שבוע טוב ומאירעומקא דליבא
שמחה גדולה
יש לכם רעיונות איך עוסקים בשמחה וממשיכים אותה עד פורים הבא (או לפחות עד שבועות)?
האירו את עיניי בבקשה
עוקבת.שבותי
מחפשים את הטוב בכל דבר!השתדלות !
דנים לכף זכות, חושבים טוב על האחר, גם אם זה לא תואם את מה שאנחנו רוצים שיהיה, כי בסופו של דבר הוא הפעיל שיקול דעת לפני שעשה מעשה (בדגש על מעשים יומיומיים של אנשים מסביבנו, אני לא מדברת על נושאים גדולים יותר). זה אומר שלפני שאנחנו חושבים לכעוס על מישהו אנחנו צריכים לחשוב אם זה יהיה יעיל. הרי ממילא הוא לא התכוון להזיק לנו, או לעשות מה שעשה, משהו הוביל אותו לעשות מה שעשה. להפעיל רגש אחר, מכיל
מרבים במעשים טובים,
מאירים פנים לאנשים, אומרים תודה גם על דברים שנראים לנו מובנים מאליהם.
חושבים טוב טוב על המילים שלנו לפני שאנחנו אומרים אותם, אם הם יכולים להתפרש בצורה פוגענית או שלילית מהצד האחר (לומר את דעתנו ולהשתדל ברגישות. אבל כמובן שאנחנו בני-אדם בסופו של דבר... מותר לטעות). לדבר ברגישות כך שדברינו יישמעו...
מוסיפים שמחה ביומיום, בדברים הקטנים והפשוטים.
לחשוב טוב על עצמנו, על העולם שהקב"ה ברא (כי הוא מדהים!).
להשתדל להתפקס בדברים שאנחנו עושים, ולשאוף לבצע אותם באופן הטוב ביותר!
ולהתאמן על חיוך כמובן
תגובה נפלאה!והוא ישמיענו

תודה!

שבוע טוב

שבוע טוב!השתדלות !

תודה, כבוד הרב 

חחוהוא ישמיענו
יש את הבדיחות של הרשל'ה או משהו כזה (וואי איזה עתיק זה הרשל'ה..) שחבר שלו מינה אותו להיות רב אז הוא לימד אותו 3 דברים שצריך להגיד, כל משפט במצב אחר. והוא החליף ביניהם... ואיכשהו יצא מזה (אני לא זוכר את המשפטים לצערי..)
אז אכן, כבוד הרב 😁
זה מזכיר לי...בן_אהוב
היינו אצל הרמ שלי בפורים, אחרי כמה כוסות, כטוב ליבנו ביין , כשהמסכות ירדו, שאלתי אותו איך לאהוב כל אדם מישראל (הרב שלי הוא אדם מדהים ובאמת אוהב כל אדם מישראל.. אני מוכן להיות עד לזה), למרות שהוא היה מבושם, הוא הישיר אליי מבט ואמר לי בצלילות מפתיעה: לראות בכל אחד את סגולת ישראל, לראות בכל אדם את הטוב שבו, זה לפעמים קשה לראות ולמצוא אבל בכל יהודי יש טוב ורק צריך למצוא אותו...
וואו,השתדלות !

מדהים להכיר כזה אדם מקרוב...!

וכמובן, כל הסיפורים המופלאים של הרב קרליבך, הרב אריה לוין, ועוד הרבה.. ב"ה לא חסר!

הוא באמת אישיותבן_אהוב
אשרינו שיש לנו רבי כזה, קוראים לו הרב *** ****!
אממ איש תלוי!השתדלות !
אל"ף?
בן_אהוב
אין אלף...
ברשותך, אני אעצור כאן, הוא אישיות גדולה אבל מאוד מאוד צנוע ואני חלילה לא רוצה לצער אותו...
מי שרוצה את השם מוזמן לפרטי
וואיוהוא ישמיענו
איזה באסה שעכשיו אתה לא עומד לגלות לי מי הרב שלך מחשש אאוטינג
העצה שהרב שלך נתן היא נפלאה. אני מנסה לעבוד על זה בעזרת ה'
אם תרצהבן_אהוב
אני אשלח לך בפרטי, הוא כתב כמה ספרים מאלפים ומוכרים.
בטח, אשמחוהוא ישמיענו
תודה לךעומקא דליבא

תבורכי

ברשותך, שומרת את התגובה.

כמובן, בשמחה רבה!השתדלות !


בצורה עיונית או מעשית או שניהם?והוא ישמיענו


האמת שרציתי ליצור שיח חיובי וללמוד קצת ממי שכאןעומקא דליבא

נראה שיש כאן נשמות גדולות, 

אז למה לא לנצל זאת?קורץ

מעולה מעולהוהוא ישמיענו
השאלה האם את רוצה טיפים או ספרים וחומרי לימוד בנושא?
סתם משתפת בשאלות המעסיקות אותי,עומקא דליבא


אז בקצרה (כבר כתבו לך הרבה יותר בהרחבה..)והוא ישמיענו
עין טובה, שמחה, לדון לכף זכות.
להסתכל בראיה כוללת ולא רק על המקרה/ האדם/ המצב הפרטי.
לתת לאחרים. הנתינה מוציאה מהאדם כוחות חיוביים.
ללמוד משהו שמשמח אותך.
להתרגל לשמוח בכל מיני מצבים.
סבלנות ונחת.
ביטחון בה'.
לא לצפות לדברים ש'מגיעים לך', ענוה
לבטא את כל הכישרונות והכוחות שלך. ברגע שיש כוחות שאינם מנוצלים האדם מרגיש קדרות מסויימת שהוא לא הוציא את עצמו לגמרי מהכח אל הפועל

מה זה שמחה? שמחה זה שלימות, מעלה חדשה שהאדם קנה שהיא ראויה לו. אז כל התקדמות רוחנית מביאה לשמחה, כל מעשה טוב, כל מידה שהתעדנה

שנזכה
ב.ג.ל.אורות מאופל
למעשה סתרת את עצמך.
בחלק הראשון- "ללמוד משהו שמשמח אותך.
להתרגל לשמוח בכל מיני מצבים"
בחלק השני- "מה זה שמחה? שמחה זה שלימות, מעלה חדשה שהאדם קנה שהיא ראויה לו."
א. לפי החלק השני אין דבר כזה לימוד משמח, אלא אם כן הלימוד אוטומטית נחקק בנפש בטבעיותה ונהפך לחלק מהמידות, דבר די מופרך, וגם אם כן, לא הלימוד הוא המשמח.
ב. אם שמחה היא שלמות, או ששמחים במצב של השתלמות, מעצם השלמות שנקנתה, או שלא שמחים כשאין השתלמות, ואז זה אף צודק, ואין לנסות לתרגל שמחה במצב כזה.
ג. 'שמחה זה שלימות' זהו משפט חסר היגיון, שכמוהו הגיוני לומר 'כחול זה להתלבש', כלומר- זהו משפט השוואתי שמזהה שני מושגים ממערכות שונות, שמחה מהמישור הנפשי-ריגשי, ושלימות מהמישור המידותי-השכלתי-שאיפתי.
איך להתחיל?השתדלות !

