סתם סתם..

האמת שאלה מעניינת. יש לי תחושה שלכל אחת תהיה תשובה שונה. 

תודה לכל המגיבים 😊

מרגיש לי פשוט שמצופה ממני כגבר להיות משהו מסויים שקשור לבטחון, הובלה וראליות בלי קשר או התחשבות באופי שלי ובמי שאני

או שאולי יש איכות גברית שמתבטאת אצל כל אחד דרך האופי ותכונות הנפש שלו

ומעריך שרוב המגיבות יסכימו. אבל אלו לא התכונות הגבריות היחידות.

תמצא את התכונות שכן יש בך ותחפש מישהי שזקוקה להן. 

נתת לי נקודה למחשבה

איזה איכויות יש בי שאני יכל לתת

תודה❤️

בהתאמה אישית לחצי השני בזוגיות

אין לדעתי מאפיינים קבועים וחד משמעיים לגבריות 

משהו שמשדר בטחון, שאפשר לסמוך עליו

זאת הגדרה לא מדויקת (אפשר להצמיד את ההגדרה הזאת לכמה וכמה תכונות שונות ).

אבל בעיני , כשגבר משדר בטחון , זה גברי 

נמצאות בכל פרט ופרט ששייך לקבוצה זו, כדרכן של סטיגמות.

התוכן שלהם תלוי תרבות והקשר.

משיח עם הרבה חברות-

כולן רוצות גבר, ואז כששואלים "מה זה גבר בעיניך" יש באמת מגוון של תשובות.

אבל, בהתחלה של קשרים ולפני שהן מכירות לעומק את הבנאדם- נראה לי לכולן חשוב לראות שהגבר מסוגל להוביל את ההתרחשות ויש לו ביטחון מסויים. 

זה פשוט דבר שכולנו רוצים להיות חזקים ונעימים תמיד אז לא כל כך ברור לי מה גברי בזה

ואם זה כן גברי אז זו בעצם בקשה להיות משהו בלי קשר למי שהגבר בפועל

במילה אחת- אחריות.

נראה לי פשוט צריך להיות הכי טוב שלך, להביא את עצמך למיטב, ומשם למצוא למי להעניק אותו כמו שכתבו..

אשתך לעתיד לא צריכה רק להרגיש בנוח איתך אלא גם בטוח איתך. זה נראה לי מה שהופך בחור מחבר פוטנציאלי לבעל פוטנציאלי.

(ואם זה מנחם אותך.. לא רוצה ללכלך אבל אתה בחברה טובה. היום הרבה גברים לצערנו לא לגמרי גבריים וכן להפך אצל נשים. השפעת התרבות. זו אחת הסיבות שאני מתחברת לאנשים מפריפריות... משהו בגבריות ובנשיות שם פחות מבולבל.)

לגבי טענת הגבריות - שמעתי מהרבה מדוייטות את מה שאת אומרת.

פותח השרשור - תנוח דעתך. אני שיא ה"גבר גבר" והמדוייטות הנ"ל מצאו סיבות אחרות לפסול... 

ביטחון זו התחושה שבעקבות זה...

תחושת בטחון זו אכן תכונה שאישה זקוקה לה מהגבר שלה. 

אני חושב שאחריות זו תכונה אוניברסלית. גם אשה צריכה להיות אחראית אם כי זה לא אחד מהדברים שיושבים לי בראש כשאני חושב על נשיות.

אולי יותר בכיוון שלא תהיה חסרת אחריות. 

ואם לדייק - אישה צריכה לתנהל בצורה מאוד מסויימת כדי שגבר יוכל להתנהל כך.

שימי לב שלא שללתי לחלוטין, אבל סייגתי מאוד. פרשנות לא נכונה לנ"ל יכולה להפוך את האיש לעבד ואת האשה לטפילה.

קצת מקצין כמובן.

אז לא בטוחה שהבנתי אותך

אשמח אם תכתבי לי במילותיך למה את מתכוונת באחריות אצל הגבר.

חג שמח!

