אין קשר לרשימת מכולת…

האופי, טוב הלב, השקפת חיים דומה - מה שמכירים בבני הזוג לפני החתונה, לא משתנים אחרי.  

החודשים והשנה הראשונה אחרי החתונה הם המשך ישיר של תקופת ההיכרות, הדייטים והבילויים - עם דברים נוספים שמחזקים את הקשר והאהבה, אך גם מתחילים לצוץ פערים חדשים, כמו היחס לכסף, הרגלי הוצאות וקניות, התערבות ההורים בחיי הזוג.

הרחבת המשפחה הוא השינוי הגדול והמשמעותי בין לפני ואחרי. 

אתה אומר שהאדם נשאר כפי שהיה (כך שאין סיבה לא להצמד לרשימת המכולת) ומטבע הדברים כחלק מהסתגלות לשינויים בחיים בעיקר הרחבת המשפחה האדם מחוייב להשתנות או לשנות בעל כורחו.

הבנתי נכון?

בחוזק הקשר הזוגי: יופי חיצוני עינים כחולות,  שיער בלונד,וחביתה בלחץ שגם היא לבסוף שרופה …

האופי הטוב של האדם, שמכירים לפני החתונה, הוא המפתח להתאמות הנדרשות באופי ובהתנהלות מול אתגרי החיים האמיתיים

רשמתי לעצמי

בעצם,

אופי, טוב הלב, השקפת חיים, יחס לכסף, הוצאות.

ההורים והיחס אליהם הם הדברים שלדעתך לא ממש משתנים והם יכולים להיות משמעותיים?

אם זו רשימה עם ניתוח פונדמנטלי או טכני (מושג הלקוח משוק ההון)

בדברים היסודיים, חשוב להיצמד לרשימה ואילו בדברים הטכניים הגרף משתנה, עולה ויורד כל הזמן.

לדוגמא אם חשוב לי (וזה כן חשוב לי) שאשתי תהיה מטופחת ובחרתי אחת כזאת, גם אם היא תשמין או תתבגר היא תמשיך להיות מטופחת. אבל אם רציתי מישהי עם נתוני גוף מסוימים, זה דבר שמשתנה. 

על אותו משקל גם במידות ובהשקפות.

לא יודע למה אבל נראה לי שיעזור לי מאוד הראש שלך בלמוד הגמ'

בתור גרוש אני יכול להגיד

שאין לי מה להגיד

נראה שממך יש יותר מה ללמוד

ובשונה מנשואים שיכולים להדחיק לפעמים דברים פחות נעימים, אתה יכול בקלות להצביע בעת הצורך על המלך העירום.

פתח פיך ויאירו דבריך 🙂

כבודו במקומו כן? לא באה לזלזל.. ברור שיש מקום לשמוע גם את דעתו.

אבל לא הבנתי את ההיגיון בנקודת ההנחה שלך.

וגם לא את האמירה השניה🤔 אם אתה נשוי זה אומר שאתה בהכרח מדחיק את הקשיים ואם אתה גרוש זה אומר שאתה מצביע עליהם?

אבל חושב שגם הזווית שלהם היא חשובה, והיא לפעמים יותר מפוכחת.

זה הכול.

שהיא התמקדה בחלק של המשפט "משמעותי יותר מכולם",

וכל הכבוד לך שהצלחת למתן את מה שכתבת והשתמשת בתגובתך במונח "לפעמים".

יש כ"כ הרבה סיבות לגירושין, ואאל"ט רובם דווקא נובעים מחוסר במשהו.

זה יכול להיות חוסר שליטה, חוסר התחשבות, חוסר ניסיון חיים או חוסרים אחרים..

יש דווקא המון מקרים של גירושים שנבעו מתוך דחיקה של דברים לא נעימים במשך תקופות ארוכות.

וכשזה התפוצץ, הפיצוץ היה חסר שליטה מרוב ההדחקה הגדולה.

הסיכוי שלא יקרו דברים לא נעימים בזוגיות כמעט אפסיים..

כך שזוגות טובים הם דווקא כאלה שיודעים לא להדחיק ולפתור את הדברים ביחד.

מניסיון אישי, דווקא העוצמה בזוגיות שלנו זה שאנחנו ממש לא מדחיקים.

לפעמים אולי לוקח זמן כדי להבין עם עצמך את הקושי,

אבל לא נראה לי שקרה שדבר לא נעים הודחק יותר מיום-יומיים,

וברוב הפעמים אנחנו מדברים על זה ברגע שמתפנים (בהקדם ועוד באותו היום).

