לגבי השאלת בונוס: זה בדיוק מה שנתניהו עשה הערב, לא?

(אני כמעט משוכנע, שביום שזו תהיה התשובה, בג"ץ כבר לא יעזו לבדוק עד כמה היא רצינית)

לצד זה ומטעמי זהירות חייבת הקואליציה להעביר חקיקת בזק שתבהיר שסמכות הממשלה לעניין זה, ולכל מינוי אחר, הינה אבסולוטית/ משרת אמון, ואינה שפיטה, והחריגים הם: קטין, פסול דין, אינו אזרח ישראלי, וכיוצא בהם.  

נ.ב. בהנתן שבג"ץ פוסל אוטומטית כל מינוי של הממשלה, ורק הנימוקים מתחלפים, אין זאת אלא שראש הממשלה הוצא לנבצרות דה פאקטו.

או ששפיט, אבל החלטה חדשה יכולה שתתקבל בו במותב פה אחד בלבד, וכל שופטי בית המשפט העליון ישבו בהרכב.

ויש עוד פתרונות יצירתיים.

סיכויו לקבל את המינוי הם פיפטי פיפטי.

הסבר:

בג" ץ לא דן בשאלות תיאורתיות, ואם הוא דן- סביר להניח שהוא מחזיק במידע לפיו רונן בר יחזור בו מהתפטרותו סמוך מאוד ליום שנקבע לפרישתו, היינו 15.6.

ימים יגידו.

זה לא ייגמר עד היום שבו אנשי החוק וסדר בליכוד, יחליטו שהם לא מצייתים להחלטות בלתי חוקיות של בג"ץ.

(אם מותר להרחיב את השרשור שלך...)

בעצם קיומה של מדינת ישראל ולא ינסה לשרוף אותה בעצמו ביום שהוא לא יאהב את הממשלה?

וגם אותם הוא עשה כי מישהו אחר לחץ עליו. 

למשל, מתווה הגז שהיה בעיקר עבודה של שטייניץ. אני מניח שגם עכשיו יש איזשהו לחץ שמופעל עליו מכיוון כלשהו אבל בכל מקרה, זה מינוי טוב. 

אבל באמת שכמעט ואין לי דוגמאות לדברים טובים שביבי עשה. לך, יש? 

גם לגנץ יש את הישרות הזאת.

כמה פעמים הוא בא ואמר דברים שלא כ"כ מתכתבים עם פוליטיקת הזהויות, בגלל האמת שלו (דרך אגב, לא תמיד הסכמתי עם אותה אמת..)

ישרות ואידיאליזם אמיתי זה דבר שקשה למצוא בפוליטיקה.

כמו לכל מי שלא מאפשר לתקן את מערכת המשפט או גרם למערכות בחירות מיותרות תוך החרמת הממשלה המבטאת את רצון העם.

גנץ בן אדם מנותק שבחודשים הראשונים בהם פתח את הפה התברר שאין חוט חשיבה שממש מקשר בין המשפטים שיוצאים ממנו, עד כדי שאפילו בתקשורת השמאל לא התאפקו וצחקו

בחלוף הזמן המושכים בחוטי השמאל השתמשו בדמות הזו כדי לפזר מסרים ונשיקות לכלל המגזרים, כאילו הניתוק מעצמו הוא בעצם ממלכתיות שמחברת את הכל

אני גם לא מסכימה עם ההתנגדות שלו לרפורמה, אבל הוא לא חייב להיות במחנה הפוליטי שלי כדי שאני אעריך אותו כאדם ישר.

בכל מה שקשור לפליטות פה שלו - זאת היתה אכזריות לשמה. הוא אדם טוב, פשוט קצת טירון. לפעמים הוא הולך לפי עצת היועצים שלו, והיא מנתקת אותו ממי שהוא.

אני מצטערת שאני לא זוכרת דוגמאות לפעמים שבהן הוא אמר דברים שמאוד לא הסתדרו עם הקו של המחנה שלו, פשוט כי הוא ישר.

