אני מרגישה שבנים היום לא כל כך בקטע להתחתן ורק הבנות לוקחות על עצמן את המשימה הזאת.
יש פה בנות שמזדהות איתי?
אני מרגישה שבנים היום לא כל כך בקטע להתחתן ורק הבנות לוקחות על עצמן את המשימה הזאת.
יש פה בנות שמזדהות איתי?
מפתיע... חשבתי שאני מכיר.
ומה בכלל האופציה לא להתחתן?
אבל אין הצעות ואם יש אז הן לא כ"כ מתאימות.
ברגע שבחור אומר שהוא רוצה להתחיל לצאת יש לו שפע של הצעות, כי הכל עניין של היצע וביקוש (נשמע קצת רע אבל..)
לאתר לשגרירים בלב אי אפשר להכניס בנות כבר תקופה כי אין מספיק בנים וזה לא מאוזן.
יש הרגשה שהבנים עושים לנו טובה שהם מסכימים לצאת איתנו (כי הרי הוא בחר אותך מבין כל ההצעות שהיו לו אז תגידי תודה, כי לך הציעו רק אותו ואולי עוד אחד).
אולי אני מדברת לא מאובייקטיביות, אבל באמת שמעתי את זה מכל כך הרבה בנות.
זה קיים אצל כולם.
רבינו כותב שהשידוך- אפילו אם לא נעשה ממנו כלום בסוף, ואפילו אם *לא נפגשו* אלא רק *דיברו* מעצם השידוך ורצו לעשות ובסוף לא עשו, זה עושה רושם ומקרב את הזיווג האמיתי. אז כל שכן פגישה שאין לה כל קשר למה שכבודו וכבודה מחפשים וכו'.
כי בעולם החילוני התלונה היא הפוכה - שנשים ממיינות.
לבנים יש אכן יותר הצעות, כי שואלים אותם קודם. גם אם מסכימים, אין הבטחה שהיא תסכים.
בנות מקבלות בד"כ פחות הצעות, אבל רק צריכות להחליט אם כן או לא.
בנות יוצאות עם מי שבגיל שלהן או גדול מהן.
לכן בגלל זה בגיל צעיר לבנות אין מספיק הצעות אין מבחר.
ובגלל זה גם לבנים יש מבחר כי עד שהם מתחילים לצאת יש להן הרבה מבחר.
ככל שהגיל עולה ב"ה אנשים מתחתנים ולכן לבנים שיוצאים עם בנים יותר צעירות יש יותר מבחר.
לבנות יש פחות מבחר כי הבנים יותר מתחתנים.
בחור בן 25 נגיד יכול לצאת גם עם מישהי בת 21 ואז יש לו ים הצעות כי פתוח לבנות מהמון שנתונים.
בחורה בת 21 גם יש לה עדיין שוק פתוח אבל יש לה פחות מבחר.
ככל שהגיל עולה כך יש פחות מבחר. לבנים זה משפיע בקצב יותר איטי. לבן שהוא בן 25 או 28 לגיטימי לצאת עם בחורה בת 25. ככה שהוא נפתח רק לעוד ועוד שנתונים.
אבל יש עובדות בשטח.
אני אומרת לך שהרבה בנות עושות השתדלות והולכות לשדכנים וכל זה. אבל כמה אפשר? צריך גם שהצד השני ירצה.. מרגישה חוסר סימטריות בהשתדלות וברצון. אני אשמח שתתקנו אותי אם אני טועה בזה.
כל אחד יוצא מתי שהוא רוצה. הם ממש לא חייבים להיות בל"חים.
זה אגב ממש לא חדש, בד"כ בנות רוצות להתחתן מוקדם מבנים. לכן גם בד"כ הבעל מבוגר מהאישה.
אם הם כבר יוצאים אבל לא מוכנים לחתונה זו כבר בעיה אחרת.
מי שלא רוצה לצאת - שלא יצא. תיפגשי עם מי שכן רוצה.
( יש מישהו ספציפי שלא רוצה? )
צמאה לאמתעכשיו הכל מובן...
זה מה יש. או שתוותרי עליו או שתחכי לו.
כי הבנים מתחילים לצאת מאוחר ואז אין יותר מדי בנים בשוק :/
כמה שנים פער זה עוד נורמאלי?
ברגע שאתחתן בעז"ה אנסה לשדך את כל מי שאני מכירה.
מנסיון לפנות לשדכנים שלא מכירים אותך זה לא עוזר.
משתנה כמובן בין גילאים.
יש כאלו של 5,8 ואף יותר.
נראה לי קצת מוגזם.
