פורום סופרים וספרים (עמוד 71)

וכשהאלטרנטיבה לאבא ארך רגליים בתרגום הישן היא חסמבה דור שלוש בטלוויזיה- צריך להוריד את הרמה גם בספרות כדי שאולי הילדים יסכימו לקרוא.

בס"ד

אבא שלי קנה לי בהתלהבות תבונה ורגישות, כי הוא ידע שאני רוצה,

ואז גילינו שזה התרגום החדש והמזעזע!! בעעעע!! זה באמת ניראה כאילו תרגמו את זה בגוגל תרגם!!!!

איזה מזל שאין לחלף עם הרוח תרגום חדש!

בתרגום של ביאליק בערך לפני מאה שנה..

אני לא חושבת שזה אפשרי למי שנולד אחרי 1920.

יש כאן שתי עניינים - הבפנים והבחוץ (; (ממש פנימיות וחיצוניות, אה?)
בכל מקרה, ילדים לא אוהבים לקרוא ספר עם שפה מייגעת - אז מחדשים להם את השפה, והם גם לא אוהבים ספרים שנראים ישנים ולא מושכים, אז משנים להם גם את הכריכה והכל, ואז הם קוראים את זה. ^^

לענ"ד ספר מדהים, עד כמה שזכור לי, מצטרף בקלות לרשימת הקלאסיקות שלי, ומצחיק כי ספר אחר של ויקטור הוגו (הגיבן מנוטר-דם) הפסקתי לקרוא בפרק הראשון / השני. 

אבל מומלץ, לא תוכלי לדעת אם זה חסך עד שלא תקראי אותו. ובמקסימום למסור אותו לספריה אחרי הקריאה...

ראיתי את הסרט ואם זה אותו דבר אז באמת חובה לקרוא!

אבל תדלגי על הפרק הראשון הוא חופר ברמות ולא חשוב בכלל..

בדיוק היום קראתי את שני הכרכים האחרוני-

אן מהעמק הירוק ואן מהחווה הירוקה(אם אני לא טועה).

פשוט סדרה יפה.

הספר הכי מתוק שקראתי.

מישהו זוכר את הסדר של הספרים? קראתי את ה3 הראשנים מה הרביעי? וכמה ספרים יש?

תודה

ליל"ט!

הראשון זה אן שרלי.. אחריו לא זוכרת ת'סדר.

אחת הסדרות האהובות עלי!!!

והסדר הוא:

1)האסופית

2)אן מהחוה הירוקה

3)אן הנערה מן האי

4) בית החלומות של אן

5) אן מן העמק הירוק

ושתדעו-

שבסדרה המקורית באנגלית יש עוד ספר, שני בסדרה (שממוקם בין הספרים הראשון והשני בעברית) שכולו מכתבים בין אן לגילברט, שלא טרחו לתרגם לעברית כי חשבו שזה יהיה משעמם מדי.

פעם נכנסתי לאיזה אתר מעריצים, של אן שרלי וחתמתי על עצומה שדורשת שיתרגמו אותו... לא ידוע לי בינתיים מה קרה בעניין. בעצם, אם הוא היה יוצא בעברית, היינו שומעים על כך.

ומה עתי על הספר?

מדהים. אחת הקלאסיקות של ההסטוריה.

אן כ"כ מתוקה, וקלה כ"כ להזדהות.

אבל הקסם האמיתי שלה הוא בספר הראשון.- הילדותיות, חמימות המוח, קלות הראש, התמימות...

אח"כ, במיוחד מהספר השלישי ואילך, היא כבר אשה, מבוגרת, שקולה יותר.

ועוד יותר אח"כ- היא כבר אמא. זו לא אותה דמות. הקסם פג. וזה עצוב. לכן אני תמיד מעדיפה לקרוא רק את הראשון. כי זאת אן שאני מעדיפה לזכור.

אחרי שהם מתארסים, לפני החתונה  (חברה שלי תרגמה חלקים והיתה שולחת לנו מכתבים עם זה, חמודה)

ולמיטב ידיעתי יש סך הכל עשרה ספרים.

אבל באמת האהובים עלי זה השני והשלישי.

(הראשון חמוד אבל הרומנטיקה מנצחת)

כריכה רכה, 4 ב-100, כריכה אחרת, מצער קצת..

חיפשתי בסטימצקי ובצומת ספרים ולא ראיתי.

או שכבר עבר זמן מאז? (הצתה מאוחרת )

תודה!

בס"ד

או שבטעות קראתי את התרגום הלא טוב...

איך את מסוגלת? את יודעת שזה חילול הקודש..

(באיזה תרגום קראת?)

יש לנו אותו בהוצאה ישנה רצח אבל עדיין יפה...

בס"ד

אבל זה היה ניראה שתירגמו את הספר הזה

בגוגל תרגם.... המשפטים בעיברית היו לגמרי לא עיברית!!

אי אפשר לקרוא ככה ספרים....

ומהרהרת! ממתי התנצרת ולא הודעת לנו? באמת?! בוגדת את בעצמך!

