פורום סופרים וספרים (עמוד 67)

הוא עדיין פעיל, וממש טוב..

אני רוצה בסגנון...איך אני אסביר את זה כמו "וקראתם דרור"..מכירה?אז בסגנון

שירת מרים? זה יפה אבל עצוב. זתומרת לא רק הטראומה אלא גם הכתיבה עצמה, בניגוד באופן כללי לקראתם דרור.
שמעתי שיש גם ספר של הרב זאב קרוב על בנו אהרן קרוב "בלבב פנימה" אבל לא קראתי.

תודה....וקראתי את בלבב פנימה אבל את שירת מרים ומחכה לבן נפטון לא...אני אנסה

נראה לי שחו"לרה התכוונה להגיב לשירשור הקודם, יש שם דיון על גיבורי האולימפוס, שהספר המשך שלו הוא "בן נפטון", והוא עוד לא יצא..

לא נראה לי שיש ספר כזה- "מחכה לבן נפטון"

חחחחחחחחחחחחחחחח!!!!!!!!!!11

נקרעתתי!!!

אין חיפשתי וחפשתי

http://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=56708&perur=1&t=13

גיגלת ומצאת - תאמין

היתיי בסתימצקי וראיתי את זה.

הוא האחרון??

קוראים לספר הפרמידה האדומה וגם יש את גיבורי האולימפוס.

זה חלק מסדרה בת 10 ספרים שנקראת: '39 הרמזים', הוא כתב את הספר הראשון.

שמעתי עליהם שהם טובים (לא יודעת בקשר לנקיים או לא) ויש לי בבית 1 מהספרים.
לא אלו שאת אמרת (אם אני לא טועה יש לי את "קשת השמיים רחבה")

אני מתכננת לקרוא מתישהו, אעדכן אחרי שאסיים לקרוא =)

פשוט הלכתי לאיבוד בתוך העלילה, ולמען האמת- זה לא היה כזה מעניין.
לא זכור לי איזה קטע לא נקי באופן רציני..

קראתי את הראשון, ולא המשכתי לשאר הסדרה בגלל כל הקטעים הבעייתיים. כן, רעיון יפה, אבל בנוסף לקטעים השלמים הלא נקיים <ואו,איזה משפט לא נכון מבחינה תחבירית OO"> יש שם גם את כל הניואנסינים הקטנים והבוטים. בכל זאת - יפן בתקופת הסמוראיים וכו', תקופה איומה. [:

זה יצא בעוד איזה 4-5 חודשים נחמדים לדעתי.

הוא לא היה אמור לסיים אחרי שלושה ספרים..??
קראתי את השניים הראשונים, ויש לי גם את השלישי אבל עוד לא קראתי אותו.
חשבתי שזו אמורה להיות טרילוגיה, ושהספר השלישי חותם את הסדרה.. =O
הוא החליט להאריך?

כי הספר יצא יותר מדי ארוך ודחוס לדעתו, לכן הוא העדיף לחלק כדי שיוכל להתמקד בכל ספר בנפרד ולהתמקד גם באפיון הדמויות והתפתחותן.

חבר'ה, הספר השלישי יותר ארוך מהארי פוטר 5  

נו טוב... כל עוד הם טובים, אין לי יותר מדיי מה להתלונן P=
חוץ מהמכיר שצריך לשלם בשביל לקנות אותם... ><

(:

ראיתי אותו באנגלית הוא לא היה ממש ארוך, בערך 600-700 עמודים.

אבל אני מחכה שהוא יצה בעברית.

המון תאורים וממש לא קשה להניח באמצע.

ולא סגר כמעט כלום מהנושאים שהיו פתוחים בספרים הקודמים.

הראשון ללא ספק היה הטוב ביותר

השני, החלק של רואן היה טוב

השלישי והרביעי ארוכים ושווה אולי לקרוא רק כדי לדעת מה היה בסוף וגם כאן החלק של רואן הוא היותר טוב

הסופר לא הצליח לעורר בי עניין מיוחד לגבי ההמשך, נו, בסופו של דבר גלאבטרויוס יפול מכסאו והדרקונים יחזרו. היאח, הידד. 

הספר הראשון עוד מילא, וזה גם כן - בעיקר כי היה את הסרט, אז איכשהו אפשר היה לסבול, אבל לאט-לאט הוא מוריד שיחות וכדומה, ופשוט... כן, מתאר.

