לגבי השאלת בונוס: זה בדיוק מה שנתניהו עשה הערב, לא?

(אני כמעט משוכנע, שביום שזו תהיה התשובה, בג"ץ כבר לא יעזו לבדוק עד כמה היא רצינית)

לצד זה ומטעמי זהירות חייבת הקואליציה להעביר חקיקת בזק שתבהיר שסמכות הממשלה לעניין זה, ולכל מינוי אחר, הינה אבסולוטית/ משרת אמון, ואינה שפיטה, והחריגים הם: קטין, פסול דין, אינו אזרח ישראלי, וכיוצא בהם.  

נ.ב. בהנתן שבג"ץ פוסל אוטומטית כל מינוי של הממשלה, ורק הנימוקים מתחלפים, אין זאת אלא שראש הממשלה הוצא לנבצרות דה פאקטו.

או ששפיט, אבל החלטה חדשה יכולה שתתקבל בו במותב פה אחד בלבד, וכל שופטי בית המשפט העליון ישבו בהרכב.

ויש עוד פתרונות יצירתיים.

סיכויו לקבל את המינוי הם פיפטי פיפטי.

הסבר:

בג" ץ לא דן בשאלות תיאורתיות, ואם הוא דן- סביר להניח שהוא מחזיק במידע לפיו רונן בר יחזור בו מהתפטרותו סמוך מאוד ליום שנקבע לפרישתו, היינו 15.6.

ימים יגידו.

זה לא ייגמר עד היום שבו אנשי החוק וסדר בליכוד, יחליטו שהם לא מצייתים להחלטות בלתי חוקיות של בג"ץ.

(אם מותר להרחיב את השרשור שלך...)

בעצם קיומה של מדינת ישראל ולא ינסה לשרוף אותה בעצמו ביום שהוא לא יאהב את הממשלה?

וגם אותם הוא עשה כי מישהו אחר לחץ עליו. 

למשל, מתווה הגז שהיה בעיקר עבודה של שטייניץ. אני מניח שגם עכשיו יש איזשהו לחץ שמופעל עליו מכיוון כלשהו אבל בכל מקרה, זה מינוי טוב. 

אבל באמת שכמעט ואין לי דוגמאות לדברים טובים שביבי עשה. לך, יש? 

גם לגנץ יש את הישרות הזאת.

כמה פעמים הוא בא ואמר דברים שלא כ"כ מתכתבים עם פוליטיקת הזהויות, בגלל האמת שלו (דרך אגב, לא תמיד הסכמתי עם אותה אמת..)

ישרות ואידיאליזם אמיתי זה דבר שקשה למצוא בפוליטיקה.

כמו לכל מי שלא מאפשר לתקן את מערכת המשפט או גרם למערכות בחירות מיותרות תוך החרמת הממשלה המבטאת את רצון העם.

גנץ בן אדם מנותק שבחודשים הראשונים בהם פתח את הפה התברר שאין חוט חשיבה שממש מקשר בין המשפטים שיוצאים ממנו, עד כדי שאפילו בתקשורת השמאל לא התאפקו וצחקו

בחלוף הזמן המושכים בחוטי השמאל השתמשו בדמות הזו כדי לפזר מסרים ונשיקות לכלל המגזרים, כאילו הניתוק מעצמו הוא בעצם ממלכתיות שמחברת את הכל

אני גם לא מסכימה עם ההתנגדות שלו לרפורמה, אבל הוא לא חייב להיות במחנה הפוליטי שלי כדי שאני אעריך אותו כאדם ישר.

בכל מה שקשור לפליטות פה שלו - זאת היתה אכזריות לשמה. הוא אדם טוב, פשוט קצת טירון. לפעמים הוא הולך לפי עצת היועצים שלו, והיא מנתקת אותו ממי שהוא.

אני מצטערת שאני לא זוכרת דוגמאות לפעמים שבהן הוא אמר דברים שמאוד לא הסתדרו עם הקו של המחנה שלו, פשוט כי הוא ישר.

העובדה שאני שייכת למחנה מסוים, לא אומרת שאני חייבת להסכים עם כל דבר שמחזק את הנרטיב שלי. וכנ"ל הפוך, שאני חייבת לא להסכים עם כל דבר שלא מחזק את הנרטיב שלי.

צריך לדעת להיות ישרים, להודות על האמת גם כשהיא לא נוחה לי. וגנץ יודע לעשות את זה, לפעמים.