נוצרים זה צליבה!! יהודים זה סקילה....

אבל אם את מתעקשת, אני מוכנה רק לסקול אותך, אבל בתנאי שזאת תהיה הבקשה היחידה לפני המוות.

לוידעת אם זה אמיתי בכלל, אבל הלוואי!!!!!!

מישהו שמע על זה?

איזה ספרנית אחת בספריה שלנו אמרה את זה..

בס"ד

פחחח, תודו שה-דרמה- זה עריפה!

ותפילה לעני-

גם אם יתרגמו, אני לא אתלהב... די, היא הגזימה. שתתחיל סדרה חדשה וזהו!

הקסם פג מזמן... זה דור אחר... זה לא כיף כמו הספרים הקודמים.

פשוט יש 7 ספרים באנגלית, ועד עכשיו תורגמו לעיברית רק 5 מתוכם..

אבל אמרו לי אתמול שמה שמתרגמים זה לא הספרים האלה, אלא הספרים שכבר יש בעברית (האסופית וכו') פשוט בתרגום חדש... באסה...

היא לא יכולה להתחיל סדרה חדשה...

1. האסופית, הספר הראשון, והכי יפה!!

2. לא זוכרת.. כשאן מורה בבית הספר של אבונלי....

3. אן הנערה מאי, כשאן לומדת ברדמונד....

4. ספר שלא תורגם, בין האירוסים לחתונה

5. אן מאבונלי, בשנים הראשונות של הנישואים

6. אן מהעמק הירוק, כשלאן יש כבר שש ילדים, מדבר פחות על אן ויותר על הילדים שלה..... 

7.ספר שלא תורגם, כשאן ממש מבוגרת.

הספר השני הוא אן מאבונלי והספר השישי הוא בית החלומות של אן.
אגב, לידיעתכם - הספר האחרון נמצא אצלינו בבית, באנגלית, ועד כמה שזכור לי הוא מדבר על מלחמת העולם הראשונה, ואני חושבת שכולם מתים חוץ ממרגרט, הבת הקטנה...

כולם מתים? כנראה הסופרת הגיעה למצב שנמאס לה מאן O: 

ואו, אבל סדרה מדהימה, אין לי ספר אהוב במיוחד שם, כל תקופה 'הספר הכי טוב' מבין אלו שתורגמו משתנה. אבל זו פשוט קלאסיקה.

וסליחה שאני מתפרצת לכאן אני מאוהבת בסדרה הזאת!!

אחד בין 3 ל-4 כאמור, ושניים אחרים "אן מהעמק הירוק (שהוא האחרון שתורגם).

קצת ספויילרים- באחרון וולטר מת, מרילה "כמובן" מתה מזמן,

אן ממש בשולי הספר וכולו מדבר על הילדים.

הספר כתוב מנק' המבט של הבת הקטנה (מרילה, המכונה רילה, ולא מרגרט)

שמאוהבת בקנת פורד, הבן של לסלי ואוון, זוכרים?

לא זוכרת את שאר הפרטים, כי לא ממש קראתי אותו אלא קיבלתי אינפורמציה..

אבל- כדי שלא תתאכזבו יותר מדי-

הספר השביעי נמצא על השולחן שלי כבר חודש

ולא צלחתי את הפרק הראשון בשלום בגלל שבאנגלית

הרכילות שלהם ממש דוחה, יוצאת מפרופ' ומפריעה מאוד לקריאה השוטפת

(ואני ממש ממש אוהבת את הסדרה הזו בעקרון...)

אבלצ במיוחד ה3 הראשונים שהם אלה שהזכרת...ספרים תמימים כאלה. פשוט כיף לקרוא.

מישהו יודע מתי נכתב השיר: חלון היערות, של טמניה הדר? דחוף

כל הספרים שלו שקראתי (גם אלו שלא היו שייכים לסדרה של אנדר או לצללים) היו פחות או יותר על אותו רעיון גאוני של אנדר, בווריאציות שונות. אני- כמה שסדרה תהיה גרועה אני עדיין אקרא אותה כי היא מוסיפה לי פרטים מלבבים, אבל תכלס הרגשתי (גם בספרים שלכאורה העלילה בהם היתה שונה לגמרי)- שהכל בנוי על אותם מוטיבים מוצלחים מהמשחק של אנדר.

(והוא ממש לא הסופר היחידי, "המעניק"של לויס לורי הוא ספר מעולה. "כחול אבוד" משחזר בדיוק את אותה הצלחה, למרות שזה ספר שונה לחלוטין. כאילו הסופר הבין מה גורם לאנשים לקרוא והתלבש על זה)

יכול להיות לשא טובים כמו המוקדמים יותר בסדרה אבל טבים. ופתאום הגיעה המפלה הגדולה בספר האחרון.

ציפיתי שזה יהיה ספר שיזכיר את המשחק של אנדר, יתמקד יותר בו, אבל אר"ס ההתפזר מעצמו וכו'..

