראות את זה..)
כנ"ל סרטים שמראים את האלימות הזאת מהפן השלילי, כמו לדוגמא "כשהנערים שרים" יש שם אלימות שבאה להמחיש את האוטיזם של אחד הילדים.. זה לא בא מהקטע הסדיסטי זה בא בשביל להעביר לצופה מסר כיצד להתמודד עם תלמיד חריג וקשה יותר מהסטנדרט (ראינו אותו במסגרת שיעור הוראה)
ואני מודה.. שיש סרטים שלא באים להעביר איזה מסר ממש ברמה גבוהה כמו שר הטבעות שראיתי (שוב.. אני בנאדם עדין.. באופן טיבעי העברתי את המראות הקשים..) אבל גם שם - זה לא סדיזם.. זה מלחמה בין העמים. הרג של אויב. כל התנ"ך מלא בזה...
אני זוכרת כשאחים שלי היו קטנים היה משחק כזה שקראו לו "דום" אאל"ט שכל הרעיון של המשחק היה מישהו שהולך עם רובה והורג את כל מי שלידו... הם די רחוקים מלהיות אלימים אבל אני מסכימה איתך שזה לא המשחק הכי חינוכי בעולם..
ו.. כמו שמישהו כתב פה למעלה לפני עריות זה יצר יותר גדול, זה יצר שיש בו בעיה גם בהרהור, וזה משהו שבעצם הראיה גורם תחושה מסויימת, זה לא רק ההשפעה העתידנית (שזה גם כמובן קיים) זה גם משהו שאנחנו באמת חיים בו ועלולים להכשל בו, אף אחד לא חולם לרצוח.. זה כמובן לא הופך רצח לבסדר זה רק מסביר למה כששואלים על ספר/סרט צנוע מתכוונים לזה ולא לאלימות..
בס"ד
יש סרטים שאי אפשר לראות בגלל בעיות צניעות, ויש סרטים שמשחיתים את הנפש מצד אלימות.
אגב סצנות שיש בהם עבודה זרה (תפילות בכנסיה וכ') גם משפיעים על הנפש, וכל אחד מהם פסול בגלל סיבה אחרת.
לא כל סרט שאין בו בעיות צניעות הוא סרט שראוי לצפות בו, אך לא הייתי מבלבלת מונחים.
משום מה, הרוב ענו כאן בקשר לסרטים.
ולעניינו של דבר:
ביהדות יש שלוש עברות חמורות, החמורות ביותר: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.
אני לא קוראת ספרים ולא רואה סרטים שנושאם העיקרי מבוסס על שלוש עברות אלו. יש ספרים וסרטים שאפשר להתווכח עליהם, וזה כבר דיון אחר. איך מגדירים רמת נקיות של ספר וסרט מבחינת שלושת הפרמטרים האלה.
ולכן ב"ה לא קוראת אפחד מהנ"ל^^...

ולא - זה ממש לא נקי כשיש אלימות וכו'. זה ממש לא הולם את רוח היהדות.
סתם ככה, נראה לי שעדיף לראות אנשים הולכים מכות מאשר גבר ואשה מתנשקים.
כי ערוה זה דבר שהיצר נוטה לו בלאו הכי, ולכן ברגע שאתה מספק לו את הסחורה-הוא מתפתה מזה.
אלימות זה דבר שלפחות סתם ככה אדם לא נמשך לזה בטבעיות, ואפילו בד"כ יש אצלו התנגדות לזה, אז אמנם הסרט מחליש קצת את ההתנגדות, אבל הסרט בכל זאת לא מעורר אותו לסדיזם, כי היצר הזה פשוט לא מספיק חזק בו כדי שיתעורר.
לכן סתם ככה, בד"כ בעיות בצניעות (דבר שבערוה) חמורות הרבה יותר מבעיות של אלימות.
עוד אפשר לראות שהרבה יותר קל לאנשים להכשל בדברים שבערווה, ואפילו אנשים גדולים נכשלים בזה לפעמים (אפילו אם בדברים קטנים), לעומת סדיזם ואלימות שרק אנשים שפלים ומושחתים לפי כל קנה מידה נופלים לזה.
אני אישית סולד מסרטים אלימים מדי, אבל נראה לי שהם מזיקים הרבה פחות מסרט בעייתי מבחינת צניעות. (אפילו אם בעיית הצניעות היא קלה מאוד. וסתם ככה אני משתדל בכלל לא לראות סרטים שנשים מופיעות הרבה, אם הן לא לבושות כדבעי)
(ועוד עובדה מעניינת-לפני זמן ראיתי סרט נחמד, צנוע לגמרי, בלי אלימות, המסרים חינוכיים, סרט ידידותי לחלוטין, רק שיש בו נער אחד ששר יפה, ובהחלט רואים שאלוקים חנן אותו בכישרון ובקול יפה, ואחרי שחשבתי לספר לחבר שלי על הסרט, החלטתי שעדיף שלא, מכיון שאני ודאי אכשיל אותו ב"לא תחנם"...)
לא יודעת,
צניעות מבחינתי זה לא לבוש וזה לא נשים לבושות עד חנוקות וזה לא חמישים אלף מטר בין גבר לאישה,
אני מרגישה שהציבור הדתי והחרדי בתוכו, עיוותו את מושג הצניעות, מעולם, בשום מקום בתורה שכתובה בתנ"ך לא כתוב
שצניעות זה יחסים של איש ואישה.
נכון יש את כל העניין הזה של בת מלך פנימה(שלא ידוע לי שכתוב את זה בתנ"ך)
אבל האובססיה הזאת, לפעמים אני תוהה לעצמי, מה אתם הגברים חושבים על נשים,
שטן? יצור שכול מטרתו לפתות אתכם?
