(הלוואי ואתבדה)
שאלת בונוס: האם זה יהיה הרגע שבו נתניהו סוף סוף יודיע לחונטה שזה לא בסמכותה וממילא הוא לא יכבד את הוראותיה?
(הלוואי ואתבדה)
שאלת בונוס: האם זה יהיה הרגע שבו נתניהו סוף סוף יודיע לחונטה שזה לא בסמכותה וממילא הוא לא יכבד את הוראותיה?
לגבי השאלת בונוס: זה בדיוק מה שנתניהו עשה הערב, לא?
(אני כמעט משוכנע, שביום שזו תהיה התשובה, בג"ץ כבר לא יעזו לבדוק עד כמה היא רצינית)
לצד זה ומטעמי זהירות חייבת הקואליציה להעביר חקיקת בזק שתבהיר שסמכות הממשלה לעניין זה, ולכל מינוי אחר, הינה אבסולוטית/ משרת אמון, ואינה שפיטה, והחריגים הם: קטין, פסול דין, אינו אזרח ישראלי, וכיוצא בהם.
נ.ב. בהנתן שבג"ץ פוסל אוטומטית כל מינוי של הממשלה, ורק הנימוקים מתחלפים, אין זאת אלא שראש הממשלה הוצא לנבצרות דה פאקטו.
או ששפיט, אבל החלטה חדשה יכולה שתתקבל בו במותב פה אחד בלבד, וכל שופטי בית המשפט העליון ישבו בהרכב.
ויש עוד פתרונות יצירתיים.
סיכויו לקבל את המינוי הם פיפטי פיפטי.
הסבר:
בג" ץ לא דן בשאלות תיאורתיות, ואם הוא דן- סביר להניח שהוא מחזיק במידע לפיו רונן בר יחזור בו מהתפטרותו סמוך מאוד ליום שנקבע לפרישתו, היינו 15.6.
ימים יגידו.
זה לא ייגמר עד היום שבו אנשי החוק וסדר בליכוד, יחליטו שהם לא מצייתים להחלטות בלתי חוקיות של בג"ץ.
(אם מותר להרחיב את השרשור שלך...)
בעצם קיומה של מדינת ישראל ולא ינסה לשרוף אותה בעצמו ביום שהוא לא יאהב את הממשלה?
וגם אותם הוא עשה כי מישהו אחר לחץ עליו.
למשל, מתווה הגז שהיה בעיקר עבודה של שטייניץ. אני מניח שגם עכשיו יש איזשהו לחץ שמופעל עליו מכיוון כלשהו אבל בכל מקרה, זה מינוי טוב.
אבל באמת שכמעט ואין לי דוגמאות לדברים טובים שביבי עשה. לך, יש?
גם לגנץ יש את הישרות הזאת.
כמה פעמים הוא בא ואמר דברים שלא כ"כ מתכתבים עם פוליטיקת הזהויות, בגלל האמת שלו (דרך אגב, לא תמיד הסכמתי עם אותה אמת..)
ישרות ואידיאליזם אמיתי זה דבר שקשה למצוא בפוליטיקה.
כמו לכל מי שלא מאפשר לתקן את מערכת המשפט או גרם למערכות בחירות מיותרות תוך החרמת הממשלה המבטאת את רצון העם.
גנץ בן אדם מנותק שבחודשים הראשונים בהם פתח את הפה התברר שאין חוט חשיבה שממש מקשר בין המשפטים שיוצאים ממנו, עד כדי שאפילו בתקשורת השמאל לא התאפקו וצחקו
בחלוף הזמן המושכים בחוטי השמאל השתמשו בדמות הזו כדי לפזר מסרים ונשיקות לכלל המגזרים, כאילו הניתוק מעצמו הוא בעצם ממלכתיות שמחברת את הכל
אני גם לא מסכימה עם ההתנגדות שלו לרפורמה, אבל הוא לא חייב להיות במחנה הפוליטי שלי כדי שאני אעריך אותו כאדם ישר.
בכל מה שקשור לפליטות פה שלו - זאת היתה אכזריות לשמה. הוא אדם טוב, פשוט קצת טירון. לפעמים הוא הולך לפי עצת היועצים שלו, והיא מנתקת אותו ממי שהוא.
אני מצטערת שאני לא זוכרת דוגמאות לפעמים שבהן הוא אמר דברים שמאוד לא הסתדרו עם הקו של המחנה שלו, פשוט כי הוא ישר.
העובדה שאני שייכת למחנה מסוים, לא אומרת שאני חייבת להסכים עם כל דבר שמחזק את הנרטיב שלי. וכנ"ל הפוך, שאני חייבת לא להסכים עם כל דבר שלא מחזק את הנרטיב שלי.
צריך לדעת להיות ישרים, להודות על האמת גם כשהיא לא נוחה לי. וגנץ יודע לעשות את זה, לפעמים.
"עובדה שאני שייכת למחנה מסוים, לא אומרת שאני חייבת להסכים עם כל דבר שמחזק את הנרטיב שלי..." וכו'
אין ויכוח. זה נכון. אך לא כשהצד השני רומס אותך במזיד וחבל שלא יודעים לזהות את זה וממשיכים לדון אותו לכף זכות.
בני גנץ טרלל את המדינה במערכות בחירות מיותרות כשהוא מנהיג גוש חוסם שמחרים את המפלגה הנבחרת על ידי העם, ומחבר אליו הכל חוץ ממנה, גם תומכי טרור במידה כזו או אחרת.
הטיפשות והרשעות של בני גנץ לא קשורות לפליטות פה. האמירה שראש הממשלה רוצה להרוג אותו מוכיחה כמה רפש הוא מוכן לשפוך על הצד שלך כדי לפלג, וגם מוכיחה כמה הוא טיפש, תשאלי את יונית יונית [צחקו מהיונית יונית, בסדר, אבל עצם האמירה רעה בהרבה]
בני גנץ יעשה הכל כדי שתוקם ממשלה ללא סרוגים (משיחיים), ללא ביבי או כל איש ימין (חלק מאנשי ליכוד), ואם אפשר ללא חרדים (פחות חשוב לו). הוא מוכן להכיל בתוך ממשלתו את יאיר גולן שפוגע בחיילים ועוד הרבה דברים גרועים.
ואכן הוא מפזר אמירות של אחדות, של חיבור, של דאגה.. הוא רוצה קולות.. ברגע ויכוח הוא ישאל את מי שתוקף אותו מה עשית בצבא ובזה זה נגמר. הוא לא מסוגל מעבר לזה.
אבל זה לא אומר שאני חייבת לקטלג כל אמירה וכל מעשה שלו כרעים.
