התפסן בשדה השיפון וביוגרפיה על צ'רצ'יל.

(נבוכתי לגלות ש3 מתוך 4 הספרים שרציתי לקנות - הם ביוגרפיות.

(צרציל, לאונרד כהן, ובוב דילן)

זה השבוע, או שזה היה שבוע שעבר? או כל החודש? 

יווווו איזה כיף! אני מתה על ליאת רוטנר- אחת הסופרות הכי מוכשרות בישראל................

לא יכולה כבר לחכות לקרוא אותו. איך קוראים לו?

ואפשר לקנותו גם בסטימצקי במבצע של 1 פלוס 2. (שזה בעצם יוצא 3 ב-100...)

אבל המאחורה מבאס- תום וכל השאר שכחו ממאלאדאר, זה פשוט נמחק להם מהזיכרון!

http://www.ybook.co.il/maladar_other_dimension

זה קישור לאתר של ידיעות ספרים, יש שם תקציר של הספר.

הספר יצא לפני חודש או פחות!

אותו ועוד 11 ספרים... (בעצם שניים לא שלי, אז בסה"כ קניתי עשרה ספרים)

איך עשית את זה?? אני גם רוצה!

גמרתי עם בא לך לקחת

מדהים.

אם כי ההתחלה יפה בהרבה מהסוף, כי לקראת הסיום הוא כבר מכניס לך השקפות לתוך הראש, ולא פשוט מספר סיפור תמים של ביוגרפיה ענפה ומעניינת...

שווה קריאה, בהחלט.

ד"ר חגי בן ארצי

שיש כאן איזה עשר שירשורים על הדרן....

|נזכר בפורום צלילים ומוזיקה, עשר שרשורים על לנון והביטלס ושות', אהמ.|

נהנית, אה?

זה הדברים הקטנים האלה שנמצאים בסיפור. ההברקות הקטנות הללו.

סיום סיפור, התחלה קטע, ניחוחות. דברים שאתה מרגיש שפה יש משהו מהסופר.

כאן יש משהו שרק האו יכל לכתוב.

גחליליות מלא כולו בקטעים שישארו איתך. בדיחות פנימיות שישארו רק בינך לבין עצמך.

ועוד שני נקודות חשובות שגרמו לי לבחור בו מבין בית מלא מיינסטירים.

הסופרת משלנו דתייה לאומית (כפיים!!)

ב-יואב בלום המצליץ עליו שמבחינתי זה כבר סיבה לרוץ אליו.

עם 2 השורות האחרונות.

1. זה שהיא דתית לאומית לא עושה לי את זה. אולי היה עדיף שלא תגיד את זה, זה היה יותר קורץ לי

מה זה "משלנו". פפפ... למי אכפת. ז ספר טוב, או לא? זה שזה מה"מגזר" שלך, לא אומר כלו, תבין, כלום. ממש כלום.

הכפיים האלו רק הורסות, זה באמת מפריע. למה כפיים? מה הקשר? לא מספיק לך שהיא יהודית, שומרת מצוות, ואמונתה בקדוש ברוך הוא? אתה צריך נקודות זכות של "מגזר" כדי להזדהות איתה יותר?

2. שמחתי לשמוע את דעתך הפרטית, עם התוכן, על הספר הזה, הרבה יותר ממה ש"יואב בלום המליץ עליו"(שזה חסר תוכן, כמובן.).

כלומר, המלצה על תוכנו של הספר, כפי שתיארת בהתחלה, ממש עזרה, וגירתה, אפשר לאמר, אני כנראה ארכוש אותו,

2 השורות האחרונות הורידו מהתיאורים שלך, (שאגב, כתובים גם יפה) אולי רצית 2 שורות מסכמות, כאלה, חבל... הן הרסו קצת;)

|עד כאן פילסופים| |אני מחכה למייל, ואני בינתיים בערוץ משועממת, ועל כן החפירות...|

אבל מעבר לזה שיש קצת בגחליליות, זה ספר די איטי ומייגע, וגם עם פואנטה לא מידי ברורה.

