כבדי שמיעה ובכלל בהיכרויות, תנו דעתכם מחוץ לקופסהJusT BoY

חשבתי הרבה זמן אם לפתוח את זה בגלוי או לא, למרות שכתבתי קצת על זה בפנים בתוך דיונים אחרים, אז אספר קודם קצת על עצמי, נולדתי חרש והושתלתי בגיל צעיר כך שאני עם שתל שבלול ברוך ה' מתפקד באמת רגיל לגמרי ומרגיש לגמרי אדם רגיל ולא שונה מאף אחד אחר, גם האורח חיים שלי רגיל לגמרי כך שזה משפיע לחיוב על איך שאני תופס את עצמי.

התקדמתי הרבה בחיים ברוך ה' ועוד מעט אהיה בן 30 (בתור רווק זה קצת פחות משמח האמת, לא מתכחש, אז צריך רעיון איך לנסות לחגוג בשמחה בכל זאת), עשיתי שני תארים בתחום לא קל, במדמ"ח (במכון לב והאוניברסיטה העברית), סיפרתי פה ופתחתי דיונים על בגלל היותי על התפר בין הדתי לאומי לחרדי פתוח שזה גם ברמה המשפחתית (ניתן לראות פה, פה, פה ואולי קצת פה, בכל מקרה זה לא משנה, ובאתרי היכרויות למשל רשום בתור דתי לאומי, ויודע מה אני מחפש ורוצה), וכרגע מחפש עבודה כבר יותר משנה בתקופה לא פשוטה בהייטק, ובינתיים עובד בסטארט-אט מרחוק ללא שכר ולוקח קורסים מקצועיים שמעניינים אותי.

 

ואז אני מגיע לשלב של השידוכים והיכרויות, האם הכל ורוד?

מאד רחוק משם ואף מוצא את עצמי במקום מאד מתיש, ברמה האישית והנפשית שצריך המון אמונה וגם לספוג השפלות ויחס מאד לא מכבד, באמת, היו מקרים שנכוותי ודי נתבזתי עם כל איך שאני מעריך את עצמי (לא בקטע של גאווה ח"ו), במשך זמן רב כן ציינתי בכרטיס שאני כבד שמיעה ומתפקד רגיל, ואז גליתי עם הזמן שזה פשוט עומד לי למוקש בעיקר מול שדכנים, בהתחלה חשבתי שזה רק שדכנים חרדים ואז הבנתי שגם אצל שדכנים דת"לים זה רחוק מלהיות מדהים לצערי.

הייתי אצל שני מאמנים ואצל פסיכולוג (אצלו ספציפית זה בקטע של מחשבות סביב הגדרות דתיות ועזר לי ב"ה), בהתחלה המאמנים אמרו לי כן להשאיר בכל זאת בגלל שיש משהו קצת מוזר בדיבור עד שלקח לי זמן והלכתי לקלינאית תקשורת וב"ה משפר את זה ברמה ניכרת.

ואז המאמנים התעקשו שאעדיף שדכנים על פני אתרי היכרויות ואז להגיד להם שאני פתוח גם לקבל בנות עם פגמים קלים מאד לכל היותר, אז נחשו מה יצא מזה, זה עלה לי מאד ביוקר, קיבלתי רק הצעות מאד לא מתאימות, בנות עם מגבלות קשות מאד או חוסר עשייה בכלל שזה היה מאד לא מכבד כלפי ומבזה אותי, הציעו לי למשל בנות מבוגרות ממני בעשור שלם, רק מעולם לא הציעו לי מישהי שתמצא חן בעיניי או משהו, זה כאילו שולחים אותי להתמודד עם רגשות שאני כאילו מזלזל וסליחה על איך שזה נשמע, שכאילו, אם אני באמת רוצה להתחתן, אז אני חייב להתפשר על מישהי שבקושי מתפקדת או בכלל לא ברמה שלי או לשאר רווק ובודד לעד...

 

ואז אומרים שאני עף על עצמי, חסר ענווה, אנוכי ומה עוד, ואלו נשמות מאד גבוהות, אבל להתחתן עם בנות שלא מתאימות לי בכלל, שאין שום כימיה וחיבור זה הרבה יותר מבזה אותן מאשר להניח להן.

וכאילו משדרים לי שאני מתעקש על בנות שלא לרמה שלי, ובכל זאת אני חושב שכן מגיעה לי מישהי חמודה, איכותית ומדהימה עם הרבה עשייה ולא מוכן בשום אופן להתפשר על מציאת חן, כימיה וחיבור, אלו דברים בסיסיים שלכל אחד ואחת מגיעה את הזכות הזאת.

אני גם רגיל כמובן לשמוע בלי סוף שאומרים לי דברים כמו: "מה לך ולחרדיות, אתה לא בשבילן כי אתה לא בחור ישיבה", "מה לך ולדתיות, אתה לא בשבילן כי אתה עם כיפה שחורה", "מה לך ולבחורות רגילות, הן רוצות מישהו רגיל ולא מישהו עם משהו קטן", "אתה צריך לחפש רק לקויות שמיעה" (לא שזה בעיה, אבל תבדקו כמה כבר יש...), ועוד המון דברים.
היה למשל שדכנית שאמרה לי שיש לה בעיה שבמאגר הענק שלה עם מלא בנות, כולן רגילות לחלוטין ולכן לא יכולה להציע אותי כי היא מפחדת שזה יפגע בהן, אז שאלתי אותה מי אמר שכולן אצלה מושלמות...

 

בסוף משאירים אותי במצב של חוסר אונים שרק הקב"ה יכול לעזור, או שאולי באמת לפעמים טוב היות האדם לבדו?

נ.ב: מצאתי קבוצות של שידוכים לבעלי מוגבליותJusT BoY

זה בעיקר רק אצל החרדים, וכולם שם פרומערים, כלומר חרדים שמורים באופן מלא.

וברגע שזה פתוחים יותר או מחוץ למגזר, אז רק מגבלות קשות מאד.

 

אז היו לי שאלות גם אם אולי לנסות בכל זאת צו"ליות

וואו, כואב...מתואמת

הבת הבכורה שלי עם מכשיר שמיעה באוזן אחת (שומעת גם בלעדיו אבל עדיף לה להרכיב אותו).

עוד כמה שנים היא תיכנס ל"שידוכים" ואני מאמינה שהעניין הזה לא יפגע בה... אבל כמובן אני לא יכולה להיות בטוחה.

יכול להיות שמכיוון ששתל בולט יותר לכן זה מפריע יותר. אבל אולי כן העניין של ההגדרה הדתית המדויקת עומד לרועץ (לא עקבתי אחרי שרשורים קודמים).

בכל אופן, אני כן חושבת שכדאי להתייעץ עם רב אם באמת אתה מחויב לומר את זה מראש, או שאולי עדיף להגיע לפגישה ואז להראות לבחורה. בחורה שתסנן על זה - אתה בעצמך לא תרצה...

ובינתיים - הרבה כוחות ובשורות טובות.

יש לי אישור מרב ובסוף גם ממאמנים לא לכתוב בכרטיסJusT BoY

ושאלתי בכוונה דווקא רב חרדי מאד, כי אצל החרדים זה הכי קשוח, ואז זה מתאים לכולם,
אך מול שדכנים כן מסביר להם בפרטי בשביל השקיפות, ואז הם לא משתפים פעולה כהוגן

 

באתרי היכרויות האמת הרבה זמן לא נסיתי כי צריך למצוא צלם מקצועי בשביל תמונות טובות

אם יש אישור מרב, אז למה לומר לשדכנים?מתואמת
אלא אם כן הם פוגשים אותך פיזית...
האמת שלא שאלתי אותו לגבי שדכנים JusT BoY

והיתה הנחה שאפגש איתם פיזית, כי מלכתחילה שואף לזה כדי שיכירו אותי באמת ולא בתור כרטיסיה (אף משתדל לא לשלוח כרטיסיה ותמונות לפני זה כדי לא לעוות מראש)

וכן מציין בפניהם שיש אישור מרב לא לחשוף מראש

אם גם ככה אתה פוגש אותם אז זה לא משנהמתואמת
אבל אפשר שוב לשאול את הרב...
לדעתי אתרי היכרויות יוכלו להיות טובים בשבילךריבוזום

וכדאי לעשות את המאמץ. אני לא יודעת למה החלטת שחייבים צלם מקצועי (את בעלי הכרתי דרך אתר היכרויות ואף אחד מאתנו לא היה עם תמונה של צלם מקצועי. אני בכלל העדפתי בלי תמונה... אולי הזמנים השתנו). נניח שחובה - לא שווה להשקיע את זה?


 

בתור רווקה גם לי ההתנהלות מול שדכנים היתה לרוב לא כל כך נחמדה. גם בלי שום "בעיות" מיוחדות, הרבה פעמים ראו לנכון להעיר על בררנות, העדפות, ציפיות וכו' - להציע בחורים שלא עונים על מה שחיפשתי ולנזוף בי אם לא הסכמתי.

אז רוב מי שהכרתי לא היה בכלל דרך שדכנים, אלא דרך חברות / מכרים וכו', ודרך אתרי היכרויות. יש המון יתרונות בהיכרות בלתי אמצעית כזו. זה גם שואב הרבה כוחות(!), אבל בעיניי שווה להשקיע: לא רק בליצור כרטיס מפורט, משקף ומעניין, אלא גם להשקיע זמן משמעותי בלעבור על כרטיסים ולחפש, ולא להסס לפנות למי שנראית מתאימה. ברוח טובה ובגישה חיובית. הרוב לא ילך, אבל צריך למצוא אחת.


 

אני יודעת שאם בחור היה נראה לי מעניין ומתאים מכל הבחינות, העניין של השמיעה ממש לא היה גורם לי לפסול את זה, ובטוחה שיש הרבה כמוני, לכן כדאי לך לדעתי לנסות לדלג על משוכת השדכן.

כשיש תמונה, אז יש הרבה פעמים עניין של עיוותיםJusT BoY

כאלו שגורמים למבנה גוף למשל להראות שמן, יש לי דוגמות לעיוותים נוראים ממש שצריך לשים לב אליהם.

 

ולגבי העניין של השמיעה, אמנם כיום לא מציין את זה, אלא משאיר שתראה בפגישה כדי שיהיה הכי מציאותי, גם את מתחברת לזה?

למה לא למצוא צלם מקצועי?ארץ השוקולד
לא שווה את זה בשביל הסיכוי.


במקומות בהם הפרטים עוברים לצד השני, כל עוד זה עובר לצד השני עד הדייט הראשון-גג שני נראה לי סביר, אבל להסתיר דבר כזה מעבר זה נראה לי לא ראוי.

מכירה מומלצים וכמה בד"כ אמור לעלות?JusT BoY

ראיתי כאלו שעולים 1350₪ - 1950₪ שזה באמת יקר מאד ושנוי במחלוקת.

 

ולגבי החשיפה, הרב אמר שצריך עד דייט שלישי שתדע, שזה די מקובל, ובכל מקרה בדייט ראשון היא אמורה לראות, העיקר שלפחות תכיר אותי פנים אל פנים.

אני לא מכירארץ השוקולד

אבל יש סדנאות של צילום מקצועי, לעיתים שגרירים בלב ו252 הציעו לדעתי.

@מאגר שידוכים אולי תדע.


תמצא צלם או צלמת מקצועי לשעת צילומים, קשה לי להאמין שיעלה יותר מחמש מאות.


אני הייתי מעדיף לדעת יותר מוקדם מהדייט השלישי, אבל אולי זה רק אני.


בכל מקרה, מצטרף להמלצה פה ללכת סביב אתרים ולא שדכנים קלאסיים. (אולי שגרירים בלב יהיה משהו טוב באמצע עבורך)

תחפש מישהו עם אייפון טובחצי שני

יעשה לך כמה זויות ובטוח תמצא שם אחת טובה

אפשר גם לנסות בשני ימים שונים ושעות שונות של השמש וזה כבר יחסוך את כל העלות עם עוד קצת השקעה

או לבקש באירוע כלשהו מהצלם לצלם אותך לבד ולבקש מבעלי השמחה את התמונה

מכירה 2 עם מכשירי שמיעה שהתחתנו עם אדם ללא מגבלהתפוחית 1
בעלי מכשירי שמיעה היו גברים או נשים?JusT BoY

כי זה לפעמים משנה לצורך הדיון או טיעונים.