אני לא בטוחה שהוא מחרים את הימין ואת החרדים, הוא הצטרף לממשלת אחדות איתם מיד לאחר הטבח - למרות הפגיעה האישית שלו מנתניהו.
הוא עזב את הממשלה הזאת כי הוא לא הצליח להשפיע את עמדות המרכז-שמאל שלו (ב"ה), לגיטימי בסה"כ.
בינתיים כל מה שביבי מחליט, מתבטל אחרי רגע. בפרט דברים שביבי עשה מהר, התברר שביבי עצמו ידע מראש שכל מה שהוא יעשה יסוכל והוא בעצמו לא מאמין שזה יקרה...
עובדתית, עד שלא מגדירים איזונים ובלמים בין הגופים השונים בדמוקרטיה (בהנחה שהמציאות של בגצ והיועמש בישראל קשורה למשהו דמוקרטי, ושבכלל לא אמורים להדיר אותם לחלוטין מהחקיקה), כל המשחקים של הימין זה סתם כמו ילדים שמשחקים אבא ואמא עד שאמא ואמא אומרים להם שהמשחק נגמר וצריך ללכת לישון.
אני יודע שאלו אמירות מייאשות, אבל לדעתי זה המצב כעת. ליבי אומר לי שדווקא בגלל שהשמאל כל כך מהפכני ודיקטטורי, כל המהלכים הקטנים והמתרפסים של הממשלה הם אפילו לא בדיחה.
או לפחות נסיון להראות לצה"ד ולימין האמיתי שניסו לשים מישהו משלהם ולא הלך אז שלא יעשו בלאגן לביבי.
הם מתכוונים להשאיר אותו מחוץ לצבא, ולא יקבל את מינוי ראש השב"כ. זה מה שהם מתכננים. ואת כל זה תסדר החונטה. אבל נסים יכולים לקרות.
לכשיוגשו עתירות לבג"ץ, ושופטיו יכריזו על מינוי של זיני כעל צעד בלתי חוקי, בלה בלה בלה, רוב הסיכויים שביבי יעדיף להתקבל במקום לגרום למשבר חוקתי.
הממשלה תוכל לתת כותרת אחרת למינוי שלו. למשל, הממונה על השב"כ.
אתה תקוע בטעות של יריב לוין עצמו. היו לו תכניות מאוד יפות ונכונות. אבל, הוא משחק בתוך הכללים מול כאלו שקובעים את הכללים.
ביום שהממשלה תחליט שהיא מושלת, שהיעוץ הוא רק יעוץ, שמתייחסים לפסיקות בתי המשפט - רק כשבית המשפט עוסק במה שהוסמך אליו על פי חוקים מפורשים ופוסק על פי חוקים מפורשים - כל השאלות יהיו מאחורינו. כל עוד שלא - כל החלטת ממשלה וכל חוק שהכנסת מעבירה, הם סתם דיו שפוך על נירות. חבל על הדיו והנייר.
התאום הפוליטי שלו רוטמן לא יותר טוב ממנו.
כיו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט מצופה ממנו לקדם חוק הפרדת הרשויות שבו יקבעו אבסולוטית סמכויותיהם של שלוש הרשויות.
לגבי הרשות השופטת יקבע מפורשות שלא תנתן החלטה שיפוטית ללא מקור סמכות מפורש, ושבסמכות בית המשפט לבחור מבין שני פירושים אפשריים את הפירוש הסביר יותר בעיניו.
ושבתי משפט מנועים מלהתערב בטיבם של מינויים של רשות אחרת, זולת אם המינויים מנוגדים להוראות חוק מפורשת.
אבל רוטמן כמו רוטמן נחזה יותר בביקורת דרכונים בנתב"ג מאשר במתחם הכנסת.
אחר בקשת מחילה, ככה לא מייצרים משילות.
במקום זאת צריך לחוקק חוקים שיפקיעו את סמכות בג"ץ לעשות מה שבא לו על פי הסיטואציה הפוליטית המתאימה.
לגבי אי ציות יעויין בפרקי אבות: אם לא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו.
השאלה שבמחלוקת היא מי זו המלכות, הכנסת או בג"ץ.
מיום השבעת הכנסת הנוכחית בתאריך 15/11/2022 שמחה רוטמן הוא חבר הכנסת שנמצא במקום הראשון בשעון הנוכחות של חברי הכנסת. אתה משקר ביודעין, בזדון, ובניבזות.
הנה שעון נוכחות. הזינו תאריכים ותקבלו תוצאות:
במבחן השוואתי מול 119 בטלנים, ועם הופעה אחת בועדות הוא אכן יוצא לא רע.
אבל ממי שכתב ספר על בג"ץ מצופה ליותר, והרבה יותר.
שאלתי מישהו שמבין בזה, איזה חוק העביר רוטמן שאפשר לומר עליו וואו, ומסתבר שאין אפילו אחד כזה.
כשתפגוש את רוטמן ברחוב שאל אותו איזה חוק הוא העביר.
ותחזור לכאן עם תשובות.
והופעה אחת בוועדות? אתה אידיוט או שזה יצא לך בטעות? הבן אדם הוא יו"ר ועדה, הכי עמוסה בכנסת בעת הזו. ברור שהוא לא ינכח בועדות אחרות.
ולגבי חוקים, זה מדד די מטופש. ח"כים לא אמורים להיות עסוקים בבולמוס חקיקה. מעטים החוקים ה"חשובים" שמרימים אותך ל"היי" בכל קדנציה. רוב העבודה נמצאת בתקנות, בהחלטות, בהכנות לחקיקה, בבקרה על הממשלה, וכו.
וכנראה שפספסת את העונה של הרפורמה המשפטית, אם אתה אשכרה מסוגל ללהג על "מצופה ממנו ליותר". רוץ לכנסת ותוכיח לנו את יכולותיך יוצאות הדופן. עם כישרון מוכח כמו שלך, חבל שאתה לא רץ להציל את המדינה.
איפה טענתי שהוא בקושי נמצא בכנסת?
וכן טענתי שמצופה להרבה יותר ממי שכתב ספר על בג"ץ.
האיש שעומד בראש ועדת החוקה היוקרתית מזה שנתיים וחצי אמור היה להכניס אל ספר החוקים שלנו את גבולות הגזרה של בג"ץ, הוא ולא אחר, מה שלא עשה.
האיש ששומע השכם והערב דרישה לעצמאות בג"ץ לא השכיל אפילו פעם אחת לשאול מה עם עצמאות הרשות המבצעת, ואיך יכול להיות שפעם אחר פעם שומרי הסף בעיני עצמם מפנצ'רים את עבודת הממשלה, וקוראים תגר על סמכות חקוקה למנות את נציב שרות המדינה, וראש השב"כ.
