הבריאות

ולא לפי מחקרים של נשים מהפורום.

אם כבר מחקרים, אז עדיף שתעשי אותם בעצמם ותקבלי החלטה מושכלת.

השאלה שלך מהותה דיון.

שמונעים התפרצויות מחלות קשות. 

שמביאים בנוסף לחיסון בזריקה.

זה לי מוחלש אז לא מחסנים מי שיש במשפחה הקרובה אנשים עם מערכת חיסונית חלשה

אני בכל אופן מחסנת הכל. 

ממה שהבנתי לפני חודשיים מאחות טיפת חלב- יפסיקו לתת אותו בקרוב (או שכבר הפסיקו)

רוצים להפסיק את החי מוחלש כי היתה איזה ילדה בת 4 שנדבקה ממישהו שחוסן וחלתה.

מן הסתם ישאירו את החיסון של הפוליו המומת

חיסון רוטה לא מונע התפרצות. רוטה זו לא מחלה שיש לה התפרצות. הסיכון ברוטה והא ההתייבשות, והשיקול לתת חיסון הוא כדי לחסוך ימי אשפוז. 

חיסון פוליו מתחלק לשניים- מומת ומוחלש. ה"התפרצות" האחרונה של פוליו שהיתה לפני שנה וחצי בערך התחילה מילדה שחלתה בפוליו ולא היתה מחוסנת. איך היא חלתה? נדבקה מחברה שלה בכיתה שקיבלה את החיסון המוחלש....משמע, כל זמן שנותנים פה את החיסון המוחלש, כדאי לתת את החיסון המומת שיגן על הילד מפני המוחלש. (תראי את ההסבר הזה גם באתרים של קופ"ח. זה ההסבר שאני קיבלתי מהאחות...). נשמע הזוי אבל זה אמיתי. אגב, גם ארגון הבריאות העולמי מודה שרוב מקרי הפוליו בעולם נבעו מ...חיסון הפוליו!! 

אז אני מסכימה שפוליו זה חיסון חשוב. רק מסיבות אחרות... 

הסיכון הוא חסימת מעיים

אולי את מתכוונת שהסיכון בחיסון נגד רוטה הוא התפשלות המעי? זה נכון. 

הסיכון במחלה עצמה הוא התייבשות כתוצאה משלשולים

זה אכן בשיעור זניח, אבל גם קיים (גם כתוצאה מהחיסון מדובר בסיכון נמוך מאוד).

ובאמת הסיכון העיקרי הוא התייבשות, אבל ברמה שכן עשויה לגרום גם למוות ל"ע.

ב"ה בעולם הרפואה המערבי, אם פונים לאשפוז בזמן ומקבלים טיפול רפואי, הסיכון למוות הוא אכן נמוך מאוד.

ע"פ המידע שמובא פה:

שמעתם שרוטה מחלה קלה? הנתונים מראים אחרת – מדעת

לבן הקטן שלי לא נתתי רוטה, בהמלצה של רופאת הילדים, בגלל רגישות במערכת העיכול.

כל חיסון שאת לא נותנת את חושפת את התינוקות לסיכון לחלות במחלה בצורה יותר חמורה

המחקר שלי נעשה בלי כוונה

ילד אחד שלי חלה ברוטה (טרום הימים של החיסון) ועבר ניתוח בגלל הסתבכות המחלה

2 ילדים חלו באבעבועות (טרום ימי החיסון) אחד אושפז עם דלקת ריאות ושני קבל טיפות מיוחדות בגלל דלקת עיניים חריפה (בגלל אבעבועה בעין) והרופא אמר לי שאם היא היתה זזה קצת זה יכל לפגוע בראיה 

שנה שעברה חליתי בשפעת חריפה ששיבשה לי את החיים כמה חודשים

השנה התחסנתי

החוויות הללו המחישו לי את הצורך בחיסונים

ובהתאם למחקר יש את ההנחיות לחיסון.

אני מודעת שיש הטיות במחקר שלו, ועדיין זה מחקר מקיף ע"י אנשי מקצוע עם הכשרה בתחומי הידע הרלוונטיים, ולא שלי אשה נחמדה עם חוסר הבנה בנושא

מחקרים נעשים ע"י כל מיני גורמים אבל לא ע"י משרד הבריאות. משרד הבריאות נוקט בגישת חיסונים שדומה לזו האמריקאית על בסיס המלצה של ארגון הבריאות העולמי. לא כל המדינות בעולם, גם לא אלה המפותחות, נוקטות באותה גישה. 

ואני בטוחה שכל אישה נחמדה שהנושא הזה חשוב לה, יכולה ללמוד ולרכוש ידע בנושא גם אם היא לא רופאה או נציגת משרד הבריאות עלי אדמות

עם רמת אנגלית סבירה אבל שום ידע בסיסי ברפואה, ביולוגיה, או אימנולוגיה יכולה לקרוא מחקרים רפואיים לעשות מטא אנליזות על המחקרים ולהסיק מסקנות? נשמע לי שזה לוקח הרבה מאוד זמן על מנת להקיף באופן מלא את כל המידע הרלוונטי.

אבל מי שיש לה ידע בסיסי, ולהרבה אנשיפ יש, יכולה לקרוא הרבה חומר, ולדעת להבחין בין שטויות לבין הפחדות, לבין הגזמות, לבין שופרות של אג'נדה לבין ידע אמיתי. וכל הנ"ל קיים במינון זה או אחר בשני הצדדים...

וזה באמת לוקח המון זמן להקיף את כל החומר. ויש הרבה דברים לא ידועים על מערכת החיסן. ועל הקשר שבין מערכת החיסון לערכת העיכול, וקשר שבין מערכת העיכול למוח- שאלו דברים שקשורים בקשר ישיר לנושא החיסונים. 

אני רק יכולה להבטיח לך שרופא ילדים ממוצע בקופת חולים, גם הוא לא עבר על כל החומר בנושא. 

אבל 2 דברים. 

רוטה זה וירוס לא מסוכן. שלשולים והקאות. חטששים מסיבוך של התייבשות בעיקר.... קחי בחשבון. ל2 ילדים שלי היה רוטה וזה היה פשוט שבוע מתיש בביץ

פוליו חי מוחלש אחות בטיפת חלב אמרה לי לפני עשור שזה מיותר...

לאחר מעשה חשבתי על זה, וזה לא מתאים.

האמת שתמיד עשיתי ליסונים אבל לאחרונה אני שואלת את עצמי יותר שאלות בעניין.. רוב משפחתי נגד חיסונים אז אני לא יכולה להתייעץ איתם. הם גם לא התחסנו לקורונה ואני כן. (לאחר מעשה מתחרטת שעשיתי 3 פעמים, אבל לא הייתה לי ברירה בגלל סוג העבודה שלי).

הרי זה לא לגמרי מופרך לומר שיש תופעות לוואי חמורות ומושתקות מחיסונים. אישית מכירה מישהי בסביבות גילי שבמצב וגטטיבי מגיל קטן בגלל חיסון נראה לי שהיה פג תוקף, (מדובר על לפני יותר מ30 שנה). 

אחרי הקורונה למדנו שלתעשיית הפארמה יש אינטרסים לא כשרים ומשרד הבריאות משתף עם זה פעולה. 

ולכן ההתלבטות שלי אם ללכת אחרי העדר..הלוואי שהיה לי מקור מהימן לברר את כל זה. 

יש לו אתר. 

אני עוקבת אחריו כבר יותר מעשר שנים והוא רציני ביותר. לא מחרטט, מבסס הכל על הבנה מדעית.  

יכולה להרחיב קצת?

פשוט קראתי כל כך הרבה חומר בנושא החיסונים, וגם קראתי הרבה באתרים ועמודי פייסבוק- וראיתי שקשה לתת אמון בהכל. יש הפחדות (לשני הצדדים), יש טעויות אצל שני הצדדים,ואצל רני כשר ראיתי הסברים מובנים, מנומקים, מדעיים, מחקריים, לא מתלהמים.

חפשי בגוגל ותתרשמי

נכנסתי לאתר שלו, לא ראית מחקרים אקדמאיים, אולי פספסתי

צריך לקרוא מאמרים וספרים שהוא כתב.

אגב, זה לא שאני מקבלת הכל בתורה מסיני. ממש לא. גם לא ממנו. 

אבל לעומת כל מיני קבוצות פייסבוק היסטריות ולפעמים חסרות בסיס מידע אמיתי, לבנאדם הזה יש בסיס מידע והבנה עמוקה. אולי אפשר להתווכח איתו. אבל לקרוא את הספר שלו - שווה. 

וזה שהוא אנרכיסט. נו מה אכפת לי. הוא גם קורא לאנשים לא לעשות ברית מילה. אז מה. אני לא רואה אותו בתור גורו, או משפע רוחני או מנהיג. אני רואה אוו בתור מי שבדק לעומק את הנושא ואני יכולה לקרוא מה שהוא כותב ולדעת שזה אמין. כן, גם אותו אני קוראת עם עין ביקורתית. 

בדרך כלל זה אדם ששם איקס על הדרך הממוסדת ויעשה הפוך. בין אם הוא מנמק את עצמו ובין אם לא...

כלומר קודם סומנה המטרה ורק אחר כך הובאו ההנמקות וההסברים.

לא קראתי את דבריו אבל אני לא באמת מאמינה שהוא יכול לכתוב ממקום נקי.

נכנסתי למאמר הראשון באתר שלו כדי להבין מה הכיוון. 

יש שם שגיאות רציניות מאוד, בלשון המעטה. אם היו לי זמן וסבלנות הייתי יכולה לכתוב פה מאמר ארוך עם הסברים על העובדות ועל הדרך המעוותת שבה הן מוצגות במאמר שלו.

לא יודעת אם הוא מתבסס על מידע לא אמין, או שהוא לא מבין את המידע שהוא צורך ולכן מגיע למסקנות שגויות, או שהוא מטעה בכוונה. 

כך או כך, לא מומלץ לסמוך עליו. 

(אגב, למרבה האירוניה הוא מאשים את משרד הבריאות באינטרסים כלכליים, כשהוא עצמו מרוויח כלכלית מהעמדה שלו לגבי חיסונים - האתר שלו מלא בקידום מכירות לספר שהוא כתב.)

זה קצת מצחיק להשוות בין אדם פרטי שמוכר את הספר שלו שעליו הוא עבד המון,

לבין חברות התרופות בעלות ההון והכוח שמגלגלות את מחזורי הכספים הגדולים בעולם.

את מבינה שא"א להשוות את ה"אינטרס הכלכלי" שלו לשלהן...

על אנשים ויכול לגרום להם לפעול בניגוד לאמת, זה יכול לקרות החל מרמת האדם הבודד ועד מערכות גדולות יותר. 

אני מניחה שככל שהמערכת גדולה ועשירה יותר, יהיה צורך ביותר כסף כדי להשפיע עליה, מן הסתם שחברת ענק לא תתעניין במיוחד ברווח של 10,000 או גם של 100,000 ש"ח. 

עבור אדם בודד, הכנסות ממכירת ספרים ומתנועה באחר, בהחלט יכולות להיות מספיקות כדי להשפיע עליו

( אני לא מכירה את האדם עליו המלצת ולא נכנסתי לקישור שנתת, ואני חלילה לא כותבת אישית נגד אף אחד. הערתי רק לגבי העיקרון של 'גודל האינטרס' )

שכתב ספר מושקע על נושא שחשוב לו שהוא מונע מבצע כסף...אני יודעת שהוא עזב עיסוקים אחרים כדי להשקיע זמן בכתיבה, אז פשוט נראה לי שההגדרה של למען בצע כסף לא שייכת פה. 

זה פשוט לא קשור כל כך. 

וחברות התרופות , עם המיליונים שהן מגלגלות...זה סיפור אחר לגמרי. 

המסקנות היו לפצל כמה שיותר

לחסן רק שמרגישים טוב

לוותר על רוטה

לדחות חיסונים לגיל 4 חודשים בתנאי שמקפידים שלא תהיה חשיפה לים, בריכה, אוכל מחוץ לבית ועוד משהו ששכחתי (מקומות שיש בהם חיידקים מסוכנים)

לעניות דעתי חיסונים מאוד חשובים ולוותר לגמרי יותרמסןכן מלחסן לגמרי..

אבל אחרי אחת הלידות לפני שש שנים הייתי קוראת פה הרבה. בדיוק מישהי התייעצה לגבי רוטה. אחרי התייעצויות החליטה לא לחסן. מה קרה לה כמה חודשים אחרי זה? אשפוז עם רוטה. 

ומה קורה עכשיו ? בטח יבואו אליך בפרטי אותן ניקיות עם אותן עצות. 

דבר לא נעים שאפאחת מאיתנו לא רוצה לחוות עם ילד ובכלל. 

אבל לתת לתינוק רך חומר כימי בגוף כדי להמנע מספק אשפוז זה גם מוגזם....

תינוק בן 8 חודשים 

אז ב"ה זה לא דרדר את הגוף לשום דבר נורא

אבל אנחנו כבר חודש אחרי השפעת

והוא עדיין לא חזר לעצמו!! 

לא בתאבון, ירד במשקל, לא משחק כמו פעם

לא מתקדם בדברים שמתאימים לגילו

פשוט רואים כמה המחלה השפיעה עליו ועל הגוף הקטנצ'יק.

אז להגיד שלא נורא להגיע לאשפוז

זה לא להבין שהמחלות האלו יכולות ללוות את הילד במשך תקופה

גם כשהכל לכאורה כבר נראה תקין. 

אני לא אחת שרצה לחסן את כל הילדים לשפעת

ולא בטוח שארוץ לעשות את זה מעכשיו

אבל רציתי רק להמחיש מה זה ה"מקסימום נדבק, יעבור ויתגבר"

יש דרכים. צמחי מרפא וכד' יכולים לעזור מאוד!

מה שאת מתארת יכול להיות גם כתוצאה מהתרופות שהחלישו ולוא דווקא מהשפעת עצמה

כי חודש זה המון לשפעת

פעם ב כשעלה מאוד החום קיבל אקמול/נורופן

סה"כ חיכינו שיעבור.. הרבה עטפתי אותו עלי או שהתכרבלתי איתו במיטה. אין לי מושג איך לא נדבקתי ממנו ..

ממתי שפעת נהיתה כל כך קשה? 😔

למה את חושבת שיש חיסון?

שפעת זו לא מחלה קשה, חליתי כמה פעמין בילדותי ועכשיו

אבל השנה היא ממש קשה

וגם שפעת יכולות להיות קשות ולהסתבך

אני חליתי בשפעת קשה שנה שעברה והיא גם הסתבכה

גם הרפס וצינון

ואפילו עקיצת יתוש

בסופו של דבר בטווח הארוך, החיסונים שיפרו את תוחלת החיים משמעותית (לא רק הם, גם התפתחות הרפואה בעוד תחומים, אבל הם חלק מהשינוי שגרם להרבה פחות מחלות עם סיבוכים).

בכל חיסון שמשרד הבריאות מחליט לתת, עושים בדיקה על קבוצה גדולה של אוכלוסיה - האם החיסון מפחית מספיק משמעותית את הסיכון מהמחלה וסיבוכיה.

