פורום סופרים וספרים (עמוד 87)

לא זוכרת למה הפסקתי. אבל את הסרט ראיתי

לצערי.

הראשון עד בסדר, האחרים מעוותים ממש ברמה המחשבתית. [הרעיונות שהוא מביא..]

לא מומלץ בכלל.

וסתם באופן כללי:

הרבה פעמים קל לקרוא בלי ביקורת, בעיקר אם העלילה מעניינת, הכתיבה טובה וכו', אבל לפעמים פשוט צריך לדעת לסגור את הספר ולא להמשיך לקרוא.  

כי ספרי מידע ממש זה אטלסים, אנציקלופדיות, מילונים, מגדירים וכדומה.

אז הנה המלצה שלי על שני ספרי עיון על הורים וילדים, קרובים ברוחם ובגישתם:

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

עיקרון הרצף / ג'יין לידלוף

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A8

%D7%A6%D7%A3

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

הורים גם בלילה / ד"ר ויליאם סירס

זיהוי ילדים בעלי רמת צרכים גבוהה, טקסי מיטה, סיוטים, הנקה לילית, שינה עם ההורים, דברי מזון המשפרים את השינה, עצות להורים יחידים ולאימהות עובדות, עידוד תנומות, נסיעות.

http://bookme.co.il/Books/Item_Details.aspx?Barcode=417-1179

----------------------------------------------------------------------------------------------------------

אני בהחלט לא מסכימה עם כל הנאמר בספרים אלה. אבל הם מעניינים ביותר ויש הרבה מה ללמוד מהם, ולא רק להורים.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ולספר מידע: אטלס השמיים הישראלי / צפריר קולת, בהוצאת מפה

אסטרונומיה, היסטוריה, מדע, מיתולוגיה, מדריך שדה לצפייה בכוכבים

ספר מקסים ומרתק, בגודל של אטלס.

מסביר בצורה ממש מעניינת כל מיני עקרונות שמראים למה העם היהודי הוא עם חכם.

ספר למטיילים בשביל ישראל (אני קראתי ולא עשיתי את המסלול)

מכירים מקומות חדשים בארץ, נחלים, את המפה,

לאוהבי טיולים וגאוגרפיה- מומלץ בחום [=

סיימון סינג, זה מרתק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אבל חברות שלי קראו הארי פוטר באנגלית ואמרו שזה הרבה יותר יפה מבעברית,כי יש לג'יי קי רולינג הומור טוב שלפעמים יש משפטים עם דו-משמעות שאי אפשר להעביר לעברית..אבל אין מה לעשות..כל ספר יהיה יותר טוב בשפת המקור שכתבו אותו..אז אי אפשר להגיד לפי זה שסיפורת לא בעברית יותר טובה..

אולי כי פשוט לא הבנתי את ההומור באנגלית(:

באנגלית נראה לי יותר רדוד, למרות שזה המקורי..

אבל מה לעשות שצריך לעשות בוקריפורטים?!

התרגום שלו חביב ומתקבל על הדעת, מנסים להפוך אותו לעברית שנונה וזה יוצא נחמד מאוד לפעמים.

העלילות באנגלית שונות ומעניינות יותר, אולי בגלל התרבות הזרה.לא יודעת.

אהבתי.

העברית בכלל לא משתווה לאנגלית....

תנסו...זה לא כל כך קשה...אני לא דוברת אנגלית וזה באמת לא כל כך קשה...

אחותי קראה ת'סידרה של הארי פוטר באנגלית פווול פעמים (ברור שקודם היא קראה בעברית)

והיא אמרה שבאמת יותר יפה באנגלית אבל גם בעברית יש דברים יותר חמודים... כמו למשל הדיבור של הגמדוני בית , = אדונילי, גבירתילי וכד'.... ואת זה למשל אין באנגלית..... אבל תמיד המקורי יותר יפה....

בס"ד.

הבדלים- ברור שיש..

אבל דווקא הספרות האנגלית ממש חביבה..(:

הארי פוטר באנגלית זה ממש סבבה,האנגלית שם לא קשה .

וזה ממש מעניין באנגלית...למרות שזה לוקח לי פי 2 זמן קריאה מאשר בעברית... 

לא לפני שקראתי אותם קודם בעברית - זאת השיטה שלי לדעת אנגלית.

ואם הוא לא עושה את הדברים הנ"ל,אז לעשות קודם:הגהה,עימוד,עריכה וכריכה..