במהלך הרפורמה המשפטית הוא ניסה להעביר חוקים להגבלת בגץ, אבל בלי תמיכה של כל מרכיבי הקואליציה אי אפשר להעביר חוקים, בטח לא כאלה.
החרדים וחלק מהליכוד לצערנו לא תמכו עד הסוף ברפורמה.
לגבי רוטמן, מצופה ממנו להציף את הבעייתיות בהתנהלות בג"ץ ללא קשר לגופה של השאלה אם בקונסטרוקציה המסובכת של הקואליציה הנוכחית ניתן לעשות משהו מועיל לתיקון המצב.
אני שומע כל הזמן שהוא ויריב לוין מתואמים ביניהם עד לקוצו של יו"ד, מה שמדאיג עוד יותר.
בבג"ץ ראש השב"כ נידונה לראשונה סוגיה תאורתית פר אקסלנס, והתקבלה החלטה שערורייתית ברוב שניים נגד אחד, וכיצד הגיב על כך רוטמן- כלום.
אבל אחרי שהוא מוביל, צריך תמיכה של הקואליציה כדי שיהיה לחוקים רוב בכנסת. מה נעשה שפעם אחת נתניהו התקפל וגנז את רוב ככמעט כל הרפורמה ואחר כך ראשי הקואליציה החליטו לעצור בגלל המלחמה, למרות שבג"ץ לא מפסיק להשתולל.
הוא כמו בליכוד.
למיטב ידיעתי היו לו קשרים בליכוד עד שסמוטריץ' מסר לו הצעה שאי אפשר לסרב לה.
תן לי פירוט של החוקים שהוא עובד עליהם, ועכשו בלי ציניות.
ובטוח שפספסת את העונה של הרפורמה המשפטית, אם אתה אשכרה מסוגל ללהג את עצמך לדעת על "מצופה ממנו ליותר". רוץ לכנסת ותוכיח לנו את יכולותיך יוצאות הדופן. עם כישרון מוכח כמו שלך, חבל שאתה לא רץ להציל את המדינה.
האיש שארגן מסיבת עיתונאים רגע לפני הבחירות תחת התחייבות מפורשת לתקן את קלקולי בג"ץ, אבל גאשר הוצע לו ולמפלגתו תיק המשפטים הוא ברח כמו ארנב.
האיש הזה נוכח בכנסת אולי יותר מסדרני הכנסת, אבל בולט יותר בביקורות דרכונים בבג"ץ.
בסיבוב הקודם שלחתי אותו לכנסת כנציג מטעמי, אבל הפעם אשקול את עצתך ברצינות לרוץ עצמאית, שהרי גרוע יותר מרוטמן אי אפשר להיות.
ואני לא בטוח שלשר המשפטים יש יותר כוח והשפעה לטווח הרחוק מאשר ליו"ר ועדת חוקה.
גפני מעדיף להיות שר אוצר או יו"ר כספים? איפה יש יותר תועלת?
אני באמת אשמח לראות אותך רץ לכנסת, ההתבזות שלך תשמח אותי. וגם אתה תרוויח מזה, לפחות תצא עם יותר ענווה.
וחרף השקרים שלך אתה צודק בקביעתך שליושבי ראש ועדות יש יותר כח פוליטי מאשר לשרים הממונים.
הבעיה של רוטמנוביץ זה השת"פ שלו עם השר הממונה, במקום להיות מקורי ויצירתי.
אבל אין לי כח בשבילך. שתה מיץ
השמאל רואה, גלי מיארה חומדת, וכלי בגצ גומרים. לדעתי הוא לא יהיה, וגם אם יהיה אז יפרוש, ואם לא יפרוש אז יופרש. כך או כך, זה לא בר קיימא.
אם היא תרצה לסכל היא תסכל. זו לא בעיה. רונן בר אומר שהוא נשאר בתפקיד ולא יוצא מהמשרד למען הדמוקרטיה, כדי למנוע כאוס וכדי שהממשלה לא תעבור על החוק.
השאלה אם יבחרו בדרך הזו או שיתנו לימין להרגיש שהוא צד מעשי כלשהו במדינה. יכול להיות שעבור שנה שנשארה עד הבחירות והם יקחו את השלטון זה לא כ"כ נורא עבורם כל עוד לא שמנו יד על מערכת המשפט, הם מכוונים שאח"כ אפשר יהיה לקצר את כהונתו כי ראש הממשלה השמאלני לא מצליח לעבוד איתו בנוח
בתור מתפקד בפריימריז הקודם,
אני פשוט לא מבין מאיזו סיבה צריך 170 עסקנים שיבחרו את הרשימה?
כנראה שזה לא יגרום לי לא להצביע שוב לציונות הדתית אבל זה מעצבן.
כשסמוטריץ' רוצה להתנהל בשקיפות הוא יודע לעשות זאת.
מצביעים שבויים
לא נראה לי יכולה להרשות לעצמה...
למידה מתרחשת בדיליי
קודם נהרגים מספיק נהגים
אח"כ מרמזרים את הצומת
ואולי נלמד מזה
יש עוד הרבה ממה ללמוד
(אני למדתי מזמן)
שבמפלגת תקומה - האיחוד הלאומי מעולם לא היה פריימריז של כלל הציבור, כמו ברוב המפלגות (במידה רבה אחרי שני עשורים של התלהבות מפריימריז - היום המגמה היא לבטל אותו).
כשבפעם הקודמת עשו, זה היה עם הבהרה מאוד ברורה שזה חד פעמי. אגב, הפריימריז הקודם לא השיג את המטרה לשמה יזמו אותו וככה"נ הרשימה היתה נראת כמעט אותו דבר כך או כך.
אדרבה, אם היתה הבהרה שזה חד פעמי זה היה שגוי. אין פה שום סייעתא.
הפריימריז הקודם השיג את המטרה לגמרי,
נכון, היתה אותה רשימה, אבללל הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים, וזאת המטרה המרכזית.
ואם כבר מדברים על הסמליות ההיסטורית -
סמוטריץ' הצליח בחוכמתו לתפוס את מקומה של מפד"ל ההיסטורית, ע"י השם "הציונות הדתית"
ובאותה מפד"ל, בגלגול האחרון שלה, "הבית היהודי", הפריימריז היתה הדרך המרכזית שקבעו את הרשימות. ככה גם הציבור נתן בה אמון סה"כ.
באמת לא טענתי על חוסר יושרה, טענתי על חוסר שקיפות ושיתוף הציבור.
בחרו - אבל המטרה היתה להשיג גיוון וגיוון לא נוצר. סמוטריץ' ממש פעל בשביל דמויות כמו רחלי צינקין וכד' שיגוונו את הרשימה וקיבל עוד רשימה של כביש 60 ושות'.