אבל זה באמת תלוי גם בשאר הנתונים. באמת בנות מתחילות את החיים הרבה לפני הבנים, אז אולי זה עוד אפשרי. לא יודעת כבר. מבלבל העניין הזה
הסבים והסבתות שלי (אחת שתחיה לאורך ימים עם הרבה שמחה ובריאות) התחתנו עם פער של 8 - 10 והיו נשואים באושר
בחורה בת 30 וגבר בן 35 הם נמצאים באותו שלב בחיים
מישהי בת 21 ומישהו בן 28 לא נמצאים בדרך כלל באותו שלב בחיים
לא שולל את זה שיכולות להיות הפתעות וכדאי להיות רגיש גם לזה, אבל כן כדאי לדעת מה יותר נפוץ כדי לדעת איפה לחפש יותר
במגזר לא דתי זה אחרת
מי שבגיל 21 ומי שבגיל 28 הוא בראש שונה, נסיון חיים שונה. בלי קשר לעיסוק או להשכלה.
נסיון חיים הוא בדרך כלל משפיע ויכול לייצר דמיון או שוני בין בני הזוג.
הרי
או שזה כן או שזה לא, בלי קשר לגיל. שוני בכל מקרה יש
ולא אינטרס. זה לא שכתבתי שמראש לצאת רק עם יותר גדולים בגלל זה. זה יתרון, לא מטרה
"מספיק אתה גבר והיא אישה, לא כדאי לחפש עוד הרפתקאות"
עם מישהי מתאים לה לצאת עם בחורים שהם גדולים ממנה בצורה משמעותית והיא מרגישה שהיא יכולה לגשר על הפער הזה - מעולה.
כל אחד בוחר את הפערים שלו..
להימנע לגמרי לא נכון בעיניי.
כל עוד המטרה המשותפת היא לבנות בית, לא רואה הבדל בין 5 ל7 שנים
ושוב, מגזר דתי שונה ממגזר כללי שאז ברור שיש פערים מאוד גדולים.
אבל כל אחד ודעתו🤷
אני בספק לגבי מה שאמרת על שדכנים.
יש נטייה להכליל, בסוף זה ממש מתנה פר בנאדם.
זה שהוא מוגדר כשדכן זה לא אומר שהוא עובד בדפוס מסויים שלא יעיל.
ראיתי כאלה יעילים יותר וכאלה יעילים פחות.
JusT BoY
אני לא רוצה להתחתן ואשמח אם הבנות תעשינה זאת במקומי.
JusT BoYשהשאלה מופנת לבנות.
מכיוון שגברים דרכו כאן לפניי אז....
יכול להיות שאת מרגישה לא נכון?
אם מישהו/י לא בקטע של פיצה זה אומר בהכרח שלא רעבים?
האם אותו אחד שיצא עם כ100 נשים יכול לטעון את אותה טענה שאת טוענת?
בא לי פיצה...
@שפלות רוח אנא עדכונך היכן ניתן למצוא את הרצון הזה.
פשוט לפעמים עובדים עלינו אז הוא קצת מסתתר ונעלם. וגם בלי קשר רבינו כותב שאחד הדברים שמפילים את האדם זה לראות בני גילו מצליחים יותר ממנו ומתקדמים בחיים יותר ממנו ולדעתי זה גם משפיע, גם אם לא ישירות בעקיפין בתת מודע.
והכי חזק יא אח זה מה שהשם כתב "לא טוב היות האדם לבדו" מטבע הבריאה השם נטע בנו רצון להקים משפחה פשוט הרבה דברים קורים בדור שלנו שלא היו בדורות קודמים ובגלל זה יש יותר קושי בנ"ל.
לא משולה למישהי שחתכו
הרעיון הוא שאם אדם אומר שהוא לא רוצה משהו
(בהקשר שלנו זה יהיה להכנס לעולם הדייטים/שידוכים)
זה לא אומר שלא חושבים או רוצים להתחתן.
אם לא יצאתם לדייטים איך הבנת שהם לא מעוניינים להתחתן ולהקים בית?
כנראה הרצון הזה לא מספיק חזק.
ברור שכולם בסוף רוצים להתחתן, אבל בשביל להגיע לזה צריך להשקיע, זה בדר"כ לא בא לבד
זה שיש לנו הרבה הצעות זה נכון.
אהל את יודעת איזה כאב ראש זה?
לקבל 10 כרטיסים בשבוע ואף אחד לא קשור בכלל
אז הוא צריך פיצה קטוגנית מבצק טחינה ;)
נשמע טעים.
הבחור עושה משלוחה?
JusT BoYיודע שצריך להתרגל, אישית אוהב, למשל שוקולד מריר 90% - 100%
לצערי זה לא כ"כ משתלם כלכלית למכור עוגות נטולות סוכר ודלות פחמימות...
יש בעיה אחת בלבד והיא שההצעות מגיעות קודם לבנים
וזה גורם לחוסר סימטריה שהבנות כל היום בלחץ רק שתהיה הצעה ובנים טובעים במבחר
הכל אשליה
יש בחורים שאני אוכל עליהם חרופה בגלל הדבר הזה זה מטריף אותי
בנות בפער יותר רציניות ..