אתה מתפלסף עד שזה מסתבך...

מדובר כאן על שמחה אמיתית, וכאדם שומר תורה ומצוות אתה יכול להבין את כוונת הרצון לשמחה. 

סמים זו לא שמחה אמתית אלא רגעית. מתנה גשמית זה לא שמחה אמיתית אלא רגעית.

שמחה אמיתית וטבעית מגיעה בכוח ההתמדה במעשים ובמחשבות. היא לא באה סתם כך.

השמחה מגיעה לאחר סיפוק, שהאדם שלם עם המעשים שלו, שלם עם המחשבות שלו, שמח בחלקו.

ולכן שמחה היא שלמות. הכוונה- ברגע שתהיה שלם עם המעשים שלך (וכו וכו), אז תוכל להרגיש את השמחה באמת, את הנחת, השלווה... וכמובן כשכל זה בגדר התורה והמצוות שהן הבסיס לחיינו, והן עוזרות לנו לראות מהו הטוב האמיתי.

 

ויש דברים שאי אפשר להסביר מדעית.

ב.ג.ל.אורות מאופל
אם להתפלסף זו ההגדרה לדיון מושכל לגבי נושאים מושכלים- אז כן, זה מה שאני עושה וזה מה שאמורים לעשות מתוקף העניין, מה שמהווה תחום מסובך, ולא בכדי.
א. אני לא מוצא בדברייך יותר מאשר פירוט של הנאמר לפני כן.
ב. בנוסף, הגדרת מושג חדש, 'שמחה אמיתית' לעומת (כנראה) 'שמחה מזויפת'. אם כן, מה ההבדל בין השתיים? האם הן מרגישות שונה? אם לא, מהיכן הקביעה שהן שונות?
ג. נדמה שקישרת בין אורך השמחה לאמיתותה, ומדוע?
ד. קישרת בקשר של הכרח (כך הבנתי) בין שמחה לבין קיום תורה ומצוות, בתחילת ובסוף הדברים. מה הקשר? ואם כן, אין אדם שאינו שומר תורה ומצוות ששמח?
ה. אכן, ישנם דברים אותם המדע מודה שאינו יכול להסביר בכלים הידועים כרגע, אבל לא ניתן לומר שהוא לא יודע להסביר את מה שהוא יודע.
לגבי סעיף ב'שם משתמשת

מצרפת קישור למאמר שנכתב ע"י הרב נח וינברג.

 

נראה לי שמסביר היטב את ההבדל בין 'שמחה אמיתית' ל'שמחה מזוייפת'...

 

דרך 8 – "בשמחה", להיות בשמחה תמיד!

(בדגש על הכותרות "תמיד בשמחה" ו"לצמוח ולשמוח")

 

מקווה שהועלתי;)

א'. ברור שהלימוד עצמו משמחוהוא ישמיענו
אבל יש דברים שמשמחים יותר ומשמחים פחות..
ב'. תסביר- איך אתה מבין את מה שכתבתי שצריך לתרגל שמחה?
ג'. אוקיי. כתבתי בקצרה, הכוונה ששמחה מגיעה כתוצאה מהשתלמות

נ.ב. אתה רוצה מקורות? (אני פשוט מניח שלא)
ב.ג.ל.אורות מאופל
א. אם כן, שוב סתירה בדבריך. אם שמחה היא קניית שלמות, איך יש לימוד שמשמח? ואיך יש הבדלים ברמת השימוח שבלימוד?
ב. ציטוט: "להתרגל לשמוח בכל מיני מצבים".
ג. אם כן, למעשה לא הגדרת מה זו שמחה. אז מה היא שמחה?
עיין במאמר שמחה ולב טובוהוא ישמיענו
של הרב זצ''ל במוסר אביך. זה המקור שאני בעניות דעתי חושב שמסביר את עניין השמחה בצורה הכי מדויקת (לפחות שאני ראיתי..). כל לימוד שהוא מעל דרגתו של האדם (הדגשתי.. ציטוט: ''מעלה חדשה.. שהיא ראויה לו'') הוא מביא לאדם מעלה חדשה, ולכן הוא משמח
אבל בשביל זה צריך להכיר בגודל- ענוה

לגבי מה שכתבתי- זה ייקח זמן להסביר אז אני משאיר את זה ליותר מאוחר. אבל אם תסביר איך הבנת את כוונתי זה יעזור.

שמחה זה הרגשת שלימות שבאה כתוצאה מקניית מדרגה שהיא ראויה לאדם. הייתי מובן?
וגם להאמין בכשרונות שלך, בטוב שה' נטע בךוהוא ישמיענו
ענווההפואנטה
"ויספו ענוים בה' שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו"והוא ישמיענו


מנסה גם...עומקא דליבא

מנסה להחשף כמה שפחות לחדשות לא טובות ואם כן, אז רק אם הכרחי. 

לשמוע מוסיקה שמרוממת את הנפש, שמתי לב שאני מחוברת  הרבה לעצמי יותר,

ברגע שמישהו עושה משהו שפוגע בי, מנסה לדמיין אותו כשהיה תינוק וזה גורם לכעס ולגאווה להשכח,

להאיר פנים, משום שכשאתה מאיר פנים סימן שאתה חי (הרב מאיר חי זצ"ל)

ולהודות, להודות, להודות!

 

המשפט הזה הוא לא של הרב דן מרצבך הי''ד?והוא ישמיענו
(רק שואל.. אני לא יודע)
עכשיו ראיתי שאת צודקתוהוא ישמיענו
(איפה ראית?)עומקא דליבא


חיפוש קל באינטרנטוהוא ישמיענו
משאירים את מלאי הממתקים מלא ומגווןארצ'יבלד
ב.ג.ל.אורות מאופל
בעקבות אופי ההודעות (הצפוי) שענו-
לפני שניגשים לשאלה צריך לברר את הנחת היסוד שלה, שהיא התשובה לשאלה- מה היא שמחה?
האם שמחה היא ההרגשה שאנחנו נותנים לרמות גבוהות של דופמין במוח?
אם כן, למה זה משנה איך אנחנו מגיעים אליהן, אם בשתייה, בראיית טוב או בשירת שירי סעוד"ש?
ואם כך, למה יש לה בכלל ערך, אם זו בסהכ תופעה נוירולוגית פשוטה?
אם לא, מה היא כן? איך מבדילים בינה לבין השמחה הדופמינית, אם יש בכלל צורך בכך?
אני חושבתלהשתמח
שרוב האנשים בשרשור מתייחסים לשמחה לא כאל התופעה הנוירולוגית באופן מנותק, אלא כאל התופעה הנוירלוגית כאשר היא מתחברת לערכים נוספים.

