בס"ד
- 8 שבועות לבחירות -
אין אדם שלא מכיר את משחק הכיסאות. המשחק שבו ילדים מסתובבים סביב כיסאות וכשיינתן האות, הם צריכים לתפוס מקום על אחד מהכיסאות, עד שלבסוף נשאר אחד ללא כיסא. כך מורידים כיסא אחר כיסא עד שהמנצח הוא מי שמתיישב על הכיסא האחרון שנותר. זה היה הסיפור אתמול בפריימריז של מפלגת העבודה, אבל שם זה כלל לא היה משחק. גם הכיסאות לא ירדו אחד אחד, אלא 44 מועמדים, מתוכם 14 חברי כנסת מכהנים, התמודדו על 5 מקומות ראליים, לפחות על פי הסקרים האחרונים. שם, המוזיקה שליוותה את המשחק, הייתה ממש צורמת.
כאמור, אתמול בחרה מפלגת העבודה את הרשימה שלה לקראת הבחירות הקרובות. אותה מפלגה מיתולוגית שהקימה את המדינה לפני 70 שנה ועמדו במשך שנים בהנהגת המדינה, נלחמת בימים האלו על חייה. אם לפני קצת יותר משנה וחצי היו בטוחים במפלגה שאבי גבאי, אז היו"ר הנבחר, יחזיר את המפלגה לעמדה מובילה מול ראש הממשלה, אך מהר מאוד התברר שלא גבאי יהיה זה שיחזיר את הזוהר למפלגת העבודה.
זה כנראה בDNA של המפלגה. אנשי המפלגה לא אוהבים לתת ימי חסד לראש המפלגה שלהם, ומהר מאוד הם מתחילים להיאבק בו. אצל גבאי זה הגיע אפילו מהר מאוד. משראו שהסקרים המבטיחים של התקופה שאחרי הפריימריז מתחילים להתפוגג והמפלגה מתחילה לרדת, החלו לאט לאט הקריאות להחליף את גבאי באדם שיוכל בבוא העת, שיגיעו הבחירות, להחליף את נתניהו. כל זה שעל הפרק עמד כל הזמן הזה החזרה של ראש ההמשלה לשעבר ומי שהיה בעבר יו"ר המפלגה אהוד ברק, להיות יו"ר המפלגה במקומו של גבאי.
אם כל זה לא מספיק, אז נצרף לכל זה את הזוגיות שנכפתה על גבאי במסגרת המחנה הציוני יחד עם מפלגת התנועה. מההתחלה גבאי לא אהב את החיבור עם ציפי לבני שהוא קיבל בירושה מבוז'י הרצוג. בכל הזמן הזה הרגיש גבאי שלבני מנסה לחתור תחתיו. לטענתו, נפגשה לבני עם אנשים מתחת האף שלו על מנת ליצור איחודים במחנה השמאל, כאלה שיזיזו אותו מהמקום הראשון. גבאי לא היה מסוגל עוד לשאת את זה, וכולנו זוכרים את אותה מסיבת העיתונאים בהם הדיחה גבאי את לבני בשידור חי ובלי שום התראה מראש. עוד מהלך שהוריד אותו בסקרים וגרם לתרעומת רבה בתוך המפלגה. כזאת שגם גרמה ללא מעט ח"כים לעזוב את המפלגה ולחלקם אף להחליט לפרוש מהחיים הפוליטים.
אבל בכל זאת גבאי היה יכול לחייך אתמול. המקומות הראשונים ברשימה של גבאי מורכבת מצעירי המפלגה, שמולי ושפיר, מצד אחד, ואחריהם שלי יחימוביץ הוותיקה מהצד השני. "איזו נבחרת מעולה יש לנו כאן" התמוגג אתמול גבאי מאושר בתחילת הנאום שלו באירוע המרכזי לאחר פרסום תוצאות הפריימריז. "בחרנו את הנבחרת הכי טובה במדינת ישראל" הוסיף גבאי.