כי אני מסכימה עם דברי הרב פרידמן ופשוט לא הבנתי מה הבעיה בעיניך. 

אם הבנתי אותך נכון, אז כן לבחורה יש חלק בזה כי יש משמעות לדינמיקה ביניהם. כל בחור שגדל בצורה בריאה הוא גבר באופן טבעי אבל מי שתוציא ממנו את המקום הזה תהיה מישהי שיכולה להעריך אותו. מישהי שנמצאת ביחס אליו במקום שהיא "מרימה עיניים" אליו. אחרת היא לא תוכל לכבד אותו. 

בד"כ בהתחלה כשאוהבים זה קל להתנהג ככה, אבל אח"כ אחרי חתונה וכו' כבר צריך להזכיר את זה לעצמנו ולפעול לפי הדרכה כי השגרה שוחקת...

אז בעצם זה תקין שגבר ירגיש לא מספיק גבר ליד נשים מסויימות שלא מתאימות לו והן ירגישו לא מספיק נשיות איתו כי הם לא מתאימים.

מה אומר?

עצמאות שמח גם לך

מלבד החלק של ה"תקין". אולי הייתי אומר שהם לא מתאימים זה לזו. אבל לא לזה התכוונתי.

התכוונתי שאם לא מבינים נכון את עניין נטילת האחריות שהרב דיבר עליה, הגבר יכול להפוך ל"אשם" בכל בעיה שצצה או לעבד שחייב לעשות הכל והאישה לילדה קטנה שמצפה שיעשו הכל בשבילה.

אם מבינים את דבריו כ"הגבר יקח על עצמו שהבעיה תפתר" (לצורך העניין, גם אם הפתרון בפועל יהיה על ידי האישה דווקא) ובמקביל האישה תישען על הגבר ותתן לו את התחושה שהיא בוטחת בו ובפתרון שלו והולכת אחריו - מצויין בעיני.

כן אני מסכימה איתך אבל זה נראה לי חשש רחוק, כי במציאות הרבה נשים יותר מדי לוקחות אחריות ולא סומכות על הבעל. זה יוצר מצב באמת עצוב... (אני אישית סובלת מזה בבית עם ההורים שלי...) אבל כן אני יכולה להבין אותך כי מי שלא לומד לעומק ורק שומע באופן שטחי יכול להסיק ככה. מי שלומד יודע שגם לאשה יש תפקידים ואחריות חחח

לכל אחת יש את הנקודה שיותר חשובה לה בגבריות. במקרה שלך בעל שלוקח אחריות.

בקרוב בע"ה יגיע זה שחסרה לו אישה נשית ונפעלת וישפיע עלייך שפע של טוב (ואחריות ;) ). 

הגענו למסקנה שהכל שטויות במיץ עגבניות?

העיקר שטוב לזוג ביחד ומתאימים. כל השאר זה רק נושא להתפלספות בפורומים..

כל אדם הוא עולם ומלואו

מזל שהקב"ה מזווג זיווגים

אחריות במובן של לקיחת אחריות, ויוזמה.

אני מטפל בדברים. אני דואג לזה.

'עלי' מה שנקרא.

אפשר לסמוך עליו. ראש גדול לוקח על עצמו.

לא במובן של מסתכל לצדדים לפני שחוצה את הכביש כדי חחצות בבטחה ואחריות,

במובן של אני מטפל בדברים (מסויימים כמובן) אל תדאגי.

מקווה שמובן

בטחון בעיני זה אמירת הנני.

אני פה. תמיד. בכל מצב. קודם כל בפן האישי זוגי נפשי- אני פה, תמיד. קשוב.

ובפן המשפחתי, כספי וכל מה שמתלווה לזה.

הנני. 

לדעתי זה משהו ששני בני הזוג צריכים בזוגיות. לא יחודי לגבר למשל.

ייחודי זה יציבות, אחריות, אקטיביות.

מישהו שאפשר לסמוך עליו.

זה מצריך אחריות ומביא ביטחון.

היא כה חשובה וקריטית לאשה.