הצעד היחיד שנשאר לו, בשביל קצת גיוון, זה להשתמש באפשרות השריון כדי לקדם את סלמון על חשבון סוכות - מה שבסוף אילץ אותו להתפטר מהכנסת, כדי להכניס את סוכות.
אני ממש לא יודע ממקורות - אבל מניח שהפעם סמוטריץ' קיווה שהמרכז יבין את הרמז וישים במקומות ראליים את צביקה וישנגרד או ר' שמואל ששון - ושוב קיבל רשימה שהיא (עוד יותר מהפעם הקודמת) כולה כביש 60.
שיהיה ברור - כולם זה אנשים שאני מאוד מעריך את פועלם (מצבי סוכות חששתי ולעניות הבנתי הוא ממש הפתיע לטובה) ורוצה שיהיו בכנסת ובעז"ה בממשלה, אבל לא יעזור זו 'גרסת תשפ"ו' של 'תקומה" ולא 'מפלגת הציונות הדתית'.
גם אם זאת המטרה של סמוטריץ',
גם בנט רצה לגוון את הבית היהודי (בדרכו שלו) והוא נכשל פעם אחר פעם, בגלל שציבור המתפקדים תמך במי שהיו המועמדים ה"קלאסים" פעם אחר פעם ולא נמשך אחרי הקצוות השונים.
אבל זה כל העניין של הפריימריז, בעיני - נתינת אמון לקהל הבוחרים כדי לקבל אמון בחזרה מהם בקלפי.
ב. אם אתה מדבר על גיוון - אז אדרבה, כמו שאתה אומר, זה גם לא עזר הפעם. ולא בהחלט שיש רמז שלא מבינים, אולי באמת לא מסכימים עם הגישה.
לא מכיר את שני המועמדים שאמרת, אבל איני מבין כיצד מקורבי סמוטריץ' (הם לא? תקן אותי אם אני טועה) יכולים לגוון את הרשימה.
לפחות ברשימה הקודמת היתה מיכל וולדיגר. הפעם גם את זה אין.
ומה שאתה אומר בשורה האחרונה, מבחינתי זה כל הסיפור - סמוטריץ' חוזר לשטייטל של מפלגת תקומה, במקום לעמוד מאחורי המותג "הציונות הדתית", זה ממש ממש חבל. אני מעדיף ציונות דתית ולא עוד רסיס מפלגה לא רלוונטי שסופו לאבד.
אבל סמוטריץ' התנגד עקרונית לפריימריז כל השנים, גם כשבבית היהודי עשו פריימריז - אנשי תקומה לא רצו להצטרף.
יש לזה כל מיני הסברים, ההסבר העיקרי לענ"ד הוא שבפריימריז יש יתרון מובנה למי שיש לו הרבה כסף (מישהו אמר נפתלי בנט?).
בפועל הוא עשה פעם אחת, כשהדגיש כל הזמן שזה חד פעמי, בתקווה שציבור גדול יתפקד וישפיע - במציאות נבחרו אותם אנשים.
אם אתה מסכים איתי בעקרון, אין צורך לנסות להצדיק את סמוטריץ', זה לא העניין פה
אגב, היה צריך לבטל את הפריימריז כדי שהוא לא יקודם.
אני אישית בתור מתפקד לא שמעתי את ההסתייגות הזאת שזה היה חד פעמי.
נ.ב -
צבי סוכות הוא דוגמה למי שלא היה ממקורבי סמוטריץ או מרכז המפלגה וזכה לאמון והוכח כבינגו.
אבל תראה מה קורה בפריימריז של מפלגות אחרות בדגש על הליכוד.
קומבינות ומפקדי ארגזים. זה מה שגורם לנציגים מושחתים להיבחר לא בחירה חופשית של הציבור.
גם המנגנון של המפלגות החרדיות לא טוב. לכן אני חושב שמה שעשו היה בסדר.
זה גם חלק מהעניין.
ההצבעה לליכוד היא למפלגה כי אין ברירה. אלה החברים. אבל מי שנבחר צריך ליישר קו להיות חייב לחבר מרכז שדאג לו. כך זה עובד.
המפלגה מתהדרת, בצדק, שיש לה פריימריז.
זה לא רק עניין של אין ברירה.
בעיני, זה מוסיף יוקרה למפלגה.
עכשיו אני מבין שאתה פשוט לא יודע איך הדברים מתנהלים ואז זה סיפור אחר לגמרי.
אני אמחיש לך.
חבר מרכז שיש לו מפעל גדול של עובדים נניח 500 איש. כולם התפקדו לליכוד בפקודת הבוס. חלקם לא מעוניינים אבל חוששים מהרעת תנאים וכו'.
אותו חבר מפעל יש לו כוח עצום ביד הוא מגיע לח"כ וסוחט אותו ליישר קו לדרישות שלו אם לא, כל ה 500 לא יבחרו בו. כך הוא מקבל טובת הנאה וביום הבחירות המתפקדים מקבלים דף עם שמות כל חברי הכנסת שהבוס בחר, הפתק כבר מלא והם פשוט מצביעים בלי יכולת לומר דבר. אל תשאל מאיפה אני יודע. עכשיו תכפיל את זה בכמה חברי מרכז ולא אחד כשכל אחד סוחט את השני. זהנקרא מפקד ארגזים וזה לא חוקי אבל זה קיים.
בעיניך זה מוסיף יוקרה למפלגה? אתה לא מתפלא איך אותם חברי כנסת כל הזמן נבחרים שוב ושוב?
והרוב היו נגד ההתנתקות, גם זה היה כפי מה שאתה אומר?
היו מתנדבים שעברו דלת דלת לדפוק בבתים של חברי מרכז הליכוד
אני לא חושב שמה שאתה אומר לא קיים, אני פשוט לא חושב שזה עד כדי כך גורף.
לכן, גם לשיח הציבורי יש משמעות. משמעות מסויימת לכל הפחות.
אתה מוזמן להסתכל באינטרנט ולחפש מידע.
לא סתם זו המפלגה שרוב הבקשות שלה נדחות בוועדת הבחירות
הסיפור עם שרון היה אחרת
שלמה והגורל שלו תלוי בך. לבין ח"כ שנבחר ומצביע על משהו מהותי. הבחירה שם היתה בקשר למשאל עם.
אתה חושב שאם זה היה דמוקרטי והוגן אדם עם כתב אישום היה נבחר לח"כ ומנהל את המפלגה?
ולשאלתך - אני מסכים שיש השפעה, אבל יש גם השפעה של השיח הציבורי.
