איתן גיל תקוע באין בדמיונות ובקיטורים. בזמן מלחמה הבורסה עולה ועולה, המשק יציב, למרות כל הוצאות המלחמה הגרעון נמוך מהצפוי. ועדיין איתן גיל עם עין רעה, רק רע כל היום.

הדברים שהוא מציע כאן, נמצאים בסמכות *בלעדית* של בנק ישראל. אגב, בשונה מתחומים אחרים, בהם הפקידות כאן תפסה עצמאות שלא אמורה להיות לה, העובדה שהבנק המרכזי עצמאי מוסדרת בחוק וככה זה עובד ברוב מדינות העולם. סמוטריץ' יכול להציע להם, באותה מידה שאיתן גיל יכול להציע להם. בניגוד ליציבות הכלכלה ואיתניותה, שבמידה רבה תלויה במהלכי הממשלה, הנושא של הריביות - כלל לא בסמכותה.

עם אנשים שנוסעים ברכבת לעבודה בת"א שהתלוננו שקליטה נתקעת בין הרצליה לנתניה (ובין חדרה לחיפה).

סיפרתי שם שאולי שווה להם להזמין פיגועי ירי על הרכבת.  כי אם יהיו פיגועי ירי אז ישקיעו כסף לשפר את הקליטה כמו שעשו ביו"ש אחרי שהיו כמה פיגועים שאי אפשר היה להזעיק עזרה בגלל שלא הייתה קליטה....

אבל אין כבישים חדשים שחותכים את יו"ש למשבצות ריבועיות, שירסנו בהכרח את התפשטות האוייב הערבי מן הטעם שלא יתנו להם לבנות סמוך לכבישים.

סמוטריץ' יכול להביע דעה בעניין ריבית בנק ישראל מה שיחייב את הנגיד להגיב לכאן או לכאן. הורדת הריבית תרסן בהכרח את עליות המחירים, וזו מעיקרי עיסוקו של שר האוצר, אלא שהוא התאהב בשב ואל תעשה.

אין מי שעשה כמוהו, בכל שנות ההתיישבות, לא בהכרזות על אדמות מדינה=עתודות להתישבות, לא באישורי בניה בפועל, לא בפישוט ההליכים לבניה חדשה, לא בהסדרת התיישבות בכל הרמות, לא בשיפור תשתיות, לא בתפיסת שטחים ולא בהרס בניה ערבית משתלטת וכו' וכו', אבל הוא עושה את הדברים בסדר עדיפויות שנראה לו ולאנשיו (שכולם שנים על שנים שקועים בעשיה בהתיישבות) ולא לפי הדמיונות שלך, אז אתה מקשקש על 'התאהב בשב ואל תעשה'.

באוצר אני פחות מבין בפרטים, אבל העובדה שלמרות שאנחנו כמעט שנתיים במלחמה ולפני כן היתה שנה של כאוס ציבורי והכלכלה סה"כ יציבה וצומחת, הבורסה בעליות, השקל חזק, יש השקעות חדשות, הגרעון אמנם קיים, אבל נמוך משמעותית מהערכות המוקדמות, האינפלציה מתונה, אין מחסור לא במוצרי יסוד ולא במותרות - כל אלו מעידים שהכלכלה מנוהלת בתבונה ובאחריות.

זה שלך יש רעיון שלדעתך טוב (אבל כפי שהעירו כאן בשרשור יש לו גם חסרונות) וסמוטריץ' שהעניין בכלל לא בתחום אחריותו 'לא אמר לנגיד' (אגב, הוא לא אמר לך, לשנינו אין מושג מה הוא אמר או לא אמר לנגיד בשיחות בינהם), ממש לא אומר שהוא 'התאהב בשב ואל תעשה'.

אבל אין תכנית אב ואסטרטגיה לחסום את התפשטות האויב הערבי.

סמוטריץ' היה אמור לדרוש את תיק התחבורה, ולעשות שם חיל.

ועל הדרך לטפל בפופולריות שלו הגוססת.

זה ממש לא פלסטרים, זה שינוי רב מימדי ובכל הרמות שישפיע שנים קדימה, אפילו אם תהיה שוב ממשלה עוינת.