הרגש עצמו נובע מהפרשת הדופמין, אך הפרשת הדופמין נובעת ממשהו אחר- זה עלול להיות סמים ואז התופעה הנוירולוגית די חסרת ערך בעיניי. או שזה יכול להיות מחשבות של קדושה, הבנה של לימוד יפה, מחשבות על מעשה טוב שעשיתי וכדו' ואז הפרשת הדופמין מעידה על מחשבות חיוביות על דברים ערכיים, ומגבירה את הרצון להמשיך בהם ביתר חריצות. ואז יש לתופעה הנוירולוגית ערך גדול.
ב.ג.ל.אורות מאופל
אם כך למעשה אין לשמחה כל ערך. יש ערך למחשבות של קדושה/לימוד/מעשה, ובדרך אגב זה יוצר גם תחושה מהנה שנקראת שמחה, ושאותה ניתן היה להשיג בכמות יותר גדולה ע"י סמים, למשל.
שמחה זה דבר מופשט,השתדלות !
והוא לא נמדד לפי רמת הדופמין בגוף.
ושוב- זו כניסה למושגים של יהדות, ויש דברים שאין להם תשובות במדע.
עזבי הוא סתם מתווכחוהוא ישמיענו

השאלה היתה מה תורם לשמחה, הוא לא נתן כאן שום עצה פרקטית חוץ מלספר לנו על רמת הדופמין במוח.

אוקיי.. סבבה- אז מה זה אומר לי? לרוץ לקנות עכשיו דופמין במכולת?..

ב.ג.ל.אורות מאופל
או שאני סתם מתווכח או שלך אין תגובה עניינית, ולכן אתה מגיב בצורה לא עניינית.

התחיל דיון על איך מייצרים שמחה, ואני טענתי שלפני שאלת ה'איך' צריכה לבוא שאלת ה'מה'. לא הגיוני?
פשוט שלא הגיוני.והוא ישמיענו

כי היא מחפשת דרכים איך ליישם יותר את מידת השמחה בחיים שלה. היא רוצה מוצר מוגמר שאפשר להשתמש בו, לא איזשהו משהו שעכשיו היא תצטרך לערוך בשבילו מחקר ואולי בסוף היא תגיע למסקנה כלשהי

ב.ג.ל.אורות מאופל
אה, אז אתה מציע לה להשתמש בשמחה בלי לדעת מה זה? מעניין.
אי אפשר לחפש לממש נושא מורכב ומופשט ולהתלונן שהוא מורכב ומופשט. כלומר אפשרי, אבל חסר טעם.
ב.ג.ל.אורות מאופל
זאת דרך יפה לומר "לא יודע/ת"...
לא מתביישת בזה שאני לא יודעת הכול,השתדלות !
ויש כאן דקות- אני יודעת, לא יודעת איך להסביר.
ומשום מה יש לי תחושה שאתה יודע לענות לעצמך בדרך שאתה רוצה על השאלות שאתה שואל, משמע השאלות הן בעצם ציניות, ולא אהבתי את זה.
ב.ג.ל.אורות מאופל
א. את למעשה חוזרת בך מכל מה שכתבת? כי עד עכשיו היה משמע מכתיבתך שאת יודעת. כשלא יודעים להסביר משהו, אאכ הוא בתחום התת מודע (מה שלא נכון בדיון על שמחה שהיא רגש נפוץ לכאורה), הדבר נובע מחוסר ידיעה, שאלכ אין סיבה לחוסר יכולת כזה.
ב. לא בטוח, ואם כן?
שאלה לי אליך-השתדלות !
אתה יודע שאלוקים קיים,
איך אתה מסביר את הקיום שלו לנער מתבגר בן 14? כל מה שתאמר, הוא יאמר לך 'אבל', וזה לא ייגמר לעולם. לפחות לא כשאתה תסביר לו, הוא יצטרך לחפש בעצמו. גם אם זה ייקח לו שנים, תהיה סבלן.
הנה, הצלחתי לתאר את התחושות שלי בזה הרגע. ואני משתדלת להיות סבלנית.
ב.ג.ל.אורות מאופל
אם הקושי להסביר לו נובע מהמופשטות של הנושא וחוסר יכולת לתרגם אותו לכלי השכל של הילד-זה דבר אחד.
לרוב הוא פשוט שואל שאלות טובות מדי.
רמות הדופמין במוח לבד זה לא שמחה אמיתיתלהשתמח
שמחה אמיתית לפי ההגדרה שלי לפחות, זה כשהתחושה הזאת מתקשרת לחיים. לא דייקתי לפני כן, לא רק לדברים של קדושה, אלא לדברים שונים בחיים, גם הנאה עם חברים או לימוד מעניין במתמטיקה. ואז העלייה ברמות הדופמין במוח שגורמת לתחושת השמחה בפועל מרוממת כל דבר וגורמת לו להיות יותר שלם- ואז יש לה ערך.
ב.ג.ל.אורות מאופל
אז שוב, הערך הוא לא בשמחה אלא במה שגרם לה, אלא שהדרך למודעות ביחס למה מוערך ומה לא היא באמצעות התחושה הזאת, הנוצרת מדופמין.
לא הבנתי אותך לגמרילהשתמח
קודם כל, מה שיגרום לעלייה ברמות הדופמין זה נראה לי יותר קשור ליחס חיובי, אופטימי, או התקשרות למשהו. לא רק הערכה.
מעבר לזה, העלייה ברמות הדופמין בשמחה אמיתית היא לא רק הדרך למודעות, היא התוצאה של היחס והמחשבות שגורמות לשמחה, והמשלים בפועל שלהן.
אם לדוגמא יש לאדם דיכאון קליני והמחשבות שבד"כ מביאות לשמחה לא מביאות אותו לכך, זה לא רק שהוא לא יהיה מודע לשמחה, הוא באמת לא יהיה שמח, וגם אם ינסה לחשוב מחשבות חיוביות וכדו' מעשיו יעשו בלי חשק, לא יהיה לו כוח להתקדם בחיים, היחס שלו לחיים בכללי לא יהיה טוב.
העלייה ברמות הדופמין, כאשר מגיעה ממקום טוב עם קישור לחיים מביאה את האדם לעשות מעשיו בחשק וחריצות, לנסות להתקדם, וליחס יותר נכון לחיים בכללי.
כמו שאמרתי קודם, לעלייה ברמות הדופמין לבד אין ערך בעיניי. אבל כשזה מגיע באופן מקושר לחיים יש לזה ערך גדול.
ב.ג.ל.אורות מאופל
התכוונתי לערך עצמי, ואת מדברת על ערך של אמצעי, מה שאני כיניתי כ"דרך למודעות" וכו'.
התכוונתילהשתמח
שהעלייה ברמות הדופמין זה חלק מהמושג שמחה ולא כולו. אי אפשר לשמוח בלעדיה, אבל היא לבדה אינה שמחה.
אפשר לאמר שההגדרה של המושג שמחה- תחושה שמגיעה בעקבות עלייה ברמות הדופמין, בעקבות יחס חיובי למצבים בחיים. הדופמין עצמו הוא אמצעי כדי להגיע לתחושת שמחה. יש ערך גם למחשבות וליחס החיובי שמביאים לעליה הדופמין וגם לתחושה של השמחה- כי היא מביאה לחשק ומושכת אחריה עשייה ועוד מחשבות טובות.
ב.ג.ל.אורות מאופל
ושוב...
מההגדרה הזאת משמע שלתחושת השמחה אין משמעות כלל, שהרי אם היא מגיעה בעקבות שימוש בסמים אין לה כל ערך.
אם כן, היא לחלוטין לא חלק מהשמחה, אלא תופעת לוואי שלה ושל דברים אחרים (סמים וכו')
ושוב חזרנו לשאלה הפותחת, מה היא שמחה, אם כן.
אנחנו מדברים על דברים שוניםלהשתמח
אתה מדבר על תחושת שמחה. אני מדברת על המושג שמחה, שתחושת השמחה היא חלק ממנה.
לגבי הגדרת שמחה- נראה לי ככה בערך, השמחה היא מצב נפשי שמגיע בעקבות רמות דופמין גבוהות בעקבות יחס חיובי למצבים בחיים. מצב נפשי זה מביא להתקדמות ועשייה עם חשק וחריצות.
לדעתי צריך לשאוף למצב נפשי מסוג זה ברוב החיים- ומכאן ההתייחסות אליו כאל דבר בעל ערך.
ב.ג.ל.אורות מאופלאחרונה
א. לא, שנינו מדברים על היחס בין תופעת השמחה למושג השמחה.
ב. לא התקדמת בכלל, רק שינית את השאלה ל- מהו המעמד הנפשי המסוים הנקרא שמחה?
לשמחה יש ערך כאשר מחוברת לחייםלהשתמח
אם מישהו נפגש עם חברים ורמות הדופמין במוח שלו לא עולות אז חסר כאן משהו. כלומר לתחושת השמחה יש ערך, אבל רק כאשר היא מחוברת לחיים.
השמחה בפורים נובעתבורא עולם נתן
מההבנה שכל מה שקורה זה מאת ה' גם אם לא רואים,
אז לראות בכל דבר שקורה גם אם לא נראה שזה טוב את יד ה' ולהבין שגם זו לטובה,
שמחה = הרגשת שלמות, להכיר את הטוב שבתוכנו, להעמיק במהות סגולת ישראל ושאנו חלק מהגודל הזה

