אבל צרם לי קצת..

" בגלל שלא הייתי במדרשה אין לי דרך להגיע לעולם הזה של הבחורי ישיבות האיכותיים "

מי שלא רוצה להמשיך בישיבה הוא בהכרח לא איכותי?

( אגב לא יודע מאיפה ההנחה שביניישים מחפשים מדרשסטיות, לדעתי  זה ממש לא נכון)

לא אמרה כלום על מי שלא בחור ישיבה.

אבל כן, גם אני לא לגמרי הבנתי את הנקודה האחרונה.

כלומר, הגיוני שבחור ירצה מישהי שהיתה במדרשה. מצד שני זה אומר שהיא התעכבה שנה עם התואר/וואטאבר. (כנ"ל שירות לאומי)

והאמת שמתי לב למשהו מפתיע, בנות דתל שפגשתי שהלכו למדרשה, הן בנות מתיכונים/אולפנות חלשים יחסית.

לא מכלילה כלום כמובן. אל תטעו. ברור שיש גם כאלו וגם כאלו. 

איך את מבררת על בחורים שאת יוצאת איתם?

קודם כל אני מבקשת סליחה אם ניסחתי את זה לא נכון. אני ממש לא אומרת שמי שלא נשאר בישיבה לא איכותי!

פשוט מרגיש לי שבגלל שלא הייתי במדרשה אני לא יכולה אפילו לברר עם שדכנים של ישיבות.

ולגבי הבירורים- האמת שבהתחלה היה לי קשה כי באמת לא ידעתי מה אני מחפשת.. אבל עכשיו אני יותר מבררת פרטים על הרמה הדתית ועל האופי..

מתנצלת באמת אם יצא לי ניסוח לא מתאים.. אני פשוט מתוסכלת...

בין מה שאת מרגישה לבין המציאות

זה שאת מרגישה זאת לא יכולה לפנות זה שלך. לא מחייב שזה המציאות בכלל. את לא פחותת ערך כי לא היית במדרשה,(ואם את רוצה את עדין כנראה יכולה ללכת, לא? את רוצה בכלל?)

הייתי מציעה לפנות בכל זאת. 

זאת התחושה שלך? אולי התעוררתי לעולם אחר.. בעולם שבו אני נמצא זה יחסית לגיטימי שבנות לא יעשו מדרשה וזה נתפס סבבה גם בישיבות. 

למה לא לגיטימי?

יצא לך לפנות ואמרו שזה לא לגיטימי?

התכוונתי יותר על בירורים טלפונים או דרך השדכנים אם זה מרגיש לך מדוייק ואם יוצא לך לנסות לברר בצורה שנראה לך תואמת?

אבל מרגיש לי שלחברות שלי שהיו במדרשה יש גישה לשדכנים של ישיבות שאין אפשרות להגיע אליהם והם באמת יכולים להתאים לי- שבי חברון לדוגמא..

מה לעשות? 

זה ממש לא נכון..

מהצד הגברי אני אגיד לך שדווקא הרבה פעמים ביינישים נרתעים  ממדרשסטיות

אצלנו בישיבה (רועה ישראל) אין כמעט אברכים שנשותיהן דווקא היו במדרשה זה מיעוט כאן יש יותר בנות שעשו שירות לאומי. 

תפני לחברות שלמדו במדרשה הן יעזרו לך. את בסוף תפגשי את הבחור הנכון והמדוייק עבורך. 

אני גם לא עשיתי שנת מדרשה אבל ממש לא מרגישה שזה מגביל אותי בשידוכים או בגישה לשדכנים.

ואם כבר, אני אישית לא כזה תופסת משדכנים ומרגישה שההצעות היותר מדוייקות מגיעות מאנשים שמכירים מקרוב. תדברי עם אנשים וזוגות נשואים שאת מכירה, אל תתביישי להגיד בפה מלא מה את מחפשת, תדאגי שיכירו אותך וישמעו עליך.. זה הרבה יותר אפקטיבי מכל שדכן, מניסיון

יש מלאמלא בחורים טובים שרוצים להקים בית בטח בגיל הזה וגם בגילאים גדולים יותר. את ממש צעירה. הכל טוב.

תזכרי שאת לא חלק מסטטיסטיקה, הכל הכל משמיים תסמכי על הקב"ה שיביא עד אליך את האדם הנכון. את צריכה רק הצעה טובה אחת בשביל להתחתן, לא צריך מיליון. 

כמה עשרות ביקורים במדרשה בתור אורח במשך כשנתיים. לרוב לשבת שלמה אבל לא רק.

זה עובד בדיוק הפוך. חבר'ה מישיבות פחות נוטים לבחור מדרשיסטיות. עיקר הבעלים או המאורסים של שהסתובבו במדרשה וממילא שובצו להיות "חברים" לרגע היו טיפוסים שהיו עם פחות רקע ישיבתי. היו להם תכונות מגוונות מאוד אבל לא זו. למעשה האישה הייתה הרבה פעמים הצד החזק (מבחינה תורנית) בצמד.

וואלה כנראהשזה לא אמיתי הקטע הזה..

הבנות מתלוננות שאין בנים איכותיים, אנחנו מתלוננים שאין בנות איכותיות ונאות..

תפילות תפילות

הן סך הכל ביקשו דבר אחד, תהיה איכותי, אתה באת מראש ב2 דרישות איכותיות ונאות, תחליט אח או זה או זה אין שניים. (:

אשתך צריכה להיות נאה *בעיניך* , וזה אותו דבר גם הפוך, הבעל צריך להיות נאה בעיני אשתו. זה ככה פשוט וזה לא קשור לאחוז הבנות ה"נאות והאיכותיות" .

איכות ומראה חיצוני זה לא אותו מדגם וטוב שכך. 

מרגיש לי קצת חסר טעם לנסות להסביר כי הנושא הזה מיצה עצמו אצלי לפחות. בגדול זה משהו שהמון גברים נפגשים בו, רוב ככל חבריי הזכרים ורוב ככל אדם שאני נפגש עימו באיזה אירוע(כמו למשל חתונה של בן דודי ושם יצא לי לדבר עם בחור שאינו חבר) מתארים את אותה הביטואציה העצובה.

אם הבחורה יפה ואני נמשך אליה - היא בהכרח תהיה פחות איכותית. (כן, עד כה ממה שיצא לי לפגוש, בהכרח)

אם הבחורה איכותית ומאוד חזקה בדת(ועם זה נפגשתי המון פעמים, יאמר לזכותכן שרובכן אכן איכותיות מאוד) אז היא בהכרח לא כל כך מושכת.

יש לי גם הסבר די מתיישב על הלב למה זה ככה, אבל אין לי עניין להלאות את הציבור.

שוב..לא לסקול אותי בבקשה, מדבר מניסיון אישי שלי ושל רוב הגברים שאיתם יצא לי לדבר על הנושא.

לא יצאתי עם כל נשות הארץ ואני בטוח שהן קיימות אי שם, איך אמר ידידי @לא שלם,משתלם תפילות..

מישנו האיר את עיני לאחרונה על ההבדל בין משיכה ליופי. זה נקודה חשובה שצריך לשים לב אליה

אבל גם בזה יש לי מה לומר לבנות ישראל, שמשום מה להיות יפה ולהשקיע בעצמך נתפס כלא דוסי.

חבל.