וגם מקסנוסייד, אבל באף אחד לא חזרה הגאונות שליוותה את המשחק של אנדרץ

אם הוא לא היה סגירת מעגל הכרחית, הייתי מתעלמת מקיומו לגמרי.

אני קורה אותו עכשיו  והוא ממש יפה  חוץ מזה שהוא לא נגמר  הוא

אחלה ספר ומאוד חכם . ובהחלט שינוי מרענן בכתיבה של אורסון .

את ילדי המחשבה לעומת זה אני בספק אם לקרוא או לא, מאוד נהניתי מ-'המשחק', אך 'קול למתים' ו-'קסנוסייד' כמו התחילו לאכזב, במיוחד 'קסנוסייד'. לא לחוץ לי לסיים את הסדרה, אבל בכ"ז שמעתי על הספר המלצות שהוא הטוב מבין הארבעה אחרי המשחק. 

מומלץ לקרוא?

קסנוסייד מעולה. הרבה אנשים משתעממים בהתחלה אבל שווה להמשיך. את 'ילדי המחשבה' חייבים לקרוא רק כדי לסגור מעגל.

אבל המשחק של אנדר, הצל של אנדר והצל של ההגמון הם מעולים! לדעתי מספיק לקרוא רק אותם (אה בעצם יש עוד איזה אחד שהם הולכים למושבה הוא גם נחמד). 

וארגמן - 
קראתי עד קסנוסייד כולל, והוא זה שגורם לי לתהות אם שווה להמשיך, כי לא דחוף לי לקרוא את ילדי המחשבה. 

אגב- ספר מומלץ!!!

אבל את חייבת לקרוא אותו!!

אמילי היא קסנדרה [כצפוי] והיא פורשת ו"מתה" בתפקידה כמצרפת מקרים ומתחילה חיים של אדם רגיל [שעליהם לא מסופר עד הסוף],כשלפני שהיא מתה היא משאירה מכתב לגיא שבו היא מסבירה הכל וכו' [גם אם את לא רוצה לקרוא את כל הספר - המכתב מומלץ ממש ממש,כי יש בו הרבה תובנות ודברים ממש יפים].

גיא לא מוכן לעשות את התפקיד ש"פייר" הטיל עליו [לא יודעת אם קראת אותו] וכך פייר גורם למותו.

בסוף מתברר שפייר הוא אריק ותפקידו היה לצרף מקרה שבו אמילי-קסנדה וגיא לא רק ייפגשו אלא גם יישארו יחד [כי הנה - הם נפגשו פעמיים ולא קרה דבר]. זה היה תפקיד כ"כ מסובך ש5 מצרפי מקרים החזירו - אבל אריק התעקש,צירף מקרה מאווווד מסובך עם ברום - המצרף הדגול והעלום - ויצר את "קורס 75 למצרפי מקרים"..

בסופו של דבר - בסוף הספר - הם נפגשו [גיא ואמילי] כבנ"א,וזהו סוף הסיפור..

מקסים! מקסים! מקסים!

הייתי מציעה לדלג על הפסקאות הקשות,כי זה שסיפםרתי לך ת'סוף לא עושה כלום,החוויה היא לקרוא את זה - את הסיפור על כל דקויותיו - כמו שכותב אותו יואב בלום,יפה כ"כ.

וואי שיראל אני מרגישה שפיספסתי חצי מהעלילה... כי לא הבנתי את כל מה שסברת!

ותביני- קאתי את הספר פעמיים לפחות!!

חוצמזה שאריק הוא מפעים

אריק לא מפעים. הוא היה מפעים ו"מפעים תמיד נשאר מפעים". לענייננו - הוא צירף את המקרה של גיא ואמילי ובתוך המקרה היה גם צריך "להפעים" את שניהם בחייהם כבני אדם,והוא עשה זאת.

ואני ממש רוצה לקרוא אותו

לפי מה שראיתי,רוב הספריות עוד לא רכשו אותו,הוא די חדש.

שזה בעצם עקרון די דתי מבאים לך מקרים שאתה צריך לנצל

אבל בלי קשר זה נכון.

בס"ד

את הסוף האמת לא ממש אהבתי ואת הפוינט.. אבל הוא כתוב בצורה פשוט כיפית וממש יצירתי. נהנתי ותודה, שיראל..

ושלאה על חתימה שלך:

מה זה :"הפתחה..."?

 ברח' כנפי נשרים בקרית משה בירושלים.

נשמע מאד הגיוני שגם בבית אל...

בהצלחה!

ודרך אגב, יש לי עכשיו עוד שובר של 150......

תלוי איזה סוג פנטזיה את אוהבת - כבדה או קלילה יותר... 

בעניין הכבדה אין לי בדיוק ניסיון, אז:

1. ספטימוס היפ - סדרה מקסימה, כובשת, הכתיבה עצמה שנונה וזורמת, מאוד מומלץ! עד כה יצאו 4 ספרים בעברית: כשופ, מעופ, אלפיזיקה ומסא. 