למה שם ה' לא מוזכר במגילה? מכיוון שאם היה מוזכר באיזה פסוק היינו אומרים עכשיו ה' התערב אבל הוא התערב בכל ולכן הוא לא מוזכר כדי לא לצמצם ( הרב שרקי)
ב.ג.ל.אורות מאופל
הרגשת השלמות או השלמות עצמה?
הרגשת שלמות נובעת מעלייה ברמת הדופמין במוח, ד"א.
או שהשתדלות !

הרגשת השלמות היא זו שגורמת לעלייה ברמת הדופמין... זה הכול עניין של הסתכלות. הרגשות והגוף מושפעים אחד מהשני באופן הדדי, ולאו דווקא הגוף הוא לפני הרגש.

ב.ג.ל.אורות מאופל
חוששני שלא אחזת את הצורה שבה תאי המוח עובדים.
כל רגש, בהכללה מקיפה ומדויקת, הוא תוצר של שינוי נוירולוגי במוח, לרוב בהשפעה הורמונאלית.
ההרגשה המתוארת כ"אושר"/"שמחה"/כדו' נגרמת מעלייה ברמת ההורמון דופמין במוח.

מתוך כך, המשפט שאמרת שווה בערכו למשפט- "המחבת מתחממת בגלל שהשניצל שעליה מטוגן, זה הכל עניין של הסתכלות. השניצל והמחבת מושפעים אחד מהשני באופן הדדי, ולאו דווקא המחבת היא לפני השניצל."
נדרש ממני לצחוק מהציניות של המשפט האחרון?השתדלות !

הנשמה היא מעל תאי המוח.

אז אתה בעצם אומר בשורה תחתונה שכדי להפעיל את הרגש אנחנו צריכים להזין את המוח שלנו בהורמונים?

או ש... הרגש הוא זה שגורם להפרשת ההורמונים לגוף...? (שזה בעצם מה שכתבתי למעלה).

הרגש הוא לא הפרשת ההורמונים עצמם, ההורמונים זו חוויה גופנית.

שמחה של הנשמה זה משהו מעבר, הרבה מעבר.

ב.ג.ל.אורות מאופל
א. אאכ קיבלת את הידיעה הזאת בנבואה, אשמח לשמוע, מה המקור שלך לכך שנשמה היא מעל המוח? ואם כך, מה היא? (הגדרה מובנת ומגדירה, בבקשה)
ב. לא אני אומר, אלא מדע הנוירולוגיה, שכל דבר שאנחנו מכניסים בהגדרה של 'רגש' הוא אך כינוי, שם ארכאי, לפעילות הורמונאלית במוח. מתוך כך מובן שהקביעה (ציטוט): "הרגש הוא לא הפרשת ההורמונים עצמם, ההורמונים זו חוויה גופנית." היא טעות מדעית.
ג. כרגע הגדרת מושג חדש, רביעי- "שמחה של הנשמה". אם כן, מה היא נשמה? מה היא השמחה של הנשמה? מה השפעותיה? מה היא שמחה שאינה של הנשמה? מה ההבדל/ים ביניהן? מה השפעותיה?
אכן שאלות מהותיות.השתדלות !

כל הסעיפים נובעים מנקודה אחת- הנשמה.

לא מתפקידי להבהיר לך את המושג נשמה. יש אנשים רבים אחרים טובים וגדולים ממני שאני בטוחה שאתה מכיר שישמחו לענות לך על השאלות הנוגעות להבהרת המושג 'נשמה'.

ג. לא הגדרתי, אלא תיארתי. מצטערת, חשבתי שהנושא מובן לכולם.

ב.ג.ל.אורות מאופל
אני מניח שאם את עוסקת בנשמה בשיטתיות המובעת בהגדרות ובחילוקים השונים שהצגת, בודאי יש לך מושג בהיר ומפורט על הנשמה ומהותה, ובשאלתי הונחה השאלה, מהו?
לגבי תגובתך לג., כיוון שהשירשור נפתח ללא הגדרה של המושג שמחת נשמה, אני שמח על חוסר היכולת להגדיר אותי כיחיד שהמושג לא מובן לו.
להתבונן מסביבמתלבטת!
לנסות לראות את הטוב ולשמוח גם על הדברים הקטנים!
הייתי פעם בקבוצה שכותבים בה עין טובה על כל דבר ואפילו הקטן ביותר. גאוני!! מרגיל לראות בעין טובה.

אולי ננסה גם פה. מה אתם אומרים? שירשור של עין טובה
מי שמבואס מהחגיגות שאי אפשר לקיים כרגיל - תתעודדוהסטורי
אנחנו מוחים את עמלק, אנחנו פוגעים בקמים לכלותנו, כמו שהם עשו לנו. בעז"ה נהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.
את חנוכה אתה חוגג?עוד מעט פסח

ככה זה.

עד הגאולה השלמה ובניין המקדש, אין ניצחון מוחלט.