העובדה שאני שייכת למחנה מסוים, לא אומרת שאני חייבת להסכים עם כל דבר שמחזק את הנרטיב שלי. וכנ"ל הפוך, שאני חייבת לא להסכים עם כל דבר שלא מחזק את הנרטיב שלי.

צריך לדעת להיות ישרים, להודות על האמת גם כשהיא לא נוחה לי. וגנץ יודע לעשות את זה, לפעמים.

"עובדה שאני שייכת למחנה מסוים, לא אומרת שאני חייבת להסכים עם כל דבר שמחזק את הנרטיב שלי..." וכו'

אין ויכוח. זה נכון. אך לא כשהצד השני רומס אותך במזיד וחבל שלא יודעים לזהות את זה וממשיכים לדון אותו לכף זכות.

בני גנץ טרלל את המדינה במערכות בחירות מיותרות כשהוא מנהיג גוש חוסם שמחרים את המפלגה הנבחרת על ידי העם, ומחבר אליו הכל חוץ ממנה, גם תומכי טרור במידה כזו או אחרת. 

הטיפשות והרשעות של בני גנץ לא קשורות לפליטות פה. האמירה שראש הממשלה רוצה להרוג אותו מוכיחה כמה רפש הוא מוכן לשפוך על הצד שלך כדי לפלג, וגם מוכיחה כמה הוא טיפש, תשאלי את יונית יונית [צחקו מהיונית יונית, בסדר, אבל עצם האמירה רעה בהרבה]

בני גנץ יעשה הכל כדי שתוקם ממשלה ללא סרוגים (משיחיים), ללא ביבי או כל איש ימין (חלק מאנשי ליכוד), ואם אפשר ללא חרדים (פחות חשוב לו). הוא מוכן להכיל בתוך ממשלתו את יאיר גולן שפוגע בחיילים ועוד הרבה דברים גרועים.

ואכן הוא מפזר אמירות של אחדות, של חיבור, של דאגה.. הוא רוצה קולות.. ברגע ויכוח הוא ישאל את מי שתוקף אותו מה עשית בצבא ובזה זה נגמר. הוא לא מסוגל מעבר לזה.

אבל זה לא אומר שאני חייבת לקטלג כל אמירה וכל מעשה שלו כרעים.

אני לא בטוחה שהוא מחרים את הימין ואת החרדים, הוא הצטרף לממשלת אחדות איתם מיד לאחר הטבח - למרות הפגיעה האישית שלו מנתניהו.

הוא עזב את הממשלה הזאת כי הוא לא הצליח להשפיע את עמדות המרכז-שמאל שלו (ב"ה), לגיטימי בסה"כ.

בינתיים כל מה שביבי מחליט, מתבטל אחרי רגע. בפרט דברים שביבי עשה מהר, התברר שביבי עצמו ידע מראש שכל מה שהוא יעשה יסוכל והוא בעצמו לא מאמין שזה יקרה...

עובדתית, עד שלא מגדירים איזונים ובלמים בין הגופים השונים בדמוקרטיה (בהנחה שהמציאות של בגצ והיועמש בישראל קשורה למשהו דמוקרטי, ושבכלל לא אמורים להדיר אותם לחלוטין מהחקיקה), כל המשחקים של הימין זה סתם כמו ילדים שמשחקים אבא ואמא עד שאמא ואמא אומרים להם שהמשחק נגמר וצריך ללכת לישון.

אני יודע שאלו אמירות מייאשות, אבל לדעתי זה המצב כעת. ליבי אומר לי שדווקא בגלל שהשמאל כל כך מהפכני ודיקטטורי, כל המהלכים הקטנים והמתרפסים של הממשלה הם אפילו לא בדיחה.

או לפחות נסיון להראות לצה"ד ולימין האמיתי שניסו לשים מישהו משלהם ולא הלך אז שלא יעשו בלאגן לביבי.