2. דברי ימי האופל- זה פחות סדרת הפנטזיה בקטע של 'אבדה קדברה!' אלא יותר מאגיה עתיקה. אישית, אהבתי מאוד. אם כי יש לקחת בחשבון שכלל הנראה לא עומדים לתרגם את שאר הסדרה (עד כה יצאו בעברית 3 ספרים) הספר הראשון הוא 'אח זאב', לאחריו - 'הולך הרוח' והשלישי - 'טורף הנשמות'. 

3. אבק פיות והמסע להצלת הביצה - איורים מקסימים, אם את אוהבת סיפורים על פיות בנוסח 'ארץ לעולם לא' - מומלץ.

4. אלה המכושפת - עיבוד מחודש לאגדה 'סנדרלה', כתיבה כובשת, גיבורה מקסימה - מומלץ בחום. 

5. מראת הקסמים של קיירה - אותה הסופרת של 'אלה המכושפת', שוב - כתיבה כובשת, וגיבורה יוצאת דופן שהעולם עוד לא ממש הכיר אבל ראוי לו שיכיר. כמו אלה המכושפת גם הוא עיבוד מקסים לאגדת ילדים ידועה.

וזה עלה מקסימום 100 ...

בערך אצלנו....

לא התמכרתי , אבל בהחלט הסתקרנתי מה קורה שם בסוף..אז ביקשתי מחברה שקאה שתסכם לי בקיצור מה קורה , ומאז אני חיה בשקט ושלוה ...

זה לא שווה את כל הגועל נפש שהיא מכניסה בתוך הסיפור !! עשה לי בחילה ...

אהבתי את הספר הראשון והאחרון, כל הבין לבין- מריחה, וגם לא אהבתי בכלל מה שהלך שם.

זה לא בדיוק גרם לי להתמכרות, לא קראתי שוב ושוב אם לכך כוונתך, אלא זה גרם לי לשטויות בראש- חשבתי על הערפדים (כמו שהם מתוארים בספר) על האפשרות של היכולות שלהם- לשמוע מחשבות, כח ומהירות ויכולות על- אנושיות וכו'.

אבל זה עבר לי תוך שבוע, וחזר מחדש בקריאה הבאה. ..

הוא מגעיל ורדוד אבל ממכר ומדהים. קראתי את כל הסדרה ופשוט התבעסתי שנגמר.

לא מתקרבת לזה יותר...

חבל זהיא לא כתבה על נושא אחר כי היא כותבת ממש יפהה..

למרות שאחרי שגמרתי נגעלתי מעצמי

אבל אין הוא פשוט יפעע!!

[או לא כ"כ חדש כבר, אני לא יודעת מתי הוא יצה בדיוק]

בשם "לילה האימה".

ראיתי את הטריילר, ועושה רושם שזה מספר על ערפד, ממש כמו מהסוג בספר "דמדומים" (רק שהוא ממש ממש לא יפה, כמו שהם מתוארים בספר...) הסרט גם מזכיר בפירוש את הספר דמדומים, איזה בחור אומר לשחקן הראשי, שמגלה שהשכן שלו הוא ערפד, שהוא קרא יותר מדי דמדומים.

אני רוצה לראות את זה בהזדמנות

דווקא זה ממכר... פשוט מעניין והכתיבה יפיפיה!

למרות שהסוף כל כך ברור, אהבתי.

אחד הספרים הדפוקים שפגשתי!!!

אין לו שום תוכן, שום עלילה.

הוא סתם מדבר על כמה שאדוארד אוהב את בלה וכמה שהיא אוהבת אותו! אין לו שום עניין והוא סתם מגעיל וקיטשי מדי.

אחרי חודש כבר תהיתי למה טרחתי, אומנם הכתיבה שלה בתור סופרת מאוד מושכת, אבל עמוקה או בעלת ערך ספרותי כלשהו? כלל לא. 

אותי אישית הסדרה שיעממה במיוחד .. אבל זה אותי...

אבל בכללי, סדרה לא רעה... לטעמי.

אה, ואם אני זוכר נכון -  אין בה בכלל בעיות צניעות(מה הדירוג לזה?).

קראתי את שלושתם, דווקא אהבתי מאוד. אם כי נתן לי קצת תחושה של חוסר תקווה וחוסר מוצא, הסופרים הצמידו את הדמויות הראשיות לקיר עד הסוף, דרך מנהרה, אל המעמקים ועד לצניחה. אני תוהה מתי תהיה העליה.
 

הוא מאוד לא צנוע, אם אני זוכרת נכון. קראתי אותו מזמן..

הוא סופר טוב בהחלט ולא צנוע בעליל. 

יחסית נקי..

האמת שהיו כמה ספרים שלו שהתחלתי לקרוא ובעקבות הלכלוך בספר הפסקתי..

סופר טוב, ככל הסופרים- לא יכולים בלי טיפת לכלוך לעיטור האוירה...

דבר מההתחלה ועד הסוף.. (בעצם לא יודעת אם עד הסוף.. מתישהו סגרתי את הספר כי השתעממתי...)

קראתי את ג'ון היקר, התלהבתי בטירווףף.. ספר מדהים-מדהים-מדהים!!