לפני כמה זמן שאלתי חברים חילוניים והם אמרו שמבחינה חיצונית  הם היו מוכנים להתחתן עם 60-70% מהבנות באזור שלהם.

הייתי בהלם. אמיתי.

משקיעות בעצמם נקודה.

לא מכליל- אבל אני יכול להגיד לך שאני  בחור דוס ולמרות זאת אני מתאמן בקביעות ומשקיע בטיפוח  שלי.

כמה בנות דוסיות את מכירה שמתאמנות?

שחשוב להם לטפח את עצמם?

שבבקרה על המשקל שלהן( לא מדבר על קושי, מדבר על מודעות)

לא אומר להתאפר כל היום אבל מטיפה היכרות עם בנות( אחיות, בנות דודות)

מוזר לי שאני משקיע בעצמי יותר מהם.

האם בנות דוסיות יפות פחות?

ממש לא. לא חושב, יש עניין שהן פחות יבליטו את הגוף שלהן אז אולי זה נתפס כפחות מושך( במאמר  מוסגר- לדעתי לבוש צנוע ולא מתפשר זה כ"כ  יפה!!)

וואו, זאת תשובה שממש מפתיעה אותי.

אני אישית מנקודת המבט שלי אף פעם לא תפסתי שאימון הוא "טיפוח".

(ודווקא אני וגם החברות הקרובות שלי כן מאלו שמתאמנות, אבל כרגע כחלק מהדאגה לחיוניות שלי לא קשור למראה, ואם לא אהיה שלמה עם המשקל בעתיד - אז גם בשביל לרדת)

אני לא יודעת אם הראיה שלי נכונה, אבל בעיני ההסתכלות על אימון הגוף כחלק משגרת הטיפוח ובניה של הגוף היא יותר גברית.

לגבי איפור, אם פחות מתאפרת = פחות מטופחת?? 🙁

לא יודעת, זה זווית שאני אף פעם לא הצלחתי להבין מה כל כך נחוץ בזה. 🙈

אני אישית כמעט ולא מתאפרת, מרגישה שבעיני זה לא יפה עלי, אבל דווקא כי אני אוהבת לדאוג למראה שלי ולא מעוניינת לכסות את הפנים שלי בכל מיני שכבות של צבעים. אני בספק עד כמה אתאפר בחתונה של עצמי, אבל לא חוששת או חושבת שבגלל זה לא אהיה כלה מטופחת 😅

כן חושבת שצריך לדאוג לניקיון, לריח טוב, עור חלק ובריא, אסתטי עד כמה שאפשר, שיער חיוני ובריא. ובגדים נקיים ושיושבים טוב. וזהו בגדול חחח 🫢

ואני מבין גם מאיפה זה מגיע.

תקשיבי אני לא נכנס לניואנסים  בכוונה אבל מרגיש לי שבסוף  גם נשים דוסיות היו שמחות שהבעל שלהם ישים בושם, יבחר בגדים יפים, יקנה איזה סבון פנים יתאמן בקביעות...

זה לא מילה גסה להשקיע בעצמך.

מי שלא טוב לה בעיה שלה.

לי זה עושה טוב ונותן כוח  ואני חושב גם  שאישתי תשמח בזה מאוד

לק"י

שרוצות שהבעל יעשה כך או אחרת.

בדיוק כמו שיש נשים דוסיות שיותר מתגנדרות וכאלה שפחות.

אני עובדת במקום עם נשים דתיות ולא דתיות, וזה לא שהלא דתיות מתלבשות מהודר, והדתיות מתלבשות פשוט. יש גם וגם.

ובעיני איפור בכלל לא שווה טיפוח.

(@עַלְמָה1אני בחתונה שלי לא התאפרתי, וחושבת שנראיתי יפה מאוד, והכי חשוב- שאני הייתי מרוצה). 

אני לא הייתי שמחה אם הבעל שלי היה משקיע יותר מדי בחיצוניות שלו, בעיני זה לא גברי...

חוץ מזה, לא הבנתי איך יש טענה על זה שלנשים לא אכפת מהמראה החיצוני שלהן, אם כבר הטענה ההגיונית יותר בעיני זה שהן דואגות יותר מדי למראה שלהן.אולי 5 אחוזים מהנשים שאני מכירה לא מספיק דואגות לחיצוניות שלהן, בעיני. אם בעינייך האחוזים הרבה יותר גדולים כנראה שהדרישות שלך מוגזמות.

אני רואה דווקא שבשנים האחרונות הבנות הדוסיות מתלבשות בסטייל ומטפחות את עצמן. ככה זה ברוב המדרשות והאולפנות. ואם תשאל אותי לפעמים אפילו יותר מידי בסטייל ויותר מידי השקעה בחיצוניות. לא נעים לי להגיד אבל בזמן האחרון הציבור שלנו קצת מחפף בצניעות לצערי וזה בגלל שהעולם המערבי מקדש את היופי ונותן לו להיות העיקר וזה הגיע גם אלינו. כן, חשוב להתלבש יפה ובכבוד, לאכול בריא ולעשות ספורט, אבל צריך להיזהר שההתעסקות הזאת בחיצוניות לא תגרום לנו לשכוח מה העיקר.

באמת לא יודעת את הפסיכולוגיה מאחורי "הדוסים המוזנחים", אבל יש שם הסבר כלשהוא. אולי זה בגלל שאדם מתעסק הרבה בפנימיות הוא פחות מתרכז בחיצוניות?

סה"כ מסכימה איתך שצריך להשקיע בנראות, אבל שיהיה בגבול הטעם הטוב וצריך להיזהר ולא להתבלבל ולשכוח מה העיקר.

זה בדיוק הטעות.

תורת ארץ ישראל לא נגד הגוף!

ברור שהכל באיזון וכ וכ וכ.

מכירה את הרב אלגאזי?

רב לא צריך להתלבש ישן ולנסוע על סובארו מ1980.

אבל עזבי תאוריות..

מי שלא רוצה שלא תשקיע בעצמה. אני אומר בתור בחור שנחשב דוס שזה משהו שחשוב לי

זה שזה בדיוק ככה-

בעולם שבחורה  משקיעה בעצמה ורוצה להתלבש יפה זה מגיע מיד עם חוסר צניעות ומשיכת תשומת לב מוגזמת.

למה??

אפשר בקדושה!

לדעתי הפסיכולוגיה מאחורי הדוסים המוזנחים היא שבכל חברה יש אנשים שיש להם יותר מודעות חברתית וכאלה שפחות. גם אצל חילונים לא כולם משקיעים בנראות באותה מידה. וכאן כל אחד שרואים שהוא כזה וגם דוס אז משליכים את הבעיה על כל הדוסים... בפועל יש הרבה דוסים מטופחים.

הרבה רבנים שמתאמנים

הם לא מחפשים להיות באדי בילדר

אך כן מנהלים אורח חיים בריא או לפחות מנסים 

כתבתי על זה פה:
רק אני שם לב לקטע שקשה למצוא דוסיות שנאות בעיניי? - לקראת נישואין וזוגיות

ובעיניי בלי קשר הכי יפה זה הטבעי ולא האיפור, אז זה לא סותר
וזה גם תלוי מאד במגזר, המגזר הדתי לאומי לפחות מאיך שאני מכיר, גם התורניות יש להן טעם די טוב וממש לא הזנחה או "הכערה", זה לא מאה שעורים חחח

מה אתה, עגבניה?