אולי תוחלת החיים עלתה בגלל היגיינה שלא היתה בעבר. בלי קשר לחיסונים.

וכיום יש הרבה בעיות קשב וריכוז ואוטיזם לעומת דור הורינו וסבינו, אולי זה השלכות של החיסונים? לא יודעת..

אבל זה באמת תחום שאף אחד לא יכול להיות בטוח בשום החלטה.

לחסן ולא לחסן זה סיכון זהה בכל החלטה

יש גם יותר הפריית מבחנה, שגם היא נמצאה בקשר להפרעות קשב.

דווקא אוטיזם המחקר שמצא קשר הוכח שקרי ומשום מה זה עדיין זה עדיין בראש של אנשים.

לחסן ולא לחסן זה ממש לא סיכון זהה.

ברור שיש סיכון בחיסון וזה לא מאה אחוז, אך החיסונים מגרו מחלות קשות שתינוקות מתו מהם לפני שנים לא רבות 

אבל לפני שנים לא רבות גם ההגיינה לא היתה כמו של היום

ולא היתה מודעות לשטיפת ידיים, והכל היה בחוץ עם ביוב והרבה חוסר היגיינה.

אבל עזבי, נסכים שלא נסכים.

החיסונים הם לא אלה שיקבעו מי לא יחלה- רק ה' יחליט .

בגרפים של כמה וכמה מחלות רואים בבירור שהתחלואה והתמותה מהרה מחלות צנחו עוד חפני הכנסת החיסון. החיסון, לפעמים רק הוסיף עוד כמה אחוזים לצניחה הזו. 

לגבי אוטיזם וקשב וריכוז- קשה להגיד, וכ מקרה לגופו.

אנחנו חיים בעולם מאוד מזוהם- המים, האוויר, הקרינה, האוכל. 

למשל, שמעתי סיפור מכלי שני (כלומר- סיפר לי מישו שמכיר את מי שזה קרה לו), על ילד עם הפרעת קשב וריכוז, שלקחו אותו למטורופת כלשהו, והוא אמר להם רק דר אחד- להעביר את הילד לתזונה אורגנית. תוך שלושה חודשים ההפרעה נעלמה.

לא שאני חושבת שכל ילד זה יעבוד ככה כמו קסם, אבל זה רק המחשה לכמה החיים שלנו לא "נקיים". וזה ברור שזה משפיע על הרבה מערכות בגוף. 

בהחלט יכול להיות שגם החיסונים או כמות החיסונים ההולכת וגדלה משפיעה על זה. בסוף, חיסון זו הכנסה של חומרים זרים לגוף. 

אבל ראיתי בעבר כמה וכמה גרפים כאלה. אנסה לחפש אותם שוב ברשת, מקווה שיתאפשר בימים הקרובים

זה פשוט הגיוני מאוד שלרעלים בגוף יש השלכות

בין אם זה בעקבות חיסון ובין אם בעקבות הריסוסים על האוכל שלנו

אני מדברת על גרפים (מחילה, לא הצלחתי למצוא ברשת. הם קיימים בספרים) שמראים הסטוריה של תחלואה ותמותה ממחלות כגון חצבת, וכד. מתחילת המאה ה20, בערך ועד היום. 

זה לא קשור למה שאת כתבת. 

אבל עדיין לא הבנתי מה הקשר בין מה שאני כתבתי למה שהיא כתבה 

את מדברת על גרפים שמראים שהמחלות פחתו לפני שהמציאו את החיסון- משמע החיסון לא באמת מה שהשפיע . אלא זה קרה מעצמו בלי התערבות .

ואני אומרת שלא צריך גרפים שיאמתו את דבריך כדי לחזק שהחיסון לא מועיל, אלא צריך להבין שחיסון זה דבר לא טבעי, עם חיידקים מומתים/ מוחלשים שתינוק צריך להתמודד איתם בגיל ממש צעיר, עם חומרים כימיים וחזקים שהגיוני שלא טובים לתינוק שרק נולד והכל רגיש אצלו.. בלי קשר לגרפים

אני חושבת שמי שמדבר את השפה שלך אולי יכול להבין.

אבל רוב האנשים מכירים את התפיסה שאומרת "בזכות החיסונים הרבה מחלות עברו מהעולם", והגרפים האלה מראים שזו אמירה מאוד לא מדויקת. וחשוב להראות נתונים מחקריים ולא רק להתבסס על הבנה שיש לך או שאין לך.

על הבנה בלבד

אבל כן חשוב להכניס שיקול דעת ולחשוב מעבר למחקרים שגם הם יכולים להיות ממומנים ע"י חברות אינטרסנטיות

מוחלשים או מומתים הם לא טובים לתינוק אז תחשבי מה זה בשבילו להחשף לוירוס או לחיידק במלוא עוצמתו. 

וכבר כתבו פה במקום אחר בשרשור ש"חומרים כימיים" זה נשמע מאיים. אבל כל אוכל שאת מכניסה לגוף הוא חומר כימי כלשהו🤷‍♀️

זה נכון שבחיסונים יש גם חומרים סינתטיים ולא טבעיים אבל לא כל דבר סינתטי הוא בהכרח רע 

זה לא סתם חומרים כימיים, אלא חומרים שמגיעים למוח ומסוכנים לעתים יותר מהמחלה עצמה.

גם לא חייב להיות קיצוני, אפשר לחסן אבל לא בגיל כל כך צעיר.

לדוגמה צהבת- הדרך להדבק זה על ידי מחט מזוהמת או קיום יחסים עם חולה מין.. לא משהו שתינוק נחשף אליו לפחות ב15 שנותיו הראשונות ועדיין מחסנים אותו בצהבת ביומו הראשון בעולם, כולל אלומיניום שמזיק מאוד למוח אם נותנים יותר מהמינון שהגיוני למשקל הגוף.

אבל זה הנושא הכי שנוי במחלוקת אז נסכים שלא נסכים💗

תינוק הרי ממילא נחשף לכמויות של וירוסים וחיידקים, נכון?

אז מה זה משנה עוד כמה בחיסון?

זו טענה ששמעתי אותה אפילו מאחיות ומרוב שנדהמתי לא יכולתי אפילו לענות.

כל בר דעת מבין שיש הבדל עצום בין חומר שנכנס לגוף דרך מערכת העיכול לבין חומר שמוזרק ישר לשריר. 

מערכת העיכול, זה תפקידה, בין השאר. היא יודעת, במצב בריא, להתמודד עם מה שנכנס אליה. וממילא גם חיידקים ווירוסים מקבלים שם מענה הולם...וערכת החיסון נבנית בצורה עדינה יותר ומווסתת יותר.

כשמזריקים חומר ישר לשריר- ועוד עם תוספות של אדג'ובנטים שיגבירו את הפעילות החיסונית- זו תקיפה ישירה של מערכת החיסון.

קחי למשל דוגמה של הכשת נחש. 

למה היא מסוכנת? כי הנחש מחדיר את הארס ישר לשריר או לדם ואז זה מתפשט מהר ויכול להיות הרסני.

אותו ארס, בבליעה, ברוב המקרים לא יהווה סיכון בכלל. כי מערכת החיסון תפרק אותו ותמנע את השפעתו הרעילה.

או לחילופין- ברורו לכולם שמרק עוף, נניח, זה אחלה דבר לאכול, אבל האם זה יהיה אותו דבר אם נחדיר לשריר מרק עוף בזריקה??? ברור שזה מסוכן ושזה יכול לגרום לנזק.

בקיצור. 

נכון שתינוק נחשף, אבל כל עוד הוא נחשף באופן טבעי זה שונה לגמרי.

גם נכון שיש מחלות שצריך שתינוקות קטנים לא יחשפו אליהם כי מערכת החיסון שלהם לא יכולה להתמודד איתו.

ולגבי חומרים כימיים. כל חומר בעולם הוא כימי...זה ברור. 

אבל הענין הוא שיש חומרים כימיים שיוצרים תגובות שיכולות לגרום לנזק...זה הכל.

חולי טבעי, או חומר כימי שמגיע דרך המזון- הגוף החכם שלנו לומד להפריש ולסנן אותו החוצה כמו בזיעה, נזלת, שיעול או אפילו שלשול

כשהחיידק מגיע בצורה לא טבעית אז זה גם משפיע לרעה על הגוף כי זה לא דרך הטבע , ואז ההשלכות לא מאחרות לבוא

כלומר מחלות הורגות את היחידים פחות חזקים. חזקים יותר שורדים ומתרבים. חלשים יותר יותר מתים. ככה זה בצורה טבעית בטבע. 

זו גם סיבה להתנגדות גלובאלית לחיסונים. ולטיפול בחולים כרוניים בחלק המחלות. כי אידיאולוגיים של טבע לא רוצים שחולים וחלשים יתרבו ויביאו עוד ילדים חלשים. יוצא שפופוליציה נהיית יותר חלשה. יש הרבה ילדים שפעם היו מתים עד גיל חמש וזהו. 

זה אומר שהעיניים מתמודדות עם חומרים טוב יותר ממערכת העיכול? 

לא, זה אומר שיש חומרים שמתאימים לעיניים, ויש חומרים שמתאימים למערכת העיכול, ויש חומרים שמתאימים להזרקה לשריר. 

העובדה שחומר מסוים מזיק כשהוא נכנס לגוף בצורה מסוימת לא מלמדת על חומרים אחרים. 

אי אפשר להסיק מטיפות עיניים על מרק עוף, ואי אפשר להסיק מארס של נחש על חיסונים.

על חיידקים ווירוסים שבדרך בטבע נכנסים דרך מערכת העיכול, ושלא בדרך הטבע נכנסים בהזרקה לשריר. 

זה אות דבר שנכנס בצורה שונה ועל זה כתבתי שאי אפשר להגיד שממילא התינוק נחשף אז מה זה משנה שיקבל עוד חיסון.

כי זה משנה. החידק או הוירוס בחיסון לא אמור באופו טבעי להיכנס לגוף דרך השריר.

חיסון זה משהו מלאכותי. זה מכריח את מערכת החיסון לפעול באופן מלאכותי.

יכול להיות שיש לזה יתרונות.

אבל כל מה שכתבת לא סותר את זה...

אחרי שאבא ודוד של חברה נפטרו שבועיים אחרי שהתחסנו לשפעת.

נפטרו לפני פחות מחודש.. 

אז נסיק ששום דבר לא בטוח ורק צריך להתפלל שה' ישמור עלינו ושיעזור לנו להחליט את ההחלטה הנכונה לנו ולילדנו 

כבר כתבתי פה לא פעם, על מישהי שנפטרה בפתאומיות יום אחרי החיסון שהיה לה נגד קורונה, בלי מחלות רקע לפני כן.

רק שהיא בסוף לא הגיעה לתור ולא קיבלה את החיסון (המשפחה שלה התלבטה הרבה לפני, החליטו שכן ובסוף התחרטו. אם כן היתה מתחסנת - היו מאשימים את החיסון ללא ספק...).

וכן מסכימה עם זה שצריך להתפלל לקבל החלטות נכונות, ושהקב"ה ישמור עלינו ועל הבריאות של כולנו...

אין ספק שהיו מאשימים את החיסון

כמו שהמשפחה מאשימה את חיסון השפעת.

גם שניים הלכו אחרי החיסון אז זה ללא ספק קשור.

אבל זו בדיוק הסיבה שחשוב להבין שיש צירופי מקרים בעולם.

ותמיד כשקורה משהו טראגי, אנחנו מחפשים את מה אפשר להאשים. לפעמים זה באמת קשור, אבל לפעמים זה פשוט מקרה שזה קרה בסמיכות.

אז כמו שבסיפור שלי זה מוכח שזה רק מקרי, כך גם יכול להיות שבסיפורים שאת מכירה בסמיכות היא מקרית ולא בגלל החיסון. כדי לקבוע את זה צריך לבדוק האם זו תופעה רחבה מעבר לשכיחות הכללית באוכלוסיה בגיל הזה. מתוך סיפור של שני אנשים אי אפשר לקבוע שזה 'ללא ספק קשור'...

שבאמת מאמינה ב"מקרה" (מקרה- רקם ה') - אני מבינה שמה שה' רוצה יקרה, גם אם אדם יתחסן וגם אם לא, הכל מכתוב מראש השנה כבר.

וכל אחד צריך לעשות את ההשתדלות שלו כדי להשמר מהחולי , אחד יזריק חומרים עם נוגדנים לגוף, והשני יעדיף להשמר מהמזרקים האלה ולחיות אורח חיים בריא.

בסופו של דבר, יקרה מה שה' רצה ולא בגלל שהתחסנו או לא התחסנו

אבל את מבינה שהחוויה האישית שלך לא מייצגת? היו לאחרונה מקרים של נשים בהריון שנפטרו מסיבוכים של שפעת.

ישמע מוזר להגיד אבל החיסונים הם הגורמים לזה

זו מחלה שיש לה סיבוכים קשים. וחוץ מזה הדבקה בהריון יכולה לגרום למומים בעובר.

במחילה התגובות שלך מראות על חוסר ידע בנושא. שזה בסדר, מותר לא לדעת, אבל בגלל זה מתייעצים עם בעלי מקצוע שלמדו ולא מקשיבים להמצאות של מתנגדי חיסונים.

להכל עלולים להיות סיבוכים קשים

גם להרפס וצינון..

וההפך הוא הנכון   , אני כותבת מה שלמדתי מרופאים שחקרו . מספרים , מאמרים וסיפורים אישיים...

כי לצערי , רוב הרופאים לא למדו על החיסונים והתרופות, רק ממהרים להמליץ לחסן בצורה עיוורת כי זה מה שלמדו

ילד בריא במצב תקין, שחולה באבעבועות בגיל צעיר- הסיכוי לסיבוך הוא מאוד מאוד מאוד נמוך.

ככל שגיל המחלה עולה, כך היא קשה יותר ועם סיכוי גבוה יותר לסיבוכים.

לפני עידן החיסון הזה- כל הילדים חלו באבעבועות ולכן נשים בהריון ממילא היו מחוסנות למחלה הזו. 

אולי היום, כשיש חיסון, וחלק לא מקבלים חיסון אבל לא דואגים לחלות, אז נוצר מין ואקום כזה של אחוז קטן באוכלוסיה שלא מחוסן.

זה דבר אחד.

דבר שני, מתי כבר יפסיק הזלזול הזה ב"מתנגדי החיסונים"? מתי כבר יבינו, גם הרופאים שלא בא להם להבין, שיש פה טענות שצריך לשמוע אותן, ןללמוד אותן וגם להיות מסוגלים לתת להן תשובות אמיתיות? 

יש כ"כ הרבה שאלות וטענות שלא מקבלות מענה אמיתי. ואולי גם לרוב הרופאים אין יכולת לתת מענה אמיתי כי הם לא מכירים את הנושא לפרטי פרטים. אז למה ככה לזלזל? מה, אין ילדים שנפגעו מחיסון? וודאי שיש. אז די לזלזול הזה. קצת יותר כבוד לקבוצה גדולה במדינה שגם לה יש  שכל בקודקוד, למרות שהם חושבים הפוך מהממסד הרפואי. 

או שאולי הזלזול הזה נועד כדי למנוע מראש שיח אמיתי ועמוק בנושא? 

אני כבר לא יודעת. 

