פורום סופרים וספרים (עמוד 88)

אבל אומרים שהטובים זה תותחי נברון, תחנת זברה אינה עונה ועוד.

נראלי כדי להתנגד למשו, וכדי להעביר עליו ביקורת-צריך קודם כל להציג את הדבר שלו אתה מתנגד, לפחות בקווים כללים...

לשאול פה על רמת נקיות.

כל אחד חושב לפי הרמה הדתית שלו!

אני לא חושבת שזה כ"כ שווה פה משו.. אני בטוחה שיש כאלה שיתנגדו אבל אמרתי את דעתי!

כל אחד לפי רמת..

שהנפש, בלי ספרות ראוייה, מנוונת.

אדם שלא צורך תרבות איכותית הוא אדם פחות עמוק, לא סתם הרמב"ם והר קוק הגיעו למה שהגיעו - הם קראו פילוספיה והשתמשו בה בשביל אישיותם ולימודם.

ולא בטוח שאנחנו יודעים למה נכון להחשף ובאיזו דרך.

ואם כבר הזכרת אותם - אז כן, יש גם ספרות יהודית עמוקה מאד-מאד.

ולהיות אנשים גדולים, עמוקים, רחבים ותרבותיים.

אני לא אומר מה לקרוא מה לא לקרוא, מה שאני מרשה לעצמי זה עניין אחד אבל צריך לזכור גם את זה.

בקברם, למקרא דבריך!!!

אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תראו!!!

הרמב"ם קצת יותר רחוק מאיתנו בזמן, ולכן נראה לי מגוחך להביא ממנו ראיה כלשהי לתקופתנו אנו, שהקשר בינה לבין תקופת הרמב"ם, קלוש ומטה.מה שהתאים אז- לא מתאים כיום כהנהגה.

אבל האם ידוע לך שהרב קוק היה קנאי

שמעת על זה פעם

כל דבר שנדף ממנו נצרות היה משוקץ בעיניו... תקרא קצת, תרחיב קצת את האופקים לפני שאתה מדבר על קדושי עליון, במטרה להביא מהם ראיה ל'צורך'(!!!) בקריאת ספרות לא ראויה!!

(ואני לא מדברת על עצמי, אבל אני לא אביא מעצמי ראיה למה צריך לקרוא ומה לא. זו בהחלט שאלה שתלויה באדם עצמו מהרבה בחינות, רמה רוחנית, רוח והפסד,קריאה לעומת סרטים כתחליף ועוד ועוד)

את האופקים...(בציניות כמובן)

בלי ספק, קריאת ספרים כמו הארי פוטר/צופן דה ונצ'י/שומרת אחותי/אחוות הטבעות וכד' מאאאד מרוממת את רוח האדם באשר הוא אדם...

תן לי שם של ספר אחד שקראת והוא 'רומם' אותך...אני כמהה לדעת...

הארי פוטר ושר הטבעות רוממו אותי, בהחלט, לא ברמות מדהימות אבל קידמו אותי.

ומה עם סיפרות יפה? עמוס עוז ושות'? יש בעייה של נקיות אבל פה צריך להכניס את השיקול - איזה בני אדם נהיה אם לא נקרא ספרות יפה, שאלה שרבנים ואנשי חינוך צריכים לדון בה.

יש הגדה מאוד ברורה מה מותר ומה אסור לקרוא בקשר לנצרות, לא על זה דיברתי.

וק"ו שלא הרמב"ם...

וכנ"ל לגבי עמוס עוז (שר"י) ודומיו...

מה ההשוואה בכלל בין פילוסופיה ו'חכמות' לכל הסיפרות מהסוג הזה

איזה בן אדם תהיה אם לא תקרא את כל הנ"ל,

אולי

אולי

אולי

אולי

תגדל להיות הח"ח

החזו"א

הרב קוק

ר' יוסף חיים זוננפלד

הרב פרנק

ועוד כמה...

אולי

(יש עוד כמה תנאים אבל הם לא קשורים לעניין)

אם אתה קוראף אין לך שום צ'אנס להיות אחד שדומה למישהו מהנ"ל.אין.