הישג נוסף של גבאי, בהתחשב במצבה העגום של המפלגה, הוא דחיקתו של כבל מהרשימה למקום ה-15. כבל היה בתקופה האחרונה מנהיג המאבק נגד גבאי. אומנם בפריימריז לתפקיד היו"ר הוא תמך בגבאי, אבל לאחר תקופה כבל כבר החל להתחרט על התמיכה בו. השיא היה לפני כמה שבועות, בכנס של המפלגה בו נאם כבל בנאום נחרץ נגד גבאי. כזכור, מרכזו של הנאום היה הצגה של מסמך פוליגרף שמוכיח שגבאי שיקר בנוגע לדברים שאמר באותו השבוע בראיון לאחד מגופי התקשורת. כבל עצמו לא הגיע אתמול לגני התערוכה, הוא קיבל את הכישלון האישי שלו בצורה קשה מאוד והחליט שלא להראות את פרצופו באירוע.
כעת, ינסה גבאי להקים את המפלגה מהמצב הקשה שבו היא נמצאת ואף להרחיק אותה מאחוז החסימה. זה לא יהיה פשוט. אומנם יש לו רשימה שהוא מרוצה ממנה, אבל עכשיו הוא צריך שגם הציבור יראה בו משהו שיכול להוביל את השמאל. בראיונות השונים אמר גבאי שהוא מכוון לתוצאה עם שתי ספרות, אבל כולם מבינים שכרגע זה נראה רחוק מאוד מהמציאות. אבל מי יודע מה עוד יקרה עד הבחירות.
בכל מקרה, ניצחון אחד מפלגת העבודה כבר יכולה לרשום לעצמה. מתפקדי המפלגה לא חששו מהסקרים הקשים שמלווים את המפלגה ולא היו שאננים, אלא יצאו בהמוניהם להצביע בפריימריז. אף אחד, כולל גבאי עצמו, לא האמין שהם יגיעו לאחוזי הצבעה כאלה. מבחינתו למעלה מ 40% הם הישג משמעותי, בסוף היום עמדה המפלגה על כ-56% הצבעה, וזה בהחלט הישג לא מבוטל עבור המפלגה.
העבודה במרץ
מפלגה נוספת שתלך השבוע לפריימריז, ותסגור את חגיגות הפריימריז הקצרות, היא מפלגת מרץ. עד כה הבחירה בתוך המפלגה היה על ידי גוף מצומם. הפעם בפעם הראשונה נעשים במפלגה פריימריז פתוחים שבהם תבחר רשימת המפלגה לכנסת הקרובה. בין המתמודדים ניתן לראות גם פרצופים חדשים שהגיעו למרץ, ובמפלגה מקווים שפתיחת השורות לקהל הרחב תביא יחד איתם אנשים נוספים למפלגה.
בימים האחרונים מדברים לא מעט על חיבור בין שתי המפלגות - מרץ והעבודה. אומנם שני הצדדים מבינים שיש תיהום פעורה בין שתי המפלגות, כפי שהגדיר את זה גבאי בעצמו, אבל מתחת לפני השטח מתקיימות שיחות שונות בין הח"כים של מפלגת העבודה לבין ראשי מרץ, על מנת לבחון את הנושא. בעבר כבר קרה בבחירות המוניציפליות ששתי המפלגות רצו ביחד בתור רשימה אחת, אבל מכאן עד לרוץ ברשימה אחת גם בבחירות הכלליות זה כבר רחוק עוד הרבה יותר.
הבוקר (שלישי) נחשף בעיתון ישראל היום כי עדיין אין סיכומים סופיים, אולם הצדדים החליטו להאיץ את המגעים מייד לאחר הפריימריז מתוך חשש כי רבים מחברי הכנסת שלא נכנסו לחמישייה הראשונה, ידחפו ללכת על המהלך מחשש שהישארותם במפלגת העבודה תביא לכך שהם לא יבחרו בכנסת הבאה. כמו כן, על פי הדיווח בישראל היום, המפלגה המאוחדת לא תישא את שמם של מפלגות העבודה ומרץ אלא שם חדש על מנת ליצור את החידוש הנחוץ למפלגה המאוחדת.
יש לציין כי חברי הכנסת של העבודה שנבחרו אתמול להוביל את הרשימה, מכחישים את הדיווחים האלו ואומרים שמפלגת העבודה תרוץ לבד ולא תתאחד עם מרץ. גם יו"ר המפלגה הקודמת של מפלגת מרץ, זהבה גלאון, אמרה אמש בכאן 11 שהיא לא חושבת שאיחוד כזה הוא נכון. נצטרך לראות איך יגמרו הפריימריז במפלגת מרץ על מנת לראות איך תראה רשימת מרץ לכנסת, מה יהיה כוחה והאם תהיה בכלל ייתכנות פוליטית לאיחוד שכזה.