למה אתם כל כך אובסיסייבים לגבי זה? (ולכן מאידך, המחנכות והאימהות אובססיביות ללבוש שלנו)
לפעמים אני תוהה וחושבת שכל העיסוק הזה מראה על קצת....... ראש שלא לגמרי עסוק בתורה.........
אם אדם דתי לא מתבייש להגיד שהוא הולך לראות סרט אימה(שזה סרטים חולניים)
ולדון עם החברים שלו באיזה סרט אימה הוא הכי טוב,
אבל חס וחלילה שהוא יראה אישה בסרט, או אישה עם פחות משלושת רבעי
הוא ימות, הנשמה שלו תזדהם,(אני גורמת למישהו אחרת להרגיש כך??????? או יותר עצוב, אתם מחפיצים את הנשים עד כדי כך שמבחינתכם הם אובייקטים בסיכון)
אבל צפייה בסרטים סדיסטיים וחולניים למיניהם, זה מספיק טוב
בשביל שהקומונרית, המדריכים, המורים וההורים יאשרו את זה מבחינת צניעות!!!!!!!!!!
אני מתביישת.
וכן!!!
צניעות זה לא רק שאיזה גבר לא יראה לי את כפות הידיים( כי אני לא אדם, אני אובייקט מהלך!!!!!)
צניעות זה בנפש, זאת ענווה. זאת התנהגות של ענווה.
לכן אני לא אלך בצורה פרובוקטיבית- מתוך ענווה.
לכן אני לא אדבר בגסות( לא רק קללות, אפילו סתם דיבור חצוף ומתנשא)
לכן אני אוכל בצורה נעימה ויפה
לכן אני אראה סרטים שלא נוגדים את הענווה (רצח, אלימות למשל)
צניעות זאת עדנה של הנפש, ענווה בהתנהגות,
צניעות זאת דרך ארץ!!
ולא, אל תענו לי על הצניעות של האישה,
תענו לי למה אף אחד לא מבין מה זאת צניעות, ולמה מתעסקים רק בגוף-------- של האישה.
רק לסיפא של דברייך - את צודקת במאה אחוז.
אך לפי תחילת דברייך רואים שאת לא גבר. וכנראה גם לא נשואה.
אין מה לעשות יצר העריות הוא יצר חזק מאוד, גם לאנשים צדיקים מאוד, ולכן ההלכה נתנה גדרים של צניעות לאישה - כן, גם בלבוש. ואין שום קשר בין מחשבות של עריות למחשבות על האישה כאובייקט. תאמיני לי, שיש הרבה גברים שמתחתנים עם "אובייקטים" כאלו.
זהו. עד כאן דברי כאישה (נשואה). מאחלת לך שתמשיכי להתלבש בצניעות ולשמור על נפש מעודנת מתוך ענווה, וגם מתוך שמירת ההלכה.
אבל ברור לך שדישה בנושא כמעט בכול מצב אפשרי זה כבר מעבר לגבול הטעם הטוב
כשמרוב התעסקות בעריות, שוכחים מהעבודה זרה(חילול ה') ושפיכות דמים(אלימות פיזית ונפשית)
זה מצב לא תקין. אם לתלמיד בישיבה אין בעיה לראות סרט אימה אבל הוא מפחד (כן מפחד) מאישה בגיל של סבתא שלו,
זה בעיה. ועוד יותר, יחסים בין איש לאישה זה דבר תקין, בריא, נכון.
רצח,
התעללויות,
ושאר בישין מרעין,
אפילו כשטוענים "שזה לא משפיע, אולי רק לטווח ארוך",
זה עדיין:
לא תקין, לא בריא ובוודאי לא נכון.
למה זה או זה או זה??. למה לא גם זה וגם זה??
אני גם חושבת שאלימות וכו', משחיתות את הנפש. אבל זה לא סותר שגם דברי ערווה....
כמו שאמרו למעלה, זה נבלה וזה טרפה...
אלא שבדורנו היצר החזק ביותר הוא יצר העריות. בתקופת התנ"ך היה זה יצר עבודה זרה. אולי הייתה גם תקופה שהיה יצר הרע חזק לשפיכות דמים.
אך מכיוון שבדורנו היצר המדובר הוא השולט ביותר על האדם - לכן גם ההתגוננות כלפיו היא החזקה והנוכחת ביותר. זה לא סותר שצריך לשמור על עצמך גם מהיצרים האחרים.
בקיצור, נחכה לימות המשיח, שאז אולי היצרים האלה לא ישלטו בנו כל-כך חזק, וגם אז, מן הסתם, לא ייצרו סרטים וספרים שמגיעים למקומות נמוכים כאלה.
על צניעות אבל הם עמוסים מאוד בדיבורים על עריות, שזה מה שנקרא היום צניעות.
אין אפוטרופוס לעריות. לסדיזם יש. וכמדומני שרוב בני האדם הם מספיק חזקים כדי להיות אפוטרופוס לסדיזם.
אני לא אומר שנפשם לא יכולה להשחת, וגם אם לא להשחת, יכול להיות נזק לנפש. זה ודאי. ועדין זה רחוק מאוד מדבר שבערווה.
אנחנו לא רואים בנשים אובייקט. אבל יש לנו יצר, והיצר הזה כן רואה בכן אובייקט. אז מה נעשה?!