רעיון יפה והכל, אבל זהו. [:

לא קראתי הרבה כאלה (חוץ משל אורנה בורדמן)

קראתי רק את "מלכים ג'" של יוכי ברנדס- ושלא תעיזי לקרוא אותו! עיוותים וחילול קודש נוטפים מכל עמוד ועמוד. סיפורת על התנ"ך היא בעייתית בעייני, באופן כללי. הסופר צריך להיו ת ירא שמיים, כדי לשמור על קדושת החומר.

אני יכולה להמליץ לך על ספר אחד, שהוא קצת אחרי תקופת התנ"ך: המדר במדבר, שמספר על מרד בר כוכבא. קראתי מזמן, ונהניתי מאוד!

וגם "הדס", כמובן. זה מתקופת ביהמ"ק. תענוג צרוף!

אם קראת...

בודדה במערכה  

היינו כחולמים

מלכה בעל כורחה

אנ פחות אהבתי אבל יש לי חברות שממש אהבו

ומעביר את הזמן...

'הדס' זה טוב! ואם כבר אז קלאסיקה- תקראו את 'בן חור' של לו ווילס, כמו שאמרו מעלי, הנאה צרופה! אח, איזה ספר!

קצת קשה לי עם החריצת דין הזו על סופרים,

וזה לא מכוון רק ל'בת ישראל ציון'.

גם אם כותבים ביקורת - לכתוב בעדינות!

לא אהבתי, כי..

אהבתי כי...

לדעתי הסופר כותב ככה.. בגלל ש... ואני מסכים/לא מסכים..

סופרים (גם אותי מעצבן מאוד כאנשים ישר חורצים דברים לשלילה) אבל כשאנשים מבטאים דעות ובמיוחד במקום כמו פורום שנועד לדיונים, אין מה לעשות, זאת דעה.

אני אפרט קצת את המשפט, קראתי את שלושת ספריה של אורנה בורדמן, כמה פעמים אפילו. ואחרי שקראתי אחד כמה פעמים והפכתי בדעתי הגעתי למסקנה שהעלילה והכתיבה שלה לא כ"כ טובים ואיכותים, אבל היא בהחלט חביבה ומספקת חומר נחמד לקריאה. אבל לא יותר מיזה.

היה ברור לי שקראת את הספר.

 שאלו על ספרים על התנ"ך, יש כאן גם הרבה כאלה שנהנו מהספר.

לכתוב כל כך נחרץ - "לא איכותי" , נראה לי לא במקום.

לעניות דעתי, כשמבטאים דעה כל כך נחרצת, חשוב לכתוב "לדעתי".

ואני חוזרת - אלו דעותיי, מוזמנים לחלוק.

אני חייבת להודות שאני לא ממש מכירה אותה. אבל אני אבדוק, נראה שיש פה הרבה דיון דווקא על הספרים האלו, אז זה מסקרן =)
על מלכים ג', שמעתי. נראה לי אמא שלי קראה אותו וגם לא ממש אהבה, אז מעולם לא טרחתי בעצמי...
את "המרד במדבר" ו"הדס" אני לא מכירה, אבל אני אחפש! =) גם את "בן חור"! אני מכירה, נראה לי מוזר שעוד לא קראתי כזו קלאסיקה...!!!

תודה לכולם על ההצעות =)

על דינה. אני לא זוכרת את השם אבל אם רואה אותו אל(!!!!) תקראי.

באופן כללי ספרים על תנ"ך אני מסכימה עם הנעמר לעיל- חייבים שזה יהיה סופרים יראי שמיים. זה מאוד בעייתי כאלה שמנסים לקרוא את התנ"ך איך שבא להם. 
צריך מאוד להזהר מזה!

לקראת סוף השנה האזרחית (דהיינו, דצמבר, שהתחיל עכשיו), יש מלא מבצעים של חנויות שרוצות להיפטר מהסחורה. בין היתר, אם את מחפשת ספרים שנכתבו בידי סופרים תורניים, יש בד"כ מבצעים ב"פלדהיים" (הסניף הראשי ברח' בית הדפוס, גבעת שאול (ירושלים, כמובן)

|מת|

אחרי שכל ההמלצות של DNA נחלו הצלחה (ראו, בילס.) אני פשוט חייבת.

נקיים לגמרי- אני בטוחה שיש פה אנשים שלהגדרתם לא. בבקשה להזהר עם זה. 

ארוכה הדרך לחירות

מצרפי המקרים (תלוי לאיזה גיל

הארי פוטר

פרסי גקסון

הגיבור האבוד

39 רמזים

הפרמידה האדומה

יש לי עוד עם את רוצה..

בעזהי"ת

ושכחת את הגמדים והענקים.. 

אבל הי, זה לא פנטזיה טהורה במהותה. זה פנטזיה מודרנית אולי..