קראתי אותו שבוע שעבר..

ואתמול סיימתי עוד ספר שלו- מכתב בבקבוק. מדהייםם.. והוא נגמר עצוב בטירווףף..

נראלי כל הספרים שלו נגמרים עצוב, לא? אני מתה על זה.. זה הכי יפה!!

 - לפני כמה חודשים בצומת ספרים.

שהוגלה לאפריקה (לאריתריאה או משהו) וברח מהמחנות שבהם הושם לא פחות משבע פעמים.

שכנים מבוגרים/אנשים שיש מצב שמתעניינים בתקופה.

ארוכה הדרך לחירות-כתוב מאוד יפה, אותי זה לגמרי הכניס לקטע של המחתרות (ביחד עם אלנקם של עזרא יכין, אזל זו כבר המלצה אחרת)

כתב אותו-יעקב מרידור שהיה סגן/מפקד האצ"ל.

סיפורו של לוחם ירושלים - לא מכירה, ואם תקרא - אשמח להמלצה.

בעיקרון-לחפש בספריות,

אולי באתרי יד שניה בגוגל,

ואולי בחנויות יד שניה, או שכנים.

בהצלחה!

גמני התחלתי לקרוא לפני כמה זמן ואני כבר בספר השני וזאת סדרה מהממת!

הספר הראשון יצא ב2003 . זה ממש לא מזמן זה היה לפני פחות מ10 שנים.

ספר מצויין וממכר. בקרוב יצא הספר האחרון

ידעתם שכריסטופר פאוליני סיים לפני כמהה חודשים לכתוב את הספר והוא עדיין לא יצא אפילו באנגלית??

מבאס כ"כ..... 

כי באמת תהיתי לגביו. אני רק יודעת שהוא לא נמצא בספריה אצלינו...

(וזה ממש מוזר, לקרוא שמדובר בטרילוגיה ואז כשמגיעים לשלישי לגלות שבעצם זאת עומדת להיות סידרה, ואין את הספר האחרון עדיין)
 

למרות שהשם מוכר לי רק מהחתימה של 'אחותו'...

ולא, לא קראתי....

שש.. בלי לגלות ת'סוף..=]

סליחה.

אוח, זה ספר נהדר. אנסה לא להרוס לכם - השנה היא 1831. נשים בכל רחבי העולם, וכן באירופה, מתות בהמוניהן מקדחת היולדות. יש מקומות שבהם התמותה היא אפילו 43%. ואיש לא יודע למה זה בדיוק, או איך אפשר למנוע את זה.

איגנאץ פיליפ זמלוויס לומד את הנושא ומנסה לגלות מה הסיבה ומה הפתרונות.

אולי בכל זאת אני אוסיף איזה ספוילר למטה?

ספוילר! זהירות!

בקיצור, הוא מצליח בערך להבין למה נשים מתות. עוד לא ידעו אז על חיידקים, אבל הוא גילה שאם חותכים גופה מתה, או מטפלים בחולה עם זיהום- ולא שוטפים ידיים אח"כ (על כפפות לא חשבו אז)- המחלה עוברת הלאה. והוא הבין ואמר שצריך לשטוף ידיים במים עם סבון, וגם בתמיסת כלור שהוא הכין- וזה מנע את תמותת הנשים איפה שהוא עבד.

ולא קיבלו את דעתו. בכלל, הרפואה שם התייחסה מאוד בחשדנות לגילויים חדשים. אפילו שהוא הוריד את התמותה לפחות מאחוז, ואפילו שהייתה שנה אחת התמותה במחלקתו הייתה 0!!), לא קיבלו את דבריו, ולא הסכימו לנסות את שיטתו.

במשך 15 שנים הוא ניסה לשכנע רופאים במדינות אחרות שינסו את שיטתו, והם לא הסכימו.

המכרים והמרצים והתלמידים שלו כן קיבלו את דבריו, אבל כוחם להשפיע במדינות אחרות היה מוגבל.

ובסופו של דבר, הוא יצא מדעתו, וגרם לעצמו לזיהום שאותו בעצמו גילה, ומת ביסורים כמו אותן יולדות שרצה כ"כ להציל.

וזה מבוסס על סיפור אמיתי.

טוב, היה נחמד לשתף אם מישהו בכל זאת קרא

זה פשוט בלתי נתפס, העיוורון שהיה בעולם בנוגע להתפתחות מחלות ולהתפשטותן.

וכאן עולה התהייה המתבקשת...:

האם יש משהו בדורנו-אנו שאנו מפספסים לגביו בענק?! ואם כן - מהן??

עישון כבר זוהה כממית, שיזוף - הוכח כמסוכן, השמנה כנ"ל, אז מה, האם אלו כל הכימיקליים במזון ובסביבה כולה?

מעניין ביותר (אני עדיין לא יודעת מה בכתיבה ריתק אותי כ"כ), ומזעזע ביותר לנוכח הסירוב של הרופאים לשטוף את ידיהם. זמלוויס עצמו אומר שזה פשוט רצח. וזה באמת ככה.

