נגמר לא שומעת יותר שירים שלכם
מנותקים
נגמר לא שומעת יותר שירים שלכם
מנותקים
אז זה אומר שהשירים שלהם די ישנים
את עדיין שומעת שירים כאלה ישנים או שירי ילדים??
אבל מה את מתפלאת זה ידוע שעם הגיל מי שלא לומד תורה או מקיף את עצמו ברוחניות נהיה טיפש/ משוגע
היום רוב הזמרים המובילים בז'אנר הישראלי הם זמרים עם ראש אחר לגמרי. עמדי, גושן, ריבו, בן ארי, דדון, רייכל, דנינו, עקיבא, חביב.
עבר שינוי רציני. היום הזמרים המובילים בו הם לא אנשי שמאל כמו שהיה בעבר.
הז'אנר המזרחי תמיד היה לאומי ומסורתי.
בואו לא נשמע את "כלים שלובים", את "את תלכי בשדה" או את "זה הגשם" כי אנחנו לא אוהבים את הזמר או הזמרת.
חכם מאוד.
אם מישהו לא שומע שירים כי הם "ישנים" - כאילו אמנות מתיישנת - או כי הם לא מתאימים אידיאולוגית, תיאולוגית או פילוסופית, אז מה זה משנה אם הזמר או הזמרת חתמו אי פעם על מכתב כזה או אחר?
מה, לשמוע שיר של נורית גלרון זה להסכים עם כל טענה, רעיון או מכתב של נורית גלרון?
באמת?
מבטיח לך שאת זו שתצאי כאן הטרול.
גם עכשיו טענתך נשמעת אבסורד.
אבל יפה לך לנטוש ככה את הדוקטרינה היהודית: אברהם היה מעבר אחד וכל העולם מהעבר השני, את מי אנחנו מעלים על נס?
בזמן שאנשים נלחמים עלינו נפצעים כל יום בשיקום ..
והם קוראים להם פושעים
זה רמות כפיות טובה וצביעות ברמות הגבוהות ביותר
יש הבדל בין דעה שמאלנית
לבין מה שהם חתמו עליו שישראל מבצעת פשעי מלחמה ודי לא עוד?
תגידו אתם רצינים? כמה קל לדבר מרחוק
זה מרתיח אותי ברמות אני באמת אוהבת ומקבלת את כולם .
אבל מפה ועד להגיד עליהם פושעים
גועל
זה חלש.
יורה מהמותן - בייחוד האשמות חמורות וביריוניות מאוד - וכנראה איכשהו אמורים להסכים איתך, רק כי.
אנשים מתו בשבילך זה נשמע קיצוני אבל זה לגמרי נכון , כל חייל שבעזה הוא שם כדי שאתה ואני והם נוכל להיות פה.
ואתה מוכן לשמוע אמנים שחתמו על עצומה שעושה נזק אדיר לישראל זה מעבר לדעה זה לעשות פעולה שאין לה תיקון ששם הם קוראים להם פושעים ( בלשון עדינה)
אפילו יאיר לפיד נגד העצומה הזו שהוא בעצמו לא ימני
הצהרת קהילת התרבות: עוצרים את הזוועה בעזה
אנו אנשי ונשות תרבות ואמנות בישראל, מוצאים את עצמנו כנגד רצוננו וערכינו, שותפים כאזרחי ישראל לאחריות לאירועים המחרידים ברצועת עזה ובפרט הרג ילדים ובלתי מעורבים, הרעבה, גירוש אוכלוסייה והחרבה חסרת תוחלת של ערי עזה.
אנו קוראים לכל מי ששותף לקביעת מדיניות זו והוצאתה לפועל – חידלו!
אל תיתנו הוראות בלתי חוקיות ואל תצייתו להן!
אל תבצעו חס וחלילה פשעי מלחמה!
אל תזנחו את עקרונות המוסר האנושי וערכי היהדות!
עוצרים את המלחמה. משחררים את החטופים.
אז זהו, הם מוחרמים?
אם תקלל ותירק על כל מי שמסביבך, אף־אחד לא ירצה לשחק איתך.
זה נכון גם בשלב הגן, בית הספר, וגם בחיים המבוגרים.
אם תבקש יפה סליחה, תסביר את טעותך, אז אולי יחזרו לשחק איתך.