אני חושבת שזה שאנחנו ב2025 גורם לגברים לשכוח שהם גברים ..
ונשים לא יכולות ולא מסוגלות לקחת על עצמם את התפקיד הגברי..
הופ זו התוצאה .. גברים שלוקחים מספרים מנשים אבל לוקח להם יותר מ4 ימים ליזום דייט.
גברים שנפגשים עם בנות" באמצע " או בעיר של הגבר.
גברים שנראה להם לגיטימי לשלוח רק אחרי יומיים אחרי הדייט .. איך היה .
או גברים שעושים גוסטינג לבחורות
בקיצור גברים שלא רוצים להתאמץ ...ואז מפילים על הבחורה את התוצאה .
(היא גם לא יוזמת ) (היא לא רוצה אותי)
יאללה אתה גבר מאמי? להתעורר
בעיני מדובר על ילדים ואני לא הייתי רוצה אותם ממילא.אז כן ישנם ילדים ולא גברים.
אבל יש גם גברים .. וזה יבוא בקלות תאמיני בזה
משהו בחיים האלה זה כשאנחנו מכלילים אנחנו דופקים נטו את עצמינו.
(וכן. אמנם חויתי הרבה פחות ממך אבל תאמיני שגם אני מתוסכל ברמות)
הייתי אחלה בזה
שגבר רוצה מישהי- עם מספיק חיזור ומאמץ הוא ישיג אותה.
למה היום הבנות יותר היוזמות בקשר? איפה החיזור של פעם?
😞
מנהג פרימיטיבי, ישן ומשיחי של קניית אישה.
שוביניזם במיטבו
היא ובן זוגה חיים בדירות נפרדות בכלל 😂
ולנושא, זה אכן חשוב בעיניי להלחם בתופעת הטרדות מיניות ודאגה לזכויות נשים, אבל יש קטע של אווירה כזאת שאסור כאילו לדבר עם בחורה, שהלכו ממש רחוק
יכול להיות שאני טועה וזה רק מחשבות שלי
לי למשל בגלל ששדכנים נרתעים בגלל היותי כבד שמיעה, אז צריך לנסות לעשות עבודה עצמית בזה, ועדיין זה קשה מאד למרות שהפסדתי הרבה הזדמנויות בגלל זה (בסוף מאמין שהכל משמים), בסוף אני יודע מה אני מחפש ולא אף אחד אחר...
יש גם חשש הרבה פעמים שאולי הן צעירות מדי, כי לא תמיד אפשר לדעת למרות שאפשר להתווכח על זה
רק בשוק החופשי או להתפשר על עצמי ועל הרצון לאהבה וכן לצאת עם כאלו בעלות נכויות קשות מאד שמשפיעות מאד על הקשר, כתבתי על זה פה:
כבדי שמיעה ובכלל בהיכרויות, תנו דעתכם מחוץ לקופסה - לקראת נישואין וזוגיות
על עצמי אני יכול להגיד שנוח לי להגיד שאין בנמצא בנות דוסיות ממש ונראות טוב.
אבל בסוף זה כנראה לא ה- נקודה
Paslashדבר שני: את ככל הנראה באופן טבעי רגילה לראות יותר בנות שלא הלך להן מאשר בנים. זה יוצר תמונה שגויה בראש כאילו זה המצב, אבל בפועל המציאות שונה.
גם לי בתור בן נדמה שיש הרבה יותר בנים הגיוניים ושרוב הבנות לא רוצות להתחתן, אלא מחפשות לסמן וי ברשימת מכולת ומצפות שירדפו אחריהן. אבל אני מאמין שזה לא המצב, והנה המציאות לנגד עיננו, שכל הזמן מתחתנים זוגות ואנשים מכירים אחד את השני ומקימים משפחה. הבעיה היא לא בבנים או בבנות, הבעיה היא בנו באופן פרטי.
או מצפה שירדפו אחריה..
כל המהות של הנישואין מבוסס על זה שגבר יראה את המקום שלו כגבר ויעניק לאישתו .
אז אם בדייטים , לא מתאים לו לצאת מהאזור נוחות ולהתאמץ .. הוא לא מוכן לדייטים
או שהוא מראש רוצה להסתפק במעט.
לצאת עם בחורה שגורמת לו מראש לא להתאמץ ולא לזוז והיא באיזשהו מקום לא מודע
גורמת לו להיות ילד .. ולעצמה אמא
וזה קשר לא בריא
גם אצל החילונים יש לכל אחד תלונות על השני. הבנים אומרים: הבנות מגעילות ורק מחפשות מישהו עם מלא כסף, והבנות אומרות: הבנים של היום לא יודעים לחזר, הם רוצים רק את הגוף שלי וכו' וכו'.