אבל באמת חבל על המילים שאנחנו משחיתים כאן. העובדות לא רלוונטיות אצלך. ליד המחלקה הענקית לחולי רל"בת, צריך להקים מחלקה קטנה לחולי רל"סת. אמנם קצת בעיה לצפות שאתה תחלוק חדר עם אלו (גם בפורום הזה) שמאמינים שיש מחסור בחיילים, רק כי סמוטריץ' עוד לא לחץ על כפתור הפלא לגיוס כל החרדים...

את ההצעה הזו. אם זו הצעה טובה נגיד בנק ישראל יהיה הראשון לחשוב עליה וכנראה שהדולר לבד לא מספיק בעת כזו

שר האנרגיה נגד בנק ישראל: בנק מנותק - פוגע בזוגות צעירים ונוטלי משכנתאות

י"ב בתמוז תשפ"ה / 8.07.25

שר האנרגיה אלי כהן מתח ביקורת חריפה על בנק ישראל בעקבות ההחלטה שלא להוריד את הריבית.

"בנק מנותק! בזמן שהשקל מתחזק והציפיות לאינפלציה יורדות, בנק ישראל מתעקש לא להוריד את הריבית. מי מרוויח אתם שואלים? רק הבנקים! מי משלם את המחיר? הזוגות הצעירים, נוטלי המשכנתאות והעסקים. הגיע הזמן שבנק ישראל יראה לנגד עיניו את האזרחים לא רק את רווחי הבנקים!", אמר כהן.

אם שר האנרגיה כשר כלכלי ראה צורך להתערב, מדוע שר האוצר האולטרא כלכלי עדיין ממלא פיו מים.

הרבה שאלות ותשובות אין.

נתניהו לח"כים בליכוד: הפסיקו להתערב ולהתבטא בעניין הנגיד | כלכליסט

אבל כולם מסכימים שבכלכלה הוא בהחלט מבין גדול

זה לא תלוי לא בראש הממשלה ולא בשר האוצר ועל פי חוק אין להם סמכות להתערב בזה.

זה לא כ"כ פשוט, כי אם יורידו את הריבית מחירי הדירות עלולים לעלות, מה שגם יפגע בזוגות צעירים- אלה שבלי דירה.

אם כי לא באופן ישיר.

מחירי הדירות הנמדדים לא יורדים בכלל. אבל זה נכון שהקבלנים מסבסדים ריבית ומשכנתא בכל מיני צורות עקומות.

השר לא יכול לשנות את המדיניות של הנגיד וזה נקבע כך בחוק בכוונת המחוקק שהנגיד יהיה עצמאי לחלוטין. (בניגוד לתפקידים אחרים שניכסו לעצמם את "עצמאותם"). 

שמח לעזור. 

הוא מפרק גם את הגוש עם גולקנוף, טסלר ופורוש שהבהירו שיצביעו נגד החוק?

(מישהו באמת מאמין שההחלטות מתקבלות אצל הרב לנדאו, שכל השנים היה מוקע מדגל התורה, עד שהיו צריכים רב מעל 90?)

המלחמות הפנימיות בין דגל התורה לאגודת ישראל הן בליבת חוק הגיוס. הבעיה היא שלכל מיני יפי נפש מהסוג של סופר יש אינטרסים פוליטיים כאלה ואחרים, בגינם הגענו עד הלום.

הציונות הדתית היתה צריכה להודיע שמכוח ההסכם הקואליציוני שהיא חתומה עליו, תמיכתה מובטחת אוטומטית לכל נוסח חוק גיוס יהיה טיבו אשר יהיה.

זה לא קרה, ולכן כולם יפסידו והצה"ד תהיה בראש המפסידים.

תענה לשאלה.

אם מוצדק לפרק את הגוש על זה, שיפרקו קודם כל את המפלגה שלהן. 

אם לא, אין הצדקה לצפות מח"כים שמלווים ילדים לחזית, שהבנות שלהן כבר שלוש שנים מתזזות כי הבעל לא בבית, להיות הגויים של שבת של גולדקנוף.

תענה על שאלה:

אופיר סופר חתם על הסכם קואליציוני, ובתמורה קיבל את תיק הקליטה, ואם לא היה חותם- היה צועק על אחמד טיבי מספסלי האופוזיציה.