הם מתכוונים להשאיר אותו מחוץ לצבא, ולא יקבל את מינוי ראש השב"כ. זה מה שהם מתכננים. ואת כל זה תסדר החונטה. אבל נסים יכולים לקרות.

לכשיוגשו עתירות לבג"ץ, ושופטיו יכריזו על מינוי של זיני כעל צעד בלתי חוקי, בלה בלה בלה, רוב הסיכויים שביבי יעדיף להתקבל במקום לגרום למשבר חוקתי.

הממשלה תוכל לתת כותרת אחרת למינוי שלו. למשל, הממונה על השב"כ.

אתה תקוע בטעות של יריב לוין עצמו. היו לו תכניות מאוד יפות ונכונות. אבל, הוא משחק בתוך הכללים מול כאלו שקובעים את הכללים.

ביום שהממשלה תחליט שהיא מושלת, שהיעוץ הוא רק יעוץ, שמתייחסים לפסיקות בתי המשפט - רק כשבית המשפט עוסק במה שהוסמך אליו על פי חוקים מפורשים ופוסק על פי חוקים מפורשים - כל השאלות יהיו מאחורינו. כל עוד שלא - כל החלטת ממשלה וכל חוק שהכנסת מעבירה, הם סתם דיו שפוך על נירות. חבל על הדיו והנייר.

התאום הפוליטי שלו רוטמן לא יותר טוב ממנו.

כיו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט מצופה ממנו לקדם חוק הפרדת הרשויות שבו יקבעו אבסולוטית סמכויותיהם של שלוש הרשויות.

לגבי הרשות השופטת יקבע מפורשות שלא תנתן החלטה שיפוטית ללא מקור סמכות מפורש, ושבסמכות בית המשפט לבחור מבין שני פירושים אפשריים את הפירוש הסביר יותר בעיניו.

ושבתי משפט מנועים מלהתערב בטיבם של מינויים של רשות אחרת, זולת אם המינויים מנוגדים להוראות חוק מפורשת.

אבל רוטמן כמו רוטמן נחזה יותר בביקורת דרכונים בנתב"ג מאשר במתחם הכנסת.

אחר בקשת מחילה, ככה לא מייצרים משילות.

במקום זאת צריך לחוקק חוקים שיפקיעו את סמכות בג"ץ לעשות מה שבא לו על פי הסיטואציה הפוליטית המתאימה.

לגבי אי ציות יעויין בפרקי אבות: אם לא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו.

השאלה שבמחלוקת היא מי זו המלכות, הכנסת או בג"ץ.

מיום השבעת הכנסת הנוכחית בתאריך 15/11/2022 שמחה רוטמן הוא חבר הכנסת שנמצא במקום הראשון בשעון הנוכחות של חברי הכנסת. אתה משקר ביודעין, בזדון, ובניבזות.

הנה שעון נוכחות. הזינו תאריכים ותקבלו תוצאות:

נוכחות חברי הכנסת | זמן כנסת

במבחן השוואתי מול 119 בטלנים, ועם הופעה אחת בועדות הוא אכן יוצא לא רע.

אבל ממי שכתב ספר על בג"ץ מצופה ליותר, והרבה יותר.

שאלתי מישהו שמבין בזה, איזה חוק העביר רוטמן שאפשר לומר עליו וואו, ומסתבר שאין אפילו אחד כזה.

כשתפגוש את רוטמן ברחוב שאל אותו איזה חוק הוא העביר.

ותחזור לכאן עם תשובות.

והופעה אחת בוועדות? אתה אידיוט או שזה יצא לך בטעות? הבן אדם הוא יו"ר ועדה, הכי עמוסה בכנסת בעת הזו. ברור שהוא לא ינכח בועדות אחרות.

ולגבי חוקים, זה מדד די מטופש. ח"כים לא אמורים להיות עסוקים בבולמוס חקיקה. מעטים החוקים ה"חשובים" שמרימים אותך ל"היי" בכל קדנציה. רוב העבודה נמצאת בתקנות, בהחלטות, בהכנות לחקיקה, בבקרה על הממשלה, וכו.