אלה כישורים חברתיים שרוכשים בערך בגיל 4 או 5 נראה לי ותקפים למשך כל החיים.
וברשותך השתמשתי בדוגמא שלך.
לבין המוזיקה שלהם.
אם הם לא היו מוזיקאים אלא צבעים, לא הייתי מזמין אותם לצבוע לי את הבית?
אם הם לא היו מוזיקאים אלא נהגי אוטובוס, לא הייתי עולה על האוטובוס שלהם?
אם הם לא היו מוזיקאים אלא קצבים, לא הייתי מבקש מהם לנקנק לי נקניק?
אם הם לא היו מוזיקאים אלא וטרינרים, לא הייתי מגיע אליהם כשהכלב שלי חולה?
אם הם לא היו מוזיקאים אלא מאבטחים בקניון, לא הייתי פותח מולם את התיק?
לא אכפת לי ככ מה הדעה של בנאדם. כלומר כן, אבל זה לא רלוונטי.
אדם שבפומביות כזו מצהיר שאלו הדעות שלו, וחותם על זה- לא ראוי לפרנס אותו, או לתמוך בו בצורה כזו או אחרת.
בין מישהו שחייב לך לבין מישהו שלא
ערבי לא חייב לך .. ישראלי יהודי שאתה נלחם עליו והוא קורא לך פושע .
זה כפויות טובה ברמות גבוהות וזה לירוק לצלחת שאכלת ממנה
איך אפשר לא להיגעל מהאנשים האלה ולהצליח לשמוע את המוזיקה שלהם.
אני בטוח שאף אחד לא היה הולך לקצב שפגע בקרובת משפחה שלו לדוג'.
תקרא מה כתב חתול זמני.
אין לי בעיה ללמוד דברים חדשים אפילו מהאויב שלי, יש טכניקות לוחמה ואפילו טכניקות רפואה שלמדנו מהנאצים.
אבל מאז ששמעתי את העלילות דם של קולפליי, אני לא מסוגל לשמוע אותם. זה אני.
אני לא הייתי אוכל בבית רפה שרואה בתומכי רפורמה כמוני אנשים ירודים (ראה ערך קפה נינה בתל אביב עם נטלי דדון ודניאלה גלבוע) ואני גם לא מסוגל כמו קולפליי לשמוע זמרים שרואים בי והמון חברים קרובי משפחה, כולל אח גדול שלי רוצחים, כאשר אנחנו נלחמים על הבית.
ההתיחסות הציבורית (לא אומר שהיא מוצדקת) היא שדעתם נחשבת יותר משום מה.
שאתה טוען שלאה גולדברג (שמתה ב1970) חתמה על העצומה משבוע שעבר.
תקשיב נשמה, אתה חייב לארגן לנו שם גם חתימה של רבי יהודה הלוי ואסן גבירול, זה יקצר לנו את הקינות בחצי!!
דובר כמובן בביצוע של חווה אלברשטיין, שזה מה שמתנגן די אוטומטית למקרא המילים. לעצם העניין, אגב, יש גם בעיניי קצת הבדל בין חווה אלברשטיין שהשקיעה כל עצמה בגרסתה ל"חד גדיא" והבהירה לאורך שנים היטב למה היא מתכוונת, לבין גידי גוב אפילו בביצוע שלו ל"זמר לספינה", שהוא יותר טכני מאידיאולוגי ואידיאליסטי. אז בסדר, קח את "לונדון" שחיבר חנוך לוין - והלך לעולמו הרבה לפני העצומה הנוכחית - ומקווה שזה יספק אותך, אלא אם נשמע לך שבתקופה הנוכחית הוא היה שולח מכתב חיזוק להקראה בקבינט מפי בן גביר.
תחפש ביצועים אחרים לשיר הזה.
חווה אלברשטיין בהחלט זמרת גדולה (הרבה פחות מאום כולתום, אבל עדיין מצוינת בנישה שלה). אבל השיר טוב יותר מהביצוע, תסדר לעצמך ביצוע אחר, נתמודד
אתה תוותר על התמודדויות בחיים כי למה שיהיה קשה
יש פה זמרים מלפני 40 שנה שביצעו שירים שנכתבו לפני 80 שנה ע"י משוררים אחרים לגמרי.
איך להתייחס לזה? מה המשורר אשם בבגידה של הזמר?