מה זה איכותי?!

כל אחד הוא נשמה בעמ"י, הוא בריה של הקב"ה!!!

ה' ירחם, אתה אומר לקב"ה שהוא ברא בריה לא מספיק איכותית??

אין איכותי ולא איכותי- יש מתאים ולא מתאים.

נתפלתי לתגובה שלך, אבל אני מתייחסת לכל מי שהתייחס כאן למילה הזאת..

במילה איכותית כלפי אישה כשפותחת השרשור אשכרה התחילה את העניין "בחורי הישיבות האיכותיים" ואז כדי לעדן כתבת "נתפלתי אליך אבל מתייחסת לכל מי שהתייחס כאן למילה הזאת.."

כן..שוויון זכויות וזה.

זאת היתה אמירה כנה.

אתה צודק, התייחסתי גם לפותחת, פשוט חיפשתי איפה לשים את התגובה על זה.

אולי בחרתי באמת במיקום לא מוצלח(:

לא נראה לי קריטי לתוכן בכל אופן.

רק עכשיו אני קולט שפספסתי את ההמשך של הפותחת היקרה שלנו שמשום מה לא צרם לאף אחד פה וגם לא לי "ואני נשארת עם השאריות"

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח והעיקר "איכותי" כלפי אישה גורם לרעש וקצף גדול. 

כן חחחחחחחחחחחחחחחחחח אחד גדול

קחו אגס חברים, קבוצת תמיכה לכל נפגעי ה"איכות" תיפתח בקרוב.

🍐 לא לשכוח העץ זה לא שלכם.

יש גם מנגו למי שמעדיף.

הטרמינולוגיה של פותחת האשכול הייתה מזעזעת. כאילו יש הרבה בנות מושלמות אבל למה הגברים לא מספיק אציליים כדי להגיע לקרסוליים שלנו המדהימותתת (כלשונה: "העובדה שהשוק מלא בבנות איכותיות ומחסור בגברים"). וכבר להביע דעה בגיל 22 על "השוק" ועל כולם...

ואכן, ברור שהרבה מהדיונים והשפה לא היו מתחוללים בכיוון הפוך.

מניח שזה מחוסר שימת לב. הבנות כיום מחונכות למשהו מאוד מוזר, הרבה מאוד גאוות יחידה (לא רוצה להשתמש במילה הקלינית..), ומאידך הרבה מאוד סינגור עצמי. הן גם מושלמות וגם צודקות שהן לא מושלמות, וכל הגברים לא מספיק איכותיים וכו (מישהו חשב איך גבר מרגיש כששרשור על הטרדות מיניות פותח במילים "בנים מה יהיה איתכם"?), גם לא מבינים אותנו המדהימות וגם לא ראויים לכל אמפתיה והבנה.

מעניין לאן נגיע עם החינוך הזה.

בכל מקרה זה נושא צדדי ולא שווה דיון דווקא כאן.

ואכן אמת נכון הדבר שפתח דבריה אכן מזעזעים המה. אך גם אמת נכון הדבר באותה נשימה שלבחורה יש ערך הרבה יותר גבוה מעצם היותה בחורה. מה שאין כן גבר. אינו דומה ילד בן 18 לילדה בת 18 בעניין הנ"ל. הן סך הכל צריכות לשמור על הערך שלהן ולא לזלזל בו וחלילה לאבד אותו.

ואני קצת מסכים איתה האמת, רוב הנשים הרבה יותר איכותיות מהגברים, ככה זה אין מה לעשות, (מאוד קל למצוא מישהי איכותית מבית טוב, העניין היה המשיכה). מה שאני לא מסכים זה חלילה וחס להגיד על מישהי שהיא לא איכותית כי זה מעליב ופוגע וכו' ובאותה נשימה לקרוא לרוב בני ישראל "שאריות" כי זו צביעות בעיניי.

ולגבי הסוף, מסכים בגדול אבל עם קצת השגות על דבריך אבל כמו שאמרת אח, לא שווה דיון כאן.

באופן כללי אני לא חושב שנכון לבדוק מי יותר איכותני, וגם אין לי מושג איך מודדים את זה (וכהמשך- איך מגיעים למסקנה שלך שיש יותר בנות איכותיות).

אני חושב שכל מגדר מכוון למטרות טיפה שונות ולכן מדדי האיכות שונים (בהנחה שיש בכלל הגדרה אובייקטיבית לאיכות), ועובדתית יש הרבה אינטראקציה בין המגדרים, כך שכנאה האיכויות מתחברות מצוין

כך או כך, זה לא נושא האשכול. אבל כפי שכתבו לפניי וכפי שאתה ואני כתבנו, יתכן ששמינית שבשמינית של ענווה, הייתה חוסכת הרבה עוגמת נפש מפותחת השרשור.

ולגבי מה שכתבת תגובה קודמת, בחינוך וכו' - אני דווקא מאוד דוגל בחינוך הזה, של לחנך את הבת שלי(גם את הבן, אבל יותר קאי על הבת) בעזרת השם להבין שהיא מיוחדת ויש לה ערך מוסף על שאר בני אדם, אבל באותה נשימה להשאיר אותה עם רגליים על הקרקע, ככה שתעריך את עצמה ותבין שהיא זהב טהור, אבל שזה לא יגרום לה להתעופף מדי, ולהרגיש שמישהו חייב לה משהו, בסוף יהיה לה בעל שהיא תצטרך לכבד וגם הוא אותה כמובן אבל הבנת את הראש. 

ולא רק זה, תגובה אליה הייתה מגיעה לכל הקוראים ולא רק אליו.

הוא השתמש במילה הזאת, הוא בא לומר משהו בהקשר הזה- אז ראיתי לנכון לכתוב שם. וכתבתי מפורשות שזה לא מופנה ספציפית אליו.

סבבה, אולי לא הבנתי נכון את מה שהוא בא להגיד, לא נורא. כתבתי שזה לא אישי בכל אופן.

ואגב- לא הבנתי, תגובה אליו גם מגיעה לכל הקוראים(:

הרי כל מי שהגיב לשירשור מקבל התראה על כל מה שנכתב בשירשור אלא אם כן מישהו ביטל את המעקב.

אז לא הבנתי מה היה מהותי לכתוב לי את התגובה הזאת.

פסול/אמירה בעייתית, מדברייך השתמע איפה עיקר הבעיה, כאשר ברור לכל קורא שעיקר הבעיה התחילה בניסוח הפותחת.

זה נתן תחושה של ביקורת כלפיו אישית.

זה לא נכון ממה שזכור לי, מקבלים עדכון על תגובות בענף בתוך שרשור רק אם כותבים באותו ענף.

(קל לבדוק, אחרים מוזמנים לעדכן אם הם מקבלים כעת)

אין לי בעיה בזה. אם עבדתי על עצמי במשך שנים בכל התחומים אז אני מגדיר את עצמי כבחור איכותי.

לא נולדתי  ככה, זה עניין של עבודה קשה וזה גם מה שאני מחפש במי שתיהיה אשתי. מישהי שעובדת על עצמה ולא תקועה במקום

אבל למה זה ביחס לאחרים? הרי "איכות" זה בהכרח ביחס לאחרים.

מאיפה לך מי עובד על עצמו ומי לא?? מאיפה?