וכנראה שפספסת את העונה של הרפורמה המשפטית, אם אתה אשכרה מסוגל ללהג על "מצופה ממנו ליותר". רוץ לכנסת ותוכיח לנו את יכולותיך יוצאות הדופן. עם כישרון מוכח כמו שלך, חבל שאתה לא רץ להציל את המדינה.

איפה טענתי שהוא בקושי נמצא בכנסת?

וכן טענתי שמצופה להרבה יותר ממי שכתב ספר על בג"ץ.

האיש שעומד בראש ועדת החוקה היוקרתית מזה שנתיים וחצי אמור היה להכניס אל ספר החוקים שלנו את גבולות הגזרה של בג"ץ, הוא ולא אחר, מה שלא עשה.

האיש ששומע השכם והערב דרישה לעצמאות בג"ץ לא השכיל אפילו פעם אחת לשאול מה עם עצמאות הרשות המבצעת, ואיך יכול להיות שפעם אחר פעם שומרי הסף בעיני עצמם מפנצ'רים את עבודת הממשלה, וקוראים תגר על סמכות חקוקה למנות את נציב שרות המדינה, וראש השב"כ. 

במהלך הרפורמה המשפטית הוא ניסה להעביר חוקים להגבלת בגץ, אבל בלי תמיכה של כל מרכיבי הקואליציה אי אפשר להעביר חוקים, בטח לא כאלה.

החרדים וחלק מהליכוד לצערנו לא תמכו עד הסוף ברפורמה.

לגבי רוטמן, מצופה ממנו להציף את הבעייתיות בהתנהלות בג"ץ ללא קשר לגופה של השאלה אם בקונסטרוקציה המסובכת של הקואליציה הנוכחית ניתן לעשות משהו מועיל לתיקון המצב.

אני שומע כל הזמן שהוא ויריב לוין מתואמים ביניהם עד לקוצו של יו"ד, מה שמדאיג עוד יותר.

בבג"ץ ראש השב"כ נידונה לראשונה סוגיה תאורתית פר אקסלנס, והתקבלה החלטה שערורייתית ברוב שניים נגד אחד, וכיצד הגיב על כך רוטמן- כלום.

אבל אחרי שהוא מוביל, צריך תמיכה של הקואליציה כדי שיהיה לחוקים רוב בכנסת. מה נעשה שפעם אחת נתניהו התקפל וגנז את רוב ככמעט כל הרפורמה ואחר כך ראשי הקואליציה החליטו לעצור בגלל המלחמה, למרות שבג"ץ לא מפסיק להשתולל.

הוא כמו בליכוד.

למיטב ידיעתי היו לו קשרים בליכוד עד שסמוטריץ' מסר לו הצעה שאי אפשר לסרב לה.

תן לי פירוט של החוקים שהוא עובד עליהם, ועכשו בלי ציניות.

ובטוח שפספסת את העונה של הרפורמה המשפטית, אם אתה אשכרה מסוגל ללהג את עצמך לדעת על "מצופה ממנו ליותר". רוץ לכנסת ותוכיח לנו את יכולותיך יוצאות הדופן. עם כישרון מוכח כמו שלך, חבל שאתה לא רץ להציל את המדינה.

האיש שארגן מסיבת עיתונאים רגע לפני הבחירות תחת התחייבות מפורשת לתקן את קלקולי בג"ץ, אבל גאשר הוצע לו ולמפלגתו תיק המשפטים הוא ברח כמו ארנב.

האיש הזה נוכח בכנסת אולי יותר מסדרני הכנסת, אבל בולט יותר בביקורות דרכונים בבג"ץ.

בסיבוב הקודם שלחתי אותו לכנסת כנציג מטעמי, אבל הפעם אשקול את עצתך ברצינות לרוץ עצמאית, שהרי גרוע יותר מרוטמן אי אפשר להיות.