מצד שני, די בטוח יש קאוורים לשיר, אז באמת אין בעיה עם השיר עצמו, וגם לא בשמיעה שלו ללא הזמר הסורר.
כך שנשאר להניח שאם אמנים שנשכחו תומכים באויב בשביל שנזכור אותם, אמנים שמתו היו מוכנים ללכת עוד יותר רחוק.
כתבתי בהודעה נפרדת בשרשור הזה:
מחרימים לטווח הקצר כהבעת שאט נפש וזעם. אנחנו לא חושבים שהם לא זמרים מצוינים, אנחנו פשוט מחרימים את מי שפועל נגדינו כעת גם אם הוא זמר מצוין. אז אם המחיר הוא לא לשמוע שיר לפני 50 שנה, או לשמוע קאוור, נשלם את המחיר הנוראי הזה, ונחיה (כי אם נקשיב לדעתם של הזמרים האלנ, לא בטוח שנחיה..)
אני לא מוכנה לתת כסף לאנשים שפועלים לפגוע במדינה מבחינה בטחונית ותדמיתית.
(רק שהטעם המוזיקאלי שלי כל כך דל שאפילו בלי לבדוק אני די בטוחה שמעולם לא שמעתי את השירים שלהם).
כמו שאני לא אקנה חטיף של חברה שחוגגת "סוגים של משפחות" (ובחו"ל הפרסמות שלהם אפילו יותר מפורשות).
לא אכפת לי מהדעות של מוכרי מוצרים ושירותים עד שהם מנסים שיהיה לי אכפת, ומפרסמים אותן בהקשר למוצר שלהם. האומנים האלו חתמו בתור אומנים. הם הפכו את השירים שלהם לפלטפורמה לקידום הדעות שלהם, ולכן הגיוני לשפוט את השירים שלהם בהקשר הזה.
ובכל זאת, אני לא חושב שזו הדרך שתצליח בטווח הארוך.
אגב, בכיוון שאתה מציע אני מכיר כאלה שלא מוכנים לתרום למי שלא מתגייס, כי זה פוגע בלכידות החברתית שלנו.
וגם זה לא נראה לי הדרך שתצליח בטווח הארוך.
מותר לנו לצדוק כמו שמותר להם לטעות.
גם חרם על יוש וגם קריאה לעצירת המלחמה פוגעות בלכידות העם.
חרם על הקוראים לעצור פשעי מלחמה לדבריהם, *הוא התגובה* לפגיעה בלכידות החברתית שלנו, ולכן הוא גם הרבה יותר אפקטיבי.
לפי השקפתם עולמם הכיבוש ביו"ש הוא עוול מוסרי. למה שהם יממנו עוול מוסרי?
ההבדל הוא שהם טועים, כי [הכנס כאן את כל הסיבות בעד ריבונות ביו"ש, נחסוך לכל הקוראים את הזמן]
הם עושים מעשה שלפי תפיסת העולם שלהם הוא עקבי לחלוטין.
האמנים האלו משקרים ביודעין או לפחות מציגים דברים כעובדות בלי שהם בדקו אותם בכלל.
עובדה שגם בשמאל יצאו נגדם.
האם אסור לאדם לא לקנות? האם הוא מחויב לקנות?
מי שיורק לי בפרצוף, ככל שיש לי ברירה, אני מעדיף שלא לקנות ממנו, בדיוק כמו שאני לא קונה ממסעדה שנותנת לי שירות גרוע, אלא מכזאת שנותנת לי שירות טוב ומוצאת חן בעיניי, קוראים לזה שוק חופשי
אני לא חושב שיש כזה דבר "להימנע אקטיבית", זה אוקסימורון.
אם הם בוכים שהחרמות פוגעות להם בחופש הביטוי, אז לא, לעצור אותם ולשים אותם בכלא זה לפגוע להם בחופש הביטוי. אחרת, אלה פשוט השלכות טבעיות של לקוחות שקמים והולכים.
גם ברמת עיריות שמבטלות התקשרויות, בתור ראש עיר (או מנהל אגף תרבות, שכפוף לו), יש לי אחריות שלתושבים שלי יהיה נחמד, לכן אני לא אבזבז את כספם היקר על מופעים של אומנים שהם בכלל לא מעוניינים בהם (או שאני, כנציג הנבחר של הציבור, לא מעוניין בהם), וגם ברמה הממשלתית אפשר לומר אותו דבר
הם לקחו את העוצמה שלהם בתור אומנים כדי לעשות נזק לאותם חיילים שבזכותם אנחנו פה.
