לא שאני רוצה לסכסך עכשיו. 

וטוב שכך!! .. בלי עין הרע. 

חשבתי כשכתבת "כלשון מורתי היקרה", התכוונת לעלמה.

רק תסביר לי, על-מה ולמה "טוב שכך"?

שיחגגו באיזה קונספט שבא להם, מה שעושה להם טוב 😉

מפרגנת להם. 

זה שההורים באופן כללי אוהבים ומרוצים מהילדעם שלהם, כל עוד הם חיים באיזושהי רמה נורמלית ולא הופכים לקניבלים וכדו 😅

באופן אישי, אני די עשיתי את המוות להורים שלי ותכלס חזרתי לכל המקומות בחיים שלהם שהם ראו בהם סוג של טעות. כיום אנחנו בקשר מאוד טוב ויש שיחה משותפת מצוינת!

אני חושב שההורים מספיק גדולים ובוגרים כדי לאהוב ולהבין, אבל כשצעירים הם רואים זכות ו/או חובה להעיר ולהאיר וזה מאפיל על האהבה והגוואה וכו. ככל שגדלים וההורים פחות מרגישים חובה להעיר ולהיות שותפים, הם יכולים לבטא את האהבה שלהם בצורה פשוטה יותר.

דווקא חלק מהאחים שלי שכביכול יישרו קו עם כל שגעונות ההורים ומאידך לא למדו לצאת מהסינר של אמא, וגם כשיש להם ילדים בגיל חתונה והם עדיין חיים על חשבון ההורים, נראה לי שזה יותר מעצבן את ההורים.

ככה זה כשגורמים להם להנמיך ציפיות, יותר קל אחר כך 🤭 

בגדול מרוצים

יש דברים שאנחנו חלוקים בהם אבל משתדלת לרצות כל עוד זה לא סותר את האני מאמין שלי.

אבל לוחצים שאתחתן

זוכר פעם שמעתי את אמא שלי אומרת לכמה אנשים כשהייתי בתיכון, שאני יצא מיוחד מאוד.

בסך הכל הם מאוד מרוצים, אבל הם תמיד דוחפים קדימה, לא בצורה מעיקה.

אני מניחה שהם שמחים וגאים בי.

אם מרוצים? לא בהכרח. אני עושה הרבה דברים שהם לא היו רוצים שאני אעשה, אבל מכבדים את המקום שלי והבחירות שלי.

אבל אני חושבת שהם כן שמחים באיך שיצאתי. 

זה לא סותר את זה שאני גורמת להם הרבה כאב לב

כך רפול מספר בספרו 

היום אני בן 30 - נשואים טריים

אני מניח שאפשר לראות פה שממש אבל ממש לא אכפת לי מה ההורים שלי חושבים על המצב שלי.

בגדול, יש עוד הרבה תחומים שבהם נחשפתי להרבה עמדות ולא ראיתי לנכון לייחס חשיבות דווקא לעמדה של ההורים שלי.

אמנם הם הכינו לי אוכל, אבל אם זה היה שיקול מרכזי, הייתי צריך לאמץ בכל תחום את הגישה של המנהלת של המאפייה שליד הבית שלי.

וזה שאמא שלי אמרה לי שאין הצלחה בלי עבודה קשה, זה לא כזה מיוחד, שמעתי את זה הרבה פעמים מהרבה מקומות.

למדתי כל מיני דברים חשובים מכל מיני אנשים, ואין להורים שלי משהו מיוחד בתחום.

רק בכל הנוגע לאינטראקציה ביני לבין ההורים שלי.

אם ההורים שלי לא אוהבים איפה אני גר, במה אני עובד או איך אני מתלבש, זה בעיה שלהם.

אף פעם לא עשיתי מרד מוצהר, אבל יש הרבה דברים בהתנהלות שלהם מבחינה רגשית- בין אישית שאף פעם לא אהבתי, וגם הסגנון הדתי שלנו שונה מאוד מבחינתי. אני לא חושבת שהם בקיאים מספיק כדי לעמוד על ההבדל.

אחת הסיבות שאני מאוד שמחה שהתחתנתי זאת היציאה מהבית שלהם. אז כנראה שאני כן מרוצה מהמצב היום.

זה מצחיק, כל אחד מאיתנו אוהב ללכת להורים של השני ולא ממש להורים שלו.

הם אומרים מה שהם חושבים, בלי פילטרים, ישר בפרצוף.

מורה רוסיה בודקת מבחנים לכולם ובאמצע הכיתה מכריזה את השמות של התלמידים עם הציונים הכי נמוכים, כמה קיבלו, ומוסיפה הצהרה שאם הייתי יכולה היית עף מבית הספר. (אלה הדוגמאות המוגזמות של התופעה.)

היתה לי טבעונית במחלקה שמבלבלת את המח מה פרה עוברת כשחולבים אותה,צועקת עלינו, ורק חייל רוסי דרש ממנה להפסיק לבלבל לנו את המח, זה לא מעניין אותנו, נמשיך לאכול בשר כמה שאנחנו רוצים.