בעיניי עיקר הבעיה בסיפור הוא לא הפיספוס. נכון שזה נורא כשלעצמו- ואני לא רוצה לחשוב על זה אפילו (ומודה ל-ה' שאני לא חיה אז)- אלא האטימות של הרופאים, ההתנשאות שלהם, הקונצנזוס שנוצר ש"זמלוויס סתם אומר שטויות, גם אני חושב שהוא טועה". זו עצימת עיניים מודעת, כי הנתונים והסטטיסטיקות היו ממש לנגד עיניהם (אגב, היו רופאים אז שזייפו את שיעורי התמותה שלהם בעזרת שטיקים למיניהם, כדי שלא יראו כמה הרבה יולדות מתו אצלם).

ובכלל הייתה שם סתימת פיות, אבל צריך לקרוא את זה בספר

בס"ד

אם ישלך צומת ספרים או צטמצקי קרוב לבית, אז את יכולה לבדוק גם שם...

ואולי אולי יש להורים שלי את הספר שמכיל את הסיפור הזה (אם אני לא טועה בנוגע לסיפור). אגיע אליהם מחר בערב. זה עוד יהיה רלוונטי?

לא ה-, אבל מתחרה רציני על מקום בעשיריה הפותחת.

רצוי גם תמצית של הספר...

אחרי שקראתי את בעקבות הכלב של קוני וויליס בעקבות המלצתך, וגם את מועדון גרנזי, אני די סומכת על טעמך... המעמד מחייב...

סטלני , גיבור הספר , נשלח למחנה של עברינים צעירים באמצע המדבר, בגלל שחושדים בו שניסה לגנוב זוג נעלים של איזה כוכב ספורט מפורסם. במחנה כל ילד\אסיר חייב לחפור בור בגודל של מטר וחצי על מטר וחצי בכל יום.

יצא גם סרט על הספר לפני מספר שנים.

קראתי את הספר לפני כמה שנים , ולא הייתי מגדיר אותו בדיוק כ"אחד הספרים הטובים שקראתי בחיי" אבל הוא באמת נחמד.

אברהם איתן כתב איזה שהוא תקציר, אבל האמת-

כשאבא שלי נתן לי לקרוא את הספר הזה הוא אמר לי- אל תקראי את מה שכתוב מאחורה. זה יהרוס לך.

אז סיימתי את הספר וקראתי את המאחורה כדי להבין מה היה שם (איזה צייתנית אני, אה?)

ולא הבנתי מה.

ורק אחרי עוד כמה פעמים של לקרוא ואחרי התקציר הזה אני מבינה-

זה ספר עם קסם. הכתיבה, הניואנסים. פשוט ספר מקסים.

הוא נגמר, אגב, מהר מאוד. קחי איתו מהספריה עוד שני ספרים אם זה לשבת...

באמת מהאהובים עלי.

ונהנית מ'מלבד הכלב'?

אם תצליחי למצוא את 'המשכוכית' (גם של וויליס) נסי גם אותו, הוא מקסים גם (ונדיר בטירוף משום מה)

לא הבנתי מה יהרס לי, אבל התקציר פשוט לא מצליח להעביר את המתיקות שבספר הזה, לכן זה הרס.

ההמלצה שלך בהחלט מעודדת קריאה...באמת התקציר ההוא לא עשה הכי חשק...אבל כעת בהחלט נכנס לרשימת הקריאה! תודה!

אהבתי מאד את מלבד הכלב! פשוט התלקקתי מתענוג........

חיפשתי את המשכוכית בספריה והתאכזבתי לגלות שאין להם... כנראה זה באמת ספר נדיר. אני מקוה שעוד אשיג אותו.

תמשיכי להמליץ!

כזה שתמיד כיף לחזור אליו!

אז כמו שאמרו, סטנלי ילנטס [שם המשפחה הוא ההופכי של הפרטי, שמתם לב?] נשלח ל"מחנה לילדים רעים", שם, כדי "לחשל את האופי", כל ילד צריך לחפור בור ביום, בעומק של מטר וחצי ובקוטר זהה. כמו כן, הם מחוייבים לדוח על כל מציאה שהם מוצאים למפקח, אותו מעולם לא ראו אע"פ שהוא גר בבקתה בין הברושים- נקודת הצל היחידה ב"גרין לייק" [אגם ירוק], המדבר בו הם חופרים.

סיפור מעניין, מרתק ומעלה חיוך!

נ.ב

יש לו גם המשך- צעדים קטנים. סגנון שונה קצת אבל גם כן, אהוב עליי מאוד.

אם את מתכוונת לספר המשך - קראתי אותו ממש מזמן, אבל זכור לי שהתאכזבתי ויכול להיות שהוא גם היה לא נקי... אני לא ממש זוכרת - בכ"ז - זה היה מזמן...

עמוק ואישי במעטפת של פשטות

ממליץ!

בסוף הכל מתחבר להכל.. בלי טיפת קיטשיות!!!