צריך להודות בזה: משהו לא סטנדרטי בנו. אם היינו סטנדרטיים כבר היינו מצליחים על פי הסטטיסטיקה למצוא בן/בת זוג. נדיר מאד שיש בן או בת שעושים הכל כמו שצריך ובכל זאת לא מוצאים אף אחד. זה פשוט לא מסתבר שכולם מטומטמים והזויים ורק אנחנו הכמעט מושלמים הקרבנות של החברה. לפעמים אנחנו לא סטנדרטיים גם לא באשמתנו. יש למשל אנשים שיש להם וטיליגו וקשה להם מאד למצוא בן זוג שיראה אותם מעבר לבעיה העורית שיש להם.
ולמרות שאוטוטו אני בן 30 ועדיין רווק, עדיין מחפש בהילוך נמוך מאד כי פשוט אין לי תמונה טובה והתמונות שעשיתי אצל צלם מקצועי לא יצאו מחמיאות ומשקפות...
אז אני צריך לעשות שוב תמונות ובינתיים בהקפאה איך שאפשר לקרוא לזה, כי אחרת אני רק שורף הזדמנויות, אתן פוסלות אותנו 
בכללי עדיף לצאת בלי תמונה. תמונה זה מקטין את הבן אדם, זה חלק קטן ממי שהוא, הוא הרבה יותר מתמונה.
ניסית אתרים?
תקשיב, ברגע שתרצה מישהי ותחזר אחריה כמו שצריך זה בעז"ה יעבוד. דווקא הבנתי שיש לבחורים בגילך הרבה הצעות!
אין לי הצעות כלל וכלל.
מול שדכנים שאפשר לסמוך עליהם
או שפשוט תיזום ותתחיל עם מישהי ששמת עליה עין?
~אל תענה לי
התשובה שלכם ברורה
ועגומה.
אבל למעשה לא, לא אני לא, כי אני פשוט עסוק בדברים אחרים.
בכל־מקרה, אין בנות ששמתי עליהן עין, אני לא שם עיניים על בנות וגם אני מכיר שום בנות כלל וכלל.
זה משהו שלפחות אני די טוב בזה, להוציא מבטים למרות שלא נראה הכי שגרתי (חובש כיפה לא סרוגה, לרוב קטיפה שחורה), אבל לדבר עוד לא הגעתי לזה
הייתי אתמול בירושלים בלי קשר בשעות הערב, וראיתי באמת המון דתיות לאומיות חמודות מהסגנונות שאני מחפש, רק שהייתי באותו זמן לחוץ ללכת הביתה כי היה מאוחר בלי קשר.
זה מאד נפוץ שם (ובעוד מקומות), אז צריך אולי לחשוב איך להתקדם...
ועוד באתרים, ורק על זה שבתמונות יוצא שמן ולפעמים קפוא שלא משקף אותי בכלל (וכן נראה די טוב), אני די נופל בזה :/
לרוב זה בלי תמונה
אבל באמת תלוי מה הסגנון שלך ומה אתה מחפש. יש סגנון של בנות שלא יוצאות בלי תמונות ויש כאלה שיוצאות בלי.
ברוב המדרשות והישיבות מכוונים לצאת בלי תמונה.
ממליצה לך לשמוע את השיעור של הרב אוהד תירוש על תמונות בדייטים. ממש חזק ומשנה את כל החשיבה על זה!
כאילו דתיות לאומיות רגילות או פתוחות יותר של אקדמיה, בלי קשר אם עשו מדרשה או לא, לא כאלו דוסיות במיוחד שגם טוב חחח
וחוץ זה, רק מציין לגבי שדכנים, נקודה שהעלתי בקשר ליחסי בשוק:
כבדי שמיעה ובכלל בהיכרויות, תנו דעתכם מחוץ לקופסה - לקראת נישואין וזוגיות
וואלה לא מסכים בכלל, קודם כל מקרה לגופו
אבל יש ההבדלים בין גבר לאישה, גברים הקושי
יותר פנימי ולא מורגש חיצונית, נשים ישתפו את כל העולם
ברווקות שלהם ובמסע שלהם.. אצל גברים זה לא עובד
ככה.. הרבה יותר שכלי, קושי פנימי ולא מוחצן
אבל מסכים עם כל מילה שלך.
וזה נקודה שצריך להזכיר להם, שאם לא יחפשו עכשיו, הם יצטרכו להתפשר על כאלו שנראות כבר הרבה פחות צעירות, כי גם על פער של 5 שנים הרבה מורידות והם בעצמם גם לא נשארים צעירים (ומבזבזים הזדמנויות שאפשר יותר בתור צעירים)
התכוונתי שאפשר כחלק מעבודה עצמית להפוך מראה ניטרלי למושך מלכתחילה.