בהחלט יש תשובות לכל הטענות של המתנגדים, אפשר למצוא באתר של מדעת. אפשר גם לשאול את המומחים בקבוצת מדברים עם חיסונים.

אבל זה פשוט לא נכון.

אולי מי שלא מכיר את הטענות חושב שיש תשובות להכל.

יש טענות שאין אליהן שום התייחסות. 

אבל שפעת זו מחלה קשה, שהורגת אנשים בכל שנה. 

החיסון לא נועד למנוע את הצינון החזק, אלא את הסיבוכים של המחלה הקשה.

בארץ לא מאושפזים סתם . אסור להגיע למצב סכנה בכוונה. וכמובן שבאשפוז ייתנו חומרים כימיים. 

שמי שלא מחסנת, אמורה לקחת בחשבון שהילד שלה יהיה חולה.

כוונתי, שכאשר אני שוקלת אם לחסן או לא, אני מציבה לנגד עיני, מתוך סך המידע שיש לי, את הסיכון מהמחלה לעומת הסיכון מהחיסון.

רוטה, למשל, בעיני הסיכון מהחיסון גדול לאין ערוך מהסיכון במחלה. אז זה לא אומר שאני לא חושבת שהילד שלי לא ידבק. זה כן אומר שאני חושבת שאני מעדיפה שידבק, ושיש לי דרכים בע"ה לטפל בו כדי שלא יגיע למצב חמור, ואם ח"ו נגיע- אז נספוג אשפוז. 

וזה נכון לגבי כל החיסונים כמעט. אני מעולם לא התחסנתי לשפעת. כי אני מעדיפה את המחלה מאשר את החיסון וכי אני יודעת שיש לי ארגז כלים שימנע ממני שפעת קשה ח"ו. 

אבל רק אומר, שמי שסבור שהתערבות פולשנית במערכת החיסון, שהיא מערכת עדינה ומורכבת, ומאוד מאוד לא בשלה בגילאי ינקות, לא משפיעה בכלל על הגוף ולא גורמת לשום דבר, אז הוא כנראה טועה.

מספיק לקרוא קצת על המיליונים שמשולמים מידי שנה בארה"ב לנפגעי חיסונים כדי להבין שהעסק הזה מורכב יותר ממה שהוא נראה.

אם עומדים מול עורכי דין נחושים, יותר זול ופשוט להגיע לפשרה ולשלם פיצויים מאשר לנהל תביעה לאורך שנים. 

זה לא אומר שבהכרח היתה פה פגיעה אמיתית.

זה מוכיח לי חד משמעית שמעולם לא הכרת את הנושא של מערכת לדיווח פגיעות ושל בית הדין לפגיעות מחיסונים בארה"ב. מוזמנת לבדוק ולחפור קצת ואז נדבר...מדובר על פגיעות חד משמעיות, ואין פה בכלל הוא אמינא למשהו אחר. וקשה מאוד להוציא פיצויים על חיסון...החיסונים משומנים היטב. 

לא אמרתי לא לחסן. אמרתי 

א. שצירך לגבי כל חיסון לשקול את הסיכון לכאן ולכאן

ב. שמי שלא מחסנת שתיקח בחשבון שאולי הילד שלה יחלה.

אני מסכימה שיש חיסונים שלגביהם אכן הסיכון מהמחלה גדול מהסיכון מהחיסון

האם את מחסנת חלק מהחיסונים ואילו?

תודה!

אני מחסנת את הטטנוס-דיפטריה- שעלת, אבל לא בגיל צעיר אלא בגיל שנה פלוס פלוס.

אח"כ משלימה שני חיסוני פוליוץ

ובכיתה א' את המנה של החצבת- חזרת- אדמת. 

זהו.

לאחרונה שמעתי שיש הרבה הורים שלא מחסנים לזה ואני פשוט מזועזעת

אנשים לא מבינים את המשמעות

יש כל מיני סוגים של הפטיטיס

לא הכל מועבר ביחסי מין

למשל הפטיטיס a היא בהדבקה פקו אורלית. מאוד קל להדבק בזה. זה אותו רעיון שדרכו נדבקים בתולעים.

גם הפטיטיס B לא מועברת רק ביחסי מין. היא מועברת במגע בין נוזלי גוף. למשל - לשתות מאותו בקבוק- יכול להיות רלוונטי.

זה כל כך לא שווה את הסיכון בחיי.

אנישם לא מבינים מה הפטיטיס יכול לגרום.

אנשים קוראים בגוגל שזאת מחלה שחולים בה    מליונים, וזה נכון. אבל נותן רושם שכלום לא יקרה.. ורק חצי אחוז זה גורם להם לכשל כבדי.... מה שאף אחד לא לוקח בחשבון זה שאף אחד לא היה מוכן להיות החצי אחוז הזה שיזדקק להשתלת כבד........

אז הפטיטיס, תתחסנו וכמה שיותר מהר....

יש עכשיו התפרצות של המחלה בכל מיני אזורים של אנשים מתנגדי חיסונים... תאמינו לי, אם מישהו יגיע לכשל כבדי חס ושלום הוא לא יסלח לעצמו כל החיים....

כשיש התפשטות של מחלה במקום שבו אנשים לא נותנים חיסונים, אז אולי זה נראה רע למי שמאמין שחשוב לחסן כמה שיותר. אבל עבור ההורים שבחרו לא לחסן, זו חלק מהבחירה. הילד שלהם יעבור את זה ויהיה מחוסן בצורה הכי טובה לכל ימיו. ואז גם לא יהיו שם מקרים של אישה בהריון שנדבקת. 

והמשפט האחרון "אם מישהו יגיע לכשל כבדי הוא לא יסלח לעצמו כל החיים". 

יש לא מעט הורים ש"לא סולחים לעצמם כל החיים" אחרי שנתנו לילד חיסון והילד ניזוק ממנו.

ואם תגידי לי שאחוז הנפגעים מאוד נמוך, אז תבדקי ותראי שגם אחוז החולים שמגיעים לכשל כבדי הוא מאוד נמוך. ולרוב זה לא צעירים בריאים. בטח לא כאלה שמקבלים תמיכה של תוספים וצמחי מרפא בזמן המחלה. 

נכון זה בגלל שהרבה בחרו לא לחסן ולא אכפת להם שהילדים שלהם יחלו בצהבת(a)

אבל זה כל כך מעצבן כי הלווו אתם לא לבד בעולם

אני בהריון בסיכון בהתחלה ואסור לי להתחסן בהתיעצות רפואית וזה מסכן אותי!!ואת העובר שלי(מבוגרים כולם לא מחוסנים כי זה חיסון שהתחיל בשנה מסוימת)

י ש לי תינוק קטן עוד לא בגיל של החיסון והוא חשוף למחלה..

יש מדוכאי חיסון שזה מסוכן להם במיוחד

ויש פה מגפהההה כמו מדינת עולם שלישי לש מחלה שאם היו מתחסנים לא היה שום סיבה שתהיה

אז זה לא רק בחירה אישית 

ואגב

הז מחלה נוראית מכירה כמו צעירים ממש שאושפזו מעל חודש והכבד שלהם מממש היה על סף ללכת

לא חבל?

לא חוסנת בתור ילדה?

פוגע בעובר

מכירה משהי

תינוק יכול להידבק בהפטיטיס b מהמטפלת שלו למשל, אם יש לה פצע ולו יש שריטה, מגע מדם לדם. והדבקה בתינוקות הכי מסכנת במחלה כרונית לכל החיים שיכולה להוביל לשחמת הכבד וסרטן של הכבד. אפשר להדבק גם ממחט מזוהמת או מעירוי דם.

יש היום חיסון גם לA וגם לB אם אני לא טועה.

בכל אופן לא, אני לא מחסנת. 

מה המשמעות?

בצהבת A, לפי מה שאני מכירה (בדקתי את זה עכשיו היטב כי הבת שלי לומדת באולפנה שנמצאת באיזור שיש בו הרבה חולי צהבת עכשיו) רוב מוחלט של החולים עובר את המחלה ומתאושש, גם אם זה לוקח הרבה זמן. עשיתי בירור ויש גם צמחי מרפא שעוזרים מאוד לצהבת). 

אחוז קטן ממש מפתח סיבוכים. 

ויש גם לא מעט אנשים שיעברו את זה בכלל בלי תסמינים כמעט. 

שהשם ישמור על ילדייך אמן!!!!

אני אישית. עובדת עם מושתלי כבד.

זה דבר נוראי. 

לא יודעת מה בדקת ואיפה.

אם ביררת אצל אנשים שחלו- זה לא אומר כלום. כי את עוד לא יודעת את הסיבוכים שיכולים להיות.... זה מוקדם מידי. התופעות יכולות להתחיל רק עוד כמה שנים (ואפילו 10).

חצי אחוז מהנדבקים מפתחים כשל כבדי. זה אומר שאחד מכל 200 אנשים שנדבק יגיע להשתלה.

לא שמעתי על סכנה מהחיסון הזה.

ובעיני זה לקיחת אחריות מסוכנת ומיותרת. מציעה לך בחום רב רב רב לשקול שוב התחסנות, לה ולכל שאר הילדים....

אני לא פוסלת לגמרי את האפשרות. בעיקר בגלל שלא מדובר בתינוקת אלא בנערה שלוקחת קשה מחלות.

ואגב בעיני זה משמעותי גם לעתיד.

למעט רוטה, כל חיסוני השגרה מגינים עלינו ממחלות באמת קשות, שאנשים שלא מתחסנים נהנים מחסינות העדר, ולא חושבים על כך שיום אחד יתכן והמחלה תתפרץ, ואולי אז הילד שלהם כבר יהיה מבוגר, אולי חלילה עם מחלות נוספות, ואז יתכן שצמחי מרפא והיותו צעיר ובריא כבר לא יעמדו לו....

ככה שהחשיבה בעיני בשיקולים האם לתת או לא צריכה בהחלט לחשוב גם על זה.

והדיבורים על סיכונים נמוכים של סיבוכים ממחלה אכן נמוכים, אבל כשזה קורה אף אחד לא רוצה להיות בצד הזה....

(כמו למשל בצהבת, תראי איך חשבת שזה סבבה ולא חיסנת, והנה לפתע כשיש התפרצות זה גרם לך לבדוק שוב ולחקור מחדש..... אז מה יהיה כשהילדים שלך יהיו כבר בע"ה זקנים  ומחלות יכולות להזיק להם? צריך לקחת בחשבון גם את זה, ולא רק את העתיד הנראה לעין של ילדנו בתור ילדים)

כך כמובן גם לגבי דלקת קרום המוח שלא ראיתי שכתבת שאת מחסנת.

אם הקב"ה נתן לנו כלים למנוע מחלות, כדאי להשתמש בהם..

אז בקצרה

א. ממש לא לגבי כל חיסון קיים אפקט חסינות העדר. 

ב. מי שלא מתחסן למחלות קשות, לרוב יחלה בהן בילדותו ואז יהיה מחוסן בצורה הכי חזקה עד סוף ימיו. 

ג. אני לא יכולה לייצג אחרים, אבל אני, בגלל שאני לא מחסנת בגיל המאוד צעיר אז אני בהחלט עם יד על הדופק ובודקת מה קורה. כשהיה גל חצבת לפני חמש, שש נים והיה לי תינוקי בבית אז חיסנתי ילדה בגיל צעיר יותר ממה שאני רגילה. ולכן גם פה, אני שוקלת לחסן. חיסון בגיל בוגר זה סיפור אחר לגמרי מאשר חיסן בגיל ינקות, מבחינת הסיכון בחיסון. 

ד. דלקת קרום המוח אני לא מחסנת. נכון. 

בטח אם הילד בגן. בעיני לא פייר.

בכל מקרה בהצלחה ושיהיו החלטות טובות

אלו לא מחלות שמוגרו והעדר החיסון יפיץ אותן.

אני חושבת שהמשפט שכתבתי רלוונטי רק לשעלת.

עדיין - היא כתבה 'כמעט',

האפשרות להפיץ מחלה שכמעט מוגרה שמורה רק לחיסונים ממש בודדים, לדעתי שעלת וחצבת. וגם הם יתפרצו רק במקום שיש אוכלוסייה לא מחוסנת. זה לא שאם יש בגן ילד לא מחוסן אז שאר הילדים בסכנת הידבקות...

(התפרצות פוליו התחילה מהחיסון החי. לכן ההנחיה היא לשטוף ידיים בסבון אחרי כל החתלה ולהקפיד על סגירה הטיטול בשקית, ולא מחסנים אם יש בבית מישהו עם מערכת חיסונית מוחלשת)

אז הוספתי עוד משהו שכהנחיה צריך לקחת בחשבון. זה הכל. לי למשל ובטח לרבות אחרות אין מושג שמדובר דווקא במחלות שציינת וברור שאני ושכמותי לא נעשה מחקר בשביל להבין האם ואיך זה יפיץ מחלה... במקרים של אוכלוסיה שלא מחסנת זה לרוב יותר מילד אחד בגן כי זו מנטליות תרבותית. ולפעמים מי שייפגע אם ייפגע זה מי שעדיין אסור לו להתחסן או אפילו שכבר מחוסן או שהוא אח של מי שטרם חוסן. הידיעה שאם יש מחלה זה עלול לבוא גם על חשבון מישהו אחר היא בסך הכל עוד משהו שצריך לקחת בחשבון כמו שהיא אמרה. זה הכל. יש פה אלמנט של התחשבות בזולת שאי אפשר להתעלם ממנו. כי זה מהמצבים שבהם נדרשת מאסה של אנשים שמחליטים כחברה, בין אם באמצעות משרד הבריאות ובין אם לא, שזה חשוב להם.

 ומכאן אני שוב מאחלת הצלחה אין לי את הפנאי לקיים דיון על תת סעיף של מישהי כשיש ברשת כל כך הרבה חומר מהימן למשל ב"מדברים על חיסונים" או ב"מדעת" ובטח בעוד מקומות שאני חא מכירה כי אני לא מתעניינת כי יש לי מספיק חורים שחורים אמיתיים של חוסר מידע בהורות בעיני הנחיות משרד הבריאות הן קיצור דרך חיוני עם אפקט ה-80 יעילות ב-20 מהזמן.

 (שלא ישתמע אחרת - אצלי באופן אישי חיסנתי הכל, בול בזמן, ואפילו דלקת קרום המוח שעולה 250 שח ולא בסל ורק מומלצת, והילדה בריאה כשור ב"ה, לא נשארה בבית בגלל משהו יותר מאיזה חמישה ימים במשך כל 2.5 שנות חייה)

ההודעה הראשונה הייתה נשמעת לי ביקורת על ההחלטות שלה, וזה הפריע לי כי הרגיש לי טענה נכונה בהקשר לא הוגן,

מסכימה איתך, שעדיף להקשיב למשרד הבריאות, או לחילופין ללמוד את הנושא, ולא להחליט לפי גחמות של נשים אנונימיות אקראיות.

ובצדק.

משרד הבריאות יודע, ולוקח בחשבון שיש אחוז מסוים של הילדים שיפגעו מהחיסון. אבל הוא מעדיף את "בריאות הציבור"- ש98% יהיו מחוסנים ובריאים ורק 2% יפגעו. טוב, אף הורה לא רוצה שהילד שלו יהיה באחוז הזה, נכון?