ולכן הפסוק שינה ולא כתב "אל תבטחי בבן"

אלא "אל תבטחו" מפני הרגישות שבהבנת נפשה

הענוגה של האשה הכמהה לבטוח בבן זוגה

לעמוד באיזה מבחן ציפיות כדי "להוכיח" שאתה גבר.

מה שיונתן קליין עזר לי להבין (כדאי לעשות גוגל), זה שאני לא צריך להיות משהו "אחר" כדי לזכות ב"תואר" הנכסף, אלא לכל אחד יש אריה בתוכו שרק מחכה לפרוץ, כשצריך פשוט להתחבר אליו ולנהל אותו נכון.

על הדרך המליצה, מכירים את השיר של אהרון רזאל "שאלו פעם את הרב שך ?למה אומרים שלא עשני גוי ולא אומרים שעשני יהודי? ענה הרב ואמר, הקב"ה עושה שלא תהיה גוי, אתה עושה שתהיה יהודי ".

דורשי רשומות אמרו שאותו דבר גם לגבי ברכת שלא עשני אישה 😀

גבר צריל להיות הסחע להישען עליו במערכת הזוגית, שלא ייבהל, שלא יירתע, כי אשה היא תנודתית מטבעה.

כשהגבר מראה יציבות ומשרה תחושת אחריות וביטחון, האשה יכולה להיות אשה באמת, וחרוב זה מה שמאפיין את כל מה שנשים יגידו שגברי בעינהן- פרמטרים שהמכנה המשותף בינהם הוא התכונות הללו.

לגבר אין תנודות? אין לו רגשות, שבירות, בירורים, מצבי רוח,

אני פשוט לא מבין מה הצפיה הזאת

אני נבהל

אני מפחד

אני לא תמיד יציב וחזק

מה אתן רוצות ממני??

חיפשתי מישהו רגיש, שידע להקשיב לי, שתהיה לנו תקשורת טובה. מישהו עניו, שאדע שירצה בטובתי.

את הביטחון וההתנהלות הכלכלית - דווקא אני מביאה לבית.

ודווקא קשה לי כשבעלי מנסה להיות "גבר" או כשהוא מתעקש על דברים. אני פחות מעריכה את זה. יותר מעריכה כשהוא מבין ומתחשב.

ודווקא שמחה כשהוא משתף ברגשות.

וחוץ מזה שבעלי הוא בן תורה אמיתי. שבאמת לא יודע "צורת מטבע" ולא מבין הרבה בעולם הזה. אבל הוא מביא לי את העולם הבא...

אז באמת, אל תחפש להיות מה שאתה לא. ובעזרת ה' תמצא את מי שתרצה דווקא מישהו כמוך.

טוב לשמוע עוד מבט על הגבריות

באמת מה שאת מתארת יותר תואם אותי

כנראה זה באמת משתנה בין כל אחד ואחת

גם בעלי היה אברך תקופה ארוכה מאוד,

וגם הוא בכלל לא מתעסק בענייני העולם הזה.

גם אני מאוד רציתי את התורה ועדיין אוהבת אותה מאוד, ומעצמי אני מאוד לוקחת אחריות ושולטת, וזה היה כביכול המצב הטסעי, עד שהבנתי שזה מפריע לי שזה לא כך. אז ברור שכל אשה נמשכת לדבר אחר, אבל הבחור שאל מה 'גברי' בעיננו. לא מה מידות טובות ומה בעיניינו הגדרה של החור צדיק.

דרך אגב מכירה לא מעט אברכים שמתמצאים בעויילם הזה ולמרות שהאשה המפרנסת העיקרית הם עדיין נוטלים אחריות על הניהול...

שאשה מפחדת בד"כ.

ברור שגבר יכול להישבר, להרגיש תנודתיות וכל מה שאמרת, אפילו מומלץ, להביע רגשות שהאשה תרגיש אותו!

הכוונה ביציבות זה שידע מה הוא רוצה מעצמו ויתנהג ככה.

אחריות, יותר במובן של יוזמה והובלה.

גבר הוא חץ, בחינת נותן.

אשה היא כלי, מקבלת.