וכבר דיברתי עם מאמנים בנושא
אתם מרגישים מזולזלים בעיניי אנשים?
משפחה / עבודה / חברים או כל סביבה שעולה לכם בגלל הרווקות?
שמעתי את הרב מאיר אליהו שסיפר שברווקות שלו על אף שהוא היה כבר רב עם קהילה וכו, הוא אמר לבורא עולם בתפילות שלו על שידוך שהוא מרגיש מזולזל בעיניי אנשים.
חשבתי על זה ויש בזה המון אמת, אינו דומה ילד בן 20 עם ילד או שניים לרווק בן 27-28 , היחס אליהם יהיה מאוד שונה, כאילו הנשוי קיבל על עצמו סוג של עול שמצהיר שהוא לא חי בשביל עצמו אלא כבר יש לו מחויבות-אני בטוח שזה גם בצד הנשי אותו דבר, אבל אצל גבר מרגיש לי שזה יותר עמוק אבל יכול להיות שאני טועה
אלא מלטף את החתולים הזמינים ברחוב. אלה שרוצים להתלטף, בכל־מקרה.
לא נראה לי שזה ממש עניין של אומץ, כי זה לא שאני מפחד או משהו. כלומר אין כאן רגש של חרדה או חשש וכו'. יותר כמו סלידה בינונית.
לצערי איני יכול להרשות לעצמי הרפתקאות רגשיות עקב סיבות נפשיות כמוסות. כך שלנשמה אולי זה טוב, אבל לנפש ממש לא.
ונראה לי גם לא הוגן לבנות ישראל החמודות. שחמידותן במקומן מונחת, אך מעדיפני ששם תהיה מונחת ולא במרחב האישי השלו והבטוח שלי.
ראוי מאוד לפרט על מה הסליחה.
אמירת סליחה יכולה לשמש, חלילה, להרגעת המצפון של הפוגע.
כשאדם אומר סליחה ולא ברור על מה הוא מבקש אז זה עלול לפגוע, כי במקום לראות את טובת האדם שפגע בו, הוא רואה את טובת עצמו.
זה ממש אנושי לפגוע לפעמים בטעות או בכוונה, אפשר לסלוח לעצמנו על זה.
אם לא עשית שום דבר רע - גם אם אדם מרגיש לא בנוח בגלל נוכחותך, אין שום סיבה לבקש סליחה.
להשתתף בצער עם הזולת זה מבורך כמעט תמיד, אבל "סליחה" - כבודה במקומה מונח.
לעיתים לא רחוקות, המרחב של הדייטים יכול לייצר חוסר נעימות, זה משהו שכדאי לחיות איתו בשלום עד כמה שניתן.
מרגיש לי שלפעמים מוזילים את ערך בקשת הסליחה בגלל חוסר נעימות.
כשאומרים תודה וכמבקשים סליחה - המטרה זה לראות את האדם השני, להבין איך הוא מביט בעיניים שלו על הסיטואציה המשותפת.
אם לא רואים את הצד השני - אין שום משמעות לאמירת תודה או בקשת סליחה.
תחושת חוסר נעימות, בסוף גם אם היא בריאה וטובה - היא תחושה אישית.
בקשר מנסים לתת מקום לשני הצדדים
ובאותה מידה שסליחה היא בשביל לראות את הצד השני ולהתנצל
היא יכולה גם להיות דרך להביע את התסכול שלי שאני לא מצליח להיות מספיק כמו שאני רוצה
המסר העיקרי היה מבחינתי שכשמבקשים סליחה בגלל שמשהו נפגע - שזה יהיה אמיתי ולא מזוייף.
אם משהו רוצה להביע ככה תסכול, נשמע לי קצת מוזר אבל מה שאמרתי הוא לא "קדוש" בהקשר הזה.
אישית, מעדיף להתבטא בצורה אישית יותר "כואב לי" "מציק לי" "קשה לי" "מפריע לי" "מעיק עלי" וכו' במקום לבקש סליחה
היי פותח פצל"ש בשביל השרשור.
כמה ואיך לגיטימי לדעתכם לפעול כדי להכיר מישהי שמצאה חן בעיניכם. (בנות תגיבו מה אתם חושבות על זה בבקשה)
בכללי אני מעדיף להשיג צד שלישי, גם כדי לפנות בצורה פחות הזויה וגם כדי לקבל פרטים רלוונטיים. אבל לפעמים, כמו שקרה לי עכשיו, זה רחוק, ולמרות שהצלחתי למצוא את הבחורה הזו אני מתלבט אם ואיך נכון לפעול…
בכל מקרה, זה דורש אומץ ואני מאחל לך הצלחה רבה וכל הכבוד על המוכנות להשקיע בכך
צריך לחשב נזק מול תועלת:
תועלת אפשרית:
– אולי תתחתנו ותחיו באושר ועושר
נזק אפשרי
– תצא סטוקר מטריד ותרצה לקבור את עצמך מרוב בושה עד סוף ימי חייך
לשיקולך.