ככה נבראנו, והדרך להלחם ביצר, היא לא להנגיש את האובייקט יותר מדי, וכאשר מה שאדם יידע על נשים זה רק מידע חיצוני, וכשיראה אותן, יראה רק את פניהן, ולא ידבר איתן הרבה, אז הגירוי של היצר לא יהיה חזק, וממילא האדם יוכל לראות באישה מישהו בעל כבוד ולא גוף. היצר שלנו רואה גוף, והוא מזהה את זה מהר מאוד. רק קדושים מעטים וצדיקים מאוד מסוגלים לשעבד אותו לחלוטין (לכן נאמר "אין אפוטרופוס לעריות"), וכל השאר פשוט צריכים למנוע אותו ממגע בכל מה שמעניין אותו.
אגב, עובדה בשטח, רבים מאוד (מכל העמים והדתות) מכורים לפריצות באינטרנט, מעטים (אם בכלל) מכורים לסדיזם.
אני מאחל לך שלעולם לא תביני מה כוחו של יצר העריות.
אמנם יכול להיות שכדאי להתנזר גם מדברים רעים אחרים, אבל ברור שחומרתם של דברים אחרים הרבה יותר קטנה.
אפילו כשמדובר על אלימות חמורה, ופריצות מעטה.
בכלל לא מדויק לומר,: אין אפוטרופוס לעריות. לסדיזם יש. וכמדומני שרוב בני האדם הם מספיק חזקים כדי להיות אפוטרופוס לסדיזם."
אדם צריך לעבוד על מידת הרחמים שלו, הוא יכול בקלות לשחוק אותה.
"ונתן לך רחמים, וריחמך" כמדומני שזה כתוב על מלחמת מצווה שהקב"ה מברך את עמ"י במיוחד, שלא תשפיע על הרחמים שבליבם.
הצפיה בסרטים אלימים, הוכחה חד משמעית כמעלה את המעשים האלימים.
גם הקריאה בספרים כאלה. (אחרי השואה\ בעלות הברית צנזרו את כל ספרי הקריאה של הגרמנים ימ"ש, שהיו מלאים בדם מגיל 0.. כיפה אדומה ודומיה...)
זה שאנשים כ"כ לא מודעים ליצר ההרסני והאלים שבליבם, רק גורם לי לחשוב שהצפיה/קריאה בחומר אלים, הרבה הרבה יותר בעייתיות
אבל אחרי שאדם קורא ספר לא צנוע ..
להתנהג יותר באלימות, כולל אלימות פיזית. כן. זה מזיק לנפש.
אגב,גם לא כל אחד שקורא ספר לא צנוע, הולך מיד וחוטא.
בד"כ הדברים הללו גורמים להשפעה מצטברת.
גם על נשים אגב, לא רק על גברים.
וכמו שאמרו כבר למעלה, זאת נבלה וזאת טרפה!
אבל כן חוטא בחטאים קלים (יחסית לגילוי עריות ממש).
שמותר לראות מה שמותר לעשות....
כלומר אם מותר לרצוח אז מותר גם לראות רצח...
לכן יהיה במקרה שלנו אסור לראות רצח...וכדומה(שאר איסורים..)
הגדרה מעניינת.
שרואים רצח בסרט,יודעים שזה לא אמיתי..(בן אדם לא ימות בשביל סרט..)
אני לא יודע אם ההפך הוא הנכון,שאלימות משפיעה יותר מחוסר צניעות,אך זה מספיק ששניהם גרועים.
בהחלט שניהם מחלחלים אל הנפש,ויש עוד סוגיות שצריך לתת עליהם את הדעת כמו נורמות שמתוארות בספר/סרט ועל ידי התחברות עם הספר אפשר להיות גם מושפע מהם ולהשחק,תפיסות עולם מעוותות ועוד.
על כן אין סיבה לחשוב שסופר נכרי יכתוב ספר נקי ברוח תורת ישראל כאשר תפיסת העולם שלו והנורמות הסובבות אותו הן נוראיות ורחוקות מאד מדרכנו.
כן אבל לא אמרתי מי יותר גרוע או משהו כזה, (או שכן?) מה שהתכוונתי זה
להעביר ביקורת על ההתמקדות (המיותרת לדעתי)
על סרטים לא צנועים מבחינת "איש אישה",
(אני לא מדברת עכשיו על "אויויויוי", על סרטים "אמריקאיים טיפוסיים", לדוגמה)
כשעל סרטים לא צנועים של הנפש, כמו אלימות או מעשיים חולניים,
אין איש משמיע קול זעקה ובכיתה אין מורה או רב שמדברים על זה,
ובמקומות דתיים אין בעיה להראות סצטנות שכוללות אלימות או התנהגויות מעוותות אחרות,
והשאלה שלי הייתה איך זה יכול להיות?
איך זה יכול להיות שהתפיסה שלנו התעוותה כל כך, עד שאנחנו רואים בעיה ביחסים של איש אישה,
אבל זה בסדר גמור מחבחינתו להרוס ולפגוע בנפש שלנו עם זוועות חולניות?
נכון, יחסי איש אישה, זה דבר מוצנע, אבל עדיין בריא ונכון לאחר הנישואים.
אבל אלימות היא רעה תמיד, סטדיסטיות אסורה תמיד, וזוועות כאלו ואחרות אסור שייתקיימו!!!
הלא מידת הרחמים היא מידתו של הקב"ה, ואנחנו צריכים להיות רחמנים בני רחמנים,
כמו עיר הנידחת, שבני ישראל מצווים להרוג ולהרוס אותה,
אך עדיין נהית בהם מידה של אכזריות, אפילו שזה בציווי אלוקי,
ולכן ה' צריך לתת להם רחמים, כדי לאזן את האכזריות שנוצרה כתוצאה מכך.