מאיפה לך מה המסלול המדויק של כל נשמה בעולם שבעיניך אתה 'איכותי' יותר מנשמות אחרות?

אז מהמם, תהיה שמח בדרך שאתה עושה עם עצמך, ותגדיר לעצמך שאתה מחפש מישהי שעובדת על עצמה ולא תקועה במקום- זה מדהים! 

אבל מה הקשר לאיכות?

כי מי שפחות עובד על עצמו אבל כל יום מתאבד על לעשות חסד של אמת עם אנשים מעמ"י בהכרח פחות איכותי ממך? כי מי שפחות עובד על עצמו אבל מקפיד בטבעיות על המון מצוות שאתה נופל בהם- פחות איכותי ממך? כי מי שפחות עובד על עצמו אבל יש לו קשר מדהים עם הקב"ה והוא מתפלל שלוש תפילות ביום בכוונה מלאה- פחות איכותי ממך?

איך אתה מגדיר איכות? אתה לא יכול להגדיר איכות! זה לא מדיד!

זה מדיד רק בעיני הקב"ה.

חזק ביותר!

אני מקווה שאין כאן זכויות יוצרים

כי אני הולך להשתמש בזה המון

ובאיזה רשות אתם מסוגלים לומר על עגבניה שהקב"ה ברא שהיא פחות איכותית??

לא ככה?

אני חושבת שאני חולקת על האמירה הזאת.

איכות לדעתי נקבעת על פי מה שאנחנו מחפשים וקביעת הערכים שלנו.

אם לצורך העניין אנחנו מחפשים עגבניה למאכל, רוצים שהיא תהיה לא רקובה, אז עגבניה אדומה, בשלה ושלמה - תהיה איכותית בעיננו, על פי מה שהגדרנו.

לדעתי בוודאי שיש אדם איכותי יותר ואיכותי פחות.

וזה לא כי הקב"ה ברא אותו לא טוב, או פגום, אלא לפעמים כי האדם עצמו מקלקל וגורע מהאיכות שלו.

אני כן חושבת שאנחנו לא יכולים לדעת את הערך האמיתי של האנשים סביבנו,

אבל אנחנו כן יכולים לחשוב איזה תכונות ומאפיינים של בן אדם הופכים אותו ליותר איכותי *בעיננו*. 

נפגעתי קצת בשבילם

אם כן, מצטערת

לא התכוונתי 🙏

אם מסתלבט, אז - 🩴🤦😅

זה חמוד שהאמנת שזה ברצינות  😊

אבל אני נותן לך קרדיט שהרגשת שאולי זו הסתלבטות...

ברוח טובה כמובן! לא עליך אישית.. יש לך שם מאוד יפה אגב סתם שתדעי..

מזכירה לי קצת את השף ההוא עם העגבניות

אלי שני משהו...(:

לפי מה את מודדת איכות? לפי הפרמטרים שלך מין הסתם

אם ניקח את מה שרשמת על העגבנייה למאכל, לא רקובה, אדומה, בשלה, שלמה. 

יוצא שהאיכות פה נקבעת לפי הצורך שלך

אך אם מי שירצה את העגבנייה לצורך צילום, או ציור יאמר דברים מוזרים כמו מבריקה, ללא פגם, ואפילו מצטלמת יפה.

כך גם התפיסה שלך לבני אדם, יש מי שיאמרו שאיכות זה מי שלמד במוסדות אקדמאיים, יש מי שיאמר צבא, יש מי שיאמר ישיבה

ויש מי שיאמר אחת שמעדיפה שהבעל יקנה והיא תבשל(;

אני מסכימה.

ולכן אני חושבת שזה בסדר להשתמש במילה איכותי על בן אדם מבלי לפגוע בערך שלו (:

אני יכולה לומר על אדם שהוא יותר איכותי, כי הוא יותר תואם אם המאפיינים שבדעתי הקטנה נקבעו למדד האיכות. 

רק הערה קטנה:
ראיתי פעם קטע על תפוחים ישראלים מול אירופאים, התפוחים האירופאים נראים יותר יפים לתמונה, בעוד שהישראלים יותר טעימים

שעגבניות שרי <יהודיות> יפות יותר מעגבניות גדולות <שיקצע>?

תסכמי את זה במילה 'מתאים' ושלום על ישראל.

המילה 'איכותי' ממש פוגענית ומתנשאת בעיני, וגם לא שייכת למה שאת באה לומר. 

איכות = טיב הדבר, ערך הדבר. איכות זו הגדרה הרבה יותר אובייקיטיבית מאשר 'התאמה'.

בוודאי שמצד האמת יש רמות של צדיקות- אבל זה לא מקומך למדוד את זה, וגם אין לך שום גרם של יכולת למדוד את זה. זה שייך לקב"ה בלבד.

נ.ב. האנלוגיה לעגבניה היה כדי לומר שבעגבניות אפשר להשוות מה יותר איכותי ומה פחות. בבני אדם זה ממש לא שייך, כי בני אדם הם ייצור הרבה יותר מורכב (וגם, כאמור לעיל, בבני אדם זה לא מקומך למדוד את זה).

מתאים - מה שאני מחפשת.  איכותי - לא בהכרח תואם אלי, אלא תואם את הגדרת הטוב כפי שאני תופסת אותה. 

בכל אופן מסכימה לגמרי עם ההתנגדות להגדרת ערך של בן אדם (:
וזה בלט לך במילה "איכותי" כי זה נשמע לך כמו דירוג או קביעת ערך.. 

לא לזה התכוונתי (: 

"תואם את הגדרת הטוב כפי שאני תופסת אותה"= אני מכניסה בני אדם לתוך מדרג שבו אני קובעת מי טוב יותר ומי טוב פחות.

סליחה, אבל מי את שתחליטי את זה?!

את יכולה להסיק מהיכרות מסוימת שלמישהו יש תכונה לא טובה ולכן את פחות מעוניינת להיות בסביבתו- אבל מכאן ועד לקבוע שהוא במקום נמוך על סקאלת בני האדם מבחינת הגדרת "הטוב" שלך, זה לא פחות ממתנשא. ולא בריא בעיני.

באמת שאלת תם:

ואם הוא טוב (אובייקטיבית), זה סיבה להתחתן איתו? מה הקשר בין מדידת אדם אם הוא טוב או רע, לשאלה האם להתחתן איתו?!

שאין קשר.

השאלה היחידה שמתאימה בנושא בחירת בן/בת זוג זה האם הוא מתאים או לא מתאים לי.

ברור שמידות טובות זה חשוב מאוד לנישואין, אבל כל אחד ישים את הדגש על מידות טובות אחרות שחשובות לו.

שאני לא עשיתי מדרשה וכמוני לא מעט חברות ואני והן נשואות לאברכים בכל מיני ישיבות מכל מיני סגנונות.

אם את מכירה ישיבות שאת בסגנון שלהן, תתחילי מלפנות לשדכן של הישיבה וחוץ מזה פשוט תזכירי אותך לחברות ובני משפחה שמכירים אנשים מהעולם הישיבתי, את לא יודעת מאיפה הוא יגיע.

(גם @ברוקולי האלופה מתעסקת בשידוכים של דוסים, שווה לדבר איתה)

כאלה. אולי דרך מי שהציע

בהצלחה ממש 

היו פה בדברייך כמה דברים בעייתיים מאוד בתפיסה לדעתי, קראת לזה שגיאה בניסוח אבל לדעתי זה בעיה בעומק התפיסה:

1. הטענה של ה"איכותיים" לעומת אלה שאינם.

