סתם סתם..

האמת שאלה מעניינת. יש לי תחושה שלכל אחת תהיה תשובה שונה. 

תודה לכל המגיבים 😊

מרגיש לי פשוט שמצופה ממני כגבר להיות משהו מסויים שקשור לבטחון, הובלה וראליות בלי קשר או התחשבות באופי שלי ובמי שאני

או שאולי יש איכות גברית שמתבטאת אצל כל אחד דרך האופי ותכונות הנפש שלו

ומעריך שרוב המגיבות יסכימו. אבל אלו לא התכונות הגבריות היחידות.

תמצא את התכונות שכן יש בך ותחפש מישהי שזקוקה להן. 

נתת לי נקודה למחשבה

איזה איכויות יש בי שאני יכל לתת

תודה❤️

בהתאמה אישית לחצי השני בזוגיות

אין לדעתי מאפיינים קבועים וחד משמעיים לגבריות 

משהו שמשדר בטחון, שאפשר לסמוך עליו

זאת הגדרה לא מדויקת (אפשר להצמיד את ההגדרה הזאת לכמה וכמה תכונות שונות ).

אבל בעיני , כשגבר משדר בטחון , זה גברי 

נמצאות בכל פרט ופרט ששייך לקבוצה זו, כדרכן של סטיגמות.

התוכן שלהם תלוי תרבות והקשר.

משיח עם הרבה חברות-

כולן רוצות גבר, ואז כששואלים "מה זה גבר בעיניך" יש באמת מגוון של תשובות.

אבל, בהתחלה של קשרים ולפני שהן מכירות לעומק את הבנאדם- נראה לי לכולן חשוב לראות שהגבר מסוגל להוביל את ההתרחשות ויש לו ביטחון מסויים. 

זה פשוט דבר שכולנו רוצים להיות חזקים ונעימים תמיד אז לא כל כך ברור לי מה גברי בזה

ואם זה כן גברי אז זו בעצם בקשה להיות משהו בלי קשר למי שהגבר בפועל

במילה אחת- אחריות.

נראה לי פשוט צריך להיות הכי טוב שלך, להביא את עצמך למיטב, ומשם למצוא למי להעניק אותו כמו שכתבו..

אשתך לעתיד לא צריכה רק להרגיש בנוח איתך אלא גם בטוח איתך. זה נראה לי מה שהופך בחור מחבר פוטנציאלי לבעל פוטנציאלי.

(ואם זה מנחם אותך.. לא רוצה ללכלך אבל אתה בחברה טובה. היום הרבה גברים לצערנו לא לגמרי גבריים וכן להפך אצל נשים. השפעת התרבות. זו אחת הסיבות שאני מתחברת לאנשים מפריפריות... משהו בגבריות ובנשיות שם פחות מבולבל.)

לגבי טענת הגבריות - שמעתי מהרבה מדוייטות את מה שאת אומרת.

פותח השרשור - תנוח דעתך. אני שיא ה"גבר גבר" והמדוייטות הנ"ל מצאו סיבות אחרות לפסול... 

ביטחון זו התחושה שבעקבות זה...

תחושת בטחון זו אכן תכונה שאישה זקוקה לה מהגבר שלה. 

אני חושב שאחריות זו תכונה אוניברסלית. גם אשה צריכה להיות אחראית אם כי זה לא אחד מהדברים שיושבים לי בראש כשאני חושב על נשיות.

אולי יותר בכיוון שלא תהיה חסרת אחריות. 

ואם לדייק - אישה צריכה לתנהל בצורה מאוד מסויימת כדי שגבר יוכל להתנהל כך.

שימי לב שלא שללתי לחלוטין, אבל סייגתי מאוד. פרשנות לא נכונה לנ"ל יכולה להפוך את האיש לעבד ואת האשה לטפילה.

קצת מקצין כמובן.

אז לא בטוחה שהבנתי אותך

אשמח אם תכתבי לי במילותיך למה את מתכוונת באחריות אצל הגבר.

חג שמח!

כי אני מסכימה עם דברי הרב פרידמן ופשוט לא הבנתי מה הבעיה בעיניך. 

אם הבנתי אותך נכון, אז כן לבחורה יש חלק בזה כי יש משמעות לדינמיקה ביניהם. כל בחור שגדל בצורה בריאה הוא גבר באופן טבעי אבל מי שתוציא ממנו את המקום הזה תהיה מישהי שיכולה להעריך אותו. מישהי שנמצאת ביחס אליו במקום שהיא "מרימה עיניים" אליו. אחרת היא לא תוכל לכבד אותו. 