עד שמישהו מקבל את זה.

לרוב הן לא מגלות בחומרים עניין משום שהם משקיעים רק במה שנראה להם ריווחי מבחינה מסחרית, לכן הסיכוי הוא לא גדול.

אם עדיין נורא רוצים להוציא, אפשר לנסות לבד, רק צריך -קצת- כסף.

השלבים הם עריכה לשונית והגהה, עימוד וגרפיקה, דפוס והפצה. 

אם תרצי עוד ייעוץ אשמח לעזור לך באישי, כבר התנסיתי בזה ויש לי מדפיס הכי הכי זול שיכול להיות והוא גם איכותי.

מה אהבת בו? על מה הוא מספר?

לא פותחים סתם שרשור כזה. תארי לך שכל חבר פה היה פותח שרשור עם ספר שהוא קרא וכותב שהוא פשוט מקסים, נכון שזה לא היה מפתה אותך לקרוא?

ברוכה הבאה לפורום.

שפשוט גרוע.

ואז במקום להגיב לעצמי הגבתי באותה ההודעה..

הפורום אינו לוח מודעות!!!

תארו לעצמכם איך הוא ייראה אם כולו ייה מלא בשמות של ספרים ומתחתם "מדהים" "מהמם" "מזוויע" וכו'.

הייה פה מלא "מודעות" ואף אחד לא הגיב ככה כמו שהגבתם לי..

זה פוגע!

כתבתי על זה כמה פעמים, אפילו ביותר חריפות מפה.

אני מגיב לכולם על דבר כזה ללא הבדלי דת גזע ומין.

אבל זה באמת כואב לי, הפורום זה טוב מאוד, אנא - אל תהרסו אותו!

חלק מהסיפורים יכולים להיות ממש טיפוליים. נראה שחיים ולדר חדור שליחות כזה בכל מה שהוא כותב, ומאד מאמין בטוב לב ובתמימות - כך אני מתרשמת, וזה נורא יפה בעיניי.

כתיבה מדהימה כתמיד, של דוד גרוסמן, עלילה בלתי צפויה, גיבורים חמודים(במיוחד גבי!!!) גם דימיון לא רע...

תיאור של הדמויות חי ונושם כמעט...

משהו!! ספר חויה!!

יש כמה תיאורים אכזריים שדילגתי כמו הפציעה של הפרה ואולי עוד כמה... אבל בסה"כ די נקי...

קוראת ספרי גרוסמן ואוהבת ספרים חרדיים? איך זה מסתדר?

ולעניין:

אפשר לפרט קצת? כאילו בלי ספויילרים אבל להסביר מה העניין.

לאהוב משהו אחד לא מחייב לא לאהוב משהו אחר.

ולעניין (העתקתי חלק מהכריכה של הספר) : הספר מספר על ילד בשם נונו, שעולה על רכבת לירושלים ונוסע לביקור משפחתי בחיפה, במהלך הנסיעה הוא נקלע ל'חטיפה' ומשם למסע של פשעים קטנים ובמהלך העלילה הוא מגלה את הסיפור האמיתי של הוריו ושלו.

זה באופן כללי. ספר יפה, וגם אני תמיד מדלגת על החלק עם הפרה.

מי שקורא ספרים חרדיים קורא אותם כי הוא לא מכיר/לא רוצה להכיר סגנונות אחרים.

לא נתקלתי במישהו שאוהב קריאה מאוד, מכיר הרבה סגנונות ואוהב ספרים חרדיים.

וגם חלק מהספרות החרדית. (לא ספרות המתח ולא סיפורי גרוש- גרוש ולא גרוש בסגול)

מבין הסופרים הישראלים, דוד גרוסמן מועדף עלי במיוחד.

בס"ד.

מזה קשור? חוזה אני אוהבת גם ספרים של אסתר שטרייט וורצל, של אורה מורג ושל מי שחיבר את לב של דיו.. (אינלי מושג מה השם שלו...=]) חוצמזה, זה שלא אני אוהבת את כל החרדי, אני אוהבת חלק... וגם קראתי סה"כ רק ת'ספר הזה של דוד גרוסמן... חומצזה, אסור לאהוב כמה סגנונות???

והספר מספר על נונו.. ילד שעוד מעט ר מצווה שעולה על הרכבת ומגלה שם משו... שמוביל אותו למסע מטורף שהוא מגלה המון על עצמו... מסע פשיעה מטורף, בקיצור!!