"עובדה שאני שייכת למחנה מסוים, לא אומרת שאני חייבת להסכים עם כל דבר שמחזק את הנרטיב שלי..." וכו'

אין ויכוח. זה נכון. אך לא כשהצד השני רומס אותך במזיד וחבל שלא יודעים לזהות את זה וממשיכים לדון אותו לכף זכות.

בני גנץ טרלל את המדינה במערכות בחירות מיותרות כשהוא מנהיג גוש חוסם שמחרים את המפלגה הנבחרת על ידי העם, ומחבר אליו הכל חוץ ממנה, גם תומכי טרור במידה כזו או אחרת. 

הטיפשות והרשעות של בני גנץ לא קשורות לפליטות פה. האמירה שראש הממשלה רוצה להרוג אותו מוכיחה כמה רפש הוא מוכן לשפוך על הצד שלך כדי לפלג, וגם מוכיחה כמה הוא טיפש, תשאלי את יונית יונית [צחקו מהיונית יונית, בסדר, אבל עצם האמירה רעה בהרבה]

בני גנץ יעשה הכל כדי שתוקם ממשלה ללא סרוגים (משיחיים), ללא ביבי או כל איש ימין (חלק מאנשי ליכוד), ואם אפשר ללא חרדים (פחות חשוב לו). הוא מוכן להכיל בתוך ממשלתו את יאיר גולן שפוגע בחיילים ועוד הרבה דברים גרועים.

ואכן הוא מפזר אמירות של אחדות, של חיבור, של דאגה.. הוא רוצה קולות.. ברגע ויכוח הוא ישאל את מי שתוקף אותו מה עשית בצבא ובזה זה נגמר. הוא לא מסוגל מעבר לזה.

אבל זה לא אומר שאני חייבת לקטלג כל אמירה וכל מעשה שלו כרעים.

אני לא בטוחה שהוא מחרים את הימין ואת החרדים, הוא הצטרף לממשלת אחדות איתם מיד לאחר הטבח - למרות הפגיעה האישית שלו מנתניהו.

הוא עזב את הממשלה הזאת כי הוא לא הצליח להשפיע את עמדות המרכז-שמאל שלו (ב"ה), לגיטימי בסה"כ.

בינתיים כל מה שביבי מחליט, מתבטל אחרי רגע. בפרט דברים שביבי עשה מהר, התברר שביבי עצמו ידע מראש שכל מה שהוא יעשה יסוכל והוא בעצמו לא מאמין שזה יקרה...

עובדתית, עד שלא מגדירים איזונים ובלמים בין הגופים השונים בדמוקרטיה (בהנחה שהמציאות של בגצ והיועמש בישראל קשורה למשהו דמוקרטי, ושבכלל לא אמורים להדיר אותם לחלוטין מהחקיקה), כל המשחקים של הימין זה סתם כמו ילדים שמשחקים אבא ואמא עד שאמא ואמא אומרים להם שהמשחק נגמר וצריך ללכת לישון.

אני יודע שאלו אמירות מייאשות, אבל לדעתי זה המצב כעת. ליבי אומר לי שדווקא בגלל שהשמאל כל כך מהפכני ודיקטטורי, כל המהלכים הקטנים והמתרפסים של הממשלה הם אפילו לא בדיחה.

או לפחות נסיון להראות לצה"ד ולימין האמיתי שניסו לשים מישהו משלהם ולא הלך אז שלא יעשו בלאגן לביבי.

הם מתכוונים להשאיר אותו מחוץ לצבא, ולא יקבל את מינוי ראש השב"כ. זה מה שהם מתכננים. ואת כל זה תסדר החונטה. אבל נסים יכולים לקרות.

לכשיוגשו עתירות לבג"ץ, ושופטיו יכריזו על מינוי של זיני כעל צעד בלתי חוקי, בלה בלה בלה, רוב הסיכויים שביבי יעדיף להתקבל במקום לגרום למשבר חוקתי.

הממשלה תוכל לתת כותרת אחרת למינוי שלו. למשל, הממונה על השב"כ.

אתה תקוע בטעות של יריב לוין עצמו. היו לו תכניות מאוד יפות ונכונות. אבל, הוא משחק בתוך הכללים מול כאלו שקובעים את הכללים.

