אז זה אומר שהשירים שלהם די ישנים

את עדיין שומעת שירים כאלה ישנים או שירי ילדים??

אבל מה את מתפלאת זה ידוע שעם הגיל מי שלא לומד תורה או מקיף את עצמו ברוחניות נהיה טיפש/ משוגע  

היום רוב הזמרים המובילים בז'אנר הישראלי הם זמרים עם ראש אחר לגמרי. עמדי, גושן, ריבו, בן ארי, דדון, רייכל, דנינו, עקיבא, חביב.

עבר שינוי רציני. היום הזמרים המובילים בו הם לא אנשי שמאל כמו שהיה בעבר.

הז'אנר המזרחי תמיד היה לאומי ומסורתי.

בואו לא נשמע את "כלים שלובים", את "את תלכי בשדה" או את "זה הגשם" כי אנחנו לא אוהבים את הזמר או הזמרת.
חכם מאוד.
אם מישהו לא שומע שירים כי הם "ישנים" - כאילו אמנות מתיישנת - או כי הם לא מתאימים אידיאולוגית, תיאולוגית או פילוסופית, אז מה זה משנה אם הזמר או הזמרת חתמו אי פעם על מכתב כזה או אחר?
מה, לשמוע שיר של נורית גלרון זה להסכים עם כל טענה, רעיון או מכתב של נורית גלרון?
באמת?

מבטיח לך שאת זו שתצאי כאן הטרול.

גם עכשיו טענתך נשמעת אבסורד.
אבל יפה לך לנטוש ככה את הדוקטרינה היהודית: אברהם היה מעבר אחד וכל העולם מהעבר השני, את מי אנחנו מעלים על נס?

בזמן שאנשים נלחמים עלינו נפצעים כל יום בשיקום ..

והם קוראים להם פושעים

זה רמות כפיות טובה וצביעות ברמות הגבוהות ביותר

יש הבדל בין דעה שמאלנית

לבין מה שהם חתמו עליו שישראל מבצעת פשעי מלחמה ודי לא עוד?

תגידו אתם רצינים? כמה קל לדבר מרחוק

זה מרתיח אותי ברמות אני באמת אוהבת ומקבלת את כולם .

אבל מפה ועד להגיד עליהם פושעים

גועל

זה חלש.

יורה מהמותן - בייחוד האשמות חמורות וביריוניות מאוד - וכנראה איכשהו אמורים להסכים איתך, רק כי.

אנשים מתו בשבילך זה נשמע קיצוני אבל זה לגמרי נכון , כל חייל שבעזה הוא שם כדי שאתה ואני והם נוכל להיות פה.

 ואתה מוכן לשמוע אמנים שחתמו על עצומה שעושה נזק אדיר לישראל זה מעבר לדעה זה לעשות פעולה שאין לה תיקון ששם הם קוראים להם פושעים ( בלשון עדינה) 

אפילו יאיר לפיד נגד העצומה הזו שהוא בעצמו לא ימני

הצהרת קהילת התרבות: עוצרים את הזוועה בעזה

אנו אנשי ונשות תרבות ואמנות בישראל, מוצאים את עצמנו כנגד רצוננו וערכינו, שותפים כאזרחי ישראל לאחריות לאירועים המחרידים ברצועת עזה ובפרט הרג ילדים ובלתי מעורבים, הרעבה, גירוש אוכלוסייה והחרבה חסרת תוחלת של ערי עזה.  

אנו קוראים לכל מי ששותף לקביעת מדיניות זו והוצאתה לפועל – חידלו!

אל תיתנו הוראות בלתי חוקיות ואל תצייתו להן!

אל תבצעו חס וחלילה פשעי מלחמה!

אל תזנחו את עקרונות המוסר האנושי וערכי היהדות!

עוצרים את המלחמה. משחררים את החטופים.

אז זהו, הם מוחרמים?

אם תקלל ותירק על כל מי שמסביבך, אף־אחד לא ירצה לשחק איתך.

זה נכון גם בשלב הגן, בית הספר, וגם בחיים המבוגרים.

אם תבקש יפה סליחה, תסביר את טעותך, אז אולי יחזרו לשחק איתך.

אלה כישורים חברתיים שרוכשים בערך בגיל 4 או 5 נראה לי ותקפים למשך כל החיים.

וברשותך השתמשתי בדוגמא שלך.

לבין המוזיקה שלהם.

אם הם לא היו מוזיקאים אלא צבעים, לא הייתי מזמין אותם לצבוע לי את הבית?