בנפש, בגוף ובנשמה.

אצל אחת יציבות משמעותה בפן הכלכלי ואחד תרצה מישהו שהלוז שלו קבוע. סתם דוגמא.

אתן דןגמא מה חא מצטייר גברי- לא יודע לאן נצא לדייט תחליטי את.

לא בקטע של לשאול יש משהו ספציפי שתרצי?

אלא סןג של חוסר החלטיות כזה.

מקווה שהובנתי...

שוב מבהירה,

אם צמיד תמיד הוא מטיל את האחריות על הרעיונות לדייטים על הבחורה האם זה מעיד על גבריות?

לא יודע

אין לי רעיון

אין לי שמץ

על זו הדרך...

לא משהו חד פעמי ברור, ולא ממקום של נחמדות, את רוצה לבחור לאן ללכת?

חלק מהתלבושת

בהכי פרימיטיבי- מי שיש לו עמוד שידרה, נוכחות בטוחה ואת האפשרות לגונן "ולשמור על הבית".

יש הרבה מאד נשים ש"לובשות את המכנסיים בבית" וזה נוח לשני הצדדים וזה לא הופך את הגבר שלה לפחות גברי כל עוד היא מרגישה שהוא לגמרי יתמוך בה ויהיה שם בשבילה לא משנה מה

השתדלתי לא להגיב בנחרצות כי בסוף לכך זוג מה שמתאים לו.

דוגמא שהבאת בסוף היא בול ההגדרה של חוסר גבריות. יכול להיות שזה מתאים לזוג אבל גברי זה לא. 

שאנחנו עומדים במסדר באמצע הלילה, רטובים עד לשד עצמותינו ויש רוח קרה שלא מפסיקה להכות. רועדים עד כדי כאבי שרירים בבטן. המ"מ מסתכל עלינו בבוז מעורב ברחמים, הוא בדיוק רטוב כמונו ולא רועד, עומד יציב.

אני מחליט להשתלט על הנשימות שלי, מנסה לנשום עמוק מהאף ומתחיל להרגיע את הקצב. אני יודע שבתוך הגוף שלי יש חום של יום קייצי רותח, 37°.

אני עם עיניים עצומות, שם לב שהפסקתי לרעוד. העושר פשוט מתפשט לי בתוך הגוף. אני מרגיש זקוף ויציב. לא יודע כמה זמן עבר אבל אני שומע את הקול של המפקד שלוחש לי "כל הכבוד גבר"

זאת הפעם הראשונה שהרגשתי זכר.

להיות זכר, זה לזכור שיש לך בפנים את כל הכוחות שאתה צריך כדי להתגבר. זה לצאת מאיזור הנוחות ולפעול. זה לרוץ קדימה גם עם כואב. וזה עוד הרבה דברים.

אם תרצה להרחיב אופקים ממליץ להתחיל עם הספר "דרך גבר". כדאי לך...

אבל אני בת ואני גם משתדלת להיות כזאת

אני חושבת שכולם צריכים להיות כאלה, זו גבורה פנימית, זה יהודי

אולי זה יותר חשוב לגברים באמת 

שנאמר "עמוד כגבר והתגבר"

אגב כתוב יפה 

לא התכוונתי להמעיט מהקושי

ומעולם לא חוויתי אותו 

(כן חוויתי אתגרים אחרים)

זה לא משנה לעובדה שחונכתי להתגבר על היצר ולקחת שליטה ואחריות על עצמי, כי חונכתי שיהודי = מל"ך (מוח לב כבד) 

להשליט את הרוח על המצב הגשמי

תמיד ראיתי באנשים אצילים ואמיצים כאלה דמויות לחיקוי, זה אופי של מנהיגים, וכל אחד צריך להנהיג את עצמו...

כשאני קראתי את הסיפור שלו בעיקר הייתי מבסוט מזה שעברתי את התקופה ההיא.

עכשיו אני רק שוכב קפוא בין השיחים במארבים ויזומות.

אז מאחל לך להשתדל לגמול חסד, לעמוד בניסיונות של צניעות ובעיקר לידות( קלות ככל האפשר )

אמן... 