ביום שהממשלה תחליט שהיא מושלת, שהיעוץ הוא רק יעוץ, שמתייחסים לפסיקות בתי המשפט - רק כשבית המשפט עוסק במה שהוסמך אליו על פי חוקים מפורשים ופוסק על פי חוקים מפורשים - כל השאלות יהיו מאחורינו. כל עוד שלא - כל החלטת ממשלה וכל חוק שהכנסת מעבירה, הם סתם דיו שפוך על נירות. חבל על הדיו והנייר.

התאום הפוליטי שלו רוטמן לא יותר טוב ממנו.

כיו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט מצופה ממנו לקדם חוק הפרדת הרשויות שבו יקבעו אבסולוטית סמכויותיהם של שלוש הרשויות.

לגבי הרשות השופטת יקבע מפורשות שלא תנתן החלטה שיפוטית ללא מקור סמכות מפורש, ושבסמכות בית המשפט לבחור מבין שני פירושים אפשריים את הפירוש הסביר יותר בעיניו.

ושבתי משפט מנועים מלהתערב בטיבם של מינויים של רשות אחרת, זולת אם המינויים מנוגדים להוראות חוק מפורשת.

אבל רוטמן כמו רוטמן נחזה יותר בביקורת דרכונים בנתב"ג מאשר במתחם הכנסת.

אחר בקשת מחילה, ככה לא מייצרים משילות.

במקום זאת צריך לחוקק חוקים שיפקיעו את סמכות בג"ץ לעשות מה שבא לו על פי הסיטואציה הפוליטית המתאימה.

לגבי אי ציות יעויין בפרקי אבות: אם לא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו.

השאלה שבמחלוקת היא מי זו המלכות, הכנסת או בג"ץ.

מיום השבעת הכנסת הנוכחית בתאריך 15/11/2022 שמחה רוטמן הוא חבר הכנסת שנמצא במקום הראשון בשעון הנוכחות של חברי הכנסת. אתה משקר ביודעין, בזדון, ובניבזות.

הנה שעון נוכחות. הזינו תאריכים ותקבלו תוצאות:

נוכחות חברי הכנסת | זמן כנסת

במבחן השוואתי מול 119 בטלנים, ועם הופעה אחת בועדות הוא אכן יוצא לא רע.

אבל ממי שכתב ספר על בג"ץ מצופה ליותר, והרבה יותר.

שאלתי מישהו שמבין בזה, איזה חוק העביר רוטמן שאפשר לומר עליו וואו, ומסתבר שאין אפילו אחד כזה.

כשתפגוש את רוטמן ברחוב שאל אותו איזה חוק הוא העביר.

ותחזור לכאן עם תשובות.

והופעה אחת בוועדות? אתה אידיוט או שזה יצא לך בטעות? הבן אדם הוא יו"ר ועדה, הכי עמוסה בכנסת בעת הזו. ברור שהוא לא ינכח בועדות אחרות.

ולגבי חוקים, זה מדד די מטופש. ח"כים לא אמורים להיות עסוקים בבולמוס חקיקה. מעטים החוקים ה"חשובים" שמרימים אותך ל"היי" בכל קדנציה. רוב העבודה נמצאת בתקנות, בהחלטות, בהכנות לחקיקה, בבקרה על הממשלה, וכו.

וכנראה שפספסת את העונה של הרפורמה המשפטית, אם אתה אשכרה מסוגל ללהג על "מצופה ממנו ליותר". רוץ לכנסת ותוכיח לנו את יכולותיך יוצאות הדופן. עם כישרון מוכח כמו שלך, חבל שאתה לא רץ להציל את המדינה.

איפה טענתי שהוא בקושי נמצא בכנסת?

וכן טענתי שמצופה להרבה יותר ממי שכתב ספר על בג"ץ.

האיש שעומד בראש ועדת החוקה היוקרתית מזה שנתיים וחצי אמור היה להכניס אל ספר החוקים שלנו את גבולות הגזרה של בג"ץ, הוא ולא אחר, מה שלא עשה.

האיש ששומע השכם והערב דרישה לעצמאות בג"ץ לא השכיל אפילו פעם אחת לשאול מה עם עצמאות הרשות המבצעת, ואיך יכול להיות שפעם אחר פעם שומרי הסף בעיני עצמם מפנצ'רים את עבודת הממשלה, וקוראים תגר על סמכות חקוקה למנות את נציב שרות המדינה, וראש השב"כ. 