אם הם לא היו מוזיקאים אלא נהגי אוטובוס, לא הייתי עולה על האוטובוס שלהם?

אם הם לא היו מוזיקאים אלא קצבים, לא הייתי מבקש מהם לנקנק לי נקניק?

אם הם לא היו מוזיקאים אלא וטרינרים, לא הייתי מגיע אליהם כשהכלב שלי חולה?

אם הם לא היו מוזיקאים אלא מאבטחים בקניון, לא הייתי פותח מולם את התיק?

לא אכפת לי ככ מה הדעה של בנאדם. כלומר כן, אבל זה לא רלוונטי.

אדם שבפומביות כזו מצהיר שאלו הדעות שלו, וחותם על זה- לא ראוי לפרנס אותו, או לתמוך בו בצורה כזו או אחרת. 

בין מישהו שחייב לך לבין מישהו שלא

ערבי לא חייב לך .. ישראלי יהודי שאתה נלחם עליו והוא קורא לך פושע .

זה כפויות טובה ברמות גבוהות וזה לירוק לצלחת שאכלת ממנה

איך אפשר לא להיגעל מהאנשים האלה ולהצליח לשמוע את המוזיקה שלהם.

אני בטוח שאף אחד לא היה הולך לקצב שפגע בקרובת משפחה שלו לדוג'. 

תקרא מה כתב חתול זמני.

אין לי בעיה ללמוד דברים חדשים אפילו מהאויב שלי, יש טכניקות לוחמה ואפילו טכניקות רפואה שלמדנו מהנאצים.

אבל מאז ששמעתי את העלילות דם של קולפליי, אני לא מסוגל לשמוע אותם. זה אני.

אני לא הייתי אוכל בבית רפה שרואה בתומכי רפורמה כמוני אנשים ירודים (ראה ערך קפה נינה בתל אביב עם נטלי דדון ודניאלה גלבוע) ואני גם לא מסוגל כמו קולפליי לשמוע זמרים שרואים בי והמון חברים קרובי משפחה, כולל אח גדול שלי רוצחים, כאשר אנחנו נלחמים על הבית.

ההתיחסות הציבורית (לא אומר שהיא מוצדקת) היא שדעתם נחשבת יותר משום מה.

שאתה טוען שלאה גולדברג (שמתה ב1970) חתמה על העצומה משבוע שעבר.

תקשיב נשמה, אתה חייב לארגן לנו שם גם חתימה של רבי יהודה הלוי ואסן גבירול, זה יקצר לנו את הקינות בחצי!!

דובר כמובן בביצוע של חווה אלברשטיין, שזה מה שמתנגן די אוטומטית למקרא המילים. לעצם העניין, אגב, יש גם בעיניי קצת הבדל בין חווה אלברשטיין שהשקיעה כל עצמה בגרסתה ל"חד גדיא" והבהירה לאורך שנים היטב למה היא מתכוונת, לבין גידי גוב אפילו בביצוע שלו ל"זמר לספינה", שהוא יותר טכני מאידיאולוגי ואידיאליסטי. אז בסדר, קח את "לונדון" שחיבר חנוך לוין - והלך לעולמו הרבה לפני העצומה הנוכחית - ומקווה שזה יספק אותך, אלא אם נשמע לך שבתקופה הנוכחית הוא היה שולח מכתב חיזוק להקראה בקבינט מפי בן גביר.

תחפש ביצועים אחרים לשיר הזה.

חווה אלברשטיין בהחלט זמרת גדולה (הרבה פחות מאום כולתום, אבל עדיין מצוינת בנישה שלה). אבל השיר טוב יותר מהביצוע, תסדר לעצמך ביצוע אחר, נתמודד

אתה תוותר על התמודדויות בחיים כי למה שיהיה קשה

יש פה זמרים מלפני 40 שנה שביצעו שירים שנכתבו לפני 80 שנה ע"י משוררים אחרים לגמרי.

איך להתייחס לזה? מה המשורר אשם בבגידה של הזמר?

מצד שני, די בטוח יש קאוורים לשיר, אז באמת אין בעיה עם השיר עצמו, וגם לא בשמיעה שלו ללא הזמר הסורר.

כך שנשאר להניח שאם אמנים שנשכחו תומכים באויב בשביל שנזכור אותם, אמנים שמתו היו מוכנים ללכת עוד יותר רחוק.