ממ מומל!1

לא יכולתי להפסיק...

הזוי נורא.

בס"ד

התחלתי לקרוא את זה בכיתה ו' ופשוט השתעממתי וממש ניסיתי להמשיך

קיצור עברו השנים גדלתי התבגרתי והחלטתי לנסות אותו שוב...

בקיצור קראתי תספר הזה ורק באמצע אתה מתחיל להתחבר עליו (וגם לא..)

גולני- הספר מדבר על ילד שאמא שלו נפטרהוהוא חי עם אבא שלו והחברה של האבא

אבא שלו שוטר והוא לא מוכן לספר לבן שום דבר שקשור לאמא שלו ולמשפחה שלה

קיצור לבר מצוה שלו(הם חילונים אבל בכל זאת...)אבא שלו עושה לו משחק כזה לראות את בגרותו...

והעיניינים מתחילים להסתבך ברכבת בא הוא נוסע...

בקיצור אל תבזבז על זה תמאמץ בכלל...לדעתי כמובן..

וזה אחד הספרים שאני ממש אוהבת!!!

ואפילו הניק שלי על שמו..

זה ספר על גילוי זהות, והתבגרות, והוא כתוב כזה יפה שאיאפשר להפסיק (לפחות אני).

וגם אצלי אחד המועדפים הוא גרוסמן וגם אני אוהבת לקרוא גם ספרים של חרדים, ככה שיכול להיות כל מיני שילובי סגנונות בעולם.

או כמו שגבי, החברה של אבא של הגיבור וזו שבעצם מתפקדת כמעט כאמא שלו אומרת למנהלתזה לא ציטוט, בערך): לא כל הילדים באותה צורה. ויש גם ילדים זיגזג...

אחחחח איזה דמות מתוקה.(גבי)

ממליצה מאד!!!

בס"ד.

הציטוט הוא משו כזה "יש ילדים מרובעים ויש ילדים משולשים..ויש.." וכאן זוקפת גבי את אצבעה כלפי המנהלת "ויש ילדים זיגזגץץץ:

אם אנל'א  טועה זה הציטוט ה-כמעט מדויק..

אבל אני מבינה מה את מתכוונת - מצד אחד הוא מחובר למציאות, למקומות מוכרים, מצד שני מטורף לגמרי, וזה באמת מבלבל. אני בכל זאת אהבתי מאד, עובדות רק מפריעות לסיפורים מעניינים. 

הפסקתי כי התעייפתי לקרוא...

זה משתפר?

טוב, בעיקר מהו הספר ומה הוא בשבילך.
מוכנה לפרט?

לוידעת- בשני השתעממתי כבר..

מדע בדיוני דמיוני למדיי...

אחד הספרים הגאוניים לדעתי

הסבר- כאילו קראת ולא הבנת, שמעת עליו ואת רוצה לדעת על מה מסופר, בלה בלה- תהיה יותר ספיציפי.

ובכלל כל הסידרה ממש ממש יפהה!!!!

מה  אהבת, מה לא אהבת, למי זה מתאים לדעתך.

למה?..

כי הוא רדוד, ולא מציאותי. ספר מעניין אולי, אבל בלי רמה. 

ללמוד, ומסופר על התסביכים שלהם וכו'. יש לספר עוד שני ספרי המשך על אותה קבוצת ילדים. אני ממש לא נהניתי מהספר, הוא היה רדוד וילדותי, הדמויות קיצ'יות ומשעממות ובאופן כללי התחושה היתה שהוא נכתב ע"י מישהי שאין לה כ"כ מה להגיד, ושהיא כתבה משהו, התלהבה והחליטה להוציא את זה לאור.

ספר רדוד שמתאים לכיתה ז' ח'..

הוא פעור..

שני אחים קוראים להם דור ודרור או משהו כזה...

בעצם, יש שם גם דמויות של בנות חוזרות בתשובה, וגם הרבה דמויות חרדיות שחוזרות בתשובה(במובן של להתקרב לעצמן)

קראתי 3 פעמים (פעם כשפורסם בהמשכים ועוד פעמיים כספר)

ומוכנה לקרוא שוב (בד"כ אני קוראת ספר פעם אחת..)

היא משלבת עומק עם עלילה סוחפת ומעניינת, ולא מדברת באויויר..