במהלך הרפורמה המשפטית הוא ניסה להעביר חוקים להגבלת בגץ, אבל בלי תמיכה של כל מרכיבי הקואליציה אי אפשר להעביר חוקים, בטח לא כאלה.

החרדים וחלק מהליכוד לצערנו לא תמכו עד הסוף ברפורמה.

לגבי רוטמן, מצופה ממנו להציף את הבעייתיות בהתנהלות בג"ץ ללא קשר לגופה של השאלה אם בקונסטרוקציה המסובכת של הקואליציה הנוכחית ניתן לעשות משהו מועיל לתיקון המצב.

אני שומע כל הזמן שהוא ויריב לוין מתואמים ביניהם עד לקוצו של יו"ד, מה שמדאיג עוד יותר.

בבג"ץ ראש השב"כ נידונה לראשונה סוגיה תאורתית פר אקסלנס, והתקבלה החלטה שערורייתית ברוב שניים נגד אחד, וכיצד הגיב על כך רוטמן- כלום.

אבל אחרי שהוא מוביל, צריך תמיכה של הקואליציה כדי שיהיה לחוקים רוב בכנסת. מה נעשה שפעם אחת נתניהו התקפל וגנז את רוב ככמעט כל הרפורמה ואחר כך ראשי הקואליציה החליטו לעצור בגלל המלחמה, למרות שבג"ץ לא מפסיק להשתולל.

הוא כמו בליכוד.

למיטב ידיעתי היו לו קשרים בליכוד עד שסמוטריץ' מסר לו הצעה שאי אפשר לסרב לה.

תן לי פירוט של החוקים שהוא עובד עליהם, ועכשו בלי ציניות.

ובטוח שפספסת את העונה של הרפורמה המשפטית, אם אתה אשכרה מסוגל ללהג את עצמך לדעת על "מצופה ממנו ליותר". רוץ לכנסת ותוכיח לנו את יכולותיך יוצאות הדופן. עם כישרון מוכח כמו שלך, חבל שאתה לא רץ להציל את המדינה.

האיש שארגן מסיבת עיתונאים רגע לפני הבחירות תחת התחייבות מפורשת לתקן את קלקולי בג"ץ, אבל גאשר הוצע לו ולמפלגתו תיק המשפטים הוא ברח כמו ארנב.

האיש הזה נוכח בכנסת אולי יותר מסדרני הכנסת, אבל בולט יותר בביקורות דרכונים בבג"ץ.

בסיבוב הקודם שלחתי אותו לכנסת כנציג מטעמי, אבל הפעם אשקול את עצתך ברצינות לרוץ עצמאית, שהרי גרוע יותר מרוטמן אי אפשר להיות.

ואני לא בטוח שלשר המשפטים יש יותר כוח והשפעה לטווח הרחוק מאשר ליו"ר ועדת חוקה.

גפני מעדיף להיות שר אוצר או יו"ר כספים? איפה יש יותר תועלת?

אני באמת אשמח לראות אותך רץ לכנסת, ההתבזות שלך תשמח אותי. וגם אתה תרוויח מזה, לפחות תצא עם יותר ענווה.

וחרף השקרים שלך אתה צודק בקביעתך שליושבי ראש ועדות יש יותר כח פוליטי מאשר לשרים הממונים.

הבעיה של רוטמנוביץ זה השת"פ שלו עם השר הממונה, במקום להיות מקורי ויצירתי.

אבל אין לי כח בשבילך. שתה מיץ 

השמאל רואה, גלי מיארה חומדת, וכלי בגצ גומרים. לדעתי הוא לא יהיה, וגם אם יהיה אז יפרוש, ואם לא יפרוש אז יופרש. כך או כך, זה לא בר קיימא.

אם היא תרצה לסכל היא תסכל. זו לא בעיה. רונן בר אומר שהוא נשאר בתפקיד ולא  יוצא מהמשרד למען הדמוקרטיה, כדי למנוע כאוס וכדי שהממשלה לא תעבור על החוק.