דווקא ספר ההמשך שלו מאכזב. ציפיתי למשהו ברמה של בורות, וגיליתי ספר רגיל לחלוטין.

שפה גבוהה, עלילה יפה.

כלבבך

אך מייגעת לעיתים.

לקחתי ברצינות אמיתית את שר הטבעות וגמרתי בליבי לגמור אותו, באמת, אבל הגעתי עד לאותה ישיבה בחלק השני של הספר ו....התייאשתי!

וזאת לא הפעם הראשונה...

יש בו משהו שגורם לי לרצות לחשוב על אין סוף דברים חוץ מהספר עצמו ואחרי פרק שניים אני מבינה ששום מילה לא נקלטה במוחי הקטן..

בספר השני יש המון תאורים אז תדלגי מקסימום ;)

אם לא תקראי את הסידרה של חולית של פרנק הרברט 

קורים לסדרה חולית?

זה יצא נראה לי לפני 30-50 שנה, לפי מה שהבנתי הסופר חצי יהודי או משהו...

לכן במקור (אנגלית) יש מילה בעברית - "קפיצת הדרך" - מושג משעשע מאוד, בסרט רואים אותם אומרים "קוויצת הדרכ"

רוב האנשים לא קוראים את הספר בגלל השפה הדיי גבוהה (קראתי בכל זאת חח העלילה מגניבה) אז את מוזמת לנסות

ד"א למה את רוצה לדבר בשפה כזו? זה ההפך מכולם, וזה מוזר ;) 

ב. אני מוזרה גם ככה והשפה שלי נחשבת גבוהה בכל אופן, לפחות כך טוענים, אז אין לי בעיה עם מוזרות כלל וכלל

מתוך ויקיפדיה:

*ספר מסעותיו של בנימין מטודלה יצא לאור בכשלושים מהדורות שונות, הרשומות בבית הספרים. הספר נדפס בארצות שונות, על ידי מדפיסים שונים ובתאריכים שונים. כאן רק כמה דוגמאות.

• ‫ מסעות של רבי בנימן, רבי בנימן ב"ר יונה מטודילה, קושטנטינה : דפוס אליעזר בן גרשם שונצינו
• ‫ מסעות ר’ בנימין , שספר איש אחד מארץ נבראה <נאווארא> שמו רבי בנימין בר יונה מטדילה, ויבוא בארצות רבות ורחוקות, זאלקווא, דפוס ג’ ליטעריס, תקס"ו.
• ‫ מכולם אני ממליצה על: ספר המסעות של בנימין מטודלה , נערך והובא לדפוס על ידי מירה מאיר, איורים - ריצ’רד טיילור, ספרית פועלים, תל אביב, 1984.
• ספר מסעות של ר’ בנימן ז"ל, על פי כתבי יד עם הערות ומפתח, ממני מרדכי בן מהור"ר נתן אדלר הכהן, לונדון, שנת תרס"ז. נדפס מחדש, ירושלים, האוניברסיטה העברית - החוג להיסטוריה של עם ישראל, תש"ך 1960

*כל כתבי: עגנון, שלום עליכם, י.ל. פרץ, אורי צבי גרינברג, ביאליק, דבורה בארון, לאה גולדברג, נחום גוטמן, ע. הלל, אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, עודד בורלא, אפרים קישון, יצחק נוי, אורי אורלב.

*משלי בן סירא

*הרמח"ל כתב מחזות. נסה את זה.

התרכזתי בהצעות של ספרות עברית מקורית. כי תרגומים זה כבר משהו אחר, זה שילוב של המקור הזר והתירגום, ותלוי הרבה באופי התירגום.

בס"ד

אני כולי בשוק שלא הזכירו אותו עדייין...... תקראי אלכסנדר דיומא! 

שלושת המוסקטרים, הרוזן ממונטו כריסתו (-אינלי מושג איך כותבים את זה...) ועוד מלא ספרים בשפה

גבוהה ומשעשעת! אה, וגם שלושה בסירה אחת של אפשטיין ושל בורלא, לא של דני קרדמן, זאת לא שפה גבוהה...

את יכולה לקרוא את המחזה - "הקמצן" של מה שמו, משו' שמתחיל ב"רייש" עם ל ניראלי... תמיד שוכחת...

מישו יודע מה המשמעות של המילה איפוא ? (לא איפה)

אלו הספרים האהובים עלי!

ואין, אין מה לומר- ספרות גבוהה מעשירה את אוצר המילים בטירוף!!!

והרהור, שימי פס על העולם, ותשתמשיבמילים גבוהות גם ביומיום.

זה מה שאני עושה. אנשים בהתחלה מרימים גבה ומלגלגים, אבל החברות הקרובות כבר  יתרגלו, ויקבלו אותך ככה.

[ובנוסף, זה ייתרון בפסיכומטרי]

והמלצותיי- כל הקלאסיקות:

האסופית- כל הסדרה

"עלובי החיים"

"הקטדרלה ליד הים"

"הבכור לבית אבי," וההמשך "אהבת איתמר"

"אבא ארך רגליים" של ג'ין אובסטר

תקוות גדולות, ניקולס ניקלבי של צארלס דיקנס

אגב, היתה לי תקופה בעבר, שחדר לי ג'וק לראש, והייתי הולכת בשוק הפישפשים וקונה לי ספרים עתיקים במלוא מובן המילה. ממש ענתיקות.