בד"כ בהתחלה כשאוהבים זה קל להתנהג ככה, אבל אח"כ אחרי חתונה וכו' כבר צריך להזכיר את זה לעצמנו ולפעול לפי הדרכה כי השגרה שוחקת...

אז בעצם זה תקין שגבר ירגיש לא מספיק גבר ליד נשים מסויימות שלא מתאימות לו והן ירגישו לא מספיק נשיות איתו כי הם לא מתאימים.

מה אומר?

עצמאות שמח גם לך

מלבד החלק של ה"תקין". אולי הייתי אומר שהם לא מתאימים זה לזו. אבל לא לזה התכוונתי.

התכוונתי שאם לא מבינים נכון את עניין נטילת האחריות שהרב דיבר עליה, הגבר יכול להפוך ל"אשם" בכל בעיה שצצה או לעבד שחייב לעשות הכל והאישה לילדה קטנה שמצפה שיעשו הכל בשבילה.

אם מבינים את דבריו כ"הגבר יקח על עצמו שהבעיה תפתר" (לצורך העניין, גם אם הפתרון בפועל יהיה על ידי האישה דווקא) ובמקביל האישה תישען על הגבר ותתן לו את התחושה שהיא בוטחת בו ובפתרון שלו והולכת אחריו - מצויין בעיני.

כן אני מסכימה איתך אבל זה נראה לי חשש רחוק, כי במציאות הרבה נשים יותר מדי לוקחות אחריות ולא סומכות על הבעל. זה יוצר מצב באמת עצוב... (אני אישית סובלת מזה בבית עם ההורים שלי...) אבל כן אני יכולה להבין אותך כי מי שלא לומד לעומק ורק שומע באופן שטחי יכול להסיק ככה. מי שלומד יודע שגם לאשה יש תפקידים ואחריות חחח

לכל אחת יש את הנקודה שיותר חשובה לה בגבריות. במקרה שלך בעל שלוקח אחריות.

בקרוב בע"ה יגיע זה שחסרה לו אישה נשית ונפעלת וישפיע עלייך שפע של טוב (ואחריות ;) ). 

הגענו למסקנה שהכל שטויות במיץ עגבניות?

העיקר שטוב לזוג ביחד ומתאימים. כל השאר זה רק נושא להתפלספות בפורומים..

כל אדם הוא עולם ומלואו

מזל שהקב"ה מזווג זיווגים

אחריות במובן של לקיחת אחריות, ויוזמה.

אני מטפל בדברים. אני דואג לזה.

'עלי' מה שנקרא.

אפשר לסמוך עליו. ראש גדול לוקח על עצמו.

לא במובן של מסתכל לצדדים לפני שחוצה את הכביש כדי חחצות בבטחה ואחריות,

במובן של אני מטפל בדברים (מסויימים כמובן) אל תדאגי.

מקווה שמובן

בטחון בעיני זה אמירת הנני.

אני פה. תמיד. בכל מצב. קודם כל בפן האישי זוגי נפשי- אני פה, תמיד. קשוב.

ובפן המשפחתי, כספי וכל מה שמתלווה לזה.

הנני. 

לדעתי זה משהו ששני בני הזוג צריכים בזוגיות. לא יחודי לגבר למשל.

ייחודי זה יציבות, אחריות, אקטיביות.

מישהו שאפשר לסמוך עליו.

זה מצריך אחריות ומביא ביטחון.

היא כה חשובה וקריטית לאשה.

ולכן הפסוק שינה ולא כתב "אל תבטחי בבן"

אלא "אל תבטחו" מפני הרגישות שבהבנת נפשה

הענוגה של האשה הכמהה לבטוח בבן זוגה

לעמוד באיזה מבחן ציפיות כדי "להוכיח" שאתה גבר.

מה שיונתן קליין עזר לי להבין (כדאי לעשות גוגל), זה שאני לא צריך להיות משהו "אחר" כדי לזכות ב"תואר" הנכסף, אלא לכל אחד יש אריה בתוכו שרק מחכה לפרוץ, כשצריך פשוט להתחבר אליו ולנהל אותו נכון.

על הדרך המליצה, מכירים את השיר של אהרון רזאל "שאלו פעם את הרב שך ?למה אומרים שלא עשני גוי ולא אומרים שעשני יהודי? ענה הרב ואמר, הקב"ה עושה שלא תהיה גוי, אתה עושה שתהיה יהודי ".