שלא לכולם יש את אותה השפעה.

אני לא מאמינה שהארי פוטר רומם את נפש של מישהו, הוא ספר חכם, מצחיק, פותח את הראש לדמיון שאין לו סוף ואלו המעלות שלו.

הזכירו פה את עלובי החיים שזה ספר מאד מאד מרומם. הוא אמנם נוצרי, אבל זה לא קשה לעשות הפרדה. אני בטוחה שחסידי אומות העולם קראו בילדותם ספרות מהסוג הזה.

אני לא בטוחה במה שאת אומרת, שאין שום צאנס וכו'. מי שפותח את האופקים שלו בזהירות לפי הכרותו עם עצמו יכול להמשיך להיות יהודי טוב ומעולה, ואפילו רב גדול וצדיק אם הוא רוצה. 

מקס' ניתן ללמוד ולעורר את המחשבה מספר כמו עלובי החיים, עם כל היותו יצירה נפלאה

"חכם, מצחיק, פותח את הנפש לדמיון"

ובזה הוא קידם אותי.

בגלל שהשתמשו פה במושג "רומם" אז השתמשתי בו, אבל לעצם העניין: הוא קידם אותי, לא המון, קצת, אבל גם זה משהו.

לעומת זאת המעט של הספרות האיכותית (הרב סבתו, "פה ושם בארץ ישראל") רוממו אותי בהחלט.

אם את לא התרוממת מספר,זה לא אומר שמישהו אחר לא יכול להתרומם ממנו. גם אם הההגדרות שלכם להתרוממות הן אותן הגדרות, את צריכה להבין שכל אדם מתרומם מדברים אחרים. אם אני מבינה אתכם, והתרוממות זה התקדמות כלשהי, תובנות שמקרבות אדם לאהבת ה' ולתורה, זה יכול לבוא מכל דבר. אדם יכול ללמוד דברי כפירה ולהתרומם מזה. וכן,אפשר להתרומם גם מספר כמו הארי פוטר, ואשריו שהוא הגיע למקום כזה,לקרוא ספר פשוט ולקבל ממנו דברים שיקדמו אותו וירוממו אותו.
[לענ"ד ראוי מאוד להתנצל בפני גולני על האמירה של "אם זה מה שרומם אותך לעולם לא תהיה כמו הרב קוק". זה שאת לא התרוממת מזה ואת חושבת שאלו דברי הבל- לגיטימי, אבל למה לזלזל?]

מאז שחרב בית המקדש הנבואה ניתנה לקטנים ולשוטים.

---

תודה על ההדגמה המדוייקת של המשפט.

בי.

אני כזה, טוב - צריך לברר על הספרים האלה אולי הם יפים..

חח סתם סתם..

בכללי את צודקת.. שספרים שיש בהם שפה מלוכלכת או הרבה סיטואציות מלוכלכות - זה מוריד...

(לא שאני צדיקה בזה..)

ובכל זאת - לא כל ספר אמור להביא אותי לידי התעלות רוחנית, זה יכול להיות סתם לשם הנאה..

כמו ללכת עם חברות לגלידה,

וכמו ללכת ללונה פארק עם המשפחה.

וכמו וכו'..

אז לדוגמא ספרים כמו הארי פוטר, שהספרים הראשונים ממש נקיים וגם האחרונים נקיים לדעתי, אבל זה באמת עניין אישי, כאילו לוידת אם גם אתם תחשבו ככה..

ואני לא חושבת שהארי פוטר מעביר מסרים שליליים! (סורי שאני נצמדת לספר הזה, זו דוגמא..)

יש מסרים ענקיים של כוח האהבה ונאמנות והקרבה למען הכלל..

תצחקו, אני רצינית

וגם אם אין מסרים, לא מצאתי מסרים שליליים...