(לא ממש הבנתי אותך בשורה השניה... בהצלחה בכל אופן)

אז בהצלחה באמת ותודה רבה

לכל אחד יש מהות זכרית ומהות נקבית.

מהות הנקבית היא להתמסר לההויה, הפנימית (או החיצונית) ומוכנות לחוות אותו ואילו תדר הזכרי להסתכל למציאות במשקפיים של התודעה.

לפי זה בסיפור לעיל, אם הייתי מתמסר לקור וממשיך לרעוד (ככל הנראה היה מתעורר בי גם רגש של כשלון והייתי מתבחבש עם זה)  הייתי במהות הנקבית. התודעה שהתעוררה בבחירתי ונכנסה לפעולה כביכול מבחוץ וגרמה לי לצאת מהסיטואציה, זאת המהות הזכרית.

באופן כללי, הגברים יותר מזדהים עם התדר הזכרי והנשים עם התדר הנקבי אבל ודאי שיש, במיוחד בדור הזה, המון נשים בתדר זכרי וגברים בתדר נקבי.

אם זה טוב או לא?

ממש גרוע!  זה מה שהורס את המשיכה המינית וזה תמצית הבעיה של כמעט כל הבעיות המיניות והרבה מהבעיות הזוגיות.

עייני בהקדמה לספר דרך גבר או בגרסא לנשים "אהובתי היקרה"

מעניין... אני לא אמורה להיות תמיד בתדר זכרי או תדר נקבי, זה לפי הסיטואציה ומה שהיא דורשת

פסיכולוג קליני (כמובן יהודי..)

זה נכון,

אבל באופן כללי התדר הנקבי זה הבית שלך. שם תהיי בפחות מאמץ ויותר רגועה.

אלה דברים שבאים לידי ביטוי בזוגיות ארוכת טווח ביתר שאת וביתר עוז אבל טוב להתכונן לפני.

הרחבת את דעתי

למרות שיש איזה קטע שזה שהגברים מתעורר החלק הנקבי זה קשור להתקרבות שלנו לגאולה,

בסוף ההתמסרות שתארת היא האידיאל,

מה לעשות שהעולם שלנו מורכב המבולבל ולכן אנחנו זקוקים לדעת ולשליטה

אבל באופן עקרוני לפחות בעיני ההתמסרות להויה היא האידאל

כך מסבירים גם את התדר הזכרי של הנשים היום, "אשת חיל עטרת בעלה"

זה נכון לאחרית הימים אבל בעולם הזה יש תפילין של יד ותפילין של ראש. קדושתו של תפילין של ראש גדולה יותר כי דווקא בתוך הבלבול ומורכבות רצה המלך לשכון.

ד"א מצידי, תן לי בקתה במדבר ותשאיר אותי בוויפאסנה, בתדר הנקבי שלי. מה נעשה שאדם לעמל יולד

אבל לא יודעת בדקתי עליו קצת בגוגל עכשיו לא עושה לי חשק לקרוא... נראה גס

מישהו גבוהה מהן, 1.70 פלוס עדיף. עם זיפים, ושרירי. 
מישהו שהיה בצבא עדיפות קרבי, אם אתה מופיע עם מדים ונשק בתמונות או אחרי מילואים קנית אותן . 

לא מדבר בכלל על רגשות פנימיים שלו. אחד שעומד על שלו לפעמים במחיר של לזלזל או לרמוס אחרים.  
 

בשום עולם

יצא לי להיתקל בכמה מקרים שגרמו לחשוב כך
1. בחורה שלמדה עם השותף שלי למרות שהוא עשה לא מעט דברים שמזלזלים בה, היא המשיכה להיפגש איתו. התחתנה עם מישהו אחר בסוף.

2. בחור שהיה מתייחס לא יפה אלי, ודיברתי עם מישהי (שהייתי בקשר טוב איתה)  שהייתה בחבורה שלו על זה כמה פעמים כדי להבין מה הסיבה. בסוף הם התארסו.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון…