במצב זה כדאי לייבא ולא כדאי לייצא.
הבנקים קורעים את הזוגות הצעירים בתשלומי משכנתאות רצחניים.
ומה עושה שר האוצר בעניין זה.
את הכי טוב שהוא יודע לעשות.
כלום.
למה שלא יציע לבנק ישראל להוריד את הפריים השערורייתי?
האמת, זה כמו להציע לו לשפר את תשתית הכבישים ביהודה ושומרון.
איתן גיל תקוע באין בדמיונות ובקיטורים. בזמן מלחמה הבורסה עולה ועולה, המשק יציב, למרות כל הוצאות המלחמה הגרעון נמוך מהצפוי. ועדיין איתן גיל עם עין רעה, רק רע כל היום.
הדברים שהוא מציע כאן, נמצאים בסמכות *בלעדית* של בנק ישראל. אגב, בשונה מתחומים אחרים, בהם הפקידות כאן תפסה עצמאות שלא אמורה להיות לה, העובדה שהבנק המרכזי עצמאי מוסדרת בחוק וככה זה עובד ברוב מדינות העולם. סמוטריץ' יכול להציע להם, באותה מידה שאיתן גיל יכול להציע להם. בניגוד ליציבות הכלכלה ואיתניותה, שבמידה רבה תלויה במהלכי הממשלה, הנושא של הריביות - כלל לא בסמכותה.
עם אנשים שנוסעים ברכבת לעבודה בת"א שהתלוננו שקליטה נתקעת בין הרצליה לנתניה (ובין חדרה לחיפה).
סיפרתי שם שאולי שווה להם להזמין פיגועי ירי על הרכבת. כי אם יהיו פיגועי ירי אז ישקיעו כסף לשפר את הקליטה כמו שעשו ביו"ש אחרי שהיו כמה פיגועים שאי אפשר היה להזעיק עזרה בגלל שלא הייתה קליטה....
אבל אין כבישים חדשים שחותכים את יו"ש למשבצות ריבועיות, שירסנו בהכרח את התפשטות האוייב הערבי מן הטעם שלא יתנו להם לבנות סמוך לכבישים.
סמוטריץ' יכול להביע דעה בעניין ריבית בנק ישראל מה שיחייב את הנגיד להגיב לכאן או לכאן. הורדת הריבית תרסן בהכרח את עליות המחירים, וזו מעיקרי עיסוקו של שר האוצר, אלא שהוא התאהב בשב ואל תעשה.
אין מי שעשה כמוהו, בכל שנות ההתיישבות, לא בהכרזות על אדמות מדינה=עתודות להתישבות, לא באישורי בניה בפועל, לא בפישוט ההליכים לבניה חדשה, לא בהסדרת התיישבות בכל הרמות, לא בשיפור תשתיות, לא בתפיסת שטחים ולא בהרס בניה ערבית משתלטת וכו' וכו', אבל הוא עושה את הדברים בסדר עדיפויות שנראה לו ולאנשיו (שכולם שנים על שנים שקועים בעשיה בהתיישבות) ולא לפי הדמיונות שלך, אז אתה מקשקש על 'התאהב בשב ואל תעשה'.
באוצר אני פחות מבין בפרטים, אבל העובדה שלמרות שאנחנו כמעט שנתיים במלחמה ולפני כן היתה שנה של כאוס ציבורי והכלכלה סה"כ יציבה וצומחת, הבורסה בעליות, השקל חזק, יש השקעות חדשות, הגרעון אמנם קיים, אבל נמוך משמעותית מהערכות המוקדמות, האינפלציה מתונה, אין מחסור לא במוצרי יסוד ולא במותרות - כל אלו מעידים שהכלכלה מנוהלת בתבונה ובאחריות.