זהו.

איש נקלה, בזוי, וגנב דעת כמו אדונו. 

זה יגמר לא טוב.

יש כאן תמונה מלאה, רחבה, ששני הצדגים מנסים להתעלם מחלק ממנה.

יש כאן שתי זוויות, וכל צד פוליטי בוחר (בצדק) לשרת את הזווית שלו.

מהכיוון החרדי:

ברור לי ולכולם, שבנט והליצנים שלו מושכים בחוטים, והם כנראה יוכלו להעביר חוק גיוס סבבה כי כשזה "אנשים אחרים" בגצ והיומשית והתקשורת וכולם שותקים והכל טוב. וכן, גם הקפלניסטים עם הדרגות (שהם השיגו על חשבון מוסרי נפש עם כיפות), פתאום כולם יהיו ממש בעד לימוד תוירע. - זה כמובן בהנחה (מאוד סבירה) שכלל המפלגות החרדיות יהיו לשון מאזניים בבחירות הבאות (כמו בכל בחירות).

השאלה היא אם זה הגיוני מהכיוון החרדי, לנטוש את הגוש ולהעביר לשמאל ואז לרקוד משמחה כשמפנים יישובים ועושים צרות למתנחלים ופיגועים לכולם (אחרי הכל, בני ברק חסינה מטילים כמו שאמר מי שאמר...). אני חושב שהם יהיו ממש טיפשים אם הם ינהגו ככה, אבל אני גם חושב שבראש שלהם זה מהלך הגיוני ומבריק. ואפרט:

לדעתי הם יהיו טיפשים, כי ברגע שהם יבהירו שניתן לסחור אותם בכסף, גם המניה שלהם תהיה זולה יותר ולטווח הארוך הם לא יגישו הרבה בזכות זה. וגם בגלל שבסופו של דבר יש גוש חרדי לא קטן שלא ימשיך לתמוך בהם, יש הרבה ימניים וממורמרים ומודרניים תןמכי גיוס ועוד ועוד - ברגע שתהיה תפנית הם יפסידו הרבה מאוד כוח (ואל תשכחו שכמו שיהדות התורה ושס פונות לבוחר החרדי, מפלגות נוספות גם יכולות לפנות אליו).

למה לדעתם הם גאוניים, כי הם באמת נמצאים בפלונטר שאין איך לצאת ממנו. וגם כי הם באמת חושבים שכיף וחשוב להשפיל את הציונות הדתית. הפוליטיקאים החרדיים ממש שמחים ומחכים לזה, אולי בגלל שנאה אבל בעיקר בגלל פחד מהקשר עם החרדלים, שתכלס הרבה יותר מעניינים ומוצלחים מהם.

מהכיוון הציוני-דתי:

עם כל הכבוד, גם לילד קטן או לא שפוי שעושה טרור, בסוף צריך לשים גבולות. הציבור נאנק, השטח בוער, משפחות קורסות כדי שישדרו בערב את "שבבניקים", שמראה במוחש מה חרדיים רבים עושים בזמן הזה (בעצם גם הם רואים שבבניקים). נכון שיש לומדי תורה, אבל לא בטוח שסה שונה בהרבה באחוזים ובאיכות מתוך החרדלים.

בסופו של דבר, יש כאן אפשרות להיות קצת חכם ומאוד מאוד לא צודק, ומובן שעל הגבול הזה יש וויכוח מסוים בתןך הציונות הדתית. על זה יושב הוויכוח, ולדעתי זה לגיטימי שתהיינה דעות ופעולות שונות.

בשולי הדברים, אני חושב שהחרדים מתנהגים בצורה הכי מחפירה ומטונפת שאפשר. הרי כולם יודעים שהבעיה היא לא הכנסת את אנשי הפרוגרס ובעיקר בגצ והיועמשית. והם שבקושי נקפו אצבע ברפורמה המשפטית, ובתחילת המלחמה עשו כל שטות אפשרית עם הנאומים של הרבנים שלהם, עכשיו מגיעים לנשוך את המקל שתכלס כל הזמן ניסה להגן עליהם.