בקיצור- די התאכזבתי.

יואב בלום, אגב, למיטב ידיעתי ידיד של הסופרת (אני מכירה את שניהם) כך שהמלצה שלו לא אומרת הרבה, ולא בגלל שהוא סופר לא טוב.

את הספר עצמו לא קראתי, ככה שאני לא יכולה להגיב..  

הלכת רחוק.

מי היא בכלל?... |שאלה נטו|

קראת ספרים אחרים שלה?

הייתי בתחנה מרכזית, בצומת ספרים אין את זה. וגם לא בדברי שיר.

יש אותו בספריות העירוניות? אפשר להשיג אותו בלי לקנות?

אני קניתי במכירת פגומים איפשהו...

אבל הצורה שבה היא מדברת (היא העבירה הרצאה פעם בביכורים) היא פשוט עושה רושם של אישה ממש טובה.

ולגבי קשר עם גילית- אני שולחת לך מסר.

-סתם- בכיף

ומכיון שפתאום יש לי קצת כסף, תהיתי אם אוכל לקנות באיזה סכום כמה ספרים קלאסיים שלא קראתי.

נגיד.. הייתי רוצה את מרד הנפילים (קראתי חלקית) ואת התפסן הזה...    ואת... הה.. אולי את ה"זן ואמנות אחזקת אופנוע" (כי התחלתי לקרוא בו פעם בפנימייה של הישיבה ומישהו פה הזכיר אותו) ועוד כמה..

איפה מוצאים את הספרים הותיקים האלה?

יש כמובן גם בחנויות הגדולות של הרשתות, אבל לא נראה לי שיש הנחות על ספרים מסוג כזה, בשבוע הספר או בכלל.

נשמע ספר טוב.

לא גירה אותי משום מה.

האמא יום אחד נעלמה- וכל הספר בעצם מסופר מנקודת מבט של כל אחד מבני המשפחה. וככה אתה בעצם לומר להכיר את האם.

וואו... סבלתי שלושים עמודים ראשונים (לוקח זמן להתרגל לגוף שני) אבל אחרי זה.. באמת. כתיבה כ''כ כנה- שמלא פעמים מצאתי את עצמי גם חושבת, ומשווה בראש לאמא שלי. למשפחה שלי. באמת.. גורם לך לחשוב. (חוץ מזה שאתה מאמצע הספר רק רוצה לחבק את המא, ולבכות.)

להעתיק לכם קטע?

שיטת הכתיבה של P.O.V (נקודת ראות) כבר קונה אותי.

והתכוונת, נראה לי, שהכתיבה בגוף ראשון, לא? (זאת אומרת, "אני", "הלכתי", "עשיתי"...)

אולי תעתיקי קטע, וגם נחפש בספריה. מה שם הסופר/ת?

אני פוחדת לעשות עוול לספר. בעקרון- זה רעיון שהיא מפתחת לעוד אחד ולעוד אחד וכו'. ככה שהיה קצת קשה לבחור אחת. אז הנה פסקה יפה וקצרה (יחסית):

"כמה דקות עברו באותו היום, בקרון הרכבת התחתית שיצאה מתחנת סיאול, עד שהבנת שאשתך לא נמצאת שם איתך בקרון המתרחק מהתחנה? תיארת לעצמך שהיא עלתה אחריך. כשהרכבת נעצרה בתחנת נאם יונג ואז המשיכה בנסיעה, נתקפת לפתע בהלה.

לפני שהספקת לבחון את מהות התחושה הזו, ניקב משהו את נשמתך,

תחושת ייאוש על כך שעשית שגיאה איומה ובלתי-הפיכה. הלב שלך הלם חזק כל כך, עד שכמעט שמעת אותו.