משרד הבריאות גם בהחלט עושה שיקולים כלכליים. וזה הגיוני. אבל לא תמיד זה השיקול הפרטי שלי.משרד הבריאות מתמודד עם עומס בבתי חולים, הוא רוצה למנוע כמה שיותר ימי אשפוז. אז מעדיף לתת לכולם חיסון רוטה ולקבל אחוז קטן יותר של מאושפזים בגלל החיסון, מאשר מאושפזים בגלל הרוטה. 

או, מעדיף לתת לכל היילודים חיסון לצהבת, מאשר לעשות בדיקות דם לכל היולדות ולראות מי באמת צריך לקבל את החיסון. (לא בכל המדינות זה ככה, אגב)

לא אומרת שהם רעים.

רק שלעמים האינטס שלי שונה משלהם

ואם דרכו זו הדרך הכי יעילה לנהל את ההתחשבות בזולת כי ממילא אין לדעת אצל מי ייפלו אותם שני האחוזים, מצוין...

שיזכור שבריאות הציבור היא אינטרס אישי של כל אחד מאיתנו.

העומס בבתי החולים הוא לא בעיה תאורטית של פקידים במשרד הבריאות, הוא ההבדל בין טיפול מהיר ויעיל בכל אחד שמגיע למיון לבין אנשים שמצבם מידרדר כי הרופאים פשוט לא מצליחים לעמוד בעומס.

(וזה מעבר לזה שבכל חיסון שנותנים, הסיכון מהחיסון מזערי לעומת הסיכון מהמחלה)

עומס בבתי חולים' הוא איזה אינטרס זר של משרד הבריאות. 

זה אמור להיות אינטרס של כל אחד מאיתנו... 

אבל אם אני חושבת שכדי לשרת את האינטרס הזה אני גורמת נזק אחר לי או לילדי, אז יש סדר עדיפויות...

ואם האינטרס הציבורי כ"כ חשוב אולי שיתחילו לחוקק חוקים נגד צריכת סוכר, חטיפים ושאר מרעין בישין...זה גם יוריד את העומס... 

לא אם זה בא על חשבוני. 

מעדיף אישפוז בגלל מחלה מאשר אישפוז מחיסון?

הרי הסיכוי להתאשפז מחיסון נמוך מסיכוי להתאשפז ממחלה

והפגיעה מחיסון נמוכה משמעותית מפגיעה ממחלה 

נכון שיש שיקולים של משרד הבריאות שאינם השיקולים שלי (כמו הרבה בדיקות מיותרות) ספציפית חיסונים , השיקול של צמצום מחלות והעדפת מחלות מוחלשות או תופעות לוואי מהחיסון, בעיניי נכונות גם בשיקול עצמי שלי. 

לגבי הסיכונים יותר או פחות.

ניתנים למחלות משמעותיות

הרי אף אחד לא מפתח חיסון להצטננות קלה

למחלה משמעותית יש גם אפשרות להסתבך למחלות נוספות, אז הסיכון הוא גם המחלה וגם הסיבוך.

הסיכון מחיסון מזערי, הרבה ילדים ומבוגרים מתחסנים ומעט חווים סיבוך.  אם הכמות סיבוכים והאישפוזים מחיסונים גדולה, היינו שומעים וחווים את זה, המידע היום גלוי לעיניי כל, זה לא כמו פעם שאמרו שמסתירים מידע, היום עם הרשתות הכל גלוי.

יש אשפוזים ויש סיבוכים מחיסונים.

אבל, ממש כמו שהיה בקורונה, כשאמא מגיעה לרופא ואומרת, מאז החיסון הילד שלי כך וכך. מה הרופא אומר לה דבר ראשון? "אה, זה לא קשור לחיסון". ואז מה? הוא לא מדווח על זה למשרד הבריאות. יוצא שעשרות אלפי דיווחים פשוט לא מגיעים לרשויות כי מראש מנטרלים אותם. ואז זה באמת אפשרי להגיד "אין הרבה פגיעות מחיסונים". "החיסון הזה הוכח כיעיל ובטוח". 

הרי זה מה שקרה בקורונה. בעינינו ראינו את זה ושמענו את זה. (אגב, באירופה היום מגישים הרבה בתביעות ענק על נזקים מהחיסון לקורונה. רק בישראל לא. אולי כי אנחנו עסוקים במלחמה ואולי כי אנחנו שוכחים מהר).

ואם כבר רשתות (אני לא שם אבל פעם הייתי קצת) אז אם תכנסי לקבוצות בנושאים הרלוונטיים אז תראי הרבה מקרים. 

עוד דבר, ילדים היום הם פחות ופחות בריאים מאשר פעם. המון אלרגיות, מחלות כרוניות, ועוד. אני לא מחליטה חד משמעית שזה מהחיסונים. ממש לא. כי אנחנו חיים בעולם מזוהם עם תזונה לקויה וברור שזה קשור. אבל- האם לא ראוי לשאול את השאלה הזו? האם לא ראוי לבדוק עשורת אלפי ילדים מחוסנים לעומת עשרות אלפי ילדים לא מחוסנים (בארה"ב יש בשפע) ולהשוות את המצב הבריאותי שלהם? יש כמה מחקרים שעשו בענין, אבל לא משהו גדול ממש ומקיף ממש. 

המידע היום אולי גלוי לכל אבל יש היום כזו כמות מטורפת של מידע, שאתה צריך לדעת מה לחפש ולעבוד קצת כדי למצוא.  

המחוסן יביא את זה הביתה לאחיו שטרם יכול להתחסן. סתם מה שעולה לי עכשיו, ולא חסר דוגמאות. יש גם אוכלוסיית מדוכאי חיסון

למשל, שעלת. 

ילד שחוסן לשעלת לא יחלה. אבל הוא בהחלט יכל להידבק, לא להראות שום תסמינים, ולהעביר את המחלה הלאה לילד שלא חוסן. 

אז זו כנראה מחלה שלעולם לא תמוגר לחלוטין. היא תמיד איכשהו ואיפשהו תסתובב. 

זה לא ככה בכל החיסונים. בשעלת כן.

פוליו?

המצב היום הוא שמקרי הפוליו האחרונים בארץ הם של ילדים לא מחוסנים שנדבקו מחבר שקיבל את החיסון המוחלש. (תשאלי בקופ"ח אם את לא מאמינה לי). כך שיכול להיות שפוליו אכן היתה יכולה להיות מחלה שעברה מן העולם לולא החיסון המוחלש. (אגב, זה גם הסיפור באפריקה. וגם ארגון הבריאות העולמי עלה על זה)

חצבת?  

ילד בגן אמור להיות אחרי מנה אחת של חיסון, כלומר מוגן ב88% בערך. החצבת היא מחלה שבאופיה מתפרצת כל חמש שנים בערך. (ההתפרצות האחרונה, אגב, דילגה על מדינת ישראל, אולי בגלל שלא היו כמעט טיסות בגלל המלחמה. אבל היתה התפרצות באירופה). כנראה שלעולם היא לא תמוגר לחלוטין, שוב, כי החיסון הוא לא 100%, גם לא אחרי המנה של כיתה א'. 

אדמת למשל, זו דוגמה לחיסון מוצלח מהבחינה הזו. יש מדינות שבהן למרת שאין כיסוי חיסוני של כל האוכלוסיה, בכל זאת אין אדמת. זה אחד החיסונים היחידים שבהם "אפקט העדר" המדובר אכן קיים ועובד.  

בקיצור. אני לא יודעת כמה זה נכון. כלומר, ברור שאם יש מקום שבו רוב ההורים לא מחסנים, אז שם כשיש מחלה, כולם יידבקו. אולי הרשויות רואות בזה משהו בעייתי אבל צריך לזכור שמבחינת המשפחות אין בזה בעיה. להפך, הן רוצות שהילדים יחלו וכך יהיו מחוסנים בצורה טבעית וחזקה יותר לכל החיים. 

אשמח אם תוכלי לפרט לגבי ארגז כלים למניעת מחלה קשה..

בגדול- תזונה, תזונה תזונה.

לא שאני מאה אחוז בתזונה בריאה, יש לי הרבה למה להתקדם. וזה לא קל עם ילדים. אבל הכי קריטי בעיני לעזור לילדים לפתח מערכת חיסון חזקה זה הפחתת סוכרים ככל הניתן, המנעות מקמח לבן, וכמה שפחות אוכל מעובד, כמה שיותר אוכל ביתי. הרבה קטניות, הרבה ירקות ופירות, הרבה מים ולא שתיה אחרת. 

רצוי ממש מים ממכשיר אוסמוזה הפוכה (אינ גם בדרך לזה, בע"ה)- שמסנן 90% מהלכלוכים שיש במים. 

לוודא שיש להם ברזל, ויטמין D ברמה טובה בגוף. יש כאלה שנותנים קבוע אומגה 3. אני לא, בעיקר כי זה תוסף יקר. אבל שמה להם זרעי צ'יה בכל הזדמנות...

זה באופן כללי.

כשמתחילה מחלה- לא צריך לחכות שיגיע מצב קשה. אפשר איך שמתחילים לא להרגיש טוב להתחיל לתגבר ויטמין C', לתת פרופוליס או אכינציאה (תלוי בגילאים ובמחלה). ויש גם פורמולו צמחים יעילות וטובות. 

זה באופן כללי. 

ממליצה לחפש ביוטיוב סרטונים על יושבי עמק ההונזה. יש שם בחור הנידח הזה כמה עשרות אלפי אנשים שפשוט לא חולים, חות מהצטננות וכאלה. אפס סרטן, אפס סוכרת וכו'. תוחלת חיים ארוכה ממש- ממוצע של 120 שנה! והכל בזכות אורח החיים שלהם- מים טהורים, אוכל אורגני, אוויר נקי, כמה חודשים בשנה שהם לא אוכלים רק שותים איזה משקה משמשים...לא שאנחנו יכולים לחיות ככה. אנחנו במקום אחר לגמרי. אבל זה פשוט ממחיש ממש עד כמה התזונה, אורח החיים והסביבה משפעה על הבריאות הבסיסית.

בסוף, אם תזונה של ילד מבוססת על קמח לבן, נקניקיות, שניצל תירס, מעט מאוד ירקות, חטיפים וכד' אז אי אפשר לצפות שמערכת החיסון שלו תהיה חזקה וגם אי אפשר לצפות שהוא יגיע לגיל 50-60 בלי שום בעיות בריאותיות

למה? כי אוכלוסייה שם לא גדלה לפחות מאה שנה. זה אומר או ילודה אפסית שלא סביר באוכלוסייה מוסלמית כפרית או תמותה ענקית. 

אם מקורות שלך בסגנון הזה, הייתי בודקת אמינות שלהם עוד פעם. 

ב"ה החיים שלי עמוסים והם לא עד כדי כך מעניינים אותי שאני אלך לעשות עליהם מחקר...זה גם לא כזה משנה לשום דבר. זה רק המחשה לאוכלוסיה מאוד מאוד בריאה כתוצאה מאורח חיים ותזונה מיטבית. 

להבין במה מדובר. לוקח עשר דקות

מישהי שדיברה על מחקרים שנעשו בקרבעולי תימן

שעם העלייה לארץ, אחוז החולים במחלות ממאירות עלו בגלל השינוי בתזונה. הם כביכול אוכלים את אותו אוכל, אבל מחומרי גלם שונים וזה משפיע (למשל, מרגרינה במקום הסמנה או סוג החיטים שמכינים מהם קמח)

לא יודעת כמה זה מבוסס אבל, לא חיפשתי מעבר (זה היה סרטון קצר שהוא חלק מפודקאסט) 

לא צריך ללכת לשבטים נידחים 

מחקרים מהעשור האחרון מגלים שאורח החיים המודרני באמת גורם לעלייה במחלות

זה בא לידי ביטוי בתזונה אולטרה מעובדת וירידה בויטמינים חיוניים למערכת החיסונים כמו ויטמין די וסי ועוד, או לכל הפחות עתירה בסוכר לבן שמזיק למוח ולגוף, וגם - אנחנו אוכלים הרבה יותר ממה שהגוף שלנו צריך באמת

 מסכים, פחות שעות שינה, פחות תנועה של הגוף, פחות חשיפה לשמש

זה משו שאפשר לקרוא עליו 

לגיל שבו חולים בסרטן. וכל הילדים לא הכי בריאים מתו בינקות. גם באימפריה רוסית רבע מסך ילדים מתו עד גיל חמש.

נגיד אצל חתולי בית יש את כל המחלות כמו סרטן . למה? כי הם חיים 13 שנה. חתול רחוב מת בגיל חמש ואין לו לא סרטן ולא מחלות לב.

שדיברתי עליו..? 

כי בבדיקה פשוטה בגוגל, ממחקר שפורסם ב2003, נמצא שתוחלת החיים של יוצאי העדה ארוכה יוצר מאשכנזים ויוצאי צפון אפריקה, בגלל תזונה בין היתר

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2611317,00.html#

(אגב, זו כתבה ולא מחקר. ולכן זה לא באמת נותן את כל הנתונים בצורה מסודרת)

תימנים ישראלים זה דווקא אלו שכן עלו לארץ, ואורח החיים שלהם השתנה בהתאם.

לא מדובר פה בכלל על מה שהיה לפני כן בתימן (ששם לא היתה רפואה מפותחת כמו פה, אז גם עם אורח חיים בריא, היתה גם תמותה צעירה. אני מכירה במשפחה של אבא של בעלי שהיה לפחות תינוק אחד שנפטר כתינוק. פעם זה באמת לא היה כל כך נדיר, וזה לא הרבה דורות אחורה, רק דור אחד מעלינו...).

יכול להעלות את תוחלת החיים ולהפחית מחלות.

אני לגמרי מסכימה עם זה, וגם המדע מסכים עם זה. ואני גם משתדלת להכניס אוכל בריא לבית שלנו, עד כמה שאני מצליחה.

אבל מכאן ועד לטעון שרק עם אורח חיים בריא אפשר להתגבר על כל המחלות - זה לא נכון בעיני.

תוחלת החיים עולה באופן ברור עם השנים, למרות כל האוכל התעשייתי ועוד קלקולים שבהחלט פוגעים לנו בבריאות.

עדיין לרפואה יש תרומה ניכרת בהארכת תוחלת החיים.

וגם לנו יש חלק בזה בבחירת אורח חיים ותזונה בריאה.

או שהרפואה מיותרת?

לא זכור לי שכתבתי טענה כזו

אני הבאתי ראייה לשיח עם  @צוףלבוב  שטענה שהתימנים לא הגיעו לגיל שחולים בו בסרטן

אנחנו היום יודעים שאין בכלל גיל כזה כי לצערנו בכל גיל ניתן לחלות במחלה הזו, והביאו מסקנות של מחקר שערכו שאומרות שהתזונה הבריאה המסורתית ככל הנראה תורמת לבריאות ולאריכות ימים, בהשוואה לעדות אחרות. סה טו.

אני מכירה רק ג'חנון וקובנה וסה לא נראה לי זה

אבל אני מניחה שיש הבדל בשמנים שהשתמשו בהם בתימן לבין מרגרינה למדו להשתמש בה פה. למשל.