ה', בכבודו ובעצמו מראה לנו שהוא רוצה שנהיה רחמנים, עובדה-- אחרי הרס העיר הוא נותן לנו רחמים בליבנו,
כלומר, אכפת לו שנהיה רחמנים ולא נתקלקל ברחמנות שלנו ונהיה אכזריים.
אז היכן הם, גדולי התורה?
היכן יש הלכות, תילי תילים שיספרו לנו כיצד לגרום ללבנו לחוס?
היכן הם "הצנזורים" של ההורים, של המחנכים, של הרמי"ם, של הקומנרים, המדריכים?
איך את הדבר הגדול והחשוב הזה פיספסנו?
גם אם לא נלך ונרצח, גם אם לא נתחיל להכות
עדיין ליבנו נאטם, עדיין המראות האלו נצרבים במוחנו, עדיין נפשנו נטמאת.
לבין אסור באופן מוחלט.
כל דבר שקרוב לעניינים שבערווה-הוא אסור.
כל הדברים האחרים שאת מדברת עליהם, הם לא ראויים, לא טובים, אבל הם בסדר.
איך אני מעז להגיד על דבר כזה שהוא בסדר? כמו שאם מישהו יגיד לי שמה שהוא אוכל מידי יום ביומו זה שניצל וצ'יפס לכל ארוחת צהריים, וזבל אחר לארוחות האחרות, והמון ממתקים ושאר מהרסי ומחריבי הגוף, אז ודאי שזו מידה מגונה ומזיקה, אבל זה עדין בסדר.
א.אני חושב שמה שכתבת לגבי תלמידי חכמים לא נכון,נתקלתי בהרבה מאד שותי"ם שמתייחסים גם לצד של האלימות,השפה והצניעות (וכו') גם יחד ולא רק הצניעות.
אולי הצניעות מודגשת אצלנו (ואני בכוונה אומר אצלנו,שכאמור בשותי"ם הלכתיים מתייחסים גם לזה דווקא) משום שההשפעה שלה היא לדבר עבירה,ואילו האלימות שבסרטים אינה גורמת לנו חלילה ללכת ולרצוח משום שעדיין ישנו פער בין הפן המעשי של הזק לאחרים במציאות לבין נפש שמתקלקלת ונטייתה הופכת ליותר אלימה,מה שכן בעקבות כך אולי נדבר בצורה אלימה לחברים ולהורים,הסבלנות שלנו תדחק הצידה והנטייה שלנו בשיח וביחס כלפי הסביבה שלנו תתקלקל,אולם ההשפעה הזאת היא פחות ניכרת לעין,אבל כמובן שזה רק בעניין מה שניכר,ההשפעה היא אכן חמורה אם מסתכלים על זה מנק' אובייקטיבית.
ואילו שבענייני צניעות הדבר יכול לגרום לעבירה מיידית גם בחדרי חדרים,זה גם פסיכולוגי,משום שגם עבירה בחדרי חדרים ללא הזק לאחרים כביכול יכולה להיות חמורה מאד,אולם זה פחות ניכר בצורה שטחית.בנוסף (לענ"ד),מכיון שיש לאדם נטייה טיבעית לזוגיות וזה לא רק עניין של תיקון מידה של נטיית הנפש לאלימות,אז ההשפעה של חוסר צניעות יכולה להיות עוצמתית יותר ולעוות את הטבע הזה למקום שפל במקום למקום הגבוה.
אולם כך או אחרת ברור ששניהם גרועים,ושניהם משפיעים על הנפש.אם מישהו לא ילך וירצח באופן מיידי בעקבות סרט זו לא נחמה,זה ברור שישנו פער עד רמה כזו,אך בעקבות כך הוא בהחלט יכול לרדת רוחנית,להתקלקל ולהתחיל להתייחס לסביבה בצורה לא ראויה או בצורה פחות ראויה ממה שהיה רגיל לפני כן,ותמיד יש טוענות למה אנו צודקים ומדוע יש לכעוס על החברה ולכן על גב הטענות האלו הירידה יכולה להיות אף פחות מורגשת,ורק בפרספקטיבה לאחור ניתן לראות כמה אותו אדם ירד בעקבות האלימות הזו שחילחלה לנפש.
האלימות יוצרת גסות בנפש,כאשר אדם רגיש לאלימות נראה לענ"ד שהוא גם רגיש במידה אחרת למציאות כולה,עדין יותר ועל כן יכול באופן פוטנציאלי לשים בצורה טובה יותר כל דבר במקומו ולהתקדם בעבודת ה' מתוך טוהר גדול יות.
אגב בהערת צד כללית,סרטים אלימים הופכים את החברה כולה ליותר אלימה,ויכול להיות שהרבה מעשי רצח ואלימות שקיימים היום היו נמנעים מלכתחילה אילו החברה לא הייתה ניזונה מתכנים שכאלו,כוונתי שהמתח הכללי של האלימות היה פחות בהרבה ומימלא כמות מסויימת של אנשים מסך מעשי האלימות לא היו מגיעים למצבים קיצוניים כאלו אילולא ניזונו מתכנים שכאלה במשך שנים.
אני 77 ,אני לא יודע אם נכון לומר שזה לא ראוי בלבד ולא שזה אסור,משום שראיתי שות"ים שמתייחסים לזה,אולם אינני בקיא מספיק לרדת לדקויות של ההבדל בין שני התחומים ולדון מצד מה כל אחד אסור ועוד,אך אוכל לצרף שו"ת לדוגמא:
אם את כותבת שיחסים בין איש ואישה מותרים לאחר נישואין אל תכתבי שאלימות היא רעה תמיד והרי חיילינו שומרים עלינו על ידי רצח ושפיכות דמים.