ב''ה נזכה גם לזה, בינתיים מודים על צעדי הענק שאנחנו זוכים להיות עדים להם.

..ערכתיהסטורי
חבל, שושעתיאריק מהדרום
אם זה משעשע אז אחזור: פורים דווקא אוהב אותךהסטורי
חששתי שזה פוגע כשמישהו מתאר כאב...
באמת?צע
וולקאם טו דה קלאבחסום לשעבר
אתה?! נציג היהדות המקורית הנאמנה?!?!?!הסטורי
אני כבר מזמן כופרחסום לשעבר
אבל חן חן לך
השנה פורים ממש כיףנקדימון

קריאת מגילה הייתה ממש מהירה, גם אתמול וגם היום, ובקושי רעש בהמן.

לא ראיתי כמעט אף אחד מחופש, בטח לא בתלבושת מלאה.

וכמעט אף אחד לא בא לתת משלוח מנות.


תענוג. 

אוייש זה נשמע כל כך רע כשאתה מתאר את זה ככהחסום לשעבר

למה? סוף סוף נוח לי בפוריםנקדימון
אנחנו דווקא מצפים להמון משלוחי מנותנחלת

וקריאת מגילה מרגשת. נוגעת. אוטנתית כמו אני לא יודעת מה;

 כל מה שקורה, ודווקא סמוך לפורים שזה כמעט שחזור המגילה....זה הכיף!

 

חוץ מהאסונות, ולוואי שיהיו האחרונים ושתהיה תחיית המתים בקרוב ממש!

(חייבת לצחצח את הבית מהמסד עד הטפחות, כי אמא שלי ע"ה היתה נקייה...פחד!)

חחח חמודהאני:)))))
ואווו תקשיבייוני לוייאחרונה

זה כ'כ מרגש ומשמח שבתוך כל הבלאגן המלחמה המצבי רוח יש אנשים כ'כ אופטימיים כמוך

נושא אישי - מוזמנים לקרואאנונימי QW

היי, אני רווק בן 22 שמרגיש משיכה לגברים אבל לא חושב שרואה את עצמי חי עם גבר. 
הייתי שמח לדבר עם מישהו שחווה מצב דומה, או אולי עם כל אחד שיכולות להיות לו עצות טובות איך לבנות חיים מאושרים.

זהירות רבה לך ולכל האחרים משיח בפרטיהסטורי
ולך מציע למצוא איש מקצוע מקצועי באמת, שיעזור לך. בהצלחה רבה
בהצלחה חבר!שלג דאשתקד

החיים מאוד דינמיים, יש אנשים עם משיכה לגבאים בכל מיני רמות ונסיבות ולפעמים זה זמני או תלוי קונטקסט (נניח,שאתה נמצא במקום שיש בו רק גברים, או מאיזושהי סיבה אתה מנסה להימנע מסיטואציות עם המין השני). ליאת יקיר טוענת שכולנו בי-סקסואליים במהות שלנו, כי אין באמת סיבה שגבר יימשך בהכרח לאישה ולהיפך (אולי תקרא ותשמע קצת תכנים שלה, היא נורא מעניינת הן מבחינת הידע והן מבחינת ניסיון החיים שלה).

אז דבר ראשון, תעשה בירור עם עצמך, איפה זה התחיל ומה הגבולות של זה מבחינת זמן-מקום-תרבות, ואז תחפש אדם אמיתי שניתן יהיה לדבר איתו. כמובן, תמיד טוב אדם ניטרלי, שלא ימשוך אותך לשום צד, כי יש לא מעט מטפלים שמתמחים בלהוביל אותך למקום שבו הם מאמינים.

בנוסף, מציע לך בחום, לא לתייג את עצמך כהומו-סקסואל, עד שזה לא יהיה ברור לך לחלוטין. אני מכיר אישית אנשים ש"התחרטו" או שהלכו רחוק מדי ואחר כך העדיפו פשרה מסוימת. אז לא כדאי לרוץ מהר מדי.


המון הצלחה חבר אהוב!!

משיכה לגבאים 🤣🤣🤣פשוט אני..
הטעות הזאת הצחיקה אותי
ממש😅פצל"פ
גם אני שמתי לב
זה כנראה נכתב בהשראתשלג דאשתקד

מספר השיכורים שהתחבקו איתי בפורים הזה, בתקווה שאתן להם כמה פרוטות, או למצער: טרמפ לביתו של המחובק הפוטציאלי הבא, בתקווה שזה ייתן להם כמה פרוטות.

אבל כפי שכתבתי לפותח השרשור, המשיכה לגבאי צדקה לא תמיד מצליחה יתר על המידה 🤷‍♂️

בקצרה ולענייןפשוט אני..אחרונה

אם כוונותיך טהורות (מצטער, כבר נכוויתי כאן מספר פעמים) אתה מוזמן לפרטי.

האם כורש היה הבן של אסתר? לא מצאנו סימוכין בגוגולנחלת
וכי גוגל מהווה סמכות בענייני תורה?אני:)))))
לא, מה פתאוםהסטורי

לפי החשבון שעולה מסדר עולם, דריווש השני שבימיו חודשה בניית בית המקדש - הוא בנה של אסתר מאחשורוש.


אמנם יש בעזרא ו' פסוק אחד, בסיכום בניין בית המקדש שבו מוזכרים שניהם וגם ארתחשסתא אבל כתוב "מלך פרס" ביחיד.

לפי הפשט הכוונה מלכי פרס - כורש שבימיו התחילה הבניה,דריוש שבימיו הסתיימה וארתחשסתא שבימיו בנו את חומות ירושלים.

אבל הגמרא דורשת על אותו אחד ששמו 'דריוש', 'ארתחשסתא' זה על שם המלכות (כמו 'פרעה' במצרים או 'אבימלך' בפלישתים) ונקרא גם 'כורש' כי כשר היה. לפי זה דריוש בנה של אסתר, נקרא גם 'כורש'. אבל זה לא 'כורש הגדול' המפורסם שנתן את הצהרת כורש.

יש האומרים שארתחששסתא , שנתן רשיון לעזראקעלעברימבאר
ונחמיה, הוא בנו של אחשוורוש (לא ברור אם מאסתר או לא)
זה מה שכתבתיהסטורי

לפי סדר עולם ומובא בגמרא דריוש הפרסי (שמופיע בפרקים ה-ו בעזרא ובחגי וזכריה) הוא עצמו ארתחשסתא (פרק ז' ואילך בעזרא) מפורש בסד"ע ובגמ' שהוא המלך שאחרי אחשורוש.

רש"י כותב (זה לא מפורש בבריתא) שהוא הבן של אסתר ואחשורוש. לפי זה הוא יהודי ע"פ ההלכה, למרות שאין בכתובים שמץ של התייחסות לכך.

יש על זה הרבה מה לכתוב , אך אין המקום להאריך.קעלעברימבאר

רק ארמוז שחז"ל ראו את הבנייה האמיתית של בית שני לא בבניה הפיסית, אלא בהקמת כנסת הגדולה בידי עזרא.
 

ולכן בחזל ארתחששסתא מתואר כדריווש בונה המקדש.