על הסאמנה

ואני חייבת להכין!

שומרת לי בראש לקנות איזה מדחום מתאים ולנסות 

אולי הוא קשור לתזונה מהילדות. מעניין

לכל מה שקושר מחלות לתזונה.

אני לא מבינה למה...הרי זה ברור היום לכל בר דעת, לא משנה אם הוא הכי קונבנציונאלי מבחינת רפואה או הכי טבעי- אלו נתונים ברורים וידועים. גם ארגון הבריאות העולמי מכנה את המחלות הללו בשם" מחלות העולם המודרני" או משהו דומה לזה. 

השפע המערבי, יחד עם צריכת מזון מעובד, צריכה גבוהה של סוכרים, חיים לחוצים, כל אלה פוגעים בבריאות ומביאים למחלות שונות. מסוכרת ועד לסרטן. 

יכול להיות שהעליה בתוחלת החיים מביאה איתה גם מחלות שלא היו אם כולם היו מתים בגיל ארבעים, אבל מחלות כמו סוכרת, מחלות לב ועוד- דווקא הגיל שבו הן מופיעות הולך ונהיה צעיר יותר ויותר. שלא לדבר על סרטן שהוא ממש מגפה, בלי קשר לגיל. 

אבל תזונה שהיא כולה משמשים כמו בשבט פאקיסטאני היא לא בריאה. ומלאה סוכר. 

יש לי חברה מבתא ישראל. בכפרים הם אכלו חלבי ודייסה, לחם בשבת. לא נראה לי שזו תזונה מושלמת מבחינתך. 

ולא ברור לי איך היום אפשר לדעת כמה היה סרטן או סוכרת בתימן בשנות שלושים. אני מניחה שאם מישהו היה חולה, הוא היה פשוט מת מהר ובלי אבחון. כי לא היה מישהו לאבחן את זה. 

לגבי פלשמורה, גרתי ברחוב שלהם לפני 15 שנה , גברים שם שתו כמויות לא נורמליות של בירה וזה ההרגל שהם הביאו מאתיופיה. 

בארץ יש אצל האוכלוסיות האלה אחוזים גבוהים יחסית. ראיתי נתונים מדוקים לפני כמה שבועות, בקורס שלמדתי. 

הוא מגן?

אני לא בטוחה שגם אפשר לדעת בוודאות, כי זה חיסון יחסית חדש. אין אף אחד שקיל את החיסון והוא כבר בן שלושים, נניח...

אבל לא נותנים את החיסון אחרי גיל 8 חודשים. כי בגיל הזה הסכנה להגיע לאשפוז קטנה הרבה יותר.

היות שהחשש ברוטה הוא התייבשות - בגיל צעיר זה מסוכן ומדאיג, בגיל גדול יותר פשוט מטפלים כמו בהתייבשות.

ניקית נראה לי בשם מיואשת כתבה שהיא חשבה שזה חיסון מיותר ואחר כך הבת שלה נדבקה והיא אמרה שזה היה נורא ממש. הבת שלה לא אכלה במשך שבועות או משהו כזה שהייתה מאושפזת בגלל התייבשויות

חוץ משפעת

לגבי- שהייתי בהריונות קודמים- בשלי האחרון הייתי מתחסנת לשפעת ולשעלת

יש המון חיסונים שקיימים בעולם ולא נותנים אותם בטיפת חלב, כי משרד הבריאות בוחר באופן מושכל איזה חיסונים נחוצים בישראל ואיזה לא. 

ההמלצות של משרד הבריאות הן לא לדחוף כל חיסון אפשרי - ממש ממש לא. בודקים מה המחלות הנפוצות בישראל, מה הסיכון בכל מחלה ומה מידת הבטיחות והיעילות של החיסון, ובהתאם לזה ממליצים על חיסונים מסוימים, שמותאמים לחיים כאן. 

הי

אנחנו מחסנים אבל מתחילים בגיל חצי שנה, מפצלים ונותנים רווח בין לבין יותר ממה שמשרד הבריאות קבע. (חלק מהחלטות משרד הבריאות נובעות משיקולים טכניים, למשל לחסן כמה שיותר בתקופה של החל"ד כשהאמא עם התינוק בבית ולא בהכרח שיקולים מהותיים )..

הכי חשוב לדעתי זה לנשום תוך כדי ולשמוח בהחלטה שלך שבעז''ה את עושה את הכי טוב בשביל הילד שלך... 

אז בעצם את רוצה להסתמך על דעה של אנשים

מה ההבדל בין זה לבין לסמוך על הדעה של משרד הבריאות..? תמהני

אני חושבת שבנושאים כאלה, כדאי לפתח דעה אישית 

ובכל אופן, אני לא חיסנתי פוליו מוחלש ורוטה נתתי רק מנה אחת. 

מי שעושה אחרת ממה שהרוב כתבו בשרשור לרוב תמנע מלכתוב, בייחוד שבעיני כתבו פה נשים בביטחון מאד גבוה ונשמע שהן יודעות על מה הן מדברות.

בפועל אני בעד לחסן נגד רוטה. הבכורה שלי חלתה ברוטה בגיל 10 חודשים והגיעה לאשפוז שהסתבך. והיא לא היחידה. בעיני להימנע מאשפוז וסיבוכים אצל תינוקות ופעוטות זו סיבה מספיקה לחסן.

לגבי פוליו נשמע שאין לך התנגדות לחסן בחיסון המומת. בעיני זאת אפשרות מתאימה מאד.

בהצלחה!

פרושו סיכון במחלה. אף חיסון לא פותח סתם, אין חיסונים נגד הצטננות, מפתחים חיסונים רק נגד מחלות שכרוכות בסיכון למוות או נכות. 

זה עניין של תקציב?

כי אני חשבתי לחסן בקופה

אבל בינתיים הוא היה הרבה חולה בכל מיני וירוסים ודוחה ודוחה

מאמינה שאם היה את זה בטיפת חלב זה היה מדרבן אותי יותר מהר לחסן  

את מתכוונת למנינגוקוק? אני חיסנתי את הילדים בקופת חולים. זה פשוט עניין של תקציב, מאמינה שבהמשך זה כן יכנס לחיסוני השגרה כמו חיסונים אחרים שבהתחלה לא היו בסל.

אני יודעת שיש בקופה

לא חיסנתי אף אחד עד היום 

חשבתי לחסן את הקטן בינתיים כל הזמן היה עם וירוס אחר...

יש גם שיקול של ימי אישפוז ארוכים וכו... 

למשל רוטה הסכנה, הסיבוך שלו, זה התייבשות. לא מוות. 

מוות. ימי אשפוז זו לא סיבה להשקיע משאבים במחלה שבמקסימום יכולה להביא לאשפוז.

אני אישית לא חושבת שנכון להסתכל על התייבשות כסכנת מוות

כי הרוטה הוא סכנה להתייבשות כלומר זה כבר סטטיסטית נמוך. ואז התייבשות שמובילה למוות זה עוד יותר נמוך סטטיסטית... 

הרופאץ התפתחות בטיפת חלב ממש הסכימה איתי לדבי הרוטה. שזה לא מחלה נעימה אבל לא מסוכנת... 

זה עניין של עובדות. אף אחד לא אמר שכל מקרה של רוטה מסתיים במוות, ברור שהסבירות נמוכה. האמירה של הרופאה מטיפת חלב תמוהה בעיני. כנראה לא יצא לה לראות הרבה מקרים של רוטה. 

לדעתי הסיבה העיקרית למתן חיסון רוטה הוא מניעת ימי אשפוז רבים שעולים הרבה כסף למדינה.

אני מניחה שאפשר איפשהו לבדוק את זה. 

אני מסכימה איתך. וגם הסכנה בימי אישפוז להידבקות אחרת וכו'... 

אם ראית, כתבתי איפשהו פה, שמי שלא מחסנת, שתדע שיש סיכוי שהילד שלה יחלה. לא כל חיסון ניתן למחלה עם סכנת חיים או נכות. וגם אם יש בחלק מהמחלו סיכון כזה, אז לפעמים הסיכון הוא מאוד מאוד נמוך. 

אני נותנת הכל.

פוליו הצילה כל כך הרבה ילדים ממחלה נוראית שפגעה בכל כל הרבה

מה שרציתי להעיר מזמן רק שהעדפתי לתת לשרשור לגווע... ועכשיו כן אציין:

שצריך להתאים את קבלת ההחלטה לאורח החיים ולמקום המגורים. כלומר גם אם בעולם אוטופי במקום חיסון התזונה לילדה שלי היתה מושלמת והריפוי היה בצמחי מרפא - מאז שהכנסתי למסגרת הבנתי שלא בשליטתי כמה קמח לבן, סוכר ומזונות מעובדים הילד יאכל כילד, ובטח בהמשך חייו. ולא יעזור כמה קטניות ותזונה ים תיכונית תהיה בבית. אני מגדלת ילד בעולם מערבי לרבות בתי החולים שבו והפיתויים הקולינריים שבו, אז עבורי הכי יעיל שההתמודדות עם מחלות תהיה גם כן באופן מותאם. בין אם אני מרוצה מזה ובין אם לא. אפילו על עצמי לא מצליחה לאכול באופן שרוצה (שלא לדבר על ללקט צמחי מרפא בפארקים העירוניים כאן...) אז מעדיפה להכין את הילד לאפשרות שגם הוא לא תמיד יוכל להצליח.

לדעתי אם זה עובד לך ואת מתכננת מניעה של יותר משנה הייתי מנסה את זה שוב,

במקביל לוקחת ברזל וB12 ומקפידה שהם יהיו על הצד היותר גבוה של הטווח הרצוי כי זה מאוד משפיע על אורך הדימום, וגם לוקחת ביופלונאידים.

מהיום השלישי לדימום הייתי שותה מיץ לימון טבעי- פעמיים ביום כל פעם לימון אחד, שותה המון מים

ובימי הדימום שוטפת את האזור עם מים בצורה תכופה (לפחות 5 פעמים ביום בשרותים)

נובה רינג יכול לעשות השפעות הורמונליות, יש נשים שזה טוב להן יותר מגלולות ויש הרבה שלא.

לא מצאתי משהו אחר שמשתווה לאיכות חיים איתו

כנו שכתבת, אישה נורמלית, עם חשק, שמחה ימרוצה בסך הכל

ולא גוש הורמונים עצבני ;)

מסייגת שאצלי הדימום במחזור כן בד"כ כרגיל, הפסק ביום החמישי גג שישי.

אם את יוצאת עם תובנות תשתפי, אשמח להחכים

מניעה מקומית שלא משפיעה על כלום

בשימוש נכון מונע באחוזים גבוהים

לפי הסיפורים שאני שומעת עם התקנים לא הורמונליים נראה לי שזה כבר די דומה מבחינת האחוזים..

מבחינה מסויימת בקטע של השימוש.

אבל זה בהחלט אופציה טובה למי שהתקן ממש לא טוב לה

יש ככ הרבה סיפורים של נשים שנקלטו עם התקן

או התקן שזז או נפלט ולא שמו

אם הולכים למתאמת אני חושבת שהאחוזים ממש גבוהים

אני אישית משתמשת בזה בלית ברירה ונורא חששתי מזה כי אני בלי מניעה נקלטת מיידי (נדיר שקרה שהייתי בחי מניעה ולא נקלטתי..)

ובינתיים זה מןנע כבר כמה חודשים

כך שבלי ספק זה עושה את העבודה

המניעה של התקנים, וגם בין התקנים יש הבדלים...

ובע"ה את תהיי שייכת לאחוזים הרבים שזה מונע להן מצוין

על התקנים

שמעתי ככ הרבה סיפורים שזה לא הגיוני האחוזים שמדברים עליו

אני אבל יכולה להבין שזה באחוזים יותר גבוה מדיאפרגמה אבל עדיין כנראה שההורמונלי או הורמונים בכללי (גלולות, טבעת וכד) כנראה קצת יותר יעילים מהתקן נחושת

התקנים בראש הרשימה בצורה מובהקת.

זה היה 3 סקרים בשנים שונות.

אז גם אם הדיאפגרמה ממוקמת באחוזי מניעה פחותים מהתקן אין סיבה להחליף, זה לא אומר שבדיוק את תהיי מהאחוז שזה לא היה המניעה המספקת...

כאילו כל חודש לוקחת הימור (בשלב זה בחיים זה בסדר מבחינתי ההימור הזה)

אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שזה באמת מונע טוב כי ברור לי שבלי מניעה כבר הייתי נקלטת מזמן.. (כמובן הכל בידיים של ה' אבל מנסיון עבר)

בשונה מנרות ושקפים שזה באמת הימור, למרות שגם זה יש נשים שזה עובד להם יופי במשך כמה שנים.

לפספס כמו גלולה או דיאפרגמה?

לפעמים אפילו לא קולטות שדילגו על גלולה

כך שהמנייה עצמה כן מונעת טוב הבעיה זה בשימוש שלה

חוץ מדרך המניעה (כלומר איך הסוג מניעה מונע את ההריון) חלק נכבד ממה שמשפיע על איכות המניעה זה כמה סיכויים שהשימוש במניעה לא יהיה טוב.

למשל התקן בלרינה הוא התקן לא מומלץ כי הוא נפלט/זז מהמקום הכי הרבה פעמים בגלל הצורה של ההתקן שאומנם חוסכת את הדלקות שקורה הרבה פעמים עם התקן אבל זז יותר בקלות.

גלולה זה לא רק לדלג, זה גם אם היה נניח וירוס בבטן אז יש טווח זמן של בערך שבוע שרמת ההשפעה של הגלולות יורדת וצריך להשתמש במניעה וספת או לא לקיים יחסים

גם דיאפגרמה עלולה אחרי תקופה לא ממש להתאים וכו' בלי ששמים לב...

לכן מאוד חשוב בכל סוג של מניעה זה ממש להקפיד על ההוראות, וחוץ מזה להחליט על מניעה לפי רמת הדחיפות במניעה

תודה!

אבל להרבה נשים זה משפיע על אורך הדימום, כתמים, כאבים ברחם

אז הדיאפרגמה במקרה כזה לא חושבת שזה משהו שההתעסקות איתו אמורה להרתיע.

כמו להגיד שבוסת צריך להתעסק עם פדים וכד' אפילו פחות מזה..

זה משהו ככ בקטנה ומהיר וקל שבאמת לא מפריע לכלום

ואם את מזהה ביוץ בכלל אפשר לשים רק בימים הפוריים

אבל כן חשוב לי לכתוב שוב שחייבים לשאול על זה רב לפני כי הבנתי שיש פסיקות שונות בנוגע לשימוש בזה (אצלי הרב התיר אחרי שכל האופציות האחרות לא באו בחשבון בשום צורה)

זה בסדר

טיפה הכתמות פה ושם ופעם ב מאריך לי את הווסת ביום יומיים. חוץ מזה שום דבר אקוטי.

כן אכתוב שיש לי חברות שמאוד השתנה אצלן איך שההתקן תפקד מפעם לפעם (מהתקנה אחת להתקנה אחרי לידה אחרת), אז אם זה אופציה לנסות שוב ואם לא ילך לחשוב איזה עוד סוגי מניעה אפשריים, אולי שווה לשקול את זה

זה גרם לי לדלקות

3 התקנים שונים

נובה טי

גנפיקס

ומירנה

כנראה שאני רגישה לחומרים שיש בזה.