השאלה אם יבחרו בדרך הזו או שיתנו לימין להרגיש שהוא צד מעשי כלשהו במדינה. יכול להיות שעבור שנה שנשארה עד הבחירות והם יקחו את השלטון זה לא כ"כ נורא עבורם כל עוד לא שמנו יד על מערכת המשפט, הם מכוונים שאח"כ אפשר יהיה לקצר את כהונתו כי ראש הממשלה השמאלני לא מצליח לעבוד איתו בנוח

שוב כנראה מהשיקולים שהביאו מראש להחלטה האומללה של הפסקת האש- גם אם יש לה צידוקים מדיניים

שבקו הנ"ט צה"ל ימשיך להחזיק בשטח ולשטח אותו ולא יתן לאזרחים לחזור, ומשאר המקומות הם יאלצו להתפנות מחדש אם [וכאשר- הוספה שלי... ] תחודש הלחימה.

קיצור, צריך לחכות לראות איך למעשה הדברים יראו בשטח ואז לדון שוב..

וכמו בזמירות למוצאי שבת, הגשרים המופצצים נבנו בן לילה. בורא עולם בקנין השלם זה הבנין.

ובענייננו, ברור שהממשלה משקרת (גם סמוטריץ'), וגם צה"ל משקר, וגם התקשורת מסתירה את האמת.

רק הג'ינג'י שאומר דבר והיפוכו באותו משפט מוחזק לדובר אמת. 

אז הוכחתי לך שכבר היו דברים מעולם.

לגבי טראמפ החדש, ביבי למד לעשות איתו עסקים (=פוליטיקה). תן לי לחסל את חמינאי ואתן לך הפסקת אש בלבנון, וכו'.

על פניו ממה שידוע לנו היא גרועה.

אנחנו צריכים להעיף בעצמנו את כל המחבלים מעבר לליטאני ולשטח את כל הכפרים שם לפחות בכל שטח 'קו הנ"ט'. ולא לסמוך על צבא לבנון- שכבר הוכיח במלחמה הזאת ממש שהוא לא יכול ולא רוצה לעשות זאת לבדו. כך שלעשות שוב הפסקת אש ולצפות לתוצאה אחרת זאת טיפשות.

וכרגע הדיבור זה רק להשאר על קו הנ"ט, כעשרה קילומטרים, וגם בתוך הקו הזה לא חושב שיהיה לצה"ל חופש פעולה מלא לשטח את הכפרים ולהשמיד תשתיות טרור.

אבל אולי קצת אפשר להבין מהצהרת נתניהו שהפסקת אש קצרה כזו עם לבנון תביא את איראן יותר ברצינות למו"מ עם ארה"ב בניסיון להגיע להסכם איתה שתמסור את האורניום המועשר- שזה איום מרכזי מאד שעוד לא סר סופית ושכרגע לא הצליחו להגיע אליו לא ישראל ולא ארה"ב.

וכמובן גם שיקולים מדיניים יכול להיות שגורמים לו אבל אז זה עצוב ובעייתי מאד שישראל כ"כ תלויה בארה"ב שגם נאלצת לפעול בניגוד למה שרצתה..

אבל, אם למדנו משהו בשנתיים וחצי האחרונות, זה שהפסקה אינה סוף פסוק. גם בהפסקת האש הראשונה ובוודאי בשניה בעזה, אנשים טענו שויתרנו וזה יסתיים בלי כלום - המשכנו והבאנו הישגים משמעותיים. גם באירן, כל מיני בנטיסטים ביכו את העצירה אחרי עם כלביא בלי שסיימנו ומתברר שראשי המדינות כבר אז תכננו עוד סבב. גם בלבנון - אנחנו מפסיקים בעמדות טובות מהעמדות הקודמות, שגם מהן, המשכנו לזנב בחיזבאללה.

יש מכלול שיקולים הן פנימיים והן בין-לאומיים, שמקבלי ההחלטות צריכים לתמרן בינהן. בסופו של יום, אנחנו במקום הרבה יותר בריא מבעבר, ביטחון ישראל הרבה יותר חזק מלפני שלוש שנים.

כתבת למה זה לא כ"כ נורא לעשות עכשיו הפסקת אש, וגם שאין ברירה מבחינה דיפלומטית, אבל לא כתבת שום דבר טוב בהפסקת אש.

יתכן שאנחנו לא יודעים הכל, וזה ישרת אותנו בהמשך.

האמת שמאוד קיוויתי, שכמו בסוף המבצעים באירן - צה"ל ינצל את השעות האחרונות לחיסולים משמעותיים. לפחות לפי מה שידוע לנו כרגע, צה"ל תקף 'מטרות', שבד"כ זה לא יותר מידי...