פחדת להביט לאחור. ברגע שבו היה עליך לוודא שהשארת את אשתך בתחנת סיאול- שעלית על הרכבת ועזבת, שנסעת עד התחנה הבאה- ברגע שבו הסתובבת ופגעת בטעות בכתף של האדם שלידך, הבנת שהחיים שלך נפגמו ללא תקנה.

בן רגע הבנת שהחיים שלך ירדו מהפסים בגלל ההליכה המהירה שלך.

בגלל שבמשך חמישים שנות הנישואים שלך, בהתחלה כשהיית צעיר ואז כשהתבגרת, תמיד התרגלת ללכת לפני אשתך.

אם היית מסתובב כדי לוודא שהיא שם מיד כשעלית לרכבת, האם זה היה קורה?

במשך שנים נהגה אשתך להעיר לך- היא שתמיד השתרכה מאחוריך כשהלכתם יחד לכל מקום שהוא, שהיתה הולכת בעקבותיך כשאגלי זיעה על מצחה וממלמלת לאחור- "חבל שאתה לא הולך קצת יותר לאט, חבל שאתה לא הולך בקצב שלי... לאן אתה ממהר?" 

אם היית עוצר בסוף ומחכה לה, היא הייתה מחייכת במבוכה ואומרת "אני הולכת לאט מדי, נכון?"."

(לא רוצה לשעמם אתכם. בעקרון- יש עוד חמש שורות עד סוף הפיסקה הזאת. להמשיך?)

"היא הייתה אומרת לך, "אני מצטערת, אבל מה אנשים יגידו אם הם יראו אותנו?

אותנו, שחיים יחד, אבל תמיד אחד הולך ראשון והשני אחריו. הם יגידו, השניים האלה בטח שונאים אחד את השני כל כל, 

שהם אפילו לא מסוגלים ללכת יחד. זה לא טוב שאחרים יראו אותנו ככה.

אני לא אחזיק לך את היד או משהו כזה, אז בוא נלך קצת יותר לאט. מה תעשה אם תאבד אותי?" היא בטח ידעה שזה מה שיקרה. הדבר שאשתך אמרה לך הכי הרבה פעמים מאז פגשת אותה כשהיית בן עשרים, היה ללכת לאט יותר.

איך יכול להיות שלא האטת אף על פי שכל השנים שחייתם יחד אשתך ביקשה ממך ללכת לאט יותר?

מדי פעם עצרת וחיכית לה, אבל אף פעם לא הלכת לצידה, לא שוחחת איתה כפי שרצתה- אפילו לא פעם אחת.

מאז נעלמה אשתך אתה מרגיש כאילו הלב שלך עומד להתפוצץ בכל פעם שאתה חושב על ההליכה המהירה שלך.

הלכת לפני אשתך במשך כל החיים שלך. לפעמים היית פונה בלי להביט לאחור כלל.

כשאשתך קראה לך מאחור, נהגת לענות לה במלמול זועף ושאלת אותה למה היא למה היא הולכת לאט כל כך.

וככה חלפו חמישים שנה. כשעמדת וחיכית לה, היא הייתה נעצרת לידך בלחיים סמוקות ואומרת בחיוך, "בכל זאת חבל שאתה לא הולך קצת יותר לאט." חשבת שככה תנהג במשך שארית חייכם.

אבל מאז אותו יום שבו עלית לקרון הרכבת התחתית בתחנת סיאול, אותו יום שבו היא הייתה רק כמה צעדים מאחוריך,

אשתך לא חזרה אליך." 

זה באמת בגוף שני! (וסליחה שלא האמנתי לך...) ממש מיוחד.

ובאמת נשמע מעולה.

אולי אפילו כדאי לקנות אותו?

ככה שכן, אני ממליצה לגמרי. (אלא אם כן יהיה ספר שגם נראה טוב ואותו עדיין לא קראתי )

(זה בסדר. גם לי היה קשה להאמין שתהיה כתיבה טובה בגוף שני ולא קלישאתית. אבל.. תראי מה זה. )

והרויח ממנו טוב וקנה את כל חברת פרארי....?