2. האמירה ההזויה של ה"שאריות".

אז לא, אין פה איזשהו סולם שמי שעד גיל מסוים או הלך למקום זה או אחר הוא איכותי והשאר הם שאריות!!!

יש פה חיפוש התאמה, יש בערך אותו כמות של גברים ונשים ופשוט צריך שכל אחת ואחד ימצאו את המתאימים להם ואין פה עניין של איכות או שאריות.

יתכן וההסתכלות שלך מובילה פשוט לעין רעה על מי שאת בוחנת ויוצאת וממילא זה פוגע ביכולת לבנות קשר.

לגבי דברייך האחרים שכתבת:

א. ראיתי בתגובות שהבעיה שלך היא באומץ לפנות כי לדעתך לא מתאים, תני להם לבצע את הסינון להבנתם, אל תגדירי לאחרים מה מתאים להם. את צריכה למצוא היכן סביר שתמצאי גבר שמתאים לך, תפני באזור ההוא.

ב. את אומרת שרוב מי שיצאת איתו לא התאים והיו בודדים שהתאימו, אולי כדאי להבין איך הגעת לאלה שכן התאימו ומה היו קווי האופי המקשרים אצל אותם בחורים וכך תביני טוב יותר מה את מחפשת.

בהצלחה

אל תהיי גם נואשת זה הכי מרחיק אותך מעצמך ומהכוחות שיש לך ...

תרגשי את הרגש של התסכול ותכנסי במקום אמונה

הכל יסתדר

אומרים שבארץ יש בכלל מחסור בנשים ולכן יש הרבה גברים רווקים, במיוחד בפריפריה, לא בדקתי עדיין בהלמ"ס

מהאתר.

אריאלאיציק

@אריאלאיציק

אני לא מאמינה

בוא נתחלק בשליש 1/6-1/6

חחחח סתם לא יודע מחכה לתשובה ממנה ימים יגידו 

אני עצמי וגם כמה חברים שלי - בחרנו במודע לא להיפגש עם מדרשיסטיות. כי הבנו שזאת הדרך שלא תעזור לנו להתחתן אלא ההיפך.

מי שעונה על ההגדרות - זה מעולה לו. מי שהוא לא כמו "כולם" זה מפריע לו.

יש כאלה. 

לא מעיד כלום על התורניות או על המידות.

קודם כל תיהי מקורית!

רמה או מדרגה זה ביטוי ממש לא נכון לתאר את היחס לנושא.

כל יהודי הוא עולם שלם וכל אחד נמצא ב"מקום" אחר לגמרי.

זה מזכיר לי את רמון ההגנה של האינטרנט המוגן, אני מחפשת מוגן ברמה 2 מתוך 5....

זה לא עובד ככה במציאות.

במציאות כל אחד ואחת הם עולם שלם וצריך לחשוב על הייחודיות שבאדם שאיתי בפגישה ומה אני יכולה להשיג איתו והאם זה מתאים לי.

אני אתן לך דוגמא:

אני נראה דוס כך שאם היה לי את הזקן שהיה לי פעם הייתי נראה מינימום איזה ראש כולל.

בפועל יש לי טלויזיה ואני מגדל את הילדים שלי לצניעות ועוד כל מיני דברים חשובים.

יש לי חברים "דוסים" ברמה של ראשי ישיבות והם אומרים שאני יותר מהם...

אז רגע, איך זה מסתדר?

נניח שיש לך בראש את ירושלים של זהב שלך שאת רוצה להגיע אליו בבית שלכם.

אולי תקשיבי לצד השני מה הייעדים שאליהם כרגע הוא שואף להגיע אליהם ותראי את הטוב שבו?

וסתם ככה כבדרך אגב המרחק בין אובססיבי לדתי הוא לא גדול בפן החיצוני.

לעומת זאת "עובד ה' " זאת חיה אחרת לגמרי שאני אישית הייתי שואף אליה מאשר "דתי" או "דוס" או כל הגדרה אחרת.

ותכלס, אני מאמין שאת שומעת יותר מידי רכילות על התחום של הכרויות.

עצה בשורה התחתונה: לאדם שלא יכול לראות את הטוב מעצמו כנראה לא יוכל לראות את הטוב באחר שמולו.

תחזקי לעצמך את הביטחון העצמי ואת הנקודות הטובות שבך. מדרשה זה יפה, אבל זה לא מי שאת. את יותר מזה! אם היית במדרשה או לא..

והאמת אני רואה שבדר"כ בנות ממש ממש דוסיות לא עושות מדרשה, זה לא בהכרח שהדוסיות במדרשה. והן מתחתנות יפה מאוד עם בחורים טובים וצדיקים.

אל תתייאשי בסוף תמצאי את הבחור שהכי מתאים לך ויאהב אותך כמו שאת.

ולגבי המחסור בבחורים אני מסכימה איתך. אני חושבת שזה המלחמה גורמת לזה. הרבה בחורים בצבא ולא בראש של לצאת, או שהם מתאוששים מהטראומה של המלחמה. ובכללי יש טיפה הרגשה שבנות יותר בקטע של חתונה ובנים לוקחים את הזמן ולכן יש פחות בנים שרוצים לצאת. בנות מאז שהם נולדות הן חושבות על בעל ומשפחה, בנים לוקח להם זמן להתרגל לרעיון (הרגשה שלי

תתכוננו לאחרי המלחמה, הולך להיות גל של חתונות בעז"ה 

באמת המלחמה מבררת מה הן המטרות האמיתיות של העולם ואחת מהן זה להקים בית נאמן בישראל.

הם מצליחים לעשות עם הרצון הזה משהו או שהם מחכים לשחרור?

צריך כן לעשות הרבה מאמץ למצוא את האחת, וזה בדיוק מה שעובד

בניגוד לאלו שיושבים בחיבוק ידיים ואומרים שצריך לסמוך על הקב"ה עם אפס השתדלות והוא כבר שולח, שזה ממש מנוגד להלכה מפורשת

אולי הביטוי: השוק מלא בבנות וכו', הוא חלק מהבעיה של השידוכים? ובהמשך הדיבור על איכותי ופחות איכותי. מה זו סחורה?

האמת היא שככה זה נשמע, כי הקריטריונים המוצגים הם חיצוניים לגמרי, מעין מפרט טכני. למה לא לדון לגופו של אדם, במקום  לפי הרפרטואר שלו?

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

תשמח ברצון ותשמור עליו..

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

שבו אתה מתחייב לזון את אשתך, אמנם אשתך יכולה למחול לך על זה אבל עקרונית היא יכולה להחליט גם להפסיק למחול יום אחד ואתה תתחייב לצאת לעבוד.

כאשר אדם רווק אין לו ריחיים על צווארו והרבה יותר קל ללמוד בשקט לימודים עיוניים, אומר לך כסטודנט עם 5 ילדים וכסטודנט רווק לשעבר, עם 5 ילדים זה הרבה יותר קשה, גם ללמוד תורה הרבה יותר קשה עם 5 ילדים.

גם בצבא, ישנן מורכבויות רבות כנשוי שאין לרווק, בכתובה אתה לא מתחייב רק לזון את אשתך, באופן כללי הרבה דברים נעשים דווקא יותר מורכבים כשמתחתנים ולא להפך.