כמו כל דבר בצבא, פנטסיה מתחלקת לשלושה חלקים:

א. פנטסיה אפית / נוסחאתית [השם משתנה לפי הקונוטציה, האחד מחמיא, השני לא]- יצירה שמתרחשת כולה בתוך עולם פנטסטי, ללא שום קשר לעולם כפי שאנחנו מכירים אותו.

ב. פנטסיה אורבנית- יצירה שמגלה לנו את הצדדים הפנטסטיים שקיימים בתוך העולם שלנו כפי שאנחנו מכירים אותו.

ג. פנטסיית מעבר- יצירה שבה העולם שלנו והעולם הפנטסטי מתקיימים במקביל ודמויות עוברות מהאחד לשני בדר"כ.

שלושתם פנטסיה לכל דבר. הארי פוטר משתייך כמובן לסוג השלישי.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A0%D7%98%D7%A1%D7%99%D7%94#.D7.AA.D7.AA_.D7.96.27.D7.90.D7.A0.D7.A8.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.A4.D7.A0.D7.98.D7.96.D7.99.D7.94

לא חובה ליקרוא הכל, ואפשר לדלג על קטעים משעממים

(את רוצה ספר איכותי באמת? אבדות, של מיכאל שיינפלד.)

אבל "מים שאין להם סוף" דווקא כן, מדהים.

הוא מסוג הספרים שכ"כ לא סבלתי שניסיתי למחוק מהזכרון כמה שיותר מהר. וזה עבד יפה.

אני רק זוכרת שהוא מתחרבש עם עצמו, שחסרים לו קשרים להבנת הסיפור, שהוא מרוח נורא, ושעיצבן אותי שלא היה ברור בשום מקום אם גיבור הסיפור שומר תו"מ או לא [לא שזה מפריע לי שהוא חילוני, אבל ככה מעורפל זה..מציק.].

שאמרת קראתי... 

אבל תודה לכולם!!!!!

קיץ אחד ביחד

מעורב ירושלמי

תנו לגדול בשקט

לנצח בגדול

ועוד שאני לא ממש זוכרת כרגע=]

ואורי של אסתר שטרייט וורצל

ובן ערובה ^^^

ושחר ^^^

ואליפים^^^

שיטחי בלי סוף, אותה מנטרה כ-ל ספר, קיטשי מוגזם, מטופש בעליל, וטוחן אותה נק' כל הספר.

מדהים איך בנאדם הצליח לכתוב ספרים שלמים ככה

ושטרייט-וורצל לא הרבה יותר טובה.

סבבה.. יש רק אחד יפה אבל הוא קיטשי מאד

אסתר שטרייט וורצל- דווקא ממש אהבתי את אורי..

למרות שזה בערך אותו עיקרון כמו הספרים של רוטנר..

דווקא אבדות מדהים!!

ממש אהבתי..

וגם מים שאין להם סוף.

והקטע הכי כיף זה שהסופר עדיין חי , ומעביר הרצאות מדהימות!(הוא כבר בן 80 לפחות  ומעביר בכל מקום שמזמינים אותו... אחד המדהימים!!)

ספר ממש מרתק שלוחם לח''י מספר , על הכל.. ממש אהבתי (=

(אם את רוצה פרוט , אז תשאלי ..)

על האצ"ל.

תסתכל באתרים של המחתרות, מסתבר שם יהיו רשימות של ספרים וביוגרפיות.

אבל לא אהבתי אותו , יפה נפש כזה ...

היא מדברת רק על ההגנה , ומנקודת מבט דיי צרה ,

ולא ממש מענין , יותר כיתה ו-ז ככה ...לא מעורר מחשבות ושאלות על מה היה שם ולמה.

אם אני אזכר בעוד אני אגיד (=

שבוע טוב!!

של מתיתיהו שמואלביץ

ייבנה של עזרא יכין

מוות בכבלים עזרא יכין

גידי (הספר על עמיחי פאלגין) של יוסף עברון

מבוקש  של יעקב אליאב

המעמד מבצעים ומחתרות של איתן לבני

רק לא מלחמת אחים של חגי סגל לדעתי אחד הספרים...

יבנה של עזרא יכין (סיפורו של "דני בית המקדש"- צבי שהמי מהלח"י).

סיפורו של מפקד אלטלנה/ אליהו לנקין. ובאותו עניין "אלטלנה" של שלמה נקדימון, ספר קשה..

אם אזכר אכתוב עוד בע"ה

היה פה פעם שרשור על ספרים דוייסים תנסי למצוא...

ובחנוכה יש בד"כ מבצעים על הספרים של פלדהיים.

הבן אדם ממש גאון!