אני מניח שלצד הרבה מאוד תרחישים, יש תרחיש חשוב מאוד - שהם ייתפסו ככפויי טובה ואופורטוניסטים, וככה יתייחסו אליהם מכל הזוויות הפוליטיות

מסכים עם כל מילה

ואני באמת חושב שאם היינו רואים מתחילת המלחמה את הציבור החרדי משנה כיוון, מעודד מיוזמתו ובתמיכה גלויה של המנהיגות הרבנית והפוליטית יוזמות לגיוס אלפי הבטלנים, שבמקרה הטוב עובדים בלבן (אם יש להם פטור) או בשחור (אם אין, או סתם כי למה...) ובמקרה המצוי יושבים על כל מיני ברזלים, למסגרות מותאמום לחרדים -

הציבור הרחב היה מסוגל לקבל שהאלפים שבאמת לומדים - ממשיכים לקבל דחיה.

ולהבהיר: אני באמת חושב שלמי שבאמת שוקד על תלמודו יומם ולילה, מפסיק רק לצורך אמיתי שלא יכול להיעשות על ידי אחרים - ראוי שהמדינה תאפשר לדחות גיוס, כל עוד שהוא שוקד על תלמודו וזכות למדינה לאפשר זאת. את החשבון ההלכתי, האם הוא מחוייב להתגייס למלחמת מצווה - נשאיר בינו לבין רבותיו.

המציאות בה כשהעם נלחם על חייו, הציבור החרדי מנותק לחלוטין ועצרות תפילה שפורסמו בריכוזים החרדיים בימים בהם היו מעל מאה חטופים וכל יום שלושה 'הותר לפירסום', עסקו 'במצב הקשה בגלל גזירת הגיוס' היא מציאות שהציבור לא מסוגל לסבול.

עברו שלוש וחצי שנים מאז חתימת ההסכם הקואליציוני. הצה"ד קיבלה את כל דרישותיה, מתוכם עשו הבטלנים עשרה אחוז, אבל לא שייך לכאן. 

גם בן גביר קיבל מה שרצה, ואילו החרדים שבסך הכל רצו חוק גיוס- קיבלו אצבע בעין...

אם מירי פרנקל ויולי אדלשטיין הסרוגים לא היתה תוקעים את החוק לפני שנתיים, במרחק ששה חודשים מהבחירות, נתניהו לא היה מתחיל להשלים עם אובדן השלטון.

אם היה מקשיב לחרדים ולא לסמוטריץ', את הבחירות הקרובות הוא היה לוקח בהליכה.

אבל השאלה החשובה היא מה ישעיהו אמר שם לחזקיה על הברית עם מצרים?

ממשיך את התפקיד של רבשקה

לגופם של דברים, יפה שאתה מודה, שאתה מהדהד את הטענות של אויבי ישראל ומחשיב את עצמך בצד של אלו עליהם נאמר שדבריהם נועדו "לחרף א-ל חי" והנביא ענה: "כה אמר ד' אל תירא מן הדברים אשר שמעת, אשר גידפו נערי מלך אשור אותי".

מדובר פה בכוכבים קטנים או בינוניים? כוכבי חמה או לא?

כולם יכולים להתפרש בצורה נקודתית לפי הקונטקסט שהם נאמרו (נדמה לי שחלקם לא נאמרו מעולם. לדוגמה המילים "חמאס הוא נכס" מצוטטות הרבה אבל לא זכור לי שראיתי תמליל מדויק של המקור שלהם).

למה, למען השם, כדי לטעון טענה צריך להוציא דברים מהקשרם? ולמה בכלל כל הטענות הן לגופו של אדם/קבוצה ולא שאלות פרגמטיות - "מה אני רוצה והאם ואיך אני משיג את זה?"

ועושה זאת במודע ובאופן קבוע, במסגרת מאמציו ליצור דה-הומניזציה למוסרי הנפש על ישוב הארץ וליצור דה-מורליזציה במלחמה בכלל.

תעקוב אחרי הניק הזה בכ.א. שלו בניק הזה ובכל הקודמים שנחסמו ולא יהיה לך ספק בכלל שזה מה שהוא עושה.

נ.ב.