זה שלך יש רעיון שלדעתך טוב (אבל כפי שהעירו כאן בשרשור יש לו גם חסרונות) וסמוטריץ' שהעניין בכלל לא בתחום אחריותו 'לא אמר לנגיד' (אגב, הוא לא אמר לך, לשנינו אין מושג מה הוא אמר או לא אמר לנגיד בשיחות בינהם), ממש לא אומר שהוא 'התאהב בשב ואל תעשה'.
אבל אין תכנית אב ואסטרטגיה לחסום את התפשטות האויב הערבי.
סמוטריץ' היה אמור לדרוש את תיק התחבורה, ולעשות שם חיל.
ועל הדרך לטפל בפופולריות שלו הגוססת.
זה ממש לא פלסטרים, זה שינוי רב מימדי ובכל הרמות שישפיע שנים קדימה, אפילו אם תהיה שוב ממשלה עוינת.
אבל באמת חבל על המילים שאנחנו משחיתים כאן. העובדות לא רלוונטיות אצלך. ליד המחלקה הענקית לחולי רל"בת, צריך להקים מחלקה קטנה לחולי רל"סת. אמנם קצת בעיה לצפות שאתה תחלוק חדר עם אלו (גם בפורום הזה) שמאמינים שיש מחסור בחיילים, רק כי סמוטריץ' עוד לא לחץ על כפתור הפלא לגיוס כל החרדים...
את ההצעה הזו. אם זו הצעה טובה נגיד בנק ישראל יהיה הראשון לחשוב עליה וכנראה שהדולר לבד לא מספיק בעת כזו
שר האנרגיה נגד בנק ישראל: בנק מנותק - פוגע בזוגות צעירים ונוטלי משכנתאות
י"ב בתמוז תשפ"ה / 8.07.25
שר האנרגיה אלי כהן מתח ביקורת חריפה על בנק ישראל בעקבות ההחלטה שלא להוריד את הריבית.
"בנק מנותק! בזמן שהשקל מתחזק והציפיות לאינפלציה יורדות, בנק ישראל מתעקש לא להוריד את הריבית. מי מרוויח אתם שואלים? רק הבנקים! מי משלם את המחיר? הזוגות הצעירים, נוטלי המשכנתאות והעסקים. הגיע הזמן שבנק ישראל יראה לנגד עיניו את האזרחים לא רק את רווחי הבנקים!", אמר כהן.
אם שר האנרגיה כשר כלכלי ראה צורך להתערב, מדוע שר האוצר האולטרא כלכלי עדיין ממלא פיו מים.
הרבה שאלות ותשובות אין.
אבל כולם מסכימים שבכלכלה הוא בהחלט מבין גדול
זה לא תלוי לא בראש הממשלה ולא בשר האוצר ועל פי חוק אין להם סמכות להתערב בזה.
זה לא כ"כ פשוט, כי אם יורידו את הריבית מחירי הדירות עלולים לעלות, מה שגם יפגע בזוגות צעירים- אלה שבלי דירה.
אם כי לא באופן ישיר.
מחירי הדירות הנמדדים לא יורדים בכלל. אבל זה נכון שהקבלנים מסבסדים ריבית ומשכנתא בכל מיני צורות עקומות.
השר לא יכול לשנות את המדיניות של הנגיד וזה נקבע כך בחוק בכוונת המחוקק שהנגיד יהיה עצמאי לחלוטין. (בניגוד לתפקידים אחרים שניכסו לעצמם את "עצמאותם").
שמח לעזור.
חשד לטרור יהודי ביו"ש: רעולי פנים הציתו בתים ומכוניות של פלסטינים
אז הצלחתם להפחיד כמה ערבושים אבל טנפתם את שם השם.
אוסטרליה העשירה ודלת האוכלוסין חייבת לשלוח לכאן את מטוסיה האזרחיים, ולאסוף את כולם ולאזרחם אצלה.
הדלק על חשבוננו
זה שיהודים קוראים לזה טרור יהודי
לקיחת החוק לידיים
פגיעה באוייב ללא משפט
זה לא מותר בחוקי התורה ולא בחוקי המדינה.