וגם מה שכתבת על "להצביע בעת הצורך על המלך העירום".

לענ"ד, הדבר הנכון הוא לעזור למלך לא לצאת עירום מלכתחילה, ולא לחכות שהוא יצא עירום ואז להצביע עליו..

בי, לשמוע את דעתי המחכימה

אז אני אענה,

אע"פ שהשאלה מנוסחת בצורה שמקשה לענות עליה

"בלונד מכינה חביתה בלחץ"

אין ברשימת המתכונים הידועה לי

את הפריט "חביתה בלחץ".

אבל הרעיון מובן, האם רשימת המכולת, דהיינו רשימת תכונות אופי ומאפיינים ונתונים פיזיים אכן משפיעים

על החיים הזוגיים בחיי היום יום.

אז ובכן, כל בר דעת גרוש נשוי ורווק ואני מניח שאף אלמן, מבין מדעתו, שאכן אם בן אדם גבוה

הוא יוכל אכן לשלוח את ידיו ממרום, ולהביא מעל המקרר משהו לבן הזוג שלא זכה לגובה

וכן אם אשה רזה יהיה ניתן להרים אותה בקלות.

מה שלא יהיה ניתן לעשות בקלות עם אשה שאיננה רזה.

והשאלה, כנראה מתמקדת בדברים

שאין להם השפעה משמעותית על חיי היום יום

כמו צבע השיער,

ומנסה לרמוז אולי, שנתונים פיזיקליים לא כל כך משנים.

שואל השאלה משום מה לא העלה את הנושאים היותר

מודגשים, כמו דעה פוליטית, והשקפה דתית

שכמות היחס שניתנת להם בשיח חיפוש הזוגיות

לא בהכרח מתאימה להשפעה שלהם על חיי היומיום הזוגיים.

ואם זו האמירה, אז יש בי צד שאני מסכים איתה.

המשך יבוא.

או שתכתבו את ההמשך בעצמכם.

לשאלה דומה ששאלתי בעבר:

האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות

ממליצה לעיין שם בתגובות ג"כ.

המנהל שם מקבל ביטקוין

כמו שיער בלונדיני ושני מטר גובה -

אז כן, אלה דברים שלא נשארים. כידוע, בני אדם עוברים הרבה שינויים חיצוניים במהלך החיים, גם אם לרוב הם יתחילו את החיים קירחים וכך גם יסיימו אותם...

ולכן רשימת המכולת - שבעצם צריכה לשנות את שמה לרשימת רצונות ושאיפות, כי אנשים הם לא מוצרים בחנות - אמורה לכלול תכונות אופי שחשובות לך, כי הן הדבר היציב יותר בחייו של אדם.

בעל בגובה של שני מטרים לא יוריד דברים מהארון הגבוה אם הוא עצלן, ואישה בלונדינית לא תטגן חביתה אם היא נקמנית כזו, שלא מוכנה לבשל לבעלה אם הוא לא מוריד לה דברים מהארון הגבוה...

אבל בעל נמוך יביא סולם כדי לעזור לאשתו, ואישה שחורת שיער תתאמץ לפנק את בעלה בחביתה אם היא טובת לב.

שתהיה הרבה הצלחה לכולנו בשימת הדגש על הדברים החשובים בחיים...

ואמן

רשימות מכולת טובות למכולת. תבחר בדברים החשובים באמת. נפגשת עם בחורה תבדוק איך אתה רואה אותך איתה חמש שנים קדימה. אם יש התכנות אז הלאה.

איך אתם נראים ביחד, מה הדרך המשותפת, ואם אתה מקבל מילוי רגשי. השאר לדני סנדרסון...

אבל הוא גם קנה לי סולם....

ועכשו ברצינות- חשוב להבין שבהתחלה חשובה מציאת החן האישית. אבל לתוך חיי הנישואין זה כבר לא מה שמושך.

מה שמושך זו ההתפתחות האישית וההדדית.

זה תחומי העניין המשותפים שנבנים יחד (נפלא אם יש תשתית לזה בהכרות ואפשר למנף אותה בתוך מירוץ החיים).

וכמובן המידות הטובות.

אין מנוס, אנחנו משתנים, מתבגרים ומתבלים- וכל השאר זה "שקר החן והבל היופי"

מדברים שמרכיבים את האישיות- מידות טובות!