אמנם אפשר להתפרנס גם בלי לימודים עיוניים, אפשר להיות נהג משאית או מתווך נדל"ן או שוחט או מאבטח במקומות מסויימים לבוגרי סיירות, ולעשות משכורות יפות מאוד.

אתה רוצה להיות אברך, אני מניח שהשאיפה להיות גדול בתורה וללמוד לרבנות או לדיינות יום אחד ולא להשאר אברך לנצח שזה אידאל יפה אבל אתה צריך להבין שעם הזמן ועם הנישואין ועם הילדים שיהיו בריאים אתה סוגר על האפשרויות של העתיד שלך.

אני לא הולך להתחיל לשכנע אותך מה עדיף רשב"י או רבי ישמעל לא נכנס למחלוקת, כי בסוף אתה כנראה צפוי להקשיב לרבנים שלך ולא לי אבל אעיר כמה נקודות בעניין זה.

1. נקודות החוזק נכון להיום של ישראל ביחס לאויביה הן שיש לישראל הרבה מאוד אנשים טכנולוגיים, ללמוד חדו"א, ליניארית והתמרות לפלס זה חשוב מאוד לעם ישראל כדי שננצח במלחמות.

2. גדול הנהנה מיגיע כפיו מירא שמים.

3. על פי החתם סופר העיסוק במצוות ישוב הארץ (קרי להתפרנס ממקצוע בארץ ישראל) שקול למצוות תפילין.

4. ללמוד מדעים מדויקים לפי הרמבם זה חלק ממצוות אהבת ה'.

5. על פי הגר"א חייבים ללמוד 7 החוכמות כדי להבין מה שהתורה אומרת.

זה לגבי האידאלים כשלעצמם בלימוד מקצוע עיוני ופרנסה בארץ הקודש, לגבי הכתובה כאמור מה שאתה מתחייב זה המינימום הנדרש ממך כבעל וכאבא, לא המקסימום, בפועל מה שידרש ממך כדי להקים בית יהיה הרבה יותר כדי שהבית יתפקד אבל פרנסה לבית זה די תנאי הסף הבסיסי על פי היהדות, זה שאשתך יכולה למחול לך בינתיים כשאתה אברך וסטודנט ומתמחה, זה בסדר אבל היא יכולה להחליט גם לא.

ותאר לעצמך אחרי 10 שנות אברכות נניח יש לך 4 ילדים ואשה ושכירות ופעוטונים פרטיים וכמובן רכב גדול, מה עושים? תלך לעבוד בסופר? תעשה השלמת הכנסה כמשגיח כשרות? אפשר.

בפועל אני מקווה שהבית שלך לא יתפרק במצב הלחץ הזה כי גירושים עולים הרבה כסף וגם יש מזונות וכתובה ופתאום אין המשכורת של האשה ואתה צריך לשכור דירה לבד, הרבה גרושים מתפרקים כלכלית לפחות בהתחלה 

כל אחד בציבור הדתי מאוד מעריך את הלימוד ואת החשיבות של בניית בסיס רוחני ותורני חזק לפני הקמת בית ומשפחה. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות המעשית שמוטלת על כתפי הגבר היהודי.

בסופו של יום, על פי ההלכה והכתובה, האחריות לרווחה הכלכלית של הבית היא עליך – 'ואנא אפרנס'. זו לא רק חובה טכנית, זו המדרגה המוסרית של להיות 'בעל' שדואג לאשתו ולילדיו בכבוד.

צריך לומר ביושר: המודל שבו חברה שלמה נשארת בכולל לאורך שנים הוא תופעה ייחודית לישראל, והיא רחוקה מלהיות המודל ההיסטורי של העם היהודי. בחו"ל, הקהילות החרדיות חיות אחרת לגמרי – שם אנשים יוצאים לעבוד, מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהם.

התחושה היא שבישראל המצב הזה השתרש לאו דווקא מסיבות רוחניות טהורות, אלא כתוצאה מהמבנה הפוליטי והצורך להשתמש בפטור 'תורתו אומנותו' כדי להימנע מגיוס. המציאות הזו יצרה מצב שבו אלפי משפחות חיות בעוני כרוני, כשהנטל הכלכלי נופל על האישה או על קופת המדינה. 

האם זה באמת 'לכתחילה'? האם זו דרך התורה להסתמך על צדקה וקצבאות כדרך חיים, במקום לחיות חיי יצירה ועבודה?

בקהילות חרדיות בארה"ב ובאירופה, הנורמה היא שילוב של קביעת עתים לתורה עם יציאה למעגל העבודה. שם, המוסר העצמי והאחריות הכלכלית מתבטאים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה, תארים אקדמאיים, בציבור התורני.  

מניח שמוכרת לך הישיבה-אוניברסיטה בארה"ב.

בין שאר בוגריה המפורסמים- הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות שנים רבות.  

או הרב אליהו רחמים זייני, שעומד בראש ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה אור וישועה בחיפה.  בעל תואר ד"ר במתמטיקה, מהטכניון, היה מרצה בטכניון ורב הטכניון.  

בביקורים שיצא לי לעשות באנגליה, נחשפתי בקהילות החרדיות שגרות בלונדון לריבוי בעלי מקצועות חופשיים, וחיים ברווה כלכלית גבוהה מאוד.  

גם אולי המקום להזכיר שעל רקע הלחצים המשפטיים והציבוריים להפסקת תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה או שאינם עומדים בחוקי הגיוס, עלו איומים מצד עסקנים חרדים להביא כספים מחו"ל מתורמים פרטיים וקרנות כדי לגשר על הפערים התקציביים-גם זה מוכיח שהחרדים בחו"ל עובדים ומתפרנסים היטב ורק בארץ חיים בעוני עמוק מרצון.  

תראי אני מניח לעצמי שכל־אחד נמשך ומתחבר למשהו אחר.

לכן אין טעם להביא מישהי שהיא לא את.

אין טעם לזייף התלהבות אם את לא מתלהבת.

מה בכל זאת מדליק אותי, זה נחמד כשבחורה באה עם חיוך ומביאה הרבה מעצמה, מדברת מספרת אבל האמת גם זה לא חובה. אפשר גם לשתוק קצת בוייב רגוע ונחמד. להיות בתחושה של ביטחון, לא שבאנו להרשים או משהו. כמו חברים שנפגשים לדבר לשחנ"ש ולבלות.

לנתב את הפגישה למקום שטוב לך ונחמד לך נניח הוא בייניש שוקיסט ומזמין אותך לפלאפל סעדון ולא בא לך. תגידי האמת פחות זורם לי אוכל שומני וזה אולי נלך למקום אחר. לא להיגרר למצב שהאווירה נעשית מאולצת או משהו.

מה אוניברסלית גרוע לדעתי (האובייקטיבית): לשחק בטלפון בזמן הפגישה, לא "לנכוח" בפגישה (איך להסביר את זה... כאילו את מנותקת ומשדרת שהדבר שהיית הכי רוצה זה להתחפף... אבל אם זה באמת ככה, אז עדיף כבר לשדר את זה...),

המדינה ברשות גברים והנשים מושלות בגבריהם - שריטות ליליות

1. להשקיע גם בקשר, יכול להיות בהבעת עניין בהודעות בין הפגישות, בהגעה בחלק מהדייטים לאזור שלו, בחלק מהתשלום,  הצעת רעיונות, ויכול להיות באופן אחר.