וגם לדוגמא הספר "עלובי החיים", הוא אומנם מציג את ההגמון של הנוצרים באור הכי חיובי שיכוליות.. ותכל'ס, אף אחד לא מתכחש לעובדה שיש הגמונים שמתנהגים טוב עם בני אדם! אבל כל הדרך שלהם היא פשוט סילוף של התורה..

ושאר הספר - פשוט עלילה מרתקת..

מסרים? - לא לשפוט אדם לפי מראה חיצוני, לתת לכל אדם הזמנות שניה ולהאמין בו..

ונהנתי ממנו מאד..

אז מה רע

אבל מעביר גם המון מסרים חיוביים...
אבל אני באמת שלי בתור אדם פשוט שלא יכול להבחין בכל דבר נוצרי שמחלחל לו למוח ובטח שלא יכול לרסן את עצמו ולעשות הפרדה כי אני סקרנית מטבעי ויש דברים מאוד קוסמים שהם ממש לאיהודים ולא נכונים לנשמה שלנו. לכן אני באמת חושבת שצריך להימנע מלקרוא ספרים שעלול להיות בהם השפעה שלילית או השפעה לא יהודית. וכן יש הרבה ספרים יהודיים מאוד טובים ויפים, איכותיים ולא הרסניים כמו כלמיני ספרים של גויים למיניהם.

הנוצריים. זה לא  אומר שהוא "מאוד נוצרי"

אין לו שום מסר נוצרי.. אז מה הבעיה?..

מילה במילה חחח

כאילו היתה לכם איזה הארה או מה?..

זה אומר שהם העלו אותנו וקידמו אותנו  מבחינה כלשהי, בצורה זו או אחרת.

השאלה אם ההתקדמות הזאת שווה את זה, כי יכול להיות שהקריאה גם מורידה אותנו בבחינות אחרות, ומשפיעה עלינו לרעה.

בס"ד

זה ממש תלוי בערכים, ניסיון חיים, תרבות, סביבה, וכו...

נגיד אני אם בספר יש מלא קללות אבל אין תאורים של משהו לא צנוע (משהו לא צנוע לדעתי..) זה יחשב בעיניי לספר נקי. או "השחר מפציע" (דמדומים 4)-אנשים טוענים שזה ספר לא צנוע, לדעתי הוא נקי.

שנ"ש למדתי אותו, ובהתחלה חשבתי שהפיוטים קשורים לשיעורים אחריהם. שעות שברתי את הראש למצוא את הקשר עד שהבנתי שזה סתם אקראי..

אני בדיוק מחפשת משו לחודש אלול

תודה.

ופינג - כ"כ נהנתי שהייתי חייבת לומר למישו לקרוא גם..

עד ששמחתי שמצאתי משו ללמוד..

תנסי לקרוא אותו, זה בטח לא יזיק לך =)

כנראה התייאשה מהרמה המוסרית הירודה שלנו.

קראתי אותו עוד לפני שלמדתי...

קראתי אותו בערך בכיתה ה', אני חושבת, ואהבתי מאוד. לכל אורך הדרך אהבתי, ואני עדיין אוהבת אותו, אם כי מהקריאה הראשונה שלי-בכל פעם שחזרתי אליו דלגתי על הקטעים שבסטיאן מאבד את עצמו ונהיה אדם לא נעים.. לוידת, קשה לי עם זה שאנשאים עושים שעצמם כאלו. תמיד.

אבל לצערי, כשלמדתי אותו הייתי צריכה לקרוא את כולו שוב-כי היו לנו כל מיני שאלות שהיה צריך לענות עליהן, וא"א היה שלא לקרוא את הכל..

בתוך הספר, קריאת פסקה או שתיים שנעצרתי עליהן באקראי (סיעתא דשמיא קוראים לזה, תרתי משמע..) ובעיקר- לנסות לחוש מה הספר משדר, איזו אוירה נוצרה שם.. ובקשר לקניית ספר- בלנ"ד לא אקנה ספר שלא קראתיו קודם, ורק ספרים ששווה להשאירם לשנים- "ספרי נצח" כאלו שתמיד אחזור לקרוא בהם שוב ושוב..