זה עוד לא נכתב.

יום אחד אני אכתוב אותו.

העלית נקודות למחשבה..

לא ממש נקי לפי דעתי, אבל סבבה לעומת מה שהולך היום.

אהבתי ממש ממש את הרעיון של הספר, לאו דווקא על הראליטי, אלא על כל המציאות היום, שאנישם הורגים בלי לחשוב פעמיים..

הסופרת העבירה את המסר בצורה מיוחדת ומושכת.

לייק..

הרעיון ממש יפה

ולפי דעתי לא מתעסק באופן בולט מדי או מרובה מדי

ספר מושלם..

כיף לך שאתה עדיין בתוך התענוג הזה של לקרוא אותו פעם ראשונה...

ספר גאוני ונוגע ללב..

והוא בסדר לדעתי מבחינת צניעות...לא יותר מידי..אבל גם לא 100%..

ספר מדהים שקשה להפסיק לקרוא, וקל לקרוא פעם שניה ושלישית.

לפי ההגדרה שלי- הוא די נקי, מספיק נקי בשבילי.

אגב, יצא לסוזן קולינס ספר נוסף(אני כמעט בטוחה שאין לו ספר המשך), לא הסספקתי לקרוא את גב הספר, אבל זה מדבר על ילד שקרה לו משהו בגיל עשר.

בקרוב אני אלך לצומת ספרים(בגלל שבוע הספר אעע!), ואז אני אבדוק, ואולי אפילו אקנה אותו...

אני קראתי את הספר הזה והוא זיעזעה אותי עד עמקי נשמתי!!
מלא דם, רצח, הוא ממש לא נקי!

מגעיל מבחינת העלילה!

אני פשוט המומה שדתיים קוראים אותו, ועוד אוהבים!

אני קראתי אותו רק בלל לחץ חברי (לצערי )

וכעסתי על עצמי אח"כ מאוד!

אותי לא העסיק הדם והרצח, ומצטער על הבוטות אם זה מה שאת חושבת כנראה שלא הבנת כלום מהספר

לדעתי הסוף שלו ובכלל כל הסדרה מעבירה מסר ממש חזק.

והמסר הוא לא בעד מלחמה...

ברור שבספר יש גם דברים שהם בעצם לא  טובים אבל אתה בוחר מה לקחת ולהבין ממנו...

ובאופן כללי אני ושב שהשלישי ממש טוב למרות שלא היה מזיק קצת פחות אפרוריות בסוף הספר (לדעתי הקטע שהיא יורה בקוין פשוט אדיר!) אם היא היתה מספרת בסוף קצת על שאר האנשים ומה קורה בעולם זה היה יכול להיות נחמד...

המוות של סנואו...באמת ציפיתי למשהו יותר טוב..

כאילו מה? מת--מצחוק?? מהאנשים שרמסו אותו? תמוה.

האפרוריות שהזכרת..מתי? לא חושבת שיותר מידי..

מתי הרגשת שזה יותר מידי?

אותי זה שיעשע

ואת האפרוריות לא ממש הרגשתי בספר אלא בשניה שהוא נגמר, בהרגשה כזאת של, מה עם כולם ובעיקר, למה היא לא מספרת קצת על גייל?...

והיא דווקא כן מספרת על גייל..שעובד במחוז 2..ומן הסתם אהם אהם..

אותי הסוף בהחלט סיפק.

לא קראתי את הספר, אבל להחליט שהדם וכו' זה מה שמעסיק אותה? מה הקשר בכלל? אני שמחה להודיע לך שכמעט כל בנ"א בעל נפש- לאו- דווקא- רגישה נגעל מהדברים האלה, זה פשוט יכול להבחיל, וזה לא משנה גם אם המסר האחר יהיה החזק והטוב ביותר שיכול להיות. לטעמי- כמה שהמסר יהיה חזק, הוא לא יתקבל אצלי כל עוד הוא מובא בתפאורה רצחנית, כי היא הורסת אותו.