לפני כמה שבועות פתחתי על זה שרשור, את יכולה לחפש בעמ' הקודמים

כיף לשמוע שיש עוד שאהבו את הספר הזה [=

תאמינו לי שקראתי הרבה..

ולא היה עוד כזה ספר שקלע ישר ללבי...

אני לא יודעת אם בנים יתחברו

וגם בנות, נשים נשואות עם ילדים תתחברנה יותר.

בשביל אשה נשואה עם ילדים הספר הזה הוא כמו יד מנחמת וחובשת פצעים...

נשמע נוראי.

קודם תתחתני, אח"כ בעז"ה תלדי, אחד ועוד אחד... ואז אולי תוכלי להנות ממנו. רגע לא קודם (גם אז לא בטוח... אצל כל אחד/ת ההבשלה באה בשלב אחר...)

המלצה בשבילך: אל תקראי!

באמת , לא חשבתי על הגיל של רובכם...

ויש מצב שאני ירושלמית צודקת וזה לא מתאים..

למרות, שיש גם יוצאים מן הכלל...

זה באמת ספר מעניין למרות שיש בו חלקים מרוחים. 

ובכל זאת הוא סובל מכמה בעיות שנפוצות מאוד בספרות החרדית, בעיקר בתחום השפה. תמיד נוצרת אצלי תחושה שהם לא מעבירים את הספרים הגהה בסיסית.

את אניגמה, ואקסודוס.

הראשון מרתק לפי דרכו. ממש מרתק. הייתי שמחה לשוב ולקראו.

השני קלאסי ויפהפה, מי שראה את הסרט, הספר פי מאה יותר חזק!! הסופר הזה (ליאון יוריס) הוא סופר גדול בעל שם, שכתב בעיקר סביב השואה ועליה.

קראתי ספר נוסף שלו. משפט דיבה. מחריד ומקסים כאחד, בעל כרחי קראתיו.. הוא מזעזע א-ל תקראו!!(אולי בעלי לב חזק במיוחד)הוא סוחף ועל כן קשה להניחו מהיד...אבל קשה קשה קשה.

הרוב נקי אבל על הפרק שמדבר על מוסטפא דיראני - יש לדלג.

ויש שידלגו גם על הדף הראשון של הפתיחה.

גם הוא ספר מדהים של ברגמן.

הספר נפתח בתיאור היחסים החמים שהיו בין ישראל לאיראן לפני המהפכה האיסלאמית, ממשיך בתיאור מפורט של המהפיכה והסיבות שגרמו לה ומשם מתאר את מעורבות איראן בלבנון והקמת חיזבללא, את עליית הטרור הבינלאומי, את תוכנית הגרעין של איראן (הספר יצא בשנת 2007 למניינם ככה שהאקטואליות שלו בהתאם) ועוד ועוד.

למעשה הספר הוא רצף כרונולגי של מאבקה של ישראל באיסלאם הקיצוני ובעיקר - באיראן ובגרורותיה הסרטניות.

ספר מרתק ביותר ונקי כמעט לחלוטין.

הספר (העבה מאוד) מספר את סיפורו של חיל האוויר החזק ביותר במזרח התיכון - הלו הוא חיל האוויר הישראלי מאז ימי הפרימוסים של מלחמת ששת הימים ועד לF16 בכור בעיראק ובמלחמת לבנון הראשנה (מבצע של"ג).

הספר נקי כמעט לחלוטין.

קראתי אלפי פעמים..

לעומת זאת את 'מים שאין להם סוף' מאוד מאוד אהבתי..יש לו [לסופר] דקויות מדהימות.

לא אהבתי גם כי שני הספרים הם כמעט קופי..אז אני לא יודעת - יש מצב שאם הייתי קוראת קודם את אבדות ואח"כ את מים שאין להם סוף הייתי אוהבת את אבדות ומאוד לא אוהבת את מים שאין להם סוף..למרות שלא נראלי..

אבדות עשה לי תחושה כזאת..לא ממש מציאותית..כאילו - יש עלילה,אבל היא בלי בסיס.מעורפלת מדי.ולעומו למים שאין להם סוף יש בסיס מכובד וגדוש.מקסים לגמרי.אני ממליצה דווקא עליו.

סורי על הייבוש.

את מים שאין להם סוף הרבה יותר אהבתי, וקראתי קודם את אבדות.