הבעיה היא שיש אלימות שהיא לא פיזית, אלא מילולית שהיא לעיתים גרועה יותר מאלימות פיזית, ואליה בכלל לא מיחסים חשיבות.
נערה דוסית מאוד (אבל אפשר להגיד שפתוחה..), תולעת ספרים(!!), לא אוהבת את סגנון הכתיבה החרדי, מרוב שהיא קוראת הרבה (ואין לה המון אפשרויות...) אין לה כבר מה לקרא, ואוהבת פנטזיות (קראה הארי פוטר..).
שמעתי שהספר ממש יפה וממש מומלץ לקרא, אבל-
הדגש הוא על הדוסית.. האם הספר נקי (אם לא עד כמה...)
מה אתם אומרים?
הספר הראשון יפה אבל לא נקי-יש שם רומנטיקה..ואלימות.
הספרים השני והשלישי פחות יפים אבל לדעתי יותר נקיים.
אני לא הייתי ממליצה לה.
וקראתי אותו, ואפילו קניתי את שלושתם. אני לא יודעת איך את מגדירה דוסית, אז אני לא יודעת להגיד לך.
ובכלל, למה רומנטיקה זה רע??
מבחינת צניעות זה סבבה ויש קצת אלימות...
אבל בתכלס-ספרים מהמים!!!!
נקי לפי מה שאני זוכרת.
מאוד אלים, אבל שווה את זה ממש!
כתוב מרתק! (היא כותבת בלשון הווה- אני הולכת, הוא רץ..)
קיצר, מומלץ!
אש להבהאבל זה כתוב בצורה לא "מושכת" לא יותר מידי מזעזעת מבחינת הצניעות, יש שם עלילה משנית של אהבה לא פיקס אבל לא ממש נורא
אבל עדיין לא כ"כ קיצוני ואני אמליץ עליו.
הראשון בסדרה הוא ממש טוב , השני קצת פחות
כוכבי בוקראני נרתעתי מלקרוא אותו בגלל האלימות, אבל ברגע שהתחלתי לא יכולתי לעצור...
ופחות מזעזעים. בכלל העולם שהספר מתאר כ"כ הפוך מהעולם החרדי שנראה לי היא לא תתחבר אליו.
הספר אמנם כתוב יפה ברובו אבל העלילה יותר מזעזעת מבעלת מסרים.
אני חושבת שעדיף לה בלי הסדרה הזאת. יצאו כמה ספרים חדשים בסגנון דומה שהם יותר מוצלחים, עדיף לה לקרוא אותם.
מלא אלימות,
אבל הוא בא להמחיש לנו את צורת החיים שבה אנחנו חיים...
עצמתי וחזק...
מבחינת 'נקי'- לא הייתי מגדירה אותו נקי כל כך, הספר הראשון יחסית סביר ובשני ובשלישי זה עוד יותר גרוע.
לי אישית זה לא מפריע אבל אם את אומרת שאת דוסית וזה... לא יודעת. החלטה שלך..
בכל מקרה ספר ממש מדהים, עלילה מהממת, כתיבה טובה, מוסר ממש חזק.
אני מאד מאד אוהבת.
אני לא אגלה מתי או איפה אבל באחד הספרים אני בכיתי.. מוזר אבל בכיתיי כי היה רגע כזה עצוב (חבל לי לספר זה יהרוס את ההנאה שבקריאה) אני גם בחורה דתייה וקראתי את כולם וחוצמזה זה ספר זה לא כמו סרט שרואים את חוסר צניעות וגם זה צנוע
עם כל המהומה סביב הסרט שכחו להזכיר ש --- תורגם ספר חדש!
לספר קוראים מעוף הצללים. לפי התקציר הוא ממשיך נקודה שדווקא סיקרנה אותי – מה קורה עם בין וילדיו ועם ההצלה שלהם.
אני מקווה שהוא יחזור להתעסק יותר בצד ה"רוחני" בעלילה שלו, ולא יתמקד בטקטיקות מלחמה. לפי התקציר יש תקווה, הוא מזכיר את הסגנון של סדרת אנדר. 
בכל אופן, הספר באתר של אופוס:
http://opus.co.il/product_info.php?products_id=1092
הסרט של המשחק של אנדר.הרהוראחרונהאו חלק אחר שאני לא מכיר?
סדרת הצל (הסדרה של בין) היא:
הצל של אנדר
הצל של ההגמון
בובות צללים
הצל של הענק
מי יודע מתי יוצא ספר ההמשך אני במתח
(ספר מומלץ מאוד כמו כל הספרים של רונית לוינשטיין מלץ!)
תשובה מדויקת (אם יש למישהו)
אם הבנתי נכון, זו סדרה חדשה, על ירושלים.
סודות בירושלים
אני לא מסכים איתך הספר מיועד אכן לצעירים (הוא פרוזה צעיר ולא פרוזה עשרה כמו הקודמים שלה)
אך גם מבוגרים יהנו ממנו מאוד!
ריעותמדברים על זה? http://www.kodeshbook.co.il/product.asp?productid=5095
מישהו פה קורא/ץ ספרים בסיגנון של "תיכון לילה" "מלאך מכני" ודברים כאלו?
יש לכל עוד המלצות?
יש את שאר הספרים של הסופרת של מלאך מכני שנקראים בני הנפילים..[זאת טריליוגיה] עוד ספר ממש יפה זה מפוצלים\ ורוניקה רות, וספר ההמשך שלו שיצא בעברית משו כמו שבוע שעבר-'מורדים'... ועוד ספר חביב הבחירה\אלי קונדי..