(אגב, אם זה מה שמעסיק את הבנ"א- זה לא אמור לו להרתע מזה...)

אין שם תיאורים רצחניים ודברים כאלה, גג הוא תק בה את החנית, וחוץ מזה שהיה נראה שהיא מתנגדת לספר באופן כללי בגלל הדם וההריגות - שזה לדעתה מה שהספר מסמל ולדעתי זה בכלל פרט שולי שכמעט לא שווה התיחסות.

ובאופן כללי עדיף שתכירי יותר את הספר זה יעזור לך להבין את מה שאמרתי

ולכן הדברים שלי נכתבו באופן כללי, ואני עדיין חושבת שאם בנ"א נגעל גם מדברים קטנים של דם ורצח זה לא אומר שבזה הוא עסוק.

תודה שהבהרת שלא כל הספר מלא בדם וכו'- כבר לא הבנתי איך כולם מסוגלים לקרוא אותו אם ככה

ובקשר להמלצתך- תודה, אני אסתדר בעז"ה בלי זה ()

כנראה משחקי הרעב היה יציאה שלה

העלילה מרתקת.

הסרט ברמה גבוהה מאוד (כמעט כמו הספר) שזה דבר נדיר

היא מתארת תיאורים בקלילות,

שיכלו להיות מתוארים בהרבה יותר אכזריות...

לזרוק את הספרים, וזה היה גורם לי לדיכאון.

וההמשך.. לא הכי נקי, אבל ממכר, מושלם, מרתק, וממש ממש ממש לא צפוי!

(תקראו עד הסוף ואז תבינו..)

השאלה הקלאסית שלי לפני שאני ממליצה על ספר בערוץ 7...

כי ספרים טובים לא של ישראלים אני יכולה להביא הרבה... אבל...

תראי אנלא יודעת אם תאהבי זה תלוי בטעם שלך, אבל אני מציעה לך לקחת את סדרת הספרים של ריק ריירדן- הרוב עבים (אם לא קראת אותם עדיין) פרסי ג'קסון והאולימפיים 1-5 משפחת קיין והאלים המצריים 1-3 הם באמת אחלה. וגם צופן דה וינצ'י 1-3 למרות שלא קראתי הכול עד הסוף (אני באמצע) הם נראים לי די שווים

תביאי מס' חשבון ואני אפקיד לך אפילו 2 ש"ח

את חתיכת נדיבה.

|דווקא יצא ממנו משהו טוב. העברתי לחברה. אחת שלא ממש שמה לב לצורת הכתיבה. היא תהנה מהעלילה, מה שבטוח

שהעלילה מאוד יפה, חוץ מהסוף הבנאלי והקיצ'י.

חבר'ה, מתחשק לי מאוד לעבור עליו מההתחלה, ולשפץ. כן. אולי יום אחד אעשה זאת, ותראו אותו במהדורה מחודשת...

מה שבטוח הוא שלא יפה נוף יהנו ממנו... אלא ידיעות ספרים. שווה את זה. 

אולי...|מרחף| ביום מן הימים תכנסו לחנות ותראו:

"דואט" 

מהדורה מחודשת ל"הדרן"

נחייה ונראה...

תצטרכי כמובן לבקש זכויות יוצרים מהסופרת...

ולא נראה לי שהיא תסכים לזה...

(אפשרות אחרת שיש לי להציע לך: ליצור קשר עם הסופרת, להציע לה לשלוח את הסיפור לידיעות ספרים, והם כבר יעבדו איתה על עבודת העריכה המחודשת ויעזרו לה לשפץ אותו...)

האמת האמיתית- גמני אהבתי את העלילה הרבה יותר מהכתיבה. ולכן המלצתי עליו. (הסוף- חרדי קלאסי, לא?)

תודה על המחמאה

את דעתי על כך!