הכתיבה שלו היא אחת הטובות, גם מעניינת, גם שנונמה אבל גם ברורה!

והעלילות גם ממש מעניינות !

ראיתי את הסרט. (קראתי קצת מהספר...). אהבתי יותר את דוב גם כי שמעתי שהוא יהודי( בכל זאת גאוות יחידה...) וגם כי לדעתי הוא יותר נועז.

הוא 'צבר'! (זה יעני כל הענין בדמות שלו, הוא צבר קשוח שמחזיק נשק ביד מגיל 9...)

אי,אי, איזה סופר גאון!

התכוונתי שבמציאות הוא יהודי (באמת שווה בדיקה..) לגבי הספר אני לא יודעת לא כ"כ קראתי אותו.

וארי נראה בריטי.

דרך אגב, הדיונים שלכם פה מעניינים מאוד.

אני בעד לפתוח דיון על זה (הספר האהוב עלי=)

הסנה- למה שבר את ליבך?

בס"ד

בהזדמנות- נוכל כולנו לשבור מיתוסים על אותם "ארי וחבורתו"

בעזהי"ת

אם נשווה בין השמאל והימין של היום, דיי ברור שהלח"י והאצ"ל היו 'הימין הקיצוני', והפלמ"ח וההגנה כולה היו 'השמאל'. 

רק שכל הסקאלה הלכה הרבה-הרבה-הרבה יותר שמאלה.

אמא שלי אמרה שהיא לא צנועה...

באמת. "אורי"", למשל, הוא נכס ברזל בספרות העברית החדשה. 

הקטע הכואב בכתיבה שלה, שנתקלתי בו לא פעם, היא שספרים רבים מאוד שלה נגועים בבעיות צניעות לא קלות, שפשוט הורסים לקורא הדתי... לכן אני באופן אישי הפסקתי לקרוא אותה, למרות שהיא באמת יודעת לכתוב. 

וכל אחד יעשה את הבחירה שלו...

רוצה להכניס שם דמויות דתיות וקטעים דתים אבל היא לא מבינה בזה שום דבר, וזה פשוט פאשלה ענקית שלה (היא הוכיחה את זה בבירור בקיץ כתום שהוא כולו פאשלה...)

בתכלס היא מעניינת וכותבת טוב, אבל כשחושבים שוב על הספר רואים שבתכלס הוא לא עד כדי טוב (חוץ מאורי ואליפים ואולי רועי אבל מה שהרס בהם הוא שייש להם את אותו קו עלילה)

כעיקרון יש לה ספרים טובים אבל כל אחד סובל מפאשלה גדולה מסוימת (דוגמא: הספר "שבעת המנעולים" למשל, סובל מהערות סוגריים בכמעט כל דף, מה שמפריע את רצף המשפט וגורם לפיסקה להישמע מגוחכת וגם הדמויות שם ממש שטוחות)

אני אוהבת אותה מאוד!!!!

הספרים שלה הם באמת נכסים לספרות הישראלית!

קרראתי אותם מזמן ממש (באמת הגיע הזמן לקרוא אותם שוב...) וזכורים לי מכה קטעים לא נקיים, אבל לא משהו שבגללו צריך לא לקרוא אותה.

ולגבי פאשלות בתחום הדתי- אם זה כ"כ צורם לכם- פשוט אל תקראו את קיץ כתם! אבל אל תמחקו אותה בגלל זה.

מהספרים שקראתי, כולם היו טראגים. וזה הפריע לי, בייחוד כי לא יצא לי לקרוא ספר שמח שלה [: 

אם אתה רוצה להנות מייזה...

יחסית שלה.

שהיא כותבת את הספרים עפ"י רמת הנוער באותו זמן-שפה ושאר סגנונות התנהגות וכו'...

אורי ואליפים הם ספרים יחסית ישנים-ולכן כתובים בשפה יותר ספרותית, אבל הספרים החדשים מוצלחים הרבה פחות.

ואגב, קראתי ממש לאחרונה את אליפים-בקריאה קצת ביקורתית- ובעצם הרמה שלו לא משהו בכלל. העלילה נחמדה, אבל לא הרבה יותר מזה... (או שהוא פשוט ספר לבני 15 בערך, ולא יותר..)

הרומנים הזולים שמוציאים היום .

ורוב הספרים שלה לא גסים , כאילו רומן והכול

אבל לא גס.

רומן הוא סיפור בעל עלילה מקיפה, רבת דמויות ומקומות...

ויש עוד כמה ספרים שלה, יחסית חדשים, שאני זוכרת שלא התפעלתי מהם במיוחד...