כתבתי בהודעה נפרדת בשרשור הזה:

מחרימים לטווח הקצר כהבעת שאט נפש וזעם. אנחנו לא חושבים שהם לא זמרים מצוינים, אנחנו פשוט מחרימים את מי שפועל נגדינו כעת גם אם הוא זמר מצוין. אז אם המחיר הוא לא לשמוע שיר לפני 50 שנה, או לשמוע קאוור, נשלם את המחיר הנוראי הזה, ונחיה (כי אם נקשיב לדעתם של הזמרים האלנ, לא בטוח שנחיה..)

אני לא מוכנה לתת כסף לאנשים שפועלים לפגוע במדינה מבחינה בטחונית ותדמיתית.

(רק שהטעם המוזיקאלי שלי כל כך דל שאפילו בלי לבדוק אני די בטוחה שמעולם לא שמעתי את השירים שלהם).

כמו שאני לא אקנה חטיף של חברה שחוגגת "סוגים של משפחות" (ובחו"ל הפרסמות שלהם אפילו יותר מפורשות).

לא אכפת לי מהדעות של מוכרי מוצרים ושירותים עד שהם מנסים שיהיה לי אכפת, ומפרסמים אותן בהקשר למוצר שלהם. האומנים האלו חתמו בתור אומנים. הם הפכו את השירים שלהם לפלטפורמה לקידום הדעות שלהם, ולכן הגיוני לשפוט את השירים שלהם בהקשר הזה.

ובכל זאת, אני לא חושב שזו הדרך שתצליח בטווח הארוך.

אגב, בכיוון שאתה מציע אני מכיר כאלה שלא מוכנים לתרום למי שלא מתגייס, כי זה פוגע בלכידות החברתית שלנו.

וגם זה לא נראה לי הדרך שתצליח בטווח הארוך.

מותר לנו לצדוק כמו שמותר להם לטעות.

גם חרם על יוש וגם קריאה לעצירת המלחמה פוגעות בלכידות העם.

חרם על הקוראים לעצור פשעי מלחמה לדבריהם, *הוא התגובה* לפגיעה בלכידות החברתית שלנו, ולכן הוא גם הרבה יותר אפקטיבי.

לפי השקפתם עולמם הכיבוש ביו"ש הוא עוול מוסרי. למה שהם יממנו עוול מוסרי?

ההבדל הוא שהם טועים, כי  [הכנס כאן את כל הסיבות בעד ריבונות ביו"ש, נחסוך לכל הקוראים את הזמן]

הם עושים מעשה שלפי תפיסת העולם שלהם הוא עקבי לחלוטין. 

האמנים האלו משקרים ביודעין או לפחות מציגים דברים כעובדות בלי שהם בדקו אותם בכלל.

עובדה שגם בשמאל יצאו נגדם.

האם אסור לאדם לא לקנות? האם הוא מחויב לקנות?

מי שיורק לי בפרצוף, ככל שיש לי ברירה, אני מעדיף שלא לקנות ממנו, בדיוק כמו שאני לא קונה ממסעדה שנותנת לי שירות גרוע, אלא מכזאת שנותנת לי שירות טוב ומוצאת חן בעיניי, קוראים לזה שוק חופשי

אני לא חושב שיש כזה דבר "להימנע אקטיבית", זה אוקסימורון.

אם הם בוכים שהחרמות פוגעות להם בחופש הביטוי, אז לא, לעצור אותם ולשים אותם בכלא זה לפגוע להם בחופש הביטוי. אחרת, אלה פשוט השלכות טבעיות של לקוחות שקמים והולכים.

גם ברמת עיריות שמבטלות התקשרויות, בתור ראש עיר (או מנהל אגף תרבות, שכפוף לו), יש לי אחריות שלתושבים שלי יהיה נחמד, לכן אני לא אבזבז את כספם היקר על מופעים של אומנים שהם בכלל לא מעוניינים בהם (או שאני, כנציג הנבחר של הציבור, לא מעוניין בהם), וגם ברמה הממשלתית אפשר לומר אותו דבר

הם לקחו את העוצמה שלהם בתור אומנים כדי לעשות נזק לאותם חיילים שבזכותם אנחנו פה.

אז מנגד בטח שאני אקח להם את העוצמה שלהם בחזרה.

שאני שומע את ברונו מארס טיילור סוויפט מארון 5 וואן דיירקשן, במקום לשמוע שירי פלמח מיושנים.