תראו, דווקא אהבתי את כל העניין עם הסבתא שלה, ואיך שהיא עונה לה, ויודעת מה נכון ולא ניתפסת לשוליים שבחרדיות...

אבל באמת הסוף היה קצת בנאלי. לדעתי אפשר לשפר אותו מאוד. 

(תוך כדי קריאה אני מקשקשת בעיפרון על מילים עלובות. ומחליפה אותן.... חכו חכו, זה עוד ייצא לאור;)

אני חושבת שצריך עין דקה, שתשאיר את הדילמה ואת העלילה עם הציבור החרדי, אבל תשכיח מזה מעט. כלומר...

היו שם חלקים מאוד "פיקנטים" שחבל לוותר עליהם, אבל חלקים צפויים ולא מענינים כגון הפנימיה-סמינר שהיא שהתה בו, או המשפחה הזאת בחו"ל, שנשרף להם בית הכנסת... אלו דברים מיותרים. את הסיפור עם הירושלמי, שתיקן את הגביע- דווקא אהבתי וחשבתי שהוא מאוד מוסיף ריח ואווירה ירושלמית, ביתית כזו. אני חושבת שהיה צריך יותר להדגיש את הזמן שאחרי, שיאמרו כל אחד, שיספרו, כשהם ביחד, סוף-סוף.

לא'ידעת. העלילה המרכזית, איכותית מאוד, ותמוהה אני אם זה לקוח מאיפה שהוא.  

זה יכול להיות להיט, והוא נמכר היום בעשר שקל. עלוב כל כך. 

לא זוכרת אותו בכלל.. אבל הקטע עם המתקן הירושלמי של הגביע, עורר בי אי אילו נשכחות עמומות....

מישהו מוכן לפרט על מה הספר?

אני רוצה לדעת עם שווה לי לקחת אותו מהספריה...

כי לפי איך שנראה פה אין התלהבות יתר...

רק בשביל העלילה.

את הכתיבה תפרידי מהקריאה. היא לא משו, והורסת הרבה. 

הו... כמה שאני רוצה לשפץ את ספר הזה...

העלילה דווקא מענינת, והלהקה שבתה את ליבי ממש. שווה לנסות...

לתאר בקצרה? קצת קשה. זה סוג של רומן, יחד עם חוש צדק (כפול, כמובן) שנלחם כנגד הזרם, כל זרם. לאורך כל הספר. כמו מבצבצות נקודות "אור", מן נחת כזו... 'פיו... היא נשארה אותו דבר... לא השתנתה'... אבל כל כך באסה, הכתיבה

וכשגדלתי ויצאה הסדרה החדשה, רכשתי את כולה. והיום אני נהנית לחזור לסיפורים הקסומים הישנים והטובים!

שרלוק הולמס! כייף!

גאוני.

הסיפורים יפים מאוד,

אם כי תהליך ההקש הלוגי המפורסם שלו

לא תמיד מובן לי.

יש סיפורים שהוא יושב ממש טוב,

כמו הרצועה המנוקדת או סוס המרוץ,

ויש סיפורים ש....

אבל הרוב ממש טוב.

ממש יפה וגאוני

אם כי אני קראתי את כל הארבעה ברצף וכבר די התיש אותי 

פשוט הרגשתי שהרעיון כל הזמן חוזר על עצמו

תעלומה שפותרים אותה ועוד אחת ועוד אחת...

צר לי...

הסרט לא מתחיל להתקרב לרמה של הספר!

הסרט מזכיר בסה"כ  את סרטי ג'יימס בונד עם כל המרדפים והאלימות שיש בו. כל התיחכום והעדינות והאנגליות האטונתית בספר, נגוזה מהסרט.

מסכים עם כל מילה

וכך בהחלט חשבתי אחרי שראיתי את הסרט הראשון. הוא מפספס לגמרי את הקטע של שרלוק הולמס

אבל אחרי שראיתי גם את הסרט השני, והגעתי עד לסופו, ובכן, הוא עדין מפספס את הקטע, אבל הסרט גאוני, 

גאוני כמו שרלוק הולמס.