 

וארמוז לך סוד גדול, בהיותך בן 166 תדענו (וזה אשמורה בלילה)

עכשיו אתה נותן הסבר לדרש שציינתיהסטורי
זה הסבר נחמד, אם כי דרכו של 'סדר עולם' (שכמעט כל הברייתות שמחשבות זמנים וכרונולוגיה הם ממנו או ע"פ שיטתו) - היא לצמצם זמנים. לכן אם שמענו על שנת שש לדריוש (חנוכת המקדש) ואז שנת שבע לארתחשסתא (עליית עזרא) המדרש יניח שהם רצופים.

כמובן שפשט הכתוב (כפי שמציין בעל המאור בר"ה ורבים ממפרשי התנ"ך) שארתחשסתא הוא מלך נוסף.


(בכלל לפי המקובל בהסטוריונים היו לפרס-מדי עשרה מלכים שמלכו מעל 200 שנה. שונה מאוד מהדרך של סדר עולם שהיו רק ארבע מלכים שמלכו 52 שנה)

ה166 שנה האלו לא נכללות בספירת מניין שנות העולם,כיקעלעברימבאר

העולם 6000 שנה בגלל "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול" ויומו של ה אלף שנה והעולם הידוע לנו שבוע.


 

אבל יש המשך לפסוק "ואשמורה בלילה".

לילה לפי הרמבן בהיסטוריה זה 500 שנה חצי מאלף מיממה.

אשמורה היא שליש מלילה.

שליש מ500 זה 166.


 

כלומר יש עוד 166 שהם בכלל אשמורה בלילה ולא נספרות בתוך ה6000 שנה הווי עלמא.


 

הם קרו דווקא בזמן שבין השראת השכחנה לבין גלות השכינה. מדובר לפי הרב קוק בשני עידנים שונים של ההיסטוריה. וכנראה לא הצליחו להיות מולחמים והשאירו מרווח ריק של 166 שנה שנשכחות

תירוץ דרשני מענייןהסטורי
אבל כפי שציינתי, זה לא ההסבר הפשוט לפער
אין הסבר פשוט לפער האדיר.קעלעברימבאר

יש הצעה שחזל עשו זאת בכוונה כדי שלא נוכל לחשב את הקץ הסודי בספר דניאל.

 

לא סביר שחזל לא ידעו שהתקופה הפרסית היתה 220 שנה ולא 50.

 

מה גם שמוזכרים בתנך יותר מ4 מלכים לפרס.

 

בכל מקרה זה נטגע למניין שנות העולם ולא רק לסדר עולם.

 

ללא התירוץ של אשמורה בלילה, לא מובן למה אנו בשנת 5786 ולא בשנת 5786+166

ערבבת כמה דבריםהסטורי

א. אתה יוצא מנקודת הנחה שבהכרח התקופה הפרסית היתה ארוכה. נכון שזו הכתיבה הסטורית המקובלת אבל יש שערערו על כך:

הכרונולוגיה הפרסית לפי חז"ל | אוצר התורה - לגלות את האוצר שבתורה


ב. אני מסכים (כלומר מי אני, בעל המאור כותב כך), שלפי פשט הכתוב היו יותר מלכים וגם לפי הפשט תקופת עזרא ונחמיה מאוחרת משמעותית לתקופת זרובבל. אבל אי אפשר להכחיש שסדר עולם, הש"ס במקומות רבים ורבים מהראשונים והאחרונים - תפסו כעובדה מציאותית שהשנים היו מצומצמות. גם הרמב"ם מתאר כך את המציאות עם נפק"מ להלכה.


ג. לענ"ד גם אם תופסים עיקר כשיטה המקובלת בהיסטוריונים - ההסבר לסד"ע וכל מי שבא בעקבותיו, זה שהלכו על 'תפסת מועט' לפי מה שהכרחי בתנ"ך.


אתה רוצה אח"כ להלביש על זה רעיונות - בכבוד. אבל אל תתעקש שהם פשוטים.

אז:קעלעברימבאר

א. לא בדקתי לעומק. אבל יש מספיק ממצאים ארכואלוגים פרסים ומקורות היסטורים יוונים.     לטעון על "בריאה יש מאין" של כמותאדירה של שנים כמו  170 שנה בידי היוונים זמן קצר כל כך אחרי המאורעות ,זה נשמע מוזר מאוד. מה גם  שהיו ידועים פילוסופים ומדינאים יווניים לאורך כמה דורות שחיו בתקופת המאבק מול פרס. ידוע לנו על מרידה 10 שנים של מצרים בפרס, כל זה לא יכול להיות מוספק ב50 שנה.  גם לא סביר שעולי זרובבל מהכפרים בארץ אחרי 20 שנה בימי נחמיה ישכחו לדבר עברית ובניהם ידברו אשדודית כמתואר בנחמיה, וישכחו שצריך לחגוג את סוכות. מדובר פה על 70 שנה בערך מימי זרובבל עד נחמיה. ואז זה הגיוני. גם מסתדר שארתחששתא שהוא בן אחשוורוש לפי המחקר (המלך הפרסי חשיירשא, הידוע בכינויו היווני כסרכסס), ייתן אישור לעזרא ונחמיה. למה הוא לא מוזכר כבנה של אסתר? ייתכן שלאסתר לא היו ילדים, ייתכן שהפרסים התנגדו שיהודי יהיה יורש עצר, ייתכן שהוא כן בן של אסתר אהל לא הזכירו את זה כי זה גנאי שיהודיה נבעלת לגוי.

 

כמובן זה היה סוד שידוע רק לבעלי הסוד.  שהיו 166 שנה שלא סופרים כי זה אשמורה בלילה. (ובאמת זה בחצי הראשון של האלף, לילה לפי הרמבן). רוב חזל בעלי הנגלה חשבו שכפשוטו זה קרה. בסוף הזכרון ההיסטורי של העם היהודי בחזל ובמניין השנים לא מתבסס על מה שקרה , אלא על מה שרלוונטי לזכור. כמו שאדם שהיה בתרדמת שנה, השנה הזאת לא כלולה בחייו.  כמובן מה שכתוב תנך קרה כפשוטו. אבל לא כתוב בשום מקום בתנך שפרס נמשכה רק 50 שנה. זה ההבדל בין תורה שבכתב לתושב"ע, תורה שבכתב מייצגת את האמת האובייקטיבית כלשעצמה, תושב"ע את איך שהדבר רלוונטי לנו.