5 דברים שלא תוותרו עליהם- למשל; סלחנות, רגישות, שמחת חיים, אופטימיות, ותרנות...

כאלה תכונות שיסייעו לכם לקיים את הבית גם כשהוא מתנדנד- לידות, פרנסה, דירות.

ברגע שמחפשים את התכונות הפנימיות, באופן אוטומטי הדברים החיצוניים ברשימה מקבלים הסתכלות אחרת.

בפגישות צריך שיהיה נעים. להרגיש שהאדם שאיתך מקבל אותך, שאפשר לדבר על הכל בפתיחות. ממש על כל נושא.

כשהדברים נעים בשלווה, זה מרגיע ומאפשר לגלות את האדם שמולך יותר ויותר. 

בעלי לא היה הכי יפה בעולם בעיניי כשהתחתנו. כן הייתה נשיאת חן מן הסתם, אבל המידות הטובות שלו לגמרי הטו את הכף מבחינתי.

והיום, הוא הרבה יותר מוצא חן בעיניי מפעם, חיצונית. גם בגלל שינוי בסגנון לבוש וכו, אבל בעיקר בגלל האישיות שמשתדרגת עם השנים.

לשאלתך - גם אישה מאוד מאוד יפה נמאסת כשהיא לא מכבדת את בעלה, או "מחפשת" אותו בקטנות. אפילו שהפרצוף שלה נשאר יפה כשהיה. כנל הפוך.. אז כן צריך ללכת לפי הסגנון שאוהבים, אבל זה לא העיקר בסוף.

תכונות כמו רגישות, הומור, שימת לב לפרטים קטנים יכולות להפוך אדם שנראה "ממוצע" למושך, וחביתה שרופה לא תפיל קשר בין בני זוג. אני מכירה לא מעט נשים שכמעט לא מבשלות אבל הזוגיות שלהן מעולה, ובשלניות על שהזוגיות שלהן על הפנים.

לפעמים אנשים מכניסים לרשימה דברים שהם לא מהותיים לבניית הבית שלהם, ועל זה ממש לא כדאי להינעל.

אני במשך השנים כן התחלתי להוריד דברים מהרשימה שלי, אע"פ שהכל נגע לאופי ורמת דתיות ולא ליופי (אני התנגדתי לתמונות לאורך כל הדרך).

בסוף כן התחתנתי עם מישהי שבדיעבד התברר שהיא התאימה לרשימה המקורית.

אבל כשזה קרה, זה כבר בכלל לא היה אכפת לי..

בתת מודע? כי בכל זאת אלה דברים שרצית (פעם)?

רק כשהיינו לקראת החלטה, פתאום שמתי-לב לזה..

עם כל מה שקורה היום, לא יפתיע אותי אם קרה דבר כזה

דווקא שמעתי על שני מקרים כאלו.

אני לא יודע מה הדיינים חשבו עליהם בתור בן אדם, אבל, גם כאלו יש.

נראה לי שבסופו של דבר עם כזה אחד או אחת.. עדיף לא להתחתן מראש, אבל, אנשים גם משתנים בחיים.

לכן חשוב מאוד לבחור סביבה בונה וטובה לחיים ועיין עוד במסכת אבות.

כל אדם בחיים נמצא במקום אחר מבחינת התפיסה וראיית המציאות.

זו היא דרכה של חזרה בתשובה, בזמן אחד לאדם יש תשובה אחת ובזמנים אחרים תשובה אחרת.

כל יהודי הוא עולם שלם ויש משמעות גם למראה החיצוני למעט מקרים מסויימים (לדעתי האישית).

במחילה מכל הנשים הישרות, ראיתי נשים עקומות שהן הרבה יותר יפות מאשר מלא בלונדיות וכחולות.

וגם, לא בהכרח שאשת ראש ישיבה הולכת עם כיסוי ראש...

זאת אומרת, יש סוגים של ראשי ישיבות ואנשי חינוך וחסד.

בכל שבת כשאני שר "אשת חיל" עם הילדים (ובלי הגרושה..) הילדים יודעים טוב מאוד שלמרות שהאמא שלהם עקומה היא עדיין אשת חסד גדולה.

אני מנסה לחשוב על דמויות שונות בהיסטוריה, לדוגמא דבורה הנביאה, איך הייתה בהכנת חביתה?

רגע רגע, אבל היא הייתה לוחמת ואשת אסטרטגיה...