אז מנגד בטח שאני אקח להם את העוצמה שלהם בחזרה.
שאני שומע את ברונו מארס טיילור סוויפט מארון 5 וואן דיירקשן, במקום לשמוע שירי פלמח מיושנים.
היום אפשר לראות מי תומך בישראל או לא מתערב, או מי לוקח חלק בקמפיין חמאס (כך טען גנרל ואיש שמאל מובהק, האלוף ניצן אלון)
כבר אמרו חז"ל (יבמות קג: ) כל טובתם של רשעים, רעה היא אצל הצדיקים
ופירש רש"י
רעה היא - ששונאים הרשעים וקצה נפש צדיק בהנאתן הלכך לאו הנאה היא.
מעבר לכך שרוצים שישתכחו מפי הבריות ולא תהיה להם השפעה 🙏
שלא מקובלת עלי, הם עברו קו אדום. הם האשימו ברצח את מי שמגן עליהם ועלינו. הם האשימו אותם בעשיית מעשי זוועה. מכוער ורע. כמה נמוך אפשר לרדת?
לא רוצה לשמוע את האומנות והתרבות שלהם, עד שלא יבקשו סליחה מחיילינו.
גם להבעת עמדה יש גבול. זכותם לחשוב מה שבא להם, אבל כשיש החלטה איך פועלים מול טרור (בהנחה, כמובן, שהם לא תומכים ברצח ואונס), אז החליטו איך פועלים. הם חושבים שהיה צריך לפעול אחרת.
אבל מאז שהתקבלה החלטה, הם לא יכולים לירות בנגמש. כל אמירה שלהם מזיקה לחיילים שמקיזים דם למען ביטחונם. אם זה לא היה תוך כדי מלחמה, או שהם היו מוסמכים ומסוגלים להציע הצעה אופרטיבית אחרת והם היו באמת פועלים למענה, או לחלופין שהם הביעו דעה והשתיקו אותם - אזאולי יש זכות ללכת מהצד ולהתנגד. אבל בדמוקרטיה אנחנו יודעים מי מקבל החלטות, ואלו ההחלטות, ותשתקו ואל תעשו דה לגיטימציה לחיילים מוסרי נפש
אמן בעל פה וזה לא כתוב במגילת סוטה.
אפשר לכתוב אמן על ברכה שכותבים אבל לא הבנתי למה לכתוב הרבה אמנים על עצומה.
גם יש בזה חשש שבועה.
ארץ השוקולד
הרמוניהעצומת השלוש פנסיונרים וחצי שעוד רגע הם בעולם הבא...
השמאל תמיד מנסה לנכס לעצמו את המדינה ומה שיש בה אבל זה ממש לא העם
אגב, אולי באמת ישראל מבצעת פשעי מלחמה. נגד עצמה. נמאס לי שחיילים מתים.
אם לא רוצים לנצח אז שיפסיקו כבר את הלחימה בשביל מה להמשיך ככה... נמאס שדמנו נשפך. שיחליטו כבר.
הרמוניהכן הא...
עוד שניה בכף הקלע
אבל מאחלת להם שיחזרו בתשובה
הם צריכים לעשות עצומה בעד ישראל
זה נזק אדיר..
וכן נמאס שדמי החיילים נשפך
ועוד בשביל מי..
אנשים שקוראים להם פושעים
היחס של תושבי מודיעין עילית על החיילים לא עדיף על היחס של אותם אמנים.
האם ראוי לחיילים להגן עליהם גם במחיר סכנה?
כן.
כי לנו חשוב כמדינה להגן על כלל היהודים ואזרחי המדינה במידת הניתן.
הדם של החיילים נשפך כדי להגן על כולנו, לא רק עליהם ולא רק עלינו, בכל זאת, נר לאחד נר למאה.
אני מכירה המון חרדים מתושבי מודיעין עילית שתומכים בחיילים, עוזרים למשפחות של מגויסים, מתנדבים בכל מה שאפשר, תורמים… גם ביישובים ליד וגם בעיר שלהם. וכמובן במקומות נוספים.
יכול להיות שנתקלת במקרים כאלו, אני לא אומרת שאין. אבל תדע שהרוב הרבה יותר נחמדים משאתה חושב.
החיילים מגינים על כל התושבים.