אולי בעתיד כשאסיים את הילודה אשקול לנסות שוב כי אז אין את הפחד של פגיעה בפוריות

זה בד"כ הולך יחד, רגישות למתכת. (יש הרבה שרגישות לעגילים ולא להתקנים אבל אין הרבה שרגישות להתקנים ולא לעגילים)

ואם בעתיד יהיה לך צורך לנסות שוב התקן הייתי מנסה פלקס-טי מהסוג שמצופה פלסטיק כי יש יותר סיכוי שיעבור אצלך בשקט בלי דלקות.

זהב או מצופה זהב

מי ישמע שאני כזאת עשירה חח.. פשוט הולכת עם כמה עגילים קבועים כמה שנים ומידי פעם בעלי קונה לי חדשות ואם כבר קונה אז משקיע..

אבל ממש מעניין לגבי ההתקן עם הפלסטיק אני אברר את העניין בהחלט לפעם אחרת

וההתקן בסדר גמור לי

@פרח חדש וואו לא הכרתי שההתקן גורם לכאלה דברים, אויש מבאס ממש

כי תכלס זה האופציה הכמעט יחידה של שגר ושכח באמצעי מניעה

היה לי ממש כיף עם המירנה לא לקבל מחזור..

ממש באסה

ההורמונים בו משמעותית פחות מגלולות

וזה גם בהפרשה מקומית

יתכן ולא ישפיע בכלל על המצב רוח

הענין הוא שעד שלא מנסים לא יודעים

יש למשל בנות שהג'נפיקס או הבלרין ( אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים) גרמו להן לפחות תופעות לוואי מהנובה טי

מה ההבדל בין ההתקנים האלה, הם כולם נחושת?

שכבר ניסינו שני חוגים לכל אחד

וההתנהגות שלהם והעקשנות והסירובים לעזור/להתקלח/מאבקים

אני יכולה לישון מוקדם ולהשאיר את הבית נוסע או שוב לא להכין שיעורים למחר ולהיות בלחץ לעבודה שלי

או שהכל יהיה פיקס ולישון מאוחר מאד

להיות במיטות, ומשם ללכת אחורה לכל משימה ועוד קצת מרווח להתמרחויות.

יש לי ילד בכיתה א בשעה 19 הוא אחרי מקלחת אוכל. אם את צריכה זמן להתאושש אחרי עבודה אז ממש לא לרשום לחוגים.

באיזה שעה אתם חוזרים הביתה?

כשהם ילכו לישון בשעה סבירה זה ישפיע גם על היכולת שלהם לשתף פעולה ( לא פותר את כל הבעיות, אבל עוזר מאוד), יישאר לך זמן למטלות הבית ותוכלי לישון בשעה סבירה ולחזור פחות גמורה מהעבודה.

הודעות ששולחים בשעות מאוחרות, האמת? שולחת פתק שלא עשינו כי קיבלנו את ההודעה מאוחר ולהעלות את העניין באסיםת הורים.

אני לאט לאט למדתי שתחילת שנה זו הצפה והרבה הודעות ולהחזיק ראש, יודעת שאחרי החגים דברים נראים אחרת

ואני אומרת לא הם ממש בכו וצרחו

יצא לי החשק להזמין להם

ומצד שני מבינה את הצורך החברתי

אבל התגובה שלהם הפתיעה אותי

שמתי להם מסך והלכתי לנוח שעה

וכשקמתי לאחד הייתה ציפיה שאזמין חבר

והשני רצה ללכת לגינה

ושניהם צרחו והיו לא מווסתים

ונראה לי שהזדקנתי בשנה

לא הייתי חד משמעית איתם והתבלבלתי שהיה

איך אתן מתנהלות מול זה?

הרצונות שלהם זהנחמד אבל זה צריך להתאים גם לי. בטח במשו לא אקוטי כמו לפגוש חבר

אמרת לא והוא מתבאס? תני לו. לא חייב לרצות אותו. הוא יצרח עד שיירגע,תתני לו חיבוק ותמשיכו הלאה בחיים

אני גם תמיד מסכימה להזמין ללכת, אפילו שיש לי ילדים גדולים שיכולים ללכת לבד ולחזור לבד אם אני מרגישה שזה ישבש את הלוז ולא מתאים לי, אז לא

ובכללי התחלות חדשות

הם חוזרים ממש מוצפים

וטלוויזיה זה עוד יותר מציף

אז לא אומרת לא להביא אם את צריכה רגע לנוח, פשוט להבין שזה התוצאה של אחרי ולנשום עמוק לקראת זה

אני מעדיפה לשבת איתם רגוע כשהם חוזרעם ואז להוציא משחק שלא הוצאנו מלא זמן- פליימוביל, מגנטים

ולשכב על הספה לידם כשהם נכנסים לקטע

קופסאות אוכל- הכנתי איתם ביחד טבלה של מה מכינים כל יום. הם החליטו מה כל יום, רק דברים שהם אוהבים. שוקולד מסכימה ביום שישי. ואז זה ממש מסודר לנו ולהם

קופסאות אוכל מכינה בערב

ושיעורי בית אצלנו זה בקטנה עכשיו.. אז לפעמים כשחוזר מהבית ספר ולפעמים בערב כשרגועים יותר

מה עם בעלך? אנחנו מנסים לסדר את הבית תוך כדי המקלחות וההרדמות ומה שנשאר אז אחרי שנרדמים

לק"י

אלא אם כן, יש להם רצון להכין בעצמם. וגם אז צריך להכין איתם או לבדוק שהכינו נכון.

יבוא יום והם יכינו. תורידי מעצמך דברים מיותרים.

היה צהרון

וחוג אחד בשבוע לכל ילד ונגמרתי

אם את שואלת אותי זה נחמד אבל לא מאסט. יותר חשוב בעיניי לשבת איתם על שיעורים ולצאת לגינה/ לעשות ערב בבית. החיים עמוסים וסה קשוח אחרי יום עבודה להתחיל חוגים גם, בטח כשאת ככ עמוסה. אז הייתי חושבת על זה שוב, מבחינת תדירות וכמות ונחיצות

מעירה מוקדם משכיבה מוקדם

מערכת אני דואגת להם כי לא ציפיתי מהם לדאוג לזה בטח לא בתחילת שנה

לדעתי הבעיה היא שאת עובדת גם אחרי שעות העבודה, והרבה. זה גוזל ממך מלא אנרגיות וזמן

הייתי הולכת לכיוון של הפחתת עבודה יומיומית מהבית ככל הניתן. את גם בנאדם.

מה יש להם חוץ מחשבון ועיברית?

אצלי הם לוקחים כמעט הכל כל יום ודי.

לא הייתי משדלת אותם להכין איתך. אפשר לחכות עם זה.

אוכל - תחליטי איתם תוכנית מראש לכמה ימים ותכיני להם זריז לבד.

תודיעי להם שחברים תזמינו רק בהמשך אחרי החגים.

ומסכימה שזה עמוס ומלא דברים קטנים ומעצבנים בבת אחת. אחכ זה מתאזן לדעתי.

לק"י

אבל אני בהחלט מכינה לה בעצמי.

לפעמים היא רוצה להכין, אז מכינות ביחד.

וגם אם יש, זה דברים שנשארים בתא לא?

וגם אם אין תא, בכיתה א' אין קיצושע או חומש הכל חוברות דקות

זה בהחלט שינוי משמעותי, ולוקח זמן להתניע את זה. זה הכי הגיוני וטבעי שעד שזה יכנס לשיגרה יותר מוכרת והמשימות יקחו הרבה פחות אנרגיה- זה יהיה איטי ומעצבן ודורש ריכוז גבוה ויותר כוחות כדי להשתלט.

לא כיף, חיבוק גדול, בעזרת השם אחרי תקופת הסתגלות לחוצה יותר זה אמור להסתדר.

עד אז, להיות בחמלה כלפי עצמך וכלפי כולכם. לא להצליף בעצמך על כל טעות, גם לך קשה ומותר להיות אובדת עצות 😉, טעויות הן חלק מהחיים והן מדייקות אותנו ומציבות לנו מטרות שיש דרכים להתקדם אליהן. לחבק את הילדים ולהיות איתם בזה גם אם אמרתם להם לא, ואגב, לגמרי יש בהם כוחות לשרוד כשאומרים להם לא.

ובבקשה, אל תשמעי את זה בטון מנוסה ומתנשא, כל כך מכירה שהתקופה הראשונה של שינוי גדול היא כבדה פי שמונה מהשיגרה שתגיע. ומה שרובנו חוות כל פעם עם ילד אחד- אצלכם זה כפול! אז זה באמת נורמלי ההרגשה שדברים יצאו מאיזון ואני מעריכה שתוך שבועיים שלושה זה יהיה בעזרת ה' מאחוריכם. בהצלחה יקרה, זה באמת לא פשוט.

משאירים הכל במגירה בכיתה, חוץ מחוברת קריאה שחוזרת הביתה לשיעורי בית כל יום. אין אצלכם מגירה בכיתה להשאיר חוברות?

ולא בסדר ששלחו שיעורי בית ב6, הייתי מוותרת באותו יום...

לא חייב חוגים אם זה מעמיס. השנה לא רשמתי אף ילד לחוג כי הרגיש שזה יותר מדי בשבילי.

כל החוסר ויסות הרגשי ישתפר עם הזמן. הגיוני שהם עדיין מוצפים מתחילת שנה.

ולגבי אוכל, לא להתרגש מזה שלא אוכלים. חבל, זה יוצר לחץ סביב האוכל. אולי תעקבי בשביל עצמך כדי לראות מה אוכלים ומה פחות (נגיד שמתי לב על אחד הילדים שלי שאם אני מביאה לו אותו כריך יומיים ברציפות אז ביום השני הוא פחות אוכל ומאז אני יותר משתדלת לגוון) אבל אל תדאגי, הם לא ירעבו...

אצלינו הדבר היחיד שהשתנה בלוז צהריים בתחילת כיתה א' זה 10 דקות שיעורי בית שהתווספו.

אתם ממש בתחילת שנה, לאט לאט תלמדו איך לסדר את הלוז בצורה יותר יעילה, וכולם יסתגלו ויהיו יותר רגועים. אל תרגישי שהמצב כרגע זה המצב הנתון לכל השנה. שיהיה בהצלחה!

תמיד ההתחלה קשה, אחר כך הם מתרגלים ואת מתרגלת והסדר יום החדש כבר יותר זורם.

בשלב הזה לא צריך לדרוש מהם לסדר את התיק.

אם זה בא מהם, אז מצוין, אבל אם לא- יותר קל לארגן לבד מלרדוף אחריהם.

בהמשך הם ילמדו לקחת אחריות ולסדר את התיק.

לגבי האוכל, אני מבינה שזה חדש לך כי בגן עם קיבלו אוכל.

לא צריך יותר מידי להשתגע.

אם הם אוהבים משהו מסויים ואין להם צורך בגיוון, אפשר לשלוח כל יום אותו דבר.

וגם אם הם לא אכלו, לא להילחץ מזה.

אפשר לנסות אפשרויות שונות ולמצוא מה הם אוכלים, אבל בלי לחץ.

אם יותר קל לך, אפשר להכין את האוכל מהערב.

אם שולחים שיעורי בית רק בערב זה לא תקין, וכדאי להגיד למטרה.

אפשר לשאול את הילדים מה היה לשיעורי בית, יכול להיות שהם ידעו מעצמם, או לבדוק אם סימנו עמודים בחוברת.

פעילויות אחר הצהריים, זה תלוי ביכולת שלך.

את יכולה להסביר להם שבתחילת השנה לוקח זמן להתרגל, ולכן כדאי פחות ללכת לחברים וכד'. ובהמשך תוכלו לחזור לפעילות אחר הצהריים.

מתי הילדים חוזרים הביתה?

יש הבדל אם מסיימים מוקדם, או שיש צהרון.

אצלינו לא היה לוז ממש קבוע.

היינו חוזרים הביתה בסביבות 14:15 אוכלים ארוחת צהריים.

לפעמים מייד אחרי זה היה שיעורי בית, לפעמים זה היה יותר מאוחר.

לפעמים היינו בבית, לפעמים יצאנו לגן שעשועים.

אחר כך ארוחת ערב, מקלחת השינה.

תתכנני את הזמן כך שהם ילכו לישון בזמן ולא יתעכבו.

אז היא הכיר את הצוות ואת רוב הילדים ופה זה חדש לו, אבל אני רואה ילדים אחרים שכבר סבבה ואצלי זה כאיחו יום ראשון שלו

עצם זה שקיבלתי המון המלצות על הגן שם עודד אותי אבל בפועל זה שונה ממש, לכן לא מסתדר לי

אבל זה לא מוזר לי כי גם בשנים קודמות היה לו קשה למרות שהכיר ילדים,

ועכשיו שהוא נכנס לגן חדש לגמרי אני לא מצפה אפילו להסתגלות עד שבועיים אחרי סוכות...

ולפעמים הרושם שיש לנו בהתחלה הוא לא הרושם שנקבל בהמשך אז אני כן הייתי נותנת הזדמנות וגם מדברת עם הגננת בערב לראות מה אפשר לעשות.

ואין וואטסאפ עם תמונות. לפחות מעודד שקיבלתם המלצות.

אבל התחלתם ממש לפני שבוע, זה נשמע לי קצת קיצוני, אבל עדיין הגיוני לשלב הזה. גם לי יש ילד בגן שממש מחורפן בבית מאז תחילת הלימודים, ויש בקרים שבוכה בפרידה. בכללי אני מכירה אותו שלוקח לו זמן להסתגל ולרוב זה קורה רק אחרי החגים. אם שבועיים שלושה אחרי החגים הוא עדיין יהיה ככה, אז הייתי מתחילה לחשוב על הכיוון של להחליף גן.

כי ההתנהגות שלו מוזרה גם בבית. אולי כי עוד קשה לו

הוא אומר "לא כייף לי שם בכלל"

תיכף יוצאים לחופשת חגים אז כל הרצף נקטע

איך אפשר לעזור לו. אולי אפשר להכין לו ספר על הגן החדש עם תמונות מהגן עם הצוות ולהקריא לו בבית. ואולי לגננת יהיו עוד רעיונות.

אני משערת שלא מצלמים מסיבות סודיות. אולי אפשר לבדוק את האפשרות לצלם רק אותו בשבילך כדי שתוכלי לדבר איתו מה עשה בגן באותו יום.

אבל לסייעת יש ווטצטפ, הם אמרו אנחנו לא צלמות אנחנו גננות...

הם פשוט לא רוצים כי תמיד ניתן למצוא פתרון כמו מייל/דדך הסייעת

כשאת נמצאת בסביבה שבה לכולם יש ווטסאפ, ולכל דבר יש קבוצה, תרגילים לשלוח תמונות. אז את מצפה לקבל תמונות מהגן במשך היום.

אבל בחברה שבה אנשים מתנהלים בלי ווטסאפ. וגם אם לחלק יש, אין קבוצות של כל מסגרת. אז לא רגילים כל הזמן לצלם ולשלוח תמונות.