וחוץ מזה שבינינו, 99.9% נראים רגילים לגמרי, ובפועל זה רחוק מכך

במקרה אחד גבר בשני אישה..תפוחית 1
בשביל הכנות אגידתפוחית 1
שבאחד המקרים הכרתי את האישה רק לאחר הנישואים לא יודעת אם המכשירים לפני או אחרי 
אז במקרה של האשה כבר לא משנהJusT BoY

יודע על הרבה דתיות כבדות שמיעה שזכו להתחתן באושר עם גברים רגילים ועוד בגיל צעיר, לכן מעניין אותי הצד של הגברים כי זה קשור אליי הרבה יותר.

והאמת שמכיר אחד שכל התחתן עם רגילה, אבל כבר בתור דתל"ש בעולם החילוני

יש לי בן דודאריק מהדרום
לקוי שמיעה, תואר שני בהנדסת חשמל בטכניון, התחתן לאחרונה בגיל 35 או 36 עם בחורה לא לקויית שמיעה, אולי אתה מכיר אותו הוא גם סוג של משפיען רשת.


אנשים על הגבול בין דתי לאומי לחרדי יש המון וזו קשת מאוד רחבה של גבול, יש חוצניקים, יש חסידי הרב סולוביציק, יש כל מיני סוגים שונים ומשונים של חרדלניקים מישיבות שונות.


בגדול ככל שאתה נהיה מבוגר יותר כך לאף אחד לא יהיה אכפת מהשיוך המגזרי שלך, בחורות מפסיקות להתעניין בפוליטיקה של ישיבות לשידוכים מאזור גיל 24, בחורים לא ראיתי מעולם שהתעניינו בפוליטיקה של מדרשות או של עמותות שירות לאומי.


בגדול כלקוי שמיעה מלידה מן הסתם יש בעיה של תקשורת אבל היום הטלפון הנייד והמדיה הכתובה די מפשטים את זה גם אם אתה לא יכול לענות לשיחות טלפון או לשמוע הקלטות יש פתרונות סבירים מאוד ביחס ל20 שנה אחורה.


ואני אומר לך אל יאוש כי אני מכיר כמה וכמה בעלי מוגבלויות שהתחתנו והביאו לעולם ילדים.


כנראה אולי הגנטיקה גם מלחיצה אולי חלק מהבנות (אם החרשות שלך גנטית) אבל שוב מכיר כמה וכמה בעלי מוגבלויות גם גנטיות שהקימו בית.

והם הקימו בתים עם רגילות או "מושלמות"? JusT BoY

אצלי אין בעיה של תקשורת, וחוץ מזה שציינתי שההגדרה הדתית לא ממש משנה ואפשר להגיד דתי לאומי כי זה פחות בכיוון חרד"ל (מקפיד על קלה כחמורה, קובע עיתים לתורה, מאד מחובר ליהדות, ארץ ישראל ועם ישראל ובעיקר צבעוני מאד וחי את העולם הגדול), וחוץ מזה שאני יותר בכיוון של אקדמאיות (כמובן שלא רק, זה לא כזה הכי חשוב), להן הפוליטיקה קצת שונה, לא?

יש וישאריק מהדרום
חלק מהם נשואים לבעלי מוגבלויות וחלק לא.


בגדול בנות הרבה יותר לחוצות חתונה מבנים, בין היתר בגלל נשעון הביולוגי שדופק אצלן מהר יותר, גבר יכול להיןת פורה עד קרוב לגיל 100 מה שאין כן בנשים וזו בעיה כשלעצמה, אפשר לפתוח על זה שרשןר בנפרד במקום לנצלש אבל הכלל הוא שאצל נשים בגיל מסוים איפה למדת ומה צבע הכיפה ואיפה שירתת בצבא הרבה פחות מעניין החל מגיל מסויים, מתאים לבנות 20 להתעסק בזה ולא מעבר.

אז מה הן בודקות יותר בגילאים מתקדמיםJusT BoY

כמובן בשלב של הכרטיס ותמונה, לא בדייטים ששם אפשר להעביר הכל בצורה הכי טובה.

ואם מדובר במגבלה קלה כמו מישהו עם מכשיר שמיעה?

תשאל אותןאריק מהדרום
וואי כואבהמקורית

אני לא חושבת שצריך להגיד את זה מראש האמת. בסוף אתה מתפקד כרגיל, ואני באופן אישי לא רואה בעיה לא להגיד עד הפגישה הראשונה.זה לא כל מי שאתה, זה רק חלק קטן ממכלול גדול.וגם אם יש עניין גנטי שיכול להפחיד, לא רואה סיבה למה מראש להיכנס לקריטריון מול בנות שפחות מעניינות אותך ויתאימו לך. 


 

גם לי יש בעיה בריאותית מסוימת ואם הייתי שמה את זה בפרונט סביר להניח שגם לי היה קשה.

אבל א', לא ידעתי שהבעיה הזו תשפיע עליי בהקשר של הריונות וכו (יש לבעלי חבר שאמרו לו שאם יש פגם בריאותי שעלול להקשות אז להוריד את ההצעה והוא באמת דחה בחורה שהוא רצה. מזל שלא ידענו ולקחנו את זה כשיקול)

ב', אני מתפקדת כרגיל ביום יום.


 

ולגבי ההחלשות מהחברה - לדעתי זה עצת היצר. גם לי היו אומרים את זה הרבה. את לא תמצאי, תתפשרי, אין דברים כאלה.(גמני הייתי על התפר בתור בעלת תשובה והייתי נראית יותר חרדית ובעלי ממש לא וגם לא רציתי שייראה)

הפסקתי לשתף אנשים שמחלישים אותי, והחלטתי להתחזק באמונה. עצם זה שהייתה לי התנגדות לפשרה, לא מתוך ברננות גרידא, אלא מתוך דיוק של קריטריונים מסוימים שקשורים באופי  ובעבודת השם, ולא בקריטריונים חיצוניים גרידא (לא רק מראה, גם רקע משפחתי, השכלה וכו) חיזקה אותי שזה לא עניין שטחי אלא מהותי להצלחה של קשר

אז  השם ברא אותי ככה, השם רוצה שאני אקים בית, השם ישלח לי מה שאני מחפשת ומתאים לי מבחינה רוחנית. והוא באמת שלח ב"ה.


 

אבל לא נעזרתי בשדכנים האמת.

שיהיה בהצלחה!

כיום אפשר להסתדר גנטיתנקדימון
מערכת הבריאות עוזרת.


יש לי שכן שהוא חירש עם שתל, והתחתן עם אישה שהיא חירשת עם שתל, והם עצמאיים ורגילים לגמרי. והילדים שלהם שומעים כרגיל.


אז נכון, הם מדברים גם בשפת הסימנים - אז מה? יש בתים שמדברים בהם אנגלית. מה גם שיש סבא וסבתא ומשפחה רחבה, וברור שהילדים מדברים עם כולם.

לא סתרתי את זההמקורית

אמרתי שאם זה גנטי זה עלול להרתיע. מה שנכון באמת. אבל זה לא אומר שבגלל זה הוא יצטרך להתפשר על משו שהוא לא רוצה

יש היום גם בדור ישרים פאנל שמיעהJusT BoY

ובכלל מעניין אותי כמה זה מקובל במגזר הדתי לאומי להבדק לדור ישרים, לפי פלחים וזה

יש ישיבות שעושים דור ישרים באופן מרוכזנקדימון

אני למשל עשיתי דור ישרים

בזמן ישיבה תיכונית או הסדר?JusT BoY

כי אצלנו לא עשו, והמשכתי במסלול לאקדמיה (לא זכיתי להתנדב בצה"ל, נסיתי בהמשך כמה פעמים), אז עשיתי לבד

בישיבה הגבוההנקדימון
לדעתימוקי_2020

ואני לא יודע אם אני עונה לך על השאלה ישירות, אבל חשוב לי שזה יהיה ברור מאוד.


דבר ראשון :

אתה לא צריך להתנצל או להרגיש לא נעים על שום דבר, שאתה רוצה לעצמך.

זה ג'ונגל.

וכל אחד היה רוצה להשיג כמה שיותר טוב לעצמו. בכל זאת, זה פרטנר ל 50-70 שנה.


אם אני יכלתי להשיג מישהי שהיא גם עשירה, גם חכמה וגם יפה,

והייתי מאמין *באמת* שמול "המתחרים" שלי, לאחת כזו, יש לי יותר מה להציע, אז הייתי מתעקש לחפש אחת כזו. בכיף.


אז תחפש מה שבא לך, עם איזו דרישה שאתה, בינך לבין עצמך חושב שאתה יכול להשיג.

תזכור שזה בסדר גם לעדכן את הדרישות מדי פעם, אבל לא בגלל שאחרים אמרו, אלא בגלל שאתה החלטת שזה הדבר הנכון.


אחרי שאמרנו את זה.

חלק א' הולך -ביחד- עם חלק ב':

אם אתה נשאר לבד, אז *לעולם*, גם לא בינך לבין עצמך, אל תפיל את זה על אחרים את זה שאתה לבד.

לא על השדכן, הרב, השכן, השמיים והירח.

תהיה מספיק גברי לומר אני כרגע לבד, בגלל ההחלטות שלי. אם אני רוצה מחר אני מתחתן אבל כרגע אני לא מוכן להתפשר על זה ועל זה.

לדעתי זה חשוב מאוד כי זה יחדד לך את הדרישות ואת השאיפות מדי פעם.


דבר שני,

ואני מקווה שאני לא דרמטי מדי,

אבל לדעתי פי מיליון יותר חשוב שתהיה לך עבודה כרגע.

זה שאתה עובד שנה ללא שכר = אתה לא עובד (בעיני בחורה)

אם אתה רוצה להתחתן,

אתה חייב מרגע זה, לדאוג שתמיד יהיה לך שכר. באופן רציף. לא משנה במה העבודה.

זה ישדר אחריות, מחוייבות, רצינות.


אני מקווה שלא יצא קשוח מדי, אבל זה נועד בעיקר לתת לך זוית אחרת. אל תקח מה שאמרתי בצורה ישירה וכבדה

אלא יותר בתור נקודה למחשבה

שיכול להיות שתסכים איתה מעט או הרבה. הכל טוב.

אתה קובע.תהיה גברי. אתה הבוס. הכל באחריותך.

מסכימה.המקורית
לגבי עבודה, זה באמת מאד חשובJusT BoY

וגם עושה לי טוב סוף סוף לקבל את זה ולפתח את עצמי שם, אך כרגע המציאות לצערי שונה...
(חסר נסיון שצריך להכנס להייטק ועוד בתחום מאד קשה [C\C++ Low Level and Embedded], אבל שווה ומהנה מאד בטווח הארוך)

במה מתבטאת הלקות שלך בחיי היום היום?advfb
אם לא הייתי אומר לך בשיחות איתךJusT BoY

ספק מאד אם היית שם לב ;)

אז למה שלבנאדם שפוי יהיה אכפת מזה?advfb
בגלל שאני עם שתל, כלומר עם מכשיר שיש על הראשJusT BoY

אז זה נשמע מרתיע, במיוחד ככה זה נתפס בעיני השדכנים

שדכנים זה מילה כוללת מאודadvfb

יש מיליון סוגים שלהם.