לא הצלחתי לקרוא, לא היה לי סבלנות. איך אפשר לקרוא את זה.

אבל הרב חיים נבון הוא בנאדם שההלכה מרכזית בחיים שלו, והוא כתב רומן שמרכזו הלכה. אם את לא אוהבת דבר כזה וחושבת שזה נדוש - למה קנית את הספר?

כל דיסק שמופיע שם מדהים כמובן..

אבל אני מניח שזה בכלל מסחרי, תשלום.

בין ללכת על דגים לגחליליות של גילית חומנסקי.

בסוף בחרתי בגחליליות בעיקר בעקבות המלצה בפייסבוק של יואב בלום (מצרפי המקרים, למי שמכיר)

ספר מושלם, טוב שזה נהיה דבר נדיר לאחרונה.

תקראי אותו, הסופרת אומנית בסופי והתחלות פרקים, בזריקת רמזים קטנים, בחיוך, ובצחוק.

והספר על ילדים שאני מניח שזה אמור להיות בונוס למי שמחבב אותם.

-ליו.... (אבל במקום זה אני חייבת לקורא 20 דפים על ההלניזם ואז למלא מבחן שלם עליו... בלעעע...)

אבל בכל זאת...: (כדי שארגיש שמילאתי את חובתי לדיון...)

-א. מי קונה ספרים? השאלית אותו מהספריה (ככה גם עשיתי עם "5 דקות מכפר סבא", שבאמת היה שווה את זה, והפרק הזה על איך שדתיים אף פעם לא קונים ספרים אלא רק משאילים היה ממש נכון ... [אבל מי הולך לשלם 88 שקל שאין -לי-לבזבז על ספר???])

-ב. נקודת זכות של הספר: סגנון הכתיבה היה כיפי, מתוחכם,שנון, קליל.

-ג. הסוף באמת היה צפוי, גם למישהו שלא מבין בהלכה כמוני, אבל משום זה עדיין היה מעניין ומותח לקרוא איך הם מגלים את התעלומה, מעין סיפור בלשי קטן, כמו שהיה כתוב מאחורי הספר.

-ד. אמת, ההתחבטויות ה"היא בברוגז איתה בגלל שההורים שלה הם הורים אלימים- הוא לא עונה לה- היא עושה תאונה- הם מתגברים על הנתק הזה בעקבות התאונה" היה מיותר, מעצבן, מורח, לא כיף וכו'. כמובן שחלק מהן נחוצות בשביל העלילה, אבל טיפה הגזמנו הפעם.

-ה. ההתחבטויות בבעיות האמונה לא היו עד כדי כך גרועים כמו ההתחבטויות הנ"ל, אבל בשלב מסוים לקראת פתרון התעלומה מיצינו את זה, והיה אפשר לחסוך ליערות הגשם כמה עצים, ולהוציא ספר קצר יותר בלי ההתחבטויות המיותרות הללו.

-ו. בכל זאת, אני חייבת להודות שאהבתי ומאוד נעם לי בזמן הקריאה הרעיון של לכתוב עלילה, שבגרעינה בעיה הלכתית, וסביבה לקשור עלילה רומנטית [=רעיון מקורי] ובלשית [= רעיון טיפה פחות מקורי, אבל שממש לא מיצה את עצמו עדיין].

-ז. אז לסיכום: היה כיף, היה נחמד, היה מתוק, היה קצת מרוח, היה קצת מתיש, היה קצת מנגן על העצבים.

 = ספר יפה,מתוק, עם אלמנטים בלשיים, שהיו בו כמה תקלות קטנות שטיפה הרסו את הקריאה, אבל לא יותר מידי.

באמת מחוברת אליו ושאני ארצה לקרוא את הספר שוב פעם ושוב פעם...