אני לא באמת חושב שהוא בוט אירני. מי שהאירנים משקיעים בו לא כל כך שקוף. הוא לא בכמת 'מרגל אירני', הוא כן אוחז בהחלט במסורת 'המרגלים' מהתורה, יורד מהארץ, נמושה, שאת התסכולים שלו מחייו האישיים - פורק על מוסרי הנפש על ישוב הארץ.

בס"ד

האם יש אפשרות לעמוד על ההבדל מדוע החוק של רוטמן הוא חוק נצרך וייושם לבין החוק של לימור סון הר מלך שהוא "רק הצהרה"? (רוב זה הבדל יפה, אבל לא שייך להבדלים).

בסוף בסוף שניהם עובדים על אותו עיקרון חשוב שקובע דבר אחד: מחבל יצא מהכלא במצב אחד בלבד - מת. או כי הוטל עליו עונש מוות למחבלים, או כי הוא מת כדרכו של אדם.

מה שמילינובסקי ורוטמן עשו, זה לא חוק שקובע שהמחבלים יוצאו להורג (כי אז היתה טענה על חוק רטרו-אקטיבי), אלא החוק שלהם מסדר את הפרוצדרות, כך שהמחבלים באמת יוצאו להורג בטווח זמן סביר יחסית.

ואני לא מזלזל בחשיבות של החוק הזה לרגע. השאלה שלי היא מה ההבדל פרקטית בינו לבין החוק של סון-הר מלך שבנוגע אליו נכתב "רק הצהרה"?

הסיבה שזה לא נעשה עד היום, אינה שלא היה חוק, אלא שהפרוצדורה כל כך מסובכת ודורשת מהמערכת הרבה רצון והרבה מאוד משאבים שאם אכן יושקעו - יתקעו את המערכת לשנים. אם בעוד עשר שנים נראה מחבל אחד מוצא להורג בעקבות החוק הזה - זה יהיה מפתיע ומעיד על התגייסות מופלאה של כל המערכת ואם המערכת תתגייס לזה - לא צריך עוד חוק.

בס"ד

ולעניין -

בהחחט לא היה רצון מצד המערכת להשתמש בחוק הזה למרות שהוא היה חלק מחוקי הענושין (בבתי המשפט הצבאיים). מה שהחוק החדש עשה זה בדיוק מה שאתה אומר - הסדיר אותו בכל מיני מובנים כדי שבתי המשפט, הצבאיים והרגילים, יהיו חייבים להשתמש בו, וגם אם לא - אין יותר שחרורים מוקדמים ומחבל יוצא אך מת מהכלא. בדיוק כמו בחוק של מילינובסקי ורוטמן.

בקיצור, אם מדברים על פרוצדורה (סליחה, כבל) אז בוודאי שהחוק של סון הר מלך עוסק גם בזה.

בכל מקרה, אני מאוד מקווה שלא נראה גם בעוד עשרים שנה את החוק יוצא אל הפועל, והמציאות כמו בחודשים האחרונים שאין פיגועים רצחניים תימשך עוד זמן רב (החוק לא חל רטרואקטיבית(. אבל בהנחה שכנראה לצערנו זה כן יקרה אז ממש לא מדובר בעשר שנים.

מצד שני, רק שלשום הורשע המחבל שרצח לפני שש שנים את עמית בן יגאל הי"ד בכפר יעבד. אבל זה לא קשור לחוק, אלא לסחבת המשפטית שנהוגה לצערנו במדינת ישראל.

שלא יתלונן אח"כ כשמהפכת ההתיישבות תיעצר, כשימונו לעליון שופטים אולטרא-אקטביסטים, כשבני גנץ יחזור לסיכומים עם אבו מאזן על אי כניסה לערים ויקומו מחדש גדודי גוב האריות, כשבנט יאשר הכנסת עשרות אלפי מרגלים מעזה נגד המלצת גופי הביטחון, כשלפיד ימסור שטחים ריבוניים ללבנון, כשאייזנקוט יוותר על כל הישגי המלחמה, כשנטיעות בנגב יעצרו בגלל מועצת השורא, כששר הבריאות יעסוק בעיקר בניתוחי המרה ויבריז מקבינט רפואי בשיאה של מגיפה כדי לעלות לרגל לרב מרצחים כל שהוא.
 