 

ג. זה עדיין לא מתרץ את מניין השנים של 5786 בימינו. אלא אם כן מכניסים את התירוץ של אשמורה בלילה. (וצריך לזכור שלפי המקובלים היו 7000 שנה קודמות של שמיטה דתוהו, לפני ה6000 שנה שלנו).   אם אנחנו טוענים שפרס היתה 220 שנה בערך, אז בהכרח אנחנו לא בשנת תשפ"ו לאדם הראשון, אלא 5786+166, כלומר עוד 50 שנה שנת 6000 ואחרית הימים על בטוח. כמובן זה סותר את המניין שלנו.  בסוף ידוע כמה עבר מאדם הראשון עד יעקב, וגם אם נטען ששעבוד מצרים היה יותר מ210 שנה בפשט (מה שלא מתסדר , כי שנות עמרם לוי קהת ומשה לא נכנסות ל400, והכי הגיוני ש400 באמת מהולדת יצחק, כי נאמר גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ולא במצרים) עדיין אין לנו השלמה של 166 שנה. וידוע ששלמה בנה את הבית ב480 שנה ליציאת מצרים. וידועים שנות המלכים  (למעט כמה שנים חריגות והשאלה אם חצי שנה של מלך נכללת) עד לצדקיהו. גם אם נהיה לארג'ים עם 70 שנה של גלות בבל, עדיין לא השלמנו את ה166 שנה. ואם לא נלך לפי התירוץ של אשמורה בלילה, לא ברור למה אנו בשנת 5786 ולא בשנה מאוחרת יותר לפי מניין מהאדם הראשון

נו, אמרתי כבר בהתחלה שיש לך דרוש נחמד...הסטורי
יש לך תירוץ אחר למה אנחנו סופרים שאנו בשנת 5786קעלעברימבאר

ולא בשנת 5786+166?

היו שתי ספירות שניםאיתן גיל

אחת של 354 יום בשנה, שעדיין נהוגה באיסלם, ואחת של 365 ימים בשנה. 

לפי ספירת הלבנה תגיע למספר השנים שציינת.

כן אבל אנחנו סופרים שנה של או 12קעלעברימבאר

חודש של סנהדרין, או של 13 חודש (385 יום) במקרה של מעוברת. בכל מקרה שנה ממוצעת ביהדות היא 365 יום.

 

ההיסטוריונים מדברים על 166 שנות חמה יתרות שהיו באימפריה הפרסית

קראת מה שכתבתי?!הסטורי
ערבבת כמה דברים - צעירים מעל עשרים

ובכלל, יש עוד כמה קשיים בספירה אחורה של השנים, עיין בהערות הרב הנזיר על הכוזרי במקום שהכוזרי כותב שאין מחלוקת על המספר.


אנחנו מונים כי זאת המסורת. 

שמע אתה רב גדול ששימש תלמידי חכמים. ואניקעלעברימבאר

איש קטן. אז מה יש לי לבוא אל המלך.
 

כל מה שאני אומר בטל לגבי כבוד תורתו❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️🙂🙂🙂🙂🙂🙂🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎


 

המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה

האמת, את הסוגיא הזאת למדתי פעם ראשונה ממו"רהסטורי
הרב יוסף ברמסון זצ"ל (שהשבוע ציינו ארבע שנים להסתלקותו), מייסד לימוד הסתר-י'ה ע"פ הדרכת מרן הרב צבי יהודה זצ"ל (שהיום, פורים דפרזים, ארבעים וארבע שנים להסתלקותו) לפני כחצי יובל. נאמר ונכתב על זה הרבה.

פורים שמח

חבל שאף פעם לא יצא לי לשמוע עליוקעלעברימבאר
אשריך שיש לנו תלמיד חכם גדול כמוך בפרומים לשמועקעלעברימבאר

מכבוד תורתו ולינוק דברי אלוקים חים ושאבתם מים בששון ודברים חדשים מבחירי צדיקיא

עוד נקודה חשובה בסוגיאהסטורי

שלא מוסברת לפי הדרש/רמז/סוד שהבאת.


'הסיפור הנסתר' של המגילה לפי הגמ' וחלק גדול מהמדרשים (אמנם לא כולם) הוא הפסקת בניית המקדש.

זה סיבת המשתה לפי הגמ', זה "הכלים מכלים שונים" כרמז לכלי המקדש, בגלל שלאור מה שהוזכר, המשתה זהה למשתה בלשצר שמפורש בו שהוציאי את כלי המקדש.

זה גם עומק הדרשה (שוודאי איננה לפי הפשט), שעד חצי המלכות זה לא כולל השלמת המקדש.


כל זה עובד רק לשיטת סד"ע והגמ' בעקבותיו, שאחשורוש, ורק הוא, מלך בין כורש לדריוש. לפי שיטת ההסטוריונים וההנחה שלהם בסדר המלכים - אחשורוש בין אם מזהים אותו כחשיאש הראשון או ודאי השני, הוא מולך כשהמקדש כבר בנוי לחלוטין ועברו מזמן שבעים השנה.

אבל אם מבינים את עומק המדרש זה מסתדר.קעלעברימבאראחרונה

זה יותר גרוע . המקדש כבק בנוי אבל שום דבר לא קרה. עם ישראל נשאר בגלות. ירושלים היא כםר קטן ללא חומה. הפחה הוא פקיד זוטר ולא מלל בית דוד עצמאי.

זה המצב יותר קשה מגלות בבל.

בגלות היתה תקווה שאחרי 70 שנה נחזור למצב בית ראשון כקדם.

פתאום מגלים שהמקדש בנוי אבל כלום לא קורה וישראל בגלות אכתי עבדי אחשוורוש.


זה המצב בו ישראל מתייאשים ומתחילים להתבולל. קוראים לעצמם בשמות גוים. ומחליטים שהם "פרסים בני דת משה" . אמנם שומרים את כל ההלכה מבחינה דתית והשתיה במשתה ללא יין נסך וכשרות גלאט. אבל מבחינה לאומית הם שמחים בהיותם פרסים ושמחים שמולך עליהם אחשוורוש ולא מדינה יהודית בארץ. ושותים עם המלך הגוי. זה הכוונה שאחשוורוש שתה עם כלי המקדש בצורה סמלית .

כלומר עצם חגיגות 3 שנים למלכותו הם אמירה "האימפריה הםרסית כאן כדי להשאר, וליהודים לעולם לא תהחה מדינה" זה בעצם שקול ללשתות עם כלי המקדש.


בעקבות נס פורים ליהודים התברר שגם בגלות הם אומה ולא רק דת.


ולכן הדור קיבלוה בימי אחשוורוש.


עד אז ידוע היה שישראל קיבלו מרצון את ברית האבות הלאומית, אבל נראה שברית חורב הדתית קצת חורקת והיא טיפה נטע זר בתוך הברית הלאומית.


עד שבפורים התברר שגם "הדת היהודית" באידאה הדתית בגלות, אינה אלא אומה יהודית בתחפושת של דת.


מתוקף נס פורים ישראל חישבו מסלול מחדש - לא לשאוף לקבל בית ראשון ולהתייאש כזה לא קורה, אלא להקים את האידאה הדתית של בית שנמ במסגרת לאומית בארץ ישראל - כלומר הקמת הכנסת הגדולה ועזרא ונחמיה.


מבחינה מהותית. "בית שני" האידאי נבנה רק בימי עזרא. לפניו אמנם היה בניין אבנים. אך ללא מהות של בית שני אותה מציג הרב קוק במהחך האידאות

היו שלושה דריושיםאיתן גיל

דריוש הראשון שמוזכר בספר עזרא וחגי.