מקובל שהגבר מגיע בהתחלה אל האישה, אבל כדי שהקשר יעבוד לדעתי, צריך עבודה משותפת, תדאגי שהוא לא ירגיש שרק הוא דוחף בקשר.

2. לא לצפות שהוא יבין רמזים בהתחלה, אם משהו עולה שמפריע לך או את רוצה משהו תשתפי, אתם בונים יחד קשר, הוא עדיין לא מכיר אותך וממילא יהיה לו קשה להבין אותך ברמיזות.

3. דברים שהיית רוצה שהוא ישתף, תשתפי גם.

4. תהיי עצמך, אל תנסי ליצור תדמית שונה ממי שאת.

5. לתת תחושה טובה, חשוב שיהיה כיף.

6. טעויות יהיו לכל אדם מדי פעם, אם זה דברים לא משמעותיים תקבלי את הטעויות בהבנה ורוגע.

בהצלחה רבה

והוא לא מוגזם, ולא תובעני, ולא בשמיים. רק דבר אחד בלבד:

א ד י ב ו ת.

זה כל כך קל וכל כך נשי וכל כך מרים לגבר כשהאישה אדיבה.

אדיבות פירושה: ההפך מסנוביות. כשגבר מרגיש שאישה היא חתולה משועממת שמולה הוא צריך ללהטט בלי לקבל רמז האם היא נהנית או מתעניינת או אותנטית - זו חוויה מסרסת ומתישה שמוציאה את הנשמה.

גם ככה אתן משקיעות שמונה שעות בבחירת שמלה והתאפרות והסתרקות, תקדישו עוד חצי שעה להתכוננות איך לבוא ולהיות נעימה, נוכחת ומביאה את עצמי במפגש.

בחורה סנובית, מאופקת, לא הדדית, לא מרימה, אדישה להתלהבות גברית, מגיבה בסיוג, עונה באיחור להודעות, מבליטה ספקות ולבטים, משתעממת, חותכת מוקדם - כל הדברים האלה הם פשוט מעפנים ומוציאים את המיץ מהחשק לצאת לדייטים, והופך אנשים לשחוקים ומשועממים ומסוייגים...

סיוגים:

*זו החוויה האישית הרעה שלי מבנות משועממות ולא אדיבות שחותכות מוקדם, לא חייבים/חייבות להסכים

**הגיוני שזה משתנה פר מגזר ופר סגנון יציאה לדייטים (חרדי / דת"ל / לייטי)

***להיות אדיבה אין פירושו להיות "מחוייבת" - אפשר להיות אדיבה ועדיין לחתוך אחרי דייט ראשון

****להיות אדיבה אין פירושו להיות "מזוייפת" - לא צריך לצחוק מבדיחה לא מצחיקה ולא צריך לזייף התעניינות בסיפור לא מעניין. אדיבות היא פשוט ההפך מאטימות, היא רפלקטיביות והדדיות והנכחה עצמית.

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.

גם קראתי פעם שעשיית חסד (התנדבויות וכד') מסייעים לזה. זה הצד השני של חסד = מים. אם אני לא טועה. כדאי ל ברר.

יש ספר שאולי יכול להועיל: על חטא ותשובה - מאיר גרוזמן.

מאמינה שהרב ארז דורון, הרב פנגר ורבנים ברסלבים 

ועוד, מדברים על כך. אתה לא היחיד.

ולבקש על זה מהשם. קודם כל. אלא מה?!

"כל עוד האדם חי, אפשר לתקן!"

הכלב שבך לא שב על קיאו. יש שם חוסר וזו הדרך למלא אותו. במקום מלחמה ריקה כדאי לחפש מה מביא אותך לשם.

מה הצורך שלא מתמלא?

איפה בלו''ז?

לך תעשה ספורט בגינת כושר, לך לעשות יוגה (יתן לך זמן גוף חיובי!). אל תתעסק בכלל בדבר הזה. גם לא כשאתה נחשף אליו. פשוט לעסוק בחיובי.

סליחה על הפלישה כאישה שאנוכי (שמן הסתם לא חוותה את האתגר הזה).

אם לא הייתה הלכה, נניח אם תקח גוי, האם מעשה כזה הופך אותו לאדם רע ומלוכלך? חלילה.

כמובן אנחנו כיהודים יש לנו הלכה ותורה, שאוסרת עלינו. ויש לשמור על המצוות וכו'. אבל אני מרגישה שבמצווה הזו, עושים לה יח"צ של גועל נפש ולכלוך, כשבפועל זה איסור. כמו שאסור להתניע את הרכב ולנסוע לים בשבת.

אסור? כן.

לא מוסרי ומלוכלך? לא. 

אני גם לפעמים מנסה להתבונן בזה כך. אובייקטיבית וגלובלית כל אדם רוחני מרגיש בבירור כמה הנפילה היא שפלה, גסה, מכוערת וחייתית. הרצון להשוות אותה לעבירה סתמית ושגרתית על רצון ה' היא מלאכותית. הכאב והבושה הם אינהרנטיים לנפילה ועצמיים לה, וכל אדם עדין מרגיש את זה.

זה מעשה לא מוסרי נקודה.
 

האדם שעושה אותו כמובן לא רע. זה לא כמו גנב או רוצח. אבל המעשה של צפיה בתכנים ברשת מאוד לא מוסרי ומלוכלך מאוד מוסרית.

הדור שלנו מושפע בטעות מהתרבות.החילונית בה "כל דבר שאני רוצה מותר כל עוד זה לא פוגע באחר" וזה לא נכון גם מוסרית לא רק הלכתית

מדובר בתעשייה נוראית.

אפשר מהדמיון והתחושה. מדברת על פיזית מה קורה.

בעבר אגב, התחתנו בערך כשהגיעו לבגרות מינית. וגם גברים נשאו יותר מאישה אחת אז אפילו נידה פחות השפיעה על הגבר.

המעשה הפיזי, אסור הלכתית כמובן. אבל אני לא רואה בו מלוכלך או לא מוסרי.

אגב, על נשים יש פסיקות שונות החל מאסור לגמרי ועד מותר לגמרי

רק הלכתית.

זה פוגם באהבה המוקדשת רק לאדם אחד.

ופגימה בערך האהבה היא מעשה לא מוסרי.

כשהוא במסגרת נישואין הוא קדוש וטהור כמובן.

כרגע.

האם זה פוגם?

גם האם זה אהבה כשזה עם עצמו? לא חושבת.

וכמובן שאם זה הופך למשהו שמנהל לאדם את החיים, ספק התמכרות, אז גם בעייתי.

אבל באמת לא חושבת שזה לא מוסרי. 

זה גורם לאדם להפנות את כוח האהבה שלו לעצמו במקום לזולת. גם לפני מתן תורה ער ואונן היו רעים בעיני ה'.

לעניין גישה חינוכית זו כבר שאלה אחרת

ממה שאת מניחה שהוא מדמיין, ולכן את חושבת שאין בזה בעיה מוסרית

(עקרונית אני חושב שבכל דמיון בעניינים האלו יש בעיה מוסרית ברמה מסויימת, זה מנעד)

בחידושי הרי"ם "אמר לחתן ביום חפתו כדברים האלה: אויב עס איז איידיל איז נישט דא קיין איידעלערס, און אויב עס איז גראב איז נישט דא קיין גרעבערס".