אז לא שזה אידיאלי. עדיין הקולות שיוצאים מהקבינט הם שיש כאן אילוץ מול טראמפ, בתוך המהלך הגדול של מניעת אירן גרעינית, שגם הוא הולך קמעה קמעה. אבל לא כמו שזה נדמה בעורף, שהמצב הוא בינרי 0 או 1 - פעילות או חוסר פעילות. יש הרבה בין לבין.

ואכן ימים יגידו ונוכל להחליט האם היה מוצדק/מוצלח וכו' הפסקת האש.

אבל צריך להזהר גם לא לקבל כל דבר בשוויון נפש וישר לומר שיש שיקולים שאני לא יודע.

זה אולי נכון, אבל בתור אזרח התפקיד שלנו זה להזדעק על מה שנראה כהסכם רע- גם בשביל העמדה הנפשית, וגם בשביל להראות למקבלי ההחלטות שהציבור שלהם מצפה לראות שהם אכן יפעלו הכי נכון בסיטואציה שלפניהם.

למשל קצת הפריע לי שכשהודיעו על הפסקת האש מיד ינון מגל אמר שהוא מבין את זה והעלה את הסברות שתומכות, ויש באמת כאלה! אבל צריך קודם לומר שזה נראה רע ורק אח"כ לומר אבל יתכן שיש נסיבות שמצדיקות את המהלך הרע ולכן נמתין ונראה..

החסרון הגדול של קונספירציות הבגידה - הוא שהיא משחררת מחשבון נפש.

אם היתה בגידה, נתלה את הבוגד ונחזור לישון.

לא צריך ביקורת על שיטות איסוף המודיעין, לא על הניתוח שלו, לא על רמת המוכנות של צה"ל לאירוע פתע, לא על בניית מפקדת האוגדה ושתי המפקדות החטיבתיות באותו שטח צפוף ונשלט על ידי האויב, לא על כך שדרשו מכיתות הכוננות להפקיד את הנשק, לא על כך ששלושים שנה כל הממשלות ידעו שהאויב חמוש ומתאמן ובמקרה הטוב התעלמו, במקרה הרע - עזרו לו, גם לא על כך שפיתחנו כיפת ברזל, לא כאמצעי עזר ללוחמים, אלא ככלי שמאפשר לנו לספוג בלי להגיב. גם העובדה שהיתה שנה מטורפת, שאנשים שצה"ל השקיע בהם שנים הודיעו שלא יגיעו, היא לא בעיה אם נתלה בוגד אחד.

אבל, יש דברים שגם אם הם הגיוניים - הציבוריות הישראלית לא מסוגלת לקבל. אחד מהם זה כל נגיעה בזכרון השואה.

וגם אבא שלי.

בס"ד

אני הכנתי הבוקר את הילדים שלי, גם את בן השנתיים וחצי ובטח את הגדולת ממנו, שתהיה צפירה. גם הסברתי להם מה ההבדל בין צפירה לאזעקה שיבינו שאין  להם מה להיבהל. הכנה כל כך פשוטה - שאין בינה לבין פיקוח דבר או חצי דבר.

בסוף כל אחד יודע מה השעות של הצפירה (10:00, 20:00, 11:00). מרבית האנשים עוצרים דקה לפני כן וזה לא תופס אותם במקרה.

גם החשש מירי רקטות מצד חיזבאללה הוא תירוץ קלוש. ברדיו ובכל מקום מחדדים בכל שנה, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, איך זה יתנהל במידה וחלילה במקביל יש אזעקת אמת.

בקיצור, אין שום הצדקה לבטל את הצפירה. 2 דקות של שקט שבה מדינה שלמה מתייחדת עם שישה מיליון יהודים שניספו זה דבר חשוב דיו כדי להמשיך את זה למרות המלחמה.

לשים כבר עכשיו תזכורת בפלאפון ליום שני בשעה 19:55 וביום שלישי לשעה 10:55 ובה יהיה כתוב "לשים לב - צפירה עוד חמש דקות". אז, כשהפלאפון יצלצל, למצוא מקום לעמוד בו, לפתוח פרק תהילים ולהתייחד עם זכר הנופלים מבלי שהרקולים יצטרכו לנן את מנגינת "אצלנו בגן" או "אחי הצעיר יהודה".

וחלילה, אם יהיה אירוע אמת, תהיה אזעקה עולה ויורדת בעלת הבדל ניכר בינה לבין הצפירה. 