דריוש השני שנקרא גם "הממזר"

דריוש השלישי, והאחרון, שהובס בידי אלכסנדר הגדול 

דריווש הראשון מוזכר בדניאלהסטורי
הוא מלך אחרי נפילת בבל. לפי סדר עולם והמובא בגמרא וברוב דברי חז"ל והראשונים שהולכים בשיטה הזאת - היה רק עוד אחד, הוא דריווש שמוזכר בספרי עזרא, חגי וזכריה ו והוא עצמו גם ארתחשסתא שמוזכר בהמשך ספר עזרא.

לפי המקובל במחקר ההיסטורי, אכן כדבריך לגבי שלושה דריוש. בכלל לפי שיטה זו לא ידוע מי זה דריוש שנזכר בדניאל פרק ו' ולא ממש ברור מי זה אחשורוש.

מחלוקת בין מרדכי למורדוכינקדימון

כידוע יש נוסחים בהם האות דל"ת מנוקדת בשווא נע ויש נוסחים בהם זה חטף קמץ שעושה צליל כמו קמץ קטן כלומר דומה לחולם.

 

והנה השנה, אחרי שהאוזן התרגלה לשמוע קצת יותר פרסית בימים האחרונים בעקבות סרטוני החגיגות של האיראנים, השתכנעתי שהשם המקורי אכן צריך להיות מורודוכי (בצליל) ולא מרדכי. כך זה באמת נשמע אותנטי (תדמיינו את יוסיאן אומר את השם הזה).

 

יחד עם זאת, אנחנו מדברים בלשון עברית שבה הצלילים האלה ממש לא נוחים לפה הישראלי, ולכן כמו שאיזתהר הפך לאסתר כך גם מורדוכי הפך לאסתר, ובהחלט אמשיך לומר מרדכי. ועדיין, זה היה נחמד פתאום לשים לב לצליל הפרסי של מורדוכי.
 

זהו. סתם רציתי לשתף.

שנזכה לראות במילוי שלם של "זרש: החילות ליפול לפניו? נפול תיפול לפניו".

פורים שמח!

תודה רבה.נחלת
יישר כח! פורים שמחנוגע, לא נוגע
פורים שמח אוהב אותך נקדימון!❤️קעלעברימבאר
אגב יש הבדל בין השמות בפרסית להגיה העברית בתנךקעלעברימבאראחרונה
שלהם.

לאחשוורוש קראו חשיירשא בפרסית.


לכורש,  כורוש במלרע בפרסית kurush.


לדרייווש, לזכרוני דריוש במלרע daryush.


ואגב מרדכי זה שם שמגיע מאכדית לא מפרסית.


פורים שמח אוהב אותך נקדימון❤️!

8:20 בבוקר. אזעקה.משה
מה המשפט הראשון שעלה לכם לראש?
היי לא אמרתי שושן פורים באיזה שנה קעלעברימבאר

עוד כמה שבועות. לא שבועות הזה, לא שבועות הבא, שבועות עוד שנתיים

איך יודעים שהתמונה אינה אמיתית?פ.א.

לא בטוח שהיא לא אמיתיתנקדימון

אבל אם צריך לחפש חשדות:


1. שקע טעינה נראה לי נפתח לא נכון

2. אקדח טעינה אמור להיראות אחרת (אלא אם כן הבעלים עשה שינויים)

3. האות e במילים model x וכן בtexas יכולה להיות טעות של ai אבל זה לא מובהק, וצריך להשוות מול תמונה אחרת.

עוד כמה ניסיונות של אחרים -ואם לא תהיה תשובה נכונהפ.א.
אגלה כאן
זווית הצל אפילו בשיא הקיץ לא מתאימה לקו רוחב של סןקעלעברימבאר
אנטוניו
לפי הצל אז השמש בדרום למעלה בחצות היום, והםקעלעברימבאר
נוסעים לכיוון מזרח.

בעוד שכתוב שסן אנטוניו למערב.


מה גם שסן אנטוניו לזכרוני נמצאת על שפת הים בחוף המערבי של ארהב ואי אפשר לסוע אליה ממערב למזרח, כי זה לסוע מתוך הים😅


אלמנטרי, ווטסון

לא ניתן לטעון רכב חשמלי ממקור חיצוני במהלך נסיעה!פ.א.
מי אמר שזה מטעין?נקדימון

אולי זה סתם בשביל הקטע.

סתם בתור קוריוז זה יכול להיותפ.א.
אבל ברור שזה לא אמיתי מבחינת פתרון להאריך את טווח הנסיעה של רכב חשמלי 
נו, אבל אז זה לא ראיה לכך שזה לא תמונה אמיתיתנקדימון
נראה שהצבע של הכבל משתנהפתית שלג

וגם לא רואים את ההשתקפות שלו על הרכב

היא לאיוני לוייאחרונה

רואים לפי המראה של הרכב

אפרופו הדיון על להשתכרפצל"פ

שמעתי עכשיו שיעור של ר' דוד אמיתי

שהביא את הרמ"א ב"מחיר יין" (פרק ט) ממש מעניין

"ונראה שזהו כוונתם באמרם חייב אדם לבסומי בפוריא עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי...

ועוד נראה לי בדרך הפשט כי מאחר שמצות פורים לשתות ולשמוח ואי אפשר שלא ישתה

*על כן ישתה הרבה מאד שיגיע לשכרותו של לוט*

שאז פטור אף אם יחטא ויעבור על איזה עבירות כי באונס הוא, אבל אם לא ישתה כל כך הרבה, ויעבור עבירות חייב כאלו לא שתה כלל כאמרם שכור שהרג נהרג אם לא שהגיע לשכרותו של לוט ולזה ישתה הרבה עד שלא ידע בין עונש לשכר המגיע לצדיק ולרשע כמו שאירע להמן ומרדכי ומעתה אינו מזיק כלל. ואז אף אם יחטא לא יענש, ומשום זו מייתא בגמרא עובדא דרבא ורבי זירא עבדי סעודת פורים בהדי הדדי קם רבא ושחטיה לרבי זירא כו' ובזה גילו טעם שחייב להשתכר כל כך כדי שלא יענש על מעשים כאלו והוא מבואר"

זה ממש מעניין ביחס למה שהרמ"א כותב על השולחן ערוך

"חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע דבין ארור המן לברוך מרדכי:

הגה: ויש אומרים דאין צריך להשתכר כל כך, אלא שישתה יותר מלימודו (כל בו) הויישן, ומתוך שיישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי (מהרי"ל). ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים."

אגב מחיר ייןארץ השוקולד

ראוי לציין שהרמ"א כתב את הספר כי הוא לא יכל לקיים באותה שנה לחגוג פורים כראוי אז הוא עסק במגילה ובדרשות בנושא במקום.

כך הוא כותב בהקדמתו שם (אות ו)

מחיר יין, הקדמה ה' | Sefaria Library

יישר כח גדולהסטורי
לא הכרתי, עכשיו עברתי על ההקדמה, ממש מדהים.
ברוך תהיהארץ השוקולדאחרונה
כן, מדהים ממש

אולי יעניין אותך