ובגרמנית מודרנית אם זה באופן אצילי אין אצילי מזה ואם זה באופן גס אין גס מזה.

איסורי עריות לא סתם נקראים תועבה, לא הקפיד על עבודה זרה והקפיד על גילוי עריות", "אלהיהם של אלה שונא זימה" כו'.

הסיבה לזה, למיטב הבנתי, היא ש"במקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע". העולם בנוי מניגודים ובמקום שבו נמצאים העניינים הכי גדולים (אהבה חברוּת הדדיוּת כו') נמצאים גם הניגודים הכי גדולים (תאווה אנוכיות זימה כו').

ההרגשה הפנימית שהעיוות הוא בזוי ומאוס מעיד על אנינות הדעת (במובן החיובי) ואצילות הנפש, זאת דעתי האובייקטיבית.

המחשבה שמעשה כזה מוסרי רק אסור הלכתית, נובעת מהשפעת הדור שלנו מהפוסטמודרניזם החילוני.

גם זימה לגויים נחשבת מעשה רע בתנך.

ואין הבדל בין גבר לאשה פה

אינו דומה x ל־y

יש כאלה שעושים את זה (לא ראיות אסורות) נטו בשביל לפרוק לחץ או להירדם מהר אפילו בלי התאווה שבדבר

ביסודו של דבר האיסור כשלעצמו בעיקר קשור לעניין של טומאה יש פשוט עניין מהתורה לא להיטמא בטומאה הספציפית הזאת כמו שלכהנים אסור להיכנס לבית קברות (וזה די מקביל כי את הכהנים זה מגביל ממחנה שכינה ואילו טומאת קרי מגבילה מכל הר הבית)

הצד המוסרי הוא קשור באופן הדוק אך לא לגמרי חופף

פגם הברית ובאיזה מצבים. ואין כאן המקום להאריך. לכן אמרתי שאני לא מדבר מהבחינה החינוכית פה.

אין קשר לטומאה. הרי טומאה הלכתית נוצרת גם אחרי קשר פיסי בין איש לאשה. ואין איסור להטמא לישראל למת וכדומה.   הצד המוסרי לא קשור כי ער ואונן היו לפני מתן תורה.  הבעיה המוסרית פה היא שאדם מפנה את כוח האהבה וכוחות החיים לעצמו במקום לזולתו, וזה יוצר פגם בנפש (שניתן לתקן כמובן) , כי יצר העיריות עומד בבסיס נפש האדם, לטוב ולמוטב 

יש מגנט שמושך אותך להרגיש אישה. בגלל שאין לך את זה באופן הנורמלי, זה מתבטא בצורה לא טובה. בפרט שהקושי הרגשי של הבדידות מתערבב עם זה.

כמו שצריך לדעת איך לקום, צריך גם לדעת איך ליפול.

כשאתה לא מצליח להתגבר, לפחות תיפול חכם. אל תיפול על מראות ודמיונות של יצר בלי אהבה כי זו נפילה שמעוותת את המוח ואת החשיבה, ויכולה לדרדר אותך למטה.

תיפול לדברים שמדמים את המציאות האמיתית.

אמרו חזל שאין אפוטרופוס לעריות.
 

וזה לא אומר שאתה אדם לא רגיש.

זה יצר חיובי מאוד שפשוט מופנה למקומות טמאים. אבל היצר הזה שלך חיובי מאוד ומעיד על אדם צדיק שרוצה אהבה אמיתית.

קשר כזה בין איש ואשתו נשואים, מאהבה, הוא קדוש וטהור.

פשוט כשהוא מופנה למקומות שהם לא כאלה זה הרס היצר הקדוש הזה ולכן טומאה.

אתה לא צריך להלקות את עצמך. נפילה באינטרנט היא תופעה מאוד נפוצה לצערינו גם אצל דתיים. 

זה סתם פחד לא מוצדק ,שזה יביא אותך למקומות יותר רחוקים מנפילה באינטרנט. באינטרנט היד קלה על המקלדת ומאוד קל להגחע למקומות כאלו ודו התמודדות לא פשוטה.

צריך אינטרנט מסונן וייעוץ אצל איש מקצוע במקרה של התמכרות קשה.

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

ובכן א' זה מהסיבה שאני ככה. אני לא יכול לחיות כל הזמן ליד בן־אדם שחי בתדר רגשי אחר, כלומר מגיב באופן מאוד דרמטי / קטסטרופלי לכל עניין בעוצמות רגשיות גבוהות, כי איני מספיק דרמטי כדי להיכנס איתו לחוויה "עמו אנכי בצרה" אבל גם לא סטואי מספיק כדי לא להיות מושפע כלל. מתח רגשי גבוה מתיש אותי, קשור לסף גירוי רגשי או משהו כזה.

שליטה עצמית כנ"ל אני מצפה מאנשים את מה שאני מצפה מעצמי.

נימוס כי אני מחזיק מזה ערך רוחני גדול אולי הייתי ייקי בגלגול כלשהו.

אופק רחב בונוס כי אני מתעניין בכל־מיני נושאים שבעולם ונחמד אם אפשר למצוא עניינים להפוך גם אם זמנית למצע משותף לשיחה וכיו"ב, אבל זה לא ממש ממש מהותי.

(סתם)

אני מעריכה עין טובה, אכפתיות ואומץ, ואני לא יכולה עם אנשים לחוצים

מעריך חכמה, כנות ומודעות אישית וסביבתית.

בכותרת זה הערכה שהיא הכרחית, בתוך ההודעה זה דברים שאני מתחבר אליהם במיוחד. על גב הדברים הבסיסיים.

כמובן "תנא ושייר"

1. אנשים שמניעים את החיים שלהם ולא החיים מנהלים אותם

(עושים קריירה/ כסף/ עבודה אישית/ תהליכים/ פרויקטים)

2. אנשים שמתקשרים בפתיחות כנות וקלילות

3. אנשים עם תכונות מרשימות:

שליטה עצמית/ רוגע/ מודעות עצמית וכללית/ אכפתיות ואנושיות/ בטחון ואהבה עצמית

לשני הכיוונים 

שלהם זה טוב.

ואנשים ש"חיים" את החיים שלהם באמת. (לא דווקא אנשים קלילים שרק מחפשים כיף, אלא אנשים שלא נופלים לייאוש, דיכאון ויודעים ליהנות מהרגע...

חחח חלאס לרדת עלי

לא מעריכה יופי כתכונה כמו שלא מעריכה עושר כתכונה.

ויופי יכול להיות סימן לטיפוח גם קומה זקופה סימן לביטחון

גוף מחוטב סימן לאחריות והערכת הגוף שהקב"ה נתן לנו

ולבוש נאה סימן לנימוס ואצילות אם נובע ממקורות טהורים

בונוס גם שלך קשה עדיין למצוא את הזמן להכיל את השני

נחישות

ויציבות

ביחד עם עדינות

חיוך מתוק וקסם אישי

יש למעלה שרשור נעוץ בשם "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו", תפתחי אותי ותלחצי על "רשימת שדכנים מתעדכנת"

קישור לשרשור עליה דיברה הרמוניה:

מדריך עדכני לפורום שלנ"ו - לקראת נישואין וזוגיות

אקרא, תודה !