ולכן לא הייתי אומר שפריימריז זה רק מתפקדי ארגזים
הם אולי יתפקדוכדילאלהרגיזאותואבל יצביעו מה שבא להם
בתולדות הפוליטיקה הישראלית לא חסרים אנשים כמעט אלמוניים שהגיעו למקומות גבוהים בזכות קבלני קולות.
הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה
כך שלא קריטי לי שלא היה בציונות הדתית.
החשש מ"ליכודניקים חדשים" הוא גדול מאוד. כבר התגלחנו בנושא הזה על זקן של אחרים (קרי, של הליכוד).
חברי המרכז בוודאי מנסים לבנות רשימה שאנשים ירצו להצביע לה, כלומר פשוט לי שנעשו סקרים ומחקרי עומק על המועמדים שיביאו את מירב הקולות האפשריים.
לא היתה נראת לעין התערבות של גוף פוליטי אחר.
כפי שפורסם בסרוגים: בוטלו הפריימריז בציונות הדתית
ב. במפלגה הזו מעולם לא פריימריז. הם היו פעם אחת בהוראת שעה ובוטלו.
ג. במפלגת המילואימניקים היו פריימריז. זה עזר לה?
ד. לא יודע למה החלטת "הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים" ומאיפה החלטת "הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה".
אתה הרגשת שיש לך כוח ביד אז נראה לך שזה היה מעולה...
אז תתייחס קצת לעובדות:
בפעם הקודמת היו פריימריז בצה"ד, ואחריהם מצבה בסקרים נשאר כמו שהיה לפניהם. זה לא העלה אותה אפילו במנדט.
התפקדו בסה"כ 24,113 (ציפו להגיע לפחות ל-30K. בבית היהודי בתשע"ג היו 52K. בתשע"ה בערך 70K).
הרשימה שיצרו המתפקדים הוכיחה שהם נמנים גם ככה על הבייס הטבעי של המפלגה והנסיון לחבר ציבור חדש - נכשל.
שים לב:
בבחירות סבב ד' סמוטריץ' קיבל אישור מהמרכז לבנות רשימה בעצמו לפי דעתו.
הסדר שהוא קבע היה: בצלאל סמוטריץ'; מיכל וולדיגר; שמחה רוטמן; אורית סטרוק; רחל צינקין.
(ההסכם עם עוצמה ונעם הכניס את איתמר למקום 3 ואת אבי מעוז למקום 6. אופיר סופר התמודד ברשימת הליכוד במסגרת ההסכם).
בבחירות סבב ה' הפריימריז רק קלקלו ויצרו רשימה פחות מגוונת ויותר חרד"לית (קודם כל נבחרו ההארד-קור של תקומה, אחריהם שאר המכהנים ובסוף חרד"ל חדש):
בצלאל סמוטריץ'; אופיר סופר; אורית סטרוק; שמחה רוטמן; מיכל וולדיגר; צבי סוכות.
(בצלאל שריין את אוהד טל והצריח את סוכות עם סולומון).
תגיד אתה, איך נוצר יותר גיוון - בסבב ד' או בסבב ה'?
ה. כפי שניתן לראות בכמה מפלגות, פריימריז זו שיטה שמועילה בעיקר לח"כים המכהנים.
בבית היהודי בפריימריז של תשע"ה נבחרו בדיוק אותם ח"כים שנבחרו בתשע"ג בסדר מעט שונה:
בתשע"ג - נפתלי בנט; ניסן סלומינסקי; איילת שקד; אורי אורבך; אבי וורצמן; מוטי יוגב.
בתשע"ה - נפתלי בנט; איילת שקד; אלי בן דהן (היה משוריין מטעם תקומה ועבר לבית היהודי); ניסן סלומינסקי; אורי אורבך; מוטי יוגב.
גם מתמודדים שהיה להם תקציב ושפכו ים כסף על קמפיין - נשארו בחוץ (למשל: אביחי בוארון).
כאמור, אותו דבר קרה בסבב ה' בצה"ד (סוכות הוא הראשון שלא היה ח"כ מכהן לפני כן).
גם במפלגת "הדמוקרטים" ניתן לראות שהפריימריז שרתו קודם כל את המכהנים.
בקיצור, אתה מתייחס בעיקר לחוויה שלך כמתפקד שהרגיש שיש חשיבות לאמירה שלו בקלפי וזו זכותך,
אבל העובדות מלמדות שפריימריז הוא לא מציאה גדולה. בסוף גם אתה - כמו כולם - הצבעת קודם כל בעיקר למכהנים, ועוד הרגשת שהצבעת באופן עצמאי וחופשי...
המנדט (תרגום ל'מנדטום': יפוי כוח) הבריטי הוקם על מנת להקים את ארץ ישראל השלימה כמו שהובטח לנו בהצהרת בלפור.
המנדט הבריטי הוקם בכ"ח בתמוז התרפ"ב,
5 שנים לאחר גירוש הטורקים במקביל להצהרת בלפור לבעיית היהודים בעולם.
מיד לאחר הצהרת בלפור החלו הערבים בהפגנות ושביתות,
הבריטים החלשים הגיעו להסכם עם הערבים המגבילים את מספר כניסת היהודים לארץ ישראל - הייתה המשך בעיית היהודים והתןצאה היא השואה.
ערב השואה הייתה מחלוקת בין יהודי אירופה,
הקומוניסטים הסוציאליסיטים השמאלנים אמרו על הציוניים: משיחיים, אימפריאליסטים, מחרחרי מלחמות, אין תקווה וכו'.
לאחר השואה: כל אותם שהתנגדו לציונות אמרו "טעינו".
את הערבים אנחנו נגרש!!!
כי הם לעולם לא יקבלו אותנו כאן ותמיד הם יתקוממו נגדנו.
מצורפת תמונת הצהרת בלפור:

בס"ד
עשרים ואחת שנים חלפו מאז אותו הקיץ הנוראי בו מדינת ישראל גירשה מבתיהם אלפי יהודים בגוש קטיף ובצפון השומרון. 21 שנים עברו מאז פונו יישובים, בתים נהרסו, קהילות ובתי כנסת נעקרו, ואת המחיר על כך אנחנו משלמים עד עצם היום הזה. אלא שהשנים שחלפו מאז הוכיחו כי ההתנתקות לא הייתה רק אירוע מדיני וביטחוני דרמטי, אלא גם רעידת אדמה פוליטית ששינתה את מפת הימין הישראלי ואת יחסי הכוחות בתוכו.