בכללי לא נראה לי שצריך להציג את זה בכלל על ההתחלה

גם לא מול השדכנים עצמם?JusT BoY
היה אחד שנבהל כי גילה את זה בבירורים
אל תתן ללבטים האלה, וגם לחוויות הלא נעימות, לחלחלשאלה.אחת

אני יודע שזה קשה. מאוד.
אבל שאף אחד, אף אחד, לא יספר לך אחרת, כי כתבת מדויק מאוד ש"מגיעה לי מישהי חמודה, איכותית ומדהימה עם הרבה עשייה ולא מוכן בשום אופן להתפשר על מציאת חן, כימיה וחיבור, אלו דברים בסיסיים שלכל אחד ואחת מגיעה את הזכות הזאת."
אני לא קדוש, אבל אני אישית לא מרגיש, ומעולם לא הבנתי לגמרי, פסילה שכזאת על בסיס נתון כל כך לא משמעותי לעומת נתונים אחרים בבן אדם. אולי זה מאיך שחונכתי וגדלתי. אבל אין לי ספק, שמהתיאור שלך, פסילה של בחורה על בסיס הנתון שאתה כבד שמיעה לבדו, היא שיטחית, מעידה על חוסר הכלה קריטי ואולי גם יתר הערכה עצמית, ומי ששמה את עצמה במקום הזה - אני לא חושב שמלכתחילה בחור שנשמע אינטליגנט, פתוח ומכיל כמוך, היה רוצה לבנות איתה זוגיות, בית ומשפחה.
אני לא יודע ולא מזלזל במסע שאתה עובר ובחוויות הלא נעימות שהצטברו במהלכו, אבל לא חסרים זוגות, ואני מכיר אישית, שיש אצל האחד ליקוי מסוים, גלוי יותר, ואצל השנייה ממש לא. זה לא שאין תקווה. יכול להיות שהעיכוב בזיווג שלך לא עומד רק על זה, וזה שלל נסיבות, וזה קורה גם אצל בחורים ובחורות "רגילים" לחלוטין, שמוצאים את עצמם מאחור לעומת מה שדמיינו בתחילת הדרך.
אני אגיד אפילו יותר מזה, 30 זה לא גיל לפחד ממנו. אפשר למצוא זוגיות גם בגיל 30, והיא לעיתים מגיעה בהשגחה ממש ובדרכים לא צפויות. אני לא אומר למשל אותו דבר על גיל 40, אני יותר אסתייג, אבל כרגע? אני לא חושב שהגיל הוא סיבה להנמיך את הציפיות שלך.
ואני יודע שאני נשמע רווי אופטימיות ונאיביות, לא מבין איך ה"עסק" באמת מתנהל, ויש שיאמרו שגם נותן לך עצות לא טובות ולא מציאותיות. אבל אני טוען שדווקא אלו שאיבדו תקווה, אופטימיות, ואמונה במה שמגיע להם, הם אלו שנאיביים, והושפעו לכתחילה לרעה משלל נסיבות מיותרות, בין אם זה מדימוי עצמי נמוך, ובין אם זה סטיגמות שהחברה הדביקה להם, עד שאיבדו אמון, וסיימו את המסע שלהם בהתפשרות שלא יותר טובה מאשר להישאר רווק או רווקה.
לא קראתי את השירשורים שאתה מפנה אליהם, אבל אני שולח לך מפה חיזוקים, ועוד קצת, ותפילות, ועוד קצת בעז"ה אתה תשמח על הרגע הזה במסע שלך שהפנמת למרות הכל שאתה נלחם עבור משהו ששווה להילחם בשבילו.

(ד"א, אני גם יצאתי עם בחורות עם ליקויים מסויימים. אני לא אומר שזה לגמרי לא נכלל במערכת השיקולים, אני אומר שזה מעולם לא היה הפרמטר היחיד או המכריע. וגם עזבו אתכם זוגיות, לשפוט אדם באיזה נסיבות שיהיו, רק על פי הלקות שלו, זה שיטחי מאוד.)
אני עומד מאחורי הדברים שלי, שוב, לא בתור קדוש או יפה נפש, אלא בתור אדם שמאמין בבני אדם, ואני מרגיש שאני אומר דברים שפלח רחב מאוד בציבור יזדהה איתם. וב"ה שההבנה וההכלה כיום לגבי שלל לקויות, נמצאת באמת במצב הרבה יותר טוב מאשר בדורות עברו.

אמן ואמן! 3>JusT BoY

ושים לב שזה לא בהכרח פסילה מצד הבחורה, כמדובר למשל אצל שדכנים, זה לא מגיע בכלל לעיניה, אלא השדכן הדגול פוסל בשבילה מראש בלי לשאול אותה.

אם יש לך היתר מרבניםנקדימון

ואין לך לקות דיבור אז תסתיר את החירשות בהתחלה. רק ככה יוכלו באמת להכיר אותך.

או למשל, רק בשיחה הראשונה בטלפון - כלומר כשלא רואים - אז לספר לבחורה בדרך אגב שאינה אגב בכלל, שיש לך לקות שמיעה מסויימת. אם היא תשמע אותך בטלפון וזה יהיה לה טוב וסבבה, בלי שהיא תראה את השתל שעלול להטות את השיפוט אז אולי גם זה יביא אותך לפגישה עם מבט אחר מצידה.

למיטב ידיעתי, בדברים כאלה אומרים לגלות אחרי פגישה שניה או שלישית, כי בכל זאת זה דבר בכל משמעות. כך שגם "לשמור" את זה קצת זה בסדר.


בן דוד שלי חירש באוזן אחת, אם הוא מוריד את המכשיר אז הוא לא שומע שם כלום, אבל אין לו שום לקות בדיבור וחי חיים רגילים והתחתן ב"ה והילדים חמודים.

מצד שני, יש אצלי ביישוב גם בחור חירש לגמרי שגם כן עשה שתל בגיל צעיר, והוא התחתן עם בחורה שגם לה יש שתל, ושניהם עובדים ועצמאיים כמו כל אחד אחר (אמנם, יש לו לקות דיבור קשה. וגם עליה הוא קצת התגבר לקראת החתונה כי רצה לברך בשבת חתן בצורה טובה יותר). והילדים שלהם חמודים ושומעים. 

קראתישדמות בחולות

ידוע שהמגזר החרדי השמרני מאד מורתע מכל חריגה הכי קטנה.

באמת שאין לי מושג למה פוסלים או מביאים הצעות לא רלוונטיות על זה שיש לך שתל.

אף פעם לא הבנתי את זה (גם בסמינר וגם מחוצה לו) ש"מורידים" הצעה על דברים שכאלה.

 

אבל למשהו אחר... יש מצב שיש לי הצעה עבורך.

תכתוב לי בפרטי.

במגזר החרדי זה בגלל שיש מעורבות עמוקה של המשפחותJusT BoY

עם חפירות ארכיאולוגיות בעצי המשפחות לבדוק טוהר הייחוס והגזע 😂

 

אצל שדכנים חרדים באמת אין לי הצעות בכלל מלכתחילה, כי אפילו בתור סוג ז' לא יודעים אם לסווג אותי

יכול להיות שבאתרים יהיה יותר טוב?תפוחית 1
לא מהיכרות אישית
האמת שם אכן יש מלא בנות בסגנוןJusT BoY

רק תחרות קשוחה, הרבה זמן לא ביליתי שם כי צריך למצוא צלם מקצועי לתמונות טובות בשביל לחזור לשם

נכון באמת יותר קשוח.תפוחית 1
לצד הצלחות כמובן. יש הרבה שככה הכירו ב"ה 
עונה ללא קריאת תגובותהעני ממעש

בתור אבא שכבר חיתן,

הקטע של השמיעה לא מזיז לי. ובאופן פשוט לא מזיז לבנותיי.


הקטע של הנעיצה של המגזר , אם ילד שלי היה נפגש עם כזה , היה מצריך אצלי בירור


הצלחה רבה 

על איזה מגזר אתה מדבר?JusT BoY

בדת"ל אין ממש את הבעיה הזאת של נעיצות

שאינך משוייך למגזר מוגדרהעני ממעש
אז לא הבנתי למה אתה מתכווןJusT BoY

בחלק הזה:

"הקטע של הנעיצה של המגזר , אם ילד שלי היה נפגש עם כזה , היה מצריך אצלי בירור"

אתה רואה בהשתייכות למגזר באופן מלא כמשהו ממש מחייב באופן גורף?

לדעתי גם אם אולי זה לא ממש מחייבחדש-ישן123

זה מתפרש קצת מוזר ומקשה להבין אם זה הסגנון שהבחורה מחפשת או לא.

בן אדם שלומד באקדמיה, עובד, מחובר לארץ ישראל ועמ"י ועדיין מתעקש להגיד שהוא חרדי וללכת עם כיפה שחורה זה כזה לא מוגדר...
אז רגע לאיזה מוסדות לימוד תשלחו את הילדים? מה יהיה המעגל החברתי שלכם? לאיזה תנועת נוער תכוונו את הילדים? איזה מקומות מגורים יהיו רלוונטיים?
זה דברים שיש להם חשיבות מסויימת בהחלטה

 

עניין החרשות לא נשמע לי כמו משהו קריטי בכללללל

אבל כן משהו שאולי עקרוני-

נראה לי שכן חשוב לדעת אם החרשות היא גנטית ואולי כדאי לברר את זה בצורה פתוחה בבדיקות קופ"ח

בדור ישרים נדמה לי שלא נותנים תשובה אישית אלא רק התאמה, שזה נותן מידע חלקי מאד

(וגם בציבור הדתי לאומי הרבה לא עושים דור ישרים)

וזה כן משהו שחשוב לדעת קודם. כי אם נגיד זה גנטי, וידרוש טיפולים לפני ההריון זה לא פשוט בכלל להתמודדות ולא הוגן להסתיר את הצורך

אני בכלל לא מציג את עצמי בתור חרדיJusT BoY
כתבתי גם בהודעה עצמה שבאתרי היכרויות למשל חייבים לסמן מגזר, אז מסמן דת"ל (ולא דת"ל תורני) וכתבתי בשרשורים אחרים שפתחתי בנושא, וזה כדרך אגב עונה לשאלות האלו.


אבל כן מודה שבחיכוך עם הקהילה החרדית במיוחד הליטאית, נוח לי יותר להיות לא מוגדר מולם מאשר בתור דת"ל כדי להרגיש שייכות גם בלי כוונה לשלוח את הילדים למוסדות שלהם בכלל.


ולגבי בדיקת דור ישרים, בודקים את זה ספציפית, וידאתי את זה

אולי לנסח את זה בצורה שונהאנימה
אני מכירה גם מושתלים ובאמת זה מוגבלות לא משמעותית בכלל. אפשר לנסות לנסח את זה בצורה שונה כי כבדות שמיעה זה נשמע שבפועל לא שומעים טוב, נגיד רק לומר שיש שתל שבאמצעותו אתה שומע.
עדיף יותר כבר שתראה בדייט כדי לא להבליט מדי מוקדםJusT BoY
חוץ מזה שאם היא שואלת לגבי שירות צבאי, אז באמת צריך להסביר ישר באופן מלא
סבלנות ותפילותshindov

הראש של אנשים עובד ככה שלא נדע... אתה ראוי לבחורה אחלה נורמלית. ותגיע לזה. אין סיבה שלא. תדבר איתו... הוא יכול לעזור.

בהחלט ואמן!JusT BoY

וקצת תיקון, לא סתם נורמלית, איכותית ;)

 

ויש את העניין של השתדלות

לפני 34 שנים הייתי במצב כמוךהצלף

כלומר כבד שמיעה בדרגת חירשות {אז לא היו שתלים קוכליארים) בוגר מכון לב - דתי לאומי וכן הלאה.

השיטה שלי  הייתה אז ללכת ללכת לשיעורי תורה מעורבות, ופעלות חברתיות.

וכך מצאתי את אשתי - שדכנית שלא הכירה אותי אישית אל רק טלפונית - הציעה אותי לה - ואשתי הכירה אותי מקודם מהמפגשים החברתים והכירה אותי ואיך אני ניראה...

אני סבור שאתה צריך להיות מעורב חברתית - ואז השאר יבוא מאיליו.

דרך אגב לא מדבר מאה אחוז כמו שומעים אבל כנראה אם מכירים זה לא מפריע...

 

ואיך הצלחת לשמוע?JusT BoY

ומאז אתה יודע שכמובן השתנה הרבה, אבל אצל השדכנים פחות...

ראיתי את ההודעה הזו באתר בשבעמשהי1234

יש לי רעיון לשידוך עבורך

משהי מהממת, גם לקויית שמיעה ומתפקדת רגיל. תהיה בקשר באופן פרטי אם מעניין אותך פרטים

לענ"ד, אתרי היכרויות עדיפים על פני שדכנים רגיליםshaulreznik

לשדכנים יש נטייה לקטלג את הלקוח באופן די מקובע, מה שמשליך על מלאי ההצעות העתידיות. ממליץ שתנסה את מזלך באתרי היכרויות, תוך פירוט של כל מה שיכול להיחשב ליתרון ולחיסרון מבחינת הצד השני. שקיפות היא מילת המפתח.

אני גם חושב ככהJusT BoY

רק ששם זה קשוח יותר וחייבים תמונה ממש טובה שמתאימה (טבעי ולא מאולץ למשל וכדומה), וכרגע מחפש צלם מקצועי

ממש לא צריך צלם מקצועיSeven
צריך תמונה הכי בסיסית שאתה נראה בה סבבה
יצאתי פעם עם מישהי כבדת שמיעהadvfb

ובדייט הראשון היא לקחה את מכשירי השמיעה ואמרה לי "כל השאלות שיש לך.. תשאל!" 

ראיתי שהיא עושה מזה עניין וזה יושב לה על מקום רגיש למרות שלי זה בכלל בכלל לא הפריע לי

אז ידעתי שאני צריך לשאול משהו כי בכל זאת לא יפה לא לענות למי שהיא שאלה. מצד שני אני צריך להפגין בשאלה שזה ממש לא אכפת לי שהיא כבדת שמיעה

אז שאלתי אותה "מה את עושה עם זה בשבת?" חחח

חמודה חחחJusT BoY
איך היא הגיבה?
חחחadvfb

היתה בשוק לרגע ואח"כ ענתה לי ביחס לאיפה הכפתורים ולא נוגעים בהם בשבת. אחרי שתי פגישות אמרה לי שהיא העריכה את זה.