היום אפשר לראות מי תומך בישראל או לא מתערב, או מי לוקח חלק בקמפיין חמאס (כך טען גנרל ואיש שמאל מובהק, האלוף ניצן אלון)

כבר אמרו חז"ל (יבמות קג: ) כל טובתם של רשעים, רעה היא אצל הצדיקים

ופירש רש"י

רעה היא - ששונאים הרשעים וקצה נפש צדיק בהנאתן הלכך לאו הנאה היא.

מעבר לכך שרוצים שישתכחו מפי הבריות ולא תהיה להם השפעה  🙏

שלא מקובלת עלי, הם עברו קו אדום. הם האשימו ברצח את מי שמגן עליהם ועלינו. הם האשימו אותם בעשיית מעשי זוועה. מכוער ורע. כמה נמוך אפשר לרדת?

 לא רוצה לשמוע את האומנות והתרבות שלהם, עד שלא יבקשו סליחה מחיילינו.

גם להבעת עמדה יש גבול. זכותם לחשוב מה שבא להם, אבל כשיש החלטה איך פועלים מול טרור (בהנחה, כמובן, שהם לא תומכים ברצח ואונס), אז החליטו איך פועלים. הם חושבים שהיה צריך לפעול אחרת.

אבל מאז שהתקבלה החלטה, הם לא יכולים לירות בנגמש. כל אמירה שלהם מזיקה לחיילים שמקיזים דם למען ביטחונם. אם זה לא היה תוך כדי מלחמה, או שהם היו מוסמכים ומסוגלים להציע הצעה אופרטיבית אחרת והם היו באמת פועלים למענה, או לחלופין שהם הביעו דעה והשתיקו אותם - אזאולי יש זכות ללכת מהצד ולהתנגד. אבל בדמוקרטיה אנחנו יודעים מי מקבל החלטות, ואלו ההחלטות, ותשתקו ואל תעשו דה לגיטימציה לחיילים מוסרי נפש

אמן בעל פה וזה לא כתוב במגילת סוטה.

אפשר לכתוב אמן על ברכה שכותבים אבל לא הבנתי למה לכתוב הרבה אמנים על עצומה.

גם יש בזה חשש שבועה.

עצומת השלוש פנסיונרים וחצי שעוד רגע הם בעולם הבא... 

השמאל תמיד מנסה לנכס לעצמו את המדינה ומה שיש בה אבל זה ממש לא העם

אגב, אולי באמת ישראל מבצעת פשעי מלחמה. נגד עצמה. נמאס לי שחיילים מתים. 

אם לא רוצים לנצח אז שיפסיקו כבר את הלחימה בשביל מה להמשיך ככה... נמאס שדמנו נשפך. שיחליטו כבר.

כן הא... 

עוד שניה בכף הקלע

אבל מאחלת להם שיחזרו בתשובה 

הם צריכים לעשות עצומה בעד ישראל

זה נזק אדיר..

וכן נמאס שדמי החיילים נשפך

ועוד בשביל מי..

אנשים שקוראים להם פושעים

היחס של תושבי מודיעין עילית על החיילים לא עדיף על היחס של אותם אמנים.

האם ראוי לחיילים להגן עליהם גם במחיר סכנה?

כן.

כי לנו חשוב כמדינה להגן על כלל היהודים ואזרחי המדינה במידת הניתן.

הדם של החיילים נשפך כדי להגן על כולנו, לא רק עליהם ולא רק עלינו, בכל זאת, נר לאחד נר למאה.

אני מכירה המון חרדים מתושבי מודיעין עילית שתומכים בחיילים, עוזרים למשפחות של מגויסים, מתנדבים בכל מה שאפשר, תורמים… גם ביישובים ליד וגם בעיר שלהם. וכמובן במקומות נוספים.

יכול להיות שנתקלת במקרים כאלו, אני לא אומרת שאין. אבל תדע שהרוב הרבה יותר נחמדים משאתה חושב.

החיילים מגינים על כל התושבים.

וגם התושבים עושים מהצד שלהם מה שהם יכולים

חרדים הביאו לנו לשטח אוכל בשרי וחמין לשבת.

משאר האנשים קיבלנו עוגות, כך שהתרומה שלהם הוסיפה הרבה

הם תפיסות מראה אחת של השניה, קו המחשבה כמעט זהה, ההבדל הוא רק מה הבסיס של תפיסת המוסר והערכים.

הם מזוהים בתפיסות עולם הפוכות וכך ניתן לבדוק מה באמת חשוב לנו בטענה.

שאמרתי,

תחשבו על נטורי קרתא באמירה זו.

והריני מבקש סליחה ומחילה על הכללה זו.