ספרים מהממים....
יש את מחוננת וההמשך שלו-אש
מפוצלים וההמשך שלו
יש עוד כמה אבל אני לא זוכרת...
וגם את בני הנפילים..
על מה זה "מפוצלים"?
לא יודעת איך לתקצר אותו אבל אם אהבת את משחקי הרעב, תיכון לילה ומחוננת את גם תאהבי אותו...
אש להבה
הנסיך הקטן.יש גם את קוסם ומכשפה ורעות מלידה שהם חדשים.
רוש לילה.מפוצילם זה ספר מדהים.
וגם הבחירה..
וגם כל מה שהזכרתם כאן...
דיי ספרים זה דבר מדהים כל כךך!!
אש להבהאחרונההיא פירסמה ספר מתח תחת שם בדוי .קוראים לספר Cuckoo's Calling . אני חושבת שגם אני הייתי עושה את זה במקומה.
http://www.haaretz.co.il/gallery/literature/1.2071201
מתכוונים לקרוא?
קראתי את "כיסא פנוי" לאחרונה, והוא היה ממש לא משהו.
נתחיל מזה שהוא ת'כלס לא היה כזה מעניין, אבל הבעיה העיקרית היא שהוא ממש גס.
בא לי לקרוא אותו!!!
למרו שבטח הארי פוטר יותר יפה...
לא נראה לי שאקרא אותו.
למעשה, גם את הספר הקודם שהוציאה לאחר הארי פוטר לא קראתי.
מה לעשות, הארי פוטר יש רק אחד...
וגם - אם הסופרת כתבה ספרים טובים (ונקיים יחסית) לנוער, אין זה נותן הכשר לכול הספרים שלה.


בס"ד
(והארי פוטר ודמדומים הם ספרים בינוניים, ככה שאני לא יורדת לסוף דעתך..)
אפשר 'העי"ג', 'על העיוורון', מין הסתם דוגלס וכאלה נקראו.. אממ, את צריכה יותר לפרט.. את כותבת קריטריונים וסותרת אותם.. (יעני- הארי פוטר ודמדומים לא נחשבים לכתיבה טובה..)
רגע, או שבהשראתך בכלל קראתי אותו? ספר מעורר השראה...
את ספריה של קוני ויליס קראת? מלבד הכלב, המעבר, יום הדין, המשכוכית, כולם על גבול הפנטזיה, אבל אפילו פחות מהארי פוטר, והם מקסימים! וארוווכים!! שזאת כמובן נקודה לזכות... או אפילו כמה נקודות...
עוד: מה עם ספריה של ג'יין אוסטן? קראת את כולם? או רק את גאוה ודעה קדומה? אין עליה!
יש את ספריו של ד"ר ג'יממס הריוט, ספרים על וטרינר אנגלי כפרי וחויותיו עם בע"ח , מתוקים מדבש! מוטיז הכיר לו אותו, ואני מכירה לו תודה על כך עד היום...
רמה אחת מעל: וירג'יניה וולף! הגדולה מכולם. את תהני ממנה! לוקח קצת זמן להסתגל לסגנהון ואח"כ זה כייף גדול!
אז בינתים תעני לי מה מכל אלה את מכירה ובע"ה בהמשך ארשום עוד...
בהצלחה מתוקה!! אני כ"כ שמחה לראות אותך פה ![]()
ומעבר- על אף שקראתי אותו פעם וחצי (כדי לבדוק אם דעתי השתנתה אחרי כמה שנים) ממש לא מוצלח בעיני.
ג'ין אוסטן- קראתי הכל.
ד''ר הריוט- קראתי. נחמד.
אנסה את וילס ו-וולף
תנקס מותק 
כל ספריה של פיליפה גרגורי (בת בולין האחרת, השוטה מחצר המלוכה, המלכה הלבנה וכל השאר. נראה לי שלא משנה מאיפה מתחילים, אבל אחרי 3-4 זה ממצה את עצמו)
אחד מאלף (ולטעמי גם זה שקדם לו מעולה- שותפי סוד. אם כי הוא קצת קשה להשגה. את אהבה שמיים וריח הדרים פחות אהבתי)
מזל עורב ובשבילה גיבורים עפים של אמיר גוטפרוינד
הספר "עד שניפגש" של אורית עוזיאל. עקרונית זה ספר לנוער צעיר, אבל באמת זה סיפור היסטורי מקסים, מתוק, ונוגע.
הספר "יאיר" של משה שמיר. ממש לא ספר בינוני. מצד שני, זה ספר קצת עמוק (היו קטעים שהייתי חייבת לשבת במקום שקט ולקרוא אותם שוב על מנת לרדת לסופם), אז ככה שאולי הוא לא מומלץ אם יש לך בעיות קשב וריכוז ואת מחפשת ספרים שאפשר לקרוא תוך כדי עמידה בתור וכדומה. אבל בכללי, זה אולי הספר הכי טוב שקראתי. אני ממליצה לכולם כאן לקרוא אותו מתישהו.[וכדי שהדברים שלי יהיו יותר מוסמכים- גם לי יש בעיות קשב וריכוז...]
הספר "הקשיבי לקולי" (אני חושבת שהוא) של סוזאנה תמרו. ספר חביב וברמה גבוה.
ננסה לחשוב על עוד...
בדיוק עכשיו סיימתי ספר נהדר בשם 'קרואו לייק' (אגם העורב)
ספר רגיש, קולח על דרמת חיים קטנה לכאורה, אבל משורטטת להפליא ובלי קיטשיות.