ולמה לא המשכתם? JusT BoY
בלי קשר לנושא, פשוט סקרנת חחח
נראה לי פספסת את השאלה שהגבתי אחרי JusT BoY
חחחחadvfb

לא משהו מיוחד קצת (הרבה) לחצתי אותה והיא נפרדה.

ב"ה נשמע שהיא נשמע שהיא נשואה באושר כיום

יפהJusT BoY

שלשום עשיתי צילומים אצל צלם מקצועי להיכרויות, מחכה לתמונות.
ונשאר כמובן לעשות סקר לראות דרך מי בד"כ יצאתם

המון בהצלחה!shaulreznik
תודה רבה ואמן!JusT BoY
מה הכוונה לחצתי אותההפי
זה היה כשהייתי צעיר ועם פחות מודעותadvfb

לא משהו שאי אפשר לדמיין

עפתי עליה -> נלחצה -> ברחה 

חחח

וגלית איזה סוד?JusT BoY

רואים שאהבת אותה ב"ה

 

נ.ב: כרגע מחכה לתמונות שעשיתי אצל צלם מקצועי

לא נראה לי שאהבתי אותה ממשadvfb

נדלקתי עליה יותר

אבל אולי,

השאלה מה זה אהבה.

בסוף אוהבים את כולם, כל אדם הוא אהוב באשר הוא.

 

לגבי הנ.ב -

מדהים, אני בעד לקחת תמונות בערבון מוגבל.

אבל בטח שאם אנחנו עדיין במודל המוצמצם שלת מונה כדאי שהיא תצא טוב

באתרי היכרויות ואפליקציות זה חובהJusT BoY
דרך מי בד"כ אתה יוצא?
אני לא כזה בנאדם פוטוגניadvfb

ויצא לי לצאת באתרי היכרויות גם עם תמונות לא הכי וואו. 

העיקר זה הפרטים

לא צריך תמונות וואוJusT BoY

גם הרבה אנשים פוטוגנים מתקשים באתרים האלו.

צריך פשוט תמונות טבעיות ונינוחות ולא מאולצות משהו כזה שזה הרבה מפספסים, למשל לצלם אותך בטעות באמצע אכילה במסעדה חחחח

 

אתה משקיע בפרטים שם?

חושב אולי להתייעץ איתך בפרטי שתחווה דעתך חחח

מה שאתה אומר לא מצריך להשקיע בפרטיםadvfb

אני אוהב להביא תמונות שאני מצטלם עם חברים.

לא צריך להיות גאון כדי לא להצטלם תוך כדי שאתה אוכל ;)

תמונות שצילמו אותך עם חברים באמת נשמע חזקJusT BoY

זה מטיולים בארצנו היפה ובפסגות יו"ש? 3>

לא, לא כזה אוהב לטיילadvfb

סתם נפגשים מצטלמים זהו.

כל התמונות שהיו לי זה באמת היה בדחילו ורחימו

ופרסמת אותם כשרואים את החברים שלך?JusT BoY

יודע שזה פחות מומלץ עם עוד אנשים ברקע

 

אתה נפגש עם החברים שלך הרבה?

כמה פעמים נסעתי לשומרון להפגש איתם, חלום חחחח

לאadvfb

חותכים. העיקר שרואים בנאדם שמח בטוב שלו

מעבר לזה נשמע לי מוגזם

ובכללי חושב שכדאי כמה שיותר לקחת בערבון מוגבל את התמונה וליחס לה חשיבות מאוד מאוד מוגבלת

 

משתדל לפעמים.

תאמת שאין לי הרבה חברים בשומרון

אמת, כשרואים שמחה טבעית, זה הכי חשוב!JusT BoYאחרונה

אצלי יש בעיה של משקל עודף והרבה פעמים מצלמים אותי בצורה מעוותת שגורמת לי להראות שמן פי 2 שזה באמת לא מושך :/

משתדל גם בעצמי כמה שפחות לייחס לזה חשיבות ובעיקר לבדוק כמה דברים בסיסיים לגבי אם יש סיכוי או לא, טעם אישי וזה (אפשר להעריך עוד משם).

 

חוץ מזה, יש לי ב"ה הרבה חברי ילדות 3>, באמת שווה מאד לשמור על הקשר איתם, אפילו כשרובם כבר נשואים

דייט בטרמפיאדה לגיטימי?נתקה

ככה...

השבוע נתקעתי עם מישהי דוסה באיזה טרמפיאדת חור

בצפון השומרון.. אני חושב חיכינו שם איזה 20 דקות

והיא הייתה שם עוד לפני

עכשיו הייתי מאוד עייף.. מאוד..

מה שקצט מנע ממני לפעול..

כלאחר מעשה..

לגיטימי לדעתכם לדבר עם בחורה בטרמפיאדה

ולהחליף אח"כ מספר או פרטים וכו, אם..

ממה שהיא משדרת היא מעוניינת לדבר איתך?

כ"כ.. בהנחה והתשובה היא כן..

האם לדעתכם שיחה כזו יכולה להלחיץ?

מה הדרך הנכונה חפתוח שיחה כזו?

האם זה אומר עליה שאולי היא מתלבשת כמו דוסה אבל היא לא דוסה באמת?

האם בכלל כל התפיסה הזו זה חוסר אמונה בה' שיישלח לך עד אליך את המיועדת?

על המשפט האחרוןעיונית

הוא שלח עד אליך את המיועדת ותקע אתכם חצי שעה בטרמפיאדה שוממת, מה אתה עוד צריך? שהיא תכרע ברך בפניך?

הכוונה, לא מחייב שזו באמת היא, אבל אתה לא יודע איך או מתי כלתך תופיע, והרבה שליחים למקום...

אז את חושבת שמותר לפרוץ את מחסום הבושה גם אםנתקה

לא נעים או מביך..

וכן ברור שזה מרגיש פיספוס נדיר..

אבל מאמין בקב"ה שלא מקפח שכר כל בריה..

יכול להיותנתקהאחרונה

שהוא שלח לי אותה

בשביל שאולי כשאפגוש את האחת

אדע מה לעשות...

אם היא רוצה להקים בית נאמן בישראל היא לא דוסית?חושבת בקופסא

יש בנות שמתאים להם שמתחילים איתן ברחוב ומביעות עניין ויש כאלו שזה לא מתאים להן. יש מתאם מסויים ביחס לציבור שאליו היא משתייכת ועד כמה דברים כאלו מקובלים והיא רגילה אליהם, אבל זה לא אומר שום דבר על יראת השמיים לכאן או לכאן.

אבל למרות שיש הבדל בין שיוך לנורמות חברתיות מסוימות ליראת שמיים, עוד לא פגשתי מישהי שלובשת חצאית ארוכה עד הרצפה, חולצת בסיס חנוקה סביב כל פינה בצוואר, ושיער אסוף בקפידה בצמה (אחרי החתונה- מגדל בבל ענק על הראש) שהיא לא קווניקית/ גבעוניסטית/ איפשהו בטווח בין לבין.

יעני, מה שרוב האנשים יגדירו דוסית או דוסית טרור. (יש עוד דרכים להתלבש צנוע, אבל הסגנון הזה מאפיין את הציבורים האלו).

שוב, לא בטוח שסגנון היכרות כזה יתאים לבחורה כזו, אבל אנשים הם לא תבנית מדויקת של הנורמות החברתיות שלהם. עדיין סביר שבחורה כזו תעדיף היכרות דרך צד שלישי כלשהו. אבל היא זורמת שניכם הרווחתם.

בהצלחה.

תודה חחנתקה

הגזמת זה נפוץ מכירה הרבההפי

שהכירו ככה

אין ספק שלא כל מי שהולכת עם חצאית ארוכה דתייה אבל הגיוני מאוד שהרוב כן

זה לגיטמי וכל השאר סרטיםadvfb

באמת שמתחילים עם בחורה לא יודעים איך היא תקבל את זה. נכון, זה חלק מהפורמט.

בכל זאת- כל עוד זה בטקט וברגישות - מותר ואולי אף מצווה להתחיל עם בחורה אם ראית לנכון

הוא שלח אותה עד אליךנפשי תערוג

לאיפה את רוצה שהוא עוד יביא אותה?

דרך אגב.

אני ואישתי הכרנו בדרך די דומה

לא טרמפידה. יותר הזוי

אבל גם מפגש מקרי

לא יהיה לך ולה מה לענות ביום הדין.אדם פרו+

הוא שלח אותך עד אליה

ולא עשית דבר.

עייף גם עשיו היה עייף

זה לא מנע ממנו לבקש אוכל

עייף זה לא תירוץ קביל בשמיים.

אתה סתם מקשקשקעלעברימבאר

מותר לדבר עם מישהי אם זה לצורך שידוך

בן עשרים ומשו+ יצא לי להימשך באמת רק לשלושה בחורותכְּקֶדֶם

אחת מהן היא ניקית כאן מי שיודעת יודעת

השניה זו האקסית של פעם

וההכי הכי זו האקסית האחרונה

היו לי הרבה יותר ידידות טובות מאשר חברים

והרבה מהקשרים שהייתי הכנסתי את רובן לפרנדזון

כל בחורה שאני מכיר אנחנו הופכים להיות חברים טובים וזהו

וזה כיף אבל מתסכל. מה יהיה טעטע

שלוש בחורים, שלושה בחורותטאבי

מה לדעתך בעצם גורם זה?

האופי שליכְּקֶדֶם

מה בו?טאבי

בכל־מקרה, על־סמך הכתוב בשרשור זה, התחושה שלי היא שיש לך מנגנון שתפקידו לעצור את המשיכה מלהתפתח בתוך קשר של ידידות. אולי זה עניין דתי (צניעות?) או פסיכולוגי (לא לחרבש את החברוּת?) ש"מכבה" משהו שהוא לא יכול להכיל כרגע, וממילא זה לא מתפתח.

אנימה

ואם לא היית הופך את הקשרים לידידוּת יכול להיות שזה היה אחרת?

זה בעל כרחי זורם לשםכְּקֶדֶם

היי מה קורה?הרמוניה

תשמע... בעיניי, הפיתרון הוא לשמור מרחק מבנות.

תפנה אליהן ביראת כבוד. תראה שתוכל להימשך להרבה בנות.

אני שומרת עיניים יחסית (וצניעות) וגבר זה דבר מיוחד בשבילי... לא בקטע שאני אתרגש מכל גבר שאני רואה, אבל יש לי יראת כבוד למין השני כי הוא רחוק, שונה, לא רגיל.

זה הכיף בצניעות, זה התוצאה שזוכים לה כשהולכים עם מצוות ה' עד הסוף.

(*אני כן רואה הרבה בנים בעבודה אבל לא שמה לב לזה כי זה במקום הענייני ופחות האישי כמו "עסוק במלאכתו")

דעתי האישית- מה שאתה מתאר הוא סימפטום ולא הבעיה ולכן לא כדאי להתמקד בו.

חושבת שכדאי לך לשאוף למחויבות ורצינות בחיים, לקחת את עצמך בידיים כזה והכל יתיישר לאט לאט בעז"ה.

אתה צודק שעיקר הקשר הוא באמת החברות, ואין סיבה שהדברים לא יבואו ביחד... אני חושבת שהנקודה היא המחוייבות שברגע שתשדר רצינות הקשרים גם יראו ככה, ויהיו יותר ממוקדים.

הכל בשמחה כמובן, בך אני לא חושדת שתהיה כבד...חח

הרבה בהצלחה ובאמונה בע"ה🙏

אני שומרכְּקֶדֶם

אופ כולכם כאן חןשבים שאני פלרטטן ויצא לי שם של לא רציני . אני פשוט חמוד ורוב הזמן אני שקט בחיים האמיתיים

כמו שאני מכיר חברים אני מכיר גם חברות בישבילי אין ככ הבדל (אני יודע זה נשמע דפוק) אבל פשוט מי שמתחבר אליי מתחבר ועם בנות כמו עם בנים יש לי שילוב של שטוטניקיות ועןמק

ברוא שמלכתחילה יש לי משיכה מסוימת לבנות אבל המחשבות שלי הן שונות

ומעניין, לאיזה סימפתום את מתכוונת?

..הרמוניה

כתבתי משהו אבל במחשבה שניה... יכול להיות שפשוט אתה כל כך משתדל להתייחס למהות של הבן אדם שנעלמה לך המשמעות של הגוף? כי נשמע שאתה לא מתייחס לקיומו כל כך מול אנשים.