לך על זה מה יכול לקרות כבר
עבר עוד חורף
מי יודע את אולי שונה
מתעייף
מאבד כבר את האמונה
אנשים מצביעים - הוא לבד היא נעלמה
ואני כמו שוטה שוב קורא בשמה, שוב קורא בשמה
לא, לא אל תדאגי
מחכה, איפה שתהיי
את, לקחת את נשמתי
את תמיד, תמיד תהיי איתו
ממש מתאר את הצלע שאבדה
לקוח מתוך שיר של משינה. עם שינוי אחד.
זה שיר של משינה שאני אוהבת
חוץ מזה את תמיד, תמיד תהיי איתו
זה תמיד תהיי איתי ..
איתו זה לא מתחרז
בגלל עבודה ושליחות לאיזור הגליל.. אבל לא ככ מכיר שם מישהו\קהילה. מכירים משהו? ועד כמה הייתם נותנים דגש בהחלטה כזאת בהתחשבות לדייטים?
(כמו להבדיל - שאומרים 'מרכז', יש גבעת שמואל, ויש פתח תקוה, ויש תל אביב, וראשון לציון, ובני ברק… ויש בשולי המרכז - רעננה וכפר סבא. וכל מקום וריכוזי הקהילות שלו)
אבל כן מוכן לעשות נסיעות קצת כי מבין שזה חא כמו המרכז שהכל קרוב
אם התכוונת לשאול פרקטית לגבי המרחק מהמרכז-
אז כמובן שזה כרוך במאמץ והשקעה,
אבל בסוף.. מאמינה שכשאתה גר במרכז אין לך שיקול אם לגור שם 'כי אולי זה יהיה קשה להיפגש עם בחורות מהצפון'. אז על אותה הדרך לא צריך לעשות שיקול בצפון אם אתה רחוק מבחורות שגרות במרכז או בדרום.
וחוץ מזה שגם בצפון קיימות בנות, פרט שולי 😅
ואם התכוונת לשאלה אחרת, אז נשמח לשמוע במה צריך התחשבות מיוחדת...?
אבל בסוף החשש שלי הוא לעבור לצפון ואני לא ככ מכיר אז גם ההצעות פחותות..
שאלה אם יש לך מוכנות לנסוע מרחקים ארוכים
שאלה מה האופציות שלך להיכרויות באיזור
זוכר שפעם חשבתי להיות בתוכנית חברתית כלשהי בצפון למשך חודש וחצי ובסוף לא הלכתי עליה כי להפסיק דייטים לחודש וחצי זה לא בתכנון אצלי.
זה מאוד יכול להיות
אבל ממש לא בהכרח
זה קצת מעצבן אותי.
א. ואם אני מכירה מישהי שהיא רווקה מאוחרת ולא מלאת ציניות ומרמור, זה מוכיח משהו?
או מישהי שהיא צעירה ונשואה, ומלאת ציניות ומרמור, זה מוכיח משהו?
ב. איך את יכולה לקבוע שזה בגלל הייאוש מאי המציאה?
החיים שלנו הם הרבה מעבר לרק לחפש זוגיות, ואני יכולה להעלות בדעתי עוד דברים רבים שיכולים להוביל לזה - נניח קשיים בעבודה, במשפחה, בבריאות...
ג. בסופו של דבר אנחנו חיים בעולם, והבחירה בידינו איך להגיב לזה. אין דרך אחת שבה כל הרווקים, או כל הרווקים המבוגרים מגיבים.
האם סטטיסטית רווקים מבוגרים יותר ציניים וממורמרים מאחרים?
לא יודעת.
לא בדקתי.
אבל אני לא רוצה לתחזק סטיגמה כזאת בכלל.
לא לצאת מנקודת הנחה שכל מי שעבר את גיל X והוא רווק, אז זה אומר משהו על האישיות שלו.
לא נחרצתי אלא שאלתי האם יש קשר.
לצערי ממה שחוויתי מעל גיל 36.. יש לא מעט מרמור, ציניות כתוצאה נקודתית מהכאב הענקי מהרווקות שלא נגמרת.
כרגע מתמקדת ברווקים כי זה נושא הפורום.
לא נכנסת לסיבות נוספות לכך אלא מתמקדת ברווקות מאוחרת בגין כך.
זה לא אומר שכולם ככה, אבל יש סיבה ש סטיגמה קיימת.
איך כל אחד מתמודד עם המצב בסוף - זה אינדיבידואלי.
אגב, היה לי חבר שהתייחס לרווקות מגיל x כ"שבורות". הוא היה שבור יותר מכולן ביחד. אז אולי זה גם בעיני המתבונן.
בדייטים זה שובר את הקרח ..