פייגלין מעל שלושים שנה בפוליטיקה, ניסה מכל הכיוונים. יש לו רעיונות מעניינים, חלקם נכונים יותר וחלקם נכונים פחות - אבל בביצוע, המקסימום שהצליח זה לחסום כבישים, מעבר לזה 0 הצלחות. 

שלא להזכיר את הנזק שתעשה ליגליזציה של סמים לחלק מבני הנוער

הגעתי בעבר לכנס בחירות שלו והוא הצליח לשכנע אותי למה להצביע לו  --- זה הדבר הכי מטומטם שאעשה בחיים שלי.

היכולת המרשימה להציג שאין אמת אחרת חוץ מהאמת שלו, והבכי כאילו כולם רק פועלים נגדו לסקל אותו (כי הם מ-פ-ח-ד-י-ם, כמובן) שכנעו אותי להתרחק ממנו.

או שינסה את כשרונו מחוץ לפוליטיקה, או שיבין שהוא לא יכול לנהל פוליטיקה עם החלומות שלו

שבו מאשימים אותו בהסתה, כי חמש שנים קודם אמר "מי ששורף את השדות של בארי - ברגע שיוכל ישרוף גם את התינוקות של בארי".

ממילא נוצר בינהם חיבור.

לעניות דעתי, למרות שיש בינהם פער בתפיסה הכלכלית - אצל שניהם לא זו עיקר המשנה.

לפייגלין היתה אפיזודה סביב זהות, בה הוא דיבר בעיקר על כלכלה ומריחואנה, בנסיון לצאת מהמסגרת הדתית לאומית - לא הלך לו. ברגע האחרון הוא חזר לדבר על המהלך האמוני שלו ונכשל - כי אף צד לא קנה את זה. הליברלים לא השתכנעו שהפאנט באמת השתנה והציבור האמוני לא השתכנע שהליצנים ואנטי-דתיים שהכניס לרשימה, באמת מזדהים עם החזון האמוני.

לכן טובת עם ישראל, ששניהם ישארו בתחום הפובלציסטי, האקדמאי והתורני, יכתבו את הרעיונות שלהם, ידברו עליהם יחנכו לידע הסטורי/מדיני, להבין מי זה עם ישראל ומה תפקידו ומי הוא האויב הערבי/מוסלמי ודרכי הפעולה הרצחניים שלו כבר אלף ארבע מאות שנה.

את העשיה הפוליטית עדיף שישאירו לאנשים שמראים הצלחה בשדה הפוליטי.

סתם מעניין על סמך מה אתה אומר שמיכאל בן ארי סוציאליסט.

שכשלו פוליטית לאורך שנים?

נ.ב.

אני לא אמרתי שבן ארי סוציאליסט, @משה אמר. האמת ששמעתי אותו מדבר בסגנון סוציאליסטי אפילו יחסית קיצוני, אבל איני בטוח שזאת משנה סוציאליסטית סדורה ולא יותר רצון לעזור לאנשים, בלי לקחת בחשבון את המשמעות הציבורית של עזרה בלתי מרוסנת על חשבון הציבור.

גם למדתי אצלו פעם.

היהודי הוא דב חנין על סטרואידים. זה כמובן לא אומר שום דבר על עמדותיו בתחומי ידע אחרים ועל הספרים שלו ועל כך ש"חזה" את השביעי באוקטובר. זה פשוט נקודה שצריך להזכיר  כל פעם מחדש שעוסקים בו בדרך לקריירה פוליטית.

אגב, הוא גם הצביע 1-1 יחד עם המפלגות החרדיות כמעט בכל נושא. דרך שבן גביר בגדול די המשיך. אני משער שזה בגלל חסידות חב"ד שהצביעה לו במספרים גבוהים.

(חוץ מהגיוס כמובן, אבל גם שם - כפייה לא תעזור)

(גם אני למדתי אצלו, למדתי ממנו המון ועדיין - בין בנושאים שאני מסכים עליהם ובין בנושאים שלא - איני חושב שהכובע הפוליטי, הוא הכובע שדרכו מתאים לו להשפיע. נראה לי שדרך האקדמיה והפרסום השונים לציבור, הוא משפיע הרבה יותר.