יכול להיות שמרוב שאתה לא רוצה להיות מוסח מהחיצוניות ביטלת אותה לגמרי? (אם כן זה ממש חמוד)

הסימפטום זה חוסר המשיכה אבל אם רוצים לשנות אותו עדיף לשנות את ההבנה וההתנהגות. ובאופן טבעי גם זה ישתנה. לדעתי.

ומאד מתחברת לדברים של @עלמה בשרשור

איזה כיף לקרוא הודעה כזו 🙂בחור עצוב

תתחיל להתפקסהפי

ואגב אם זה מנחם אותך גם אני לא נמשכתי לחלק מהגברים שיצאתי איתם..

אולי שווה לך לבחון איזו דינמיקה אתה מייצר עם נשים.

אצלי שמתי לב למשל שקשה להימשך לגבר שמתנהג כמו נסיכה. זה לוקח את הקשר למקום ידידותי ולא רומנטי ושם אותי במקום הגברי בקשר.

ואני בן גרוע ביותר 😂

בכל מקרה אני משתדלת לא להסתכל לגברים בעיניים .. קשה לי לשמור על מבט לאורך זמן נראה לי לא מתאים .. אולי אם תשמור על זה ה' ישמור עליך.

זהו זה הענייןכְּקֶדֶם

הדינמיקה.

בדרכ בנות שאני אוהב אני אוהב אותן כמו אחיות שלי וגם אני כמו אח שהן הכי יכולות לסמוך עליו בעולם. ורק עם 2 הדינימיקה הייתה שונה בתכלית.

מעניין הקטע שהזכרת עם העיניים. באמת עם כל האלה שהיו כמו ידידות בישבילי לא היה לי בעיה להסתכל להן עמוק בתוך העיניים, ודווקא אלו שכן היה משהו שונה אז היה לי הרבה יותר קשה להסתכל

יופי עכשיו תעבוד על דנמיקה אחרתהפי

תוכלי להרחיב בזה?ישי2

לדעת

וואלה לא לימדו אותי את זה..

מה תפקיד בלהסתכל תוך כדי דייט ומה לא

אשמח ממש להרחבה בנושא

בהצלחה רבה!advfb

אם אתה בוחר להכיר רק בצורה "טבעית" זה הגיוני

תודה שמרגיע אחכְּקֶדֶם

אבל תתפלא אחת מהשלושה הנ"ל הכרתי דרך שידוך אאאאאר

אין מטרה להרגיע דווקא, אלא גם שתרגיש טוב וגם תפעלadvfb

אבל זה הגינוי אם אתה לא פונה לשדכנים מיזמים ודברים כאלה

גם הצעות מזדמנות זה משהו שהגיונית הוא לאו דווקא מביא דייטים רבים.

לדעתי כדאי להוריד את המיקודעַלְמָה

בחיפושים מ "בחורה שאני נמשך אליה"

ל "בחורה שאני רוצה לבנות איתה בית"

ואל תדאג כשתסיר את המיקוד מהבדיקה האינטנסיבית אם יש משיכה - היא תתעצם

מבין מאת אומרת אבלכְּקֶדֶם

היה לי קשר אחד של חצי שנה והבחורה כבר רצתה לסגור וזה.. ומבחינתי על הנייר הכל טוב. בחורה נאה טובה רגישה חכמה, רצינית תורנית יש דיבור והכל. אבלל משיכה לא הייתה לי כמעט בכלל היא הייתה כבר עמוק בפרנדזון אצלי וכעסתי עלעצמי..

בכולופן היום ב"ה היא כבר נשואה והכל

ברור שזה לא מחייב שתתפתח משיכהעַלְמָה

אבל אם יש בסיס של משיכה

זה יאפשר לה לצמוח טוב יותר אם תתמקד בלברר את שאר הדברים שחשובים לך

את אומרת לו את זה בתור בחורה ..הפי

אנחנו לא חושבות על זה כמו שהם ..

זה לא נכון לגבי גברים אם אתה לא נמשך אתה גם לא תימשך בדייט מאה

אצל נשים זה שונה מאוד

לא נכון מניסיוןטאבי

וגם לגבי נשים מהיכרות עם נשים יש ויש

תראה אם הוא ראה אותההפי

פעמיים שלוש ולא התחבר זה בעייתי

יש בזה משהו אבל במקרהטאבי

שלו נראה לי זה יותר פסיכולוגי

התכוונתי לכתוב את זהעַלְמָה

ספציפית לכקדם ולא לכל גברי העולם

וגם לו, לא אמרתי להתעלם לגמרי מהמשיכה, רק להוריד משקל

אולי תנסה למצוא מכנה משותף בין השלוש האלונוגע, לא נוגעאחרונה

אתה גם כותב שאתה זה שמכניס אותן לפרנדזון, כלומר הן לא רואות אותך באופן טבעי ככה.

בשביל קשר זוגי צריך אש, בד"כ מי שמדליק אותה זה האיש. מה שאישה יכולה בד"כ לעשות זה רק לנסות לגרום לו להדליק אותה.

יתכן שעם השלוש האלו האש שלך נדלקה באופן טבעי והיא הייתה חזקה מכדי להיחסם פנימית.

כללי, ספציפיטאבי

מחשבה שעלתה לי בעקבות שרשור שהיה כאן.

מה דעתכם על התמקדות, כלומר לחפש מישהו/י "מדויק/ת", שתתאים לא' ב' ג', עונה על קריטריונים מסוימים כו', או לאו דווקא ברמת האדם עצמו, אלא ברמת מה שמחפשים בקשר, שייראה כך ולא אחרת וכן הלאה,

לעומת לא להציב (כמעט) שום פילטרים מההתחלה, ולתת לדברים לזרום ולראות מה הולך?

חושבני שככל שה"אני", עולם הרגש והמציאות נתפשים כיותר מוצקים ומוגדרים, ממילא הצורך שדברים לא יבלטו מבעד למסגרתם.

אבל ככל שאני חושב על זה, הרי אין לנו שום מושג לאן הזוגיות תתפתח, איך אנחנו והמציאות ישתנו, ואם לצאת מנקודת ההנחה האחרונה, הרי שאין שום משמעות לחיפוש דברים ספציפיים.

שאלו אותי פעם "מה אני מחפש" או "איזה סגנון אתה מחפש", well, מאיפה אני, או מישהו בכלל, אמורים לדעת? התחברתי לאנשים שקטים להפליא ורועשים להפליא, עדינים ורגישים וגם מחוספסים ועוצמתיים, אנשי רוח ואנשי חומר, פדנטיים ומבולגנים, וחוץ מזה, מאיפה אני יודע מה אני צריך?

בסך הכולל נראה שאנשים מחפשים או משהו נורא, נורא מדויק וספציפי, או "מחפשים" משהו כל־כך כללי ובנאלי שבזבוז זמן בכלל לבטא אותו ("מחפשת בחור דתי נחמד ששואף להקים בית נחמד". "שלום שדכן, אני במקרה גם מחפש בחורה נחמדה להקים בית נחמד." "ביררתי עם הצד השני, אבל זה לא נראה להם מתאים. אין לי כרגע רעיונות נוספים." ...........................), או שאין להם מושג.

מה אתם חושבים? דונו ונמקו את דעתכם.

לדעתי מאוד תלוי גיל - ככל שמצליחים להכיר ולמצואפ.א.

זוגיות ולהתחתן מאוד צעירים, ככל שיש פחות "כוויות" ואכזבות מניסיונות חיים "שמשאירים סימנים" - כך יש פחות דרישות והגדרות ורשימת מאפיינים שהצד השני צריך להתאים אליהם, והרבה יותר פשוט וקל להכיל, לקבל שונות, להתחבר לאופי שונה …

קודם כלפצל"פ

יש עניין של התאמה כלשהי בערכים ובכיוון של הבית שרוצים לבנות

אחרי זה, זה באמת מאוד תלוי אדם נראלי

אתה אדם שנצליח להתחבר להרבה סוגים

יש אנשים שלא יצליחו להתחבר לסוג מסוים של אנשים או לאנשים עם תכונה מסוימת

לא חושב שזה צורך בהתאמה מדויקת כמו גם ניסיון חיים ההיכרות עם עצמך

ברו יודע אנגליתכְּקֶדֶם

ברוטאבי

דברים שלדעתי חשוביםמילה בסלע

גיל

רמה דתית באיזור טווח רחב, לדוגמא אני לא אחפש לצאת עם מסורתית כי זה ממש עולם אחר.

יש עוד כמה דברים שכדאי לדעת לפני שנפגשים כמו תמונה (אף בחורה לא מגיע לה להרגיש בדייט ראשון עם מישהו שאיך שהוא ראה אותה הוא נכבה)

אבל בגדול צריך לבוא פתוח ואני מסכים עם בסיס הדברים.

יש דברים שמאוד חשובים אבל אי אפשר לדעת עד שבאמת מכירים.

לי למשל חשוב כנות, יושרה ואחריות אבל זה משהו שצריך להכיר כדי לדעת.

"מחפש בחורה עם כנות, יושרה ואחריות"טאבי

"אה, בעצם אני קלפטומנית שקרנית פתולוגית שאוהבת להמציא גוזמאות לרוב, נראה לי שפחות יתאים"

כאילו...

התכוונתי שזה בהכרות לעומק...מילה בסלע

בגדול מסכים איתךadvfbאחרונה

ובכל זאת, יש פעמים שדברים מסויימים מושכים לבנאדם את העין, או עוזרים לו לממש את עולם הערכים שלו ולכן בנאדם בוחר בהם. זה הגיוני לגמרי.

יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג

ישהפי

לי בעצמי יצא לשדך מישהי.. הבחור מאוד רצה אותה התלהב מהפרטים מהתמונה גם בחורה יפיפיה .. באמת זכיה בפיס.

הבחורה גם אמרה כן ..

אחרי שעה רושם לי רגע שכחתי לשאול היא אשכנזיה?

אמרתי לו האמת שלא יודעת מה העדה ..אבל אם התלהבת מהפרטים והיופי שלה מזה משנה?

אבל אבדוק בקיצור אמרה לי שהיא לא .. ואז הוא רשם שהוא מחפש רק אשכנזיה.

כל-כך כעסתי עליו שהוא לא אמר לפני ..

התקשרתי בדמעות לבחורה שבסוף הוא לא רוצה באמת חורבן בית מבחינתי .

לבחור אמרתי אתה ומשפחה שלא יתקשרו אלי יותר בחיים חתיכת גזענים .

ואם אתה קורא פה אתה חתיכת עלוב

( כן נתקלתי שבחורים אמרו מעדיף ככה וככה אבל לא יפסלו .. או מאוד חשוב לי מישהי שמתפללת עדות המזרח .. אבל לא להגיד מראש כאילו זה משהו כל-כך בסיסי .. ולהתנהג ככה גועל פשוט איכס)

יש בהחלט עוד מקרים כאלה

אבל איך אני אומרת ככל שהמשפחה יותר סטיגמטית וגזענית ככה היא גם יותר מסכנה)

האמת ורק האמת גם אם היא כואבתשנונימי

ערב השואה אחוז היהודים האשכנזים היה 92% (ורבים מהם היגרו לאמריקה לפני המלחמה),

לעומת 8% מזרחים (כמיליון 1 במספר סה"כ וחצי מהם מרוקאים).

האשכנזים היוו את המרכז הרוחני בתקופה זו ואירופה מאוד הושפעה מכך.

(שווה מאוד להסתכל על התפתחות אוכלוסיית מדינות ערב מאז שהוקמה מדינת ישראל בהשוואה לאירופה).

מסיבה זו התגלות ה' הייתה דווקא שם, ב"ברב עם הדרת מלך" והבעל שם טוב עשה מופתים רבים,

ולאחר מכן גם תורתו תלמידיו וזרעו הוא רבי נחמן מברסלב.

בכלליות האשכנזים זכו יותר, יותר תורה, ספרים, צדיקים ויותר חכמה ולב.

אך, על הבעש"ט ועל רבי נחמן הייתה התנגדות קשה מאוד, ונגרמה לנו גם השואה הנוראה.

כשאנחנו מסתכלים בכלליות אכן לספרדים יש חיסרון.

אך לפרט אנו רואים הרבה בני עדות המזרח שזכו להתקרב לה' ולתורה באמת,

ולעומתם גם בני עדות אשכנז שלא זכו ואפילו נפלו לטעויות גדולות רחמנא ליצלן.

ובנוסף לכך עדויות רבות מספרי חסידים משנת 1700 ואילך,

רבים מחסידי הבעל שם טוב נשאו נשים ספרדיות, ולהפך.