תחשבי איך היה עם הגדולים שלך.

אני מניחה שאצלם לא שלחו תמונות בקבוצת ווטסאפ, ולא ציפית לקבל.

יכול להיות שהצוות בגן לא מבין את הצורך שלך בתמונות, ולא ישקיע בשביל למצוא פתרון, גיזה לא משהו שהן רגילות אליו.

הוא נוסע בהסעה לגן?

קודם כל לגבי הכניסה של ההורים לגן, גם אצלנו לא נכנסים, לא כי אנחנו מסתירות משהו, בעיקר כי כל הורה פועל אחרת, יש כאלו שנשארים הרבה זמן, מתחילים שיחות עם הצוות, עם הילדים ומפריעים להתנהלות של הגן.. אז מעבר לכמה ימי הסתגלות שבהם כן נכנסו ההורים, משהו כמו יומיים שלושה וזהו, נפרדים מהילד בדלת והילד נכנס לגן.

לגבי הבכי, יש לנו עדיין ילדים שבוכים, ויש כאלו שעדיין בוכים כל היום כמעט, הם עדיין קטנים, באים ממעון, כמו הבן שלך, ולא מכירים את שאר הילדים וזה יותר קשה.

אני לא הייתי ממהרת להסיק שקורה שם משהו, הייתי מציפה את המורכבות מול הגננת ורואה איך אפשר לעזור לילד.

וזה מה שמפריע לי

שדיברתי עם הגננת השבוע אמרתי חה זה ילד עדין ורגיש מאוד, אמרה הוא בסדר בגן, כן כמו שאמרו לי במעון שהוא בסדר בסדר ובתכלס היה פער מטורף

היום הוא בכה כל אחהצ, כבר ממש הייתי על הקצה אפילו לא אכל כלום, זה לא הילד שלי..

קשה לי להאמין שיש אלימות וכאלה אבל הקרירות שלהם מוציאה אותי מדעתי

תשאלי אותו מה לא כיף לך בגן?

מה היית רוצה שיהיה אחרת?

תשמעו ממנו מה הוא יכול ומצליח לשתף אותך. אולי כיוונים שלא חשבת בכלל.

שלא מכניסים הורים ומביאים אותם לדלת.

באיזה קטע? מה אנחנו בקורונה?

היה מפגש הכרות לפני תחילת השנה? נכנסתם פנימה?

אנחנו לא בקורונה.

הבן שלי גם התחיל גן

הוא בוכה כל בוקר שלא רוצה ללכת

אני משחקת אתו קצת בגן ואז הולכת

מוציאה אותו מוקדם ולא משאירה לצהרון…

הגננת שולחת תמונה שנרגע.

אומרת גם לעצמי לקחת עוד קצת אוויר.. יהיה בסדר

בהצלחה!

ההורים לא נכנסים לגן עצמו והצוות מוציא להם את הילדים, זה נוהל סטנדרטי בהרבה מקומות.

עבדתי תקופה במעון שיקומי, ההורים היו מחכים בכניסה והצוות היה מוריד את התינוקות מהכיתות למעלה עד הפתח.

לא שולחים תמונות בגנים שפתיים- צריך אישור מכל ההורים, אסור ככה לשלוח

את יכולה לבקש אישית שישלחו תמונות רק של הבן שלך במהלך היום, לא כל הגננות אוהבות את זה...זה עלול להפריע למהלך סדר היום כשהן שניה מוציאות טלפון.

בחינוך מיוחד- שפתי- לרוב לא אוהבים לתת להורים להיכנס, כי יש ילדים עם בעיות שונות וזה עלול לעשות להם לא טוב וכו.... למה אמא שלו באה ושלי לא... בד"כ יש הסעות.

צוות קר- תבדקי ותעכבי, יצרת קשר עם הגננת? אם לא זה הזמן, תסבירי לה שקשה לו, והוא צריך תשומת לב ויחס וחיבוק בבוקר כשמגיע.

בגן של הבת שלי ביקשו אישור מכל ההורים לצלם את הילדות ולשלוח את התמונות של כולן לכל הילדות הביתה.

בגן שלה דווקא מכניסים את ההורים לגן אם הם באים, ומעודדים לזה אפילו, אבל האמת שאני יותר מבינה את הגישה ההפוכה, שלא רוצים לבלבל את הילדים, מה שיכול לקרות כשהורה נכנס, ולכן הגיוני לא לתת להורים להיכנס לגן.

בכל אופן, פותחת יקרה, יש מקום לתחושות הבטן שלך, אז תמשיכי לעקוב❤️

ונשמע לי הזוי שלא נותנים להורים להכנס.

לק"י

וגם בעבודה שלי שזה חנ"מ- נראה לי שמותר לשלוח להורים תמונות רק של הכיתה הספציפית. נראה לי שגם חותמים על זה.

בצהריים אני מבינה שמשחררים ילדים לכניסה לפי ההורים שמגיעים, כדי שלא יקרה מצב שבבלגן של הורים שיוצאים ונכנסים יצא ילד שלא אמור לצאת.

בבוקר אני גם לא מבינה מה הבעיה להכנס (עד שעה מסויימת), אבל אולי זה שונה קצת כי זה חנ"מ.

שבכל הגנים לא שולחים תמונות לפני שכל ההורים חותמים, חנ"מ ורגיל.

לא הבנתי למה בגן של הפותחת לא מחתימים הורים ושולחים תמונות...

לגבי הסוף מסכימה איתך

הנוכחות של ההורה גם נצרכת בפרידה של הבוקר הרבה יותר מאשר בצהריים.

מכינים כמובן את הסימנים הרגילים, אבל גם חושבים לפני על כל מיני סמנים מיוחדים וטעימים. הילדים מתים על זה❤️

דוגמאות מהשנים הקודמות:

קולה- שנשמע בקול אבא ואמא

ביצת עין (הגומי הזה) - שנראה את הטוב בכל אחד

בננה - שיבנה בית המקדש (החליטו שזה מתאים🤷🏽‍♀️ אני זורמת)

חטיפים - שיחזרו כל החטופים (ב"ה כבר לא רלוונטי)

וחוץ מזה כמו סעודת שבת רגילה… לא הבנתי מה השאלה באיך לחלק משימות?

יש רעיון לעוד ברכות מתוקות?

באמת כדאי כבר להתחיל…

אבל הכי ממליצה לך לתת לילדים שלך לחשוב על רעיונות, כשזה בא מהם זה הרבה יותר כיף ויוצר חיבור יותר לחג❤️

זו הנחמה הכי גדולה שלהם שלא חוגגים עם משפחה.

מה הכוונה לחלק משימות? בחג עצמו? כדי שתספיקו לאכול?

אתם אוכלים יחד איתם בסעודות החג

אם הכוונה בין ההכנות לחג, שתספיקו לשבת בנחת ולאכול- אז תלוי בגילאי ילדים...

אחד מקלף, אחד חותך, אצלי יש אחת גדולה שאחראית על העוגות

אחד אחראי על ריקון האשפה ואחד אחראי להעסיק את הקטנים...

מסדרים את הסימנים על השולחן ביחד עם הילדים, נותנים להם תפקידים כמו לפרוט את הרימון ולחתוך את התפוח. זה כבר ממש מרגש. מתחילים את הסעודה עם הסימנים, אומרים ביחד את הברכות וטועמים ביחד. יש לנו גם ברכונים מיוחדים לברכות. בדרך כלל יש לכל ילד דבש קטן מהגן והם ממש אוהבים את זה.

לוקחים את הילדים לתקיעות שופר.

הכי פשוט הכי אווירת חג.

כמה טיפים שהגעתי אליהם במהלך השנים-

קודם כל – קופסת חג. לכל חג יש לי קופסה שאני שומרת משנה לשנה, עם משחקים, קישוטים ודברים מיוחדים לחג. השנה נפתח אותה ביום שישי בבוקר בע"ה, כדי לתת להם זמן להתרגש ולהתלהב. ילדים קטנים ממש מחכים ומתלהבים כל פעם לפתוח ולהיזכר בדברים שיש שם.

על השולחן – תיבות שנה טובה. ליד כל מקום שמה תיבת דואר אדומה קטנה, וכל אחד מכין כרטיסי שנה טובה לאחים, להורים וכו'. זה ממש חמוד, והילדים נהנים לקבל ולפתוח את הכרטיסים.

אני גם שמה לכל אחד צלחת קטנה עם סימני החג, ומכינה לכל ילד מקום עם השם שלו. ככה גם השולחן נראה חגיגי וגם חוסכים את ה"אני רוצה לשבת פה!" 😅(לפעמים הם רבים בכל אופן אבל זה חוסך לפחות חצי מהמריבות)

בסעודה – אנחנו מכינים דברים שמתאימים ברמה לילדים, וגם הם רוצים לשתף את מה שלמדו בגנים ובבית ספר אבל אחרי החלק הזה הם לגמרי יכולים ללכת לשחק,

מבחינתי הם לא צריכים לשבת ליד השולחן כל הסעודה. אנחנו אוכלים ומדברים בהתאמה לשיח בוגרים, ואם אחד הילדים רוצה לבוא לאכול – אני מביאה לו. אני לא רודפת ולא משכנעת. אכל מנה אחת? מצוין.

בוקר החג- ביום התפילה ארוכה, אז חשוב לי שהם יאכלו משהו משביע לפני הסעודה, אז לפני או אחרי התקיעות, תלוי מתי אנחנו הולכים לשמוע שופר, עושה קידוש ומביאה להם סלט פירות ולחמניה ממולאת בשר טחון, זה משביע ומזין אותם ועוזר להם להיות רגועים

לוח זמנים גדול וברור- לילדים שלי (וללהרבה ילדים בכללי) חשוב לדעת מה עושים ומה בא אחרי מה, אז אני לוקחת גליון גדול ומכינה מסלול שמתחיל בכניסת החג ומסתיים בצאת החג, לאורך זה מציירת סמלים שמסבירים מה עושים (משחקים, קידוש, תקיעות, משחקים שוב, סעודה, מנוחה וכו') וחלון סימון וכל פעם מעהבירה את החלון סימון למה שעושים עכשיו. זה ממש מפקס אותם...

ועוד משהו שעוזר לי מאוד – שקיות הפתעות. אני מכינה לכל ילד שקית עם כמה דברים קטנים כמו חטיפים קטנים ופרסים מהכל בשקל, ונותנת אותה בזמן שאני רוצה להתפלל. זה נותן לי בערך רבע שעה-עשרים דקות של שקט.

ולא לשכוח שלא כל מה שעובד שנה אחת עובד פיקס גם בשנה שאחריה. צריך לראות את הילדים, את העייפות ואת מה שמתאים באותו רגע ❤️

למשל בראש השנה- קישוטי שולחן של רימון וכו? מה עוד אפשר?

משחקים- שופרות, רימונים/דגים/חלות עגולות/גזר וכמה דברים בסגנון הזה מפלסטיק למשחקי דמיון, סולמות וחבלים שמכרו פעם באיזה דוכן בקניון עם סמלים של ראש השנה

משחק זיכרון ופאזלים ל ראש השנה, חוץ מזה כמה משחקי קופסא ששמורים רק לראש השנה ויום כיפור

ספרים על ראש השנה

קישוטים- פלייסמטים תפוחים ופלייסמטים בצורת דגים, חבקי מפיונים שונים, קישוטי פלסטיק קטנים של רימונים, תפוחים, שופרות חיתוכי שנה טובה, מאזניים וכו'

יש לי גם חבק לבקבוק יין של שנה טובה,

התיבות דואר האדומות הקטנות ועוד כל מיני דברים בסגנון הזה.

מזה שהוא מתקיים רק פעם בשנה

אצלנו גם ממציאים סימנים לכל מיני מאכלים, וגם אצלנו יש משחקים מיוחדים לכל חג, שנשמרים בארון למעלה (פאזלים בעיקר).

ואני משתדלת לכתוב לכל אחד מבני המשפחה פתק קטן לסיכום השנה שלו ולתפילה על השנה החדשה, ומצרפת לזה פרס קטן. (אני באמת צריכה לדאוג לזה השנה, תודה על התזכורת🤭) שנה אחת גם יצרתי פאזל מתמונה משפחתית, וכל ילד קיבל חלק ממנו והם היו צריכים להרכיב אותו יחד.

והייתה שנה שגם יצרתי קובץ סיפורים על הסימנים - סיפרתי אותם לאורך הסעודות, והילדים היו צריכים לנחש באיזה סימן מדובר. (אולי השנה אמחזר את זה, כי הקטנים דאז גדלו ויוכלו עכשיו להשתתף)

מעבר לזה, אני חושבת שחשוב להשקיע בתפילות - מחזורים למי שיכול להתפלל, מחזור לקטנטנים בשביל הקטנים, ובעיקר - הסבר לילדים לפני שאני מתפללת בעצמי, שעכשיו משתדלים לא להפריע... (נראה אם זה יצליח השנה)

כי זה הכי נוח מבחינת הילדים

והשנה גם שאלנו אותם והם אמרו שהכי טוב בבית..

שולחן-שמים קישוטים מיוחדים על השולחן- ראנר מיוחד / מפה חדשה / מפיות וכלים חדפ חגיגיים (כדי שלא אצטרך לשטוף כלים כל החג.. מוריד עומס). היתה שנה שהבת שלי הלכה אתי לחנות ובחרה קישוטים לשולחן וכל שנה היא שמחה לערוך ולקשט אתם.

סימנים-גם אנחנו ממציאים עוד סימנים והילדים ממש מתלהבים וחושבים גם בעצמם. למשל- מנגו-שנתמוגג משמחה, קינואה-שלא נקנא באחרים, קולורבי-שנשמע בקולו של הרבי בננה-שנתבונן בטוב שה' נותן לנו וכו'.

תפילה-אפשר לקנות לבנים טלית. לקטנים-להכין שקיות עם ערבוב של חטיפים כדי שיתנו להתפלל, להביא משחקים קטנים שאפשר לשחק על הרצפה בשקט, להביא כלי רכב-בימבה וכו' שיוכלו לשחק מחוץ לבית הכנסת

ההורים מכינים מעטפות עם שמות בני המשפחה, וכל אחד כותב כרטיס ברכה/ ציור לאחרים.

מעסיק אותם יופי בערב חג.

הייתה שנה שהיחס בין האחים היה מאתגר במיוחד, עשיתי פרוייקט שכל אחד קנה מתנה לאחים שלו והביאו אחד לשני בערב חג.

עצם זה שכל אחג בא איתי בנפרד לחפש מתנות, שהיו צריכים להשקיע מחשבה מה ישמח כל אחד, שקנו מיוזמתם משהו בשביל האיר, ובסוף עוד הביאו לו את זה,

ממש עשה טוב לאווירה משפחתית.

באמת הרגשתי שמשהו זז להם מקנאה ותחרות לנתינה ופירגון.

זה היה חד פעמי כי באמת דרש השקעה ממני בלכוון ולדבר, ולעודד אותם לחשוב טוב.

זה היה תהליך שלם.

אבל אולי זה יכול לתת השראה.

אפשר נניח להכין בנק מילים, וכל ילד צריך לבחור מילה שמאפיינת כל אחד מהאחים, ואתם תוסיפו גם עוד כמה.