לא לרוח היהדות .

וגם אמרתי רוב ,כי חלק מהספרים שלה כן גסים.

רומן הוא סוגה ספרותית. בימינו מקובל לכנות בשם "רומן" כל יצירת סיפורת בפרוזה שהיא רחבת היקף דיה^[1]; סיפורת מצומצמת יותר מכונה סיפור קצר או נובלה. הרומן התפתח באירופה מתוך האפוס (שהוא עלילתי באופיו, שלא כמו יתר סוגי השירה) והרומנס. מקובל לראות בדון קישוט של מיגל דה סרוואנטס את הרומן האירופאי הראשון, אם כי יש המקדימים וכוללים כבר את גרגנטואה ופנטגרואל של פרנסואה רבלה במסגרת סוגה זו. הספר "מעשה גנז'י" של הסופרת מורסקי שיקיבונחשב גם הוא לרומן, אף שהקדים את הרומנים האירופאים בכ-500 שנה. אונורה דה באלזאק נחשב בעיני רבים לאבי הרומן המודרני.

למען הסר ספק, רומן אינו בהכרח רומן רומנטי. אמנם עד למאה ה-18 התייחס המונח לספרים המתארים עלילות רומנטיות, אך כיום הוא מקיף את כל תחום יצירת הסיפורת רחבת ההיקף בפרוזה.

לעתים קרובות מאופיין הרומן בעלילה מורכבת ורבת-רבדים, או אף בכמה עלילות מקבילות, וכן בריבוי מקומות, זמנים ודמויות מורכבות (עגולות). המבנה עשוי לכלול אקספוזיציה, הסתבכות העלילה, נקודת מפנה, נקודת שיא, התרה וסיום.

אין הסכמה גורפת על הגדרת הרומן, וחוקרים אחדים עשויים לחלוק על האמור לעיל. יחד עם זה, האמור לעיל משקף את הדעות הרווחות ביותר וכן את השימוש היומיומי במילה רומן.

מקור המילה רומן ככל הנראה בגרמנית שבה מכונה הסוגה roman. בכמה שפות אירופאיות אחרות נעשה שימוש במונח נוֹבֵל, אשר מקורו במילה הצרפתיתnouvelle ("חדש").

מתוך:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%9F

אני התכוונתי למה שכתוב על הספרים

שלה" רומן לבני הנעורים " וככה רוב הספרים שלה

לכן אמרתי לא לרוח היהדות .

וגם הם לא היו משו....

וככל שהספר יותר 'ישן' הוא יותר טוב.

קיץ כתום באמת פאשלה רצינית.

אבל היא טובה מאד!

שאני לא ממש זוכרת, איזה ספרים שלו קראתי....

בעזהי"ת

הסטיגמתיות שם נוטפת מכל עמוד, הקיטשיות, לא מצאתי שם שום 'חידוש' אמיתי ושום 'יצירה', מבחינת התוכן.

הכתיבה זורמת וטובה; ספר מכתבים אמנם, אבל בהחלט אפשר להבין מתוכו עלילה, שזו נקודת זכות עבורו. 

(אבל קראתי אותו אחרי שאסרו עלי, אז ככל הנראה הוא לא כלכך צנוע..)

אמ.. ספר דיי טוב. לא זכור לי כמשהו מטורף אבל אולי אני לא זוכרת טוב... או שסתם זה היה לפני יותר מידי שנים.

קראתי מזמן. לא מצאתי בו ענין רב. התחושה שזכורה לי ממנו היא שהוא קצת מוזר... זכור לי שלא אהבתי את התנהלות הבית שלו, ואת הזוגיות שלו ושל אישתו. 

למרות זאת, אהבתי את הרעיון להמציא סיפור סביב דמותו של הצייר יאן ורמר, שלא הרבה יודעים אודותיו.

[אגב, לדעתי העגיל איננו פנינה בכלל, אלא מתכת. תסתכלו טוב!]

משהו בו זעזע אותי מאד, והפסקתי אותו לקראת סופו.

אבל הוא באמת ספר קשה, ועצוב,

נורא ריחמתי על הילד, שכדי להתגבר הוא מקשיב לרעש... מסכן..

אפשר לקרוא אותו עןד פעם ועוד פעם ולהגיע כל פעם יותר לעומק..

ויויו- ממש לא ריחמתי על הילד, לו זה לא ממש מזיז שהוא ככה, זה הוא, זה החיים שלו, זה הנורמה שלו. 

מי שמסכן בסיפור הם ההורים. 

 בבסך הכל המחלה שלו זה דיי מדכא  ,לא ?

הכרתי מישהו כזה..