של התחום הכלכלי - תקציבים וקצבאות

פייגלין הביא לבדו מעל 100 אלף קולות(למרות המלחמה העיקשת נגדו מימין ומשמאל יחד), כמעט כמו מה שבנט ושקד קבלו יחד באותן בחירות.

כשהתמודד מול ביבי בליכןד, קיבל מעל 30% (בערך כמו מה שקיבל סער), נכון שבשונה משאר הפוליטיקאים הוא חושב על אידאולוגיה לפני כיסאולוגיה,לכן העדיף לוותר על תפקיד השר לענייני כלום מטעם הליכוד, כדי לקדם אידאולוגיה, בעז"ה הוא עוד יצליח.

בכל מקרה,אין מישהו אחר שמציע מהפכה מרעננת כמותו או בכלל בכיוון.

בכל מקרה 2, גם בגין ניסה 8 פעמים להתמודד ונחשב כמוקיון כל הזמן עד שהצליח, גם לבן גביר לקחו כמה וכמה מערכות בחירות עד שהצליח.

אחרי בחירות פייגלין-בנט, כשביבי הבין שחסרים לו בדיוק שני המנדטים המושמצים של כהנא. לפני כן, זה לא היה . ביבי אפילו שילם לבית היהודי דאז בח"כ על חשבון הליכוד שהתמודד אצלו בגלל מצביעים שנרתעו מעוצמה יהודית.

אחר כך קרו עוד כמה פלאים. כן.

ואז מישהו אחר לקח את הרעיונות שהביא לבמה וקידם אותם.

הכי מוכר היה בנט והממשלה שלו שקידמה הרבה דברים ממש מהספרים של פייגלין (שכמובן לא המציא אותם, זה תאוריות מוכרות לפחות 100 שנה).

מסוגלות לתעדף נושאים אידיאולוגיים עקרוניים שעליהם עובדים, וגם הם - בתוך המסגרת שחבריך לקואליציה מסוגלים לקבל, תוך 'תשלום' לחברי הקואליציה, בתמיכה בדברים שחשובים להם, גם אם מבחינתך הם פחות קריטיים.

פיגלין ובן ארי, היו ח"כים כנסת אחת וחוץ מנאומים - השאירו 0 עגול של הישגים מהקדנציה. בן ארי (ואלדד) לא רצו בכלל להכנס לקואליציה (ובמידה רבה על זה האיחוד הלאומי דאז, התפרק), למרות שכך יכלו להשפיע על תחומים נרחבים. פיגלין, 'עשה שבת לעצמו', תוך צפצוף מוחלט על הסיעה והקואליציה, מה שהביא לדחיקתו מהליכוד.

ממילא, גם אם הם יכנסו לכנסת (ספוילר: לא יקרה), הם יהיו חסרי תועלת מעשית ורק יגרמו לעצירת המהפכים המהותיים שחברי הציונות הדתית ועוצמה יהודית הובילו בקדנציה הנוכחית.

יש חשיבות רבה לאנשים שצועקים את האמת המוחלטת. כפי שציינתי מהר' ד"ר בן ארי למדתי הרבה וגם ממאמרים וראיונות של פייגלין החכמתי - זה לא אומר שהם צריכים להיות בעשיה הפוליטית.

אנחנו הכרנו היטב, את זה שמתנגד לברית מילה, את הליצן שהתפרסם כשעשה צחוק מהתורה וכו'. אלו האנשים שפייגלין הביא. 
 

החוצה ניסה לשכנע (והרשימה די הוכיחה זאת)  שהמטרה היחידה היא לגליזציה ואפילו הכריז שיתמוך בראשון שמתחייב ללגליזציה. אגב גם זה היה שינוי מהמשפט המלוגמני ש"מפלגת זהות (כלומר: אני, משה פייגלין) תמליץ לנשיא רק על העומד בראשה (כלומר על משה פייגלין שמדבר על עצמו פעמיים במשפט בלשון נסתר)".

פנימה ניסה לשכנע שהוא וכל חברי הרשימה (כולל זה שמתנגד לברית מילה) בכלל מחוייבים לחזון האמוני ולבית המקדש.

ישרפו כמה אלפי קולות, וחסל. זה כמו שזליכה יתאחד עם עינת וילף.