ולא הכל the same
נראה לי בתחילת הקשר. אבל לא להגזים ולא כזו שמתייחסת לזולת.
הגיוני שבחורות מבוגרות יותר שעדיין לא הקימו בית, מתקשחות יותר
מרירות, קצת או הרבה, מתוך כאב. זה לא אופי. נכון שאצל כל אחת
זה יכול להיות שונה. אבל כללית...
אבל אם יש מצב שמבאס ומתסכל לאורך הרבה מאוד זמן זה שוחק את האופי ומעודד מרירות
טוב. אז משפחה יקרה (ואני באמת מכיר אותם אישית, אחלה משפחה)
מחפשים את החתן לאחותם הגדולה (ומוכנים לשלם 10 אלף דמי שידוך)
היא בת 41. דתיה לאומית. גרה ברעננה. רווקה
בחורה טובה ממשפחה טובה
לעוד פרטים:
גם אם זה לא רלוונטי אליכם,
נשמח לשיתופים ורעיונות!
זיווג הגון וטוב לכולם❤️❤️
בחינם, רק ע"י חסדיו
סתם בא לי לפרוק את העצבים שיש לי לא יודע אפילו איך אני מרגיש כועס, עצבני, מתוסכל, עצוב אולי עוד כמה רגשות שליליים שאני לא יודע איך להביע אותם בנוגע לשידוכים
ככה אספר בקצרה עליי אני רווק בן 27 מאזור המרכז, דתי, בעל תואר ראשון, וב''ה עובד
למה אני אומר דתי כי אני לא יודע איך להגדיר את עצמי מצד אחד אני הולך עם כיפה וציצית ושומר נגיעה ביום יום אז זה סוג של לשייך את עצמי למגזר הדתי לאומי ומצד שני אני יותר פתוח חי את התרבות המערב רואה סרטים סדרות הולך להופעות אבל לא למועדוני לילה אז זה סוג של לשייך אותי למגזר הדתי על הרצף
יש לי חברים מכל מגזר אם זה דתי לאומי ואם זה דתי לייט ואם זה חרדי אבל הבעיה היא שכל אחד מהם לא משייך אותי למגזר שלו הדתי לאומי משייך אותי לדתי על הרצף כי הוא אומר שאני יותר מתלבש כמו החברה החילוניים שככה מתלבשים הדתי על הרצף (אני לובש מותגים והולך עם נעלי סניקרס של נייק או אדידס כאילו יותר אופנתי שזה פחות הסגנון של הדתי לאומי שהם לובשים בלנדסטון למשל שאני לא מתחבר לסגנון הלבוש הזה או טבע נעות ביום יום) והחבר הדתי לייט מגדיר אותי כדתי תורני\חרדי כי יש לי כיפה יחסית גדולה והולך עם ציצית ומתייעץ עם רב בכל מיני דברים והחבר החרדי מגדיר אותי סוג של חילוני כי אני יותר מדי פתוח
ועכשיו לחלק שמביא לי עצבים.. אז אני כמו כל בחור רוצה להתחתן ולקים משפחה ובית אז פניתי לכל מיני שדכנים בטבלה שיש בקבוצה והבעיה היא של קיבלתי אפילו לא הצעה אחת!! אחרי שקיבלתי את ההודעה שכן הם עוסקים בשידוכים וכן הייתי בראיון אצלם בבית אבל מרגיש לי שאחרי שסיפרתי להם את המסלול חיים שלי פשוט נעלמו לא ענו להודעות שלי סתם שילמתי מקדמה אמרתי להם שאפילו אני מוכן לשלם יותר מדמי שידוך אבל מרגיש לי כלום נאדה נרגיש לי פשוט שהעם שלנו יותר מדי מקובעים כל אחד למסלול שלו ולמגזר שלו
סתם פורק פה עצבים מרגיש לי שהייתי חייב
תודה שקראתם עד פה ואשמח לשמוע מה אתם חושבים
ככה זה נראה בעיניי אנשים מעדיפים שיהיה קו אחד ולא כמה זרמים של מזגר באדם
ואחת מהן תהיה אשתך בע"ה 
גם סרטים וסדרות זה משהו שרוב הדתיים רואים.
זה סימני פיסוק (בתור התחלה).
אינך שונה מהדתי הרגיל הממוצע כפי שאני מכיר, ראיתי המון כמוך. אולי זה לא בדיוק נכנס לתוך מגזר ספציפי כמו דת"ל מתנחל / חרדי / לייט אבל זה מאוד מאוד נפוץ.
למרבה הצער נראה שברגע שחורגים טיפונת מאחת המסגרות המובנות הספציפיות, נשארים די לבד מול המערכת.
שדכן ראשי תיבות שקרים דובר כסף נוטל כידוע.