ואני לא בטוח שלשר המשפטים יש יותר כוח והשפעה לטווח הרחוק מאשר ליו"ר ועדת חוקה.

גפני מעדיף להיות שר אוצר או יו"ר כספים? איפה יש יותר תועלת?

אני באמת אשמח לראות אותך רץ לכנסת, ההתבזות שלך תשמח אותי. וגם אתה תרוויח מזה, לפחות תצא עם יותר ענווה.

וחרף השקרים שלך אתה צודק בקביעתך שליושבי ראש ועדות יש יותר כח פוליטי מאשר לשרים הממונים.

הבעיה של רוטמנוביץ זה השת"פ שלו עם השר הממונה, במקום להיות מקורי ויצירתי.

אבל אין לי כח בשבילך. שתה מיץ 

השמאל רואה, גלי מיארה חומדת, וכלי בגצ גומרים. לדעתי הוא לא יהיה, וגם אם יהיה אז יפרוש, ואם לא יפרוש אז יופרש. כך או כך, זה לא בר קיימא.

אם היא תרצה לסכל היא תסכל. זו לא בעיה. רונן בר אומר שהוא נשאר בתפקיד ולא  יוצא מהמשרד למען הדמוקרטיה, כדי למנוע כאוס וכדי שהממשלה לא תעבור על החוק.

השאלה אם יבחרו בדרך הזו או שיתנו לימין להרגיש שהוא צד מעשי כלשהו במדינה. יכול להיות שעבור שנה שנשארה עד הבחירות והם יקחו את השלטון זה לא כ"כ נורא עבורם כל עוד לא שמנו יד על מערכת המשפט, הם מכוונים שאח"כ אפשר יהיה לקצר את כהונתו כי ראש הממשלה השמאלני לא מצליח לעבוד איתו בנוח

ערב הסעודית חתמה על ברית הגנה עם שתי אויבות ישראל מובהקות. שתפנה אליהם בבקשת עזרה.

יכולים לנשום לרווחה...

והברית הזו לא תעבוד תכל'ס...

ע"מ לייצר ביטחון אזורי?

כדי שנדע במה מדובר.

ניסינו להתקדם עם הלבנונים, וכלום לא יצא מזה.

אולי בעוד 50 שנים יקום אצלם מנהיג אמיץ שישנה את המשוואה.

בס"ד

הוא כמובן לא יקבל את תיק הביטחון (גם אחרי הפיצול הוא נותר עם מנדט אחד או שניים ביום טוב), אך עם זאת אני לא חושב שעד שהוא הצליח להתקרב שוב לכנסת, הוא יחסל את זה פעם נוספת בגלל התנהלות לא חכמה ושל אגו (מה שהכשיל אותו בעבר). לכן השאלה האמיתית היא כמה הוא הבין מה הכשיל אותו והוא בא לעבוד שונה הפעם, או שהוא נשאר ראש בקיר ואז באמת תסתיים הקריירה הפוליטית שלה.

אפשר לנהל מו"מ. זה קרה בעבר בממשלות 61. כך למשל אברהם נגוסה דאג לכך שיעלו עוד כמה פלאשמורות תמורת כל מיני הצבעות.

ועדיין. פייגלין עצמאי.

אני מקווה לפחות. אז הוא יסחט קצת את התקציב כמו כל חבר כנסת (למרות שזה נגד המצע שלו). זה התקווה.

השאלה היחידה היא אם הוא התבגר (פוליטית), אני בהחלט חושש שלא...

בס"ד

אני רוצה להאמין שעצם האיחוד, כבר מסמל נקודה של התבגרות. נמתין 40 יום כדי לגלות מה הלאה.

כמו שלא משליכים קליפת בננה ברחוב, כך לא דורשים שר בטחון עם מנדט וחצי, וראש ממשלה עם ששה מנדטים.