אז על איזה חביתה מדברים? איזה חביתה מחפשים? ואם היא יודעת לנהל משרד גדול אבל לא יודעת להכין חביתה משהו?

בבית רצוי שתיהיה חלוקת תפקידים הדדית ומושכלת בהתאמה אישית לבית.

ואגב, הבית, זה הקירות? כי אם זה הקירות אז אני מבין בלונדה וכו', אבל, אם הבית הוא לא הקירות אז היא לא חייבת להיות לבנה משהו אלא אולי מוקה.

בשורה התחתונה זה תלוי מאוד מה היא רשימת ההשגים שרוצים להשיג בבית.

אם רוצים בית עם 2 מטר ועם מליון שקל בכל שנה אז... צריך למצוא בית כזה ומי שיכנס לתוכו.

אבל, אם רוצים בית עם 4 פתחים או לפחות פתח אחד שפתוח כמו ביתו של אברהם אבינו אז הגישה היא גישה שונה לגמרי.

נראה לי אבל אני לא בטוח שאברהם הצליח להצחיק את שרה גם בגיל מאוד מבוגר ונראה לי שזו נקודה למחשבה של מעשה אבות סימן לבנים.

בקיצור, תכוונו לצחוק ביחד גם כשתיהיו בני 100.

תודה על ההשקעה

אני מאמינה גדולה בלדייק מה בדיוק אתה מחפש. 

אבל השאלה בעיני שאדם צריך לשאול את עצמו כשהוא מסתכל על הרשימה זה מה המהות ומה הקליפה.

לדוגמא:

זלדה מחפשת בחור עם כתפיים רחבות. אבל אם זלדה תשאל את עצמה מה יש בכתפיים רחבות שעושה לה את זה- היא תבין שכתפיים רחבות מתקשר לה לאדם שמשרה ביטחון ויציבות.

ואז היא תבין שיכול להיות שיש מישהו שישרה עליה ביטחון ויציבות שאין לו כתפיים רחבות וזה יהיה לה סבבה להתחתן איתו כל עוד יש בו את המהות של מה שהיא מחפשת.

(אגב, גם יכול להיות שעדיין לא תרצה לוותר על זה- כי הקישור אצלה במוח ממש חזק. ואם זה לא תוקע אותה ויש הרבה בחורים בנמצא עם כתפיים רחבות, אני לא רואה סיבה לעבוד קשה על לבטל את הקישור הזה.. רק שככל הנראה מה שישאר גם אחרי הרבה שנות נישואים זה הדבר המהותי ולא בהכרח הדבר החיצוני).

אז לשאלתך- אני אומנם נשואה רק 3 שנים, אבל לחלוטין כל פרט ב"רשימה" שלי, עדיין מדוייקים ומהותיים לי מאוד בקשר שלי עם בעלי המתוק(:

(כי "הרשימה" שלי היא בעצם הגדרות של המאפיינים שהבנתי שהם אלה שעוזרים לי לייצר קשר חברי עמוק.)

אם מראש לא תהיה תשוקה רגשית חזקה, הדבק שלך לא טוב.

אז כן, כדאי שתסגור את זה עם מישהו/י שיש לך תשוקה גדולה אליו (לאו דווקא מראה כמובן, מדבר בכללי)

תהיה מראש תשוקה רגשית? תקן אותי אם אני טועה, אבל זה לא אמור לקרות אחרי החתונה או לפחות אחרי מס' לא מבוטל של פגישות אולי שנה?

רוב הפריטים ברוב הרשימות מיותרים.

מצחיק אותי להיזכר בזה שפעם חשבתי שזה ישנה במשהו אם הגבר שלי ידע לנגן...

אבל גם על תכונות מהותיות יותר- החיים מלמדים אותך שלכל תכונה יש שני צדדים.

שהגבר היציב והרגוע שרצית יהיה נוקשה ויפחד משינויים. שהגבר האמיץ יקפוץ למים ויעשה מלא טעויות. שהגבר המחושב יפחד לטעות ויתקע בחיים. שהגבר ששואף קדימה לא יצליח לעצור לנוח ולהסתכל לך בעיניים.

שהאישה החברותית תשקיע המון זמן בפגישה עם חברות, על חשבונך, אבל האישה שאתה כל עולמה תגרום לך לתחושת מחנק.

בקיצור- לכל תכונה יש שני צדדים. ולא משנה עם מי תתחתן, תהיה לך התמודדות.