אבל זה ממש תלוי, שמעתי מהרבה אנשים שאוהבים אותו. אז תקראו כדי שתדעו לאן אתם משתייכים=)

יותר את אבידות

אבל שניהם ממש ממש יפים!!

בכל אופן, אני ממש לא אהבתי את אבידות, אבל גם לא התלהבתי מ'מים שאין להם סוף'.

אני כבר לא כ"כ זוכרת את הפרטים של הספר, אבל הוא היה די יומרני והיה מורכב מכל מיני סיפורים שצצו בראש של הסופר והוא החליט משום מה לחבר אותם, בצורה די מאולצת.

ממש אהבתי את 831, וזה לא ממש אותו סגנון.

שיינפלד יותר חופר (מעמיק- אם תרצו=)

רק בתק' דיכאונויות נחמד לקרוא אותו, אבל בכ"ז קשה להוריד אותו מהיד.

[סוג של קיטשיות מתחפרת,בין לבין]

שאין להם סוף..מים שאין להם סוף כבד מדי בשבילי.

בהמלצה כדאי לכתוב כמה מילים על הספר, על מה הוא מספר, מה היתרונות שבו ולמי הוא מתאים. אחרת היא פשוט תלושה ותלויה באוויר ואף אחד לא באמת מקשיב לה.

אין לו הרבה עלילה...

ארגמן - תתחדשי על החתימה! יותר יפה לטעמי..

גם יותר נח שיש חתימות שלא מתגלגלות..=]

בס"ד

הסיפור- סטודנט לפסיכולוגיה, שעובד בחדר אבדות ברכבת, גר אצל דודה של אבא שלו..
יש כל מיני סיפורים קטנים שמבוססים על אבדות שאנשים השאירו ברכבת ובאים לאסוף- ופוגשים אותו.
ככה הוא מוצא כל מיני אנשים, מתחבר אליהם.. 
אהבתי מאוד שהוא לא 'סגר' את הדמות, לא ברור אם הבחור חילוני או דתי, [שמים לב שהוא התחמק מלכתוב את זה..]
אולי חוץ מפעם אחת עם טלפון בשבת, אבל לא בטוחה.
הבחור עובר תהליך בסיפור[בדומה ל'מים שאין להם סוף'], הרבה עניינים מהלימודים שלו משתלבים לו ממש בחיים- קצת עצבן, כי ברור שזה לא אמיתי שתמיד מה שהמרצה אומרת- קשור במפתיע לחייו..

הספר נקי, כתוב טוב בסכ"ה..

אהבתי את הספר וממליצה עליו

 

אבל אני לא מסכימה שברור שזה לא אמיתי...

תקופה קצרה בחיים קרה לי משהו דומה, שכל מיני דברים שלמדתי התאימו בדיוק להתלבטויות שהיו לי אז.

וגם אם זה לא היה קורה - אני חושבת שהסופר בנה את זה בצורה אמינה דווקא, ומאד יפה.

ספר מצוין ממש טוב שווה קריאה

השתעממתי מ"אבדות"... ואני נחשבת למישהי שיחסית מחזיקה מעמד בספרים משעממים.

831 - אני גם אשמח אם תפרטו, אבל בשרשור אחר...

גם אני קראתי את "אבדות" ואת "מים שאין להם סוף", ויותר אהבתי את "מים שאין להם סוף"..

טיפה יותר מחובר...

אבדות נורא מרחף, אפילו שזו כאילו יותר עלילה מב"מים שאין להם סוף"... קשה להסביר בדיוק..

וזה נכון, הספרים שלו מתאימים יותר לכאלה שמסתדרים עם "חפרנות", או בלשון המועדפת עלי: "עומק" / "הרהורים"...

אני לא ייקח ספר מהספרייה כי הוא "מ-ה-מ-ם ומולץ בחום טילים!!!1"(אני לא אומר שאמת את זה ככה, זו רק דוגמא) אלא בגלל שיפרטו לי מהו ואני אחליט אם אני אוהב את הסגנון.

אתם ממליצים? תעשו זאת בתרבותיות, עם פירוט של העלילה ומה הרגשתם על הספר, אל תהפכו את הפורום ללוח מודעות!

תאמת זה הפעם הראשונה שאני ממליצה פע.. ואני גם כמעט לא נכנסת לפהה.. אז...