קוראים לזה גם: תקינות פוליטית. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

ונתניהו לא יצא יותר טוב מאחרים...

הפתרון הפשוט והדמוקרטי, הוא ביטול אחוז החסימה - מה שיגרום שלמפלגה הגדולה יהיה יותר אפשרויות ולא כל מפלגה תחזיק את השלטאר.

בעבר הלא רחוק, שותפה קואליציונית לא היתה מעיזה אפילו לחשוב על אחד משלושת התיקים המרכזיים: בטחון, חוץ, ואוצר, והיום כל ממזר מלך, ומפלגה עם ששה מנדטים מעמידה ראש ממשלה מטעמה, וכל ח"כ בודד יכול שיהיה לשון מאזניים, ועוד בטרם נבחר דורש לעצמו את תיק הבטחון.

לו היו לנו שתי מפלגות גדולות עם 50 מנדטים כל אחת- ניחא, אבל במציאות שלנו שהמפלגות הגדולות עם 25 מנדטים כל אחת, וצריכות לנהל משא ומתן עם שבע מועמדות, וכולן מתחרות על אותם תיקים, זה מצב לא נורמלי.

והנה אתה ברוב חכמתך מציע לבטל את אחוז החסימה, ולחשוף את המועמד להרכיב ממשלה מול מציאות ריאלית של ניהול משא ומתן עם 30!!! סיעות.

יש גבול לכל תעלול.

התיקון הנדרש הוא להעלות את אחוז החסימה ל- 5, ובהמשך ל- 10 אחוז. בתרחיש כזה יהיו לנו לכל היותר 12 מפלגות בכנסת, וגם זה די והותר.

וכן יש לחייב כל רשימה מתמודדת שלא נבחרה לכנסת היוצאת להפקיד סך 10 מיליון ש"ח במזומן שיחולטו לטובת המדינה אם היא לא תעבור את אחוז החסימה.

במציאות של היום, מצביע נכנס לקלפי, ורואה לנגד עיניו מגש עם 45 פתקים, ולא מוצא את ידיו ואת רגליו, ומצביע למפלגה שהאג'נדה שלה קוטבית לעולמו הפנימי. זה חייב להפסק.

וממילא היו יותר מפלגות קטנות, ולמועמד לראשות הממשלה היה יותר מרחב תמרון.

אחוז החסימה יוצר מציאות שבה יש פחות מפלגות, אבל הן בינוניות והממשלה תלויה בכל אחת מהן.

או שאני רוה"מ או שאין לכם ממשלה.

בגלל אחוז החסימה הבינוני, יש "רק" 5 שותפות קואליציוניות, ואתה מציע להוריד את הסף, כדי... כדי שיהיו יותר מתחרים על אותם תיקים?

בסיבוב הקודם לא נכנסו מר"צ ובל"ד, מה שהוסיף לגוש הימין 4 מנדטים מן ההפקר, וביטל את הצורך בסיבוב בחירות נוסף.

הפעם הם למדו לקח, והגבילו את עצמם בהתנדבות.

ועשו עוד דבר, הם השליכו את הרעה החולה הזו למפתנו של הימין, והימין הרים מהרצפה כמוצא שלל רב.

אני כן מבין שאתה דואג לעתידו הפוליטי של סמוטריץ'. אדרבא- שיתפקד לליכוד עם נושאי כליו, ויגיע לאחד המקומות הגבוהים ברשימה. נכון לעכשו, נתניהו סומך עליו יותר מאי פעם.

העניין הוא עקרוני שיורד למציאותי. כשאחוז החסימה יותר נמוך יהיו יותר מפלגות - יותר מדויק כשהיו יותר מפלגות* הכנסות מילאו ימיהן.

ככל שהעלו את אחוז החסימה, הממשלות פחות יציבות והכנסות פחות ממלאות את ימיהן.

עם התאוריות שלך יש שתי בעיות - המציאות וחוסר הדמוקרטיה...