וגם התושבים עושים מהצד שלהם מה שהם יכולים
חרדים הביאו לנו לשטח אוכל בשרי וחמין לשבת.
משאר האנשים קיבלנו עוגות, כך שהתרומה שלהם הוסיפה הרבה
הם תפיסות מראה אחת של השניה, קו המחשבה כמעט זהה, ההבדל הוא רק מה הבסיס של תפיסת המוסר והערכים.
הם מזוהים בתפיסות עולם הפוכות וכך ניתן לבדוק מה באמת חשוב לנו בטענה.
שאמרתי,
תחשבו על נטורי קרתא באמירה זו.
והריני מבקש סליחה ומחילה על הכללה זו.
בכל מקרה עליהם נאמר למינים ולמלשינים אל תהי תקווה
העצומה שהם חתמו היא עצומה מזיקה,
אבל להחרים אחרים בעמנו בשל כך זה כיוון בעייתי תפיסתית.
אני למשל חושב שהעצומה של רבני שס נגד גיוס היא מאוד מזיקה, האם זה אומר שצריך להפסיק לתת כספים לאותם ישיבות?
ושם לתת כסף זה לחייב אנשים לתת וזה אפילו לא מרצון.
מבין את הרגש והכעס כלפיהם, אבל בטווח הארוך חרמות על אחים לא נראה לי דרך טובה ללכת בה.
אוסיף שכל מי שמוכן להאזין לאום כולתום ששרה על איך היא תשתה את דמנו היהודים, שלא ידבר על שום עצומה ושום דבר כסיבה להחרים, כי מה יכול להיות יותר גרוע ממנה...
העצומה שלהם זה החרם זה הכוח שהם מנצלים..
לא כתבתי לעולם חרמות על אחים
ויפה שאתה קורא לאדם שקורא לחייל צהל פושע
אחי
אתה יכול לכתוב את הדעה שלך בעיני היא לא ברורה, והיא מדברת על מקרה קלאסי אחר של שמאל וימין.
וזה לא הדיבור
זה קו שנחצה לא ברור לי למה צריך להסביר
האם זה פרסום מזיק ושגוי?
חד וחלק כן.
מי שיהודי יהיה תמיד אחי, לא משנה מה.
גם קו שנחצה לא אומר שאין לי קווים אדומים אחרים שאותם לא אחצה בגלל זה.
שקורא לחיילים שמתו בשבילנו
רוצחים.
חח אתה חמוד אבל פחות
כי אח זה עניין ביולוגי שמחייב אכפתיות מסוימת גם אם לאח השני לא אכפת ממני.
(וזה נכון לאמנים ולנטורי קרתא)
ברור שמותר להתחתן בהם ואין צורך להתגייר
לשומר תורה ומצוות.
לצורך העניין, אין כמעט יהודים שהם עובדי עבודה זרה.
אבל יש לא מעט יהודים שהם אינם שומרי תורה ומצוות.
ב. כגוי ולא גוי ממש.
כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
פחות שמעתי, יותר קראתי. עבר הרבה זמן מאז, אבל לא מזמן באיזו קבוצת ווצאפ הלכתית שאני חבר בה- מישהו, כנראה אדם מתחזק, שלח שאלה כזו: אני חושב שהעולם נברא מפיצוץ והאדם נברא מהקוף זה נכון?
ענו לו כמה רבנים תשובות באותו סגנון (הרבנים האלו ת"ח בקיאים בהלכה, ואני חלילה לא בא למעט מגדולתם ההלכתית, פשוט רואים שזה לא התחום שלהם). לדוג':
מאחר ושאלתך באה בתמימות כדי לדעת באמת דרכי ה' יתברך ולהתעלות בתורה ויראת שמים, הנני להשיב באהבה ובקצרה.
לגבי הקוף, זו המצאה של דרווין שהמציא דבר זה, ולאחר מכן גם חזר בו.
לטוענים שהעולם נברא מפיצוץ מה שקוראים "המפץ הגדול", כמו שאי אפשר שעל ידי פיצוץ ייברא ארון או מקרר, על אחד כמה וכמה שלא יכול להיות שמפיצוץ ייברא עולם שלם שמים וארץ כוכבים וצמחים וכו'.