גלגולו של פייק
בבוקר יום רביעי, עם ייוודע מקומו הלא ריאלי של אורן חזן בפריימריז של הליכוד, העלה אחד הפעלים של מפלגת עוצמה יהודית באחת מהקבוצות ווטסאפ של המפלגה את הרעיון לצרף את חזן למפלגה. אל אותו הפעיל הצטרפו פעילים נוספים שאחד מהם אף ביקש את מספרו של חזן על מנת להתקשר אליו ולהציע לו להצטרף אליהם.
תגובתו של בנצי גופשטיין, אחד מראשי המפלגה, לא איחרה לבוא. "אף אחד לא מציע או מתקשר לאחרים" כתב גופשטיין בנחרצות . "יש לנו אידאולוגיה. לא כל מי שעושה רעש הוא אידיאולוג. אורן בחור טוב וחבר, אבל ליכודניק".
כנראה חלק מהפעילים פספסו את תגובתו של גופשטיין, אחרים אולי בחרו להתעלם ממנה באופן מכוון, אבל זה מה שהוביל לכך שביום חמישי בערב פורסם במהדורות החדשות השונות על מגעים בין חזן למפלגה על ריצה משותפת. בהתחלה הדיווחים היו על פניה מטעם של עוצמה יהודית לחזן, אך לאט לאט התבהרו הדברים והתברר שחזן הוא זה שפנה אל עוצמה בבקשה להתאחד איתם.
בהמשך הערב יצאה גם הודעה מסודרת מטעם המפלגה בה נכתב "אכן היו פניות של מקורבים. אנו מאוד מעריכים את חזן אך שוקלים הנושא. בכל החלטה כזאת יהיה מעורב השיקול האידאולוגי והערכי ומניעת עליית שלטון שמאל".
מאז הנושא עלה מספר פעמים בקבוצות של עוצמה יהודית, יחד עם שמות נוספים שהפעילים חושבים שכדאי להוסיף למפלגה כמו שרון גל ודניאלה וייס. אבל כרגע זה מסתכם אצל הפעילים בלבד. מבחינת ראשי המפלגה הם מתרכזים במאמץ לאיחוד עם תקומה והבית היהודי, ואם אפשר גם עם מפלגת יחד של אלי ישי. הם מבינים שלא משנה איזה שמות יקשטו את המפלגה, הם צריכים את האיחוד הזה על מנת להיכנס לכנסת.
ובאשר לחזן?
הוא כעת שוקל להתמודד במפלגה משלו לקראת הבחירות המתקרבות מיותר לציין שלחזן אין שום סיכוי להיכנס עם מפלגה עצמאית. אדם שלא הצליח להשיג מספיק קולות בליכוד, לא יצליח לעבור את אחוז החסימה הגבוה. אבל מה שמעניין הוא זה הקו המחבר בין פייגלין לחזן. עד כה חשב חזן שהליכוד הוא התקווה, משם אפשר להשפיע. אך מרגע שנדחק מהרשימה הוא החל לטנף על נתניהו ועל המפלגה בכלל והוא מתחיל לדבר על הקמת מפלגה משלו. האם זאת האופנה החדשה שאנחנו עומדים לראות אצל פליטי הליכוד? נחכה ונראה בפריימריז הבאים, שאף אחד עוד לא יודע האם הם ממש קרובים.
מי שבכל זאת מתגעגע לחזן יכול להיות רגוע, חזן לא הולך לשום מקום. אם הוא לא בפוליטיקה אתם יכולים להיות בטוחים שכבר עכשיו יש לו לא מעט הצעות להעברת תוכנית באחד מהערוצים המסחריים או בתחנת רדיו כזאת או אחרת. אם הפה שלו לא מתאים לכנסת, הוא וודאי טוב להביא רייטינג. או כפי שאמר יהודה גליק רק לפני שבוע "אם המנדטים היו על פי הופעות בתקשורת, חזן היה היום ראש הממשלה".