גם ל7.10 הם קראו נקמה.
לא רואה הבדל בין שני סוגי הטרור האלה, להצית בית על יושביו, הם לא שונים מחמאסניקים.
את משוחדת לצד אחד ומתירה לו לעשות דברים שאין להם רשות בשום מקום.
לא כל מה שאסור הוא טרור
במלחמה תפקיד הנקמה הוא הרתעה. נקמה פירושה שהאויב יפסיד יותר ממה שהוא מוכן להפסיד. לא רוצה? אל תתקוף.
התיוג של הגבורה החלוצית כ"טרור יהודי" פירושה הזדהות עם האויב. אותו שחגג את השואה הקטנה של 7.10
שבהם הערבים העלילו שיהודים שרפו להם ובחקירה התברר שזה קצר/ערבי אחר...
ספציפית הנטספארק חוסם את הקישור ששמת, אבל בכל מקרה כזה, שמתברר בסוף כעלילת דם, יש כמה אידיוטים שימושיים שממהרים לגנות וממילא להדהד את העלילה. אז לפני שקופצים למסקנות וכותבים כותרות מהדהדות עם ארבעה סימני קריאה, כדאי:
1. להמתין למסקנות של חקירה מסודרת.
2. לקבל מידע ממקורות מהימנים ולא משונאי ההתיישבות (כנראה אם הנטספארק חוסם, המקור שהבאת מפוקפק גם ברמתו המוסרית).
לק"י
אלא רק "לכאורה" יהודים.
אז אין טעם להסיק מסקנות וישר ללכלך על עם ישראל (המשפט האחרון מחזק את דבריך).
מי שמאבק על הארץ, או חשד למאבק על הארץ, או תגובה לטרור ערבי, או חשד לתגובה לטרור ערבי גורם לו להרגיש "חילול השם', זה אדם שבכל מקרה לא מתעניין בתורה אלא במידה שהיא נוחה לו.
אבל אני לפחות מחזיק במיוחד מיריב לוין. (ולא אצביע לו)
יש שלושה אנשים בכנסת שאם ידברו אשתדל לשמוע-
אבי מעוז. יריב לוין. רה"מ בנימין נתניהו. (ושוב אני לא מצביע ליכוד ואין לי כוונה כזאת)
להבדיל הוא כמו נחשון שקפץ לים...
-הוא לא הכיר בנשיא העליון!
-העיף את היועמשית מהמשרד שלו.
-לא הפסיק לשגע את בג"ץ...
נכון זה צעדים הצהרתיים בעיקר אבל זה מאד חשוב במערכה הכוללת לתיקון מערכת המשפט. זה ייתן אומץ לכולם בסוף לפעול בעניין. זה, וגם זה שהם באמת הגזימו..
מצד אחד אני לא ממש אובייקטיבי, כי יצחק הוא חבר כ- 17 שנים. מצד שני, המחמאות והתשבחות שהוא מקבל מכל עבר על תפקודו כשר הנגב והגליל מוכיחות שגם מבעד למדד האוביקטיביות - זה באמת נכון.
מי שעוקב אחרי הועדה בראשותו מבין עד כמה האיש הוא תותח מקצועי שיודע להביא שינויים וחקיקה לקו סיום הוא גם יודע להתראיין בחוכמה רבה. אלמלא בחר לוין (איתו) בקו נוקשה בתחילת הרפורמה המשפטית, היום כבר היינו אחריה ובתוצאות מעולות. אני מקווה שילמדו מזה.
גם סמוטריץ' עושה עבודה טובה, כמו שרואים עם הצמיחה בכלכלה, ניהול התקציב, יהודה ושומרון, החלב, הייבוא האישי, סוגיות החטופים (הוא ידע גם להסכים מהר לעסקה הראשונה של החטופים והוכיח שהוא שוקל כל דבר ולא עובד לפי עקרונות קפואים). הבעיה שלו זה שהוא גרוע ביח"צ. יש ביחצנות שלו משהו מייגע, והוא לא מצליח לעטוף את עצמו במקצוענים בתחום.