אני לא כ"כ טובה בלפרט בהמלצה אבל ננסה....- הספר מספר על נער אחד שמכור לסמים, והוא נשלח ע"י הוריו למכון גמילה... הספר מתאר את התהליך שהוא עובר, הקשים, העליות, הירידות... תוך כדי התהליך הוא מגיע בדרך כלשהי להופיע בהצגה גדולה עם כישרון השירה שלו. לסיפור מתחברים עוד כלמיני דמויות: בת להורים גרושים,אנורקסית, עו"ס ועוד...

מי שגם קרא ואהב (או שלא..) מוזמן להוסיף אם הוא רוצה...

חשבתי שאת מישהי אחרת שממליצה פה מזמן.

אז אני אהיה מתון יותר:

זה אחלה פורום וחבל שהוא יהפך לוח מודעות, באמת חבל.

אהבתי מאוד מאוד מאוד..מומלץ ממש ממש..!!!

כי הוא רדוד, ולא מציאותי. בדיוק כמו כל הספרים של ליאת רוטנר.

חסר כל מסר שהוא, הזוי, לא אמין, וכן- טיפשי ולא בוגר.

ספר לילדים בני 12 שכבר יודעים מה זה סמים.

סוף משעמם, מוזר, אמנם מעט מפתיע אבל לא קשור לכלום.

קיטישיות מטפטפת, בקיצור- דביק ומעיק.

[ההתקפה בגלל שכ"כ התעצבנתי עליו]

ושמח אבל לא בצורה מושלמת..

נגיד - שהגיבור ימות אבל זה יהיה טוב, כי בדיוק רגע לפני שהוא מת הוא השלים את התפקיד שלו או משו כזה..

(דוגמא מוקרצת אבל נדלג על זה, הרעיון ברור...)

אבל לא פתוח ולא צפוי, זה לגמרי מעצבן, להתחיל לקרוא ספר ולדעת ישר מה יש בסוף.

אבל זה גם נחמד שיש איזה אדם טוב שמת או שקרה לו משהו מאוד עצוב...

אבל בסדרות זה טוב להשאיר פתוח, כי אז הרבה יותר כיף להתחיל את הספר הבא בסדרה...

זה כיף לחשוב על הסיפור ולנסות לדמיין מה קרה אח"כ....

אבל אני אוהבת פואנטה...

אבל לא יותר מידי!! שיהיה קצת אפשרות לחשוב תהמשך...

אבל אני שונאת שזה יותר מידי פתוח! כאילו ממש עוצרים תסיפור באמצע!!! ויש ספרים כאלו.. (תמיד אני בטוחה  שנתלשו דפים!)

או פתוח אבל לא יותר מידי,כי יש ספרים שאני גומרת ואז אני שואלת את עצמי "איפה ההמשך?"-הספר נותן יותר מידי מקום לניחושים (היה לי ספר שהחלטתי שהגיבורה לא מתה ובסוף היא כן -ככה זה לפחות בסרט...)

בס"ד

אשכרה הייתי מדפדפת בהתחלה להבין על מה זה מדבר ואז עוברת ישירות לפרק האחרון כדי לדעת אם שווה לי לטרוח לקרוא את הספר

תכלס, זה ממש תלוי במצברוח-לפעמים המצב כ"כ נואש שאני אוהבת איך הכל באופן אבסורדי לחלוטין מגיע על מקומו בשלום (עובדת על עצמי יענו..) ולפעמים אני ממש מתוסכלת שאני מסוגלת להטיח תספר בקיר ולצרוח עליו שהוא שקרן...(נשמע חולני משו) בכל מיקרה סוף שיש בו רע זה ממש לא בשבילי (כגון: מגלה שהרג את האדם הלא נכון, הגיבור מוענש, ועוד כל מיני איכסה..) ואני אוהבת תשובות.

זה מאד לא מתאים לכתיבה המודרנית, שנותנת יותר מקום לקורא וגם לא מתעקשת על הפי אנד ומסר. מזווית שונה לגמרי- זה גם משאיר פתח לסיקוולים שמאפשרים לחלוב פי שבע מספר אחד.

נשמע מהודעתך..לא היה עדיף שכל הספרים יהיו עם מסר? אפילו קלוש?

והפי אנד..לא יודעת..לא ממש טוב תמיד,אבל נורא מאכזב שכמו שאמרת - לכתיבה המודרנית זה כבר מאוד לא מתאים..

שמישו ימות בסוף..או שיקרה לו משו

אני אכזרית אני יודעת...