שלא כל עם ישראל קוראים את ההודעה הזו, כן?

בכל מקרה, ביום הזיכרון רבים מהאנשים נמצאים במילא בטקסים ובבתי העלמין, כך שגם מהבחינה הזאת הדבר הרבה יותר פשוט.

רק שאני מנסה להקל על כולם. זה זמן רגיש.

זה לא אומר שאי אפשר להתייחד עם זכרון הנופלים, רק קשה לי שהראש בקיר לגבי הצפירה (הראש של מקבלי ההחלטות)

לקפיצה הראשונית של הלב כששומע את תחילת הצפירה

ולא עוזר לילדים קטנים כמה שמסבירים להם מראש

הגוף עדיין נבהל

ומאוד מאוד יכול להיות שלא כולם זכרו שבדיוק תהיה צפירה

ההתחלה אותו דבר וגם אם מוכנים זה עדין מלחיץ

(אצלנו גם היו פשלות במערכת הכריזה וחלק מהאזעקות נשמעו כמו צפירה אז בכלל זה מלחיץ מאד)

מידיעה וודאית - יש אנשים ידעו שצפויה צפירה ועדיין נכנסו ללחץ. יש ילדים בבית ספר, שאחרי הכנה עמדו בטקס וחיכו לצפירה שידעו שעוד רגע תגיע - ועדיין כשהגיעה רצו למקלט במבטים מבוהלים.

האזעקה והצפירה בנויות ככה שעוד לפני המודע, הן מפעילות אצלינו את התת-מודע. עוד לפני שאנחנו בודקים האם זאת צפירה עולה ויורדת או רק עולה ולא יורדת - אנחנו כבר במצב פעילות.

למעשה כמו שכתבתי - אני חושב שהיה ראוי לבטל, לא חושב שאפשר היה לבטל. השיח הציבורי לא היה מסוגל לשאת את זה, אבל לא לזלזל.

נ.ב.

יכול להיות שיש לכם ממ"ד והילדים פשוט ממשיכים לישון בו?

בס"ד

אבל בסוף הנקודה המרכזית בעיניי היא שיש פה משהו שגורם לנו לעצור שתי דקות ולהתייחד. אני לא מכיר שום תחליף הגיוני לזה, ובלעדי זה יום השואה היה הופך ליום של סיפורים ברדיו ובטלוויזיה.

הצעד הבא זה אם אין צפירה אז למה לעשות את הטקס דווקא בעשר ולא בשעה האחרונה של המערכת - במקרה הטוב. או במקרה הרע לבטל לחלוטין כי יש הרבה חומר לימודי להשלים בגלל המלחמה וצריך להספיק עד סוף השנה.

הצפירה, גם אם היא לא מושלמת, היא ההזדמנות היחידה לעצור את היום למדינה שלמה. במיוחד ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שבו עלינו לזכור מי הם החיילים שהקריבו את נפשם שאנחנו נוכל להמשיך את חיינו.

משהו נעלה בלעמוד ולחשוב על 6 מיליון הנרצחים

כן חשוב לזכור

ולהגיד תהילים או משניות לעילוי נשמת

אבל לעמוד בצפירה זה טקס חסר יתרון

הנשמות בעוה"ב לא מתעלות בזכות העמידה הזאת

ובטח לא מתעלות בזכות בהלה של מליוני ישראלים 

גם לא רואה מעלה בלהמשיך את החיים כרגיל כשכולם עוצרים...

אין לי בעיה לעמוד ומשתדלת לומר גם כמה פרקי תהילים

אבל באמת שלהבהיל את כל המדינה זה מיותר כל כך

וכמו שאמר אחד מגדולי רבותי: "אני מבין למה אני עומד, אבל גם מי שלא מבין - ביארצייט של אבא שלו הוא עושה כמה דברים שהוא לא מבין ואני יודע להגיד לו שאין להם סיבה, אז שלא יפרוש מהציבור..."

וכאמור אני לא פורשת מהציבור בדרך כלל

ובכל זאת לא רואה חשיבות גדולה בזה

הייתי פה לפני כן בניק אחר

ככה שיש יותר ותק

אנחנו זכינו להכיר ניצולי שואה ולחיות בניהם. שמענו את העדות שלהם מכלי ראשון, ראינו את הסימן שחקוק על בשרם ואת הצלקות שהם עדיין נושאים משם. אבל כדרך העולם, זה לא יימשך עוד הרבה שנים. ניצולי השואה הולכים ומתמעטים. שתי הילדות הגדולות שלי זכו להכיר את הסבתא רבה ששרדה את השואה, יתר האחים שלה יכירו מהסיפורים.