* ממשלת ימין (לא אידיאלית ובכל זאת), שממשיכה ביתר שאת את הדברים החשובים שנעשו בקדנציה הזאת ומוסיפה עוד ועוד אחרי שיסורו הטענות (המעוותות ובכל זאת) על 'לא על זה היו הבחירות'.

לבין:

*ממשלת שמאל שתחזיר אחורה את כל הדברים הטובים שנעשו ותהיה תלויה במועצת השורה.

ליברמן הפתיע בתןר שר אוצר וכך גם עודד פורר. סמוטריץ' גילה לנו שבהסכם הקואליציוני הליכוד כפה ביטול הכפורמות הנפלאות במועצות החקלאיות. עד רמה של חבר כנסת שממש נבחר כדי לעזור למונופול הביצים.

בימין מתפצלים.

נראה שבציונות הדתית לבדה ירוצו בששה ראשים.

זאת הבעיה, ולא מונופול הביצים.

דדי שמחי שמשווק את עצמו כאיש ימין הכריז על רשימה שתתמודד בבחירות הקרובות.

היועץ הפוליטי שלו הוא מיודענו איש השמאל הקיצוני אלדד יניב. מן הסתם יעץ לו לשרוף כמה אלפי קולות שיכול שיגרעו מנדט קריטי בימין.

לגבי בנט- אתה צודק ב- 100%

אני פשוט מציג את זה בצורה יותר רחבה. בעיניי לפחות.

כוחות שמנוגדים לחלוטין לתפיסה הכלכלית ההיסטורית, של התנועה הרוויזיוניסטית ומפלגת החירות שהחליפה אותה.

איך אמר עמית סגל, המשפט שנשמע היום טבעי: "נציגי הוועדים בליכוד",

היה נשמע לפני כמה עשרות שנים אמין בערך כמו: "נצגי מרצ בוועד רבני יש"ע".

בסיבוב הקודם הוא תמך באיילת שקד ואחר כך הסיר את תמיכתו.

מצד שני הוא צודק, אם כל זב חוטם מומרץ להתמודד לכנסת ולשרוף כמה מאות קולות, אז למה הם כן, והוא לא.

אילו היה נדרש להפקיד ערבות בסך 5 מיליון ש"ח שיחולטו אם לא יעבור את אחוז החסימה, סביר להניח שלא היה מתמודד, וכמוהו עוד 5-6 ליצנים פוליטיים מסוגו. 

בפוליטיקה הוא לא משהו

אז הרבה אנשים יכולים להיות חברי כנסת או שרים טובים מהם

עוד לא נתקלתי במישהו בפוליטיקה שיודע להסתדר עם השונה

אם היה מישהו משמעותי כזה

לא היינו במצב כזה מפולג 

סובלים מפיצולי כוחות פוליטיים.  

כאשר אנשים צריכים את הדיוק בחיבור לרב שמתאים להם, לפוסק שמתאים להם, אני לא רואה מצב שהם יכולים, פסיכולוגית, להתפשר ולא לדייק בהזדהות מול הפוליטיקאי, המנהיג, אחרי האדם שרץ לראשות מפלגה, שהכי מתאים לו.  

רבים מהציבור הזה האידאולוגי גם מפגינים לדעתי חוסר מחשבה אישי ונצמדים לקו הפוליטי שהרב שלהם, שהמגזר שלהם, הולך אחריו.  

רוב מי שלא טוב במקצוע הזה, לא שורד וחוזר למקצוע המקורי שלו. לעיתים עם שדרוג לא מבוטל בכלל (איילת שקד).

שיכנס כח"כ פשוט ויעבור את המסלול חסר הזוהר (אם אינך טלי גוטליב...) של 'ח"כ פשוט', שאשכרה יושב שעות בדיוני וועדות על תתי סעיפים של הצעות חוק ועל פרטי פרטים של העברות תקציביות. ככה לומדים מקצוע, בלי לקפוץ בראש ולגרום הרבה נזק מפשלות.

יוכיח שהוא יעיל - בקדנציה השניה או השלישית יתקדם ליו"ר וועדה או סגן שר. יתמיד בהישגים משמעותיים, יתקדם עוד.