הסופרת היא מרי לוסון,
מסתבר שקראתי בעבר עוד ספר נהדר שלה:
הצד השני של הגשר. התיאורים הנ"ל נכונים גם לספר הזה. (קרואו לייק נקי לגמרי, לגבי השני גם די נקי לא זוכרת אם לגמרי ממש)
מומלץ!
מסוג חויית קריאה שסוחפת אותך עמוק.
קראתי אותו לפני כמה שנים ואני זוכר שהוא השאיר עליי רושם משמעותי
האי של סופיה
הריקוד של סוניה
חוטים מקשרים
הנערה במרפסת ממול
מבחן קבלה
עלובי החיים
מחוננת וההמשך-אש
מפוצלים וספר ההמשך שאין לי מושג איך קוראים לו...
מישהו לרוץ איתו
תיכון לילה 1+2
רוץ ילד רוץ
חוטים מקשרים
תיכון לילה
ומפוצלים.
ספריה של ג'ורג' אליוט (שם בדוי.. תגגלי...) הכי יפה מידלמארץ', אבל גם השאר יפים.
ספריו של פ, ג' וודהאוס. 'עונת הזיווגים' 'טוב ויפה ג'יבס' ' ועוד אחד לא זוכרת את שמו. ספרים מצחיקים למי שמחבב הומור אנגלי... IמאוהבתI באנגלית הסדרה ארוכה ומצחיקה בעברית תורגמו בינתים רק שלושה, והם כנראה פחות טובים מהמקור..(שלא קראתי...)
בע"ה בהמשך אעלה עוד..
שלא תגידי כמוצי שאין לך מה לקרוא!!!
על ספרים להמלצה אחשוב אולי אח"כ.
פרסי ג'קסון (ובכלל כל ספרות ריק ריירדן)
שרלוק הולמס
ספרי מיכאל שיינפלד
מאלאדר - ליאת רוטנר
ספרי אגטה כרסטי- די דומה לשרלוק הולמס אבל פחות מדהים ומעלף ממנו
החתול במגפיים ![]()
קריאה נעימה ואל תשכחי לכתוב תובנות אחרי הכתיבה...
דם לאדם... (יש כמה ספרים בתגובות שלכם שהייתי מגדירה כספרים בינוניים או הכי הרבה "בינוניים +", אבל זה בהחלט מעניין...)
לקרוא לספרים שהבאתי בינוניים? ![]()
![]()
כמו שאמרת כל אדם והדעה שלו..... ![]()
![]()
כל הספרים של אורנה בורדמן-
בודדה במערכה, היינו כחולמים, מלכה בעל כורחה, ופסיעות בחול!
אסתר שטרייט וורצל-
אורי, שחר, עטרות....
שלם יותר מלב שבור.
"ריקוד באור אדום" של דבורה עומר
ו"עטרות" של אסתר שנח-שנח-צל
2 ספרים פשוט מדהימים ומעולים. אם תשאלו לדעתי, אלו כנראה הספרים הכי טובים של הסופרות הנ"ל.
פפפפפפפפפפפפפפפחחחחחחחחחחחחח פשוט דפוק מי הזבל הזה שבמו ידיו הרס קלאסיקה במיטבה
מה זה צריך להיות שבפורום פה יש זלזול לקלסיקות?1![]()
בס"ד
לוקחים ספר מדהים והופכים אותו לאגדת ילדים..
בעע.
שהייתי צעירה יותר.
אבל בכללי אני דווקא מצאתי את "נשים קטנות" וגם את "ג'יין אייר" כספרים משעממים במקצת...
נראה לי שאני מעדיפה לקרוא רבי מכר מאשר קלאסיקות...
ספר מקסים מקסים D: מי קרא ?באלי לדבר עליו 
ספר מדהים. כתוב מעולה.
ולא צנוע בכלל.
לא ממליצה למי שרוצה לשמור על נפשו...

בת-ישראל-וציוןאיך זה נקרא?
המשך אחר... 
ממליצה בחום! ספר מדהים מדהים
כששואלים שאלה כזאת.
קודם כל השאלה הופכת ליותר מעניינת...
ודבר שני, בעקבותיה באמת יכולים לענות לך יותר תשובות על קריאת הספר,, כי השאלה עצמה תעודד ללכת לקרוא אותו...
אז אם בא לך, תפרטי קצת, מי מה ואיך..
אחרי ערבים ויהודי מסוים שמציל אותן וכו'..
ספר מקסים!
נגעלתי והתאכזבתי. הם פשוט קיצרו את הספר בחצי. מהרגע שבסטיאן נכנס לתוך פנטסיה - הסרט פשוט נגמר. מה שנקרא: הסיפור שנגמר מהר מדי. כל הפואנטה של הספר, והמהלך הנפשי שעובר בסטיאן במהלך שהותו בפנטסיה - פשוט נעלמו מהסרט. סתם מסר רדוד - שהוא "מחזיר" לחברים שהציקו לו כל הזמן בבית-הספר. חוץ מזה שגם 'ביצוע' הדמויות בסרט מאכזב למדי.
בקיצור, אל תראו. (אבל ההמלצה החמה לספר עומדת בעינה!)
הרסו את כל הספר!!!!!
סרט תת רמה!!!!
יש איזה ספר שבחורה דתייה כתבה על הדייטים שלה.מישהו יודע איך קוראים לו ואיפה ניתן להשיג אותו?תודה!
מכתבים לטליה עוסקת בהתכתבות בין בחור ישיבה לבחורה חילונית מהקיבוץ בנושא אמונה.
וזה עשוי להיות שימושי!