קניתי סמרטפון ראשון ב400₪ בתחנה מרכזית.

הלך לאיבוד, בפינת אבדות בחור רוסי אמר לי שאף אחד לא יקח פלאפון כזה לעצמו.

אחרי שהוא נמצא, התקלקל לו הרמקול, לקחתי אותו למעבדה, בחור רוסי ראה את הפלאפון ודרש ממני לצבוע אותו בכחול ולזרוק לים.

ומנצלים את יום שישי עד הרגע האחרון כדי לעשות דברים הכרחיים או שנהנים מהם או גם וגם.  

נהדר וממש טוב שיש את יום המנוחה השבועי.  אך יש איסורים מעיקים

דווקא להכנות לשבת שהן עד הרגע האחרון.  

ואם זה כך - אני לא מסכים. לפחות לא אצלנו בבית.

בימי הקיץ הארוכים ההכנות לשבת מסתיימות מוקדם. 

אותם הכנות לאורך כל השנה, קיץ סתיו, חורף ואביב. 

 בימי הקיץ יש שפע של פנאי לדברים נוספים אחרי שהבית מוכן לשבת.  

טיולים, תחביבים, ללכת לים, לישון בצהריים לפעמים.   

גם אצל ההורים שלי זה ככה, עד רגע אחרי הדלקת נרות עוד עושים דברים אחרונים.

יכולה לומר שאצלי הצלחנו לשנות את זה ב"ה.

אצלי בבית אני לרוב חסרת מעש לפחות שעה לפני שבת.

עכשיו נגיד, הכל מוכן אצלנו לשבת.

נשאר רק לי להתקלח וזהו.

שולחים וואצאפ או טלגרם, לא מתקשרים.

גם אני לא מתקשר לאף אחד. למה לעשות דבר כזה?

אני שולחת מייל למנהל של המסנן וכותבת שאני לא מקבלת מענה

זה יעיל ביותר

בחיים

אם זה סינון מכוון

מנתקת קשר

ומי שמתקשר שלא יהיה חבר שלי

מינימום של טאקט

(אתה לא באמת צריך לענות )

אקונומיקה זה בשביל לרפא אוטיזם, באמת, ממך ציפיתי לדעת דברים כאלו

זה מאד מסקרן אבל מן הסתם אישי

מה זה אומר?

אולי אני גם סובלת מזה 

אני בכללי סובלת מהחיים חח

סתם הכל בסדר

אני נהנה ממנה.

ומה אתה משחק אותה? אתה יודע את זה.

אבל אני מניח תמיד שהם מצב קיים ושזה יכול להשתנות. ובוא, ראינו כמה שינויים גדולים אצלך בשנים האחרונות.

לק"י

עם המצב העקום שלה ציפיתי שתקרוס לבד כבר😅

לך עוד זוג ידיים לעזרה בבית 👨‍🍼

מזל טוב!

בשבילי המרכזית היא תחנת מעבר... מה אתה מתכוון?

אה ושכחת את הנחנחים

ואת הנוער בסיכון

ואת האמריקאים שבאים לשנה לyeshiva או לseminar הם בכל ירושלים

ומה הכוונה ילדי סנטר?

בגדול זה האלה שאיבדו את עצמם

תראה נערים שנראים כאילו הם התחפשו ביום יום- זה הם. בד"כ.

שונים

לפני כמה חודשים רכשתי שתי נעלי ספורט באותה חנות.  רשת גדולה.   Nike ו-ASICS.

מדדתי את שני הזוגות בחנות.  המידה ב asics גדולה בחצי מספר מהמידה של הנייק, ועם כל זה, הנייק יותר מרווחת בקצה וה asics לוחצת לי קצת.  

פשוט ראיתי ביקורות האמת, שזה טיפה קטן משצריך, אז הזמנתי במידה אחת יותר מהרגיל שלי. והיה מעולה.

אני מציעה אם את לא מכירה את המידות של האתר, להזמין מאתר שאפשר להחזיק בו בקלות (ובחינם עדיף)

ושהמידות גם קבועות, כלומר כל הנעליים במידה מסויימת באותו גודל. ככה תדעי לזוגות הבאים אם הראשון לא יצא טוב 

זהו אלה פשוט נעלי טיולים עם פערי מחירים גדולים מאוד. מצד שני נעלי טיולים חייבים לשבת בול כמו שצריך.

אם לא אז אין לי רעיון חוץ מאשר למדוד בחנות. לדעתי לבדוק אורך בס"מ לא מספיק…

כלומר שראית את אותו דגם באתר אפילו באתר שלהם של אותה רשת ב200₪ פחות

ואז הם יתנו לך אוטומטית הנחת מתחרים.

הם אפילו לא יתווכחו. כי זה מוגדר להם.

אם לא יתנו.

אז תיאלץ לקנות את הדגם שמדדת

דרך האתר.

אבל אני מרגיש לא נעים למדוד בחנות על מנת לבקש הנחה של מאות שקלים. (בכללי אני לא סובל שווקים בגלל המשא ומתן הזה. רק חנויות עם מחירים קבועים)

אני רואה שכתבו על זה בערוץ- מותר למדוד בחנות בשביל לקנות באינטרנט? 