בכל מקרה עליהם נאמר למינים ולמלשינים אל תהי תקווה

העצומה שהם חתמו היא עצומה מזיקה,

אבל להחרים אחרים בעמנו בשל כך זה כיוון בעייתי תפיסתית.

אני למשל חושב שהעצומה של רבני שס נגד גיוס היא מאוד מזיקה, האם זה אומר שצריך להפסיק לתת כספים לאותם ישיבות?

ושם לתת כסף זה לחייב אנשים לתת וזה אפילו לא מרצון.

מבין את הרגש והכעס כלפיהם, אבל בטווח הארוך חרמות על אחים לא נראה לי דרך טובה ללכת בה.

אוסיף שכל מי שמוכן להאזין לאום כולתום ששרה על איך היא תשתה את דמנו היהודים, שלא ידבר על שום עצומה ושום דבר כסיבה להחרים, כי מה יכול להיות יותר גרוע ממנה...

 העצומה שלהם זה החרם זה הכוח שהם מנצלים..

לא כתבתי לעולם חרמות על אחים

ויפה שאתה קורא לאדם שקורא לחייל צהל פושע

אחי

אתה יכול לכתוב את הדעה שלך בעיני היא לא ברורה, והיא מדברת על מקרה קלאסי אחר של שמאל וימין. 

וזה לא הדיבור 

זה קו שנחצה לא ברור לי למה צריך להסביר 

האם זה פרסום מזיק ושגוי?

חד וחלק כן.

מי שיהודי יהיה תמיד אחי, לא משנה מה.

גם קו שנחצה לא אומר שאין לי קווים אדומים אחרים שאותם לא אחצה בגלל זה.

שקורא לחיילים שמתו בשבילנו

רוצחים.

חח אתה חמוד אבל פחות

כי אח זה עניין ביולוגי שמחייב אכפתיות מסוימת גם אם לאח השני לא אכפת ממני.

(וזה נכון לאמנים ולנטורי קרתא)

ברור שמותר להתחתן בהם ואין צורך להתגייר

לשומר תורה ומצוות.

לצורך העניין, אין כמעט יהודים שהם עובדי עבודה זרה.

אבל יש לא מעט יהודים שהם אינם שומרי תורה ומצוות.

ב. כגוי ולא גוי ממש.

כל פעם כשאני מצליח לצאת ממנו, אני מופתע כל פעם מחדש.

ת'אמת, שזה לא בדיוק 'מצליח' אלא שהשם מוציא אותי ממנו.

אבל נשמע מסקרן הנושא

מעצמי אני לא מתייאשת (כנראה) אף פעם

אני יודעת שתמיד יש דרך להשיג את מה שאני רוצה

לפעמים זה לוקח זמן למצוא/ ליישם אותה

מאחרים כן

אני לא נותנת צ'אנס שוב ושוב

אני לא מצפה מאנשים לעשות אחרת ממה שהם תמיד עושים 

לגבי עצמי.

השאלה היא אם זה נכון ו/או מציאותי ומעשי

במילים אחרות

סטנדרטים גבוהים

עצמיים ומאינטרקציה עם הסובבים

באופן מעשי זה אומר לסמוך בעיקר על עצמי

להבין יתרונות/ חסרונות של הסובבים

ולפעול בהתאם 

לפעמים לוקח שנים כדי להבין את עומק הייאוש שאתה מיואש ממישהו אחר..

אני מבין שאת מהוותיקות פה

קמתי במצב רוח קרבי..

אשמח להבין מה הפריע לך, כי אני לא ראיתי שום בעיה במה שכתבתי.

(אני גם לא מגיב פה הרבה בכללי...)

ולא את ציבור הבית שלך.

אולי יש קבוצה של חברים מסביבך שזה השיח בה, אבל זה לא מה שעובר על הציבור כולו, לא מה שקורה בעיתונים החרדיים, לא מה נאמר אצל הרבנים, לא מה שהיה במשך היסטוריה שלמה.

ויש לציין שאתה שם אותנו במילכוד, כי אם נהיה "נגד" מה שאתה אומר אז זה פוגע בך, ואם נהיה "בעד" אז אנחנו נעשה שקר בנפשנו.

תוכל לעזור לנו להבין איך לשוחח איתך?

יש לציין שגם אני מתמודד עם השאלה הזו, בקשר לאיך לתקשר עם עצמי

וגם תלוי בזמנים.

לאחרונה נגע בי השיר "שווים"

יש לי מלא שירים וזמרים

כל שיר כמעט ונוגע בי לא משנה באיזה שפה..