ולרוב חצי חצי תמיד נמשכו אחרי הצד האשכנזי כי הוא הרוב המכריע.

בתקופת הראשונים זה הפוך - עיקר המרכז בספרד ולאקעלעברימבאר

באשכנז (וגם פרובנס יותר קשורה לספרד מאשכנז). ועובדהש כל אשכנזי לומר קודם את השו"ע ורק אחר כך את המפה של הרמ"א.

נכון שבתקופת האחרונים עיקר מרכז העם היהודי נדד מספרד לאשכנזים, אבל עדיין הספרדים יותר שימרו את הארצישראליות, ולא במקרה בארץ ישראל כיום (איפה שכלל ישראל האמיתי נספר כי יהודים בחו"ל לא קובעים את כלל ישראל) זה חצי על חצי וייתכן רוב לספרדים.

אצל הספרדים לא היה צריך תנועת חסידות כי הקבלה היתה נוכחת בחיים והת"חים לא היו מנותקים מהעם , בעיות שהחסידות התמודדה איתם. מצד שני זה גרם לכך שהספרדים לא זכו לייתרונות של החסידות. כך שכל עדה והייתרונות שלה.

ערב השואה לא מייצג דבר, כי מאה שנה לפני השואה מספר האשכנזים והספרדים היה שווה, פשוט באירופה היה יותר רפואה ופחות תמותת תינוקות אז הם התרבו תוך 100 שנה פי 5, בעוד שבארצות המזרח לא היתה מערכת בריאות. אם שיעור ההתבוללות כיום ימשיך בארהב - תוך 100 שנה יהודי העולם יהיו חצי ספרדים חצי אשכנזים.

אומרים שכשהבעשט הגיע לאיסטנבול הוא אמר שראה אצל היהודים הספרדים שם נשמות של תנאים

מי שפוסל רק על פי צבע שיער או דעות קדומותשנונימי

זה הפסד שלו.

ואם אין שכל לחפש מעבר לזה...

אז שה' יתן שכל - וגם לנו.

לא בא להצדיק את ההתנהלות שלורודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 19:36

אך באופן כללי זה שאדם שכח לברר מראש לגבי פרט שחשוב לו מאד, זה דבר שיכול לקרות. ואם זה תנאי סף מבחינתו, עדיף שלא יתחיל לצאת איתה מאשר שיצא לפגישה אחת ויחתוך.

ממש לא מתרגש מזהבחור עצוב

אגב, יותר נתקל בזה אצל בנות מבנים. בד"כ כי לא רוצות לשנות את המנהגים שלהן יותר מדי.

אריק מהדרום

העונש של הגזענים שמניחים להם לנפשם, שיתמודדו.

לשמחתי לא מצד העדהאביעד מילוא

אבל כן סוג של "גזענות" או יותר נכון יחס קצת צונן על רקע היותי דוס.

יש הבדל בין העדפה אישית לעדה מסויימת ובין גזענותרודף מצוות

לגיטימי לחלוטין להעדיף בן/ בת זוג מעדה מסויימת. או להחליט שלא לצאת עם בני עדה מסויימת.

פערים עדתיים קיימים גם היום, ובהצטרף לכל מיני פערים אחרים שמתגלים בתחילת קשר או בתחילת הנישואין - הם יכולים להוביל לקשיים משמעותיים.

אני אישית יצאתי רק עם בנות שהן לא מהעדה שלי, ואף התחתנתי עם אחת מהן. אך חששתי מאד מהעניין ובצדק. והיו לי גם הצעות שסירבתי להן בעיקר על הרקע העדתי.

גזענות בין יהודים לעומת זאת, אינה לגיטימית, אך בדרך כלל לא נוגעת לענייני שידוכים.

מנטליות אשכנזית/ספרדיתadvfb

מאוד תופסת מקום בעיני,

גזע, למי אכפת?

לא הייתי קורא לזה גזענות.קעלעברימבאר

יש אנשים מחפשים מישהו גבוה, יש כאלה מחפשים מישהו רק עם אופי ספציפי, ויש כאלה שמחפשים מישה מעדה מסויימת.

זכותם אם זה מה שעושה להם טוב. רק הפסד שלהם אם זה גורם להם לצמצם את האפשרויות. כמובן לעיתים יש דפוסים טבועים בנפש שקשה לשנות ולא תמיד חכם להלחם בהם אבל שווה לנסות. אדם בכל מקרה לא צריך להרגיש רגשי אשמה שנרתע מהצעה מעדה מסוימת

מה?הפי

יש הבדל בין העדפה אישית לבין דעה קדומה.

בחור נמשך לבחורה, מתלהב ממנה ומאוד רוצה להכיר אותה. ברגע ששומע מה העדה שלה, הכול השתנה. מה בדיוק השתנה בה? הרי היא נשארה אותה בחורה.

הוא לא פסל אותה בגלל חוסר משיכה או חוסר התאמה, אלא בגלל המוצא שלה. וזו בדיוק מהותה של דעה קדומה

אף אחד לא חייב לצאת עם אף אחת, אבל העובדה שדפוסים מסוימים טבועים בנו לא הופכת אותם ללגיטימיים.

לפעמים אדם צריך לבחון את הדעות הקדומות שלו במקום להצדיק

אותן..

צודקת.קעלעברימבאר

דיברתי יותר על פסילה על מראה ממשי או על מנטליות ממשית.

פסילה רק על עצם העדה זה שטות גמורה

למה שטות גמורה?רודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ח' בכסלו תשפ"ז 9:33

אם מדובר בבחור שמגלה כעבור חצי שנה שהבחורה איתה יוצא היא אשכנזייה - זו שטות לחתוך.

אך לפסול בשלב ראשוני כשמגלים שהעדה היא לא כמו ההנחה הראשוית - זה הגיוני, (אם כי עלול מאד להיות לא יפה או מנומס).

זה לרוב נובע מחשש אמיתי מאתגרים משמעותיים על רקע פערים עדתיים:

בראש ובראשונה מנטליות שונה (שזה עיקר העניין),

אך גם פערים בנושאים אחרים:

  • ציפיות שונות ביחס לתפקידי הבעל והאשה,

  • נורמות והתנהלויות של ההורים והמשפחה,

  • עניינים שקשורים ליהדות - כמו מנהגים, הלכה, דפוסים שקשורים לעבודת ה', ואפילו הגייה.

  • אפילו פערים קולינריים יכולים לתפוס מקום אצל חלק מהאנשים.

נ.ב. אני ממש לא קורא להימנע מנישואין בין עדות, אני דווקא רואה בכך ערך חשוב, ונשוי בעצמי לאשה שאין לי איתה שום חפיפה עדתית. אך זה לא מתאים לכולם.

חשש בדברים שכתבת, לא ביחס לעדה עצמהadvfb

גם לפי דבריך,

העדה היא סימן - לא סיבה!

סימן שאולי יש מה לחשוש, וסיבה לפערים אפשרייםרודף מצוות

לפחות בחלק מהמקרים העדה היא הסיבה לפערים, אם לפעמים גם שמתגלים פערים העדה היא סימן ולא סיבה.

לא לאadvfb

אתה צודק בזה:

גם אם היסטורית זה שאנשים שונים נולדו להורים ממוצא מסויים

אתה עדיין לא יכול לומר שהסיבה לשלול היא העדה. העדה עצמה לא משנה בשום דבר.

לפעמים שלא מכירים יש חשש.

לכן עדה בתור סיבה, לא בתור חשש - זאת שטות.

לא הבנתי, אתה טוען שאין קשר סיבתירודף מצוות

בין העדה שלי ובין צבע העור שלי, למשל?

או בין העדה שלי ובין הנורמות הנימוסיות של המשפחה שלי?

בוודאי שיש!

זה נכון שלא מדובר בתכונות עצמיות פנים פנימיות שנוגעות לשורש הנשמה, 😅

אך קשר סיבתי כלשהו בוודאי ישנו.

אולי אתה נתפס למשמעות המצומצמת של 'עדה', בתור שאלה היסטורית גרידא שנוגעת למיקום הגיאוגרפי של הסבתא או הסבא רבא רבא, אך רלוונטי הרבה יותר לדבר על 'עדה 'במשמעות הרחבה יותר, של זהויות וקשר למסורות שמשליכים לרוב גם על תכונות מסויימות, של האדם וגם של משפחתו.

טוב, לאחר שקראתי שוב וניסיתי לעמוד על דעתךרודף מצוות

אני לא חושב שיש מחלוקת ביננו. תקן אותי אם אתה חושב שאני טועה.

בסוף שלילת עדה מסויימת נובעת מפעלים יוצאים של ההשתייכות העדתית, ואם היא על בסיס עצם העדה בלבד - היא אכן שטות.

כך או כך, היכרות ראשונית עם בן/בת של עדה אחרת לא בהכרח מפיגה חששות רלוונטיים. אני מעריך שרוב הפערים העדתיים דווקא מתחדדים אחרי החתונה.

בנימה אישית, אני דווקא ציפיתי לאתגרים משמעותיים בנושא אחרי החתונה, אך בפועל ב"ה חששותיי התנדפו, ואני באופן אירוני משוכנע שדווקא היה לי ולאשתי פחות קל לוּ היינו שנינו מאותהּ העדה.

אך אני מעריך שהמקרה שלי לא מייצג מאד, ויודע על זוגות שאצלם ההתמודדות לא היתה פשוטה.

נכון אין מחלוקת בינינוadvfb

חשוב לי היה לנסח שהעדה היא לא סיבה אלא סימן לחשש.

אני מבין עכשיו שכוונתך היא ככל הנראה לטעוןרודף מצוות

שההבדל בין גזענות - שהיא לא לגיטימית ובין

העדפה אישית/ חשש מפערים על רקע עדתי - שזה לגיטימי, הוא שבגזענות העדה היא סיבה ל'התנגדות' אך גשמדובר בהעדפה לגיטימית של עדה מסויימת, העדה היא רק סימן.

לדעתי, העיסוק בשאלה של סימן מול סיבה אינו מאד רלוונטי.

הרי אני מנחש שאם נתחקר אנשים (דתיים לפחות) שאשכרה מחזיקים בדעות גזעניות דוחות ולא לגיטימות כלפי עדות אחרות בעם ישראל, הם ינסו להצדיק את עמדתם על בסיס נימוקיים שלא נוגעים לסיבה.

הם לא יטענו שאתיופים הם נחותים אשכנזים כי הם אתיופים, אלא כי הם פרימיטיביים.

גזענים יטענו שייקים הם חסרי רגישות, או שמרוקאים הם חסרי אינטלגנציה, שפולנים הם אליטיסטים, שמרוקאים הם עצבניים, שכורדים הם חסרי אינטלגנציה, שתימנים הם חסרי תרבות או פקפקו ביהדותם של רוסים רק על בסיס המבטא.

בכל המקרים האלה ושכמותם העמדה הגזענית (הפנים-יהודית) אינה טוענת לנחיתותם העצמית של בני עדה כזו או אחרת, (=סיבה) אלא מייחסים באופן כללי חבני עדות מסויימות תכונות שליליות על בסיס דעות קדומות מקוממות ובזויות (=סימן).

איך שלא יהיה, גזענות כזאת אינה לגיטימית,

אך העדפת עדה מסויימת כשזה מגיע לזוגיות ' בהחלט יכולה להיות לגיטימית.

יכולה להיות לגיטימיתadvfb

שמדובר בחשש לגיטימי ;)

מפה, שכל אחד יקח את זה לעולם הערכים שלו.

הניסוח של סיבה וסימן בעיני משמעותי גם אם גזעניים לא יודו בזה שהמוצא אצלם היא סיבה. סוף סוף, זה הדבר הרע שבגללו הם גזענים.

כן,טאביאחרונה

אני חושב שזה חלק מרעיון חיפוש על כמה שיותר התאמה בפרטים "שטחיים" וקלים להגדרה.

ייתכן שיש אנשים שמוצפים במיליון הצעות וכדי "להתמקד" אז חותכים על דברים שאפשר לדעת עוד לפני שנצרכים להשקעה רגשית כלשהי, גם כשזה לא בהכרח הגיוני או אומר משהו.

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

תודה,נגמרו לי השמות

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

אנסה להסביראביעד מילוא

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

יישר כח יפה מאודצמר-ארד

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

יש כמה צדדים למסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

בדיוק כתבתי לך בפורום נשו"טנגמרו לי השמות

ורואה שכתבת גם כאן אז אעתיק גם לכאן את התשובה

נכון,

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה על חשבון דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

עכשיו הגבתי לך גם שם משה

אבל הנושא שם אחר מפה.