שאם בא בן אדם ומראה להם שהוא יכול לקנות את זה

בפחות הם נותנים לו הנחה.

זה חלק מהמשחק.

תבין רק כמה הם מרוויחים על כל נעל שלא ביקשו עליה הנחה.

אתה לא צריך לרחם עליהם.

שהם רצו להרוויח 400₪ לנעל

והרוויחו רק 200₪

אתה ניסית כמה פעמים והצלחת?

חוץ מksp (שכותבים את זה במפורש), לא שמעתי על עוד מקום שזה המדיניות שלו.

ובכלל, תמיד כדאי להיזהר בשיח עם אחרים, אתם לא יודעים מי באמת האדם מהצד השני של המסך.

המלצות שלי:

רק לכתוב דברים שהייתם סבבה אם מישהו אקראי נוסף מהחברים שלכם היה רואה את זה.

לא להתכתב כשעייפים מאוד כי אז פחות זהירים בלשוננו.

במיוחד עם החלק של העייפות

עלולים להגרר בלי לשים לב

אי אפשר לדעת איך הנשמה מתחברת לגוף ספציפי, האם יש/היתה אפשרות בחירה, האם הנשמה רצתה ויכלה לבחור או נכפה עליה לרדת לגוף מסוים.

“וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים” (בראשית ב’, ז’).

הנשמה היא ה”נשיפה” האלוקית באדם – ניצוץ חיים מאת ה' ולכאורה בחירה של ה'

כל אדם מקבל נשמה ייחודית, שמתאימה לתיקון ולייעוד שלו בעולם

היא לא בוחרת לאיזה הורים, היא פשוט נוצרת מנשמותיהם

לא מבין סינית עתיקה,

לא מבין בנשמות,

לא מבין ב"בחירת נשמות למי להיוולד",

וכמו שאין לי חלום ללמוד סינית עתיקה - כך אין לי חלום "לדעת למה באתי לפה, מה התפקיד שהנשמה שלי צריכה לעשות" וכו'.

רק יש הבדל - אני כן מאמין שיש דבר כזה סינית עתיקה, ואילו בחלק ניכר מדברייך איני מאמין כלל.

אם נולדתי לזוג ההורים שלי אז מסתבר שזה רצון ה', אם זה רצון ה' אז יש עניין שדווקא אלו ההורים שלי ויש לי מה ללמוד מהם.

דומה לכך מה שאמרו חז"ל "שלושה שותפים יש באדם"..

נשמה זה השכל - החלק המופשט של האדם ללא הגוף, החושים , התאוות והרגשות.

אז בחירה חפשית של השכל.

לא מאמין שזה קיים לפני ירידה לעולם. אבל התיאוריה מובנת

היא כתבה:

אנחנו יודעים לאיזו משפחה הנשמה שלנו בחרה לרדת! אנחנו יודעים אילו הורים הנשמה שלנו רצתה שיהיו ההורים שלה! 

ואתה כתבת:

אם נולדתי לזוג ההורים שלי אז מסתבר שזה רצון ה'

הנשמה היא חלק א-לוה ממעל כידוע

שנראה שכתבת סתירה לתגובה הקודמת לך: האם הנשמה *בחרה* בזה או שזה היה רצון ה' שקבע?

התכוונת לזה: (תקן אם אני טועה):

הבורא ולא הנברא קבע לנשמה את מהותה, והנשמה מסכימה עם זה וזה חלק מטבעה וזה לא בניגוד לרצונה, שהרי רצון הנשמה הוא רצון ה', אבל אין הכוונה שהיא בחרה בבחירה חפשית (נעדרת מבחירה של ה', כמו בחירה חפשית שלנו לחטוא או לא שזה רק אנחנו ולא ה') את מהותה.

צדקתי?

בין "אני" ל"נשמה". הם לא אותו דבר בכלל. למרות שבתוך ה"אני" יש "נשמה".

הנשמה בחרה זה שימוש מושאל

ולכן אני מדבר בצורה מושאלת.

לא כל כך מבין את המשמעות של השאלה שלך.

הקב"ה בחר לברוא נשמה ספציפית בצורה שהיא כעת. זה ברור. לא מוצא כל כך אפשרות לחשוב משהו אחר.

ואני כבר אמרתי לך שזה שימוש מושאל ביחס לטבע הנשמה. אז לשאלתך - כן. בעצמות הנשמה נמצא אותה שליחות מסויימת מתוך רצון ה' הכללי שאותה היא מיועדת למלא. זה מה שנקרא להבנתי "הנשמה בחרה". לא הבנתי את כל ההתפלספות הזאת ומה אתה רוצה להגיד, די איבדתי את ההקשר של הדיון חח

אם כך קשר מהותי הוא לא פסיכולגי.

אם הוא לא פסיכולוגי ולא גנטי, אז הוא רוחני

בצקרים לצערנו שהקשר עם ההורים מורכב אז אפשר לקחת את זה לתפקיד של הנשמה לתקן במציאות מורכבת.