עד ההתנתקות הייתה הציונות הדתית מזוהה במידה רבה עם המפד"ל, בעוד האיחוד הלאומי ייצג קו לאומי ניצי יותר. החשש לאחר הגירוש ששרון, ולאחריו אולמרט, ימשיכו בפינוי יישובים נוספים הביא להבנה כי פיצול פוליטי בין מפלגות קרובות אידאולוגית הוא מותרות שהמחנה אינו יכול להרשות לעצמו. כך נולד החיבור בין המפד"ל לאיחוד הלאומי, שהוליד בהמשך את מפלגת הבית היהודי. מתוך המחנה שנאבק נגד הגירוש צמחו בהמשך נפתלי בנט ואיילת שקד, שהצליחו לפנות לקהלים רחבים יותר ולהכניס את עצמן אל לב המיינסטרים הפוליטי. במשך שנים היו מזוהים השניים עם המחנה הלאומי ועם ההתנגדות לעקירת ההתיישבות, אך בהמשך, כידוע, הם בחרו בדרך פוליטית אחרת, שהובילה אותם בסופו של דבר גם להקמת ממשלה עם מפלגות מהשמאל וממפלגה ערבית.
המסלול הזה מספר משהו חשוב על הפוליטיקה הישראלית. ההתנתקות לא רק פיצלה את המפה הפוליטית, אלא גם יצרה דור שלם של אנשי ימין שהפנימו כי כדי להשפיע על מדיניות המדינה לא מספיק להיות צודקים אידאולוגית - צריך גם לנצח בבחירות. מכאן נולדו ניסיונות שונים להרחיב את המחנה הלאומי, לפנות אל המרכז ולבנות גשרים בין הציונות הדתית לבין ציבור חילוני ומסורתי, לצד הברית הפוליטית עם הציבור החרדי שהפכה לאחד מעמודי התווך של הימין לאורך השנים. ברית, שבשנים האחרונות נראתה כמעט מובנת מאליה, ועומדת בשנים האחרונות למבחן משמעותי סביב סוגיית הגיוס, חלוקת הנטל והיחסים בין הציבור החרדי לציונות הדתית והליכוד.
ובתוך כל התהליכים הללו השתנתה גם מפלגת הליכוד עצמה. נתניהו, שהוביל את המפלגה מאז 1996 כמעט ללא תחרות, ראה לאורך השנים דמויות בכירות שנפלטו ממנה או עזבו אותה, בהם נסיכי הליכוד כמו בני בגין, דן מרידור ולימור לבנות, ומנגד קלט אל שורותיה שורה של דמויות חדשות ששינו את פני המפלגה. הליכוד של 2026 אינו הליכוד שלפני ההתנתקות, וגם נתניהו עצמו, שהצביע בהתחלה בעד הגירוש, עבר מסע פוליטי ארוך מאז אותם ימים. המפלגה הפכה למפלגת שלטון רחבה יותר, עם הרחבת ההתיישבות ועם קו לאומי מובהק יותר, אך גם עם יכולת למשוך מצביעים שאינם מגיעים בהכרח מהגרעין האידאולוגי המקורי שלה.
עשרים ואחת שנים אחרי ההתנתקות, נדמה שההיסטוריה עצמה החלה לנוע בכיוון ההפוך. חוק ההתנתקות בוטל, היישוביים חומש ושא-נור עלו בשנה האחרונה אל הקרקע, ובקרוב צפויים לשוב גם היישובים גנים וכדים, לצד נקודות נוספות ביהודה ושומרון. אחרי שנים שבהן עצם המחשבה על חזרה לצפון השומרון נחשבה כמעט דמיונית, המציאות השתנתה, ומה שנראה בעבר בלתי אפשרי הפך שוב לאפשרי ובהתיישבות וחלקים במערכת הפוליטית כבר מדברים על חזרה לגוש קטיף, לכל הפחות בתוחמת הצפונית.
אבל דווקא כאן נמצאת גם הסכנה הגדולה. מי שסבור שהשינויים של הקדנציה האחרונה הפכו את המציאות לבלתי הפיכה, טועה טעות מרה. ממשלה אחת יכולה בתוך זמן קצר לעצור בנייה, להקפיא התיישבות, להחזיר מדיניות של נסיגות ולבטל הישגים שנבנו במשך שנים. בחמש דקות פוליטיות אפשר להרוס את מה שלקח עשרות שנים לבנות. לא משנה כמה יסבירו בנט וליברמן שהם לא יתנו יד לזה, בסוף סמוטריץ' ובן גביר הם ההוכחה של האופוזיציה שגם שרים יכולים להכתיב מדיניות ולשנות דברים גם מעל גבו של ראש הממשלה.
הבחירות הקרובות הן לכן הרבה יותר משאלה של זהות ראש הממשלה או חלוקת התיקים. הן יכריעו גם לאיזה כיוון תלך מדינת ישראל בשאלות היסוד של ההתיישבות, הריבונות והאחיזה בארץ ישראל. כאשר במפלגת הדמוקרטים נבחרה רשימה שמובילה קו ברור של פינוי יישובים וגירוש יהודים מבתיהם ביהודה ושומרון, איש אינו יכול לומר שהאפשרות הזאת ירדה מהשולחן. אם למשהו זה לא עדיין לא מספיק ברור, מספיק לראות את תגובותיהם של חברי המפלגה לפיגוע הקשה בשומרון ביום שישי האחרון, כדי להבין איזו מדיניות הם מתכוונים להוביל פה. זה הסיפור של הבחירות הקרובות.
נקודות קודמות:
https://www.inn.co.il/forum/t1438623#157692808
https://www.inn.co.il/forum/t1436540#15739204
גם אם יש ביטויים שערוריתיים ביחס לפיגוע ולאוכ' המתיישבים ביו"ש, זה מיעוט קטן. 10 מנדטים מתוך 120. זה לא מספיק כדי לגרש יהודים. השינוי מאז הגירוש הוא שאת הגירוש מפלגת הימין הגדולה עשתה, היום יש שוליים סהרוריים, שגם אם יש להם כוח לא מבוטל, הוא לא עד כדי כך יכול להשפיע.
כן מסכים שהם יכולים לבטל ב5 דקות את ההישגים של סמוטריץ' והממשלה בהתיישבות, אבל מפה ועד לפנות ישובים יש עוד דרך ארוכה.
כמו כן, ככל שהשנים עוברות יש פחות ופחות לגטימציה ציבורית לגרש יהודים מביתם. מההיבט הזה, נראה שהימין למד לקח ויישם את מדיניות ההסברה כפי שהסברת יפה.
חוץ מזה, בעיני הנושא המרכזי זה המערכה הבינלאומית מול איראן ושלוחותיה ולצערנו, אולי בקרוב, גם מול טורקיה. ההתיישבות חשובה מאוד, אבל היא לא נושא היחיד.
מה שאת טוען, זה ה'עלה תאנה' של בנט ושות', כביכול אין באמת 'שמאל', אין באמת פינויים, "אחרי השבעה באוקטובר..." וכו' - זו אחיזת עיניים מוחלטת. הסכנה כאן והיא ברמת שכפר סבא ח"ו תראה כמו כפר עזה.