אז נכון, יש התמודדויות קלות יותר או פחות, אבל וואלה- החיים כל כך ארוכים ומלאי הפתעות, שפשוט אין לנו מושג מה אנחנו באמת צריכים (גם היום, אחרי 20 שנות נישואין, ברור לי שאין לי מושג מה אני אצטרך בעוד 20 שנה).

אז מה אני כן מציעה?

לחפש 4 דברים-

לב טוב, משיכה, תקשורת טובה ורצון להתקדם (בקשר, וכל אדם עם עצמו).

אם יש את 4 אלו- אפשר לבנות זוגיות מהממת. אם אין- שום תכונה קיימת לא תחפה על החוסר.

ועוד שלוש הערות-

1. אני חושבת שבתוך ה'משיכה' טמון גם איזשהו ידע פנימי עמוק שגורם לנו להימשך למי שיעביר אותנו את מסע החיים שאותו אנו צריכים לעבור. הרבה מטפלים זוגיים ידברו על המשיכה למי שיש לו פצעי ילדות דומים, ואפשר גם לדבר על השגחה ועל הקב''ה שמאז שסיים לברוא את העולם עוסק רק בשידוכים. אבל יש משהו בגורם הערטילאי הזה, שמביא בסוף לכל אחד את התיקון המדויק שלו.

2. 'תקשורת טובה' זה לאו דווקא תכונה של אדם, אלא דינמיקה בין שניים. וקריטי לראות שבדינמיקה ביניכם יש אפשרות לדבר על מה שקשה וכואב.

3. אני אישית חושבת שגם תפיסות עולם דומות עוזרות מאוד לזוגיות טובה לאורך זמן. אני מכירה כמה זוגות שמוכיחים שזה לא הכרחי, וזה גם דבר שיכול להשתנות במהלך החיים, ועדיין- זה בהחלט נקודת בסיס טובה וקלה יותר.

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

@איזו

ויש מגוון עצום של אנשי מקצוע.

וצריך למצוא את הסוג והאדם המתאים לאירוע.

באופן אישי, נעזרתי באנשי מקצוע שונים לדברים שונים. לי חשוב ניסיון החיים של האדם, וגם סוג ההכשרה.

לא דומה בעיניי אדם שעשה קורס של חודשיים אצל מאמן אחר ומגדיר את עצמו כמאמן לחתונה ועוסק בזה שנה, לבין אחרים שלמדו טיפול בצורה רצינית יותר במסגרות אחרות, ועוסקים בזה מספר דו ספרתי של שנים.

יש היום המון גישות טיפוליות. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע, להשקיע זמן וכסף, ולא התאים לי. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע אחרים, שמאוד עזרו לי. מצאתי שהגישה של האחרים דיברה אליי הרבה יותר מהראשונים, שלא היתה לי מועילה. 

בעיני שווה להשקיע זמן ומאמץ למצוא אדם שיוכל לעזור לך, במיוחד אם מדובר במשהו שיש בו דפוס חוזר. אפשר לפתח מיומנויות וכלים, שלענ"ד יסייעו גם בחלק הבא של המסע הזה.

אורך ההכשרה ושנות הניסיון לאו דווקא מעידים על התאמה ואיכות,

וזה נכון לכל דבר ועניין..

לגבי טיפול, הפרמטרים החשובים הם התאמה בהשקפת עולם וחיבור בין-אישי.

צריך להכיר המלצות אישיות על מאמנים

והשאלה שלו נראת לי שיא הטריוויאלית.

לא בטוח הייתי קופץ דווקא לרעיון הזה.

יכול להיות שכן יש צורך אבל יכולות להיות גם עוד אופציות..

אנחנו לא יודעים אם זה קורה לו באופן חד פעמי או שזה קורה לו לאורך זמן 

ובאופן טבעי אנחנו לא יודעים עוד משנים ביחס לסיטואציה

בעיני, האמירה ללכת לאיש מקצוע היא לא אמירה נטרלית.

היא אמירה שיש לה משמעות מסויימת ולכן הייתי אומר אותה במידה ויש תשתית מסויימת.

יש הרבה עניינים שקשורים לרגש שאפשר במקרים מסויימים לדבר בין חברים או עם דמות חינוכית אפילו...

כמובן, בלי לגרוע כלל וכלל מהצורך והחשיבות והתועלת המרובה שיש באנשי טיפול ומקצועות טיפוליים.

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.