מעבר לזה, כל שר מוצלח צריך כמה ח"כים שיעשו בכנסת את העבודה האפורה, בוועדות, בדיונים מתישים על הסתייגות זו או אחרת ולהפך, כל ח"כ שרוצה באמת להזיז דברים, צריך שהממשלה תרצה לתמוך.
כי יש לו פאות
סתם, ראיתי לא מזמן ראיון שלו עם יוסי רשק והוא מאוד הרשים אותי.לדבר הוא יודע, אין ספק.
אבל לא עקבתי ממש אחריו. אני סקרן מה הפעילות שלו היתה בכנסת.
לאחרונה נתנו לו להיות ראש ודעת חינוך אז מעניין מה הוא עושה עם זה.
לא שוכחת לו את מה שעשה עם הבתי חולים , אשתו והערביות
הוא איש אמיץ ואמיתי
דתי שגדל ביו"ש
מנצח טורקי שלכלך על ישראל
בתחרות בינלאומיות
כמה טיפות של אור בתוך גשם השנאה הבינלאומית
והוא מאוהב בעם היקר שלנו,
וגם בנתיים מנצח את כל מי שמתמודד מולו.
יחד עם זאת, זה ספורט אלים ודי שולי. זה לא ממש מעניין את רוב האנשים. זה כמובן תמיד נחמד שיש לך נציג טוב ואמיץ, אבל האירוע עצמו הוא משהו שולי..
בספורט יש כללים וחוקים
אם שופט רואה שמתאגרף לא מגיב ורק צד אחד משתתף בקרב ישר הוא יעצור
זה ספורט אלים. רוגבי זה קשוח, איגרוף זה אלים.
אני חוגגת חנוכה
אבל הוא לא גדל אצלי (אני לא שייכת לציבור הדתי שגדל ביו"ש)
גאה במי שמגשים את עצמו
מוכשר (וחתיך)
משיג השגים
בגילו הצעיר
מדלג מעל חסמים
ועל הדרך עושה קצת הסברה ישראלית
(לכן תמיד הצחיק אותי, שעשו משחק של נבחרת יון, נגד המתיוונים שלנו + כמה כושים נרכשים)
הרומאים הלכו לקולסיאום סתם בשביל אקשן זול)
מה שקורה כאן זה שהבחור הפך את עצמו לשגריר של ישראל: הוא עולה עם כיפה באופן קבוע, הוא מתעטף בדגל לפני הקרב ואחריו, בפאנלים מול קהל הוא מלהיב את הקהל בקריאות למען ישראל, הוא אומר בראיונות שההצלחה שלו היא מאלוהים, וכן הלאה.
אי אפשר לרדד את זה להתיוונות. גם אם לא אוהבים את הספורט האלים הזה. הסיטואציה היא הרבה יותר מורכבת.
העובדה שבשונה מהדוגמא שהבאתי, כאן חלציו מכוסים, לא משנה את המהות, שההישג כאן הוא הישג של גוף בלבד.
ראיון לתקשורת זרה
עטוף בדגל ישראל
כיפה
שרשרת מגן דוד
אומר 'עם ישראל חי'
מזכיר את חיילי צה"ל
זה גוף בלבד
או עוד משהו?
גם כיסח טורקי אנטישמי
וגם התראיין
לא אני לא יכולה
אני לא מעניינת
והאנגלית שלי ברצפה
לעומת זאת את אלו ששמו את חמאס השלטון שלהם, או אלו שהנציגים הנבחרים שלהם בבחירות דמוקרטיית הם מנסור עבאס שהעמותות שלו העבירו כספים לחמאס, אימן עודה שתומך בפגיעה של חמאס בחיילי צה"ל ואחמד טיבי יועצו ושותפו הקרוב של רב המרצחים עראפת שר"י - אני בהחלט חושב שצריך לכסאח ולגרש מכאן.