נכון שאת הגירוש הובילה המפלגה הגדולה, אבל את אסון אוסלו, אם כל חטאת, שהגירוש הוא במידה רבה תוצאה שלו, גררה המפלגה הקטנה.
'מרצ' רצו אז עם הססמה "יומרץ רבין" והצליחו. הרעיון של הסכם עם עראפת, לא עלה על דעת מפלגת העבודה ומצביעה, אפילו במרצ לא אמרו זאת בפירוש - להפגש עם אנשי אש"ף היה עבירה על החוק. בכל זאת, כגורם השני שהממשלה תלויה בו (ובעזרת כמה חפרפרות ממפלגת העבודה) משכו את רבין ופרס להסכם הרצחני הזה.
כרגע, הדמוקרטים מדברים על ההזיה הזאת בפירוש, אבל גם בנט ואייזנקוט מדברים על חיזוק הרשות והפקרת שטחי A וB לידי 'האוטונומיה הפלסטינית'. נוסיף לזה את התלות המוחלטת שלהם בערבים, כמו שרע"מ אמרו - מבצע בעזה יצא לפועל רק אחרי שהממשלה נפלה.
מי שמנמיך את פעמוני האזהרה - עלול להיות אחראי לאסון!
גם הגירוש לא היה תוצאה של מחשבת שמאל מדיני, החשיבה של אריק שרון היתה שגויה אך לא היתה שמאל בשום אופן. לכן גם החשיבה של בנט ואיזנקוט גם אם היא שגויה, היא לא שמאל.
ומה שאמרת על ימי אוסלו - זה בדיוק ההבדל. אז היתה לגטימציה מאוד גבוהה ציבורית, למרות שאש"ף היה ארגון טרור, אנשים מאוד הוקסמו מרעיון השלום, לכן זה גם תפס וצבר תאוצה.
לא אמרתי להיות שאננים מרעיונות רעים, אמרתי רק שהיום אין כמעט שמאל מדיני. זה לא אומר שצריך להיות שאננים. אדרבה, יש רעיונות שאולי בהיבטים מסויים הם יותר הרסניים ובאמת צריך להזהר מהם.
נגד כל מה שרבין נבחר בשמו ובשביל להעביר את שלב א' קנו את ש"ס בהרבה כסף (שולמית אלוני שהיתה אנטי-דתית רדיקאלית הבהירה שבשביל השלום היא מוכנה ללבוש שטריימעל), בשביל להעביר את שלב ב', שיחדו את נעלבי צומת - גונן שגב (לימים נתפס על סחר בסמים ולעוד ימים - על ריגול לטובת אירן) ואלכס מיצובישי גודפרב.
רבין טען שהבחירות לעיריות שיוכיחו שהעם איתם - ונציגי העבודה הפסידו לליכוד בכמעט כל המוקדים. כל המדדים הוכיחו שהם הולכים להפסיד ובגדול בבחירות הכלליות.
ואז הגיע רצח רבין. אינני יודע האם הפושע המתועב שהתגאה בביצועו באמת ביצע - אני יודע שהרצח שירת רק את השמאל. הרצח נוצל תודעתית לאמץ את אוסלו וגם נתניהו שניצח בפרומיל, זה אחרי שהוא נכנע לאוסלו.
הדיון האקדמאי האם תיאורתית יש היום 'שמאל מדיני' במלא מובן הביטוי, ממש לא חשוב. מה שחשוב זה שאם תקום מחדש ממשלת עבאס-ליברמן-אייזנקוט-בנט, היא תחזור למדיניות אוסלו. זה יהיה אסון.
"חיילינו נמצאים באזור סכסוך כלשהו, בין אם מדובר בעזה או דרום לבנון ומדי פעם נפגעים? יאללה, בואו ונברח כדי שלא ייפגעו". ברור שמדובר בקונספציה שמאלנית מובהקת שאומצה בחלקה על ידי הימין.
נניח שטראמפ מאמץ את יוזמת השלום של סעודיה וכופה אותה על ראש ממשלת ישראל הבא. אם יקראו לו ביבי, הוא ינסה למרוח זמן, להתנגד בקטנה וכד'. אם יקראו לו איזנקוט, הוא יתפתה לקבל פרס נובל לשלום. בדרך הוא יזכה לחיבוק ענק של התקשורת בארץ ובחו"ל, יקבל תמיכה מ"יש עתיד", "הדמוקרטים", ואולי אף מ"ישראל ביתנו" והמפלגות החרדיות. גם בנט האופורטוניסט לא יהסס להושיט אצבע. התנתקות נוספת, כשמאחוריה מכתבים נלהבים של אנשי רוח ודגנרלים כמו איזנקוט עצמו, תהיה עניין של זמן.
זה היה באוסלו ובהתנתקות. פעם שלישית גלידה בהכשר בד"צ בית יוסף.
יצא לי לקרוא על הכפר תל בויקיפדיה.
מזעזע שהטקסט שם מוטה בצורה כל כך קיצונית שמאלה.
יש שם פירוט של המון אירוע אלימות מתנחלים ביחס לתושבי הכפר ה"תמימים", כולל אירוע הפיגוע האחרון (יולי2026) בו הטיול היה ללא ידיעת ולא תיאום עם צה"ל, למרות שצה"ל הודה שהטיפול היה בתיאום איתו ובכל זאת לא היתה אבטחה כנדרש.
אין אפילו מילה אחת של ביקורת כלפי תושבי הכפר הידוע בעוינותו.
האם אין גוף או ארגון ששם לו למטרה להילחם בעיוות ובהטיה הברורה שמאלה שבויקיפדיה?
מי ירצה להתגייס לצבא כזה אומלל
מרחק 2 מטר מהמחבלים ופוחדים לירות כי יכנסו לכלא
ומעוור לחלוטין מאג'נדה
כדי להאמין שהם לא ירו כי "הוראות פתיחה באש" או שקר אחר שתנסה למכור כאן
מאשר שמאלן כמוך.
אני בטוח שהם לא נצמדו לפרוטוקול. אבל במידה רבה או עיקרית זה מגיע מהוראות הפתיחה באש.
מידת איום שלא משחקת עליהם ממש.
-אבל הם יירו באוויר!!
-מה אכפת לך שהם יירו באוויר, מה אתה ציפור?
במיוחד כשהפוסל...