(כי אז זה באמת מצדיק את הקניה...)

אבל יכול להיות שאת צודקת...

בכל מקרה, המצב הכלכלי שלי כרגע לא מאפשר לי לקנות ספרים בתדירות כ"כ גבוה...

וחוץ מיזה- למה ספרים עולים כ"כ הרבה????? זה מטורף!!!!

הלו, זאת המאה ה-21, יש לנו את הטכנולוגיה להדפיס ספרים בזול- אז למה אני צריכה לשלם 90 שקל על 200 עמודים????

אנחנו צריכים למחות על זה, משהו בסגנון: "העם-דורש-ספרים בזול! העם-דורש-ספרים בזול!" ...()

אותו מלאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא

ואם אפשר בכלליו ממש

בלי לגלות את המתח

על מה הוא מדבר?

בודדה במערכה. ספר נחמד

אותך להיסטוריה של התקופה

!!

לכי על "שלם יותר מלב שבור"-ספר נחמד..

אבל בהחלט ספר יפה, במיוחד לנוער.

אני דווקא ממש נהניתי ממנו.

מהרב מיכי יוספי

שאדם מתפעל מספר אם משהו שם נגע בו,

ולכן נדיר אצלו שהוא ממליץ על ספרים. כי באמת אצל כל אחד זה שונה

וכמו שאמרו זה עניין של טעם. ושל חיבור הלב.

והסוף שלו ממש מדהים!

אתה לא חייב להרגיש "וואו" אם כל ספר שאתה קורא...

יש גם ספרים חמודים כאלה, שנוגעים בכל אדם טוב בגלל טוב הלב שייש שם,

אתה יכול סתם להשתעשע, להנות מספר, אתה לא חייב להרגיש רגשות חלחלה וכאילו זה שינה לך את החיים וכו' וכו'

(מקווה שהסברתי את עצמי נכון, אני פשוט קצת עייפה הבוקר...)

ייעצו לה בהקלדה, בהדפסה, בעימוד העמודים, בעיצוב, בפרסום...

כאן יש אנשים חובבי קריאה, יקירתי, ולאו דווקא מתיימרים להיות בעלי חוש עסקי..

אתמול הייתי בסטימצקי וראיתי דוקא כרטיסיות כאלה שכתוב עליהם אם כתבתם ספר ואתם רוצים להוציא אותו לאור...

לא יודע מה בדיוק אבל תנסי ב-

steimatzky.co.il  או בטלפון 03-5778301

בהצלחה

http://www.steimatzky.co.il/Steimatzky/Pages/Content.aspx?ContentID=MyBook

בחלק מאתרי האינטרנט שלהן יש הוראות למשלוח כתב יד.

לשלוח לפי מה שכתוב שם.

וכן, גם לצפות לאכזבות...

אני מתעסקת בתחום,

א"א לשלוח מסר אישי לאנונימי...

יפים, מורכבים כתובים טוב ובנויים טוב.

אם כי אי אפשר להתעלם מההעתקה לשר הטבעות... (אותו ז'אנר בדיוק, אותו סוג של עולם).

השאר דועכים לאט לאט....

ולא הבנתי- למה??

דומים יותר לתסריט מאשר לספר.

נורא משעמם.

רק את הירושה עוד לא קראתי... לצערי..

בספר הבא .. טוב , זה הספר הראשון שהפסקתי לקרוא באמצע , ועוד מרצוני .

עושה שחור בעיניים.

כל השמות, והשפה, והמקומות, בלי פירושים, הכל צפוף... בעע!

עושה לי רע....

אחת הסדרות שהתחילה בסדר ונמרחה עד אין קץ !

שני הספרים האחרונים היו משעממים  לגמרי .

שצריך להתעמק בספר, ולדפדף לאחורה, והשמות, והשפה והמקומות(שאגב, יש פירושים בסוף הספר) זה החלק היפה! כי העלילה עצמה לא הכי יפה.