הטלפון הוא משאבה מטורפת של זמן בין השאר בגלל שיש ממנה תועלת. כל הקבוצות החופרות האיומות זה מקור מידע קריטי כשצריך אותו. אם מוותרים עליהן (ואפשר!) אז שולחים ילד לגן ביום שאין גננת....

אז מה את רוצה?shindov

מכל הרשימה הזו לא ברור מה את רוצה, ולמה צריך כזו רשימה ארוכה.

אני רוצה בעיקר מעצמינגמרו לי השמות

לא מאף אחד אחר - להצליח לנהל את הזמן שלי לפי הערכים שלי ולפי מה שחשוב לי באמת בחיים. ובתוך זה לזכור שהטלפון הוא גזלן זמן והרבה פעמים מתעתע. והרבה פעמים גורם לפיספוס החיים עצמם.

זו הייתה כתיבה אישית עם התבוננות על הנושא הזה כרגע, שרציתי להניח גם במרחב הזה, וכל אחד יכול לקחת או לא מתוך הדברים מה ששייך אליו.

ואפשר גם לא למי שזה לא שייך אליו, פשוט לדלג הלאה ואז לא צריך לסבול קריאה של "כזו רשימה ארוכה"

מותר לך לקבל גם ביקורת את יודעתהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 15:25

בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי

ועוד ביקורת קטנה, אם הלב שלך פתוח לקבל אותה אם את רוצה שרווקים יקראו את הפוסט שלך, עדיף שלא תפתחי אותו בסיפור על הילד שלך. כדאי להתאים את הפתיחה לקהל שאליו את פונה.

אתחיל מהתייחסות דווקא לסוף דברייךנגמרו לי השמות

כי בעיניי זה הדבר הכי חשוב: קודם כל אני מתנצלת אם פגעתי או נקטתי בחוסר רגישות במרחב הזה.

האמת שכאשר כתבתי את ההודעה הפותחת בפורום הזה (כי כתבתי אותה גם בפורום הו"ל וגם בפורום נשו"ט) הדבר הראשון שעשיתי היה לערוך בעיקר מהסוף באמת את ההתייחסות לזוגיות וילדים וכו' (אם תקראי בפורומים הללו את ההודעה תראי בעיקר בסוף הפוסט שינויים שבפורום הזה שיניתי בדיוק בשביל הסיבה הזו, של לא להכאיב חלילה או לכתוב בפורום זה משהו שלא מותאם ואף יכול לצער חלילה).

והקטע הוא שגם את השורה הזו שעליה דיברת בהתחלה מחקתי וניסיתי לערוך כך שידובר למשל בשיחה עם אח או חברה, אבל אז דווקא דיון עם רווקה שאמרה שאותה זה דווקא מעצבן שלא מתייחסים וכאילו "נזהרים מדי" לידה לא לדבר או לא לכתוב על הילד היא זו שפוגעת בה יותר ואז עדיף פשוט לכתוב ככה. אז הדיון הזה היה לי בראש (הוא לא היה אתמול אלא דיון שהלך איתי מהעבר), ובתוספת לזה שחשבתי שאולי אני מכוונת כאן על הילד של כל אחד וכל אחת גם מכאן גם בעתיד, וגם בכיוון על הילד שבנו, בכל אחד ואחת מאיתנו מול ההורה שלו והמסכים, וגם באופן של העברת העיקרון - אז בסופו של דבר בחרתי את המקטע הזה כן להשאיר כך.

ועכשיו כשכתבת הבנתי שכנראה טעיתי. ואולי באמת הייתי צריכה למחוק ולערוך גם אותו. כדי לא להכאיב חלילה.

אז באמת על הדבר הזה אני מצטערת. ובעזרת ה' שזה יהיה רלוונטי ונכון במהרה לכל אחד ואחת כאן בישועה שלמה ובמתיקות ב"ה 🙏

זה לגבי העניין הזה.

ולגבי הכותרת שכתבת "מותר גם לך לקבל ביקורת את יודעת" - כמה דברים:

א. לא ראיתי דווקא ביקורת בהודעה של shindov אליי אלא יותר הבעת תמיהה ושאלה. וגם אם כן הייתה ביקורת, כאן בכנות אני לא רואה סיבה לביקורת כיוון שכל "חטאי" היה לכתוב משהו ארוך מכדי שירצה לקרוא (או אחרים) או משהו שלא מבינים מה רציתי, וכאשר גם הבהרתי מה רציתי להעביר, גם מיקדתי זאת בהתבוננות שלי עצמי, גם הסברתי בנחת הכל וגם בהומור שבאמת לא חייב לקרוא את ההודעות שלי בכלל ואת הארוכות שבהן בפרט אם זה לא שייך ולא מדבר, הכל בסדר גמור.

אבל מעשה פסול בכתיבת ההודעה עצמה לא היה כאן לכן אין שום הצדקה לביקורת על עצם פתיחת השרשור והמסר שרציתי להעביר.

ב. בכללי מתן ביקורת בעיניי לא מקדם ודי סוגר את הצד השני. ודווקא דרך של הבעת מה זה עשה לי (כל אחד עם עצמו) ולהניח רגע את הלב ואת מה שזה עשה לי לקרוא, יכולה יותר לקדם וגם לרתום להבנה ומוטיבציה גם לשינוי בצד השני.

זה בכללי ולא רק על ההודעות האלה כאן.

וכאן דווקא כשכתבת את הסוף שלך (שאליו התייחסתי בהחלה מפאת חשיבותו) זה גרם לי לחשוב שאכן המילים הללו אולי פגעו או הכאיבו למי שעדיין אין לו ילד, ואת צודקת לגמרי בנקודה הזו, וכאן דווקא הלהבין מה השני מרגיש יותר מקדם כאן מאשר ביקורת. כי ביקורת לכל אדם כמעט תחווה בצורה שלילית ולא נעימה, ואף לא תקדם את מה שרצה מעביר הביקורת להשיג בד"כ, אלא להיפך. וכן הנכחת הלב ואיפה זה פגש אותי וכדומה יכולה הרבה יותר לפתוח לבבות ולהביא גם לתוצאה הרצויה של מי שאומר זאת.

ג. ואחרי סעיף ב בוחרת לנסות לומר זאת גם לכותרת שכתבת - המילים "את יודעת" בעיקר, אבל גם כל השורה "מותר לך לקבל ביקורת את יודעת" נחוו אצלי בצורה לא כ"כ נעימה. זה עשה לי להרגיש כיווץ כזה בבטן בהתחלה, כמו מילים שבאו אולי לנגוח או להאשים יותר או לתת הרגשה קצת שלילית. לא אומרת שהתכוונת לכך, אבל המילים ודרך ההתבטאות הספציפית הזו יצרו את ההרגשה הזו אצלי.

את לא חייבת כמובן לעשות עם המידע הזה כלום, ואף אני אישית עברתי דרך ההרגשה הזו וניסיתי אחרי שחוויתי אותה להביט קצת מעבר ואף להגיע לכל ההודעה הארוכה הזו שכתבתי לך בעצם... אז הכל ממש בסדר. באמת 🙏

וגם כן להגיד לך תודה כאן על השורה שכתבת "בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי"

כי זה באמת עזר לי להביט בצורה כוללת יותר ולהבין את המאקרו ומה שניסית בעצם להעביר לי (ולפחות מקווה שהבנתי נכון).

ד. אחרי כל האמור, אם את ועוד גולשים נוספים תרצו שאערוך כאן את השורה הזו שמדברת על הילד - אני פתוחה לשמוע. ושוב לא הייתה שום כוונה חלילה להכאיב, וסליחה אם כן, אלא להיפך כמו שפירטתי ברישא הדברים.

זה בדיוק הקטע ..הפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 23:20

אני מעריכה שהתנצלת,באמת אבל הרגשתי שההתנצלות קצת הלכה לאיבוד בתוך כל ההסברים שבאו אחריה.

לא אמרתי שלא תדברי על הילד שלך, אלא שיש משמעות לבחירת הפתיח. בדיוק כמו שלא הייתי פותחת שרשור בפורום של נשים שמתקשות להרות בסיפור על תינוק מתוק

לי אישית זה לא הכאיב, פשוט ההקשר היה מוזר

צר לי שסגנון הכתיבה שלי לא היה לך נעים, אבל אל תצפי ממני להתנסח ברגישות יתרה כשאני מגיבה למשהו שבעיניי היה לא רגיש מלכתחילה...

ולעתיד, אפשר לבקש סליחה מבלי לסייג אותה עד שהיא מאבדת ממשמעותה.

בכל מקרה שתביני הייתי כותבת את אותה ההודעה גם לאחותי האהובה.לדעתי יש מקום גם לדעה שלי וגם לדעה שלך, ולא חייבות להסכים על הכול כדי להעריך אחת את

השנייה.

זה יותר עניין של דיוק

רק להבהירנגמרו לי השמותאחרונה

לא הייתה שום הסתייגות בבקשה הסליחה.

הסליחה הייתה שלמה ובאה בראש ובראשונה ובשלמות וללא הסתייגות וללא עוררין על כך שאם טעיתי להזכיר את הילד בבמה זו ושזה יכול חלילה להכאיב למישהי/ו אז על זה אני מבקשת סליחה ומצטערת באמת.

שאר ההתייחסויות היו לדברים נוספים ולרבדים נוספים שעלו ולא כתלות או כמחיקה או כהסתייגות לסליחה, אלא עמדו בפני עצמם, בנוסף.

הקשר בין התמונה ששמו בראשי לבין התוכן לא קיים 😅נגמרו לי השמות

אפשר להשתמש בתמונה הזו שיותר קשורה (יצרתי אותה כמובן בעזרת AI):

@משה

אני לא בטוח שעט וניר הוא המתחרה של המכשיר הזהמשה

אבל בסדר

(יש הוראה לא להשתמש בAI לחלק מהדברים).

נכון, הבינה תמיד מציעה משום מה מחברת כברירת מחדלנגמרו לי השמות

אז אמרתי טוב נו יאללה נשתמש בזה... לא שזה בא לבטא תחרות הוגנת בין השניים, אבל אולי כן לבטא את הפניות והשליטה על הזמן שלנו לפחות בנקודה הזו?

(וברור שאם ההוראה לא להשתמש אז לא, רק שמה ששמו בראשי פשוט לא קשור, אבל הכל בסדר)

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

מה הכוונה הכל?הפי

אני לא מבינה

את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסא

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

אז אולי אני אהיה נציג הנשים ;)advfb

דווקא נראה לי ששייך לשאול גם גברים, כי בסוף אנחנו מתנהלים מול נשים ומקבלים פידבקים על ההתנהלות הזאת..

אתה יכול גם לשאול עוד חברים שיוצאים.

מסיבות כאלה חשוב למצוא חבר שתיים שאולי קצת יותר גדולים בגיל שאפשר לדבר איתם על זה.

חח התקבלתהפי

ישששadvfb

מרגיש כמעט כמו יו"ר הכנסת.

אני אפעל למען מי שבחר בי וגם מי שלא בחר בי.

תודה תודה.

הישיבה נעולה.

עונהקל"ת

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

מעניין, תודהמחדש נעוריי

זאת בנורמה לרובדרייב

הבחורה יותר פסיבית בהתחלה, זה נובע כנראה מזה שהיא רוצה לראות את היוזמה וההובלה שלך כגבר. גם בהודעות זה קורה תדיר. הרבה פעמים הבחורה לא ממהרת להגיב, יש פה קצת תת מודע של לבדוק האם הבחור חפץ מדי ותלוי בתגובה שלי, או שהוא יודע לחזר אך לא תלותי. גם אם זה מציק ומשגע לא צריך להתרגש. זה תופעה שקורית מלא.

שים לב לנקודה חשובה:

נכון שגכגברים אנחנו היוזמים אבל צריך להיזהר לא לרוץ קדימה מדי, ולשדר התלהבות יתר.. זה עלול לפגוע בהערכה שלה כלפיך יוריד לה את החשק בקשר.

לכן צריך לשמור על המשחקיות, להתקרב אבל גם לא מדי. ואם היא מתרחקת מעט לא ישר לרדוף אחריה. לתת לה מעט זמן להתגעגע ולשדר שאתה מחזיק מעמד גם לבד ויש לך עוד עניינים בחיים. כמובן בצורה עדינה ומתונה, לא סתם לסנן.