אני קונה קבוע שלהם, אחלה מקום.
למה פשוט לא לקנות ספרים יד שנייה בזול?
אז איך הולך ההליך?
נרשמתי, כלומר הזמנתי אתמול באמצע הלילה, וחזרו אלי היום, האחת במהריים, הזמנתי, תוך חמש דקות הוא נשלח בדואר
במאה ו..
במקום פה ב 40 

פייגליניזיתיש שם קישור.
*שלי*וואו, אחלה אתר
תגידי, אחרי שיחת הטלפון..מה קורה?
הוא אמר שישלח מייל ולא שלח..אז מה קורה בדיוק?
הם מתקשרים
ואז את אמורה לבוא לקחת את זה
השירות אצלם בטלפון, מדומני. והוא מעולה, אגב, אמרתי שאני יכולה לדבר באותה העת, הם חזרו אלי לאחר כשעתיים, אחרי זה ביטלתי כמה ספרים שרציתי והחלפתי, והכל דרך הטלפון.
באמת אחלה שירות!
ובהתחלה חשבתי לקחת אתזה לבד..אבל זה באיזה חור , ממש חור מוזר בתל אביב..אז אמרתי שישלח וזהו..
והוא אמר שמיד ישלח לי מייל שמעדכן את ההזמנה..והוא עדיין לא שלח.
לצלצל ?
לקחת כבר את הספרים שלך?
איך הם יודעים ששילמת וכו'..רשום להם?
לא שלח לך למייל משהו?
אלי בכלל לא שלחו מייל? לא ידעתי שהם צריכים לשלוח, ואני עדיין מחכה לספר שלי 
*שלי*אליי עדיין לא הגיע, ומייל הוא אמר שישלח ולא שלח, וגם באשראי ראיתי שעוד לא חייבו..
בצלםאלוקיםתודה!
"ברוך שפטרנו מעונשו של דייט"..משו כזה.
איזה ספר של רונית לוינשטיין מלץ אתם הכי אוהבים
מאיזה גיל אתם ממליצים לקרוא?
יש שם דברים נורא עצובים או סיטואציות קצת מביכות..![]()
אז אני משנה את השאלה- לאיזה גיל אתם חושבים שהספר הזה מתאים?
ואני לא מביהנ מה המהומה על הספר. הוא כתוב קצת מעצבן. בגלל שמישהי אחת כותבת על מישהי אחרת, שהיא אשה מדהימה, והיא מראה את זה, זה יוצא כאילו האשה הזו גאוותנית נורא, למרות שאני יודעת שזה לא ככה באמת. וזה קצת מעצבן. וקראתי אותו בסוף כיתה ו'.
טוב אז קראתי אותו אני חושבת בגיל 13 הסיפור עצמו ממש חזק מעביר מסר מעולה יש הרבה מה ללמוד ממרים פרץ
אבל הכתיבה עצמה קצת משדרת קלילות יתרה לפי דעתי ולא כ"כ מוצלחת
חוץ מזה שז היה עצוב ברמות...![]()
איזה ספר של אורנה בורדמן אתם הכי אוהבים?
(את פסיעות בחול לא קראתי- אומרים שזה עצוב מדי בשבילי
)
היינו כחולמים אחרון
הנסיך הקטן.בודדה במערכה+היינו כחולמים
ובסוף
מלכה בעל כורחה
בודדה במערכה
אבל הספרים שלה די חוזרים על עצמם בסגנון זה כבר נהיה איכשהו........... לעוס
מלכה בעל כורחה..
זו השאלה הראשונה שאני שואלת על ספר. (לצערי, במצב הספרות בימינו, זה נצרך).
וכתבת שהסיפור כולל נושאים כמו חסידיות בעלז וסאטמר - מה צורת היחס וההסתכלות לחסידיות אלה בסיפור? מכבדת? מבזה? זה גם חשוב לי לדעת, כי אני רוצה להיות נקייה מלשון הרע.
על הרמה הספרותית אני לא שואלת, כי נשמע מדברייך שהיא טובה, וגם הסופרת מוכרת למדי. (אף-על-פי שלא קראתי אף ספר שלה, בגלל החששות לעיל. אם תניחי את דעתי, אולי אעז לקרוא סוף-סוף
)
אני לא יאמר לך שהוא מאה אחוז נקי.
יש שם קטע או שניים, אבל זה תמיד נעצר לפני שהיא מתחילה לתאר יותר מידי.
כשקראתי לא הרגשתי שהכותבת מביעה עמדה על חסידות זו או אחרת. לא חושבת שהתיאור מבזה את החסידות, לפחות בעיניי לא, זה דווקא גרם לי לחקור ולקרוא על החסידויות האלה בהרחבה באינטרנט.
אני עדיין מתלבטת...
מאיזה גיל לדעתכם הוא מתאים
בכיתה ו'
לא כ"כ כבד כמו שמתארים
לצערי, כי הוא לא לגילי בכלל. בכלל בכלל בכלל בכלל. (בת חמש עשרה)
הספר!
הספר ממש מעולה מומלץ לכל מי שנהנה לקרוא דברים כבדים
אני אישית לא יכולה להפסיק לקרוא והלכתי לישון ב4 בבוקר בעקבות כך (זה המדד שלי לספר טוב:אם אני חיבת לקרוא אותו ברצף)
הוא ספר קשה ולא קליל בכלל לכן רק שיש לך מוזה לזה שווה לקרוא אותו חוץ מזה העלילה ממש יפה הוא כתוב טוב מאד
בקשר לסרט לא יודעת אם זה קשור אבל הסרט החדש שהוציאו השנה ממש ממש לא נקי