שונאת סופים צפויים מראש!

בס"ד

שונאת סופים פתוחים- כאילו לסופר לא היה איך לסיים אז הוא משאיר פתוח.

יואוו! איך אני שונאת שאתה מצפה לסוף טוב ואתה מזה מתאכזב!!

כמו שפעימה אמרה כאילו לסופר לא היה איך לסיים..

ואוהבת סוף סגור אך לא חנוק..

ושמח, ולא כפת לי שיהיה קצת צפוי אבל זה נחמד הפתעות.

לא הייתי מתארת אותם "מדהימים"...

הראשון מאוד מאוד מעניין, אבל לא ראיתי בו יופי... חוץ מזה שהוא גם לא מציאותי...

השני מעפןןן.. לא הצלחתי לגמור..

כאילו ברור שאבא שלה יהודי, כן?

והקטע שאם הוא גוי אז אסור לה לאהוב אותו וזה..

ושאמא שלה כמוובן ידעה שהוא יהודי,

ושפתאום היא מצליחה לשחרר אותו..

יותר יותר מיד לא מציאותי כמו כל הספרים של החרדים

ספר נחמד החלק ראשון ממש הרבה יותר טוב!

החלק השני פשוט דפוק ודמיוני!! שונאת את זה!

השלשי כבר יצא?

בס"ד

קראתי את זה בכיתה ז', לילה שלם קראתי אותו עד 7 בבוקר והייתי מסטולה ובכיתי וזה..חחח..כשעוד הייתי קוראת ספרות חרדית... זה ממש מצחיק משפטים חרדים, כל השמות והיציאות הדוסיות..חחח

אני חושבת שכל אחד י\תקרא מה שהו\יא רוצה ואוהב\ת אבל לדעתי כדאי להשתדל לקרוא ספרים נקים(לא חייב חרדים)

קראה מהנה!

אז למה הוא לא יוצא???

אמא שלי קנתה לי את הראשון וקראתי אותו מהרגע שהגעתי מאולפנה עד 4 לפנות בוקר רצוף (חזרתי בשלוש וחצי בצהריים)

ומיד ביקשתי שתקנה לי את השני וגם אותו קראתי ברצף- הייתי בכיתה ז' ומאוד אהבתי ולא הבנתי עד כמה הוא לא מצואותי והגיוני ואז חברה אמרה לי שזה לא הגיוני ונכון וכו' מה שנכון רק שאני לא שמתי לב כי ההיתי ממש בתוך הספר

ואחרי שהיא אמרה לי את זה פשוט שנאתי את הספר-ומאז הוא בבית שלי ואף אחד לא נוגע בו.

<סוף חפירה>

סתם כי לא היה לי מה לקרוא, ואבא שלי כל החיים קורא את זה, אז לקחתי=]

לא היה מעניין במיוחד..

הספרים הראשונים יותר מענינים וגם נקיים.

הספרים האחרונים כבר קצת חוזרים על עצמם וגם פחות נקיים.

שנון, חד, ספרים לא חופרים כשאין צורך. מדייקים איפה שצריך.

הבנאדם מבריק.

האידיאל לאוהבי מתח משפטי .

השתעממתי הפסקתי באמצע..

והם היו לי מאד מענינים למרות שבאיזשהו שלב לא יכלתי להשתחרר מהתחושה שזה פשוט חוזר על עצמו.

מסכימה עם יורבית, לגביי הגיל.

יש בו המון רעיונות  מאוד מאוד עמוקים. אני אישית קראתי אותו שלוש פעמים, ואני לא חושבת הצלחתי להוציא הכל.

הספר מספר על מושבת כורים בהרים, שכשהם נמצאים בתוך המכרות הם יכולים לתקשר ביניהם בעזרת האבן שהם כורים- הלינדר.

ממש אהבתי! ואני כבר מזמן לא בכיתה ה'!

וזה לא פנטזיה בכלל, לא שזה יכול לקרות באמת אבל אין שם היפוגריפים ומכוניות מעופפות וכו'..

קיצר, מומלץ!

זה ספר מדהים, כראתי אותו בכיתה ד' ואני לא מפסיקה לחזור עליו...

הוא מתאים לגילאי סביבות כיתה ד' ומעלה. אמא שלי עדיין קוראת אותו...

בס"ד

ראיתי ת'סרט...

לא ברמה שאפשר לצנזר, כי הז חלק מהסיפור עצמו.