דורשי רשומות אמרו שאותו דבר גם לגבי ברכת שלא עשני אישה 😀

גבר צריל להיות הסחע להישען עליו במערכת הזוגית, שלא ייבהל, שלא יירתע, כי אשה היא תנודתית מטבעה.

כשהגבר מראה יציבות ומשרה תחושת אחריות וביטחון, האשה יכולה להיות אשה באמת, וחרוב זה מה שמאפיין את כל מה שנשים יגידו שגברי בעינהן- פרמטרים שהמכנה המשותף בינהם הוא התכונות הללו.

לגבר אין תנודות? אין לו רגשות, שבירות, בירורים, מצבי רוח,

אני פשוט לא מבין מה הצפיה הזאת

אני נבהל

אני מפחד

אני לא תמיד יציב וחזק

מה אתן רוצות ממני??

חיפשתי מישהו רגיש, שידע להקשיב לי, שתהיה לנו תקשורת טובה. מישהו עניו, שאדע שירצה בטובתי.

את הביטחון וההתנהלות הכלכלית - דווקא אני מביאה לבית.

ודווקא קשה לי כשבעלי מנסה להיות "גבר" או כשהוא מתעקש על דברים. אני פחות מעריכה את זה. יותר מעריכה כשהוא מבין ומתחשב.

ודווקא שמחה כשהוא משתף ברגשות.

וחוץ מזה שבעלי הוא בן תורה אמיתי. שבאמת לא יודע "צורת מטבע" ולא מבין הרבה בעולם הזה. אבל הוא מביא לי את העולם הבא...

אז באמת, אל תחפש להיות מה שאתה לא. ובעזרת ה' תמצא את מי שתרצה דווקא מישהו כמוך.

טוב לשמוע עוד מבט על הגבריות

באמת מה שאת מתארת יותר תואם אותי

כנראה זה באמת משתנה בין כל אחד ואחת

גם בעלי היה אברך תקופה ארוכה מאוד,

וגם הוא בכלל לא מתעסק בענייני העולם הזה.

גם אני מאוד רציתי את התורה ועדיין אוהבת אותה מאוד, ומעצמי אני מאוד לוקחת אחריות ושולטת, וזה היה כביכול המצב הטסעי, עד שהבנתי שזה מפריע לי שזה לא כך. אז ברור שכל אשה נמשכת לדבר אחר, אבל הבחור שאל מה 'גברי' בעיננו. לא מה מידות טובות ומה בעיניינו הגדרה של החור צדיק.

דרך אגב מכירה לא מעט אברכים שמתמצאים בעויילם הזה ולמרות שהאשה המפרנסת העיקרית הם עדיין נוטלים אחריות על הניהול...

שאשה מפחדת בד"כ.

ברור שגבר יכול להישבר, להרגיש תנודתיות וכל מה שאמרת, אפילו מומלץ, להביע רגשות שהאשה תרגיש אותו!

הכוונה ביציבות זה שידע מה הוא רוצה מעצמו ויתנהג ככה.

אחריות, יותר במובן של יוזמה והובלה.

גבר הוא חץ, בחינת נותן.

אשה היא כלי, מקבלת.

בנפש, בגוף ובנשמה.

אצל אחת יציבות משמעותה בפן הכלכלי ואחד תרצה מישהו שהלוז שלו קבוע. סתם דוגמא.

אתן דןגמא מה חא מצטייר גברי- לא יודע לאן נצא לדייט תחליטי את.

לא בקטע של לשאול יש משהו ספציפי שתרצי?

אלא סןג של חוסר החלטיות כזה.

מקווה שהובנתי...

שוב מבהירה,

אם צמיד תמיד הוא מטיל את האחריות על הרעיונות לדייטים על הבחורה האם זה מעיד על גבריות?

לא יודע

אין לי רעיון

אין לי שמץ

על זו הדרך...

לא משהו חד פעמי ברור, ולא ממקום של נחמדות, את רוצה לבחור לאן ללכת?

חלק מהתלבושת

בהכי פרימיטיבי- מי שיש לו עמוד שידרה, נוכחות בטוחה ואת האפשרות לגונן "ולשמור על הבית".

יש הרבה מאד נשים ש"לובשות את המכנסיים בבית" וזה נוח לשני הצדדים וזה לא הופך את הגבר שלה לפחות גברי כל עוד היא מרגישה שהוא לגמרי יתמוך בה ויהיה שם בשבילה לא משנה מה

השתדלתי לא להגיב בנחרצות כי בסוף לכך זוג מה שמתאים לו.