אם לא מהם תבוא הישועה, ניסית לברר אצל משפחה / חברים / בית הכנסת וכיו"ב?
חסר לי סימני פיסוק
ניסיתי כרגע בכל מקום בסביבה שלי אבל כרגע ללא עזר
אתה עצבני בצדק
גם ממני איזה שדכנית רצתה להכיר לי רצתה על זה איזה חמש אלף..
אמרתי לה ממי את צריכה לשלם לי.. היא פחות התחברה לקונספט
אגב די לנרמל נייק ואדידס די תמצאו אופי עדיף כבר בלנסטון..
אני מנסה לחשוב אולי תתנדב בעמותות מסויימות משם תכיר
אני לא מבינה למה בעינייך בלנסטון זה יותר אופי מאשר נייק ואדידס... זה מותג וזה מותג... ההבדל זה הסגנון... לא כולם צריכים להתחבר לאותו סגנון...לא כולם גדלו אותו דבר..
עם לקוסט דיזל ארמני
וב"ה עברנו לטימברלנד וחבריו
ממש קשה לי לראות גבר מדוגם המותגים
אבל שזה כולל הנעליים בכלל מוגזם
שאנייכול ללכת לשם ולהכיר..
זה אופנה של מתנחלים
הבורגנים צריכים להשתלט על המגזר
ה' ישמור
שמעתי פעם ראשונה על מישהו שלובש רדבק בחתונה, הייתי בהלם תרבות. לא הבנתי מה הקשר.
ללבוש חליפה, עניבה, נעלי אלגנט (יש כמה סוגים, לא חייבים את האלה של החרדים).
סתם ככה אני ממש לא לובש אלגנט ביום יום, אפילו לא בשבתות כל כך..
מבקש אמונהיש לי הרבה טעם
אבל שתדע לך אצל גברים אלגנט
זה פחות גברי האובר מאמץ ..
צריך להיזהר איתו
שגברים מתלבשים מוקפד מידי
צריך לעשות את זה בקלאס כאילו אוי ככה קמתי
להתאפר- בלי שיראה ככה
להשקיע בלבוש -ושלא יראה ככה
בע"ה תגיע למי שייתייחס אליך ברצינות, יש הרבה אנשים טובים העולם, חבל שהקצת שיש שהם לא כאלה מסתירים את העובדה הזאת
אין, לא קיים, מילון ההגדרות לדתיות.
כל אחד יכול לתת פרשנות שונה לאותן המילים.
לא אכפת לי איך אנשים אחרים מגדירים אותי. לא חייבת להם כלום.
וגם בהקשר הזוגי - זה לא שאני מחפשת להתחתן עם "דתי תורני" "דתי לאומי" או לא יודעת מה, אלא עם אדם מסוים. נכון שמי שיגדיר *את עצמו* בכרטיס שלו כ"דתי לייט" אני לא אשקול לצאת איתו - כי זו הצהרת כוונות אחרת משלי. אישית, בכרטיס שלי, לא כתבתי הגדרה. שאנשים יראו מה כתוב בפרטים, ולפי זה יכולים להבין איפה אני נמצאת. ואם מעניין אותם אם אני רואה סרטים וסדרות או איזה בגדים אני לובשת - שיבררו.
ואם לא נוח לך עם שדכנים -
אל תישען עליהם.
תירשם לאתרים. למיזמים. תלך לאירועי פו"פ. תצטרף לקבוצות וואטסאפ.
יש היום המון דרכים להכיר, שבהם אתה לא תלוי בחסדי שדכנים. (באופן אישי החוויה שלי די דומה לשלך, ואני יודעת להגיד שאחוזי ההצלחה שלהם לא בשמיים - 8% מהזוגות במגזר הכירו דרך שדכנים, לפי הסקר שהבאתי כאן: אני עדיין לא יורדת לעומק דעתך - לקראת נישואין וזוגיות. דרך אגב, הכי הרבה שם מצאו דרך משפחה וחברים\היכרות ספונטנית - ולכן גם אני ממליצה ממש לדבר על זה עם חברים ומשפחה - אני מחפש להתחתן, וזה וזה מה שחשוב לי. אולי אתה מכיר מישהי?)
והגדרה זה חסר משמעות בעיניי ביומיום
חושבת שכשמציעים זה קצת יותר משמעותי פשוט בשביל לראות לפני הפגישה. אבל גם זה- מי שמציע יכול להסביר את הסגנון הדתי שלך ביותר מהגדרה בת שתי מילים.
ואפילו תכתוב בסטטוס בווצאפ- היי, אם למישהו יש רעיון לשידוך עבורי אשמח ממש
אתה יכול לסנן את הרשימה ולהוציא אנשים שלא בא לך שיראו
אבל סה"כ- אם חברה מעלה דבר כזה, אני יותר חושבת עליה אקטיבית וגם מרגישה יותר בנוח להציע לה.