דבר אחרון ובעיניי משמעותי, לא כדאי לפתוח בשיחות על למה את לא עונה וכמה את רוצה שאכתוב וכו'. תקשורת זה מאוד חשוב בזוגיות אבל אתם עדיין לא שם.. יש דינמיקות חברתיות שונות מאליהן, ודיבור עליהם רק מרדד ומקטין. מסר לא מילולי עובד הרבה יותר טוב מאשר מילולי. למשל אם אתה רואה שהיא לא יוזמת מעצמה אתה יכול טיפה להכניס אותה לעניין בצורה עקיפה, ע''י זה שתוריד מעט הילוך. או לרמוז בקטנה בצורה נסתרת. למשל: אני אביא לנו תה, את על העוגיות? פותח לה פתח להביא משהו משלה, ולא רק להסתמך עליך. כך גם תראה עד כמה היא משקיעה, במידה ואפילו עוגיות שהיא טרחה להכין, או שמעט מדי או מוגזם מדי (יכול להיות סוג של ריצוי ולא מתוך שקיפות אמיתית) זה יותר אפקטיבי מאשר לפתוח בשיחה כבדה לומר שרוצה לראות אותה יותר אקטיבית וכו'.

תודה לך ולכולם...מחדש נעוריי

בעיני, כהכללה הבחורות נותנותadvfb

ונותנות לגבר להחליט ולהוביל כי זאת גם העמדה היותר נוחה עבורן.

זה לא דרך שלהם לבחון את הגבר אם הוא גבר.

נוח לה שהוא ישלח הודעה ויקבע מקום, אם היא תעשה זאת בעצמה, לפחות בהתחלה, היא עשויה למצוא את עצמה בעמדה לא נוחה. לא נוחה ריגשית.

מעניין, למה לדעתך זה לא נוח להן?מחדש נעוריי

כי זה מפתח דינמיקה של קשר שהן פחות "נשיות" בה?

כנראה גםחושבת בקופסא

ובאופן כללי בני אדם אוהבים לא לחשוב ולא להתאמץ.

מה היית מעדיף, לקבוע עם חבר שנותן לך זמן ומקום ואתה צריך רק להגיע, או אחד שמפיל עלייך את התכנון?

לפני כל ה"נשיות- גבריות" כדאי לחשוב בסברה אנושית פשוטה מה נחמד וישמח את רוב האנשים. אחר כך תכניסו את כל הנורמות והציפיות האלו.

לקבוע בעצמי!!!!!הפי

ברור שונאת שחברה אומרת לי איפה סליחה?!

זה חייב לעבור בידוק שלי חח

וואלהחושבת בקופסא

אני כבר מזמן וותרתי על לנסות לארגן מפגשים גדולים של 5-6+ חברות באותה קבוצת ווצאפ.

לעלות סקרים של זמנים אפשריים, להציע כל הזמן הצעות שנדחות, ובסוף פונות אליי 1 או 2 בפרטי שכן מתאים להן וקובעות למשל בבית שלהן בלי להסתבך עם מלא התאמות שונות של לו"זים והעדפות שונות.

נראלי צריך פשוט כל דבר בפרופורציהקל"ת

לפעמים כן לתת לצד השני להחליט לפי רצונותיו כדי שירגיש שנותנים לו מקום, ומצד שני כן לפעמים להחליט בעצמך כדי לא ליצור הרושם של אדם שלא יודע לקבל החלטות.

אבל אני מניחה שכל אדם נוטה למזג יותר מסויים. ההחלטי מול הפאסיבי/זורם.

לדעתי אין פה מה ישמח את רוב האנשים. מה שעושה טוב לאחת לא בהכרח עושה טוב לאחרת.

פשוט תיהיה מי שאתה

נכוןהפי

אני ספציפית גם לא אוהבת שגברים אומרים לי איפה להיפגש אני מעדיפה שנדבר ביחד

לכן בדרך כלל הגבר מציע 2-3 מקומותadvfb

וגם מציע אם בא לך ללכת למקום אחר.

זה הכי טוב לא?

ככה הוא גם נותן מקום למחשבה וגם נותן לך להחליט.

כמובן שמדברים "מה בא לנו" וכו'

מסכן הבחורהפי

מזה זה סיוט

מה סיוט? זה כיףadvfbאחרונה

פעם דיברתי עם בחורה פעם ראשונהadvfb

ואיך שהוא יצא שהיא לקחה קצת על עצמה את האחריות של לקבוע איפה נפגשים. והיא נלחצה מזה פיצוצים.

מה זה לקבוע מקום? זה לקחת את האחריות, אם הוא יהיה מקום טוב או לא טוב, מה יקרה שנגיע.

בנות, בכללי, הרבה יותר רגישות לדינמיקה בין אישית ולכן הם מרגישות יותר חזק את מה שקורה בדינמיקה.

גבר, ככלל, פחות מרגיש את הדינמיקה, לפחות לא בצורה כל כך חזקה ולכן פחות דרסטי לו ההשלכות השונות.

הרגישות של דייט ראשון זה שעדיין לא מכירים וצריך לתת אמון בצד השני. אם יש לך רגישות גבוהה אז זה יכול טיפה קשה לנווט את הסיטואציה הזאת ולכן מי שמרגיש טיפה יותר בנוח יכול לעזור בזה וזה יקל על הצד השני.

בדרך כלל, בנות לא חושבות "זה נשי" או "זה לא נשי" שהן עושות או לא עושות משהו. הצורת מחשבה הבסיסית שלהן היא נשית. ברמה כזו או ברמה אחרת, בדרך כזו או בדרך אחרת.

איזה שטויות נוהפי

אם הוא בא לאזור שלו החובה שלה להציע מקום

יכול להיותadvfb

אבל עדיין זה יותר כיף שהגבר מוצא מקום

שבירת לב תגובתי ודברים שרוצה לשתף התלמיד העייף

אני רוצה להגיב כאן על פוסט שרשמתי לפני כן על אכילות לב

קודם כל תודה רבה כאן לכולם על התבונות ועל החוכמה ששיתפתם בהחלט הדברים עזרו.

אני רוצה אבל לשתף אתכם משהו שאני חושב שיכול לעזור במידה כזאת ואחרת.

בסופו של דבר כל דבר משמעותי שקרה לנו בחיים אנו לומדים ממנו לטוב ולרע, ובעיקר משברים, אנחנו מכירים את עצמנו טוב הרבה יותר לאחר משברים, ובמקרה שלי אחרי פרידה משמעותית, אתה לומד את הדברים שהיו ומה גרם לקשר הזה ליפול ובוחר להשתנות ולהתעלות, אז כן אחרי שקונים מדרגה חדשה באישיות כי למדנו והפקנו לקחים עצמים, מגיע של צער מסוים, שאומר אם אני הייתי אז במצבי כיום אולי הקשר היה אחר, הדברים היו אחרים, ופה צריך להביט למעלה לשמיים לה' יתברך, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל בהשגחה מאת ה', והכל מאתו יתברך אין כאן מקום להאריך בבטחון בשידוכים וזה שה' בפרט בעניין הזה שם את השגחתו וניהולו בעניין עד שראיתי לרב שמואליביץ' בשיחות מוסר שמבאר על מעשה בר"י בר' חלפתא והמטרוניטא, שהיא שואלת את ר"י מה עוסק הקב"ה מאז ששת ימי בראשית היינו במה ה' מגלה את עצמו בעלמו מאז בריאת העולם? והוא עונה לה בשידוכים! לכן כל שידוך הוא פלאי כל חתונה היא גילוי של ה'.

אדבר עוד נקודה, הזכרונות הטובים החוויות הטובים שחווינו, אני חושב שיש להם מטרה טובה נכון בסוף הבחורה שהייתה בדייטים בחרה שלא להמשיך ושלא לחזור בהמשך, אז ככה שהזכרון עולה אז הוא מביא איתו איזה מפח נפש, אני חושב שבסופו של דבר אפשר להגיד שזה עולה וואלה באמת היה מצחיק באותו דייט ואני יודע שזה יבוא שוב בעז"ה זה לא נגמר, זה לא כאשר היא בחרה לחתוך אז השמחה הלכה איתה, צריך להמשיך ולשמוח בחיים, וכמה דנו רבותינו במעלת השמחה ואם זה מצד הייסורין כמה חשוב לשמוח בייסורין! ולשמוח בה' ולזכור שבסוף המצב איכשהו הוא האידאלי ביותר כי ה' הוא המנהל (אחרי כמובן ההשתדלות שעשינו כמצוות בוראנו)

אני משתף בעוד עניין שאחרי שכתבתי את זה כאן, היה לי מחשבות רבות אם לשלוח לה הודעה ולנסות שוב ולבקש ממנה לחזור, כי שוב האני היום אומר שאם הייתי אז הקשר היה אחרת, אז חשבתי לשלוח הודעה עם הכל ולהגיד לה אני רוצה לחזור, אבל אני הבנתי א. אני צריך לכבד את המילה שלה שהיא אמרה שהיא לא רוצה אז ולא לחזור אחרי כמה חודשים ולשלוח שוב ב. אם אני רוצה להיות שלם ובאמת לשמוח אני חושב שזה לא כדאי עבורי כי אני לא יודע מה הסיכויים שהיא תגיד כן אחרי שהיא כבר אמרה לא לפני כמה חודשים, ואני מרגיש שאם היא שוב תגיד לא לבקשת חזרה חוזרת זה יקשה עליי לשחרר ולהמשיך הלאה בחיים כמו שאומרים, ולכן אני בחרתי פשוט לשחרר להגיד תודה לה' ולה שזה קרה ולהמשיך הלאה בחיים, האם זה אומר בהכרח שאני סגרתי את הדלת לגמרי? לא ממש לא, אם היא תשוב ביום מן הימים ותגיד לי אני רוצה שנדבר על אפשרות לחזור, אני אשקול את זה בחיוב כי בסופו של דבר היא הייתה בחורה מדהימה שעשתה לי כל כך טוב בחיים, ולא הייתה בחורה כמוה, אבל איך אומרים אני לא בונה על זה כי זה לא שייך, אך בהחלט אם היא תבקש לחזור אני אשקול זאת בחיוב.

ובקיצור כמה נקודות שאני רוצה לכתוב כאן שלמדתי במהלך הזמן:

  לאוכלים את הלב, אחי שחרר, לא הכל תלוי בך.

    אל תפחדו להוביל בקשר, לאנשים בעלי בטחון עצמי נמוך אל תפחדו להוביל בקשר לשלוח הודעה וכו' זה בסדר, כמובן צריך להיות עם יד על הדופק ולראות מה שייך ולא שייך ואיזה שלב אתם בקשר ולראות שאתם לא במקומות שונים ואתה עושה משהו שלא מתאים כעת, אך לא לפחד להוביל!

לתת את הזמן יש בחורות ובחורים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולהיקשר אם אתה בחור שנקשר די מהר תיזהר מלבטא את זה בשלב מוקדם יש כאלה שנלחצים מזה וגם זה עלול לסנוור את ההחלטה הכל כך חשובה האם להתחתן איתה

   לזכור לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה בחיים ולסמוך על ה' שבע"ה יהיה טוב ובסדר והכי מדוייק.

בהצלחה!ברוקולי

אמן לכל מילה שלךניצן*אחרונה

קראתי הכל

ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר

ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור

מובן לה מאליו דברים שאני עושהחצלה

לא בטוח שהכותרת נכונה, אבל העניין הוא כזה

יוצא עם בחורה מדהימה, כיף לנו ביחד בגדול יש כימיה ומשיכה. ממש תחילת קשר, דייטים בודדים. העניין הוא שמאוד מפריע לי שאני מרגיש שהרבה דברים מובנים לה מאליהם. לצורך העניין אם קונים עכשיו משהו ואני בא לשלם, מאוד חשוב לי שהיא תגיד לי שאולי היא תשלם הפעם או משהו כזה, ואז אני כמובן אסרב ואשלם בעצמי, אבל חשוב לי לדעת שזה לא מובן מאליו. או שמתקפלים וצריך לסחוב דברים או לפנות את הזבל, שלא תחכה שאני אעשה את זה אלא גם תפעל מעצמה ותפנה או תרים, כמובן שביחד, אבל פשוט לא יכול עם התפיסה שאישה היא פרינססה והגבר צריך תמיד לפתוח לה את הדלת וכו. אנחנו רק בהתחלה.

מה עושים עם דבר כזה? זה מוריד לי בקשר קצת תאמת, וזה מבאס כי בלי זה הייתי נראלי בעננים. ומצד שני שייך לדבר איתה על זה? על שותפות כזו בדייטים, שכלום לא מובן מאליו ואנחנו ביחד? לא יודע

אשמח לשמוע מכן/מכם איך אתם רואים את הדברים. אם צריך אפרט יותר.