כל מי ש(כנאאה בניגוד אליך) מודע למציאות,
כל מי שיודע שרבש"ץ יצהר הודח כי הוא "מדי התקפי" (כלומר ירה באויר בסיטואציה דומה), כל מי שמכיר לוחמי הגמ"ר שהודחו,
כל מי ששמע שרבש"צים רבים בגזרה קיבלו שיחות נזיפה, שמילואמניקים קיבלו תדרוכים ארוכים על הגזרה שהתמקדו בסכנה מהיהודים
כל מי שראה את הסרטונים מהאירוע שבו היהודים מותקפים ולא מגיבים באש עד שיש נפגעים - מבין שמשהו רע מאוד עובר על המערכת.
יש כמה 'לא טיפשים', שלא מכירים את הגזרה והמציאות בכלל, אבל כיוון ש'רק מי שמאוד מאוד טיפש' - אז הם מביעים עמדות נחרצות על בסיס 0 הכרות.
ולא ירה בכלל, ולא הודח, וקיבל לוויה צבאית יפה במקום להיות מודח
כן. נשמעת תוצאה הרבה יותר טובה. אני בטוחה שכולם חושבים ככה
כמובן שאם היו יודעים שזה מה שיקרה, אז כל אדם יודע את מה שהביא להקמת 'חוננו' - עדיף עו"ד גרוע מחזן טוב.
אבל, הסיבה שלא החיילים ולא האזרחים שהיו שם, לא ירו לפני הרצח - היא הוראות הפתיחה באש ההזויות והמחירים ששילמו אלו שכן ירו בסיטואציות דומות.
פול חייל שלי פול
בחור שלי עדין
אם לא תיפול היום
מחר תעמוד לדין
המפקד שלך
משפט ועוד משפט
אליו לא נשלחה
מילת עידוד אחת
הרשו לו להרשות לך
עבור האגו
לירות קליעים של פלסטיק
ולשחק בלגו
מהערוץ של אלחנן גרונר:
*חייל הגמ"ר שהודח כותב לי:*
"בעיקבות הארועים הכואבים בימים האחרונים אני רוצה לשתף בארוע שקרה לי לפני כשנה בהיותי חייל הגמר בסוסיא.
בזמן סיור בערב שבת אני רואה עשן מכיוון אתר סוסיא וקופץ למקום. מתברר שיש כמה מוקדי הצתה ביער אורנים הסמוך כ100 מטר מהבתים של המתישבים במקום.
כשאני מגיע לנקודה חבר'ה מהאתר כבר עובדים על כיבוי ההצתות. במקביל אני שומע עימות וצעקות בעיברית וערבית בלולים הקרובים. אני עולה בקשר מול המפקד שלי ומקבל הוראה לצמצם למקום על מנת להגן על האזרחים שבמקום.
כשאני מגיע אני רואה יהודים תחת מטר של אבנים כאשר הערבים מצמצים לכיוונם. ברגע שכמה ערבים מתקרבים לטווח קצר ממנו אני מבצע נוהל מעצר חשוד שמסתיים בירי באוויר.
ב"ה זה גרם להם להתרחק.
זה מצב מאוד מסוכן שבשניה היה יכול להיגמר בחטיפת נשק ופגיעה בנו.
כאות הערכה על התפעול של הארוע זימנו אותי לחקירת מצ"ח, נעצרתי בכלא צבאי ונשלל ממני הזכות להחזיק נשק ולהגן על הישוב.
זאת הצורת חשיבה שגורמת לאויבינו להרים הראש ולשפוך את דמינו!
שנזכה במהרה לראות בעינינו מלכות דוד בתפארתה ויחד עם מלך המשיח נעשה נקמות גדולות!"
מי שחוטפים לו את הנשק צריך לירות
ואם הוא מבלבל במוח על זה שהוא "מפחד" לא צריך להיות לו נשק
הוא יותר פושע שמסכן את הציבור, מ"גיבור" שמגן עליו
ובעיקר, אין לכם מושג מה זה "הוראות פתיחה באש" ומה הפקודות, אם אתה טוען שבאירוע כזה יש קשר אליהן, או שהייתה לו סיבה לפחד ש"יעצרו אותו" (עדיף להיות מת?)
שאר האמירות על שאני לא מכירה את הגזרה והמציאות לא נכונות. טכנית. הן לא נכונות.
אבל אתה יכול להאמין במה שתרצה, ובאירוע הבא לעמוד ולשחק מטקות עם המחבל כי מה אכפת לך, זה לא שאתה יודע מה אמורים לעשות
אז כבר מאוחר מידי, צריך לירות הרבה קודם.
אבל כשמי שיורה, מוזמן לחקירות, מוחרם לו הנשק, מודח - חושבים יותר מידי לפני שיורים.
את כולה
אבל צריך להיות עם עמוד שדרה ולעשות את הדבר הנכון גם במחיר שלילת נשק מעצר וכו'.
אתה לא יכול בגלל הוראות מטומטמות לעמוד מול סיטואציה מסוכנת ולא לפעול, ובטח לא לפעול בצורה מסוכנת של פיזור התקהלות פיזית עם גוף הנשק.
העברתי את ההודעה למקום
כאן לא פופולארי לומר את זה, וגם זה יכול להתפס - אקטואליה וחדשות
שההוראות 'סירסו' את החשיבה הבריאה וזה אסון
🎪🎪מבחינת פילבר וערוץ 14 מפלגת זהות לא קיימת למרות שהיא עוברת את אחוז החסימה בסקר של מנו גבע ועומדים להצטרף אליה כמה מפורסמים ,אתם תראו
גם 14 מהנדסי תודעה לפי מה שנראה שסוכם כפי שכתבתי
בס"ד
בפועל, הם סוקרים אותה.
יפה.
אבל זה כמובן לא מספיק.
ההאשמות הקורבן, אז אומר מראש שזה ממש לא הכוונה אלא להאיר נקודה מסויימת חשובה מאד בעיני.
ברור שמה שבכלל הביא לסיטואציה המטורפת הזאת שמתקהלים עשרות פלסטינים וזורקים אבנים זה ההוראות פתיחה באש.
אבל גם הרבש"צ טעה. בהתקהלות כזאת צריך לפתוח באש לכיוון הרגליים או מרכז מסה או לפחות ירי באוויר אבל בטח לא לבוא להרחיק פיזית עם הנשק.
לצערי זה מראה שאפילו על רבשצ"ים מנוסים ההוראות פתיחה באש משפיעים על החשיבה התת מודעת שלהם ולצערנו זה עולה לנו בדם..
שום סיור לא גורם להם להחליט לרצוח, הם לא צריכים תירוצים לזה הם גדלים ומתחנכים.
הסיבה היחידה שהם מעזים להרים ראש, זה כי ראש שמתרומם ומאיים לא סופג כדור למצח!! בגלל חוקי פתיחה באש מעוותים להחריד, עוד בהחלט יחזירו אותנו לסיוט של שומר החומות שגם התאפשר מאותה סיבה!