אבל יש זמר שאני ממש אוהבת

זה רון בוחניק

כולם פתאום עוברים שינויים ביחד

את יכולה להרגיש. קודם כל.

אפשר להציע/להזמין. אפשר לעשות את 'העבודה' בצד שלך. אבל בצד שלה,  אם היא לא רוצה אין באמת משהו שאת יכולה לעשות. זה שלה.

לכתוב. שוטף. בלי הפסקה. לפחות 5 פסקאות.

אבל לצערי שמעתי על כמה סיפורים כאלה, שהמקור שלהם היה איזו חוויה לא נעימה מלפני הרבה שנים. אולי בעלך החמוד עשה משהו ששידר משהו... (לפעמים זה איזה תת מודע מדברים מהילדות, שמעוררחם אצלה קנאה או כאב כלשהו. כל עוד את הקטנה, יש יותר סיכוי שאת לא זוכרת/מודעת להכל).

את יודעת מה פער הגילים ומה הגיוני וכדו'.

בכל מקרה, אין המון מה לעשות עם הדברים האלה. נשמע שאתן חיות בטןב למרות הקרירות הזו, אז אולי אפשר להניח לזה ככה...

יכול להיות חוויה ישנה, אבל יכול להיות יותר אופי שמשהו באופי שם נח לה יותר מהאופי במשפחה.

לא רוצה לפרט אבל מישהו מהמשפחה- שאני מאוד מאוד אוהב ורוצה קשר חי- לא כל כך קשור אליי בלשון המעטה, בשלב כלשהו פתאום קלטתי שמאז שהתחתן כשמגיע אלינו שבתות לא היה אומר לי שלום ישיר/נותן איזה חיבוק/ אפילו לא מיישיר מבט. לאחים אחרים כן.

אותו דבר כשהיה הולך, כואב לי מאוד. ברור לי שלא ממקום רע.

פתאום גם קלטתי שהמון דברים שאני עובר לאחרונה הוא אפילו לא מודע אליהם. אפילו ברמה הטכנית ובטח שלא בקטע ריגשי.

הוא גם מאוד מאוד מחובר למשפחה של הצד השני ומרגיש שם בבית (כל הכלות והחתנים שלהם זה ככה)..

אבל יש כמה דברים שדי ברורים לי לוידע למה אבל נראלי אין היגיון בלא להסכים עם זה.

כמובן הכל רק לדעתי והרגשתי..

א- לומשנה כמה הוא מרגיש טוב עם המשפחה של הצד השני, ברור שכמו שהוא חסר לי ככה אני חסר לו, אין תחליף למשפחה, אח או אחות, לכן, אם אנחנו מדברים על חוסר אמיתי, שהוא לא רק דמיון בראש שלי ברור שגם הצד השני סובל מהמציאות הזו ורוצה משהו אחר..

ב- בחיים בחיים אני לא אסכים עם אמירה של לא נורא תוותרי ותמשיכי ככה, סך הכל אין מריבות.. (לפעמים חוסר קשר כואב וקשה הרבה יותר ממריבה, וגם אם לא), ברגע שיש תביעה (דו צדדית, ושוב, כנראה שיש) לקשר עמוק, אם לא נרווה את זה, זה לעולם לא סתם 'יירגע'.. זה יעני תביעה בנפש שתישאר..

ג- אז לעצמי אני אומר.. קודם כל לא להתייאש מהקשר. ואז גם לא לכעוס על הצד השני.

ד- אולי לאט לאט לפתח איתה קשר. אבל ממש לאט בהדרגה, לשלוח הודעה, להגיד שלום. ומתישהו אפילו לדבר על עצם הניתוק. לצערי בשלב די עוד אין לי ניסיון..

בהצלחה ממש!

האמת, סורי אבל נחמד לדעת שיש עוד איתך בסירה..

פשוט הרגשתי הזדהות ממש חזקה עם המון פרטים שכתבת. וכמה תגובות, סליחה, אבל נראות לי ממש מוטעות שיובילו לעוד כאב וחיים פחות בריאים..

ממש מקווה להצלחתך

זה נראה כאילו תוצאה של מה שהיה בבית ההורים קודם.

זה מאד מוערך שאת מרגישה את החוסר ואת זה שצריך אחרת.

האם לדעתך אפשר לבנות קשר חדש?

את רוצה בזה?

דווקא אחרי הנישואין מגלים כמה אנחנו צריכים את האחים שלנו הרבה יותר מאי פעם..