את ההכנה אפשר לעשות עם הצאט שיתן רשימת מילים ולהדפיס ולגזור

ואז הם רק צריכים ליישם.

אפשר גם שכל אחד מכין משהו לחג. מנה אחרונה, עריכת שולחן, דבר תורה, חידון, וכד'

אפשר אחד תוכן אחד משהו פיזי.

מה שזורם לך.

אם אפשר כדאי לקנות משחק שווה לחדש בחג, זה יכול להעסיק שעות.

אחרי החג להחביא עד כיפור.

אם יש לך קטנים, אולי כדאי שבעלך יתפלל בותיקין כדי שתוכלו לאכול בשעה נורמלית ובכלל, שלא יהיה חצי יום בבית כנסת כי יומיים רצוף ולדאוג לכל הארוחות והכל, באמת יכול לצאת קצת קשוח.

להכין את הקטנים לתקיעה שופר. (בקטע שלא יבהלו שזה אזעקה או בכללי ילדים עלולים להיבהל)

אפשר להשמיע ביוטיוב כדי שיבינו ולא יהיה תיאורטי.

כדאי להכין אוכל שנוח לתת לילדים בחופשיות שלא עושה הרבה לכלוך ולא חייב לחמם.

למשל שבלולי פיצה או שניצלונים.

שלא ינשנשו ביסקוויטים כל היום עד הארוחה.

אם יש גדולים לעשות רשימת תורנות.

4 ארוחות צריך יותר סדר מבד"כ.

מי עורך, מי מפנה, מי רוחץ כלים.

אם יש בעיות עם המקומות, כדאי לדון/ להחליט מראש ולשים כרטיסי שמות,

עדיף טנטרום שעה לפני הארוחה ולא דקה לפני שהכוס קידוש כבר ביד.

בסעודות בערב כדאי להאכיל טת הקטנים בזמן התפילה ככה שבזמן הארוחה עצמה הם יוכלו לפרוש לשחק ואתם תוכלו לאכול ולשבת עם הגדולים יותר ולהנות מאווירת החג.

לנשום עמוק ולזכור שעם כל העומס, בסוף אתם בבית שלכם ויש לכם גמישות מלאה בקבלת החלטות. לא להתקבע על מנהגים, לאט לאט תמצאו את המינון האידיאלי.

לדאוג למשהו שישמח אותך בחג. אולי את מאלה שכרגע לא חושבות שזה מה שיטריד אותם ובעיקר דואגות לתפריט וקניות ולו"ז ותעסוקה לילדים,

אבל אז מגיע החג וזה כן עלול להיות קצת מבאס.

אז גם אם אין לך זמן לחפש שמלה/ מטפחת/ בושם

לפחות איזה פינוק קטן (אפילו משהו אכיל)

דיברתי על גמישות, אבל בא לי לשתף שליל הסדר הראשון שעשינו בבית שכחנו לדאוג לקערת סדר. רבע שעה לפני הדלקת נרות חיפשנו אלתור,

לא היו לי קעריות חד"פ או מכלי הפסח.

מצאתי חבילת מנגטים סגורה

ומגש עגול חד"פ (האלה של המשלוחי מנות) גם כן חדש שקניתי ולא השתמשתי ולא נגע בחמץ.

הדבקתי מנג'טים על המגש והרי לנו קערת סדר.

במילים אחרות- תהיו סלחנים מול המציאות, לוקח זמן ללמוד איך עושים חגים בבית. הכל טוב!

לנשום עמוק, בסוף הכל עובר, מטעויות לומדים, ובסוף זוכרים את הדברים הטובים.

שנה טובה וחג שמח!

איזה כיף מזל טוב

תחילת הריון זה דבר מעייףףףף

תכפילי פי כמה כשזה הריון תאומים! מזל טוב מרגש

ותשמרי על עצמך עם ההתכווצויות

תאומים זה קשוח.

ויכול לגרום ליותר חוסרים שעלולים גם להגביר עייפות.

איזה קטע יש עכשיו עם תאומים.

נהיה נפוץ. 😅 (ילדתי תאומות לפני כ3 חודשים)

בבריאות שמחה וידיים מלאות.

זה ממש לא רק את...

ובהיריון תאומים עוד יותר...

הריון תאומים זה קשה ממש, הרבה מעבר לפי 2, תנוחי, תפרגני לעצמך ותשתפי מי שנוח לך שיעזור

זה נשמע כמו ניסיון מאוד קשה.

קשה לפרגן במצב כזה, ולא בטוח שאני הייתי מצליחה לפרגן במצב כזה (הכוונה לשמוח באמת בשמחתה).

לטרפד לא הייתי מעיזה, כי לכי תדעי אם יבוא יום והיא תשמע על זה בצורה הפוכה מאיזה מישהו וזה יגרום לאי נעימות מאוד גדולה. סיפורים היום מתפשטים כמו אש.

וחיבוק על ההתמודדות!

אני לא אטרפד כי זה אסור לי הלכתית

אז מבחינתי זה מספיק

אבל היצר הרע עובד שעות נוספות באילו ואם...

ואפילו לפעמים עולה בי תפילה או משאלה שזה יטורפד לה ממקום אחר (זה לא כזה מופרך, אבל אני כמובן לא אגרום לזה לקרות)

ומנסה ממש לחזק את עצמי שכל אחד ומה שמוכן לו משמים

האמת שלא ממש הבנתי את הפרטים,

וכתבת שבכוונה כתבת מעורפל.

אבל יכול להיות ששווה לך להתייעץ עם רב? זה מתאים לך/לכם? כדי להבין מה הדבר הנכון לעשות. יש דברים שאם זה בא על חשבונך אולי זה לא נחשב לטרפד לה אלא לדאוג לעצמך?

זה לא המקרה, כי אם אספר את המקרה יזהו אותי

אבל זה על אותו עיקרון

נניח שהיא אמורה לקבל קידום בעבודה, שהקידום הזה יגרום לתקופה (מדגישה שזה לתקופה, כי אח"כ זה אמור לחזור לקדמותו בע"ה) להרעה בתנאים שלי. דבר שידעתי מראש כשנכנסתי לעבודה שיכול לקרות והסכמתי לזה.

בין היתר אני ארד לתקופה בשכר שלי, ואצטרך לעבור לעבוד ממקום שפחות נוח לי ורחוק לי משמעותית מהבית, אבל שוב ידעתי שזה יכול לקרות מראש.

עכשיו יש אופציה, שאם המעסיק ישמע נקודה ספציפית אצלה, הוא פחות ירצה לגייס אותה עכשיו, בנקודת זמן הזאת, וידחה את תחילת העבודה שלה לתקופה אחרת, שלי תסתדר הרבה יותר טוב מבחינת כל הנ"ל ואז כל ההרעת תנאים לא תשנה לי כל כך.

אני יודעת על הנקודה הזאת כי אני מכירה אותה קצת, אבל הוא לא יודע ואני כמובן לא אגלה לו. אבל לא מופרך שהוא ישמע את זה ממקום אחר. ההעסקה שלה עדיין לא סגורה מאה אחוז, נראה בכיוון טוב.

ולה עצמה, זה ממש קריטי דווקא עכשיו לקבל את העבודה הזאת

לכן אין פה מקום לשאול רב, זה זכותה, ואני ידעתי על זה מראש.

יוואו איל אני מבסוטה שהצלחתי למצוא דוגמא שתסביר ממש את הנקודה, ועדיין שזה לא יהיה המקרה שלי

תודה השם

ותודה לך שהגבת

ערב ראש השנה עכשיו

אולי תתפללי שבזכות שאת עומדת בניסיון

תהיה לך שנה טובה ומוצלחת במיוחד בתחום הזה

ותעריכי את עצמך

לפעמים מרוב שברור לנו שלא נעשה משהו שאסור

אנחנו לא מעריכות את עצמנו על זה

כן ברור שלא תעברי על ההלכה

אבל עדיין מגיעה לך הערכה על ההתגברות

רציתי לעזור, ובסוף דברים השתנו כך שהעסקה שהצעתי בעצם פגעה בי (לא באשמתה) אבל היא לא הציעה לי לחזלש את העזרה והתחלתי להרגיש איך הלב מתעצבן ומתרעם.

אז קודם ממש ישבתי ואמרתי לעצמי שזה בסדר, ומכעיס שדברים לא הסתדרו, באמת משהו שהיה לי מאוד חשוב שלא יצא לפועל רק בגלל העזרה שהצעתי בהתחלה.

ואחרי זה חיזקתי את עצמי שה' יכול לסדר הכל, ושום דבר לא מסובך בשבילו, ואם הדבר שלא הסתדר טוב בשבילי אני מבקשת שזה יסתדר בקלות, ואם לא אז שאצליח לקבל את זה בשלוות נפש. זה הכניס בי הרפיה כזו שבאמת שימחה אותי..

בהצלחה רבה גיבורה ♥️

כי גם פה במקרה שלי היא ידעה שזה הולך לפגוע בי, אבל יודעת גם שאני מודעת לזה והיא נקלעה לאירוע בטעות, זה יכול להיות כל אחד אחר שאני לא מכירה.

ועדיין היה לי קצת מקום בלב שבגלל ההכרות שלנו היא תנסה לחפש משהו אחר ולא לגרום לי להיות במצב שהוא ממש לא טוב לי, אפילו שזה לתקופה.

תודה שכתבת, חיזקת אותי ממש

ושולחת לך חיבוק חזרה והרבה כוח, השם ישלם לך ממקום אחר יש לו שפע אינסופי!

האמת הייתי סומכת על תחושת הבטן שלך שזה מהאנטיביוטיקה. לא יודעת אם זאת סיבה לא לתת, אולי לנסות לבקש סוג אחר.

• בעלון הרשמי של אמוקסיצילין מופיעות כתופעות לוואי נוירולוגיות/התנהגותיות: היפראקטיביות הפיכה, אי־שקט (agitation), חרדה, נדודי שינה, בלבול ושינויים בהתנהגות.

• יש אפילו דיווח רפואי ותיק על שינויים התנהגותיים בילדים לאחר amoxicillin-clavulanate.

• במחקר שעקב אחרי תופעות לוואי בילדים, דווח גם על היפראקטיביות שיוחסה לאמוקסיצילין.

• מצאתי גם דיווח מ-2026 על מקרה של agitation בעקבות אמוקסיצילין, אם כי זה היה במבוגר ובתגובה הרבה יותר חריגה, ו

וואי אני בשוק מזה

ובפעם הבאה שיצטרך אנטיביוטיקה (בתקווה שלא תהיה חח) - תבקשי מהרופא סוג אחר.

מעניין לבדוק אם עכשיו זה אותו סוג אנטיביוטיקה שקיבל בעבר.

קרה לנו משהו כזה עם תרופה לייבוש נוזלים באוזניים. ובאמת בתופעות לוואי היה כתוב דברים כמו עצבנות וחוסר שקט.

השאלה אם להפסיק עכשיו?!

בעיניינים רפואיים. הוא חרטטן לא קטן והוא ימצא לך תמיד איזה מחקר נידח שלא עבר ביקורת עמיתים שמאשר בדיוק את החשש שלך, כדי להתחנף אלייך ולרצות אותך.

בכל מקרה מסכימה שזה ממש מוזר והייתי אומרת לרופא פעם הבאה שתהיו אצלו

לכל תרופה יש תופעות לוואי נדירות ויש נפוצות.

הרופא מקבל החלטה אם לשנות תוך כדי טיפול.

בנוסף, חשוב שזה יהיה כתוב בתיק הרפואי של הילד

במיוחד שהתופעה חוזרת בפעם הדשנייה.

כי סטרפטוקוקוס יכול לעשות תופעות נוירולוגיות שמשפיעים גם על ההתנהגות

האמת שיש לו מלא פעמים דלקות באוזן (עניין תורשתי) ואני ממש נמנעת מאנטיביוטיקה.

הפעם הזאת הוא כבר שלושה שבועות עם חום עולה ויורד, צינון שיעול וכו, אז ברור שהאוזניים גם יצטרפו לחגיגה.

הלכנו איתו לרופא שהביא ישר אנטיביוטיקה בגלל האוזן. אני לא רציתי לתת וחיכיתי ובאמת חום ירד.

אבל אחרי שבוע שוב עלה ואז הוא התחיל גם להקיא והיה ממש לא נעים, הלכנו איתו למיון כנראה שהתייבש מרוב ההקאות..

לא ראו משו חוץ מאודם באוזן, ובבדיקות דם עליה במדדי דלקת, אז הם מניחים שזה דלקת אוזניים (למרות שאין אוזניים חריפות ) (ומה הקשר ההקאות)

עשינו גם צילום חזה, תקין בה

בכל מקרה מתחילים אנטיביוטיקה בגלל החום הגבוה והאוזן

לא יודעת🤷🏻‍♀️🤷🏻‍♀️

זה המדד הכי טוב. אבל תפני לרופא שיראה אולי לתת סוג אחר. יכול להיות אבל שההתנהגות היא מהמחלה עצמה. חום גבוה וגם בכללי מחלות זה משבש הכל. לפעמים אצלי אחרי המחלה כבר, היה עוד שבוע של עייפות ועצבנות.

באוזן יש את מרכז שיווי המשקל של הגוף לפעמים כשיש דלקת היא יוצרת לחץ על האיזור הזה וזה גורם להקאות. כמו שיש אנשים שמקיאים בנסיעה

נתתי לו תרופה שהיה בה סטרואידים ובתופעות לוואי היה עצבנות וחוסר שקט והוא באמת הפך לילד אחר וזה היה מלחיץ. כשסיימנו את התרופה הוא חזר לעצמו...

הוא רוצה לעשות עוד בדיקה פיזית כדי לשלול החמרה של הדלקת או משו אחר ואם לא ימצא סיבה אחרת לאי שקט יחליף את האנטיביוטיקה

בול כמוך.

מזל שאני אחרי לידה, אז הרגש על אש קטנה🤭🤭🤭

איזה חשק זה עושההה 😂 התינוקות מתוקים מדיי ואיזה כייף שיש עונה חדשהה

זה רק עשה לי חששות- הייתי ממש מרגישה את הכאב כשראיתי את הנשים בצירים

הזכיר לי את הכאב, הלא נודע.

כמובן בסוף אחרי- זה רק התמוגגות, כמה זה כיף אחרי...

זה יותר עושה לי חשק לתינוק

פחות לכל מה שסביב חחח הסוף הריון והלידה עצמה זה באמת קשוח

עכשיו אני אתלבט אם לראות עכשיו או לחכות לשלב שאני אהיה בהריון ולקראת לידה לפתוח את הצ'אקרות

לא רואה בייבי בום, אבל הייתי בערב נשים ענק השבוע שלדעתי הרוב שם היו בהריון.. עשה לי חשק מטורף

מהווה איזה שהוא תגמול עבורם (אולי פרסום וכו)

אבל עצם הצפיה יש בזה פרסומות וזה מפרנס

(לי לא מפריע, אבל כתבת שלך כן…)

אני בדיוק לפני כמה ימים אומרת לבעלי נראה לי שאני יהיה מוכנה עוד מאט

אני אתמול ב3 לפנות בוקר אחרי שעות של צרחות - לא משנה, שכח מזה כרגע 😅