דוגמא שהבאת בסוף היא בול ההגדרה של חוסר גבריות. יכול להיות שזה מתאים לזוג אבל גברי זה לא. 

שאנחנו עומדים במסדר באמצע הלילה, רטובים עד לשד עצמותינו ויש רוח קרה שלא מפסיקה להכות. רועדים עד כדי כאבי שרירים בבטן. המ"מ מסתכל עלינו בבוז מעורב ברחמים, הוא בדיוק רטוב כמונו ולא רועד, עומד יציב.

אני מחליט להשתלט על הנשימות שלי, מנסה לנשום עמוק מהאף ומתחיל להרגיע את הקצב. אני יודע שבתוך הגוף שלי יש חום של יום קייצי רותח, 37°.

אני עם עיניים עצומות, שם לב שהפסקתי לרעוד. העושר פשוט מתפשט לי בתוך הגוף. אני מרגיש זקוף ויציב. לא יודע כמה זמן עבר אבל אני שומע את הקול של המפקד שלוחש לי "כל הכבוד גבר"

זאת הפעם הראשונה שהרגשתי זכר.

להיות זכר, זה לזכור שיש לך בפנים את כל הכוחות שאתה צריך כדי להתגבר. זה לצאת מאיזור הנוחות ולפעול. זה לרוץ קדימה גם עם כואב. וזה עוד הרבה דברים.

אם תרצה להרחיב אופקים ממליץ להתחיל עם הספר "דרך גבר". כדאי לך...

אבל אני בת ואני גם משתדלת להיות כזאת

אני חושבת שכולם צריכים להיות כאלה, זו גבורה פנימית, זה יהודי

אולי זה יותר חשוב לגברים באמת 

שנאמר "עמוד כגבר והתגבר"

אגב כתוב יפה 

לא התכוונתי להמעיט מהקושי

ומעולם לא חוויתי אותו 

(כן חוויתי אתגרים אחרים)

זה לא משנה לעובדה שחונכתי להתגבר על היצר ולקחת שליטה ואחריות על עצמי, כי חונכתי שיהודי = מל"ך (מוח לב כבד) 

להשליט את הרוח על המצב הגשמי

תמיד ראיתי באנשים אצילים ואמיצים כאלה דמויות לחיקוי, זה אופי של מנהיגים, וכל אחד צריך להנהיג את עצמו...

כשאני קראתי את הסיפור שלו בעיקר הייתי מבסוט מזה שעברתי את התקופה ההיא.

עכשיו אני רק שוכב קפוא בין השיחים במארבים ויזומות.

אז מאחל לך להשתדל לגמול חסד, לעמוד בניסיונות של צניעות ובעיקר לידות( קלות ככל האפשר )

אמן... 

(לא ממש הבנתי אותך בשורה השניה... בהצלחה בכל אופן)

אז בהצלחה באמת ותודה רבה

לכל אחד יש מהות זכרית ומהות נקבית.

מהות הנקבית היא להתמסר לההויה, הפנימית (או החיצונית) ומוכנות לחוות אותו ואילו תדר הזכרי להסתכל למציאות במשקפיים של התודעה.

לפי זה בסיפור לעיל, אם הייתי מתמסר לקור וממשיך לרעוד (ככל הנראה היה מתעורר בי גם רגש של כשלון והייתי מתבחבש עם זה)  הייתי במהות הנקבית. התודעה שהתעוררה בבחירתי ונכנסה לפעולה כביכול מבחוץ וגרמה לי לצאת מהסיטואציה, זאת המהות הזכרית.

באופן כללי, הגברים יותר מזדהים עם התדר הזכרי והנשים עם התדר הנקבי אבל ודאי שיש, במיוחד בדור הזה, המון נשים בתדר זכרי וגברים בתדר נקבי.

אם זה טוב או לא?

ממש גרוע!  זה מה שהורס את המשיכה המינית וזה תמצית הבעיה של כמעט כל הבעיות המיניות והרבה מהבעיות הזוגיות.

עייני בהקדמה לספר דרך גבר או בגרסא לנשים "אהובתי היקרה"

מעניין... אני לא אמורה להיות תמיד בתדר זכרי או תדר נקבי, זה לפי הסיטואציה ומה שהיא דורשת

פסיכולוג קליני (כמובן יהודי..)

זה נכון,

אבל באופן כללי התדר הנקבי זה הבית שלך. שם תהיי בפחות מאמץ ויותר רגועה.