ועוד כשתשאל את אותם מדענים מי ברא את אותם חומרים שגרמו לפיצוץ, את זה אינם יודעים, ואם את היסוד והבסיס אינם יודעים מי ברא את כל החומרים שגרצו לפיצוץ, אם כן איך יכולים לטעון תאוריות על השלב השני.
כל בר דעת יודע שלא יכול להיות נברא בלא בורא, כמו שלא יכול להיות יצירת ארון או שולחן בלא נגר. אם כן האם יכול להיות בריאת עולם שלם בלי בורא, אתמה.
לשיטת אלו השואלים, צריך לשאול אותם איך נברא האדם הראשון ? מאיזה גוף ומי ברא את אותו גוף ?
והדברים פשוטים לכל בר דעת "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" "ויצר ה' את האדם".
למי שלא מבין במדע- זה נראה וואו. מי שמבין מעט- תופס את הראש..
בעבר הייתי עונה בוודאי
היום אני מסתכלת אחרת
קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם
וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים
זה מצד אחד
מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..
כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.
כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח
לא שמישהו שאל אותי קודם
אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר
אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.
זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.
הגדרה טובה
כשההתנגדות יורדת
גם הציפייה יותר מותאמת
קושי צפוי הוא יותר קל
איך את מגדירה את זה?
זה קושי שחוזר על עצמו
אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים
ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם
אם זה קושי חדש
זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר
אי אז בגיל 30 וקצת.
זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.
זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.
Stand a little taller
Doesn't mean I'm lonely when I'm alone
What doesn't kill you makes a fighter
Footsteps even lighter
Doesn't mean I'm over cause you're gone
יש כאלה שהייתי מוותרת
ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם
עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…
כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.
כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד.
לכתחילא כן
כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי
הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)
בדיעבד חלקם לא
כיון שזה חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי
והביא אותי למי שאני כיום
על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)
הייתי מוותרת
בבחינת "לא הם ולא שכרם"
אבל
בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה
ובזכותם אני מי שאני
אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.
ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-
בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].
בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.
אני? לכתחילה? הייתי מוותר.
אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!
אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים, מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח
(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול
ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,
וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן
ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂
אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים
משתעממים מספרים סיפורים
זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?
הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?
אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים?
אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.
- הנני כאינני
- הים נסוג
תשאל את משה
כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.
מבולבלת מאדדדדהתכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).
נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...
אני הנני כאינני - הכל בסדר איתו.
העיקר שהכל בסדר
מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.
לפורום של טבת והלאה...
בס"ד
לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב
את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז לפעמים מופיע פורום עתיק
איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...
איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות
מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.
ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00
במקום 13.00 וכד'.
יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט
אבל לא יודעת איך.
תודה!
מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?
תודה רבה!
או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)
או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.
פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.
כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט" אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.
רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.
(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך. פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.)
לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.
אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?
את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.
שנבין מה הבעיה אצלך.
הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.
השעון במחשב שלך נכון?
בס"ד
תודה על שתי התשובות.
1. השעון בסדר גמור.
2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)
3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?
4. בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.
אבל את רוב הדברים אני מבינה.....
יישכויח!
3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום
4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים
בכל מקרה זו אותה הכוונה
אדם אחד, שני שמות
ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,
שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......
עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)
כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל
אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?
או שזה הפסיכולוג של האתר......
תודה!!
לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם
ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.
ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"
הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר.
ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!
ברכה והצלחה!
הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..
ויש גם שימושים לגיטימיים.
מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.
דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.
לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית.
וזה א ח ר י עריכה?
אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל
בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון
הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על
החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי
מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה
ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.
הכי מרגיז שזה משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -
כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום
הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.
מאד קל בפורום לכתוב כל העולה
על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים
להתבטא כך?
ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות
מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די
יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס
(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו
ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר
ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים
בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....
וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב
והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -
זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים
שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה
שזה מקום שאפשר לחשוף הכל
כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל
זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא
מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם
על עצמי. שלא אסחף מדי
בקלי קלות אפשר להיסחף.
שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום
או סקרנות. הכי יפה ומעניין זה
חילופי הדברים הרציניים, החקירות
והדיבורים בנושאים חשובים.
לא צריך לרדת למכולת!
אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.