והיום פחות משליש.

ככל שאחוז החסימה יגדל, לקטנות לא יהיה סיכוי ממשי להכנס לכנסת, וממילא ינהרו המצביעים אל הגדולות, שיחזרו להיות בנות 47-48 מנדטים.

או אז די בשותפה קואליציונית אחת כדי להרכיב ממשלת 61, ובשתי שותפות כדי להסיר כל חשש להתהוות לשון מאזניים.

המציאות שאתה מתאר היתה, כשאחוז החסימה היה נמוך. בניגוד גמור לתאוריה שלך - ככל שהאחוז עלה, המפלגות הגדולות קטנו והכח של הבינוניות עלה והפך לכזה שבלעדיהן אין ממשלה.

לא עובר את אחוז החסימה. סמוטריץ נתן לו מתנה. ופייגלין בשלו. חוגר כמפתח. מתנהג כאילו הוא בעל הבית. אף פעם לא טועה ולא מתנצל.

מה השתנה?

אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.

לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.

מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.

ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול

אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"

אבל לא יותר

גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.

ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.

שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.

כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.

אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.

ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.

הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.

ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.

אלה הם כללי המשחק.

הפוך

בס"ד

קיבלתי עכשיו לענות על סקר, לדעתי מניסוח השאלות הוא יצא מטעם הליכוד, ואכן אחת השאלות בסקר עסקה בשאלה של צירוף בן גביר לממשלה הבאה וכן בשאלת ממשלת האחדות עם אייזנקוט. אני חושב שאם הדברים לא היו על הפרק, כפי שטוענים הליכוד (ובניגוד לתדרוכים הרבים בנושא) כלל לא היה צריך לשאול על זה, אבל נראה שבליכוד כן בוחנים מה נכון להם בקרב אזרחי ישראל.

מיותר לציין שאני לא מאמין להכחשות של נתניהו בנושא. הוא רואה בסקרים שהליכוד נמצא בעדיפות שנייה אצל מביעי עוצמה יהודית (זה היה ניכר גם בפינת הניתוח סקרים שפורסמה פה בערוץ 7 לפני שבועיים-שלושה) ולכן הוא החליט ללכת לו על הראש. זה התחיל מקמפיין האנטי אחדות שכל בר דעת הבין שהחיבור הזה יעשה יותר נזק מתועלת, וממשיך עכשיו בתדרוכים שלו.

נתניהו רוצה לסיים את מערכת הבחירות עם 50 מנדטים, ולתת לשותפות שלו להזיע על 3 משרדים לענייני כלום, אבל זה לא ריאלי. הסקרים הכי מפנקים, של פילבר, מנבאים לו 30 מנדטים, וזה אומר שבכל מקרה הוא יהיה מיעוט בכל קואליציה, אם אכן יקים אותה.

כולנו זוכרים את המשא ומתן הקואליציוני הקודם, ואיך "השותפות הטבעיות" מרטו את נוצותיו, וביתר שאת זוכר הוא עצמו.

הלקח שהוא הפיק, והמתבקש, זה ממשלה לאומית רחבה, ולא ממשלת סחטנים צרה, ולשם הוא חותר.

במרחק 40 ימים מהבחירות, פייגלין מאיים שבלי תיק הבטחון הוא בחוץ. סמוטריץ' בטוח שתיק הבטחון תפור על פי מידותיו. בן גביר רוצה את משרד המשפטים עבור גוטליב, וגם רוטמן רוצה אותו. וינטר אם יעבור את אחוז החסימה, ידרוש גם הוא את תיק הבטחון, וגם גיוס מלא לפי מתווה ליברמן, שהחרדים יתנגדו לו, ובמילים אחרות זה או וינטר בפנים, וחרדים בחוץ, או להיפך.

ככל שהמפלגות הקטנות יהיו גדולות יותר, סל הדרישות שלהן יגדל באופן לא פרופורציונאלי, ולכן נתניהו מתלבט אם ללכת להם על הראש. אוי לי מיצרי, ואוי לי מיוצרי.