בינהם:

"אנו החיים" של איין ראנד

"בדרכי ניכר" של רחל פיינברג.

ויש לי גם את "ספר היער" (=ספר הג'ונגל של היום) ג"כם בהוצאה נראה לי הראשונה בעברית. תענוג משעשע לקרוא אותו!

א'קיצר, לכי על זה,הרהור, יצא לך רק טוב מהעניין!

דוגמה: 

היכן נפל הכוכב אם כך?

היכן נפל הכוכב אם כן?

היכן נפל הכוכב איפוא?

וכדי לבלבל עוד יותר: איפה איפוא נפל הכוכב?    איפה במילעיל, איפוא במילרע.

בס"ד

ואת כל הספרים האלה של ג'יין אוסטיין...

גאווה ודעה קדומה , על תבונה ורגישות, ויש עוד כמה שתורגמו...

וגם אוקסודוס!

אבל שי עגנון  הוא מהמם !! זה אפילו לא תרגום , אז את לא מפספסת כלום , וכן , זה שפה גבוהה.... 

והוא גם מעניין ועם עומק ..(אחרי שמתרגלים קצת ..) 

מומלץ ביותר!(=

אז עד הסוף!!

פעם קראתי את זה עם אח שלי לא שהבנתי חצי מהמילים אבל מילא...

אז שיקספיר - " מהומה על לא דבר"- רק את ההוצאה הישנה החדשה מעפנה בטרוףףףף בישנה יש המון מילים גבוהות ויפות.

כמובן " רומאו ולוליה" 

" עלובי החיים" 

" סיפור פשוט" 

"תהילה" -אני אישית לא אהבתי אולי בגלל שזה היה בשיעור ספרות...

יש ספר של ש"י עגנון שאני לא זוכרת את שמו...

" גיא עוני" - גם מילים גבוהות גם סיפור מהמם!!(הוצאה ישנה כמובן... תחפשי)

הספרים הישנים של דבורה אומר.

" אורי" - הוא עם מילים גבוהות אבל מעבר לזה הספרים שלה בספה די רגילה...

לא עולה לי עוד ספרים לראש... אבל שקספיר בהוצאה הישנה(התרגום ) זה אחד ה-דברים! המילים שם ממש ממש גבוהות ואת מוזמנת לנסות לדבר כמו שמדברים שם חחח

לש"י עגנון יש ספרים מרגשים בעברית בשפה גבוהה ממש מומלץ.

 כה אמר זרטוסתרא/.פרידריך ניטשה (מבטאים: ניצ'ה) ציטוט: 

" וזה דבר הצהריים הגדלים, בעמוד האדם באמצע מסלולו בין חיה ובין עלאדם והוא חוגג את הדרך אל ערבו כחג תקוותו העילאית: כי זו הדרך אלי מחר חדש." (תקראו רק את ההוצאה הישנה. כנ''ל לגבי טולקין. בחדשה השפה הרבה יותר נחותה.)

אחי גיבורי התהילה / הווארד פאוסט  ? מדבר על מרד החשמונאים. לא מדויק הסטורית ודתית, אבל נהדר בכל זאת.

אני ממש מתביישת שעוד לא קראתי את עלובי החיים.

נורא.

אז הקטדרלה ליד הים, אחותי אמרה שהוא מאוד לא צנוע ודיי גררה אותי (במחשבותיה) לספריה להחזיר אותו.

בקיצור, תודה! יש לי כמה וכמה ספרים לחפש בספריה עכשיו

"הלב" הוצאת 1958 (אפשר להשיג אצלי, אם את רוצה)

שפה די יפה בשביל ילדה בת עשר (כמו שהייתי שקראתי אותו מיליון פעם)

הנרות בערו עד כלות - שנדור מאריי

אמנם לא כל הספרים שלו נקיים 100%, אבל ספרים מעולים. במיוחד משחק השעותD:
שמעתי שהספר החדש שלו גם עם מישל ושון, נכון?

למרות שקיבלתי עליו המלצות חמות, ככה שאולי זה עניין אישי.

לא הצליח לסחוף אותי וממש נאבקתי בעצמי לסיים את הספר (היתה חופשה, זה היה הספר היחידי שהיה לי... אחרת לא הייתי מתאמצת)

כמו משחק השעות שזה ספר גרוע, במיוחד הפואנטה שלו.

מה שיפה בו זה הגלובליות שלו, אמריקה סין רוסיה, כולם איכשהו משתחלים לרוב הספרים שלו, וזה המאגניב, כי כשאתה קורה ספר מתח, כשהוא על סוף העולם הוא מתח.

אבל בסופו של דבר, הוא בז'אנר שאני לא משקיע באמת קריאה, מן רפרוף על האותיות תוך שעתיים.