חמאס בלי תמיכה עולמית לא היה שווה כלום
הסברה ישראלית שווה זהב
והוא עושה את זה בכוחות עצמו
בכשרון רב
דוד לא חיפש לעשות דאווינים על מישהו. הוא לא חיפש לעלות על במות. כשהיה צריך להציל את ישראל ולמנוע את החילול ד' שבזה - הוא התנדב.
האם אתה פוסל גם כדורגל, כדורסל, שיט, הוקי, שחמט, האקטונים למיניהם, שני דגלים?! מה לגבי תחרות הפייטנים שהייתה לפני כמה שנים? זה גם רע? הרי כל אחד ניסה להציג לראווה וחיצוניות את קולו הערב ולהתעלות על אחרים בזכות היכולות הגופניות-גרוניות שלו.. אולי אתה מתנגד לכל תרבות פנאי, יכול להיות, אבל זה לא מצד ה"יווניות" אלא מצד הטהרנות.
וכמו שנאמר פה גם על ידי אחרים, בסופו של דבר הבחור עצמו הוא לא "יווני" כהגדרתך, וכפי שהודגם. הסיטואציה מורכבת.
תרבות רומי הרשעה.
ביוון לפחות עשו זאת בשביל שלימות הגוף.
הרומאים הלכו לקולסיאום סתם בשביל אקשן זול
מעבר לזה, אתה אידיוט, כרגיל.
לדבר איתך ולדבר עם האוסטרלי זה כמו ללמד כלב שוטה לא לרדוף אחרי אנשים.
כולנו זועמים – ובצדק – על הצביעות המחרידה של האו"ם ובית הדין בהאג.
הם לא אלה שביצעו את הטבח הנתעב בשבעה באוקטובר. אבל ברגע שהיינו במצב להתגונן, להשמיד את היכולת של הרוצחים לחזור על הזוועה הזו – הם קשרו לנו את הידיים באופן שיטתי.
המזל הגדול הוא שלא הקשבנו להם, והיה לנו את הנשיא טראמפ שעמד לצידנו.
בלי להשוות את עוצמת הזוועות, אבל באותו כיוון עקרוני של צביעות והגנה על אלימות:
כולנו זעמנו כשהקפלניסטים שברו שמשות על רכבים עם נשים וילדים בפנים, חסמו כבישים, הציתו אותם והטילו מצור על מספרה של שרה נתניהו.
גלי בהרב-מיארה אמנם לא עמדה שם בעצמה ולא זרקה אבנים – אבל היא סגרה על המשטרה שתיתן לכל האלימות הזו לעבור בלי הפרעה משמעותית.
וגם בג"ץ – הם לא מגעילים וחד-צדדיים באותה מידה כמו היועמ"שית, אבל הם כן סגרו על הממשלה שלא תוכל לפטר אותה, ובכך אפשרו להמשך המצב הזה.
אותו דפוס חוזר: מי שלא ביצע את האלימות בעצמו – אבל מנע מאיתנו את היכולת להגן על עצמנו מפניה – הופך לשותף מלא באחריות.
ה’ ילחם לכם
המתנחלים הצילו את מדינת ישראל – ובגדול.
בלעדיהם, מה שהתרחש בעוטף עזה ב-7 באוקטובר היה מתרחש גם – ואולי אפילו בקנה מידה גדול יותר – בעוטף יו"ש.
כן, יש דבר כזה שנקרא #עוטף_יו"ש.
רק שהתושבים שם (בירושלים, ראש העין, כפר סבא, מודיעין, בית שמש, גוש עציון, בנימין, ועוד עשרות יישובים מסביב) לא מודעים שהם "עוטף".