אלה דברים שבאים לידי ביטוי בזוגיות ארוכת טווח ביתר שאת וביתר עוז אבל טוב להתכונן לפני.

הרחבת את דעתי

למרות שיש איזה קטע שזה שהגברים מתעורר החלק הנקבי זה קשור להתקרבות שלנו לגאולה,

בסוף ההתמסרות שתארת היא האידיאל,

מה לעשות שהעולם שלנו מורכב המבולבל ולכן אנחנו זקוקים לדעת ולשליטה

אבל באופן עקרוני לפחות בעיני ההתמסרות להויה היא האידאל

כך מסבירים גם את התדר הזכרי של הנשים היום, "אשת חיל עטרת בעלה"

זה נכון לאחרית הימים אבל בעולם הזה יש תפילין של יד ותפילין של ראש. קדושתו של תפילין של ראש גדולה יותר כי דווקא בתוך הבלבול ומורכבות רצה המלך לשכון.

ד"א מצידי, תן לי בקתה במדבר ותשאיר אותי בוויפאסנה, בתדר הנקבי שלי. מה נעשה שאדם לעמל יולד

אבל לא יודעת בדקתי עליו קצת בגוגל עכשיו לא עושה לי חשק לקרוא... נראה גס

מישהו גבוהה מהן, 1.70 פלוס עדיף. עם זיפים, ושרירי. 
מישהו שהיה בצבא עדיפות קרבי, אם אתה מופיע עם מדים ונשק בתמונות או אחרי מילואים קנית אותן . 

לא מדבר בכלל על רגשות פנימיים שלו. אחד שעומד על שלו לפעמים במחיר של לזלזל או לרמוס אחרים.  
 

בשום עולם

יצא לי להיתקל בכמה מקרים שגרמו לחשוב כך
1. בחורה שלמדה עם השותף שלי למרות שהוא עשה לא מעט דברים שמזלזלים בה, היא המשיכה להיפגש איתו. התחתנה עם מישהו אחר בסוף.

2. בחור שהיה מתייחס לא יפה אלי, ודיברתי עם מישהי (שהייתי בקשר טוב איתה)  שהייתה בחבורה שלו על זה כמה פעמים כדי להבין מה הסיבה. בסוף הם התארסו.

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

.. יש לך שם יפהה🥰

ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט  ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60

יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.

 חינוך.

אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח

חשבתי על זה רגע

ולא חסר

יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.

תודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.

בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים...

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)

נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.

אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.

וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

הכתיבה מכניסה אותנו ממש פנימה.

אין לי עצות טובות לתת, אבל מזדהה

וצריך שתקבל שהיא עושה נכון. ובהגיע הרגע, והוא יגיע, גם אתה כך תעשה וזה נכון.
איבחת גרזן. מכה אחת. מאצ'טה. בלי נקיפות המצפון המיותרות. וזה הנכון.

אבל אם צד אחד חושב שנכון להיפרד אז כנראה נכון להיפרד וצריך להיות ברור שנפרדים.

אפשר לקחת תקופה לחשוב בנושא גם, אבל כאשר מחליטים להיפרד הפרידה ברורה.

אבל בלתי נמנע

איפה שיש סיכוי יש סיכון, וכשפותחים את הלב לאהבה נכנסים למצב פגיע.

בעזרת ה' הזמן יעבור והכאב ישכח והמסע שלך ימשיך למקומות חדשים וטובים.

לא חושבת שלזה התכוונת, אבל המסר העיקרי שאני לוקחת ממה שכתבת זה שתמיד עדיף לשקף את הרגשות והכוונות שלי ולא לטייח בחביבות. אם לא נחמד לי לא להיות נחמדה וזורמת במיוחד

אבל אני כנראה לא אתעמק בה מספיק עד שבת.

אבל אני אשלח לך הודעה בפרטי מעניין אותי לשמוע אותך על הנושא.

בינתיים, כמה חכם ותורני אתה לדעתך?

גם לא היא. אני בלי קשר אהוב, חשוב, מתוק....

הצלחת ממש להעביר אותי דרך הסיפור.

כואב.

מתפללת שתמצא כח להמשיך במסע, ובקרוב למצוא.

שלך וזה יהיה פתאום כל כך שלך. וכל כך ברור. ישועת השם...

כתבת יפה- הלא נעלה וירשנו אותה. בסוף זה יבוא.

ואתה לא צריך להתפשר על מישהי שרוצה אותך ומקבלת אותך כמו שאתה, טוב שזה קרה מוקדם. היא כנראה לא בשבילך