הצפירה לא נועדה בשביל עילוי נשמתם של הנרצחים, אלא היא נועדה קודם כל בשבילנו. שאנחנו נזכור אותם, שאנחנו נזכור את מה שעבר על העם שלנו. ביום אחד בשנה, בשעה אחת, עם כולו עוצר מלכת ומתייחד עם ההיסטוריה, עם המשפחה שנספתה, עם הזיכרון.

זה מה שישאר לנו עוד כמה שנים. לא יהיה זיכרון בסלון, כי הם כבר לא יהיו עימנו. מה שיהיה לנו זה את הסיפורים שאנחנו שמענו מהם ואותם אנחנו נצטרך להעביר לדורות הבאים. לכן בא היום הזה, ובאות שתי הדקות האלו להזכיר לכולנו את המסר הזה.

עם העובדה שצריך לזכור

ואסור לשכוח

ולהנציח

אבל לא רואה יתרון דווקא בצפירה שמקפיצה לכולם את הלב

מאמינה שיש עוד דרכים

אבל כן שצריך לשנות אותה לצליל שלא דומה לאזעקה.

אם לאמבולנס שינו את הסירנה כי זה מזכיר אזעקה ולא רצו להלחיץ אנשים בזמן מלחמה אין סיבה שלא ישנו את הצפירה לצליל פחות מלחיץ

האם לולי צפירה כולם היו עושים את זה? כנראה שלא כולם. גם אם הצפירה, לא כולם עשו את זה. לא האישה שנכנסה להסטריה, לא המורה שתלמידה רצו למרחב המוגן ולא רבים אחרים.

גם טקסים שהיו נערכים במוסדות הלימוד, צה"ל ומוסדות המדינה לא היו נראים אותו הדבר מבלי הצפירה. השעה 10 לא הייתה 10, הכובד ראש לא היה אותו כובד ראש ובכלל זה גם האווירה. הטבת לכתטב פה על הבסיס שעליו מושתת הצפירה וזה בדיוק חלק מהאווירה של היום הזה. מבלי זה, זה יהיה עוד יום חול.

אני אתן דוגמה על עצמי. מ-09:10 המתנתי על הקו שנותן שירות ייענה לי. ב-09:55 ניתקתי וכמה דקות לאחר הצפירה התקשרתי מחדש והמתנתי בשנית. אני רוצה להאמין על עצמי שהייתי מנתק גם מבלי הצפירה, אבל לא בטוח שכולם היו עושים כך.

בזמן ככ רגיש מבחינה בטחונית. גם בזמן המלחמות מאז ה7 לאוקטובר. אפשר ממש ממש לוותר על זה. 

אני חושבת שהפכו את זה לדת. 

משום מה בהרב מיארה עדיין מוזמנת לישיבות הממשלה,

משום מה תחנת גלי צה"ל עדיין משדרת דה-מורליזציה, על חשבון תקציב הביטחון של כולנו,

משום מה רואי כחלון עדיין לא מכהן במינוי קבוע כנציב שירות המדינה.

מבקשים להגיע להבנות עם המכהנת כיועמ"שית, רק בגלל הוראה לא חוקית של בג"ץ - אומרת שהממשלה מתכופפת לזה שבג"ץ שודד סמכויות לא לו מהרשויות המוסמכות לכך.
 

עכשיו, זה נכון שנתניהו לא מסוגל לפטר את בן גביר, זה הסוף של הממשלה, ולכן הכריז שיסרב. אבל שופטי בג"ץ אינם מטומטמים. הם לא יתנו את הפסק שיביא את מפלתם. הם פשוט פסקו שורה של הגבלות, שישאירו את בן גביר בתפקידו, אבל כ'ברווז צולע':

בג"ץ קובע: מגבלות על מינויים והתבטאויות של השר בן גביר | ערוץ 7

כך מצד אחד לא יגיעו לנקודה בה הממשלה מסרבת (כשזה יקרה, יגמר ברגע הסיפור של בג"ץ הכל יכול) וגם יצרו תקדים לכל הממשלות הבאות, שהם מנהלים את השרים...