בדיוק כמו שהיה בעוטף עזה לפני הסכמי אוסלו וההתנתקות – אז אף אחד לא קרא לזה "עוטף", עד שהמציאות הכתיבה את השם בדם.
ההבדל העצום?
המתנחלים ונערי הגבעות – בזכות נוכחותם, עמידתם, התבססותם והרחבתם – יצרו חיץ אנושי, ביטחוני וטריטוריאלי שמונע (בינתיים) תרחיש דומה בגדה.
והמספרים מדברים בעד עצמם:
- בעוטף עזה (לפני 7 באוקטובר 2023) גרו כ-**62,000** תושבים (כיום כבר עלו ל-65,000+).
- בעוטף יו"ש – כלומר האזור שמסביב לקו התפר, כולל ירושלים רבתי (כ-1.25 מיליון תושבים במטרופולין), ראש העין (כ-77,000–84,000), כפר סבא (כ-100,000+), והיישובים היהודיים ביהודה ושומרון עצמם (כ-**541,000** יהודים נכון לינואר 2026, לפי נתוני עדכניים) – מדובר בסדר גודל של **פי 30–40** יותר אנשים מאשר בעוטף עזה.
בלי ההתיישבות הזו – בלי הנוכחות היהודית ההיא על ההרים, בלי החוות, המאחזים והיישובים – האזור היה חשוף הרבה יותר, כמו עוטף עזה לפני שהוקף בגדר (וגם אז זה לא עזר מספיק).
המתנחלים לא "כובשים" – הם **מגנים**.
הם לא "מפריעים לשלום" – הם מונעים טבח נוסף, הפעם בלב הארץ.
מי שרוצה להבין את זה – שיסתכל על המפה, על המספרים, ועל מה שקרה כשהסירו התיישבות (גוש קטיף).
מי שלא רוצה להבין – ימשיך לקרוא לזה "כיבוש".
אבל המציאות לא שואלת לדעה – היא פשוט נשמרת בזכותם.
קיבוצי עוטף יו"ש, שבמפה יהיו רק קיבוצי השמאל בלי שאר הערים והיישובים שמסביב.
אבל היום, גלי בהרב-מיארה – עם האמירה המפורסמת שלה (שהוקלטה והתפרסמה מחדש) כי "אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי, רעש והטרדה", וביישום המדיניות שנובע ממנה – מחזירה אותנו אחורה, לימים שבהם המחאה היחידה שנותרה אפשרית היא זו שגולשת לאלימות או להתפרעות, כי רק כזו "מורגשת" מספיק.
בפועל, תחת כהונתה כולל אישור (או אי-מניעה) של חסימות כבישים נרחבות, הפרות סדר חוזרות והתנהגות אלימה כלפי שוטרים במחאות מסוימות – ללא אכיפה משמעותית או העמדה לדין רחבה – בעוד שבמחאות נגד ההתנתקות ב-2005 דוכאו הפגנות דומות (ואף פחות אלימות) ביד קשה מאוד: מעצרים המוניים, כתבי אישום רבים ומאסרים ממושכים על חסימת כבישים בלבד.
הבג"ץ, שתומך בעמדה זו (בפסיקותיו העקביות שמגנות על חופש הביטוי גם במחיר הפרעה מסוימת לסדר הציבורי, ומגביל אכיפה רק במקרים של פגיעה קשה ומסרב בכל כוחו לפיטורי את היועמ"שית), הופך בכך לשותף פעיל לדבר עבירה: הוא מאפשר אכיפה בררנית שמעודדת אלימות מצד צד אחד פוליטי, תוך דיכוי צד שני – ובכך מחליש את עצם הרעיון הדמוקרטי שבבחירות יש אלטרנטיבה אמיתית לשפיכות דמים.
זה לא רק "מחיר של דמוקרטיה" – זה סיכון ממשי שהמחאה תהפוך לדרך היחידה האפקטיבית לשנות שלטון, ותחזיר אותנו למציאות של כוח גולמי במקום בחירות.