גם אם יקרה נס בגודל ים סוף, ואיזנקוט יסכים לשבת עם נתניהו, הסך המשולב של שניהם הוא כ- 50 מנדטים, ועדיין חסרים 11 לפחות, ואין מאיפה להביא אותם. כי בנט, גולן, וליברמן לא ישבו עם נתניהו.

במצב אידיאלי כל השותפות בפוטנציה צריכות להתכנס ולחלק את עור הדוב בטרם ניצוד, אבל זה לא יקרה, כי חרב איש ברעהו.

סוף דבר, כולם ביחד וכל אחד לחוד קוראים לשמור על גוש הימין, אבל אף אחד לא יודע לספר לנו איך עושים זה.

משחק סכום אפס.

בס"ד

אפילו שיריונים הוא לא הצליח להביא. יוסוף חדאד ונטלי שם טוב הלכו לוינטר, דדי שמחי הלך לגלעד ארדן (הייתה תקופה שהוא חיזר אחרי צביקה מור שהלך לסמוטריץ'). מה בסוף הוא הביא? את ברדוגו?

גם מבחינת קמפיין, חוץ מלהתריע שאייזנקוט יקים ממשלה עם רע"מ, וללכת על הראש של וינטר ובן גביר - אין שום דבר אחר.

לא סתם בחלק מהסקרים הליכוד צונח על חשבון התחזקות של הגוש (שאגב, מתחזק גם בגודלו ככל שהליכוד יורד).

כשנתניהו פנה ליוסוף חדאד ולשם טוב נודע לו שהם סגורים עם וינטר.

דדי שמחי לקח לעצמו יועץ איסטרטגי קפלניסט בשם אלדד יניב, שכוון אותו לדרך אחרת, וגם הפיל אותו.

כל זה אירע בחודשים האחרונים ולכל היותר בחצי שנה האחרונה. הלקחים שנתניהו הפיק היו עם הרכבת הממשלה היוצאת כפי שצויין קודם, כלומר, מוקדם יותר.

לעניין הסקרים, לפי פילבר סוקרים אחרים עושים מניפולציות ומרימים מלאכותית את וינטר כדי לגמד את הליכוד. בסופו של יום אין יותר מ- 120 מנדטים. אין לי כלים לבדוק את ההערכות של פילבר.

בס"ד

כל אלה העדיפו ללכת למפלגות שלא בטוח עוברות את אחוז החסימה, מאשר לקבל שריון מובטח במפלגת השלטון. כל ניסיונות השכנוע של נתניהו לא הצליחו (למעט טליק גויאלי, שלפי פרסומים הייתה במגעים גם עם בן גביר) אז כן, זה מעיד אך ורק על נתניהו.

נראה לי שגם באיטליה אצל מוסוליני וספרד אצל פרנקו מצב היהודים היה עדיף מהמצב במדינות שנכבשו על ידי הנאצים.

השוואה קיצונית אם כי מעוררת מחשבה.

לא אוהב את ההשוואה כי הקמת ממשלה שאני לא אוהב היא לא מתקרבת בשום צורה לשואה

לא השוויתי לשואה, אלא למדינות שלא עשו שואה, אבל התעלמו מהתמונה הגדולה ואפילו שיתפו פעולה.

אבל ככלל. היו גרועים ואכזרים מהנאצים

כך שמעתי ממקור ראשון שניצל מהתופת בכיבוש היפני

אבל כן על היחס ליהודים - קישור לדמות של אחד מגדולי חסידי אומות העולם שעשה עבודת הצלה שפשוט לא תיאמן:

צ'יאונה סוגיהארה – ויקיפדיה

בויקיפדיה המידע מאד קונקרטי, יש גם פרק בפודקאסט של יובל מלחי עליו עם פרטים וסיפורים מרגשים.

בסלחנות ובהבנה ובהכלה